תוספות יום טוב על משנה סוכה

פרק א

משנה א

למעלה מעשרים אמה פסולה. כתב הר"ב דסוכה דירת עראי כו'. ולמעלה מכ' אין אדם עושה כו' שצריך לעשות יתידותיה ומחיצותיה קבועין וא"ל דבבנין קבוע קפיד [*שלא לעשותו אפילו בלמטה מכ'] דודאי דלא אתא רחמנא לצוות מה שאי אפשר לעמוד עליו דבאיזה דבר נשער אם הבנין ראוי לשבעה בלבד או ליותר מיכן. אלא בשעור שאפשר שיעשה בו דירת עראי תליא מלתא. הר"ן:

עשרים אמה. עיין בפירוש הר"ב רפ"ק דערובין:

פסולה. בגמ' פריך דבמבוי רפ"ק דערובין תני בכה"ג דהכא ותנן ימעט. ומ"ש דהכא תני פסולה. ומשני סוכה דאורייתא תני פסולה. דכל כמה דלא מתקנה הויא פסולה מימות משה רבינו ע"ה שנתן מדתה אבל מבוי דרבנן ועכשיו מתחילין להראות' שיעורו מאי פסלות שייך למימר הלכך תני ימעט. כ"פ רש"י. ובתוס' מפרש בע"א. א"נ סוכה נפישי מיליה לענין גובה ולענין דפנות ולענין סכך וכי הוה תני בחדא תקנתא. מיבעי למתני' בכולהו הלכך כללינהו לכולהו בלישנא דפסולה דלעולם ילמד אדם לתלמידיו בלשון קצרה:

ושאינה גבוהה עשרה. פירש הר"ב דדירה סרוחה [היא] כו'. הלכך אפילו היא גבוהה מי' אלא שהוצין יורדין לתוך י'. אע"ג דחמתן של ההוצין מרובה מצלתן ואימא דלא למעטו קמ"ל דמשום דירה סרוחה פסולה. כדאיתא להאי דינא בגמרא דף ד'. אבל לענין שעור גובה י' עצמו הא מסקינן בגמרא דף ה' ע"ב דלרבי מאיר משנה ו' פרק י"ז דכלים דהלכה כמותו. דכל אמה אפילו דכלים באמה בת ו' וילפינן לה מכרובים שבמשכן דכתיב גבייהו (שמות כ״ה:כ׳) סוככים בכנפיהם [על הכפורת ולעיל מיניה כתיב פורשי כנפים] למעלה משמע למעלה מראשיהם. ועל כפורת הארון היו עומדים שגובהו דארון אמה ומחצה שהן ט' טפחים והכפורת עוביו טפח דיליף ממסגרת דשלחן. וכמו דבמקדש דשלמה היו מגיעים הכרובים עד שליש גובה הבית ה"נ במשכן. וגובהו במשכן י' אמות שהן ס' טפחים שהשליש ך' טפחים נמצאו הכרובים פורשי כנפים על הארון בי' טפחים חלל וקרי להו סכך. ולר"י דמשנת כלים דלא הוו אלא באמה בת ה' אמרינן דהלכתא גמירי לה מהלכה למשה מסיני:

ושאין לה ג' דפנות. מ"ש הר"ב צורת הפתח פירושו כמ"ש בערובין רפ"ק. וגבי פס ד' לא כתב הר"ב צורת הפתח ואפשר דסובר דכשעושה בפס ד' ועשהו בסמוך לא בעינן צורת הפתח הואיל ויש בו הכשר סוכה כשאתה מעמידו בפחות מג' אבל הרמב"ם כתב שזו ג"כ צריכה צורת הפתח. והרא"ש והר"ן כתבו שיש בזה מחלוקת בין הפוסקים. ומ"ש הר"ב ו' על ו' לראשו ורובו. לשון הירושלמי דגברא באמתא יתיב. ועיין משנה ז' פ"ב:

ושחמתה מרובה מצילתה. פי' למטה וא"כ הן שוים למעלה ואפי' הכי פסולה משום דמיעוט הצל דלמטה בטלה לגבי חמתה שהיא מרובה ממנה הר"ן ע"פ פירש"י ז"ל ועיין לקמן משנה ח' ואסתירא שכתב הר"ב פירשו הרא"ש ז"ל. מטבע נחושת ורחב יותר מזוזא:

בית שמאי פוסלין. פי' הר"ב דבעו סוכה לשמה דכתיב (דברים ט״ז:י״ג) חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים סוכה העשוי לשם חג בעינן [סוכות תעשה לחג סרס המקרא ודרשהו]. וב"ה מבעי להו לעושין סוכה בחולו של מועד אם לא עשאה מתחלה. וב"ש סברי דאין עושין. גמרא:

משנה ב