משנה תרומות

פרק א

(א) חמשה לא יתרומו. ואם תרמו אין תרומתן תרומה. החרש. והשוטה. והקטן. והתורם את שאינו שלו. עוכד כוכבים שתרם את של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה:

(ב) חרש המדבר ואינו שומע לא יתרום. ואם תרם תרומתו תרומה. חרש שדברו בו חכמים בכל מקום. שאינו לא שומע ולא מדבר.

(ג) קטן שלא הביא שתי שערות. רבי יהודה אומר תרומתו תרומה. רבי יוסי אומר אם עד שלא בא לעונת נדרים אין תרומתו תרומה. ומשבא לעונת נדרים תרומתו תרומה:

(ד) אין תורמין זיתים על השמן ולא ענבים על היין. ואם תרמו בית שמאי אומרים תרומת עצמן בהם ובית הלל אומרים אין תרומתן תרומה:

(ה) אין תורמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה ומן ההפקר. ולא ממעשר ראשון שנטלה תרומתו ולא ממעשר שני והקדש שנפדו. ולא מן החייב על הפטור. ולא מן הפטור על החייב. ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש. ולא מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש. ולא מפירות הארץ על פירות חוצה לארץ ולא מפירות חוצה לארץ על פירות הארץ. ואם תרמו אין תרומתן תרומה:

(ו) חמשה לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה. האלם והשכור והערום והסומא ובעל קרי לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה:

(ז) אין תורמין לא במדה ולא במשקל ולא במנין אבל תורם הוא את המדוד ואת השקול ואת המנוי. אין תורמין בסל ובקופה שהם של מדה אבל תורם הוא בהן חציין ושלישן. לא יתרום בסאה חציה שחציה מדה:

(ח) אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין. ולא יין על ענבים הנדרכים. ואם תרם תרומתו תרומה ויחזור ויתרום. הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבין עליה חומש אבל לא שניה:

(ט) ותורמין שמן על זיתים הנכבשים ויין על ענבים לעשותם צמוקים. הרי שתרם שמן על זיתים לאכילה. וזיתים על זיתים לאכילה. ויין על ענבים לאכילה. וענבים על ענבים לאכילה. ונמלך לדורכן אינו צריך לתרום: