משנה טהרות

פרק א

(א) שלשה עשר דבר בנבלת העוף הטהור. צריכה מחשבה ואינה צריכה הכשר ומטמא טומאת אוכלין בכביצה וכזית בבית הבליעה והאוכלה טעון הערב שמש. וחייבים עליה על ביאת המקדש. ושורפין עליה את התרומה. והאוכל אבר מן החי ממנה סופג את הארבעים. שחיטתה ומליקתה מטהרת את טרפתה דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר אינן מטהרות. ר' יוסי אומר שחיטתה מטהרת אבל לא מליקתה:

(ב) הכנפים והנוצה מיטמאות ומטמאות ולא מצטרפות. רבי ישמעאל אומר הנוצה מצטרפות. החרטום והצפרנים מיטמאין ומטמאין ומצטרפים. ר' יוסי אומר אף ראשי אגפים וראש הזנב מצטרפים. שכן מניחים בפטומות:

(ג) נבלת העוף הטמא צריכה מחשבה והכשר ומטמאה טומאת אוכלין בכביצה. וכחצי פרס לפסול את הגויה. ואין בה כזית בבית הבליעה. והאוכלה אין טעון הערב שמש ואין חייבין עליה על ביאת מקדש. אבל שורפין עליה את התרומה. והאוכל אבר מן החי ממנה. אינו סופג את הארבעים ואין שחיטתה מטהרתה. הכנפים והנוצה. מיטמאות ומטמאות. ומצטרפות החרטום והצפרנים. מיטמאין. ומטמאים ומצטרפין:

(ד) ובבהמה. העור והרוטב והקיפה. והאלל והעצמות והגידים והקרנים והטלפים מצטרפין לטמא טומאת אוכלין. אבל לא טומאת נבלות. כיוצא בו השוחט בהמה טמאה לנכרי. והיא מפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות עד שתמות. או עד שיתיז את ראשה. ריבה לטמא טומאת אוכלין ממה שריבה לטמא טומאת נבלות:

(ה) האוכל שנטמא באב הטומאה ושנטמא בולד הטומאה. מצטרפין זה עם זה. לטמא כקל שבשניהן. כיצד כחצי ביצה אוכל ראשון. וכחצי ביצה אוכל שני שבללן זה בזה. שני. כחצי ביצה אוכל שני. וכחצי ביצה אוכל שלישי שבללן זה בזה. שלישי. כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שני. שבללן זה בזה. ראשון. חלקן. זה שני וזה שני. נפל זה לעצמו וזה לעצמו על ככר שלתרומה. פסלוהו. נפלו שניהן כאחד. עשאוהו שני:

(ו) כביצה אוכל שני. וכביצה אוכל שלישי. שבללן זה בזה. שני. חלקן. זה שלישי וזה שלישי. נפל זה לעצמו וזה לעצמו על ככר של תרומה. לא פסלוהו. נפלו שניהן כאחת עשאוהו שלישי. כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שלישי שבללן זה בזה. ראשון. חלקן. זה שני וזה שני. שאף השלישי שנגע בראשון נעשה שני. כשתי ביצים אוכל ראשון. כשתי ביצים אוכל שני שבללן זה בזה. ראשון. חלקן זה ראשון וזה ראשון. לשלשה או לארבעה. הרי אלו שני. כשתי ביצים אוכל שני ושתי ביצים אוכל שלישי שבללן זה בזה. שני. חלקן. זה שני וזה שני. לשלשה או לארבעה. הרי אלו שלישי:

(ז) מקרצות נושכות זו בזו. וככרים נושכין זה בזה. נטמאת אחת מהן בשרץ. כולן תחלה. פרשו. כלן תחלה. במשקין. כלן שניות. פרשו. כלן שניות. בידים כלן שלישיות. פרשו. כלן שלישיות:

(ח) מקרצת שהיתה תחלה והשיך לה אחרות. כלן תחלה. פרשו. היא תחלה. וכלן שניות. היתה שניה והשיך לה אחרות. כלן שניות. פרשו. היא שניה. וכולן שלישיות. היתה שלישית והשיך לה אחרות. היא שלישית וכולן טהורות. בין שפרשו בין שלא פרשו:

(ט) ככרות הקדש שבתוך גומותיהם. מים מקודשים. נטמאת אחת מהן בשרץ. כלן טמאות. בתרומה. מטמא שנים ופוסל אחד. אם יש ביניהם משקה טופח. אף בתרומה הכל טמא: