ברטנורא על משנה סוכה

פרק א

משנה א

סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. דסוכה דירת עראי בעינן דכתיב (דברים ט״ז) חג הסכות תעשה לך שבעת ימים, אמרה תורה עשה סוכה לשבעת ימים. ולמעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע:

ור״י מכשיר. דסבר סוכה דירת קבע בעינן. ואין הלכה כר״י:

ושאינה גבוהה י׳ טפחים פסולה. דדירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה:

ושאין לה ג׳ דפנות. דכתיב בסכת בסכת בסוכות, שנים חסרים ואחד מלא, חד לסכך דפירוש סכה סכך, פשו להו תלתא לג׳ דפנות. אתיא הלכה למשה מסיני ובצריה לדופן חדא ואוקמיה אטפח, נשארו שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. לפיכך סוכה שיש לה שתי דפנות זו אצל זו, עושה דופן ג׳ שיש בו טפח ומשהו ומעמידו בפחות מג׳ סמוך לאחד משתי הדפנות, שכל פחות מג׳ כלבוד דמי, ונחשב כאילו הוא דופן של ד׳ טפחים ונמצא רוב דופן עשוי, והרי יש לסוכה זו ג׳ דפנות. וצריך לעשות לה צורת פתח. ואם שתי הדפנות הם זו כנגד זו וביניהן מפולש, מביא פס שיש בו ד׳ טפחים ומשהו ומעמידו בפחות מג׳ סמוך לאחד משתי הדפנות ונחשב כאילו יש בפס זה ז׳ טפחים שהוא שעור הכשר סוכה לארכה ולרחבה, שהסוכה צריכה שתהא ז׳ על ז׳ כדי שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו, ו׳ על ו׳ לראשו ורובו, וטפח על טפח לשולחנו:

ושחמתה מרובה מצלתה פסולה. הא בשוין, שהחמה כצל כשירה. ודוקא שהן שוין מלמטה בקרקעית הסוכה, דבידוע שלמעלה בסכך צלתה מרובה מחמתה, דאמרי אינשי כזוזא מלעיל כאסתירא מלרע:

בית שמאי פוסלין. דבעו סוכה לשמה, וזו סתם נעשית. ואילו תוך שלשים לחג כיון ששואלים בהלכות החג ל׳ יום קודם לחג, סתם העושה סוכה לשם חג הוא עושה, אבל קודם ל׳ סתמא לאו לשם חג הוא:

וב״ה מכשירין. דלא בעו סוכה לשם חג:

משנה ב