ספורנו על ויקרא

פרק א

פסוק א

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. תָּמִיד מִתּוֹךְ הֶעָנָן, כָּעִנְיָן בְּהַר סִינַי כְּאָמְרוֹ ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן״ (שמות כד:טז), כִּי לֹא יִכָּנֵס שָׁם לְעוֹלָם בְּלִי רְשׁוּת.

מֵאֹהֶל מוֹעֵד. שֶׁלֹּא נִכְנַס אָז מֹשֶׁה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּעוֹד הַכָּבוֹד שָׁם, וְזֶה הָיָה בַּיּוֹם שֶׁכִּלָּה מֹשֶׁה אֶת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאָז יָרַד הַכָּבוֹד לְקַדֵּשׁ אֶת הַמָּקוֹם וּמְשָׁרְתָיו, כַּאֲמָרוֹ ״וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי, וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו״ (שמות כט:מג-מד). וְכֵן עָשָׂה בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה, כְּאָמְרוֹ ״וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת בֵּית ה׳״ (מלכים א ח:יא), וּבָזֶה קִדֵּשׁ אֶת הַמָּקוֹם, כְּאָמְרוֹ ״הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתָ״ (מלכים א ט:ג). אֲבָל מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וָאֵילָךְ נִכְנַס מֹשֶׁה בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת, וְהָיָה אֵלָיו הַדִּבּוּר מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, כְּאָמְרוֹ ״וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת״ (במדבר ז:פט).

פסוק ב

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. כִּי יַקְרִיב מֵעַצְמְכֶם בְּוִדּוּי דְּבָרִים וְהַכְנָעָה, עַל דֶּרֶךְ ״וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ״ (הושע יד:ג), וּכְאָמְרוֹ ״זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה״ (תהלים נא:יט), כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים הַמַּקְרִיבִים בִּלְתִּי הַכְנָעָה קוֹדֶמֶת. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״מִכֶּם וְלֹא כֻלְּכֶם, לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּמָר״.

מִן הַבְּהֵמָה. אִם יַקְרִיב בְּהֵמָה לֹא יִהְיֶה רַק מִמִּין בָּקָר אוֹ צֹאן וְלֹא שׁוּם מִין חַיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּכְלַל בְּהֵמָה, כְּאָמְרוֹ ״זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ וְגוֹ׳ אַיָּל וּצְבִי וְגוֹ׳״ (דברים יד:ד-ה). וְהַמְּכֻוָּן בְּאֵלֶּה הַפָּרָשִׁיּוֹת הוּא לְפָרֵשׁ מִינֵי מְבִיאֵי הַקָּרְבָּן וּמִינֵי הַנִּקְרָבִים וּמִינֵי הַקָּרְבָּנוֹת וְסִבּוֹת הַהַקְרָבָה. וּפֵרֵשׁ שֶׁקָּרְבְּנוֹת נְדָבָה מְקַבְּלִים אוֹתָם מִכָּל אָדָם אֲפִלּוּ מִן הַגּוֹיִם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ ״וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם״ (ויקרא כב:כה), וְהִנֵּה מְשֻׁמָּדִים גְּרוּעִים מִן הַגּוֹיִם, בִּפְרָט מְשֻׁמָּדִים לַעֲבוֹדָה זָרָה וּלְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא. וּפֵרֵשׁ שֶׁמִּינֵי הַנִּקְרָבִים הֵם בָּקָר וְצֹאן בִּבְהֵמָה, וְתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה בְּעוֹפוֹת, וְסֹלֶת וְשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה. וּפֵרֵשׁ שֶׁמִּינֵי הַקָּרְבָּן מֵהֶם עוֹלָה שְׁלָמִים וּמִנְחָה, הַבָּאִים לִפְעָמִים נְדָבָה, וּמֵהֶם חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁאֵינָם בָּאִים אֶלָּא חוֹבָה. וּמִזֶּה הִתְבָּאֵר עִנְיַן קַיִן בְּאָמְרוֹ ״וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה״ (בראשית ד:ה), כִּי הָיָה הוּא מִכַּת הַמִּינִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִים מֵהֶם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ, וְשֶׁהָיְתָה מִנְחָתוֹ מִמִּין בִּלְתִּי רָאוּי לְהַקְרָבָה. וְכֵן בְּנֹחַ בְּאָמְרוֹ ״וַיָּרַח ה׳ אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ״ (בראשית ח:כא), אָמַר שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ הַחֵלֶק מִקָּרְבְּנוֹתָיו שֶׁהָיָה רָאוּי לְרֵיחַ נִיחוֹחַ, בִּהְיוֹתוֹ מִן הַמִּין הָרָאוּי לְהַקְרָבָה, אֲבָל לֹא קִבֵּל כָּל קָרְבָּנוֹ שֶׁהָיָה מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכָּל הָעוֹף הַטָּהוֹר. וְיוּבַן גַּם כֵּן מַה שֶׁרָצָה בְּאָמְרוֹ ״זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי״ (תהלים מ:ז) וּבְאָמְרוֹ ״לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם״ (ישעיהו א:יא) וְכָאֵלֶּה רַבִּים בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ. כִּי אָמְנָם רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַמֵּבִיא הַקָּרְבָּן אָדָם כָּשֵׁר לְהָבִיא, בּוֹחֵר בַּמִּין הָרָאוּי לְקָרְבָּן, הַנָּאוֹת לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית אֲשֶׁר בְּסִבָּתוֹ בָּא לְהַקְרִיב, וְיִסְמֹךְ אֶת יָדוֹ עַל קָרְבָּנוֹ כְּמִתְנַפֵּל וּמִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה עֲוֹנוֹ עַל רֹאשׁ הַקָּרְבָּן, כְּעִנְיַן בִּשְׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וּבָזֶה יוֹצִיא לְאֵיזֶה פֹּעַל שֶׁל הַכְנָעָה אֶת מַחֲשֶׁבֶת הַתְּשׁוּבָה אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו. וּבִהְיוֹת מִינֵי הַחֵטְא קְצָתָם בְּמַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב בִּלְבָד וּקְצָתָם גַּם בְּמַעֲשֶׂה, הִנֵּה לְכַפָּרַת הִרְהוּר הַלֵּב יָאוֹת אוֹתוֹ הַחֵלֶק אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ, וְהֵם הָעוֹלָה וְאֵימוּרֵי הַקָּרְבָּנוֹת וְאַזְכָּרַת הַמְּנָחוֹת. וּלְכַפָּרַת הַמַּעֲשֶׂה יָאוֹתוּ חֶלְקֵי הַקָּרְבָּן הַנִּתָּן לַכֹּהֲנִים, וְזֶה שֶׁתְּמוּרַת אֵיבְרֵי הַחוֹטֵא שֶׁהִתְעַסְּקוּ בִּפְעוּלַת הָרַע יִנָּתֵן חֵלֶק אֵיבְרֵי הַקָּרְבָּן לְעוֹבְדֵי הָאֵל הַמִּתְעַסְּקִים בַּעֲבוֹדָתוֹ, כְּאָמְרוֹ ״וְאוֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם״ (ויקרא י:יז), וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים. וּבִהְיוֹת הַפֹּעַל הָרַע הָרָאוּי לְהִתְכַפֵּר בְּקָרְבָּן קְצָתוֹ עִם כֹּבֶד עָוֹן כְּמוֹ חַיָּבֵי כְּרִיתוֹת וּקְצָתוֹ קַל מִזֶּה אֲבָל עִם אֵיזֶה חִלּוּל בַּקֹּדֶשׁ, הִנֵּה לַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן יָאוֹת הַחַטָּאת, לְחַטֵּא אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּטְמְאָה בְּחִיּוּב כָּרֵת כְּאָמְרוֹ ״וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא״ (ויקרא ז:כ), וְלַחֵלֶק הַשֵּׁנִי יָאוֹת הָאָשָׁם לְהַעֲבִיר חִלּוּל אֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ, וְזֶה בְּהַכְנָעַת הַקָּרְבָּן עִם הַתְּשׁוּבָה, וְתוֹרָה אַחַת לָהֶם. אָמְנָם קָרְבַּן הַשְּׁלָמִים הוּא כִּמְשַׁתֵּף הַבְּעָלִים עִם מְשָׁרְתֵי הָאֵל לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. וּבִהְיוֹת הַחוֹטְאִים עַל מַדְרֵגוֹת מִתְחַלְּפוֹת, מֵהֶם מוּכָנִים לְהִכָּשֵׁל בְּחֵטְא וּמֵהֶם רְחוֹקִים מִזֶּה וְיִקְרֶה בָּהֶם עַל הַמְּעַט, הָיָה הַדִּבּוּר בָּהֶם עַל אוֹפָנִים מִתְחַלְּפִים וְקָרְבְּנוֹתֵיהֶם מִתְחַלְּפִין, וְלָכֵן עַל הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָחוֹק שֶׁיִּכָּשֵׁל בְּחֵטְא, אָמַר.

פרק ד

פסוק ג

אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא תִקְרֶה לוֹ שִׁגְגַת חַטָּאת זוּלָתִי מִמּוֹקְשֵׁי עָם, כְּאָמְרָם (ברכות לד:) הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה סִימָן רַע לוֹ, וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו. וְקָרְבָּנוֹ נִשְׂרָף וְאֵין לַכֹּהֵן שׁוּם חֵלֶק בּוֹ, וּלְכֵן לֹא כָתַב בּוֹ ״וְאָשֵׁם״ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּכָל שְׁאָר הַחוֹטְאִים, כִּי אָמְנָם בְּאָמְרוֹ ״וְאָשֵׁם״ יוֹרֶה אַזְהָרָה עַל הַתְּשׁוּבָה, וְזֶה לֹא יִפּוֹל עַל הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, כִּי לֹא מִלִּבּוֹ הָיָה הַחֵטְא כְּלָל, אֲבָל קָרָה לוֹ לְאַשְׁמַת הָעָם. וּבְשִׁגְגַת סַנְהֶדְרִין שֶׁהוּא גַם כֵּן רָחוֹק אָמַר.