ספורנו על ויקרא

ספורנו

מקור: Sefaria, Vocalized Edition (http://sefaria.org). רישיון: CC0 (הקדשה לנחלת הכלל) – https://creativecommons.org/publicdomain/zero/1.0/.

פרק א

פסוק א

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה. תָּמִיד מִתּוֹךְ הֶעָנָן, כָּעִנְיָן בְּהַר סִינַי כְּאָמְרוֹ ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן״ (שמות כד:טז), כִּי לֹא יִכָּנֵס שָׁם לְעוֹלָם בְּלִי רְשׁוּת.

מֵאֹהֶל מוֹעֵד. שֶׁלֹּא נִכְנַס אָז מֹשֶׁה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּעוֹד הַכָּבוֹד שָׁם, וְזֶה הָיָה בַּיּוֹם שֶׁכִּלָּה מֹשֶׁה אֶת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאָז יָרַד הַכָּבוֹד לְקַדֵּשׁ אֶת הַמָּקוֹם וּמְשָׁרְתָיו, כַּאֲמָרוֹ ״וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי, וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו״ (שמות כט:מג-מד). וְכֵן עָשָׂה בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה, כְּאָמְרוֹ ״וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת בֵּית ה׳״ (מלכים א ח:יא), וּבָזֶה קִדֵּשׁ אֶת הַמָּקוֹם, כְּאָמְרוֹ ״הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתָ״ (מלכים א ט:ג). אֲבָל מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן וָאֵילָךְ נִכְנַס מֹשֶׁה בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת, וְהָיָה אֵלָיו הַדִּבּוּר מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, כְּאָמְרוֹ ״וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת״ (במדבר ז:פט).

פסוק ב

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם. כִּי יַקְרִיב מֵעַצְמְכֶם בְּוִדּוּי דְּבָרִים וְהַכְנָעָה, עַל דֶּרֶךְ ״וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ״ (הושע יד:ג), וּכְאָמְרוֹ ״זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה״ (תהלים נא:יט), כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים הַמַּקְרִיבִים בִּלְתִּי הַכְנָעָה קוֹדֶמֶת. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״מִכֶּם וְלֹא כֻלְּכֶם, לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּמָר״.

מִן הַבְּהֵמָה. אִם יַקְרִיב בְּהֵמָה לֹא יִהְיֶה רַק מִמִּין בָּקָר אוֹ צֹאן וְלֹא שׁוּם מִין חַיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בִּכְלַל בְּהֵמָה, כְּאָמְרוֹ ״זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ וְגוֹ׳ אַיָּל וּצְבִי וְגוֹ׳״ (דברים יד:ד-ה). וְהַמְּכֻוָּן בְּאֵלֶּה הַפָּרָשִׁיּוֹת הוּא לְפָרֵשׁ מִינֵי מְבִיאֵי הַקָּרְבָּן וּמִינֵי הַנִּקְרָבִים וּמִינֵי הַקָּרְבָּנוֹת וְסִבּוֹת הַהַקְרָבָה. וּפֵרֵשׁ שֶׁקָּרְבְּנוֹת נְדָבָה מְקַבְּלִים אוֹתָם מִכָּל אָדָם אֲפִלּוּ מִן הַגּוֹיִם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר אַחַר כָּךְ בְּאָמְרוֹ ״וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם״ (ויקרא כב:כה), וְהִנֵּה מְשֻׁמָּדִים גְּרוּעִים מִן הַגּוֹיִם, בִּפְרָט מְשֻׁמָּדִים לַעֲבוֹדָה זָרָה וּלְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא. וּפֵרֵשׁ שֶׁמִּינֵי הַנִּקְרָבִים הֵם בָּקָר וְצֹאן בִּבְהֵמָה, וְתוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה בְּעוֹפוֹת, וְסֹלֶת וְשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה. וּפֵרֵשׁ שֶׁמִּינֵי הַקָּרְבָּן מֵהֶם עוֹלָה שְׁלָמִים וּמִנְחָה, הַבָּאִים לִפְעָמִים נְדָבָה, וּמֵהֶם חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁאֵינָם בָּאִים אֶלָּא חוֹבָה. וּמִזֶּה הִתְבָּאֵר עִנְיַן קַיִן בְּאָמְרוֹ ״וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה״ (בראשית ד:ה), כִּי הָיָה הוּא מִכַּת הַמִּינִים שֶׁאֵין מְקַבְּלִים מֵהֶם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ, וְשֶׁהָיְתָה מִנְחָתוֹ מִמִּין בִּלְתִּי רָאוּי לְהַקְרָבָה. וְכֵן בְּנֹחַ בְּאָמְרוֹ ״וַיָּרַח ה׳ אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ״ (בראשית ח:כא), אָמַר שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ הַחֵלֶק מִקָּרְבְּנוֹתָיו שֶׁהָיָה רָאוּי לְרֵיחַ נִיחוֹחַ, בִּהְיוֹתוֹ מִן הַמִּין הָרָאוּי לְהַקְרָבָה, אֲבָל לֹא קִבֵּל כָּל קָרְבָּנוֹ שֶׁהָיָה מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכָּל הָעוֹף הַטָּהוֹר. וְיוּבַן גַּם כֵּן מַה שֶׁרָצָה בְּאָמְרוֹ ״זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי״ (תהלים מ:ז) וּבְאָמְרוֹ ״לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם״ (ישעיהו א:יא) וְכָאֵלֶּה רַבִּים בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ. כִּי אָמְנָם רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הַמֵּבִיא הַקָּרְבָּן אָדָם כָּשֵׁר לְהָבִיא, בּוֹחֵר בַּמִּין הָרָאוּי לְקָרְבָּן, הַנָּאוֹת לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית אֲשֶׁר בְּסִבָּתוֹ בָּא לְהַקְרִיב, וְיִסְמֹךְ אֶת יָדוֹ עַל קָרְבָּנוֹ כְּמִתְנַפֵּל וּמִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה עֲוֹנוֹ עַל רֹאשׁ הַקָּרְבָּן, כְּעִנְיַן בִּשְׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וּבָזֶה יוֹצִיא לְאֵיזֶה פֹּעַל שֶׁל הַכְנָעָה אֶת מַחֲשֶׁבֶת הַתְּשׁוּבָה אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו. וּבִהְיוֹת מִינֵי הַחֵטְא קְצָתָם בְּמַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב בִּלְבָד וּקְצָתָם גַּם בְּמַעֲשֶׂה, הִנֵּה לְכַפָּרַת הִרְהוּר הַלֵּב יָאוֹת אוֹתוֹ הַחֵלֶק אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ, וְהֵם הָעוֹלָה וְאֵימוּרֵי הַקָּרְבָּנוֹת וְאַזְכָּרַת הַמְּנָחוֹת. וּלְכַפָּרַת הַמַּעֲשֶׂה יָאוֹתוּ חֶלְקֵי הַקָּרְבָּן הַנִּתָּן לַכֹּהֲנִים, וְזֶה שֶׁתְּמוּרַת אֵיבְרֵי הַחוֹטֵא שֶׁהִתְעַסְּקוּ בִּפְעוּלַת הָרַע יִנָּתֵן חֵלֶק אֵיבְרֵי הַקָּרְבָּן לְעוֹבְדֵי הָאֵל הַמִּתְעַסְּקִים בַּעֲבוֹדָתוֹ, כְּאָמְרוֹ ״וְאוֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם״ (ויקרא י:יז), וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים. וּבִהְיוֹת הַפֹּעַל הָרַע הָרָאוּי לְהִתְכַפֵּר בְּקָרְבָּן קְצָתוֹ עִם כֹּבֶד עָוֹן כְּמוֹ חַיָּבֵי כְּרִיתוֹת וּקְצָתוֹ קַל מִזֶּה אֲבָל עִם אֵיזֶה חִלּוּל בַּקֹּדֶשׁ, הִנֵּה לַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן יָאוֹת הַחַטָּאת, לְחַטֵּא אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּטְמְאָה בְּחִיּוּב כָּרֵת כְּאָמְרוֹ ״וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא״ (ויקרא ז:כ), וְלַחֵלֶק הַשֵּׁנִי יָאוֹת הָאָשָׁם לְהַעֲבִיר חִלּוּל אֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ, וְזֶה בְּהַכְנָעַת הַקָּרְבָּן עִם הַתְּשׁוּבָה, וְתוֹרָה אַחַת לָהֶם. אָמְנָם קָרְבַּן הַשְּׁלָמִים הוּא כִּמְשַׁתֵּף הַבְּעָלִים עִם מְשָׁרְתֵי הָאֵל לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד. וּבִהְיוֹת הַחוֹטְאִים עַל מַדְרֵגוֹת מִתְחַלְּפוֹת, מֵהֶם מוּכָנִים לְהִכָּשֵׁל בְּחֵטְא וּמֵהֶם רְחוֹקִים מִזֶּה וְיִקְרֶה בָּהֶם עַל הַמְּעַט, הָיָה הַדִּבּוּר בָּהֶם עַל אוֹפָנִים מִתְחַלְּפִים וְקָרְבְּנוֹתֵיהֶם מִתְחַלְּפִין, וְלָכֵן עַל הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָחוֹק שֶׁיִּכָּשֵׁל בְּחֵטְא, אָמַר.

פרק ד

פסוק ג

אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם. כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא תִקְרֶה לוֹ שִׁגְגַת חַטָּאת זוּלָתִי מִמּוֹקְשֵׁי עָם, כְּאָמְרָם (ברכות לד:) הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה סִימָן רַע לוֹ, וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו. וְקָרְבָּנוֹ נִשְׂרָף וְאֵין לַכֹּהֵן שׁוּם חֵלֶק בּוֹ, וּלְכֵן לֹא כָתַב בּוֹ ״וְאָשֵׁם״ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּכָל שְׁאָר הַחוֹטְאִים, כִּי אָמְנָם בְּאָמְרוֹ ״וְאָשֵׁם״ יוֹרֶה אַזְהָרָה עַל הַתְּשׁוּבָה, וְזֶה לֹא יִפּוֹל עַל הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, כִּי לֹא מִלִּבּוֹ הָיָה הַחֵטְא כְּלָל, אֲבָל קָרָה לוֹ לְאַשְׁמַת הָעָם. וּבְשִׁגְגַת סַנְהֶדְרִין שֶׁהוּא גַם כֵּן רָחוֹק אָמַר.

פסוק יג

יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל. שֶׁעִם הֱיוֹתָם עֵינֵי הַקָּהָל, הָרְאוּיִם לִרְאוֹת בְּעַד אֲחֵרִים, לֹא הֵיטִיבוּ לִרְאוֹת לְעַצְמָם, וְגַם כֵּן עֲלֵיהֶם אָמַר.

פסוק כא

חַטַּאת הַקָּהָל הוּא. כִּי לֹא יִקְרֶה זֶה בִּלְתִּי עֲוֹן הַדּוֹר גַּם כֵּן. אָמְנָם כָּתַב בָּהֶם ״וְאָשְׁמוּ״ לְהַזְהִירָם עַל הַתְּשׁוּבָה קֹדֶם שֶׁיַּקְרִיבוּ, וְחַטָּאתָם גַּם כֵּן נִשְׂרֶפֶת, וּלְכֹבֶד עֲוֹן שְׁנֵיהֶם הוּבָא דָּמָם אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה.

פסוק כב

וְעַל עֲוֹן הַנָּשִׂיא אָמַר אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא. כִּי אָמְנָם זֶה דָּבָר מָצוּי שֶׁיֶּחֱטָא, כְּאָמְרוֹ ״וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט״ (דברים לב:טו), וְאָמַר בּוֹ ״וְאָשֵׁם״, שֶׁמֵּעַצְמוֹ יַכִּיר עֲוֹנוֹ.

פסוק כג

אוֹ הוֹדַע אֵלָיו. עַל יְדֵי אֲחֵרִים. וְהַחוֹלָ״ם בְּמִלַּת הוֹדַע הוּא בּוֹ תְּמוּרַת הַשּׁוּרֻ״ק.

פסוק כז

וְאָמַר עַל עַם הָאָרֶץ וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ. כִּי זֶה אֶפְשָׁרִי קָרוֹב שֶׁאֶחָד מֵעַם הָאָרֶץ יֶחֱטָא, וּבָזֶה וּבְעִנְיַן חֵטְא הַנָּשִׂיא אָמַר ״וְאָשֵׁם״, שֶׁהִיא אַזְהָרָה עַל תְּשׁוּבָה קוֹדֶמֶת לַקָּרְבָּן, וּבִשְׁנֵיהֶם וּבְכָל הָאֲשָׁמוֹת נָתַן חֵלֶק לַכֹּהֲנִים, כִּי אֲכִילַת הַכֹּהֲנִים תּוֹעִיל בָּהֶם לְכַפָּרַת הַחוֹטְאִים.

פרק ה

פסוק יז

וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֺנוֹ. כְּבָר קִבְּלוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פרק יום הכפורים) שֶׁזֶּה מְדַבֵּר בְּאָשָׁם תָּלוּי, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם חָטָא וְאִם לָאו. וְעַל זֶה אָמַר וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ כְּפִי הָרָאוּי לוֹ, אִם חָטָא בְּשׁוֹגֵג, אוֹ לֹא נָפַל בְּחֵטְא אֲבָל הָיָה עֲוֹנוֹ שֶׁלֹּא נִזְהַר עַד שֶׁנָּפַל בְּסָפֵק, וּכְפִי עֲוֹנוֹ יִשָּׂא הָעֹנֶשׁ.

פסוק יט

אָשָׁם הוּא. אַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים יוּבָא זֶה הַקָּרְבָּן וְהוּא לֹא נִכְשַׁל בְּאוֹתוֹ הַחֵטְא, לֹא יַחְשׁוֹב הַחוֹשֵׁב שֶׁמַּכְנִיס בָּזֶה חוּלִּין לָעֲזָרָה, כִּי אָמְנָם הוּא קָרְבַּן אָשָׁם עַל כָּל פָּנִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִכְשַׁל בְּאוֹתוֹ הַחֵטְא שֶׁנָּפַל בּוֹ הַסָּפֵק, וְהַטַּעַם הוּא כִּי אָשׁוֹם אָשַׁם לַה׳, כְּשֶׁלֹּא נִזְהַר בַּדָּבָר עַד שֶׁנָּפַל בְּסָפֵק.

פסוק כג

וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא. שֶׁאֵין הַקָּרְבָּן מְכַפֵּר אֶלָּא אִם כֵּן פִּיֵּס אֶת הַנִּזָּק קֹדֶם הֲבָאַת הַקָּרְבָּן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) ״הֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא גְּזֵלוֹ, לֹא יָצָא״.

פרק ו

פסוק ב

צַו אֶת אַהֲרֹן זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה. אַחַר שֶׁהִגִּיד מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת, אָמַר הַתּוֹרָה הָרְאוּיָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, אֲשֶׁר בָּה רָמַז חֵלֶק עִיּוּנִי בָּהֶם. וְאֵין סָפֵק כִּי יֵשׁ הֶבְדֵּל רַב בֵּין בְּנֵי אֵל חַי בִּפְעוּלוֹתֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם, דּוֹמֶה לְהֶבְדֵּל אֲשֶׁר בֵּין מִינֵי הַקָּרְבָּנוֹת. וְהִזְכִּיר בָּעוֹלָה שֶׁכֻּלָּהּ עַל הַמִּזְבֵּחַ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ, אָמְנָם קִצְתָהּ עוֹלָה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ, וְאָמַר שֶׁהִיא הָעוֹלָה בֶּאֱמֶת. וְחֵלֶק מִמֶּנָּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ וְהוּא הַדֶּשֶׁן, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קְצָת לַחְלוּחִית, בְּאֹפֶן שֶׁהָאֵשׁ בּוֹעֶרֶת בּוֹ עִם אוֹתוֹ הַחֵלֶק הָעוֹלֶה בֶּאֱמֶת, כְּאָמְרוֹ הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה. וְקִצָת מִמֶּנָּה וְהוּא הַדֶּשֶׁן הַגָּמוּר, יוֹצִיאוּהוּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בִּבְגָדִים פְּחוּתִים, מִכָּל מָקוֹם יִהְיֶה מוֹצָאוֹ אֶל מָקוֹם טָהוֹר.

פסוק ז

וְהִזְכִּיר תּוֹרָה בַּמִּנְחָה, וְאָמַר שֶׁיַּגִּישׁוּ כֻלָּהּ לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ, כִּי לָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּלְבַד הֵבִיא הַמַּקְרִיב אֶת כָּל קָרְבָּנוֹ, וְכֹהֲנִים מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ. וְשֶׁחֵלֶק מוּעָט מִכֻּלָּהּ הוּא הַנִּבְחָר לְרֵיחַ נִיחוֹחַ, וְשֶׁחֵלֶק הַכֹּהֲנִים גַּם הוּא מְכַפֵּר, וְנִשְׁמָר מֵחִמּוּץ כְּמוֹ חֵלֶק גָּבוֹהַּ. וְשֶׁמִּנְחַת הַכֹּהֵן כָּלָה לְגָבוֹהַּ, לֹא חֵלֶק מוּעָט מִמֶּנָּה בִּלְבַד כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּמִנְחַת הֶהָמוֹן.

פסוק יח

וְהִזְכִּיר תּוֹרָה בְּחַטָּאת, וְאָמַר שֶׁאוֹתוֹ הַחַטָּאת אֲשֶׁר לְכֹבֶד עִנְיָנוֹ לֹא יְכֻפַּר זוּלָתִי בְּהִכָּנֵס דָּמוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, לֹא תִּהְיֶה בּוֹ כַּפָּרָה בַּאֲכִילַת כֹּהֲנִים כִּשְׁאָר חַטָּאוֹת, אֲבָל תִּהְיֶה בִּשְׂרֵפָתוֹ.

פרק ז

פסוק ז

וְשֶׁהָאָשָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עַל חֵטְא מְחַיְּבֵי כָּרֵתוֹת כְּמוֹ הַחַטָּאת, הִנֵּה לִהְיוֹת חֶטְאוֹ מְעִילָה בְּקֹדֶשׁ תּוֹרָה אַחַת לָהֶם.

פסוק יא

וְאָמַר וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים. וְהוֹדִיעַ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַשְּׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ חִלּוּק בֵּינֵיהֶם, שֶׁאִם הֵם עַל אוֹדוֹת הוֹדָאָה, יִהְיֶה עִמָּהֶם לָתֵת בְּתוֹכוֹ מִין חָמֵץ. כִּי אַמְנָם סִבַּת הַסַּכָּנָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַהוֹדָאָה הוּא שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, מִכָּל מָקוֹם מִינֵי הַמַּצּוֹת רַבּוֹת עָלָיו, וּבְרִבּוּת הַלֶּחֶם יִתְפַּרְסֵם הַנֵּס לְאוֹכְלִים רַבִּים, וְכֻלָּם נֶאֱכָלִים בִּזְמַן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁהֵם לְיוֹם וָלַיְלָה.

פסוק טו

אֲבָל כְּשֶׁהֵם שְׁלָמִים פְּשׁוּטִים שֶׁלֹּא לְתוֹדָה, זְמַנָּן לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד.

פסוק יט

וְעִם הֱיוֹת כֻּלָּם קָדָשִׁים קַלִּים, נֶאֶסְרָה הַטֻּמְאָה בָּאוֹכְלִים וּבַנֶּאֱכָלִים, וְחִיּוּב הַכָּרֵת הוּא בְּטָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַטָּהוֹר, ״הַקָּרֵב לֶאֱכֹל מֵהַקֹּדֶשׁ הַטָּהוֹר וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״, שֶׁהוּא מְחַלֵּל אֶת הַקֹּדֶשׁ.

פסוק ל

יָדָיו תְּבִיאֶנָה אֵת אִשֵּׁי ה׳. לְפִי שֶׁהַשְּׁאָר לַבְּעָלִים, הִנֵּה הֲבָאָתָם תּוֹרָה שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִים לַה׳ אֶת הַכֹּל, הַחֵלֶב וְהֶחָזֶה, וְכֹהֲנִים מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ קָא זָכוּ.

אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אוֹתוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה בִּשְׁעַת תְּנוּפָה, מִכָּל מָקוֹם עִקַּר הַתְּנוּפָה הִיא בִּשְׁבִיל הֶחָזֶה, לְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא נָתוּן לַגָּבוֹהַּ. אָמְנָם הַחֵלֶב כְּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁהוּא לַה׳, שֶׁהֲרֵי הוּא קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

פסוק לב

וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן. מֵחֵלֶק בְּעָלִים, כְּמַקְדִּימִים פְּנֵי הַמְשָׁרֵת בְּמִנְחָה לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ.

פרק ח

פסוק ב

וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִים. הִקְדִּים פַּר הַחַטָּאת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כָּל חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְעוֹלָה הַבָּאָה עִמָּהּ, כִּי עַד אַחַר שֶׁיְּכֻפַּר הַחֵטְא אֵין מָקוֹם כְּלָל לְעוֹלָה, כְּאָמְרוֹ ״עוֹלָה וְחַטָּאָה לֹא שָׁאָלְתָּ״ (תהלים מ:ז). וְהָיְתָה חַטָּאתוֹ אַחַר הִמָּשְׁחוֹ פַּר כְּמִשְׁפַּט כֹּהֵן מָשִׁיחַ, אֲבָל לֹא נִכְנַס דָּמוֹ לִפְנִים, כִּי לֹא הָיָה חֶטְאוֹ בְּמַדְרֵגַת רֹעַ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָזֶה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה צָרִיךְ בְּהוֹרָאַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ (ויקרא ד:ג) וְהוֹרָאַת בֵּית דִּין שֶׁהֶחֱטִיאוּ (ויקרא ד:יג), וּפַר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁמְּכַפְּרִים עַל טֻמְאַת מִקְדָּש וְעַל חֲטָאִים עֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בָּעִנְיָן (ויקרא טז). וְהִקְדִּים הָעוֹלָה לַמִּלּוּאִים, כִּי גַם בָּעוֹלָה תִּהְיֶה אֵיזוֹ כַּפָּרָה, כְּאָמְרוֹ ״וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו״ (ויקרא א:ד), וְאַחַר שְׁלֵמוּת הַכַּפָּרָה נַעֲשׂוּ רְאוּיִם לְמַלֵּא אֶת יָדָם לְהַשְׁלִימָה לַעֲבוֹדָה.

פסוק כו

וְהִנֵּה בְּכָל הַשְּׁלָמִים יִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לַכֹּהֵן, וּבְשַׁלְמֵי נָזִיר יִהְיֶה לַכֹּהֵן הַשּׁוֹק וְהַזְּרוֹעַ שֶׁהֵם הַיָּד וְהָרֶגֶל. וּבְאֵיל הַמִּלּוּאִים הָיָה הַשּׁוֹק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כִּי אָמְנָם הַזָּר הַמַּקְרִיב עַל הָרֹב יִתֵּן הַשּׁוֹק שֶׁהוּא עִם הָרֶגֶל לַכֹּהֵן הַנִּכְנָס לִפְנִים מִמְּחִיצַת הַזָּר הַמַּקְרִיב. וְהַנָּזִיר יִתֵּן גַּם הַזְּרוֹעַ שֶׁהוּא הַיָּד, כְּמוֹסֵר לַכֹּהֵן אֶת פֹּעַל יָדָיו שֶׁהָיָה עַד הֵנָּה לְהַזִּיר לַה׳. אָמְנָם בַּמִּלּוּאִים אֲשֶׁר הָיָה קָרְבָּן מַכְשִׁיר לַכֹּהֵן לְהִכָּנֵס לִפְנִים, נָתַן הַשּׁוֹק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

פסוק לה

יוֹמָם וָלַיְלָה. כִּי הַיְרִיעוֹת לֹא הִתְפָּרְקוּ, כִּמְבֹאָר לְמַעְלָה (שמות מ:יח).

פרק ט

פסוק ד

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי. כִּי הַיּוֹם ה׳ נִרְאָה אֲלֵיכֶם. כְּבָר נִרְאָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם, כְּאָמְרוֹ ״וּכְבוֹד ה׳ מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן״ (שמות מ:לד), וְרָאוּי שֶׁתְּכַבְּדוּהוּ בְּקָרְבָּן זֶה עַל גִּלּוּי שְׁכִינָתוֹ.

פסוק ו

זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ תַּעֲשׂוּ. לִסְמוֹךְ יְדֵיכֶם עַל הַחַטָּאת וְעַל הָעוֹלָה שֶׁל צִבּוּר.

וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה׳. מִלְּבַד גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה שֶׁהָיָה בַּמִּשְׁכָּן, כַּאֲמָרוֹ ״וַיֵּרָא כְבוֹד ה׳ אֶל כָּל הָעָם״ (ויקרא ט:כג).

פסוק יב

וַיַּמְצִיאוּ. כְּדֵי שֶׁיִּתְחַנְּכוּ בְּהִתְעַסְּקָם בְּקָרְבַּן אֲבִיהֶם.

פסוק טו

כָּרִאשׁוֹן. שֶׁנִּשְׂרַף, אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה חַטָּאת חִיצוֹנָה.

פסוק טז

כַּמִּשְׁפָּט. שֶׁבְּנֵי אַהֲרֹן זָרְקוּ וְעָרְכוּ וְהִקְטִירוּ.

פסוק יז

מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר. מִלְּבַד מִנְחַת עֹלַת הַבֹּקֶר.

פסוק יח

וַיַּמְצִיאוּ. הִתְחַנְּכוּ גַּם בְּשַׁלְמֵי צִבּוּר.

פרק י

פסוק א

וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן. אִישׁ מַחְתָּתוֹ. חָשְׁבוּ שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַחַר הַתָּמִיד, אֲשֶׁר בּוֹ תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה, כְּאָמְרוֹ ״עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה׳, אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה״ (שמות כט:מב), תָּבֹא הַקְּטֹרֶת, כָּךְ הָיָה רָאוּי לְהַקְטִיר קְטֹרֶת חֲדָשָׁה עַתָּה עַל הִגָּלוּת כְּבוֹד ה׳ אֶל כָּל הָעָם וְעַל יְרִידַת הָאֵשׁ, וְלָכֵן הִקְרִיבוּהוּ.

לִפְנֵי ה׳. בַּמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״וְלֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה״ (שמות ל:ט), וְגַם אִם הָיָה רָאוּי לַעֲשׂוֹת כָּךְ אִם הָיוּ מְצֻוִּים בָּזֶה, חָטְאוּ לַעֲשׂוֹתוֹ עַתָּה.

אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם. כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין סג:) שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּם.

פסוק ג

וַיִּדֹּם אַהֲרֹן. שֶׁהִתְנַחֵם בְּקִדּוּשׁ ה׳ שֶׁנִּקְדַּשׁ בְּמוֹתָם.

פסוק ה

בְּכֻתֳּנֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. שֶׁלֹּא חָשְׁשׁוּ לִפְשֹׁטָם אֶת כֻּתֳּנוֹת הַקֹּדֶשׁ, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִטְמְאוּ.

פסוק ו

רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ הַמֵּתִים מֵהַקְּרוֹבִים שֶׁמִּטַּמֵּא לָהֶם כֹּהֵן הֶדְיוֹט, הֶחְמִיר עַל אֵלֶּה מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ מְשׁוּחִין, כְּאָמְרוֹ ״כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה׳ עֲלֵיכֶם״ (ויקרא י:ז).

כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ. שֶׁחָסְרוּ שְׁנֵי צַדִּיקִים וּגְדוֹלִים, וּבְכֵן לֹא יִגָּרַע יְקָרָא דְשַׁכְבֵי.

פסוק י

וּלְהַבְדִּיל וּלְהוֹרוֹת. כִּי יַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב, כְּאָמְרוֹ (משלי לא:ד-ה) ״אַל לַמְּלָכִים שְׁתוֹ יָיִן, וְלָרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר, פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק״.

פסוק טו

יָבִיאוּ לְהָנִיף. וְהָיָה לְךָ וּלְבָנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִזְכּוּ בָּהֶם עַד אַחַר הֲנָפָה, שֶׁאָז תִּזְכּוּ בָּהֶם מִשֻּׁלְחָן גָּבוֹהַּ.

פסוק טז

וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת. אוֹתוֹ הַשָּׂעִיר שֶׁהָיָה לְחֹק עוֹלָם, וְהוּא שְׂעִיר רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהָיָה קׇדְשֵׁי דוֹרוֹת.

פסוק יז

וְאוֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֺן הָעֵדָה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנָה לָכֶם, לֹא הָיָה לָכֶם רְשׁוּת לְשָׂרְפָהּ, כִּי לֹא נִתְּנָה לָכֶם אֶלָּא לְאָכְלָהּ לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה.

פסוק יט

הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ. כְּמוֹ ״הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ״ (ירמיהו ג:א), ״הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ״ (חגי ב:יב), וְטַעֲמוֹ: אִם הָיָה הָעִנְיָן כֵּן שֶׁהָיוּ אֵלֶּה מַקְרִיבִים חַטָּאתָם שֶׁל חוֹבָה וְאֶת עוֹלָתָם שֶׁל נְדָבָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם קָדְשֵׁי צִבּוּר לְדוֹרוֹת, וְהָיִינוּ אוֹכְלִים הַחַטָּאת הַיּוֹם בִּהְיוֹתֵנוּ אוֹנְנִים.

הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה׳. שֶׁנֹּאכַל קָדְשֵׁי דוֹרוֹת בַּאֲנִינוּת, הֲלֹא דָּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁאֵין אֲכִילַת אוֹנֵן בְּכַוָּנָה רְאוּיָה לְכַפֵּר, כְּאָמְרוֹ בְּקָדָשִׁים קַלִּים (דברים כו:יד) ״לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ״, וְאַף עַל פִּי שֶׁצִּוִּיתָ שֶׁנֹּאכַל בַּאֲנִינוּת אֶת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא קָדְשֵׁי שָׁעָה, לֹא יִתְחַיֵּב זֶה בְּקָדְשֵׁי דוֹרוֹת.

פסוק כ

וַיִּיטַב בְּעֵינָיו. שָׂמַח עַל טוּב סִבְרַת אָחִיו וּבָנָיו, שֶׁהֵיטִיבוּ לִרְאוֹת וּלְהוֹרוֹת.

פרק יא

פסוק ב

זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ. הִנֵּה אַחַר שֶׁהִתְנַצְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם הָרוּחָנִי שֶׁקָּנוּ בְּמַתַּן תּוֹרָה, אֲשֶׁר בּוֹ הָיוּ רְאוּיִים לִשְׁרוֹת שְׁכִינָה עֲלֵיהֶם בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, כַּאֲמָרוֹ ״בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אָבֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ״ (שמות כ:כא), כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה הָעִנְיָן לֶעָתִיד לָבֹא, כְּאָמְרוֹ ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם, וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״ (ויקרא כו:יא), מָאַס הָאֵל יִתְבָּרַךְ אַחַר כָּךְ מֵהַשְׁרוֹת עוֹד שְׁכִינָתוֹ בֵּינֵיהֶם כְּלָל, כְּאָמְרוֹ ״כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ״ (שמות לג:ג). וְהִשִּׂיג מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בִּתְפִלָּתוֹ אֵיזֶה תִּקּוּן, שֶׁתִּשְׁרֶה הַשְּׁכִינָה בְּתוֹכָם בְּאֶמְצָעוּת מִשְׁכָּן וְכֵלָיו וּמְשָׁרְתָיו וְזִבְחָיו, עַד שֶׁהִשִּׂיגוּ וְזָכוּ אֶל ״וַיֵּרָא כְבוֹד ה׳ אֶל כָּל הָעָם״ (ויקרא ט:כג) וְאֶל יְרִידַת אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם. וּבְכֵן רָאָה לְתַקֵּן מִזְגָּם שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לָאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים, וְזֶה בְּתִקּוּן הַמְּזוֹנוֹת וְהַתּוֹלָדָה. וְאָסַר אֶת הַמַּאֲכָלִים הַמְטַמְּאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ בַּמִּדּוֹת וּבַמֻּשְׂכָּלוֹת, כְּאָמְרוֹ ״וְנִטְמֵתֶם בָּם״ (ויקרא יא:מג), וּכְאָמְרוֹ ״אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם״ (ויקרא יא:מג), וּכְאָמְרוֹ ״וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ, כִּי אֲנִי ה׳ הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים״ (ויקרא יא:מד-מה), פֵּירוּשׁ נִצְחִיִּים, מִתְדַּמִּים לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כַּאֲמָרוֹ ״כִּי קָדוֹשׁ אָנִי״ (ויקרא יא:מה). וְאָסַר הַנִּדָּה וְהַזָּבָה וְהַיּוֹלֶדֶת, לְקַדֵּשׁ אֶת הַזֶּרַע וּלְטַהֲרוֹ מִכָּל טֻמְאָה, כְּאָמְרוֹ ״וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם, וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי״ (ויקרא טו:לא). וְהִזְכִּיר לְשׁוֹן טֻמְאָה בְּנִבְלַת בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה וּבִשְׁמוֹנָה שְׁרָצִים וּבְנִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה, שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ יֵשׁ טֻמְאַת מַגָּע וּבְקִצְתָם טֻמְאַת מַשָּׂא. אָמְנָם הַמְטַמְּאִים אֶת הַנֶּפֶשׁ בִּלְבַד, וְהֵם דָּגִים וְעוֹפוֹת וַחֲגָבִים וּשְׁאָר שְׁרָצִים שֶׁאֵין בָּהֶם טֻמְאַת מַגָּע כְּלָל, יַזְכִּיר בָּהֶם שִׁקּוּץ, כְּאָמְרוֹ ״שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם״ (ויקרא יא:י), ״לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם״ (ויקרא יא:יג), ״שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל״ (ויקרא יא:מא), ״לֹא תֹאכְלוּם כִּי שֶׁקֶץ הֵם״ (ויקרא יא:מב).

פסוק מג

וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם. אַל תִּטַּמְּאוּ בָהֶם בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיוּ טְמֵאִים וּמְטֻמְטָמִים בָּם, וְזֶה יִקְרֶה בַּאֲכִילָתָם. כִּי אָמְנָם בִּהְיוֹתִי אֱלֹהֵיכֶם חָפַצְתִּי שֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ וְתָכִינוּ עַצְמְכֶם אֶל הַקְּדֻשָּׁה.

פסוק מד

וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ קְדוֹשִׁים וְנִצְחִיִּים בְּהַכִּירְכֶם אֶת בּוֹרַאֲכֶם וַהֲלַכְתֶּם בִּדְרָכָיו, וְזֶה חָפַצְתִּי כְּדֵי שֶׁתִּתְדַּמּוּ אֵלַי כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. וְכָל זֶה תַּשִּׂיגוּ כְּשֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ וְתִשָּׁמְרוּ מֵאִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לט) אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט, מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ הַרְבֵּה וְכוּ׳.

פסוק מה

כִּי אֲנִי ה׳ הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים. וְרָאוּי לָכֶם שֶׁתַּעֲשׂוּ זֶה הַהִשְׁתַּדְּלוּת לְהִתְקַדֵּשׁ וְלִהְיוֹת קְדוֹשִׁים, כְּדֵי לְהָפִיק רְצוֹנִי, כִּי אָמְנָם כַּוָּנָתִי כְּשֶׁהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה כְּדֵי שֶׁתַּשִּׂיגוּ זֶה, שֶׁאֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, וְשֶׁתִּהְיוּ קְדוֹשִׁים וְנִצְחִיִּים בְּהִדַּמּוֹתְכֶם אֵלַי בַּמִּדּוֹת וּבַמֻּשְׂכָּלוֹת, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי.

פסוק מו

זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף. זֹאת הִיא כַּוָּנַת וְטַעַם אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה.

פרק יב

פסוק ב

אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. כְּבָר אָמְרוּ: ״אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר״ (נדה לא.), וְזֶה כִּי אָמְנָם זֶרַע הָאִשָּׁה וְהוּא הַלַּחוּת הַנִּפְלָט מִמֶּנָּה לִפְעָמִים בְּעֵת הַחִבּוּר לֹא יִכָּנֵס בִּיצִירַת הַזָּכָר כְּלָל, אֲבָל דָּמָהּ יִתְפָּעֵל וְיִקְפָּא בְּזֶרַע הָאִישׁ, וְכַאֲשֶׁר יִכָּנֵס מִזַּרְעָהּ הַלַּחוּתִי בְּדָמָהּ הַנִּקְפָּא יִהְיֶה בוֹ לְלַחוּת מוֹתָרִיִּי וְיִהְיֶה הַוָּלָד נְקֵבָה.

כִּימֵי נִדַּת דְּוֺתָהּ. כִּי בְּשִׁבְעָה יָמִים רִאשׁוֹנִים יָגֵר הַנִּדּוֹת אֲשֶׁר לֹא הִתְעַפֵּשׁ עֲדַיִן וְלֹא הִפְסִיד צוּרַת טֻמְאָתוֹ.

פסוק ג

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל. כִּי אָז נִתְעַכֵּל דַּם הַנִּדּוֹת הַטָּמֵא אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ נִזּוֹן הַוָּלָד בִּמְעֵי אִמּוֹ, וְטָהֵר הַוָּלָד לְהִכָּנֵס בִּבְרִית קֹדֶשׁ.

פסוק ד

בִּדְמֵי טָהֳרָה. כִּי עִם הֱיוֹתוֹ דַּם נִדּוֹת, אֵינוֹ מֵהַוֶּסֶת שֶׁל עַכְשָׁיו, אֲבָל הוּא מִן הַוְּסָתוֹת שֶׁקָּדְמוּ בִּימֵי הַהֵרָיוֹן, שֶׁכְּבָר נִתְעַפְּשָׁה וְנִפְסְדָה צוּרַת דַּם אוֹתָם הַוְּסָתוֹת וְטֻמְאָתָם.

פסוק ה

שְׁבוּעַיִם. כִּי הַמּוֹתָרוֹת יִרְבּוּ בְּלֵידַת הַנְּקֵבָה.

פסוק ח

וְכִפֶּר עָלֶיהָ. כִּי כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ תִּהְיֶינָה כָּל מַחְשְׁבוֹתֶיהָ פּוֹנוֹת אֶל עִסְקֵי כְּלִי הַזֶּרַע וּפְעֻלָּתָם, וְלֹא תִהְיֶה רְאוּיָה לַמִּקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו עַד שֶׁתָּבִיא כַּפָּרָתָהּ וְתִפְנֶה אֶל הַקֹּדֶשׁ.

פרק יג

פסוק ב

אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ. וְזֶה יִהְיֶה בְּרוֹב אִם לֹא יִטְהַר הַזֶּרַע מִדַּם הַנִּדּוֹת.

שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת. כֻּלָּם מִינֵי צָרַעַת וּמַרְאֵיהֶן לָבָן, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה. וְאֵין בָּהֶן מִמִּינֵי הַצָּרַעַת שֶׁסָּפְרוּ הָרוֹפְאִים זוּלָתִי הַמּוֹרְפִיאָ״ה וְהָאַלְבָּארָ״ם וְהַנֶּתֶק. אֲמְנָם שְׁאָר מִינֵי הַצָּרַעַת הַחֲזָקִים שֶׁסָּפְרוּ, שֶׁהֵם סַרְטָן לְכָל הַגּוּף בִּכְלָל, וְהֵם נוֹטִים אֶל הָאֹדֶם וְהַשְּׁחָרוּת, לֹא תְטַמְּאֵם הַתּוֹרָה כְּלָל. כִּי אֵלֶּה הָאַרְבָּעָה מַרְאוֹת לְבַדָּנָה שֶׁסָּפְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵן שְׂאֵת וְתוֹלַדְתָּהּ, בַּהֶרֶת וְתוֹלַדְתָּהּ, בָּאוֹת בְּתוֹכָחוֹת עַל עָוֹן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה:): כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶחָד מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת הַלָּלוּ אֵינָן אֶלָּא מִזְבֵּחַ כַּפָּרָה. אֲבָל שְׁאָר מִינֵי הַצָּרַעַת שֶׁסָּפְרוּ הָרוֹפְאִים לֹא יִהְיוּ בְּעַמֵּנוּ כְּלָל עַל צַד מִזְבֵּחַ כַּפָּרָה, אִם לֹא יִהְיֶה עִמָּנוּ בְּתַכְלִית הַקִּלְקוּל חָס וְשָׁלוֹם כִּשְׁאָר מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים, אוֹ מִצַּד חֵטְא בְּהַנְהָגַת הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה וְזוּלָתָם, וְלֹא תִהְיֶה בָּהֶם טֻמְאָה כְּלָל.

וְהוּבָא (אֶל הַכֹּהֵן). כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּלֵךְ אֶל מָקוֹם לְהִתְפַּעֵל, לֹא יִקָּרֵא בָּא אָז, אֲבָל יִקָּרֵא מוּבָא, כְּעִנְיַן ״תּוּבַל לַמֶּלֶךְ רֵעוֹתֶיהָ, מוּבָאוֹת לָךְ״ (תהלים מה:טו). ״וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו״ (שמות כא:ו). ״וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ״ (במדבר ה:טו). וְהַהֵפֶךְ ״וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט״ (דברים כה:א). ״וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת״ (שמות כב:ז). ״עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם״ (שמות כב:ח).

פסוק ג

נֶגַע צָרַעַת הוּא. הִנֵּה אָמַר לִפְעָמִים ״נֶגַע צָרַעַת הוּא״, וּפְעָמִים ״צָרַעַת הִיא״, וּפְעָמִים ״צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת הוּא״, וּפְעָמִים ״נֶגַע הוּא״, כִּי אָמְנָם יֵשׁ לַצָּרַעַת כְּמוֹ לִשְׁאָר הָחֳלָאִים עִתּוֹת הַתְחָלָה וְתוֹסֶפֶת וְתַכְלִית, וְאִם יֵרָפֵא הַחֹלִי תִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה גַּם כֵּן. וַיִּקְרָא לְהַתְחָלָה ״נֶגַע״ בִּלְבַד, וּלְתוֹסֶפֶת ״נֶגַע צָרַעַת״, וּלְתַכְלִית ״צָרַעַת״, וְכַאֲשֶׁר תִּתְיַשֵּׁן תִּקָּרֵא ״צָרַעַת נוֹשֶׁנֶת״, וְכַאֲשֶׁר תִּהְיֶה בִּירִידָה יֹאמַר ״נִרְפָּא הַנֶּגַע״, ״נִרְפָּא הַנֶּתֶק״. וּבִהְיוֹת זֶה הַמִּין מִן הַחֹלִי לְעוֹנֶשׁ, כַּאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״אֵינוֹ אֶלָּא מִזְבֵּחַ כַּפָּרָה״ (ברכות ה:), נָתַן זְמַנֵּי הַהַסְגֵּר לְעוֹרֵר אֶל הַתְּשׁוּבָה, כַּאֲמָרוֹ ״וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר וַיֹּאמֶר כִּי יְשֻׁבוּן מֵאָוֶן״ (איוב לו:י).

פסוק ד

וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָָ מִן הָעוֹר. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ (שבועות ו) כָּל מַרְאֶה לָבָן עָמֹק הוּא, כְּמַרְאֵה חַמָּה הָעֲמוּקָה מִן הַצֵּל, מִכָּל מָקוֹם בִּהְיוֹת גַּם הָעוֹר בְּאֵיזוֹ מַדְרֵגָה מִן הַלֹּבֶן, לֹא יִהְיֶה כָּל לָבָן עָמֹק אֶצְלוֹ זוּלָתִי בִּהְיוֹתוֹ עוֹבֵר גְּבוּל הַלֹּבֶן שֶׁל עוֹר, עַד שֶׁיִּהְיֶה יַחַס לֹבֶן הָעוֹר אֵלָיו כְּיַחַס הַצֵּל אֶל הַחַמָּה.

פסוק ה

וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן. גְּזֵרַת הַכָּתוּב שֶׁלֹּא תִהְיֶה טֻמְאַת נְגָעִים וְטָהֳרָתָן אֶלָּא עַל פִּי כֹהֵן, כִּי ״שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת״ (מלאכי ב:ז), וְיוֹרוּ לַמְנֻגָּע לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וְיִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ, וְיִתְפַּלֵּל גַּם הַכֹּהֵן עָלָיו. וּבִלְעֲדֵי זֹאת, בִּהְיוֹת עַל פִּיהֶם כָּל נֶגַע, יִקְנוּ טְבִיעוּת עַיִן בְּמַדְרֵגוֹת הַמַּרְאוֹת לְהַבְחִין בֵּין נֶגַע לְנֶגַע.

פסוק יט

וְהָיָה בִּמְקוֹם הַשְּׁחִין שְׂאֵת לְבָנָה. שֶׁאֵין אוֹתוֹ הַמָּקוֹם נִדּוֹן בְּסִימָנֵי עוֹר בָּשָׂר שֶׁל מַעְלָה, וְכֵן מְקוֹם מִכְוַת אֵשׁ. כִּי אָמְנָם הָעוֹר הַטִּבְעִי שֶׁנֶּאֱבַד בַּשְּׁחִין אוֹ בַּמִּכְוָה לֹא יָשׁוּב עוֹד כְּמֵאָז, אֲבָל יִוָּלֵד בִּמְקוֹמוֹ דָּבָר דּוֹמֶה לְעוֹר שֶׁאֵין עוֹר מַחֲלִיף, כִּדְאִיתָא פֶּרֶק בָּא סִימָן. וּכְמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ הָרוֹפְאִים.

פסוק ל

נֶתֶק הוּא. שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹךְ מְקוֹם שֵׂעָר אֵיזֶה מָקוֹם שֶׁנִּתַּק מִמֶּנּוּ הַשֵּׂעָר בְּכֹחַ הַחֹלִי, לֹא בְּכֹחַ אָדָם וְלֹא בְּכֹחַ סָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם מַרְאֶה כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְכֵן הוּא מִין צָרַעַת אֵצֶל הָרוֹפְאִים. אָמַר אִם כֵּן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁתִּהְיֶינָה בִּמְקוֹם הַנֶּתֶק מַרְאוֹת טְמֵאוֹת וּפִסְיוֹן הַמַּחְלִיטִין שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם שֵׂעָר, הִנֵּה הַשֵּׂעָר הַשָּׁחוֹר מַצִּיל בִּמְקוֹם שֵׂעָר מִן הַמַּרְאֶה וּמִן הַפִּסְיוֹן.

פסוק לט

כֵּהוֹת לְבָנֹת. לְמַטָּה מִמַּרְאֵה קְרוּם בֵּיצָה שֶׁשָּׁנוּ חֲכָמִים (רמב״ם הלכות טומאת צרעת א:יא).

פסוק מז

וְהַבֶּגֶד כִּי יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת. מִמַּה שֶׁאֵין סָפֵק בּוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה בַּטֶּבַע בְּשׁוּם פָּנִים, כִּי בְּבֶגֶד לֹא יִקְרוּ אֵלֶּה הַמַּרְאוֹת הַמְשֻׁנּוֹת אִם לֹא מִצַּד מְלָאכָה תְּשִׂימֵם בּוֹ בִּצְבָעִים שׁוֹנִים בְּכַוָּנָה אוֹ שֶׁלֹּא בְכַוָּנָה, וְזֶה מִצַּד אֵיזֶה חֵטְא שֶׁיִּקְרֶה בַּסַּמִּים הַצּוֹבְעִים אוֹ בִּמְלֶאכֶת הָאֻמָּן אוֹ בְּהִתְפַּעֲלוּת הַבֶּגֶד הַצָּבוּעַ. וּכְבָר בָּאָה הַקַּבָּלָה שֶׁלֹּא יָדוֹנּוּ בְּנִגְעֵי בְגָדִים זוּלָתִי הַלְּבָנִים בִּלְתִּי צְבוּעִים כְּלָל. אַמְנָם הֵעִיד הַכָּתוּב שֶׁלִּפְעָמִים יִהְיֶה זֶה כְּפֶלֶא בִּבְגָדִים וּבְבָתִּים, וְזֶה לְהָעִיר אֹזֶן הַבְּעָלִים עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁיִּקְרֶה בְּעִנְיַן הַשְּׁבִיעִית כְּאָמְרָם (קידושין כ:) ״בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה אֲבָקָהּ שֶׁל שְׁבִיעִית, אָדָם נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּפֵרוֹת שְׁבִיעִית, סוֹף מוֹכֵר אֶת מִטַּלְטְלָיו, לֹא הִרְגִּישׁ, סוֹף מוֹכֵר שָׂדֵהוּ וְכוּ׳״. וְכָל זֶה בְּחֶמְלַת ה׳ עַל עַמּוֹ. וְכֵן קִבְּלוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאֵין בִּגְדֵי גוֹיִם מִטַּמְּאִים בִּנְגָעִים. וְזֶה כִּי אָמְנָם הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי הוּא הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן בַּמְּצִיאוּת, בִּפְרָט בִּמְצִיאוּת הַנִּפְסָדִים, כִּי הוּא לְבַדּוֹ מוּכָן מִכֻּלָּם לִהְיוֹת דּוֹמֶה לַבּוֹרֵא בְּמֻשְׂכָּלוֹת וּבְמַעֲשִׂיּוֹת, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד הוּא יִתְבָּרַךְ בְּאָמְרוֹ ״בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״ (בראשית א:כו). וְיִצְדַּק זֶה בְּכָל אֶחָד מֵאִישֵׁי הָאָדָם בְּשִׂכְלוֹ הָאִישִׁי הַנִּקְרָא ״צֶלֶם אֱלֹהִים״, וּבְכֹחוֹ הַבְּחִירִי הַנִּקְרָא ״דְּמוּת אֱלֹהִים״, כִּי הָאָדָם לְבַדּוֹ בַּנִּבְרָאִים הוּא בַּעַל בְּחִירָה. וְכַאֲשֶׁר יִתְעוֹרֵר לְהִתְבּוֹנֵן מְצִיאוּת בּוֹרְאוֹ וְגָדְלוֹ וְטוּבוֹ אֲשֶׁר בּוֹ הוּא רַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, וּבָהֶם עֹשֶׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, וְאַחַר שֶׁהִתְבּוֹנֵן וְהִכִּיר זֶה יֵלֵךְ בִּדְרָכָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנוֹ, הִנֵּה זֶה בְּלִי סָפֵק דּוֹמֶה לְבוֹרְאוֹ יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הַנִּבְרָאִים, וְהוּא הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן מֵאֵת הַבּוֹרֵא הַמַּמְצִיא, כְּאָמְרוֹ ״וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם״ (משלי י:כה). וְכַאֲשֶׁר לֵב הוּתַל הִטָּה אֶת הָאָדָם מִזֶּה בִּהְיוֹתוֹ נִשְׁמָע אֶל הַכֹּחַ הַמִּתְאַוֶּה הַגַּשְׁמִי בְּכָל פְּעוּלוֹתָיו אוֹ בְּקִצְתָם, לְהִתְרַשֵּׁל מֵרְצוֹן בּוֹרְאוֹ אוֹ לְהִתְקוֹמֵם עָלָיו, יִהְיֶה הָעֹנֶשׁ עָלָיו נִצְחִי אוֹ בִּלְתִּי נִצְחִי כְּפִי הַמִּשְׁפָּט הָאֱלֹהִי, כְּאָמְרוֹ ״כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע״ (שמות כג:ז). וְכַאֲשֶׁר יִקְרֶה זֶה לְאָדָם בִּשְׁגָגָה שֶׁיּוֹצֵא מֵאִתּוֹ, הִנֵּה יִתְיַסֵּר בְּמָמוֹנוֹ אוֹ בְגוּפוֹ כְּפִי הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית לְהָעִיר אָזְנוֹ, כְּאָמְרוֹ ״וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר״ (איוב לו:י). אַמְנָם הַנִּרְדָּמִים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ כְלָל וְלֹא הִתְעוֹרְרוּ כְלָל לָדַעַת דָּבָר מִזֶּה, וְהֵם כָּל בְּנֵי הַנֵּכָר וְרֹב הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית זוּלָתִי יְחִידֵי סְגֻלָּה, הֵם בְּלִי סָפֵק תַּחַת הַהַנְהָגַת הַטֶּבַע וְהַגְּרָמִים הַשְּׁמֵימִיִּים הַנִּכְבָּדִים מֵאוֹתָם בְּנֵי אָדָם, כִּשְׁאָר מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים אֲשֶׁר לֹא תִפּוֹל הַשְׁגָחָה אֱלֹהִית בְּאִישֵׁיהֶם אֲבָל בְּמִינֵיהֶם בִּלְבָד, כִּי בָהֶם תִּשְׁלַם כַּוָּנַת הַמַּמְצִיא יִתְבָּרַךְ. וְכַאֲשֶׁר בָּחַר בָּאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, כְּאָמְרוֹ ״בְּךָ בָּחַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה״ (דברים ז:ו), וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁתִּקְוַת הַמְכֻוָּן מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ הִיא יוֹתֵר רְאוּיָה וּמְצוּיָה בְּאִישֵׁי זֹאת הָאֻמָּה מִמַּה שֶׁתִּהְיֶה בְּאִישֵׁי זוּלָתָהּ, כִּי אָמְנָם מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא וְאַחְדּוּתוֹ נוֹדַע בְּקִצְתָהּ וּמְקֻבָּל בְּכֻלָּהּ מֵהָאָבוֹת, כְּאָמְרוֹ ״נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים וְגוֹ׳״ (תהלים עו:ב). כָּתַב לְהוֹרוֹתָם הַתּוֹרָה וְהוּא הַחֵלֶק הָעִיּוּנִי, וְהַמִּצְוָה וְהוּא הַחֵלֶק הַמַּעֲשִׂי, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד בְּאָמְרוֹ ״וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם״ (שמות כד:יב). וְהִזְהִיר שֶׁבִּנְטוֹתָם מִזֶּה יָעִיר אָזְנָם בְּיִסּוּרִין, כְּאָמְרוֹ ״אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע... כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ״ (שמות טו:כו). וּבְחֶמְלָתוֹ עֲלֵיהֶם כְּשֶׁיִּהְיֶה הָרֹב מֵהֶם לְרָצוֹן לְפָנָיו, אָמַר לְעוֹרֵר הַיְּחִידִים מֵהֶם רִאשׁוֹנָה בְּנִגְעֵי בְגָדִים, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם בָּאָה הַקַּבָּלָה שֶׁאֵין בִּגְדֵי גוֹיִם מִטַּמְּאִים בִּנְגָעִים. וּכְשֶׁלֹּא יַסְפִּיק זֶה יְעוֹרְרֵם בְּנִגְעֵי בָתִּים, אֲשֶׁר בָּהֶם גַּם כֵּן לֹא יָבֹא נֶגַע צָרַעַת בַּטֶּבַע כְּלָל. וּלְזֶה רָאוּי שֶׁלֹּא יִהְיוּ בִגְדֵי גוֹיִם מִטַּמְּאִים וְלֹא בָתֵּיהֶם מִטַּמְּאִים בִּנְגָעִים כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ הֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְכַאֲשֶׁר לֹא עָלוּ הַדּוֹרוֹת לְמַדְרֵגָה רְאוּיָה לְחֶמְלָה (לְמַעֲלָה) זוֹ, אֵין זִכָּרוֹן לָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּמְצְאוּ לְעוֹלָם נִגְעֵי בָתִּים, עַד שֶׁאָמְרוּ קְצָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁלֹּא הָיוּ לְעוֹלָם.

פרק יד

פסוק ב

זֹאת תִּהְיֶה וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. אֶל מָקוֹם קָרוֹב חוּץ לַמַּחֲנֶה, שֶׁיּוּכַל הַכֹּהֵן בְּכָבוֹד וּבְלִי רַב טֹרַח לָלֶכֶת לִרְאוֹתוֹ.

פסוק ז

וְטִהֲרוֹ. מֵעִנְיַן פְּרִיעָה וּפְרִימָה (ויקרא יג:מה).

פסוק ח

וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר. מֵעִנְיַן ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ״ (ויקרא יג:מו).

פסוק ט

וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְטָהֵר. מֵעִנְיַן ״וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ״ (ויקרא יד:ח).

פסוק יב

וְהִקְרִיב אוֹתוֹ לְאָשָׁם. כְּבָר הִתְבָּאֵר שֶׁעִנְיַן הָאָשָׁם הוּא עַל מַעַל בַּקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ הַחַטָּאת עַל חִיּוּב כָּרֵת. וּכְבָר אָמְרוּ שֶׁהַצָּרַעַת הִיא עַל לָשׁוֹן הָרָע וְעַל גַּסּוּת הָרוּחַ, שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְעִילָה בַּקֹּדֶשׁ. כִּי אָמְנָם לָשׁוֹן הָרָע עִקָּרוֹ בַּסֵּתֶר, כְּמוֹ ״מַעֲמִיק מֵה׳ לַסְתִּיר עֵצָה״ (ישעיהו כט:טו), כַּאֲמָרָם בִּבְרָכוֹת: ״הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר כְּאִלּוּ דּוֹחֵק רַגְלֵי שְׁכִינָה״. וְעַל הַמִּתְגָּאֶה נֶאֱמַר ״גְּבַהּ עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתוֹ לֹא אוּכָל״ (תהלים קא:ה). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״זֶה גּוֹנֵב מִלְבוּשַׁי, אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לַעֲמוֹד בְּעוֹלָם אֶחָד״. וּכְבָר סִפֵּר הַכָּתוּב עַל עֻזִּיָּהוּ בְּאָמְרוֹ ״וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּה׳ אֱלֹהָיו״ (דברי הימים ב כו:טז), ״וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ״ (דברי הימים ב כו:יט).

פסוק כ

וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְטָהֵר. לְקָדָשִׁים וּלְבִיאַת מִקְדָּשׁ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נגעים יד:ג) הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים.

פסוק לו

וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא. וְלֹא יָבֹא קוֹדֶם לָכֵן, וּבֵין כָּךְ יִהְיֶה זְמַן תְּשׁוּבָה וּתְפִלָּה לַבְּעָלִים וּזְמַן תְּפִלָּה לַכֹּהֵן, וְעִם זֶה נָתַן זְמַן הֶסְגֵּר. וּבַמִּדְרָשׁ (ויקרא רבה יז:ז) אָמְרוּ: בְּכָל זֶה רֶמֶז לְחֻרְבָּן הָרִאשׁוֹן וְתִקּוּנוֹ בַּשֵּׁנִי, וּסְתִירָתוֹ בְּחֻרְבָּן שֵׁנִי, וְטַהֲרָתוֹ בְּבִנְיָן שְׁלִישִׁי שֶׁיִּבָּנֶה וְיִכּוֹנֵן בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן.

פסוק נד

זֹאת הַתּוֹרָה. מִי שֶׁיָּבֹא לְהוֹרוֹת בִּנְגָעִים צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע לְהַבְדִּיל בֵּין שְׁנֵי מִינִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם אֶחָד בְּסוּג, כְּאָמְרוֹ (דברים יז:ח) ״בֵּין נֶגַע לָנֶגַע״.

לְכָל נֶגַע הַצָּרַעַת וְלַנָּתֶק. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם צָרַעַת בְּעוֹר הָאָדָם, מִכָּל מָקוֹם הֵם נִבְדָּלִים בָּזֶה, שֶׁהַנֶּתֶק נִדּוֹן בִּלְתִּי מַרְאוֹת, אֲבָל דִּינוֹ כִּנְשִׁירַת שֵׂעָר וּכְשֵׂעָר שָׁחוֹר, וּשְׁאָר כָּל מִינֵי הַצָּרַעַת אֵינָם נִדּוֹנִים בִּלְתִּי מַרְאוֹת.

פסוק נה

וּלְצָרַעַת הַבֶּגֶד וְלַבָּיִת. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּמַרְאֶה יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם, וּשְׁנֵיהֶם עַל אֹפֶן בִּלְתִּי טִבְעִי, מִכָּל מָקוֹם הֵם נִבְדָּלִים בָּזֶה: שֶׁהַפּוֹשֶׂה בַּבֶּגֶד בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן נִשְׂרָף כֻּלּוֹ, וְהַפּוֹשֶׂה בַּבַּיִת בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן חוֹלֵץ וְקוֹצֶה וְטָח וְנוֹתֵן לוֹ שָׁבוּעַ.

פסוק נו

וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת וְלַבֶּהָרֶת. אַף עַל פִּי שֶׁהֵם דּוֹמִים בָּזֶה שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן לָבָן וְשֶׁדִּינֵיהֶם שָׁוִים וּמִצְטָרְפִים כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בַּקַּבָּלָה, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ שֶׁהַבָּא לְהוֹרוֹת בִּנְגָעִים יִהְיֶה בָּקִי בְּמַדְרֵגוֹת הַלֹּבֶן וּמְקוֹמוֹתֵיהֶם, כִּי מְקוֹם שְׁחִין וּמִכְוָה נִדּוֹנִים בְּמַרְאוֹת מְעוֹרָבוֹת וְצָרֶבֶת, וּמְקוֹם שֵׂעָר אֵינוֹ נִדּוֹן בְּמַרְאֶה כְּלָל.

פסוק נז

זֹאת תּוֹרַת הַצָּרַעַת. אֵין לְהוֹסִיף וּלְהַחֲמִיר לְטַמֵּא נִגְעֵי עוֹר בָּשָׂר אֲחֵרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם אֶצְלֵנוּ מִינֵי צָרַעַת רַבִּים מֵאֵלֶּה, כְּאָמְרוֹ ״אַל תּוֹסְףּ עַל דְּבָרָיו״ (משלי ל:ו). כִּי אָמְנָם עִם כָּל רָעָתָם לֹא נָדִין אוֹתָם כְּדִין צָרַעַת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁטִּהֵר הַכָּתוּב כְּשֶׁהָפַךְ כֻּלּוֹ לָבָן שֶׁעָבַר גְּבוּל הַצָּרַעַת הַטָּמֵא לְרֹעַ, כְּעִנְיַן הַטֻּמְאָה הַנִּשְׂרֶפֶת שֶׁנִּפְסְדָה צוּרָתָהּ.

פרק טו

פסוק ב

זָב מִבְּשָׂרוֹ. כְּבָר בָּאָה הַקַּבָּלָה ״מִבְּשָׂרוֹ״ וְלֹא מֵחֲמַת אָנְסוֹ, וְזֶה שֶׁיִּהְיֶה הַזָּב שׁוֹתֵת בְּסִבַּת בְּשָׂרוֹ שֶׁהוּא כִּנּוּי לָאַמָּה אוֹ לִכְלִי הַזֶּרַע, וְלֹא מֵחֲמַת סִבָּה אַחֶרֶת מְגָרֶת אֶת הַזּוֹב. וּכְבָר פֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה לה:) שֶׁהַזּוֹב הוּא כְּלֹבֶן בֵּיצָה הַמּוּזֶרֶת. וְכַאֲשֶׁר יִקְרֶה זֶה מִבְּשָׂרוֹ שֶׁהוּא בְּסִבַּת חֳלִי כְּלִי הַזֶּרַע בִּלְבָד, הִנֵּה זֶה יוֹרֶה עַל חֻלְשָׁתָם וְחִסָּרוֹן עִכּוּלָם אֲשֶׁר יִקְרֶה עַל הָרֹב בְּסִבַּת רֹב הִתְמָדַת הַמִּשְׁגָּל וְהִרְהוּרָיו, אֲשֶׁר בּוֹ לֹא תֶחְדַּל זִמַּת אִוֶּלֶת חַטָּאת. וּבְכֵן רָאוּי שֶׁיִּסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים אֲשֶׁר בָּם יָסוּרוּ הִרְהוּרָיו מִלִּבּוֹ, וְיִטְבֹּל מִן הַטֻּמְאָה, וִיכַפֵּר בְּחַטָּאת וְעוֹלָה עַל מַה שֶּׁפָּעַל וְהִרְהֵר.

פסוק יח

וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ. לֹא כָתַב ״וְאִישׁ כִּי יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה״, כִּי הֵעִיד עַל הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא תִטְמָא מֵחֲמַת שׁוּם זוֹב בִּלְתִּי אָדֹם אוֹ קֶרִי, כְּמוֹ שֶׁטָּמֵא בָּאִישׁ. אָמְנָם טֻמְאַת הָאִשָּׁה בְּקֶרִי לֹא תִהְיֶה אֶלָּא כַּאֲשֶׁר יִשְׁכַּב אִישׁ אוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בֵּית הַסְּתָרִים.

פסוק יט

וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם. לִמֵּד דִּינֵי הַנִּדָּה וְהַזָּבָה, וְהִטְעִין אֶת הַזָּבָה קָרְבַּן חַטָּאת וְעוֹלָה. וּבָזֶה הֵעִיד כִּי לֹא יִקְרֶה זֶה בִּבְנוֹת עַמּוֹ זוּלָתִי לְהָעִיר אָזְנָן עַל מֶרִי קָדַם בְּפֹעַל וּבְמַחֲשָבָה, כִּי הוּא אָמְנָם הַרְבּוֹת הָעֹנֶשׁ שֶׁעָנַשׁ אֶת חַוָּה עַל פְּעֻלָּתָהּ וּמַחֲשַׁבְתָּהּ, שֶׁנִּכְלָל בְּאָמְרוֹ ״הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ״ (בראשית ג:טז). וּבְכֵן רָאוּי שֶׁתִּסְפּוֹר שִׁבְעָה נְקִיִּים, עַד יֵעָרֶה עָלֶיהָ רוּחַ תְּשׁוּבָה וְטָהֳרָה, וְאָז תִּטְבּוֹל וּתְכֻּפַּר בְּחַטָּאת עַל פְּעֻלַּת הָרַע וּבְעוֹלָה עַל הַמַּחֲשָׁבָה.

פסוק לב

זֹאת תּוֹרַת הַזָּב. זֶה הוּא מַה שֶׁרָאוּי לְעַיֵּן בְּכָל אֵלֶּה: רִאשׁוֹנָה, שֶׁבִּהְיוֹת הַזָּב טָעוּן קׇרְבַּן חַטָּאת, יוֹרֶה שֶׁבָּא עַל חֵטְא בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחֲשָׁבָה.

וַאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע לְטָמְאָה בָהּ. כִּי אָמְנָם טַעַם טֻמְאַת הַקֶּרִי הוּא שֶׁכַּוָּנַת הַמּוֹצִיאוֹ הִיא לְטָמְאָה בָהּ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָש, לֹא לְקִיּוּם הַמִּין, שֶׁלּוּלֵי זֶה לֹא הָיְתָה בַּזֶּרַע שׁוּם טֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁאֵין טֻמְאָה בְּפֶרֶשׁ וּבְשֶׁתֶן.

פסוק לג

וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ. כִּי ״דָּוָה״ מוֹרֶה שֶׁהָיָה זֶה עַל חֵטְא, וּלְפִיכָךְ הִיא טְמֵאָה.

וְהַזָּב. וְהָעִיּוּן בִּדְבַר הַזָּב הוּא שֶׁהוּא לְהָעִיר אֹזֶן עַל חֵטְא שֶׁקָּדַם.

אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה. וְעִם זֶה רָאוּי לְהִתְבּוֹנֵן הֶבְדֵּל זוֹב הַזָּכָר מִזּוֹב הַנְּקֵבָה, כִּי זוֹב הַנְּקֵבָה לֹא יְטַמֵּא זוּלָתִי הָאָדֹם, וְזוֹב הַזָּכָר לֹא יְטַמֵּא זוּלָתִי בִּהְיוֹתוֹ בִּלְתִּי אָדֹם.

וּלְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עִם טְמֵאָה. גַּם כֵּן רָאוּי לְהִתְבּוֹנֵן שֶׁעַל הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִם טְמֵאָה אָמַר ״וְתָהִי נִדָּתָהּ עָלָיו״ (ויקרא טו:כד), וְלֹא כֵן יֹאמַר עַל הַטְּהוֹרָה שֶׁיִּשְׁכַּב הַזָּב אוֹתָהּ. כִּי בָזֶה יוֹרֶה שֶׁהַזָּכָר מִתְקַלְקֵל יוֹתֵר בִּשְׁכִיבַת הַדָּוָה מִמַּה שֶׁתִּתְקַלְקֵל הָאִשָּׁה בִּשְׁכִיבַת הַחוֹלֶה, כְּמוֹ שֶׁבָּא הַנִּסָּיוֹן בִּמְצֹרַעַת וְזוּלָתָהּ.

פרק טז

פסוק א

וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת. הִנֵּה תֵּיבַת ״וַיְדַבֵּר״ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ לֹא תִפּוֹל בְּרֹב עַל חֶלְקֵי הַדִּבּוּר, אֲבָל תִּפּוֹל עַל מֶשֶׁךְ הַדִּבּוּר בִּכְלָלוֹ, וּלְכֵן אַחַר לְשׁוֹן הַדִּבּוּר יָבֹא בְּרֹב לְשׁוֹן הָאֲמִירָה הַפְּרָטִית. אָמַר אִם כֵּן ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת... וַיֹּאמֶר אֵלָיו דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ״ (ויקרא טז:א-ב). וּמִפְּנֵי שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּסִפּוּר ״אַחֲרֵי מוֹת״ לֹא כָתַב ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו״, אֲבָל חָזַר וְהִזְכִּיר הָאֵל יִתְבָּרַךְ הָאוֹמֵר וּמֹשֶׁה הַשּׁוֹמֵעַ. אָמְנָם לְדִבְרֵי קְצָת מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים א:ג) הָיוּ שְׁנֵי דִבּוּרִים, וְיִהְיֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאַל יָבֹא וְלֹא יָמוּת״, וְ״אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן״ אָמַר לְמֹשֶׁה ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאַל יָבֹא״ – שֶׁלֹּא יִכָּנֵס יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁצִּוָּה, ״וְלֹא יָמוּת״ כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּתוּ בָנָיו בִּהְיוֹתָם הוֹרְסִים לַעֲשׂוֹת קְטֹרֶת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁצִּוּוּ, וְזֶה לְזָרְזוֹ יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן.

פסוק ב

כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה. בָּזֶה הַדּוֹר לְדַבֵּר לְמֹשֶׁה, וּבִשְׁאָר הַדּוֹרוֹת לִקְרוֹא לַמּוּכָנִים לִנְבוּאָה, כְּעִנְיַן שְׁמוּאֵל בְּאָמְרוֹ ״וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה׳ אֲשֶׁר שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים, וַיִּקְרָא ה׳ אֶל שְׁמוּאֵל״ (שמואל א ג:ג-ד).

פסוק ג

בְּזֹאת יָבֹא בְּפַר בֶּן בָּקָר. בְּהַקְדָּשַׁת פַּר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעוֹלָה וּלְבִישַׁת הַבַּדִּים שֶׁאֵין בָּהֶם צֶבַע וְלֹא צִיּוּר מְלָאכוּתִי, כִּי אָמְנָם לֹא יְאַחֵר כֹּהֵן גָּדוֹל לְהִכָּנֵס לִפְנִים עַד אַחַר הַקְרָבַת הָעוֹלָה, אֲבָל יִכָּנֵס לְהַקְטִיר הַקְּטֹרֶת תֵּכֶף אַחַר שְׁחִיטַת הַחַטָּאת.

פסוק ד

בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם. בְּכַמּוּתָם יֵרָאוּ הַמַּלְאָכִים אֶל הַנְּבִיאִים, כִּי הֵם נִרְאִים אָז בִּלְבוּשֵׁי הַבַּדִּים (יחזקאל ט:ג, דניאל יב:ו-ז).

פסוק ה

שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת. הָרִאשׁוֹן עַל חֲטָאִים בַּמִּקְדָּש, וְהַמִּשְׁתַּלֵּחַ עַל שְׁאָר חַטָּאֵי צִבּוּר אֲשֶׁר לְרֹב טֻמְאָתוֹ לֹא יָאוֹת לִזְבֹּחַ וּמְטַמֵּא מְשַׁלְּחוֹ.

פסוק ח

גּוֹרָלוֹת. כִּי הַגּוֹרָל בִּפְרָט עַל יְדֵי אִישׁ חֲסִידוֹ הוּא כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אִישׁ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים, כַּאֲמָרוֹ ״בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, וּמֵה׳ כָּל מִשְׁפָּטוֹ״ (משלי טז:לג).

פסוק ט

וְעָשָׂהוּ חַטָּאת. הַגּוֹרָל יַעֲשֶׂה אֶת הַשָּׂעִיר חַטָּאת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא מ) ״הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת״.

פסוק יא

וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ. כְּבָר בָּא בַּקַּבָּלָה (יומא לו:) שֶׁשְּׁתֵּי הַכַּפָּרוֹת בַּעֲדוֹ הֵם כַּפָּרַת דְּבָרִים בְּוִדּוּי, וּלְפִיכָךְ הֵם קֹדֶם שְׁחִיטַת הַחַטָּאת.

פסוק יב

וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה. כִּי תֵּכֶף שֶׁנִּשְׁחַט חַטָּאת וְהִתְוַדָּה וְסָר עֲוֹנוֹ, נַעֲשָׂה מוּכָן לָאוֹר בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ. וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ יֵרָאֶה לְכָל מוּכָן לְאוֹרוֹ, כְּאָמְרוֹ ״כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה״ (ויקרא טז:ב). וְרָאוּי לְכַבְּדוֹ בִּקְטֹרֶת, כְּמוֹ הָעִנְיָן אַחַר הַתְּמִידִים, כְּאָמְרוֹ ״עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה״ (שמות כט:מב). וּבָזֶה טָעוּ בְּנֵי אַהֲרֹן וְהִקְרִיבוּ אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם.

פסוק טו

הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם. אַחַר שֶׁהִשְׁלִים לְכַפֵּר בַּעֲדוֹ בְּחַטָּאתוֹ, כְּעִנְיַן ״הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקֹשּׁוּ״ (צפניה ב:א), וְעִם זֶה נִרְאֶה אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

פסוק כג

וְהִנִּיחָם שָׁם. כִּי הִקְרִיבָם לִפְנֵי ה׳, וְיִקְדְּשׁוּ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה, וְלֹא יָאוֹת אֲפִלּוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל אַחַר שֶׁעָבְרָה שְׁעַת מַעֲלָתוֹ.

פסוק כד

וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ. אַחַר שֶׁסָּמַךְ עַל הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ.

וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ. אַחַר שֶׁכִּפֶּר בַּעֲדוֹ בְּחַטָּאתוֹ וּבְעַד הָעָם בִּשְׁתֵּי חַטָּאוֹת, שֶׁגַּם שְׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ נִקְרָא חַטָּאת, כַּאֲמָרוֹ ״שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת״ (ויקרא טז:ה), וּשְׁנֵיהֶם יַקְדִּימוּ לְעוֹלַת הָעָם כְּמִשְׁפַּט כָּל חַטָּאת שֶׁקּוֹדֶמֶת בְּכָל מָקוֹם לָעוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה.

וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם. כַּפָּרַת הִרְהוּרֵי הַלֵּב הָרְאוּיָה לִנְקִיֵּי כַפַּיִם וּבָרֵי לֵבָב, וְזֶה בְּעוֹלָה.

פסוק כט

לְחֻקַּת עוֹלָם. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מִקְדָּשׁ לַעֲבוֹדָה, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ שֶׁתְּקַיְּמוּ גַּם שְׁבִיתָה וְעִנּוּי.

פסוק ל

כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר. וְהַטַּעַם שֶׁתִּצְטָרְכוּ עִם זֶה גַּם לִשְׁבִיתָה וְעִנּוּי, הוּא כִּי אָמְנָם הַכֹּהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יְכַפֵּר בִּלְבַד, וְעִנְיַן הַכִּפּוּר הוּא הַקְטָנַת הַחֵטְא וְהַכְנָתוֹ לְקַבֵּל סְלִיחָה.

לִפְנֵי ה׳ תִּטְהָרוּ. אֲבָל הַשָּׂגַת הַטָּהֳרָה וְהַסְּלִיחָה הַגְּמוּרָה תִּהְיֶה לִפְנֵי ה׳ בִּלְבַד, וְזֶה בְּוִדּוּי וּתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא לְבַדּוֹ יָדַע אֲמִתָּתָם, וּבִשְׁבִיל כָּךְ.

פסוק לא

שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם. עַל הֵיפֶךְ ״הֵן בְּיוֹם צוֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ״ (ישעיהו נח:ג).

חֻקַּת עוֹלָם. וְגַם בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּש קַיָּם תִּשְׁמְרוּ שְׁבִיתָה וְעִנּוּי.

פסוק לב

וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ וְלָבַשׁ. אַף הַמְרֻבֶּה בְּגָדִים בִּלְבַד יְכַפֵּר.

פסוק לד

וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר. שֶׁהַיּוֹם עַצְמוֹ יְכַפֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִקְדָּש וַעֲבוֹדָה, כְּאָמְרָם ״תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר״.

פרק יז

פסוק ב

זֶה הַדָּבָר. כְּשֶׁאָמַר ״וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם״ (ויקרא טו:לא) הִזְהִיר שֶׁנַּפְרִישֵׁם גַּם כֵּן מִטֻּמְאַת רוּחַ הַטֻּמְאָה וְהַשֵּׁדִים.

פסוק ד

דָּם יֵחָשֵׁב. כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן קֹדֶם הַמַּבּוּל, שֶׁלֹּא הֻתַּר לָהֶם לַהֲרֹג בַּעֲלֵי חַיִּים לְאָכְלָם.

פסוק ז

חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת. שֶׁלֹּא יִזְבְּחוּ לַשְּׂעִירִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתָם לֶאֱלוֹהַּ בְּשׁוּם פָּנִים, אֲבָל הָיוּ חֲפֵצִים בְּחֶבְרָתָם לִהְיוֹת הַשֵּׁדִים לָהֶם מְשָׁרְתִים וּמְסַיְּעִים בְּעִסְקֵיהֶם, אוֹ שְׁלִיחוּתָם אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ (חולין קה) עַל יוֹסֵף שִׁידָא, וְעַל שִׁידָא דַּהֲוָה שְׁכִיחַ בֵּי רַב אָשֵׁי. אָמְנָם בִּדְבַר הַשֵּׁדִים אֲשֶׁר לֹא נִזְכְּרָה בְּרִיאָתָם, רָאוּי לְהִתְבּוֹנֵן שֶׁהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קְרָאוּם מַזִּיקִים, וְהִזְכִּירוּ שֶׁהֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, פָּרִים וְרַבִּים וּמֵתִים, וְעִם כָּל זֶה רוֹאִים וְאֵינָם נִרְאִים. וְכָל אֵלּוּ לֹא יֵאוֹתוּ בָהֶם זוּלָתִי בִּהְיוֹתָם מוּרְכָּבִים מֵעֲצָמִים דַּקִּים נֶעְדְּרֵי הַמַּרְאֶה. וּבִהְיוֹתָם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, יִהְיֶה בְּהֶכְרֵחַ מְזוֹנָם עֶצֶם מוּרְכָּב דַּק מְאֹד שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה לְעֶצֶם הַנִּזּוֹן, וְאֵין בַּמּוּרְכָּבִים אֶצְלֵנוּ יוֹתֵר דַּק מֵאוֹתוֹ אֵיד הַדָּם אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יִתְהַוֶּה רוּחַ נוֹשֵׂא לְכֹחַ הַחִיּוּנִי. וְזֶה הַכֹּחַ הַנָּשׂוּא בּוֹ הוּא נֶפֶשׁ הַחַי בַּאֲשֶׁר הוּא חַי. וּבִהְיוֹת שֶׁזֶּה הַכֹּחַ לֹא יִהְיֶה בִּלְתִּי זֶה הַנּוֹשֵׂא, יִקָּרֵא זֶה הַנּוֹשֵׂא לִפְעָמִים נֶפֶשׁ, כְּאָמְרוֹ ״כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ״ (דברים יב:כג). וּבִהְיוֹתוֹ מָזוֹן לַשֵּׁדִים, הִנֵּה הַמַּקְרִיב לָהֶם דָּם אֲשֶׁר בּוֹ זֶה הָעֶצֶם שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיָדָם לְקַחְתּוֹ, כְּאָמְרָם (חולין קה) ״כָּל מִידֵּי דְּצַיָּר וַחֲתִים וְכַיָּל וּמָנֵי לֵית לָן רְשׁוּתָא לְמִשְׁקַל מִינֵּהּ״, יִקְנֶה אַהֲבָתָם. וְהָאוֹכְלוֹ יִקְנֶה מֶזֶג נוֹטֶה לְטִבְעָם וְיֶאֱהֲבוּ חַבְרָתוֹ. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ רַבִּים חֲפֵצִים בְּחַבְרַת הַשֵּׁדִים וְאַהֲבָתָם, כְּדֵי שֶׁיְּסַיְּעוּהוּ בְּהַשָּׂגַת הֶעָרֵב הַבִּלְתִּי מוֹעִיל אֲשֶׁר תַּאֲוָתוֹ נִקְנֵית בַּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, הָיוּ מַגִּישִׁים דָּם לְמִנְחָה לַשֵּׁדִים וְאוֹכְלִים אוֹתוֹ לְהִתְחַבֵּר עִמָּם. וְקַצָּתָם הָיוּ אוֹכְלִים אֵצֶל בֵּית מִקְוֵה דָּמִים, בְּחָשְׁבָם שֶׁשְּׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם כְּדֵי לִמְשׁוֹךְ אַהֲבָתָם וְהִתְחַבְּרוּת עִמָּהֶם. וְכַאֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְהִרְחִיק אֶת עַמּוֹ כְּפִי הָאֶפְשָׁר מֵרְדוֹף אַחֲרֵי עֵרֶב בִּלְתִּי מוֹעִיל, הִרְחִיק מֵהֶם אֶת הַשֵּׁדִים וְחֶבְרָתָם, בִּהְיוֹתָם מַזִּיקִים בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁקְּרָאוּ אוֹתָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאָסַר אֶת הַדָּם וְעָנַשׁ עָלָיו כָּרֵת, כְּמוֹ שֶׁעָנַשׁ מִיתָה עַל אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת. וְנָתַן טַעַם לָזֶה בְּאָמְרוֹ ״כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא״ (ויקרא יז:יא), כִּי אָמְנָם הַכֹּחַ אֲשֶׁר הוּא הַנֶּפֶשׁ הַחַיּוּתִי הוּא נָשׂוּא בְּחֵלֶק הָאִידִי וְהַדַּק שֶׁבַּדָּם, וְאוֹתוֹ הַחֵלֶק הָאִידִי הַנּוֹשֵׂא הַנִּקְרָא גַּם כֵּן נֶפֶשׁ הוּא בְּעֶצֶם כָּל הַדָּם. וְהוֹסִיף וְאָמַר ״וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ״ (ויקרא יז:יא), וַאֲנִי לֹא בָחַרְתִּי בוֹ לְכַפֵּר מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ אָהוּב אֶצְלִי, אֲבָל בִּהְיוֹתוֹ נֶפֶשׁ בְּצַד מָה, וִיכַפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ, כְּעִנְיַן הֶקְטֵר שְׁאָר אֵבְרֵי הַנִּקְרָב לְכַפֵּר עַל אֵבְרֵי הַמַּקְרִיב.

פסוק יג

כִּי יָצוּד צֵיד. בִּהְיוֹת מְקוֹם הַצַּיִד עַל הָרֹב שׁוֹמֵם וּמוּכָן לְהִמָּצֵא שָׁם שֵׁדִים, כְּאָמְרֹו ״וְשָׁכְנוּ שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם״ (ישעיהו יג:כא), אָסַר לְהַנִּיחַ שָׁם דָּם מְגֻלֶּה וְצִוָּה לְכַסּוֹתוֹ בֶּעָפָר לְהָסִיר הַכָּנַת הִמָּצֵא הַשֵּׁדִים שָׁם. וְאָמַר.

פסוק יד

כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא. כִּי נֶפֶשׁ בַּעַל חַי הוּא דָּמוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר הָאֵד הַדָּמִי (ויקרא יז:ז).

בְנַפְשׁוֹ. עִם הַכֹּחַ הַחִיּוּנִי הַנָּשׂוּא בוֹ, וְזֶה כִּי אָמְנָם הַדָּם הָאֵידִי וְהַדַּק שֶׁבּוֹ הוּא נוֹשֵׂא לְכֹחַ הַחִיּוּנִי, וּבִהְיוֹתוֹ הַדַּק שֶׁבַּגְּרָמִים הַנִּפְסָדִים הוּא מָזוֹן לַשֵּׁדִים בְּלִי סָפֵק וְלִמְבַקְשִׁים חֶבְרָתָם.

וָאֹמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבִלְעֲדֵי זֹאת, אַף עַל פִּי שֶׁהִתַּרְתִּי לִבְנֵי נֹחַ, אֲסַרְתִּיו לְיִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה בְּפָרָשַׁת צַו (ויקרא ז:כו) מִפְּנֵי שֶׁהָיָה נֶפֶשׁ הֶחָי בְּחַיָּיו, וּמֵשִׁיב הַנִּזּוֹן מִמֶּנּוּ אֶל טִבְעוֹ הַבַּהֲמִי.

פסוק טו

וְכָל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה. אַחַר שֶׁכָּתַב עִנְיַן אִסּוּר הַדָּם הַמּוֹשֵׁךְ חֶבְרַת הַשֵּׁדִים, דִּבֵּר עַל אוֹכֵל נְבֵלָה וּטְרֵפָה הַמּוּכָן אֶל שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה, כְּאָמְרָם סַנְהֶדְרִין פֶּרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת ״וְדוֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים״ (דברים יח:יא) ״זֶה הַמְרַעִיב עַצְמוֹ וְהוֹלֵךְ וְלָן בְּבֵית הַקְּבָרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה״.

פסוק טז

וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. כְּפִי שֶׁיֶּחֱטָא בְּטֻמְאָתוֹ, אִם שֶׁיֹּאכַל קֹדֶשׁ אוֹ יִגַּע בִּלְבָד, אוֹ יְטַמֵּא טָהֳרוֹת שֶׁל חֻלִּין.

פרק יח

פסוק ו

אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ. הִנֵּה הַתּוֹלֶדֶת הַהוֹוֶה מִשְּׁאֵר בָּשָׂר, בִּהְיוֹת אָז הַפּוֹעֵל וְהַמִּתְפַּעֵל קְרוֹבִים בַּמֶּזֶג, רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה יוֹתֵר הֲגוּנָה וּמְמֻזֶּגֶת, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה בְּתוֹלֶדֶת מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם מֵעַמְרָם וְיוֹכֶבֶד דּוֹדָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל נְשׂוּאֵי בַּת אֲחוֹתוֹ. וְזֶה יִצְדַּק כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ הַפּוֹעֵל וְהַמִּתְפַּעֵל מְכֻוָּנִים לְהָפִיק רְצוֹן קוֹנָם בִּלְבַד. אֶפֶס כִּי זֶה יִקָּרֶה עַל הַמְּעַט, כִּי אָמְנָם מַה שֶּׁיִּקָּרֶה בְּכָל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי אוֹ בְּרֻבּוֹ, בָּזֶה הוּא שֶׁיִּהְיוּ מְכֻוָּנִים לְתַעֲנוּג בִּלְבַד, כְּאָמְרוֹ ״הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי״ (תהלים נא:ז). וּבִהְיוֹת שְׁאֵר הַבָּשָׂר מוּכָן מְאֹד, וְהַהִרְהוּר וְהַתַּעֲנוּג בּוֹ רַב מְאֹד, הִנֵּה כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ חוֹשְׁבִים שְׁנֵיהֶם שֶׁחִבּוּרָם בִּלְתִּי אָסוּר, יִרְבֶּה הַהִרְהוּר וְהַחִבּוּר בֵּינֵיהֶם לְתַעֲנוּג בִּלְבַד, וּבְכֵן יִזְנוּ וְלֹא יִפְרֹצוּ, וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה. וּלְכָךְ אָמַר לְגַלּוֹת עֶרְוָה, כִּי אָמְנָם תַּעֲנוּג הַגִּלּוּי בִּלְבַד הוּא הַמְּכֻוָּן בָּרֹב. וּבְכֵן אָסְרָה תּוֹרָה בִּשְׁאֵר בָּשָׂר כָּל יוֹצֵא יָרֵךְ וְהַקְּרוֹבִים לָזֶה הַקַּו בְּמַדְרֵגָה אַחַת. וּמַדְרֵגוֹת הַקֻּרְבָה תַּחְשְׁבֵם הַתּוֹרָה מִן הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה כְּבַעְלָהּ. וּלְזֶה אָסַר אֲחוֹת הָאָב שֶׁהִיא בְּמַדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה אֵצֶל הָאָב, וְהִתִּיר בַּת הָאָח שֶׁהִיא בְּמַדְרֵגָה שֵׁנִית אֶצְלוֹ. וְאָסַר אֵשֶׁת הָאָב וְאֵשֶׁת הָאָח וְאֵשֶׁת הַדּוֹד, אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלֵיהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שְׁאֵר בָּשָׂר כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶחְשָׁבוֹת בְּמַדְרֵגַת בַּעֲלֵיהֶן. וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ נִרְאֶה הֱיוֹת אִסּוּר כָּל הָעֲרָיוֹת.

פסוק יז

זִמָּה הִיא. חִבּוּר נוֹלָד מֵהִרְהוּר עֲבֵרָה בִּלְבַד.

פסוק יח

לֹא תִקָּח לִצְרֹר. אָמַר כִּי לוּלֵא זֶה לֹא הָיָה אוֹסֵר אֲחוֹת אִשָּׁה, מֵאַחַר שֶׁאֵינָהּ יוֹצֵאת יֶרֶךְ הָאִשָּׁה וְשֶׁהָאִשָּׁה עַצְמָהּ מֻתֶּרֶת. אֲבָל אָסַר אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶינָה צָרוֹת, וְלָכֵן לֹא אֲסָרָהּ זוּלָתִי בְּחַיֵּי אֲחוֹתָהּ, וְלֹא כֵן בְּכָל שְׁאָר הָעֲרָיוֹת.

פסוק כא

וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ. כִּי אָמְנָם בְּהַקְרִיבְךָ לָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים, וְלַמֹּלֶךְ תַּקְרִיב אֶת הַבֵּן, הִנֵּה יֵרָאֶה מִזֶּה שֶׁיִּהְיֶה הַמֹּלֶךְ רַב הַמַּעֲלָה מִמֶּנּוּ חָס וְשָׁלוֹם.

אֲנִי ה׳. לֹא שִׁנִּיתִי שֶׁנִּשְׁבַּעְתִּי לִהְיוֹת אֱלֹהֶיךָ בְּאָמְרִי לְאַבְרָהָם ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״ (בראשית יז:ז). וּמִפְּנֵי שֶׁדִּבֵּר עַל הָעֲרָיוֹת לְהַכְשִׁיר הַזֶּרַע שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לָחוּל עָלָיו שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, דִּבֵּר עַל הַמּוֹלֶךְ שֶׁהָיוּ עוֹבְדָיו חוֹשְׁבִים לְהַכְשִׁיר בַּעֲבוֹדָתוֹ אֶת שְׁאָר הַזֶּרַע אֶל הַהַצְלָחוֹת, וְאָמַר כִּי בַּעֲבוֹדָתוֹ יִהְיֶה חִלּוּל ה׳ וְגוֹרֵם לְסִלּוּק שְׁכִינָתוֹ מֵעַל שְׁאָר הַזֶּרַע.

פסוק כד

אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה. אֲפִלּוּ בִּקְרִיבָה לְגַלּוֹת עֶרְוָה.

כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם. כִּי תְּחִלַּת פִּשְׁעֵי הַגּוֹיִם בַּעֲרָיוֹת לֹא הָיָה בְּגִלּוּי עֶרְוָה מַמָּשׁ, אֲבָל הָיָה בִּקְרִיבָה בִּלְבַד.

פסוק כה

וַתִּטְמָא הָאָרֶץ. וּמִן הַקְּרִיבָה בָּאוּ לִידֵי כָּךְ שֶׁנִּטְמְאָה הָאָרֶץ בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת מַמָּשׁ.

פסוק כו

וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי. שֶׁלֹּא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה.

וְאֶת מִשְׁפָּטַי. לְהַעֲנִישׁ אֶת הַחוֹטְאִים.

וְלֹא תַעֲשׂוּ מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת. וּבְזֶה הָאֹפֶן לֹא תַעֲשׂוּ שׁוּם אַחַת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת.

פסוק כז

כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ. כִּי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְרוּ מֵהַקְּרִיבָה וְלֹא עָנְשׁוּ אֶת הַחוֹטְאִים בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת, עָשׂוּ אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת, כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ. וְכֵן תַּעֲשׂוּ גַּם אַתֶּם אִם לֹא תִשְׁמְרוּ אֶת כָּל חֻקּוֹתַי וּמִשְׁפָּטַי אֵלֶּה, לָכֵן שִׁמְרוּ אוֹתָם.

פסוק כח

וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי. וּבָזֶה הָאֹפֶן לֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּאוֹתוֹ עִנְיָן רַע שֶׁהִיא קָאָה עַתָּה אֶת הַגּוֹיִם.

פסוק כט

כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת. וְהַטַּעַם שֶׁבַּעֲשׂוֹתְכֶם אַחַת מִכָּל אֵלֶּה תָּקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ בְּאוֹתוֹ אֹפֶן רָע, הוּא כִּי כָּל אַחַת מֵאֵלֶּה רְאוּיָה לְעֹנֶשׁ כָּרֵת.

פסוק ל

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת. שִׁמְרוּ גַּם אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁצִּוֵּיתִי לִשְׁמִירָה וְגָדֵר, שֶׁלֹּא תִכָּשְׁלוּ בְּכָל אֵלֶּה, כְּמוֹ אִסּוּרֵי מַאֲכָלוֹת וְטֻמְאַת נִדָּה וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת וְזוּלָתָם, וּבָזֶה הָאֹפֶן לֹא תִטַּמְּאוּ בָהֶם.

פרק יט

פסוק ב

דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת. קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. אַחַר שֶׁהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל לְקַדְּשָׁם לְחַיֵּי עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בְּאָמְרוֹ ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ (שמות יט:ו), וּבְאָמְרוֹ ״כִּי אֲנִי ה׳ הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים״ (ויקרא יא:מה), וְהִבְדִּילָם מִטֻּמְאַת הַמַּאֲכָלוֹת וְהַזֶּרַע בְּטֻמְאַת הַנִּדָּה וְהַנְּגָעִים הַנִּמְשָׁכִים מִמֶּנָּה וּמִטֻּמְאַת הַזָּבָה וְטֻמְאַת הַחֲטָאִים כְּאָמְרוֹ ״מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה׳ תִּטְהָרוּ״ (ויקרא טז:ל), וּמֵחֶבְרַת הַשֵּׁדִים וְרוּחַ הַטֻּמְאָה, וּמִטֻּמְאַת הָעֲרָיוֹת כְּאָמְרוֹ ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה״ (ויקרא יח:כד), אָמַר עַתָּה שֶׁהַכַּוָּנָה בְּכָל אֵלֶּה הָאַזְהָרוֹת הִיא שֶׁיִּהְיוּ קְדֹשִׁים, וְזֶה כְּדֵי שֶׁיִּדְמוּ לְיוֹצְרָם כְּפִי הָאֶפְשָׁר, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בִּבְרִיאַת הָאָדָם כְּאָמְרוֹ ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״ (בראשית א:כו), וְזֶה בֵּאֵר עַתָּה בְּאָמְרוֹ.

כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. וְרָאוּי שֶׁתִּדְמוּ אֵלַי כְּפִי הָאֶפְשָׁר בְּעִיּוּן וּבְמַעֲשֶׂה, וּלְהַשִּׂיג זֶה הַהִדָּמוּת בֵּאֵר שֶׁנִּצְטָרֵךְ לִשְׁמוֹר אֶת הַמִּצְווֹת הַכְּתוּבוֹת בַּלּוּחַ הָרִאשׁוֹן, שֶׁכָּל הַכַּוָּנָה בָּהֶם הִיא לְחַיֵּי עוֹלָם בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּסוֹפָם בְּאָמְרוֹ ״לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ״, כַּאֲשֶׁר הִתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְהִתְחִיל לְבָאֵר עִנְיַן כִּבּוּד אָב וָאֵם, וְאָמַר.

פסוק ג

אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ. לְהוֹרוֹת שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַכָּבוֹד בָּהֶם עַל אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ גַּס בָּהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיְּכַבְּדֵם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמַלְבּוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לא) בְּאָמְרָם ״יֵשׁ מַאֲכִיל לְאָבִיו פַּסְיוֹנֵי וְטוֹרְדוֹ מִן הָעוֹלָם״. אֲבָל יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ לָהֶם כִּמְכַבֵּד נוֹרָאִים אֶצְלוֹ לְמַעֲלָתָם עָלָיו. וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר עִנְיַן שַׁבָּת בְּאָמְרוֹ.

וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. שֶׁלֹּא עַל שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית בִּלְבַד הִזְהִיר, אֲבָל עַל כָּל מִינֵי הַשַּׁבָּת שֶׁהֵם שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית וְשַׁבַּת הָאָרֶץ וּשְׁמִיטַת כְּסָפִים, הַמְעִידִים עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם. וּבְאָמְרוֹ אַחַר כָּךְ.

פסוק ד

אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים. בֵּאֵר שֶׁכַּאֲשֶׁר הִזְהִיר וְאָמַר ״לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל״ (שמות כ:ד), לֹא בִּלְבַד אָסַר לְקַבְּלָם עָלָיו לֵאלֹהִים, אֲבָל אָסַר אֲפִלּוּ לְכַבְּדָם וְלַעֲשׂוֹת מַסֵּכָה בְּשָׁעוֹת יְדוּעוֹת לְהַשִּׂיג בָּהּ הַצְלָחוֹת קִנְיָנִים מְדֻמִּים וְזוּלָתָם.

פסוק ה

וְכִי תִזְבְּחוּ. בֵּאֵר שֶׁכַּאֲשֶׁר אָמַר ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ (שמות כ:ב) שֶׁיְּקַבְּלוּ לֶאֱלוֹהַּ אוֹתוֹ לְבַדּוֹ, כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בְּאָמְרָם ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ״ (שמות טו:ב), לֹא בִּלְבַד אָמַר שֶׁיִּשְׁמְרוּ מִצְוֹתָיו וִירוֹמְמוּהוּ כָּרָאוּי לַמְקֻבָּל לְמֶלֶךְ, וְשֶׁיִּתְפַּלְּלוּ אֵלָיו לְבַדּוֹ בְּכָל צָרוֹתָם, אֲבָל הִזְהִיר עִם זֶה שֶׁיָּחוּסוּ עַל כְּבוֹדוֹ מְאֹד, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יְחַלְּלוּ אֶת קָדָשָׁיו אֲפִלּוּ בְּמַחֲשָׁבָה.

פסוק ט

וּבְקֻצְרְכֶם. לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אוֹתָם. בֵּאֵר שֶׁאַחַר שֶׁקִּבַּלְנוּ אוֹתוֹ לֵאלֹהִים, רָאוּי לָנוּ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. וּמִמִּינֵי הַצְּדָקָה הֵם לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן. וְזֶה בֵּאֵר בְּאָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם״, כְּלוֹמַר וּמִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי אֱלֹהֵיכֶם וְכָל אָרְחוֹתַי חֶסֶד וֶאֱמֶת, רָאוּי לָכֶם לִשְׁמֹר מִינֵי הַצְּדָקָה אֵלֶּה הָרְצוּיִים לְפָנַי.

פסוק יא

וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר מִינֵי הַמִּשְׁפָּט, שֶׁקְּצָתָם בֵּין פְּרָטֵי הֶהָמוֹן וּקְצָתָם בֵּין שׁוֹפֵט לְהָמוֹן וּקְצָתָם בֵּין רָאשֵׁי הָעָם. וְעַל הַמִּין אֲשֶׁר בֵּין פְּרָטֵי הֶהָמוֹן הִזְהִיר שֶׁלֹּא יַזִּיק אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ בְּמָמוֹן, וְזֶה בְּאָמְרוֹ לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ, שֶׁכָּל זֶה בְּמָמוֹן. וְכֵן בְּאָמְרוֹ.

פסוק יב

וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר. לְהִפָּטֵר מֵחִיּוּב מָמוֹן. וּלְזֶה הוֹסִיף וְאָמַר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ, כְּלוֹמַר עִם זֶה שֶׁתַּזִּיק לַחֲבֵרְךָ בְּהִפָּטֶרְךָ מֵחִיּוּבוֹ לַשֶּׁקֶר, הִנֵּה תְּחַלֵּל אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ. אַחַר כָּךְ הִזְהִיר שֶׁלֹּא יַזִּיקֵהוּ בְּחִלּוּל כְּבוֹדוֹ, וְזֶה בְּאָמְרוֹ.

פסוק יד

לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ. וְאַחַר כָּךְ הִזְהִיר שֶׁלֹּא יִגְרֹם בִּנְזָקָיו, וְזֶה בְּאָמְרוֹ.

וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא תַזִּיק בְּיָדַיִם, הִנֵּה תִּגְרֹם הַנֵּזֶק. וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר חֵלֶק הַמִּשְׁפָּט הַנּוֹפֵל בֵּין הַשּׁוֹפְטִים לְהָמוֹן, וְאָמַר.

פסוק טו

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט. שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה, אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, וְכָל הַדּוֹמִים לְאֵלֶּה. וְאַחַר כָּךְ אָמַר הַחֵלֶק הַנּוֹפֵל בֵּין הַשּׁוֹפְטִים וּבֵין רָאשֵׁי הָעָם, וְהוּא הַשִּׂנְאָה וְהָרְכִילוּת לַמֶּלֶךְ, כְּעִנְיַן דּוֹאֵג וַחֲבֵירָיו שֶׁהִלְשִׁינוּ דָּוִד לְשָׁאוּל (שמואל א כב:ט). וּמִמֶּנּוּ יִמָּשֵׁךְ לַעֲמוֹד עַל דָּמוֹ וּלְהִנָּקֵם וְלִנְטוֹר, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ ״אַנְשֵׁי רָכִיל הָיוּ בָךְ לְמַעַן שְׁפָךְ דָם״ (יחזקאל כב:ט), וְהוֹרָה כְּלָל גָּדוֹל עַל אֵלֶּה בְּאָמְרוֹ.

פסוק יח

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. אֱהוֹב בְּעַד רֵעֲךָ מַה שֶׁהָיִיתָ אוֹהֵב בְּעַדְךָ אִם הָיִיתָ מַגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ. וּבִהְיוֹת שֶׁמִּכְלַל יִרְאַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ הִיא שְׁמִירַת הַחֻקִּים, כִּי אָמְנָם הַשּׁוֹמְרָם לְמַעַן לֹא יֶחֱטָא לוֹ לֹא יִהְיֶה זֶה אֶלָּא שֶׁכְּבָר הִכִּיר גָּדְלוֹ וְשֶׁאֵין רָאוּי לִמְרוֹת אֶת דְּבָרוֹ, וְשֶׁכְּבָר הִכִּיר טוּבוֹ וְיָדַע שֶׁלֹּא יְצַוֶּה אֶלָּא הָרָאוּי וְהַטּוֹב אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפַּרְסֵם טַעַם הַמִּצְוָה, אָמַר.

פסוק יט

אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ. וְהִזְכִּיר חֻקִּים בִּמְלֶאכֶת הַמַּרְעֶה וּבַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּבַמַּלְבּוּשׁ וּבַמִּשְׁגָּל וּבַמַּאֲכָל וּבַמִּשְׁתֶּה וּבְהַגָּדַת הָעֲתִידוֹת, שֶׁבְּכָל אֵלֶּה הָיְתָה הַנְהָגַת חַיֵּיהֶם אָז. וְהִנֵּה רוֹב מַה שֶּׁאָסַר הֵם עִנְיָנִים מְנֻגָּדִים לְכַוָּנַת הַטֶּבַע הַמְכֻוָּנֶת מֵאֵת הָאֵל יִתְעַלֶּה הַמְסַדְּרוֹ. אָמְנָם עַל עִנְיַן שִׁפְחָה חֲרוּפָה, עִם הֱיוֹתוֹ חֹק שֶׁהִיא לוֹקָה וְהוּא אֵינוֹ לוֹקֶה, וְשֶׁהוּא מֵבִיא קׇרְבָּן עַל הַמֵּזִיד, וּשְׁתֵּי אֵלּוּ לֹא יִקָּרוּ בְּכָל שְׁאָר מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם נָתַן קְצָת טַעַם לַדָּבָר בְּאׇמְרוֹ.

פסוק כ

כִּי לֹא חֻפָּשָׁה. כְּלוֹמַר הַחֵטְא נָקֵל בָּזֶה שֶׁלֹּא תְפָשׂוּ קִדּוּשֵׁי הַמְאֹרָס, וְעִקַּר הַחֵטְא אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁחִלֵּל אֶת קֹדֶשׁ ה׳ לִבְעוֹל חֲצִי שִׁפְחָה. וּבִהְיוֹת הַפֹּעַל הַזֶּה נֶגֶד כְּבוֹד הָאִישׁ הַפּוֹעֵל, לֹא נֶגֶד כְּבוֹד הָאִשָּׁה הַמִּתְפַּעֶלֶת, אֵין סָפֵק שֶׁהִיא הִרְגִילַתּוּ וּרְאוּיָה לִלְקוֹת. וְהִנֵּה הַמֵּזִיד בָּזֶה שֶׁעָשָׂה זֶה הַסִּכְלוּת לְחַלֵּל אֶת עַצְמוֹ, הוּא קָרוֹב לְשׁוֹגֵג, וּמַקְרִיב אָשָׁם עַל חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ.

פסוק כו

לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ. כָּל אֵלֶּה הָיוּ דְּרָכִים אֶצְלָם בְּהַגָּדַת עֲתִידוֹת, בְּסוּרָם מִדַּרְכֵי רוּחַ טָהֳרָה וּנְבוּאָה לְדַרְכֵי רוּחַ הַטֻּמְאָה. וּבִהְיוֹת מִדַּרְכֵי יִרְאַת הָאֵל וּכְבוֹדוֹ שֶׁלֹּא נְחַלֵּל גּוּפוֹת עַמּוֹ אֲשֶׁר קִדֵּשׁ לְעָבְדוֹ, אָמַר.

פסוק כז

לֹא תַקִּיפוּ. וְצִוָּה שֶׁלֹּא נְחַלְּלֵם בְּהַקָּפַת הָרֹאשׁ כְּמַעֲשֵׂה שׁוֹטִים וְשִׁכּוֹרִים אוֹ כּוֹמְרִים, וְלֹא בְּגִלּוּחַ הַזָּקָן כְּאָמְרָם ״הֲדָרַת פָּנִים זָקָן״ (שבת קנב), וְלֹא בְּשֶׂרֶט לְנֶפֶשׁ כְּמַחֲשִׁיבִים מְאֹד מִיתַת הָאָדָם וּמִתְאַבְּלִים מְאֹד עָלֶיהָ. וְכֵן בִּכְתֹבֶת קַעֲקַע לָתֵת אוֹת בִּבְשָׂרֵנוּ מִלְּבַד אוֹת הַבְּרִית.

פסוק כט

וְלֹא בְּהַזְנוֹת הַבַּת אֲפִלּוּ פְּנוּיָה, אֲשֶׁר הוּא חִלּוּל לָהּ וּלְאָבִיהָ, כָּעִנְיָן ״כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת״ (ויקרא כא:ט).

פסוק ל

וְאַחַר שֶׁהִזְהִיר מֵהָעִנְיָנִים הַמְחַלְּלִים, צִוָּה לְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים וְהַמְּקוֹמוֹת וְהָאֲנָשִׁים הַקְּדוֹשִׁים, וְאָמַר אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. שֶׁהֵם הַשַּׁבָּת וְכָל מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ.

וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ. וְהוּא כָּל מָקוֹם מְקֻדָּש לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה וְלַעֲבוֹדָה. וּבִהְיוֹת דְּרִישַׁת הָאוֹבוֹת אֵצֶל הָאֻמּוֹת דְּרִישָה אֱלֹהִית בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים, אָמַר.

פסוק לא

אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבוֹת. אַל תִּפְנוּ אֲלֵיהֶם, אֲבָל תִּתְּנוּ עֹרֶף וְלֹא פָנִים. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא תְכַבְּדוּם.

אַל תְּבַקְשׁוּ לְטׇמְאָה בָהֶם. אַל תְּבַקְּשׁוּ אוֹתָם כְּדֵי לְהִטָּמֵא בָהֶם, אֲבָל תְּבַקְּשׁוּ לָדַעַת טִיבָם לְהוֹרוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת (דברים יח:ט) ״אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת״ (שבת עה:).

פסוק לב

מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם. אֲבָל תְּהַדְּרוּ קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן, וּמֵהֶם הַשֵּׂיבָה בְּרֹב, כְּאָמְרוֹ ״עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה, בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא״ (משלי טז:לא).

וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן. וְהֵם תּוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ״אֵין זָקֵן אֶלָּא מִי שֶׁקָּנָה חָכְמָה״ (קידושין לב:). וְאַחַר שֶׁהִזְהִיר עַל כְּבוֹד הַקְּדוֹשִׁים, הִזְהִיר מִלְּבַזּוֹת אֶת הַשְּׁפָלִים, וְאָמַר.

פסוק לג

וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר (בְּאַרְצְכֶם) לֹא תוֹנוּ אוֹתוֹ. אֲפִלּוּ אוֹנָאַת דְּבָרִים, וְהוֹסִיף וְאָמַר.

פסוק לה

לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. וְזֶה כִּי בִּהְיוֹת בִּכְלַל אוֹנָאָה גַּם אוֹנָאַת מָמוֹן, הִזְהִיר מִן הָאוֹנָאָה הַכְּלָלִית לָאֶזְרָח וְלַגֵּר, וְהֵם מִדּוֹת הַלַּח וְהַיָּבֵשׁ וּמִשְׁקְלוֹתָם.

פסוק לז

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקּוֹתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי. תַּעֲיֵנוּ בָּהֶם וְתַכִּירוּ הֱיוֹתָם הֲגוּנִים.

וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וּבְזֶה הָאֹפֶן תַּעֲשׂוּ אוֹתָם.

אֲנִי ה׳. בֵּאֵר שֶׁכָּל שְׁמִירַת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה בְּלִי תּוֹסֶפֶת וּבְלִי גֵּרָעוֹן, כִּי אָמְנָם מַעֲשֵׂי ה׳ וּמִצְוֹתָיו הֵם בְּתַכְלִית שְׁלֵמוּת, אֲשֶׁר עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ.

פרק כ

פסוק ב

אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ. אַחַר שֶׁבֵּאֵר הַכַּוָּנָה הָאֱלֹהִית לְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן יִדְמוּ אֵלָיו כְּפִי הָאֶפְשָׁר, וְהוֹרָה אוֹתָם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהֶם תּוּשַׂג הַתַּכְלִית הַמְכֻוֶּנֶת מֵאֵת הָאֵל יִתְעַלֶּה, וְהִזְהִיר מֵהֶפְכָּהּ, דִּבֵּר בְּעֹנֶשׁ הַמִּטַּמְּאִים בְּאֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה מִינֵי טֻמְאוֹת הַמְנַגְּדוֹת לַקְּדֻשָּׁה הַנִּזְכֶּרֶת. הָאַחַת הִיא הַטֻּמְאָה בַּדֵּעוֹת, כְּעִנְיַן הַמֹּלֶךְ שֶׁאָמַר בּוֹ ״לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי״ (ויקרא כ:ג), וּכְעִנְיַן הָאוֹבוֹת וְהַיִּדְּעֹנִים שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה (ויקרא יט:לא) ״אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם״. וְהַשֵּׁנִית הִיא הַטֻּמְאָה בַּזֶּרַע, וְזֶה בַּעֲרָיוֹת שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה (ויקרא יח:כד-כה) ״אַל תִּטַּמְּאוּ בְּכָל אֵלֶּה, כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם וַתִּטְמָא הָאָרֶץ״. וְהַשְּׁלִישִׁית הַטֻּמְאָה בְּמַאֲכָלוֹת הָאֲסוּרוֹת, שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם בְּסוֹף זֹאת הַפָּרָשָׁה (ויקרא כ:כה) ״אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא״. אַמְנָם בְּפָרָשַׁת אֱמֹר דִּבֵּר עַל הַטֻּמְאָה בְּמֵת וְחִלּוּל הַזֶּרַע וְהַמּוּמִין וְהַמְּעִילָה, אֲשֶׁר אֵין לָהֶם עִנְיָן זוּלָתִי בַּקֳּדָשִׁים בִּלְבַד. וְהִתְחִיל לְדַבֵּר בַּמֹּלֶךְ וְאָמַר עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן. וְזֶה יַעֲשֶׂה הֶהָמוֹן בְּקַנְאָם לִכְבוֹד קוֹנָם, וְזֶה כְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה.

פסוק ג

וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא. אִם לֹא יָשׁוּב מֵרִשְׁעוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תְּהֵא מִיתָתוֹ כַּפָּרָתוֹ.

וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ. וְזֶה בְּהֶכְרֵחַ יוּבַן לְחַיֵּי עוֹלָם, אַחַר שֶׁרְגָמוּהוּ בְּאֶבֶן שֶׁאֵין לְהַכְרִיתוֹ עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה.

לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי. לְסַלֵּק הַשְּׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְרָאוּי שֶׁהֵם יִרְגְּמוּהוּ. וּלְחַלֵּל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. לְפִיכָךְ אֶתֵּן פָּנַי בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ עֲבוֹדָה זָרָה.

פסוק ה

וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ. כִּי לֹא תִהְיֶה הַעְלָמַת עֵינֵי עַם הָאָרֶץ זוּלָתִי מִיַּד מִשְׁפַּחְתּוֹ הַמַּחֲזִיקִים בְּיָדוֹ.

פסוק ז

וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם. בִּפְרִישָׁה מִן הָעֲרָיוֹת.

וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים. שֶׁיִּהְיֶה הַזֶּרַע מוּכָן לִשְׁרוֹת שְׁכִינָה בְּתוֹכוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קדושין ע:) שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחוֹת מְיוּחָסוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.

כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. שֶׁאָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״ (בראשית יז:ז), לְזֶרַע הַמְיוּחָס אַחֲרֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יב, ד).

פסוק ח

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקּוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וּבָזֶה הָאֹפֶן שֶׁתִּתְקַדְּשׁוּ בִּפְרִישָה מִן הָעֲרָיוֹת תִּשְׁמְרוּ וְתַעֲשׂוּ לְדוֹרוֹת, כִּי אִם לֹא תִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם יִמְרוּ גַם הַבָּנִים בְּלִי סָפֵק בִּהְיוֹתָם נוֹלָדִים בְּחֵטְא, כְּעִנְיָן ״הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי״ (תהלים נא:ז).

אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם. כִּי אָמְנָם מַה שֶּׁאָסַרְתִּי בַּעֲרָיוֹת הוּא לְקַדֶּשְׁכֶם לַעֲבוֹדָתִי.

פסוק ט

כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל. וְהָאוֹת עַל שֶׁאֲנִי מַקְפִּיד כָּל כָּךְ שֶׁתִּהְיֶה הַקְּדוּשָּׁה בַּזֶּרַע, שֶׁהֲרֵי עָנַשְׁתִּי מִיתַת בֵּית דִּין אֶת הַמְקַלֵּל הוֹרָיו, שֶׁזֶּה יִקָּרֶה עַל הָרֹב בִּהְיוֹת פָּסוּל בַּזֶּרַע, כִּי אָז הוּא בִּלְתִּי מוּכָן אֶל מַה שֶּׁכָּתוּב ״שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְכוּ׳״ (משלי א:ח). וְאִישׁ כָּזֶה לֹא יִשְׁמֹר חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, כִּי לֹא יְקַבְּלֵם מֵאָבִיו וּמֵאִמּוֹ כְּלָל.

פסוק כה

וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה. מִמִּינֵי הַטְּמֵאִים אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם מִן הַטְּהוֹרִים.

לְטַמֵּא. בְּעִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה הַשֶּׁקֶץ מְטַמֵּא אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְזֶה בַּאֲכִילָתָם לֹא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא בִּלְבַד.

פסוק כז

וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי. וּמֵאַחַר שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בְּכָל אֵלֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה מִי שֶׁיָּסוּר מִזֶּה בְּאוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי אֲשֶׁר עִנְיָנָם כֻּלּוֹ בְּרוּחַ טֻמְאָה, עַל הֵיפֶךְ כָּל הַמְּכֻוָּן, רָאוּי שֶׁיִּסָּקֵל בְּלִי סָפֵק.

פרק כא

פסוק א

וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת כָּל מִינֵי הַטֻּמְאוֹת, וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהוֹר, כִּי זֶה יָאוֹת יוֹתֵר לַכֹּהֲנִים, כַּאֲמָרוֹ (ויקרא י:י-יא) ״וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר וּלְהוֹרֹת״.

וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם. שֶׁצְּרִיכִים הֵם לִיזָּהֵר בִּלְעֲדֵי אֵלֶּה גַּם מִטֻּמְאַת מֵת וְחִלּוּל הַזֶּרַע, שֶׁהֵם מַעֲלוֹת קְדֻשָּה לַכֹּהֲנִים בִּלְבָד.

לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. שׁוּם אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים לֹא יִטַּמָּא לְנֶפֶשׁ בְּעַמָּיו, שֶׁהוּא כָּל מֵת מִן הֶהָמוֹן שֶׁאֵינוֹ קְרוֹבוֹ, אֶלָּא שֶׁהוּא מֵעַמּוֹ בִּלְבַד.

פסוק ד

לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ. וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַכֹּהֵן כִּי אִם לִקְרוֹבָיו, הוּא כִּי אָמְנָם הַכֹּהֵן הוּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת, כִּי ״שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ״ (מלאכי ב:ז), וְרָאוּי לְאִישׁ כָּזֶה לִנְהוֹג נְשִׂיאוּת כִּי הֵיכִי דְּלִשְׁתַּמְעָן מִלֵּיהּ, וְאֵין רָאוּי שֶׁיְּחַלֵּל הֲכָנָתוֹ אֶל מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו כְּדֵי לְכַבֵּד הַמֵּתִים הַבִּלְתִּי קְרוֹבִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין מז) שֶׁהַקְּבוּרָה וְהַהֶסְפֵּד לַמֵּת הֵם יְקָרָא דְּשַׁכְבֵי. אָמְנָם לִקְרוֹבִים הִתִּיר לְהִטַּמֵּא, כִּי כְּבוֹדָם הוּא כְּבוֹדוֹ.

פסוק ה

לֹא יִקְרְחוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהִתַּרְתִּי לָהֶם הַטֻּמְאָה עַל מֵתֵיהֶם לִכְבוֹדָם, לֹא הִתַּרְתִּי שֶׁיַּפְלִיגוּ בַּאֲבֵלוּת לְהַרְבּוֹת כְּבוֹד מֵתֵיהֶם עַל יְדֵי קָרְחָה וּשְׂרִיטָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ״מַה לְּהַלָּן עַל מֵת, אַף כָּאן עַל מֵת״ (תורת כהנים א:ג).

פסוק ו

וְלֹא יְחַלְּלוּ שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֵלֶּה לִכְבוֹדוֹ, אֵין לוֹ רְשׁוּת לִמְחוֹל עַל כְּבוֹדוֹ, כִּי אָמְנָם הַכַּוָּנָה בִּכְבוֹד הַכֹּהֲנִים הוּא לִכְבוֹד הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁיִּמְחֲלוּ עַל זֶה יְחַלְּלוּ אֶת שְׁמוֹ.

פסוק ז

כִּי קָדוֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו. כָּל זֶרַע הַכְּהֻנָּה שֶׁהוּא בָּעֵל בְּעַמָּיו הוּא מְקֻדָּשׁ לֵאלֹהָיו, וְאִם יִשָּׂא אֶת אֵלֶּה הַנָּשִׁים יְחַלֵּל אֶת כְּבוֹדוֹ וְזַרְעוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה רָאוּי לְאוֹתָהּ הַקְּדֻשָּׁה.

פסוק יב

וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא. בִּשְׁבִיל הַמֵּת.

וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו. שֶׁיֵּרָאֶה שֶׁהוּא מַחֲשִׁיב יוֹתֵר כְּבוֹד הַמֵּת מִכְּבוֹד הַמִּקְדָּשׁ וְהַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּתְּנָה לוֹ.

פסוק יח

כִּי כָל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב. לַעֲמוֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם ה׳, כָּעִנְיָן ״כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק״ (אסתר ד:ב).

אִישׁ עִוֵּר. וְהֵם הַמּוּמִים אֲשֶׁר בַּתּוֹלָדָה מֵחֶסְרוֹן הַחֹמֶר אוֹ הַכֹּחַ הַמְצַיֵּר.

פסוק יט

שֶׁבֶר רָגֶל. וְהֵם מוּמִים קוֹרִים מִסִּבּוֹת מִחוּץ לַגּוּף.

פסוק כ

אוֹ גִבֵּן. וְהֵם מוּמִים בָּאִים מִמִּקְרֶה בְּלַחוּת הַגּוּף וְהֶפְסֵדָם.

פרק כב

פסוק ב

וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא יַחְשְבוּ שֶׁלְּגֹדֶל מַעֲלָתָם יִהְיוּ קָדְשֵׁי הָעָם כְּחוּלִּין אֶצְלָם, כְּעִנְיַן מְנֻדֶּה לְתַלְמִיד אֵינוֹ מְנֻדֶּה לְרַב (מועד קטן טז.). וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשֵׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּישִׁים לִי. וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם אוֹתוֹ הַהֶקְדֵּשׁ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַקְדִּישִׁים לִי שֶׁקָּרְאוּ עָלָיו שֵׁם קֹדֶׁשׁ.

פסוק ז

כִּי לַחְמוֹ הוּא. וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהַמְתִּין כַּפָּרָתוֹ קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל לַחְמוֹ, כְּאָמְרָם פֶּרֶק קַמָּא דִבְרָכוֹת ״הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה״.

פסוק ט

אֲנִי ה׳ מְקַדְּשָׁם. אֲנִי קִדַּשְׁתִּי אוֹתָם הַקֳּדָשִׁים מִכֵּיוָן שֶׁהִקְדִּישׁוּם יִשְׂרָאֵל, וְרָאוּי שֶׁיֵּעָנְשׁוּ הַכֹּהֲנִים עַל חִלּוּלָם.

פסוק טז

וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֺן אַשְׁמָה. הֵם עַצְמָם כְּשֶׁהִקְדִּישׁוּ הַהֶקְדֵּשׁ עָשׂוּ שֶׁיִּהְיוּ אֲשֵׁמִים כְּשֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִים בּוֹ לֵיהָנוֹת מִמֶּנּוּ, וְלֹא נֶאֱמַר הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְהַטַּעַם בָּזֶה הוּא כִּי אֲנִי ה׳ מְקַדְּשָׁם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִקְדִּישׁוּ אֶת הַדָּבָר אֲנִי ה׳ מְקַדְּשׁוֹ, וְאֵין לְאֵל יָדָם לְהַפְקִיעַ אֶת קְדֻשָּׁתוֹ.

פסוק יח

אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ. אַחַר שֶׁדִּבֵּר בַּכֹּהֲנִים הַמַּקְרִיבִים וּקְדֻשָּׁתָם, דִּבֵּר בִּתְנָאֵי הַנִּקְרָבִים וְאָמַר לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם קָרְבְּנוֹת נְדָבָה וְיַחְשׁוֹב שֶׁכָּל מַה שֶׁיִּתְנַדֵּב אֲפִלּוּ בַּעַל מוּם יִהְיֶה לְרָצוֹן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה זֶה שֶׁנָּתַן חוֹבָה עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ קְצָת מִיִּשְׂרָאֵל, וְהֶרְאָה טָעוּתָם הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ ״וְכִי תַגִּישׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע, וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע, הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ״ (מלאכי א:ח).

פסוק יט

לִרְצוֹנְכֶם. לְקָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן לָכֶם, וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת.

תָּמִים זָכָר. שֶׁיִּהְיֶה תָּמִים, כִּי אָמְנָם ״הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ״ (דברים לב:ד), וְתָמִים יִרְצֶה, וְזֶה בֵּאֵר בְּאָמְרוֹ.

פסוק כ

כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם. כְּעִנְיַן ״הַיִּרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ״ (מלאכי א:ח). וְאַחַר שֶׁהִזְהִיר עַל הָעוֹלָה שֶׁהִיא קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁיִּהְיֶה זָכָר וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה בוֹ מוּם, וּבֵאַר שֶׁזֶּה אֵינוֹ מְחוּיָּב זוּלָתִי בְּבָקָר וּבְצֹאן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״תְּמוּת וּזְכָרוּת בִּבְהֵמָה וְאֵין תְּמוּת וּזְכָרוּת בְּעוֹפוֹת״, אָמַר.

פסוק כא

וְאִישׁ כִּי יַקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים לַה׳. בֵּאַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם קָדָשִׁים קַלִּים וּבָהֶם לֹא יִתְחַיֵּב זַכְרוּת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַר לְמַעְלָה בְּאָמְרוֹ ״אִם זָכָר אִם נְקֵבָה״ (ויקרא ג:א), מִכָּל מָקוֹם יִתְחַיֵּב בָּהֶם תַּמּוּת. וּבֵאַר הַטַּעַם בָּזֶה בְּאָמְרוֹ לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַה׳, שֶׁאֵין רָאוּי לְהַקְרִיב בַּעַל מוּם לָאֵל יִתְבָּרַךְ. וְהוֹסִיף טַעַם שֵׁנִי בְּאָמְרוֹ וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַה׳, אִם אוּלַי נָפַל בּוֹ מוּם אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁוּהוּ הַבְּעָלִים, לֹא יַעֲלוּ הָאֵימוּרִים לַמִּזְבֵּחַ, כִּי אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה בַּקָּרְבָּן מוּם הַנִּמְאָס לְפָנָיו.

פסוק כג

נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מוּמִין נִרְאִים הַרְבֵּה וְיַחְשׁוֹב הַחוֹשֵׁב שֶׁאֲפִלּוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת אֵינָן רְאוּיִים, אָמַר שֶׁלִּנְדָבַת בֶּדֶק הַבַּיִת הֵם רְאוּיִים כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה, מֵאַחַר שֶׁאֵין לַמִּזְבֵּחַ חֵלֶק בָּהֶם וְאֵין קְדֻשָּׁה עָלָיו אֶלָּא קְדֻשַּׁת דָּמִים שֶׁיִּמָּכֵר וְיֵצֵא לְחֻלִּין.

פסוק כד

וּמָעוּךְ וְכָתוּת. אַחַר שֶׁדִּבֵּר בְּמוּמִים הַמִּקְרִיִּים אֲשֶׁר עִנְיָנָם בַּקֳּדָשִׁים בִּלְבַד, שֶׁאָסוּר לְהַקְרִיב בַּעֲלֵי מוּמִין לַמִּזְבֵּחַ וּלְהַטִּיל בָּהֶם מוּם אַחַר הֶקְדֵּשָׁן, דִּבֵּר עַל מוּמִים מְלַאכוּתִיִּים שֶׁאָסוּר לְהַטִּילָם אֲפִלּוּ בִּבְהֶמַת חוּלִּין.

פסוק כה

וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ. אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהֶם נְדָרִים וּנְדָבוֹת, לֹא נְקַבֵּל מֵהֶם בַּעֲלֵי מוּמִין אֲפִלּוּ עַל יְדֵי סֵרוּס, אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיוּ הַסְּרִיסִים בִּבְהֵמוֹת מְשֻׁבָּחִים אֶצְלָם וְשֶׁאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ״ (מלאכי א:ח). וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַסָּרִיס רָאוּי לַמִּזְבֵּחַ הוּא.

כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוּם שֶׁבַּסֵּתֶר, הוּא מַשְׁחִיתָם מִשְּׁלֵימוּתָם הַמְּכֻוָּן, וְהוּא שֶׁיּוּכַל לְהוֹלִיד בְּדוֹמֶה.

פסוק כז

שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב. אַחַר שֶׁהִזְכִּיר כָּל מִינֵי הַמּוּמִים בַּקֳּדָשִׁים וְהִרְחִיק אוֹתָם מִן הַמִּזְבֵּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים יִהְיֶה הַתָּמִים שָׁוֶה סֶלַע וְהַבַּעַל מוּם שָׁוֶה שְׁתַּיִם לְגָדְלוֹ וְשֻׁמְנוֹ, וְלִפְעָמִים יִהְיֶה מוּם נֶחְשָׁב עִלּוּי לְמִנְחַת מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, וְזֶה כִּי ״הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ״ (דברים לב:ד), חָפֵץ בִּתְמִימוּת וּשְׁלֵמוּת הַנִּקְרָב וְהַמַּקְרִיב, שֶׁיִּהְיֶה הַנִּקְרָב עַל שְׁלֵמוּתוֹ הַטִּבְעִי וְהַמַּקְרִיב עַל שְׁלֵמוּתוֹ הָאֱלֹהִי לְהִדַּמּוֹת לְיוֹצְרוֹ כְּפִי הָאֶפְשָׁר, אָמַר שֶׁכְּמוֹ כֵן בְּעִנְיַן גְּבוּל הַזְּמַנִּים שֶׁהִגְבִּיל עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ. וְהִזְכִּיר אִסּוּר מְחֻסַּר זְמַן וְאִסּוּר שְׁחִיטַת אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד, וְאִסּוּר מַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ אֲפִלּוּ בְּקָדָשִׁים קַלִּים. וְהִזְכִּיר הַתּוֹדָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִכְּלַל הַשְּׁלָמִים הֻגְבַּל זְמַנָּהּ לְיוֹם וְלַיְלָה אֶחָד בִּלְבַד וְלֹא לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה כִּשְׁאָר הַשְּׁלָמִים.

פסוק כט

לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ. בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל. יְהִי רְצוֹנְכֶם וְכַוָּנַתְכֶם בְּעֵת שֶׁתִּזְבְּחוּ שֶׁבַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל. וְזֶה כִּי אֲנִי ה׳. פּוֹעֵל פְּעֻלָּתִי תְּמִימָה וְנוֹתֵן גְּבוּל עַל שְׁלֵימוּת בִּלְתִּי מְקַבֵּל הַפָּחוֹת וְהַיֶּתֶר.

פסוק לב

וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. וּמֵאַחַר שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אֶת פְּעֻלָּתִי עַל זֶה הַשְּׁלֵמוּת, אִם כֵּן אַתֶּם הַמְקֻדָּשִׁים לָלֶכֶת בִּדְרָכַי אַל תְּחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בִּפְעֻלּוֹת חֲסֵרוֹת וּמְגֻנּוֹת, כְּעִנְיַן ״וַיָּבֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי״ (יחזקאל לו:כ).

וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם נִפְלָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁנָָּדַרְתִּי בְּאָמְרִי ״הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת״ (שמות לד:י). וְהַטַּעַם בָּזֶה, כִּי אָמְנָם אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם.

פסוק לג

הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים. לִהְיוֹת מַנְהִיג אֶתְכֶם בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, כְּמִשְׁפַּט הַנִּבְדָּלִים מֵחֹמֶר, בִּהְיוֹתְכֶם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי קְדֻשָּׁתִי, כְּאָמְרוֹ ״אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ״ (ירמיהו י:ב).

אֲנִי ה׳. לֹא שָׁנִיתִי וְאֶעֱשֶׂה כְּמֵאָז, אִם לֹא יִהְיוּ עֲוֹנוֹתֵיכֶם מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם, כְּאָמְרוֹ (מיכה ז:טו) ״כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת״.

פרק כג

פסוק ב

מוֹעֲדֵי ה׳ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ. אַחַר שֶׁדִּבֵּר בְּעִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת וּמַקְרִיבֵיהֶם שֶׁהַכַּוָּנָה בָּהֶם הַשְׁרוֹת הַשְּׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ ״עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה׳ אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה״ (שמות כט:מב), דִּבֵּר בַּמּוֹעֲדִים אֲשֶׁר בִּשְׁבִיתָּתָם יְכַוֵּן לִשְׁבּוֹת מִמַּעֲשֵׂה הֶדְיוֹט בִּקְצָתָם לְגַמְרֵי כְּעִנְיָן בְּשַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּלְעַסּוֹק בְּכֻלָּם בְּתוֹרָה וְעִסְקֵי קֹדֶשׁ, כְּאָמְרוֹ ״שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְכוּ׳, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״ (שמות כ:ט-י), שֶׁתִּשְׁבּוֹת מִמְּלַאכְתְּךָ וְיִהְיֶה עִסְקְךָ כֻּלּוֹ לַה׳ אֱלֹהֶיךָ. וּבִקְצָתָם תִּהְיֶה הַשְּׁבִיתָה מִמְּלֶאכֶת עֲבוֹדָה בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁהוּא הָעִנְיָן בִּשְׁאָר הַמּוֹעֲדִים, וְהַכַּוָּנָה בָּהֶם שֶׁעִם שִׂמְחַת הַיּוֹם שֶׁיִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו יִהְיֶה הָעֵסֶק בְּקִצָּתוֹ בְּעִסְקֵי קֹדֶשׁ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״יוֹם טוֹב חֶצְיוֹ לַה׳ וְחֶצְיוֹ לָכֶם״. וּבָזֶה תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל יִשְׂרָאֵל בְּלִי סָפֵק, כְּאָמְרוֹ ״אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל״ (תהלים פב:א). אָמַר אֹתָם מוֹעֲדִים שֶׁתִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, פֵּירוּשׁ אֲסִיפוֹת עָם לְעִסְקֵי קֹדֶשׁ, כִּי אֲסִיפַת הָעָם תִּקָּרֵא ״מִקְרָא״, כְּמוֹ ״חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא״ (ישעיהו א:יג), וְכֵן ״עַל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶיהָ״ (ישעיהו ד:ה).

אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי. הֵם אוֹתָם הַמּוֹעֲדִים שֶׁאֶרְצֶה בָם. אָמְנָם כְּשֶׁלֹּא תִקְרְאוּ אוֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲבָל יִהְיוּ מִקְרָאֵי חוֹל וְעֵסֶק בְּחַיֵּי שָׁעָה וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם בִּלְבָד, לֹא יִהְיוּ מוֹעֲדַי, אֲבָל יִהְיוּ ״מוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי״ (ישעיהו א:יד).

פסוק ג

שַׁבָּת הִיא לַה׳. הוּא הַיּוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, קוֹבֵעַ אוֹתָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁתִּשְׁתַּנֶּה תְּחִלַּת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה כְּפִי הִשְׁתַּנּוּת הָאֹרֶךְ בִּגְלִילוֹת מִתְחַלְּפוֹת, וְעִם זֶה הָיְתָה הַשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה מְשֹׁעֶרֶת כְּפִי אֵיזֶה אֹרֶךְ מְיֻחָד בְּהֶכְרֵחַ, מִכָּל מָקוֹם תִּהְיֶה תְּחִלַּת הַשַּׁבָּת וְסוֹפָהּ בְּכָל אֶחָד מֵהַגְּלִילוֹת לְיוֹשְׁבָיו כְּפִי הַתְחָלַת הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה בַּגָּלִיל הַהוּא.

פסוק ד

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳. אַחַר שֶׁדִּבֵּר בְּשַׁבָּת שֶׁמּוֹעֲדָהּ כְּבָר נִקְבַּע, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים פרק ע״פ) ״שַׁבָּת הִיא דְּקַבְעָה אַנַּפְשַׁהּ״, הִתְחִיל בְּעִנְיַן הַמּוֹעֲדוֹת אֲשֶׁר מוֹעֲדָם הוּא עַל יְדֵי קְרִיאַת בֵּית דִּין, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה (ראש השנה כ״ה.) ״אַתֶּם אֲפִילוּ שׁוֹגְגִין, אַתֶּם אֲפִילוּ מְזִידִין, אַתֶּם אֲפִילוּ מוּטְעִין״.

פסוק ה

בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַה׳. הִזְכִּיר עִנְיַן הַפֶּסַח אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יוֹמוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ, כִּי הִיא סִבַּת הִשְׁתַּנּוּת זְמַנֵּי הַמּוֹעֲדִים, כִּי אָמְנָם הֱיוֹת הַכַּוָּנָה שֶׁיִּהְיֶה זְמַן זֶבַח הַפֶּסַח לְדוֹרוֹת מְכֻוָּן עִם הַזְּמַן שֶׁהָיָה הַזֶּבַח שֶׁל אוֹתָה פְּסִיחָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּחֲצִי אוֹתָהּ הַלַּיְלָה בְּכִוּוּן, הִיא סִבָּה שֶׁיִּהְיֶה זֶה מָסוּר לְבֵית דִּין וְעִבּוּרֵיהֶם וְחֶשְׁבּוֹנָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּאָמְרוֹ ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה״ (דברים טז:א), וּבָאָה הַקַּבָּלָה עַל זֶה שֶׁיְּקַבְּעוּ חִדּוּשׁ הַלְּבָנָה שֶׁל פֶּסַח שֶׁיִּהְיֶה בָּאָבִיב.

פסוק ח

וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה׳ שִׁבְעַת יָמִים. לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין חוֹל הַמּוֹעֵד חוֹל לְגַמְרֵי, כִּי בִּהְיוֹת בָּהֶם קָרְבַּן צִבּוּר נוֹסָף עַל הַתָּמִיד, כְּמוֹ בְיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ, הוּא מִכְלַל הֶחָג בְּלִי סָפֵק. וְלֹא בֵאֵר עִנְיַן הַמּוּסָפִין בָּזֶה, שֶׁאֵין זֹאת הַכַּוָּנָה עַתָּה, כְּמוֹ שֶׁלֹּא בֵאֵר עִנְיָנָם גַּם בִּשְׁאָר הַמּוֹעֲדִים. וּבָזֶה הָאֹפֶן כָּתַב בְּחַג הַסֻּכּוֹת לְהוֹרוֹת עַל קְדֻשַּׁת חוֹל הַמּוֹעֵד. אָמְנָם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִזְכִּיר גַּם כֵּן ״אִשֶּה לַה׳״ לְהוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ מוּסָף נוֹסָף עַל שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כְּאָמְרוֹ ״מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ״ (במדבר כט:ו). אֲבָל בְּשַׁבָּת וְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הִזְכִּיר עִנְיַן הַמּוּסָפִים כְּלָל, כִּי מַה שֶּׁכָּתַב בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים ״וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּה לַה׳״ הֵם עוֹלוֹת וְחַטָּאוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְהַצִּבּוּר הַמְבֹאָרִים בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת. וְכָלַל שַׁבָּת וְהַפֶּסַח וְחַג הַמַּצּוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, כִּי שְׁלָשְׁתָּם נִצְטַוּוּ קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל בִּשְׁאָר הַמּוֹעֲדוֹת יִחֵד לְכָל מוֹעֵד דִּבּוּר לְעַצְמוֹ. וְהִתְחִיל דִּבּוּר חַג הַשָּׁבוּעוֹת מִן הָעֹמֶר, כִּי מֵאָז מִתְחִיל קָצִיר בָּעֹמֶר וּסְפִירַת הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁהֵם מֵעִנְיַן הֶחָג הַנִּקְרָא ״חַג קָצִיר״ וְ״חַג שָׁבוּעוֹת״, שֶׁבּוֹ נִתֵּן הוֹדָאָה לָאֵל יִתְבָּרַךְ. כִּי אָמְנָם מִכַּוָּנוֹת הָרְגָלִים הֵם הַתְּפִלָּה וְהַהוֹדָאָה, כְּמוֹ בְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, הַתְּפִלָּה לָאֵל עַל הָאָבִיב וְהַהוֹדָאָה עַל הַחֵרוּת. וּבִהְיוֹת כִּי הַצְלָחַת הַקָּצִיר תִּהְיֶה כְּפִי מִזְגַּן הַזְּמַן מִתְּחִלַּת הָאָבִיב עַד הַקָּצִיר, כַּאֲמָרוֹ ״שָׁבֻעוֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנוּ״ (ירמיהו ה:כד), הָיָה הָעֹמֶר הוֹדָאָה עַל הָאָבִיב כְּמַקְרִיב בִּכּוּרֵי הַשָּׂדֶה לַבְּעָלִים, וְהָיָה הַקָּרְבָּן עִמּוֹ לִתְפִלָּה עַל הֶעָתִיד, וְהָיְתָה הַסְּפִירָה זִכָּרוֹן לִתְפִלַּת יוֹם יוֹם, וְהָיָה חַג הַקָּצִיר הוֹדָאָה עַל טוּב הַקָּצִיר, וְחַג הָאָסִיף עַל טוּב הָאָסִיף.

פסוק יד

בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אִסּוּר הֶחָדָש עַד עֶצֶם יוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קָרְבָּן וְלֹא מִקְדָּש.

פסוק יז

חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים. הָעֹמֶר הָיָה בִּכּוּרֵי שְׂעוֹרִים, וְאֵלֶּה הָיוּ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים, וְעַל שְׁמָם נִקְרָא הֶחָג ״יוֹם הַבִּכּוּרִים״, כְּאָמְרוֹ (במדבר כח:כו) ״וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָה״. וְאָמַר ״לַה׳״ כִּי בָהֶם הֻתַּר הֶחָדָש לְקָרְבָּן. וּבִהְיוֹת זֶה כְּעִנְיַן הוֹדָאָה עַל שָׁבוּעוֹת חֻקּוֹת הַקָּצִיר שֶׁבָּהֶם הָיְתָה סַכָּנַת הַתְּבוּאָה, הָיוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם חָמֵץ קְרֵבוֹת עִם כִּבְשֵׂי שְׁלָמִים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּשַׁלְמֵי תוֹדָה (ויקרא ז:יג) עַל חַלּוֹת לֶחֶם חָמֵץ.

פסוק כא

חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קְרֵבִים מִינֵי הַקָּרְבָּן בְּמוֹשְׁבוֹת הַגָּלוּת, לֹא יֶחְדַּל עִנְיַן הַסְּפִירָה וְעִנְיַן מִקְרָא קֹדֶשׁ.

פסוק כב

וּבְקֻצְרְכֶם. אַחַר הַהוֹדָאָה עַל הַקָּצִיר וְהַצְלָחָתוֹ, הִזְהִיר עַל מִצְווֹת לְקִיּוּם הַמָּמוֹן הַמֻּשָּׂג בְּהַצְלָחָה, וְצִוָּה עַל לֶקֶט וּפֵאָה, כְּאָמְרָם (כתובות סו:) ״מֶלַח מָמוֹן חֶסֶר, וַאֲמָרֵי לַהּ חֶסֶד״.

אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. אֱלֹהֵי הַקּוֹצְרִים וֵאלֹהֵי הַמְלַקְּטִים הַלֶּקֶט וְהַפֵּאָה לָעֲנִיִּים, וְאֵיטִיב לַמֵּטִיבִים לָהֶם כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי.

פסוק כד

זִכְרוֹן תְּרוּעָה. זִכְרוֹן תְּרוּעַת מֶלֶךְ, בָּהּ יָגִילוּ בְּמַלְכָּם, כְּאָמְרוֹ ״הַרְנִינוּ לֵאלֹהִים עֻזֵּנוּ הָרִיעוּ״ (תהלים פא:ב). וְזֶה מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ יוֹשֵׁב אָז עַל כִּסֵּא דִין, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה, כַּאֲמָרוֹ ״תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״ (תהלים פא:ד-ה). וְרָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ אָז יוֹתֵר עַל שֶׁהוּא מַלְכֵּנוּ שֶׁיַּטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וִיזַכֶּה אוֹתָנוּ בְּשָׁפְטוֹ אוֹתָנוּ, כַּאֲמָרוֹ ״כִּי ה׳ שֹׁפְטֵנוּ, ה׳ מְחֹקְקֵנוּ, ה׳ מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ״ (ישעיהו לג:כב).

פסוק כז

אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁאָר מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ רָאוּי לִשְׂמֹחַ וּלְהִתְעַנֵּג גַּם בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כְּאָמְרוֹ ״אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ״ (נחמיה ח:י), מִכָּל מָקוֹם בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים לְהִתְוַדּוֹת וּלְהִתְאוֹנֵן גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו, וְאֵינוֹ יוֹם שִׂמְחָה וְתַעֲנוּג, אֲבָל הוּא יוֹם עִנּוּי, כְּאָמְרוֹ וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה, וְהוּא עִנְיַן קָרְבְּנוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל וְקָרְבְּנוֹת צִבּוּר הַבָּאִים לְכַפָּרָה.

פסוק כח

וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. כִּי יוֹם כִּפּוּרִים הוּא. כִּי רָאוּי בְּיוֹם כָּזֶה לִפְנוֹת מִשְּׁאָר עֲסָקִים לָתֵת לֵב לְהַשִּׂיג מְחִילָה וְכַפָּרָה, עַל הֵפֶךְ ״הֵן בְּיוֹם צוֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ וְכָל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ״ (ישעיהו נח:ג). וּבִהְיוֹת שֶׁרֹב מִי שֶׁיֶּחֱטָא בְּעִנְיַן הָעִנּוּי יַעֲשֶׂה זֶה לְתַאֲבוֹן בִּלְבַד, וְרֹב מִי שֶׁיֶּחֱטָא בַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה חוֹטֵא לְהַכְעִיס, עֹנֶשׁ כָּרֵת עַל הַבִּלְתִּי מִתְעַנֶּה וְעֹנֶשׁ אִבְדַּן הַנֶּפֶשׁ עַל עֲשִׂיַּת מְלָאכָה.

פסוק לא

בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם כַּפָּרַת מִזְבֵּחַ, שֶׁהִיא חוֹבַת הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה בַּגָּלוּת.

פסוק לו

עֲצֶרֶת הִוא. עִנְיַן הָעֲצִירָה הוּא לֹא בִּלְבַד לִשְׁבּוֹת מִמְּלֶאכֶת הֶדְיוֹט, אֲבָל הִיא עִם זֶה אַזְהָרַת עֲמִידָה אֵיזֶה זְמַן בְּמָקוֹמוֹת הַקֹּדֶשׁ לַעֲבוֹד בַּמָּקוֹמוֹת הָהֵם אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה אוֹ בִּתְפִלָּה אוֹ בַּעֲבוֹדָה, כְּעִנְיַן ״וְשָׁם אִישׁ מֵעַבְדֵי שָׁאוּל בַּיּוֹם הַהוּא נֶעְצָר לִפְנֵי ה׳״ (שמואל א כא:ח), וְהוּא אָמְרוֹ ״קַדְּשׁוּ צוֹם קִרְאוּ עֲצָרָה״ (יואל א:יד), וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ אָמַר יֵהוּא ״קַדְּשׁוּ עֲצָרָה לַבָּעַל״ (מלכים ב י:כ). אָמַר אִם כֵּן שֶׁזֶּה הַיּוֹם אַחַר חַג הַסֻּכּוֹת אֲשֶׁר בּוֹ שָׁלְמוּ כָּל שִׂמְחוֹת הָרְגָלִים, הוּא קֹדֶשׁ לִהְיוֹת יוֹם עֲצֶרֶת שֶׁיֵּעָצְרוּ בִּמְקוֹמוֹת הַקֹּדֶשׁ וְתִהְיֶה שִׂמְחָתוֹ שִׂמְחָה שֶׁל תוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּאָמְרוֹ ״יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו״ (תהלים קמט:ב). וְזֶה כְּעִנְיַן ״וַיְהִי כִּי הִקִּיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה עוֹלוֹת מִסְפַּר כֻּלָּם, כִּי אָמַר אִיּוֹב אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וְכוּ׳״ (איוב א:ה), וְזֶה מִפְּנֵי הַשִּׂמְחָה הַקּוֹדֶמֶת. וּבִהְיוֹת שֶׁבְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח נֶעֶצְרוּ יִשְׂרָאֵל עִם מֹשֶׁה יַחְדָּו לְשׁוֹרֵר לָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרוֹ ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות טו:א), קִדֵּשׁ אוֹתוֹ הַיּוֹם לִהְיוֹת עֲצֶרֶת לַה׳, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה הַתְּשׁוּעָה בִּתְחִלַּת הַיּוֹם, וְזֶה בֵּאַר בְּמִשְׁנֶה תוֹרָה בְּאָמְרוֹ ״וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה״ (דברים טז:ח). וּבִהְיוֹת שֶׁהָיָה יוֹם הַחֲמִשִּׁים לִיצִיאַת מִצְרַיִם יוֹם מַתַּן תּוֹרָה אֲשֶׁר בּוֹ נֶעֶצְרוּ יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו לַעֲבוֹדַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, קְרָאוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן פרק ואלו מגלחין) עֲצֶרֶת. אָמְנָם בַּתּוֹרָה לֹא הֻזְכַּר אוֹתוֹ הַיּוֹם בָּזֶה הַשֵּׁם כְּלָל, וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁקִּלְקְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמֻּשָּׂג בַּעֲצִירָתָם, ״וַיִּתְנַצְּלוּ אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב״ (שמות לג:ו).

פסוק לט

אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. אַחַר שֶׁהִזְכִּיר אֶת הַדְּבָרִים הַכְּלָלִים שֶׁכָּל הַמּוֹעֲדִים מַסְכִּימִים בָּהֶם, וְזֶה בְּמַה שֶּׁכֻּלָּם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ וּטְעוּנִים קָרְבַּן מוּסָף, כַּאֲמָרוֹ ״אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה וְכוּ׳״ (ויקרא כג:לז), אָמַר ״אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָר יוֹם וְכוּ׳״, וְהוֹדִיעַ שֶׁחַג הַסֻּכּוֹת נִבְדָּל מִשְּׁאָר הַמּוֹעֲדִים: רִאשׁוֹנָה, שֶׁהַשְּׁמִינִי שֶׁלּוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ, כְּאָמְרוֹ וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן, לֹא כֵן בִּימֵי הַשָּׁבוּעַ וּבִימֵי חַג הַמַּצּוֹת, וְכֵן בַּחֳדָשִׁים וּבַשָּׁנִים שֶׁבָּהֶם קֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, לֹא הַשְּׁמִינִי. שֵׁנִית, בְּמַה שֶׁזֶּה הַחַג טָעוּן שִׁנּוּי דִּירָה, כְּאָמְרוֹ ״בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ״ (ויקרא כג:מב). שְׁלִישִׁית, שֶׁטָּעוּן נְעָנוּעַ אַרְבַּע מִינִים, כְּאָמְרוֹ ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר וְכוּ׳״ (ויקרא כג:מ).

פסוק מג

אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. בֵּאֵר שֶׁכָּל אֵלֶּה לְתַכְלִית נָאוֹת לָנוּ מְכֻוָּן מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ, לֹא יִגְרַע מִמֶּנּוּ עֵינָיו.

פרק כד

פסוק ב

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן כּוּ׳. אַחַר שֶׁכָּלָה הַשֶּׁמֶן שֶׁהִתְנַדְּבוּ בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, צִוָּה שֶׁיָּבִיאוּ לְדוֹרוֹת.

פסוק ג

יַעֲרֹךְ אוֹתוֹ אַהֲרֹן. אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת וְכֵן קְטֹרֶת הַתָּמִיד כְּשֵׁרָה בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט לְדוֹרוֹת כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מִכָּל מָקוֹם נֶאֱמַר בִּשְׁנֵיהֶם ״אַהֲרֹן״, כִּי אָמְנָם כָּל יְמֵי הַמִּדְבָּר הָיָה עִנְיַן הַמִּשְׁכָּן בְּכָל יוֹם כְּעִנְיָנוֹ לְדוֹרוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״כִּי בֶעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת״ (ויקרא טז:ב), וְזֶה כִּי בְּכָל יְמֵי הַמִּדְבָּר נֶאֱמַר ״כִּי עֲנַן ה׳ עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בוֹ וְכוּ׳״ (שמות מ:לח), וּלְכֵן הָיָה מִן הָרָאוּי שֶׁיִּהְיוּ מַעֲשֵׂה הַקְּטֹרֶת וְהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בּוֹ הַנַּעֲשִׂים בִּפְנִים נַעֲשִׂים עַל יְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנַּעֲשִׂים לְדוֹרוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.

פסוק ה

וְלָקַחְתָּ סֹלֶת. גַּם זֶה נִרְאֶה שֶׁנֶּאֱמַר אַחַר שֶׁשָּׁלְמָה קִצְבַּת לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁל נְדָבַת הַמִּשְׁכָּן הַמְבֹאֶרֶת בְּסִפּוּר ״וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה״ (שמות לט:לג).

פסוק י

וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי. וּבְכֵן הֵעֵז פָּנָיו לְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם, דְּיִשְׂרָאֵל לָא פְקִירֵי כּוּלֵּי הָאִי.

פסוק טו

כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו. וְיַעֲבוֹר עַל לָאו ״אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל״ (שמות כב:כז).

וְנָשָׂא חֶטְאוֹ. יִשָּׂא הָעֹנֶשׁ הָרָאוּי לוֹ כְּפִי הַמְקַלֵּל וְהַמְקֻלָּל בִּפְרָט, כְּשֶׁלֹּא קִלֵּל בַּשֵּׁם אוֹ שֶׁגִּדֵּף, וּבָזֶה בִּלְבַד כְּתַרְגּוּמוֹ ״דַּיָּינִין לָא תְקַיֵּל״.

פסוק טז

וְנֹקֵב שֵׁם ה׳ מוֹת יוּמָת. אֲבָל נוֹקֵב שֵׁם ה׳ לֹא יִהְיֶה עָנְשׁוֹ כְּעֹנֶשׁ קִלְלַת שְׁאָר אֱלֹהִים, וְלֹא מִמִּין אוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ גַּם עִם רִבּוּי מִנְיָנוֹ, אֲבָל הוּא בְּמִיתָה.

כַּגֵּר כָּאֶזְרָח. וְאֵין זֶה הָעֹנֶשׁ לְזֶה הַמְבָרֵךְ עַתָּה מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ גֵּר, כִּי בָּזֶה גַּם הָאֶזְרָח הָיָה שָׁוֶה לוֹ בְּנָקְבוֹ שֵׁם.

פסוק יז

וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם. בִּהְיוֹת קִלְלַת אֱלֹהִים אֵצֶל קְצָת הָאֻמּוֹת דָּבָר נָקֵל מְאֹד, כְּאָמְרוֹ ״וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו״ (ישעיהו ח:כא), וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ס.) ״הַשּׁוֹמֵעַ אַזְכָּרָה מִפִּי גוֹי אֵינוֹ חַיָּב לִקְרֹעַ, שֶׁאִם אֵין אַתָּה אוֹמֵר כֵּן נִתְמַלֵּא כָּל הַבֶּגֶד כֻּלּוֹ קְרָעִים״. וְעִם זֶה נִרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה דִּבּוּר הַמְקַלֵּל בָּזֶה דִּבּוּר בָּטֵל, בִּהְיוֹת כָּל קְלָלָה נִמְנַעַת בִּמְצִיאוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ. בֵּאֵר הַטַּעַם וְאָמַר, כִּי אָמְנָם הַפֹּעַל הָרַע כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּנוֹשְׂאִים מִתְחַלְּפִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פֹּעַל אֶחָד בְּעַצְמוֹ, יִתְחַלֵּף עָנְשׁוֹ כְּפִי חִלּוּף אוֹתָם הַנּוֹשְׂאִים, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָעֹנֶשׁ בִּהְיוֹת הַחֵטְא בְּאֵיזֶה נוֹשֵׂא עֹנֶשׁ בְּגוּף אוֹ עֹנֶשׁ מִיתָה, וְכַאֲשֶׁר יִהְיֶה בְּנוֹשֵׂא אַחֵר לְמַטָּה מִמֶּנּוּ יִהְיֶה הָעֹנֶשׁ מָמוֹן. וְעַל זֶה נָתַן שְׁלֹשָׁה רְאָיוֹת: אֶחָד בְּהוֹרֵג, שֶׁהַהוֹרֵג נֶפֶשׁ אָדָם חַיָּב מִיתָה, וְהַהוֹרֵג בְּהֶמַת חֲבֵרוֹ חַיָּב מָמוֹן בִּלְבָד. שֵׁנִית בְּחוֹבֵל, שֶׁהַחוֹבֵל אָדָם הָיָה רָאוּי לֵעָנֵשׁ בְּגוּף, לוּלֵי חֶסְרוֹן יְכָלְתֵּנוּ לְצַמְצֵם, כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא פרק החובל), וְהֻצְרַךְ לְעָנְשׁוֹ מָמוֹן. וְעִם כָּל זֶה הִנֵּה הַמָּמוֹן רַב שֶׁחַיָּב בַּחֲמִשָּׁה דְבָרִים, כְּמוֹ שֶׁקִּבְּלוּ הֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּמַכֵּה בְהֵמָה יִהְיֶה עָנְשׁוֹ מָמוֹן מוּעָט. שְׁלִישִׁית בְּחוֹבֵל אָדָם, שֶׁחוֹבֵל בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ חַיָּב מִיתָה, וְחוֹבֵל בְּאָדָם אַחֵר חַיָּב מָמוֹן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מַכֵּה בְהֵמָה בָּזֶה הָאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה עָנְשׁוֹ מוּעָט מְאֹד. וְלֹא הִזְכִּיר קִלְלַת אָבִיו וְאִמּוֹ, כִּי הִיא בִּלְתִּי דוֹמָה לְזֹאת הַקְּלָלָה שֶׁהוּא דִּבּוּר בָּטֵל לְגַמְרֵי, וְלֹא כֵן קִלְלַת הָאָב.

פסוק כב

כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. אֱלֹהֵי הַגֵּר וֵאלֹהֵי הָאֶזְרָח, וְלֹא נִכַּר שׂוֹעַ לִפְנֵי דָל (איוב לד:יט).

פסוק כג

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה. שֶׁלֹּא רְגָמוּהוּ מִפְּנֵי שִׂנְאָה עַל שֶׁהָיָה גֵּר וְשֶׁהִתְגָּרָה בְּאֶזְרָח, אֲבָל עָשׂוּ לְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה.

פרק כה

פסוק א

וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי. הִנֵּה לֹא יַזְכִּיר בְּשׁוּם מִצְוָה מְקוֹם הַצִּוּוּי, זוּלָתִי כַּאֲשֶׁר קָרָה חִדּוּשׁ אָז בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. אֲבָל בֵּאֵר שֶׁכְּשֶׁאָמַר הָאֵל יִתְעַלֶּה בְּסִינַי (שמות כג:יא) ״וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם וְכוּ׳״, פֵּרַשׁ לְמֹשֶׁה אָז כָּל דִּינֵי הַשְּׁבִיעִית הָאֲמוּרִים בָּזֶה הַמָּקוֹם. וְזֶה לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ הָיָה בְּכָל שְׁאָר הַמִּצְווֹת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בְּקִצָּתָם מִקְרָא מוּעָט, הָיָה הַבֵּאוּר אָז רָחָב בָּאֵר הֵיטֵב, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים א:א) ״מָה עִנְיַן שְׁמִטָּה לְעִנְיַן הַר סִינַי? אֶלָּא מָה שְׁמִטָּה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפֵרוּשֶׁיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי, אַף כָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ מִסִּינַי כְּלָלוֹתֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וּפֵרוּשֵׁיהֶם״. וְהִזְכִּיר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ זֹאת הַפָּרָשָׁה בָּזֶה הַמָּקוֹם, כִּי חָשַׁב שֶׁיִּכָּנְסוּ תֵּכֶף לָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ (במדבר י:כט) ״נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם״. וְהִזְהִיר עַל שְׁמִטַּת קַרְקַע בִּפְרָט, כִּי בְּחֶטְאָם בִּשְׁמִירָתָהּ יִגְלוּ מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ (ויקרא כו:לד) ״אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ״, וְכֵן הֵעִיד בְּסוֹף דִּבְרֵי הַיָּמִים בְּאָמְרוֹ (דברי הימים ב לו:כא) ״עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ״.

פסוק ב

כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ. אֶל גְּלִיל הַגּוֹיִם (תורת כהנים ב).

וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ. הַקַּרְקָעוֹת הַמּוּכָנוֹת לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה.

שַׁבָּת לַה׳. שֶׁתִּהְיֶה כָּל הַשָּׁנָה הַבְּטֵלָה מֵעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה מוּכֶנֶת לַעֲבוֹדָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכִּוֵּן בְּשַׁבַּת בְּרֵאשִׁית בְּאָמְרוֹ ״שַׁבָּת לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״ (שמות כ:י).

פסוק ג

שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ. אָז תּוּכַל לִזְרוֹעַ שָׂדֶה אֶחָד בְּעַצְמוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת, שֶׁלֹּא כְּמִשְׁפַּט עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, כִּי אָמְנָם הַמִּנְהָג בָּהּ הוּא שֶׁיִּהְיֶה נֵרָה שָׁנָה וְזוֹרְעָהּ שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא לו:).

וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. שֶׁלֹּא כַּמִּנְהָג בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה שֶׁאִם יִזְרְעוּ חֶלְקָה אַחַת בְּעַצְמָהּ שָׁנִים רְצוּפוֹת לֹא תוֹסִיף תֵּת כֹּחָהּ.

פסוק ד

שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ. גַּם מִכָּל מַכְשִׁירֵי עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, כְּגוֹן זֻהֲמַת הַנְּטִיעוֹת וּמְשִׁיחַת וּנְקִיבַת הַפַּגִּים וְזוּלָתָם שֶׁהִזְכִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה נ).

שַׁבַּת לַה׳. שֶׁגַּם עוֹבְדֵי אֲדָמָה, כַּאֲשֶׁר יִשְׁבְּתוּ בַּשָּׁנָה הַהִיא, יִתְעוֹרְרוּ לִדְרוֹשׁ אֶת ה׳ בְּאֹפֶן מָה.

פסוק ח

וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנִים וְגוֹ׳. לֹא תִמְנֶה לַיּוֹבְלוֹת אֶת שְׁנוֹת הַלְּבָנָה פְּשוּטוֹת לְחֶשְׁבּוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים לְשָׁנָה, אֲבָל תִּהְיֶינָה פְּשוּטוֹת וּמְעֻבָּרוֹת כְּתִקּוּן חֲכָמִים, בְּאֹפֶן שֶׁיְּכַוְּנוּ עִם תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שְׁנוֹת חַמָּה, כְּמוֹ שֶׁהָעִנְיָן בַּשְּׁבִיעִית בְּלִי סָפֵק, בִּהְיוֹתָהּ תְּלוּיָה בַּחֲרִישָׁה וּזְרִיעָה, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בָּהּ.

פסוק ט

שׁוֹפַר תְּרוּעָה. לְשִׂמְחַת חֵרוּת הָעֲבָדִים וַהֲשָבַת הַשָּׂדוֹת לְבַעֲלֵיהֶם.

פסוק י

יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם. שֶׁתִּהְיוּ גַם אַתֶּם בְּנֵי חוֹרִין מִשִּׁעְבּוּד הָאוּמּוֹת, עַל הֶפֶךְ מַה שֶּׁאָמַר ״אַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו, הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם ה׳ אֶל הַחֶרֶב אֶל הַדֶּבֶר וְאֶל הָרָעָב״ (ירמיהו לד:יז).

פסוק יא

יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם. כְּמוֹ שֶׁיָּצְאָה הַקַּרְקַע לְחֵרוּת מִיַּד הַקּוֹנִים, כֵּן תִּהְיֶה בִּלְתִּי מְשֻׁעְבֶּדֶת בְּיַד הַבְּעָלִים הַשָּׁבִים אֵלֶיהָ, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ כְּדֶרֶךְ בְּעָלִים בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה.

פסוק יב

קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָסַרְתִּי לַבְּעָלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בִּזְרִיעָה וּקְצִירָה וְשֶׁלֹּא יֶאֱסֹף כָּל פֵּרוֹת הַשָּׂדֶה אֵלָיו כִּשְׁאָר הַשָּׁנִים, כְּאָמְרוֹ (ויקרא כה:יא) ״וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ״, לֹא אָסַרְתִּי לַבְּעָלִים לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ, אֲבָל מֻתָּרִים הֵם לֶאֱכֹל פֵּרוֹתֶיהָ כִּשְׁאָר כָּל אָדָם כְּמוֹ בַּשְּׁבִיעִית.

פסוק יג

תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ. וּמֻתָּר לַבְּעָלִים הַשָּׁבִים אֵלֶיהָ לְהַחֲזִיק בָּהּ לַאֲחֻזָּה וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּבִנְיַן בָּתִּים וְשׁוֹבָכִים וְגִדְרוֹת צֹאן וְזוּלָתָם, חוּץ מֵעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וּשְׁמִירַת פֵּרוֹתֶיהָ.

פסוק יד

וְכִי תִמְכְּרוּ. בְּשׁוּם מִמְכָּר לֹא תִהְיֶה שׁוּם מִין אוֹנָאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא ס) לֹא יָבוֹר מֵעַל פִּי הַמְּגוּרָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְּגוֹנֵב אֶת הָעַיִן.

אוֹ קָנֹה. כַּאֲשֶׁר לֹא יָדַע הַמּוֹכֵר שִׁוְיוֹ שֶׁל דָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ וְהָיָה לוֹ שְׁהוּת לְהַרְאוֹתוֹ לְתַגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ.

אַל תּוֹנוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין אוֹנָאָה לְקַרְקָעוֹת (בבא מציעא נו.), מִכָּל מָקוֹם.

פסוק טו

בְּמִסְפַּר שָׁנִים תִּקְנֶה. לֹא תִהְיֶה אוֹנָאָה בְּמִנְיַן הַשָּׁנִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא נו) כָּל דָּבָר שֶׁבַּמִּדָּה וְשֶׁבַּמִּשְׁקָל וְשֶׁבַּמִּנְיָן, אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה חוֹזֵר.

אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה. שֶׁאֵין רָאוּי לִקְנוֹת בַּיּוֹבֵל, בְּאֹפֶן שֶׁלִּפְעָמִים לֹא תִשְׁהֶא בְּיַד הַבְּעָלִים הַשָּׁבִים אֵלֶיהָ שׁוּם זְמַן, וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ שָׁבִים אֶל אֲחֻזָּתָם כְּלָל.

שְׁנֵי תְבוּאוֹת. וְלֹא שְׁנֵי שִׁדָּפוֹן וְיֵרָקוֹן, כְּמִשְׁפַּט בִּשְׂכִירוּת קַרְקַע וַחֲכִירוּתוֹ.

פסוק טז

תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ. תִּקְנֶה בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶׁהָיָה רָאוּי לַקַּרְקַע בְּתוֹרַת שְׂכִירוּת לְשָׁנָה, כִּי אָמְנָם כְּשֶׁתִּקְנֶה לְשָׁנִים רַבּוֹת עַד הַיּוֹבֵל תּוּכַל לַעֲשׂוֹת בָּהּ לְשָׁנִים רַבּוֹת גְּדֵרוֹת צֹאן וְשׁוֹבָכִים וְזוּלָתָם, מִלְּבַד הַתְּבוּאָה.

תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ. שֶׁלֹּא תִקְנֶה לְפִי חֶשְׁבּוֹן מִמַּה שֶׁהָיִיתָ שׂוֹכֵר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר קוֹנֶה לְשָׁנִים מוּעָטוֹת. וְהַטַּעַם, כִּי מִסְפַּר תְּבוּאֹת הוּא מֹכֵר לָךְ. כִּי כְשֶׁתִּקְנֶה לְשָׁנִים מוּעָטוֹת לֹא תוּכַל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אֶלָּא בַּתְּבוּאָה לְבַדָּהּ, וְלֹא בְּדָבָר מַכְחִישׁ אֶת הָאָרֶץ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא תָשׁוּב לְאֵיתָנָהּ כְּשֶׁתָּשִׁיב הַשָּׂדֶה לַבְּעָלִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קט:) הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁנִים מוּעָטוֹת לֹא יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן.

פסוק יז

וְלֹא תוֹנוּ. אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים וּגְנֵבַת דַּעַת וְעֵצוֹת רָעוֹת, אֲפִלּוּ בִּלְתִּי שׁוּם דְּרָרָא דְּמָמוֹנָא.

כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. אֱלֹהֵי הַקּוֹנֶה וֵאלֹהֵי הַמּוֹכֵר, וּמַקְפִּיד אֲנִי עַל אוֹנָאַת כָּל אֶחָד מֵהֶם.

פסוק יח

וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקּוֹתָי. עִנְיַן הַשְּׁבִיעִית וְהַיּוֹבֵל.

וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ. בְּעִנְיַן הַמֶּכֶר וְהַמִּקְנֶה לְמִנְיַן הַיּוֹבֵל וְזוּלָתוֹ, שֶׁלֹּא תִהְיֶה שׁוּם אוֹנָאָה.

וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח. שֶׁלֹּא תִגְלוּ מִמֶּנָּה, עַל הֶפֶךְ ״וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ בְּהָשַּׁמָּה מֵהֶם״ (ויקרא כו:לד), וְעַל הֶפֶךְ ״בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי״ (ישעיהו נז:יז).

פסוק יט

וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע. שֶׁיִּהְיוּ הַפֵּירוֹת רַבֵּי הַמָּזוֹן, כְּעִנְיָן שֶׁהָיָה בָּעֹמֶר שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לַגָּדוֹל כְּמוֹ לַקָּטָן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״אוֹכֵל קִמְעָא וּמִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו״ (תורת כהנים בחוקתי א:ז). וְיַסְפִּיקוּ פֵּירוֹת הַשִּׁשִּׁית גַּם לַשְּׁבִיעִית.

וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ. וְלֹא תִשְׂאוּ חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם, שֶׁלֹּא תִצְטָרְכוּ לָלֶכֶת בְּאַרְצוֹתָם לִקְנוֹת הַתְּבוּאָה.

פסוק כ

וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל. וְכַאֲשֶׁר יְסֻפַּק זֶה אֶצְלְכֶם וְלֹא תִבְטְחוּ שֶׁיִּהְיֶה הַמְּעַט מַסְּפִיק בְּאֵיכוּתוֹ.

פסוק כא

וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה. בְּאֹפֶן שֶׁתִּשְׂבַּע עַיִן מֵרְאוֹת, וְתִרְאוּ שֶׁיַּסְפִּיק הַכַּמּוּת.

פסוק כג

וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת. הַקַּרְקַע הַנֶּעֱבָד.

כִּי לִי הָאָרֶץ. הַגָּלִיל הוּא אֶרֶץ ה׳, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. בְּאוֹתוֹ הַגָּלִיל שֶׁאֵינוֹ בִּכְלָל ״וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם״ (תהלים קטו:טז).

פסוק כד

וּבְכֹל אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם גְּאֻלָּה תִּתְּנוּ לָאָרֶץ. אֲבָל בְּחוּץ לָאָרֶץ אֵין שָׁם דִּין שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת.

פסוק לה

וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ. לַהֲקִימוֹ.

פסוק לו

אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ. כִּי זֶה דֶּרֶךְ נָאוֹת לְהַקִימוֹ כְּשֶׁתַּלְוֶהוּ בְּלִי נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית.

וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ. וְזֶה תַּעֲשֶׂה כְּשֶׁיֵּשׁ לְאֵל יָדְךָ דַּי לִחְיוֹת אַתָּה וּלְהַלְווֹתוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא סב) ״חַיֶּיךָ קוֹדְמִים לְחַיֵּי חֲבֵרְךָ״.

פסוק לח

לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים. שֶׁיִּהְיֶה הַתַּכְלִית הַמְכֻוָּן מִמֶּנּוּ מוּשָּׂג בֵּין כֻּלְּכֶם, וְלָכֵן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה סֵדֶר הַמְּדִינוֹת בָּכֶם בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכְלוּ כֻּלְּכֶם לִחְיוֹת זֶה עִם זֶה, וְתַעַזְרוּ זֶה אֶת זֶה לְהַשְׁלִים הַמְכֻוָּן.

פסוק מ

כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב יִהְיֶה עִמָּךְ. הַקָּנוּי קִנְיַן שֵׁשׁ שָׁנִים יִהְיֶה אֶצְלְךָ כְּשָׂכִיר שָׁנָה בְשָׁנָה, וְהַקָּנוּי קִנְיַן יוֹבֵל יִהְיֶה אֶצְלְךָ כְּשָׂכִיר שֶׁהִתְיַשֵּׁב עִמְּךָ לְשָׁנִים רַבּוֹת.

פסוק מב

כִּי עֲבָדַי הֵם. אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁבִיל שֶׁהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן לְעַצְמוֹ הָיָה רָאוּי לְכָל שִׁעְבּוּד, מִכָּל מָקוֹם מִצַּד מַה שֶּׁהוּא עַבְדִּי אֵין בְּיָדוֹ לִמְכֹּר עַצְמוֹ לְעַבְדוּת מֻחְלָט.

פסוק מח

אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ. כְּבָר בֵּאֲרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין כ:) שֶׁלֹּא תֹאמַר מֵאַחַר שֶׁהָלַךְ זֶה וְנַעֲשָׂה כּוֹמֵר לַעֲבוֹדָה זָרָה, אֶדְחֶה אֶבֶן אַחַר הַנּוֹפֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ.

פסוק נ

וְחִשַּׁב עִם קֹנֵהוּ. אַף עַל פִּי שֶׁהַקּוֹנֶה הוּא גּוֹי כָּבוּשׁ תַּחַת יָדְךָ וְקָנָה שֶׁלֹּא כְּהוֹגֶן, לֹא יִמְשְׁכְּנוּ וְיֵצֵא.

פסוק נא

אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים. אֵין סָפֵק שֶׁאַחַר שֶׁשָּׁהָא הָעֶבֶד בְּבֵית אֲדוֹנָיו זְמַן רַב תִּהְיֶה פְּעֻלָּתוֹ יוֹתֵר מְעֻלָּה מִמָּה שֶׁהָיְתָה בִּתְחִלַּת הִכָּנְסוֹ לַעֲבוֹד, לָכֵךְ אָמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ זְמַן הַרְבֵּה עַד סוֹף זְמַן מִמְכָּרוֹ וְאֵין סָפֵק שֶׁלֹּא הָיְתָה פְּעֻלָּתוֹ עַל אוֹתוֹ הַשְּׁלֵימוּת שֶׁהָיְתָה עֲתִידָה לִהְיוֹת אִם הָיָה שׁוֹהֶא כָּל הַזְּמַן, מִכָּל מָקוֹם יִגְרַע מִדְּמֵי מֶכֶר כְּפִי כֶּסֶף מִקְנָתוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּשְׁנֵי מַעֲרָכִים נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ (קידושין כ).

פסוק נב

וְאִם מְעַט נִשְׁאַר. בְּאֹפֶן שֶׁשְּׂכַר שְׁנֵי הַפְּעֻלָּה הַטּוֹבָה שֶׁעָבְרוּ עוֹדֵף עַל הָרָאוּי כְּפִי חֶשְׁבּוֹן הַמֶּכֶר, יִגְרַע הָרָאוּי לִפְעֻלַּת הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין כ) ״נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ כְּפִי שָׁנָיו״.

פרק כו

פסוק א

לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁתִּשְׁתַּעְבְּדוּ לָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה זֶה שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לַגּוֹיִם, לֹא תָמִירוּ כְּבוֹדְכֶם בְּלֹא יוֹעִיל. וְזֶה שֶׁלֹּא יִטְעוּ כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה.) שֶׁטָּעוּ רַבִּים בְּעֵת הַגּוֹלָה שֶׁאָמְרוּ לַנְּבִיאִים: ״עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ וְאִשָּׁה שֶׁגֵּרְשָׁהּ בַּעְלָהּ, כְּלוּם יֵשׁ לָזֶה עַל זֶה כְּלוּם?״ וְזֶה כִּי אֲפִלּוּ אַחַר כָּל שִׁעְבּוּד אַתֶּם עֲבָדַי, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) שֶׁהֵשִׁיבוּ הַנְּבִיאִים עַל זֶה כְּאָמְרָם: ״דָּוִד עַבְדִּי, נְבוּכַדְנֶצַּר עַבְדִּי, עֶבֶד שֶׁקָּנָה נְכָסִים עֶבֶד לְמִי נְכָסִים לְמִי?״

כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם. נִכְסָּפִים לָמִי, אֲפִלּוּ בִּימֵי הַשִּׁעְבּוּד, כְּאָמְרוֹ ״וְאַף גַּם זֹאת לֹא מְאַסְתִּים״ (ויקרא כו:מד), כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם.

פסוק ב

אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. אַף בִּימֵי הַשִּׁעְבּוּד, אַף עַל פִּי שֶׁהַמְּנוּחָה בָּהֶם זֵכֶר לַחֵרוּת.

וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ. הַמְּקוֹמוֹת הַמְּקֻדָּשִׁים בַּגָּלוּת, וְהֵם בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּש, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל יא:טז) ״וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעָט״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט.) אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת.

פסוק ג

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. חֻקּוֹת הֵם גְּזֵרוֹת מֶלֶךְ שֶׁיִּנְהַג הָאָדָם בָּהֶם בְּהִשְׁתַּדְּלוּת עִסְקֵי חַיָּיו, וְהַהִתְנַהֵג בָּהֶם יִקָּרֵא הֲלִיכָה, כַּאֲמָרוֹ ״וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ״ (ויקרא יח:ג), וְכֵן ״וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם״ (ויקרא יח:ד), וְכֵן ״בְּחֻקֹּת הַחַיִּים הָלָךְ״ (יחזקאל לג:טו).

וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ. הִנֵּה הַשְּׁמִירָה בְּמִצְוֺת הִיא הַהַשְׁגָּחָה בְּאֹפֶן עֲשִׂיָּתָם וּבִמְכֻוָּן מֵהֶם, וְזֶה בְּעִיּוּן נָאוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״שָׁמוֹר זוֹ מִשְׁנָה״. אָמַר אִם כֵּן, אִם תִּתְנַהֲגוּ בְּדַרְכֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ הַנִּכְלָלִים בַּחֵלֶק הַמַּעֲשִׂי בְּתוֹרָתוֹ, וּתְעַיְּנוּ בַּמִּצְוֺת לָדַעַת אֹפֶן עֲשִׂיָּתָן וְתַכְלִיתָן, וּבָזֶה תַּשְׁלִימוּ כַּוָּנָתוֹ לִהְיוֹתְכֶם בְּצַלְמוֹ כִּדְמוּתוֹ.

וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם. וְאָז יִהְיֶה לָכֶם זֶה הַשְּׁלֵמוּת בַּקִּנְיָן בְּאֹפֶן שֶׁתַּעֲשׂוּ אוֹתָם כְּמוֹ פוֹעֲלִים הַטּוֹב בִּרְצוֹן נַפְשְׁכֶם, לֹא כִּמְצֻוִּים וְעוֹשִׂים מִיִּרְאָה, אֲשֶׁר בָּזֶה יִהְיֶה הָעוֹשֶׂה מִתְפַּעֵל בְּצַד מָה, אֲבָל תַּעֲשׂוּ מֵאַהֲבָה חֲפֵצִים בִּרְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרָם (אבות) עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנְךָ.

פסוק ז

וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם. חוּץ לִגְבוּלְכֶם.

וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם. לְחֶרֶב, בְּזוּלַת מִלְחַמְתְכֶם, כְּאָמְרוֹ ״כִּי בָאֵשׁ ה׳ נִשְׁפָּט, וּבְחַרְבּוֹ כָּל בָּשָׂר, וְרַבּוּ חַלְלֵי ה׳״ (ישעיהו סו:טז).

פסוק ט

וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם. אַחַר אָבְדָן הָאֻמּוֹת, כְּאָמְרוֹ ״כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְכָל הַגּוֹיִם וְאוֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה״ (ירמיהו מו:כח).

וַהֲקִימוֹתִי אֶת בְּרִיתִי. אוֹתוֹ הַבְּרִית שֶׁאָמַרְתִּי ״לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ״ (בראשית יז:ז).

אִתְּכֶם. אֲקִימֶהוּ עִמָּכֶם בִּזְכוּתְכֶם, לֹא שֶׁאֶזְכֹּר לָכֶם בְּרִית אָבוֹת בִּלְבַד, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל לז:כו) ״וְכָרַתִּי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם בְּרִית עוֹלָם יִהְיֶה אוֹתָם״, וּכְאָמְרוֹ (ישעיהו נד:י) ״וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט״.

פסוק י

וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן. אַחַר שֶׁיִּמְעֲטוּ הָאֻמּוֹת אִכָּרֵיכֶם וְכוֹרְמֵיכֶם, יִרְבֶּה הַדָּגָן שָׁנָה לְשָׁנִים, כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק הַמְּעַט מִשְּׁאֵרִית הָאֻמּוֹת לְשָׁרֶתְכֶם לֶאֱסוֹף תְּבוּאוֹת. וְזוּלַת זֶה תִּתְפַּרְנְסוּ שֶׁלֹּא בְּצַעַר, כְּעִנְיַן ״יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ״ (תהלים עב:טז), וּכְאָמְרָם פֶּרֶק בָּתְרָא דִּכְתוּבוֹת ״עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוֹצִיא גְּלֻסְקָאוֹת וּכְלֵי מִלַּת״.

וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. יִהְיֶה לָכֶם מֵהַנּוֹשָׁן דֵּי צָרְכֵיכֶם, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּאָז שֶׁיִּהְיֶה יָשָׁן תּוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ לִפְלִיטֵי הָאֻמּוֹת לְפַרְנְסָם, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו ס:יב) ״כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ״. וְהַטַּעַם שֶׁתּוֹצִיאוּ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַיֵּי נֶפֶשׁ מֵאַרְצְכֶם אֶל הָאֻמּוֹת, הוּא מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר בָּא הֶחָדָשׁ וְלֹא תִדְאֲגוּ שֶׁיֶּחְסַר לָכֶם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה כְּאָמְרָם (בבא בתרא צ) ״אֵין מוֹצִיאִין מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַיֵּי נֶפֶשׁ, כְּגוֹן יֵינוֹת שְׁמָנִים וּסְלָתוֹת״.

פסוק יא

וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם. תִּשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּתוֹכְכֶם בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁיִּעֵד קֹדֶם הָעֵגֶל בְּאָמְרוֹ (שמות כ:כא) ״בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבֹא אֵלֶיךָ״.

וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם. לְעוֹלָם, כְּאָמְרוֹ ״לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ״ (איכה ד:כב), וְכָאָמְרוֹ ״כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ״ (ישעיהו נד:ט).

פסוק יב

וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם. עִנְיַן הַמִּתְהַלֵּךְ הוּא הַהוֹלֵךְ אָנָה וָאָנָה, לֹא אֶל מָקוֹם אֶחָד בִּלְבַד. אָמַר אִם כֵּן אֶתְהַלֵּךְ בְּתוֹכְכֶם, כִּי לֹא אֶל מָקוֹם אֶחָד בִּלְבַד יֵרֵד שֶׁפַע הַכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּמִּשְׁכָּן וּבַמִּקְדָּשׁ, כְּאָמְרוֹ ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ (שמות כה:ח), כְּלוֹמַר בָּזֶה הָאֹפֶן וּבְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם בִּלְבַד אֶשְׁכּוֹן בְּתוֹכָם. וּבֵאֵר זֶה בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה״ (שמות ל:ו), ״וְנוֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות כט:מג). אֲבָל אֶתְהַלֵּךְ בְּתוֹכְכֶם וְיֵרָאֶה כְבוֹדִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּהְיוּ שָׁם, כִּי אָמְנָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּהְיוּ שָׁם צַדִּיקֵי הַדּוֹר, הוּא קָדוֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן, שֶׁבּוֹ תִּשָּׁלֵם כַּוָּנָתוֹ, כְּאָמְרוֹ ״הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, וְאֶל זֶה אַבִּיט, אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי״ (ישעיהו סו:א-ב).

וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים. אֶהְיֶה לֵאלֹהִים מְיוּחָד לָכֶם, לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֱלֹהִים וּמַנְהִיג זוּלָתִי. וּבְכֵן יִהְיֶה נִצְחִיּוּת מְצִיאוּתְכֶם מִמֶּנִּי בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, וּכְמוֹ שֶׁהוּא לִשְׁאָר הַנִּבְדָּלִים הַנִּצְחִיִּים, בִּהְיוֹתְכֶם אָז בְּצַלְמִי כִּדְמוּתִי כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה בִּבְרִיאַת הָאָדָם וּבְמַתַּן תּוֹרָה. וּלְזֶה אָמַר ״וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים״ (שמות ו:ז), כִּי אָמְנָם בְּמַתַּן תּוֹרָה לוּלֵי הִשְׁחִיתוּ הָיְתָה הַכַּוָּנָה לָשׂוּם אוֹתָם בְּמַעֲלַת יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּעֵד בְּזֹאת הַפָּרָשָׁה בְּלִי סָפֵק. אַמְנָם בְּפָרָשַׁת ״אַתֶּם נִצָּבִים״ (דברים כט:יב) אָמַר שֶׁהַכַּוָּנָה שֶׁיְּקַיֵּם אוֹתָם לְעָם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הוּא לֵאלֹהִים, אֲבָל לֹא יִעֵד שֶׁיִּהְיֶה כֵן אָז. אֲבָל פְּעֻלַּת הַתָּמִיד שֶׁל מִשְׁכָּן בְּאָמְרוֹ ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים״ (שמות כט:מה), יִעֵד בְּכָל עִנְיָן זֹאת הַפָּרָשָׁה. אֲבָל בִּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת אָמַר ״לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם״, שֶׁתִּהְיֶה כָּל מְגַמַּת פְּנֵיכֶם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנִי וּלְעָבְדֵנִי שְׁכֶם אֶחָד בְּלִי סָפֵק, כְּמוֹ שֶׁרָאוּי שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל עָם לְמַלְכּוֹ בֶּאֱמֶת.

פסוק יג

קוֹמְמִיּוּת. עַל הֵפֶךְ אֲשֶׁר אָמְרוּ ״לְנַפְשֵׁךְ שְׁחִי וְנַעֲבֹרָה וַתָּשִׂימִי כָאָרֶץ גֵּוֵךְ״ (ישעיהו נא:כג).

פסוק יד

וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי. לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתַי כִּמְבֹאָר לְמַעְלָה.

וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֺת הָאֵלֶּה. וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹתַי, לֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְוֹת, אֶלָּא תַּעֲשׂוּ מֵהֶם הַנִּרְאֶה בְּעֵינֵיכֶם בִּלְבַד.

פסוק טו

וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ. שֶׁלֹּא בִלְבַד תְּבַטְּלוּם, אֲבָל תִּמְאֲסוּ בָם.

וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם. תִּגְעַל אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁמֵּקִיא אָדָם בְּכַוָּנָה מֻסְכֶּמֶת, מִבְּלִי אֵין דֶּרֶךְ לְמָאֹס אוֹתָם, בִּהְיוֹת טַעֲמָם נוֹדָע וְהָגוּן.

לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֺתַי. וְזֹאת הַגְּעִילָה לַמִּשְׁפָּטִים לֹא תִהְיֶה אֶלָּא כְּדֵי לִפְרֹק מֵעֲלֵיכֶם עֹל כָּל הַמִּצְוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין סג:) יוֹדְעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ מַמָּשׁ, וְלֹא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא כְּדֵי לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא. וְכֵן הֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (הושע ה:ד) ״לֹא יִתְּנוּ מַעַלְלֵיהֶם לָשׁוּב אֶל אֱלֹהֵיהֶם כִּי רוּחַ זְנוּנִים בְּקִרְבָּם״.

לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי. כְּדֵי לִהְיוֹת כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת הַמּוֹלְכוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּלִי שׁוּם עֹל תּוֹרָה וּמִצְוֹת, כְּאָמְרוֹ (יחזקאל כ:לב) ״וְהָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן״.

פסוק טז

אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם. אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁחֲשַׁבְתֶּם לַעֲשׂוֹת, שֶׁיִּהְיֶה הַבְּרִית מוּפָר וּבָטֵל גַּם אִתִּי, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי: שֶׁבִּהְיוֹתְכֶם לִי לְעָם אֶהְיֶה ״לָכֶם לֵאלֹהִים״ (ויקרא כו:יב), בִּלְתִּי אֶמְצָעִי.

וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה. אֲמַנֶּה עֲלֵיכֶם פְּקִידֵי בֶהָלָה, כְּעִנְיַן ״וּלְאֵלֶּה אָמַר בְּאָזְנַי עִבְרוּ בָעִיר אַחֲרָיו וְהַכּוּ, אַל תָּחוֹס עֵינֵיכֶם וְאַל תַּחְמֹלוּ״ (יחזקאל ט:ה).

וְאָכְלוּהוּ אוֹיְבֵיכֶם. כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים, כְּאָמְרוֹ ״וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל, וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם״ (שופטים ו:ג).

פסוק יט

וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם. בְּחֻרְבַּן מִשְׁכַּן שִׁילֹה, כְּאָמְרוֹ ״וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ״ (תהלים עח:סא).

פסוק כה

וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב. כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בִּימֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ ״כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל רָעָה, מִבְצְרֵיהֶם תְּשַׁלַּח בָּאֵשׁ וּבַחוּרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג״ (מלכים ב ח:יב).

נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית. נוֹקֶמֶת בְּאוֹתָהּ הַנְּקָמָה הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַבְּרִית, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות ל): ״אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלוּ סַנְהֶדְרִין, דִּין אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָטְלוּ״.

וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב. כְּעִנְיַן עֲשֶׂרֶת הַשְּבָטִים בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר.

פסוק ל

וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם. בִּהְיוֹת הָעִיר בְּמָצוֹר, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ (סנהדרין סג:) עַל אֵלִיָּהוּ הַצַּדִּיק שֶׁמָּצָא תִּינוֹק מוּטָל בָּרָעָב, וּכְשֶׁאָמַר לוֹ אֱמוֹר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְתִחְיֶה, הֵשִׁיב הַס כִּי לֹא לְהַזְכִּיר בְּשֵׁם ה׳, וְהוֹצִיא יִרְאָתוֹ מֵחֵיקוֹ וּנְשָׁקָהּ וּמֵת עָלֶיהָ.

פסוק לא

וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חׇרְבָּה. עַל יְדֵי מֶלֶךְ בָּבֶל וְשָׂרָיו.

וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם. עַל יְדֵי נְבוּזַרְאֲדָן.

וְלֹא אָרִיחַ בְּרֵיחַ נִיחוֹחֲכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ בוֹ אָז הַכֹּהֲנִים בְּנֵי צָדוֹק, שֶׁהָיָה קָרְבָּנָם רֵיחַ נִיחוֹחַ בְּלִי סָפֵק, מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיָה לְרָצוֹן לְאַשְׁמַת הָעָם.

פסוק לג

וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם. בְּלֶכְתָּם לְמִצְרַיִם אַחַר הַחֻרְבָּן.

וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב. חֶרֶב נְבוּכַדְנֶצַּר בְּמִצְרַיִם, כְּאָמְרוֹ ״הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״ (ירמיהו מב:טז).

פסוק לד

אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ. תְּשַׁלֵּם וְתִפְרַע.

אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ. שְׁמִטִּין וְיוֹבְלוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַר בְּאָמְרוֹ ״עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאת שִׁבְעִים שָׁנָה״ (דברי הימים ב לו:כא).

פסוק מ

וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֺנָם. קְצָתָם, כְּמוֹ דָּנִיֵּאל וְעֶזְרָא וְזוּלָתָם.

פסוק מא

וְהֵבֵאתִי אוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם. כְּשֶׁחָזְרוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְוַת כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, הָיְתָה הָאָרֶץ תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הָאֻמּוֹת, כְּאָמְרוֹ (נחמיה ט:לו-לז) ״וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבֹתֵינוּ לֶאֱכֹל אֶת פִּרְיָהּ וְאֶת טוּבָהּ, הִנֵּה אֲנַחְנוּ עֲבָדִים עָלֶיהָ. וּתְבוּאָתָהּ מַרְבָּה לַמְּלָכִים אֲשֶׁר נָתַתָּה עָלֵינוּ בְּחַטֹּאתֵינוּ״.

פסוק מב

וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי. בְּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי.

פסוק מג

וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם. בְּחֻרְבָּנוֹ.

פסוק מה

וְזָכַרְתִּי לָהֶם. בְּקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת.

אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי וְגוֹ׳ לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים. שֶׁהוֹצֵאתִים כְּדֵי שֶׁאֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, כְּאָמְרוֹ ״וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ (שמות יט:ו). וּמַה שֶּׁהִשְׁחִיתוּ אָז יִתְקַיֵּם אַחַר קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְעוֹלָם הַבָּא.

אֲנִי ה׳. לֹא שִׁנִּיתִי, וְלֹא הָיָה הַקִּלְקוּל זוּלָתִי מֵהֶם, וַאֲשַׁלֵּם כַּוָּנָתִי בְּסוּר כָּל קִלְקוּלָם לֶעָתִיד לָבוֹא.

פסוק מו

אֵלֶּה הַחֻקִּים. כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ קוֹדֶם שֶׁהִתְחִיל פָּרָשַׁת אִם בְּחֻקֹּתַי, הֵם הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם נִכְרַת הַבְּרִית בִּבְרָכוֹת וּקְלָלוֹת, וְזֶה הוּא הַבְּרִית שֶׁהִזְכִּיר בְּאָמְרוֹ ״מִלְּבַד הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב״ (דברים כח:סט).

בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁנָּדַר הוּא יִתְעַלֶּה הַבְּרָכוֹת לִכְשֶׁיִּזְכּוּ, וְקִבְּלוּ הֵם הָאָלוֹת אִם לֹא יִזְכּוּ. אֲבָל עֶרְכֵי אָדָם וְדִינֵי הֶקְדֵּשׁ בַּיִת וְשָׂדֶה וּבְכוֹר וַחֲרָמִים וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה, כֻּלָּם נֶאֶמְרוּ אַחַר זֶה הַבְּרִית, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֶמְרוּ גַּם הֵם בְּהַר סִינַי, כְּאָמְרוֹ.

פרק כז

פסוק לד

אֵלֶּה הַמִּצְוֺת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי. אֲבָל לֹא נִתְּנוּ בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּבְרִית.