תוספות יום טוב על משנה תענית

פרק א

משנה א

מאימתי מזכירין גבורות גשמים. כתב הר"ב איידי דתנא במסכת ר"ה דסליק מיניה ובחג כו'. דמדקתני מאימתי מכלל דפשיטא ליה דחייבים להזכיר והיכא חזינן. אלא איידי וכו' כדאיתא בגמרא. ומיהו במ"ב פ"ה דברכות דתנן התם מזכירין גבורות גשמים בתחיים המתים. לא מצי תנא למתני מאימתי דאי מהתם ה"א דאין זמן קבוע. אלא לעולם מזכירין כמו תחיית המתים. אבל בר"ה דתנן ובחג נידונין על המים. ואורחא דמלתא לרצות לפני שאלה כדלקמן. לכך שביק עד הכא. תוספת:

מזכירין. דקרי ליה בלשון הזכרה מפורש במשנה ב' פ"ה דברכות. ומדלא תני זוכרין וקתני מזכירין וכדדייק הר"ן גבי השני מתקיע. במשנה ז' פ"ד דר"ה. נ"ל דאשמעינן הא דירושלמי שהביאו הרא"ש והטור סימן קי"ד. אסור להזכיר עד שיזכיר ש"ץ פי' אסור להזכיר עד שיכריז ש"ץ משיב הרוח וכו'. כדי שלא יהא דבר מעורב ביניהם ע"כ. ולהכי תני מזכירין שכל ש"צ וש"צ מזכיר ומכריז אל הצבור כדי שיזכירו בתפלתן. ועיין במשנה ב':

גבורות גשמים. כתב הר"ב לפי שהגשמים אחת מגבורותיו כו'. מפורש יפה בפ"ה דברכות:

רבי אליעזר אומר מיו"ט ראשון של חג. מפרש בגמ' דמלולב קא גמר לה שבא לרצות על המים ומתחילין לנטלו מיו"ט הראשון של חג הלכך בתפלת יוצר נמי של יו"ט הראשון מזכירין גבורות גשמים. ומיהו מאורתא לא מתחילין כשם שאין מתחילין ליטול את הלולב בלילה וצ"ל דלא אכפת לן להפסיק בהכרזה דמשיב בין גאולה לתפלה כיון דצורך תפלה היא:

רבי יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג. כתב הר"ב והלכה כרבי יהושע. ועיין במשנה דלקמן:

אף. אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר. פירש"י לא אמרתי לשאול שיתפלל על הגשמים בחג כגון ותן טל ומטר. אלא להזכיר שמתחיל להזכיר בחג גבורות של מקום שמוריד גשמים בעונתן כלומר בזמנן:

משיב הרוח וכו' בעונתו. כשם שתחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה. ורבי יהושע אמר לך. בשלמא תחיית המתים מזכיר דכולה יומא זמניה הוא. אלא גשמים התנן סוף פירקין יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה. גמרא:

אמר לו א"כ לעולם יהא מזכיר. ורבי אליעזר סבירא ליה בברייתא בגמרא. דאם בא להזכיר כל השנה כולה מזכיר דלעולם בעונתו משמע. מיהו עד השתא לא רמי עליה חובה. אבל ביו"ט הראשון חובה לרצות לפני שאלה. שכל הבא לבקש מקדים ומרצה. תוספת: