תוספות יום טוב על משנה אהלות

פרק א

משנה א

ואדם הנוגע בו טמא טומאת ערב. כתב הר"ב אבל חכמים גזרו על הנוגע בטמא מת בעודו מחובר כו'. כ"כ הרמב"ם. והא דכתיב (במדבר יט) וכל אשר יגע בו הטמא יטמא. לאו למימרא דיטמא כסתם טומאת מת אלא יטמא עד הערב קאמר. כדכתיב והנפש הנוגעת תטמא עד הערב. הכ"מ פ"ה מהט"מ. ועיין מ"ש ברפט"ז. וכתב עוד הכ"מ דקשיא ליה דבס"פ כיצד הרגל [דף כה ע"ב] יליף רבא מקרא דכל טומאה שאתם מטמאים במת לא יהו פחותים מז'. [וכמו שהעתקתי במ"ד פ"ק דכלים] [ד"ה עצה] וי"ל דשאני הכא דבחד קרא אמר יטמא שבעת ימים. ובאידך לא אמר אלא יטמא. משמע דלאו שבעת ימים קאמר. ע"כ. ולי לא קשיא ולא מידי. דקרא דמיניה יליף רבא. וכבסתם בגדיכם כתיב. ובבגדים דהיינו כלים. הוא דילפינן [*וכבמ"ג] אבל מש"ה ליכא למילף באדם:

משנה ב

כיצד שלשה. עמ"ש במ"ד פי"א דפרה:

כלים הנוגעים במת. [*עמ"ש הר"ב במשנה דלקמן. ומ"ש] הר"ב בין כלי מתכת כו'. כלומר חוץ מכלי חרס. כמ"ש [הר"ב] בפ"ק דפסחים מ"ו ועו' מ"ש ברפט"ז ומ"ש דכתיב בחלל חרב כו' חרב הרי הוא כמת שהרי אין הבדל בין חלל חרב. או חלל אבן. או חלל עץ. ואמנם ירצה בזה. שכל מה שיגע בחרב אשר נהרג בו המת יטמא ז' ימים. הרמב"ם [בפירושו] ועיין מ"ש במ"ה פ"ק דכלים [ד"ה מטמא]:

משנה ג

הרביעי בין אדם בין כלים כו'. כתב הר"ב וה"ה דבכיצד ג' כו'. אלא מסיפא כו' דאפי' אדם בכלים שנגעו במת כו'. אבל לא שמעינן מינה כלים במת וכלים בכלים במכ"ש כשאדם באמצע דמיטמאין הכלים ממנו. כ"ש כשאינו באמצע שיטמאו הכלים מן הכלים. דהוי אמינא דלעולם אין כלי מתטמא מכלי שיטמא טומאת שבעה. ואע"ג דכשאדם באמצע מתטמאין. שאני התם דקרא כתיב וכבסתם בגדיכם כו'. וזב דבמתני' ה יוכיח:

[*האהל. עיין מ"ש ברפכ"ז ממסכת כלים]:

אין האהל מתחשב. פי' הר"ב אפי' אין השפוד בתוך האהל כו' [*בפ' סגוס עבה. ועיין מ"ש שם]. ועיין מ"ש בשם מהר"ם במשנה ב פ"ז [ד"ה מאחוריו]: