ספורנו על במדבר

פרק א

פסוק ב

שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ. לְסַדְּרָם שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ מִיָּד, אִישׁ עַל דִּגְלוֹ, בִּלְתִּי מִלְחָמָה, אֶלָּא שֶׁיִּפְנוּ הָאֻמּוֹת מִפְּנֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ קְצָתָם, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ (ישעיהו יז:ט) ״כַּעֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ וְהָאָמִיר אֲשֶׁר עָזְבוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. אוּלַי הָיוּ מִשְׁפָּחוֹת מֵהַגִּרְגָּשִׁי שֶׁעָלָיו אָמְרוּ חֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁעָמַד וּפָנָה מֵאֵלָיו. וּבְקִלְקוּל הַמְרַגְּלִים הוֹסִיפוּ הַשֶּׁבַע אֻמּוֹת לְהָרַע אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְהֻצְרַךְ לְהַחֲרִימָם.

בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. כִּי הָיָה אָז כָּל אֶחָד מֵאוֹתוֹ הַדּוֹר נֶחְשָׁב בִּשְׁמוֹ הַמּוֹרֶה עַל צוּרָתוֹ הָאִישִׁית לְמַעֲלָתָם, עַל דֶּרֶךְ ״וָאֶדָּעֲךָ בְשֵׁם״ (שמות לג:יז). וְלֹא כֵן קָרָה לְדוֹר בָּאֵי הָאָרֶץ, וּבְכֵן לֹא נִמְנוּ בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת (במדבר כו:ב) וְלֹא נִזְכְּרוּ זוּלָתִי רָאשֵׁי הַמִּשְׁפָּחוֹת וּמִסְפַּר הָאִישִׁים. וְעִם זֶה הוֹדִיעַ שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁאוֹתָם הָאִישִׁים בְּעַצְמָם יִחְיוּ וְיִירְשׁוּ הָאָרֶץ וְלֹא יִפָּקֵד מֵהֶם אִישׁ.

פסוק ד

אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו. וְהַטַּעַם שֶׁיִּהְיוּ אִתְּכֶם הוּא שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו, וְלֹא יִכָּחֵד מִמֶּנּוּ יַחַס כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

פסוק יח

וַיִּתְיַלְדוּ עַל מִשְׁפְּחֹתָם. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מִנְיָנָם זֶה כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ בּוֹ לִצְבָא הַמִּלְחָמָה, הָיְתָה הַכַּוָּנָה לִשְׁמוֹר יַחֲסָם, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּם. וּכְבָר אָמְרוּ (קידושין עו) אֵין בּוֹדְקִין אַחַר מִי שֶׁנִּכְתַּב בְּאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ (פֵּירוּשׁ בְּחַיָּלוֹת בֵּית דָּוִד). וְזֶה כְּאָמְרָם (שם) שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל מִשְׁפָּחוֹת מְיוּחָסוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.

פסוק כ

בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא נָפַל מִמַּעֲלָתוֹ בְּדִינֵי שָׁמַיִם מִפְּנֵי תְּשׁוּבָתוֹ, כְּעִנְיַן ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר, בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן״ (בראשית לה:כב-כג), אַף עַל פִּי שֶׁנָּפַל מִמֶּנָּה בְּדִינֵי אָדָם.