אור החיים על בראשית

פרק א

פסוק א

בְּעֵזֶר יוֹצֵר אוֹרָה. אֲבָאֵר פֵּירוּשׁ הַתּוֹרָה. לְיַחֵד שְׁמוֹ הַנּוֹרָא. אֲשֶׁר עָשַׂאנִי מֵרֵאשִׁית. וַיְעָצַנִי וְקָרָאנִי רֵאשִׁית. לַעֲסוֹק בְּנוֹעַם רֵאשִׁית. אַתְחִיל לְבָאֵר סֵפֶר בְּרֵאשִׁית:

נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים, בּוֹרֵא קְצוֹת הָאָרֶץ, וָאֶתְבּוֹנָן בְּמַה שֶׁהוּרְשֵׁיתִי לְהִתְבּוֹנֵן בְּפֶתַח דִּבְרֵי קֹדֶשׁ, וַהֲעִירוֹתִי מִמִּזְרָחָהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָמְרוֹ בְּרֵאשִׁית שֶׁשִּׁעוּר הַתֵּיבָה הִיא סְמוּכָה, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר ״רֵאשִׁית דָּבָר״, וְכָאן חָסֵר הַנִּסְמָךְ לָהּ, וּמִי כֵּאלֹהֵינוּ יוֹדֵעַ דָּבָר, הֲלֹא מִמֶּנּוּ מוֹצָא דָּבָר.

אָמְרוֹ בִּתְחִלַּת סֵדֶר הַבְּרִיאָה הַשָּׁמַיִם, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ הַתֵּבָה שֶׁהִיא מֻרְכֶּבֶת מִב׳ דְּבָרִים: אֵשׁ וּמַיִם. וּמֵעַתָּה הֲרֵי זֶה חָס וְשָׁלוֹם נוֹתֵן יָד לַפּוֹשְׁעִים לוֹמַר כִּי זוֹ הִיא הַתְחָלַת הַבְּרִיאָה, אֲבָל הַמַּיִם וְהָאֵשׁ לֹא בְּרָאָם חָס וְשָׁלוֹם הַבּוֹרֵא, אַחַר שֶׁהִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב עַצְמוֹ שֶׁתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הִיא שָׁמַיִם, וְאִם הַמַּיִם נִבְרְאוּ הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים בְּרִיאָתָם. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) נִשְׁמְרוּ מִב׳ הֶעָרוֹת וּפֵרְשׁוּ שֶׁשִּׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בְּרֵאשִׁית בְּרִיאַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הָיְתָה הָאָרֶץ תֹהוּ וְגוֹ׳, לֹא שֶׁתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיְתָה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אֲבָל דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא הִסְפִּיקוּ לְהָסִיר הַטָּעוּת, כִּי לְדִבְרֵיהֶם לָמָּה לֹא הוֹדִיעַ הַכָּתוּב אַחַר כָּךְ בְּרִיאַת מַיִם וְאֵשׁ וְעָפָר וְרוּחַ, וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית א:ט) ״יִקָּווּ הַמַּיִם וְגוֹ׳ וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה״, אֵינוֹ בְּנִשְׁמָע שֶׁנִּבְרֵאת, וְיוֹתֵר צוֹדֵק הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁמְּצוּיָה הָיְתָה אֶלָּא שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ לְהִתְגַּלּוֹת כְּשֶׁיִּקָּווּ הַמַּיִם.

יֵשׁ לְדַקְדֵּק בַּכָּתוּב אָמְרוֹ אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, מַה בָּא לְרַבּוֹת בְּב׳ אֶתִּין אֵלּוּ?

אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְקוֹדֶם אָעִירָה שַׁחַר הַמֻּצָּג אֶצְלֵינוּ מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא מַה גָּדְלוּ מַעֲשָׂיו, כִּי הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יוּכַל דַּבֵּר דִּבּוּר בִּלְתִּי מֻשָּׂג בַּנִּבְרָאִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא יתרו) בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב (שמות כ:א) ״וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים״ וְגוֹ׳, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״דְּבָרִים שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר״, וְהוּא שֶׁאָמַר כָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד וְלֹא קָדַם דִּבּוּר לַחֲבֵרוֹ.

וּבָזֶה נָבוֹא אֶל הַבֵּיאוּר, וְהוּא כִּי הָאָדוֹן יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ כָּל מַה שֶׁבָּרָא בָּעוֹלָם, שֶׁהֵם הַמְּקוֹרוֹת וְכָל אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ בַּמְּצִיאוּת וְשָׁמַיִם וָאָרֶץ, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל בְּרָאוֹ ה׳ בְּדִבּוּר אֶחָד. וְזֶה הוּא אָמְרוֹ בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. דִּקְדֵּק לוֹמַר שְׁנֵי אֶתִין לְרַבּוֹת כָּל הַנִּמְצָא בָּעוֹלָם. וְלִהְיוֹת שֶׁהַנִּבְרָאִים הֵם רַבִּים, כִּי מִלְּבַד הָעֲשָׂרָה דְּבָרִים הַנִּכָּרִים וְנִרְאִים לְעֵין כֹּל כְּמוֹ שֶׁמְּנָאוּם חֲזַ״ל (חגיגה יב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן: שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אוֹר, חֹשֶׁךְ, תֹּהוּ וָבֹהוּ וְגוֹ׳, מַיִם, רוּחַ״ עַד כָּאן, מִלְּבַד אֵלּוּ יֵשׁ עוֹד בְּרִיאוֹת אֲחֵרִים נֶעֱלָמִים וְנִבְלָעִים בְּכֹחוֹת הַיְּסוֹדוֹת, יֵשׁ מֵהֶם נִכָּרִים בְּאֶמְצָעוּת הַהַתָּכָה, יֵשׁ מֵהֶם בְּאֶמְצָעוּת הַהַרְכָּבָה, יֵשׁ מֵהֶם בְּהִשְׁתַּנּוּת הַזְּמַנִּים, יֵשׁ מֵהֶם בְּכֹחַ הַהִיּוּלִי וְרַבּוּ מִלִּסְפּוֹר, אֲשֶׁר לָזֶה כְּלָלָם הַבּוֹרֵא בִּב׳ פְּרָטִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְהֵם הֵם הַב׳ רִבּוּיִים שֶׁרִבָּה בְּאָמְרוֹ אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּבְמַאֲמָר אֶחָד בָּרָא הַכֹּל יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (ראש השנה לב.) ״בְּרֵאשִׁית״ מַאֲמָר הוּא, כִּי בּוֹ הִשְׁלִימוּ עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם, הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכֻלָּן בּוֹ נִבְרָא הַכֹּל, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה מְסֻדָּר, וְהָיָה כָּל הַבְּרִיאוֹת בַּנִּמְצָא אֲבָל חָסְרוּ הַסֵּדֶר, וְסִדְּרָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. בְּיוֹם רִאשׁוֹן הֵכִין וְהִבְדִּיל הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ וְקָנָה הַחֹשֶׁךְ מְקוֹמוֹ וְהָאוֹר מְקוֹמוֹ, וּבְיוֹם ב׳ וְכוּ׳.

וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן לְפֵירוּשֵׁינוּ זֶה מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית ב:ג) ״כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת״, שֶׁאֵין מַשְׁמָעוּת לַכָּתוּב. וּבְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ יָבֹא כְּמִין חוֹמֶר, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא בְּיוֹם הַבְּרִיאָה לַעֲשׂוֹת, פֵּרוּשׁ: לְתַקֵּן בְּשֵׁשֶׁת יָמִים, כְּאָמְרוֹ (שמות לא:יז): ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: תִּקֵּן, כִּי הַבְּרִיאָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן בְּמַאֲמָר אֶחָד נִבְרֵאת, אֶלָּא שֶׁהָיָה הַכֹּל חָסֵר תִּקּוּן. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמִי שֶׁרָצָה לִבְנוֹת פַּלְטֵרִין, וְקוֹדֵם מֵכִין אֲבָנִים וְעֵצִים וְעָפָר וְצָרְכֵי הַבִּנְיָן בְּמוּשְׁלָם, וְאַחַר כָּךְ יִבְנֶה בַּיִת. כֵּן הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא בָּרָא כָּל צָרְכֵי הָעוֹלָם בְּדִבּוּר אֶחָד וְהֵכִינוֹ, וְהָיָה הַכֹּל מוּנָח גָּדוּשׁ בְּעִרְבּוּבְיָא, וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לְסַדֵּר דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו וְעָשָׂה פָּעֳלוֹ יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ.

וְתִמְצָא שֶׁכְּשֶׁרָצָה לִבְרֹא הַשָּׁמַיִם אָמַר (בראשית א:ו): ״יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם״, פֵּרוּשׁ: קָבַע לוֹ מָקוֹם, אֲבָל הוּא כְּבָר נִבְרָא בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן, וְכֵן הָאָרֶץ (בראשית א:ט) ״וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה״.