אור החיים על שמות

פרק א

פסוק א

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. טַעַם אָמְרוֹ ״וְאֵלֶּה״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם כִּי כֻלָּם צַדִּיקִים כַּאֲבוֹתֵיהֶם, ״וְאֵלֶּה״ מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, מָה רִאשׁוֹנִים לָהֶם אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב צַדִּיקִים עֶלְיוֹנִים, כְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת עָשׂוּ הַבָּנִים.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, שמות ד) כִּי זְמַן הַגָּלוּת הִתְחִיל מִימֵי אַבְרָהָם מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֵלֶּה״ וְגוֹ׳ ״הַבָּאִים מִצְרָיְמָה״ – מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, לוֹמַר לְךָ שֶׁגַּם הָרִאשׁוֹנִים בְּגָלוּת הָיוּ וְאֵלֶּה עִמָּהֶם.

עוֹד יִרְצֶה, מַה הָרִאשׁוֹנִים יָדְעוּ וְהִכִּירוּ בַּגָּלוּת וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם, כְּמוֹ כֵן אֵלֶּה. וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֵלֶּה״ מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים.

וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ טַעַם נָכוֹן לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן חָזַר הַכָּתוּב וּמְנָאָם אַחַר שֶׁכְּבָר מְנָאָם בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ בִּירִידָתָם לְמִצְרַיִם, וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ כִּי לְהוֹדִיעַ חִבָּתָם חָזַר וּמְנָאָם בְּמוֹתָם, וְאֵין דָּבָר זֶה מַסְפִּיק אֶלָּא לִדְרָשָׁה וְלֹא לִפְשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים, וְעוֹד לִדְבָרָיו הָיָה לוֹ לִקְבֹּעַ הַמִּנְיָן אַחַר אָמְרוֹ ״וַיָּמָת יוֹסֵף״ וְגוֹ׳ ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת״ וְגוֹ׳.

וּלְדַרְכֵּנוּ הַכָּתוּב יוֹדִיעַ טַעַם מִנְיָנָם שֶׁמּוֹנֶה הוּא וְהוֹלֵךְ בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה מִי וָמִי הַבָּא לְקַבֵּל גְּזֵרַת מֶלֶךְ לִסְבּוֹל עוֹל הַגָּלוּת, וְלֹא פָּנָה עוֹרֶף כְּמַעֲשֵׂה עֵשָׂו הָרָשָׁע (בראשית לו:ח) שֶׁהָלַךְ לוֹ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פב,יג) מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב שֶׁל הַגָּלוּת. וְאָמַר ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וְגוֹ׳ הַבָּאִים מִצְרָיְמָה״, פֵּרוּשׁ הַבָּאִים לִסְבּוֹל עוֹל הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם ״אֶת יַעֲקֹב״, אִתּוֹ בְּדוֹמִין לוֹ בְּהַסְכָּמָה אַחַת לִפְרוֹעַ שְׁטַר חוֹב הַגָּלוּת. לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הַבָּאִים, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁלֹּא בָּאוּ, חֲפֵצִים הָיוּ לָבוֹא, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ כְּאָדָם שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ עַל הַדָּבָר, וְאִלּוּ יָרְדוּ מִצְרַיִם לְסִבָּה יְדוּעָה לֹא הָיוּ עוֹקְרִים דִּירָתָם וּבָאִים, וְהָיוּ בָּאִים בִּיאַת עֲרַאי וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה לָשׁוּב אַרְצָה כְּנַעַן.

וְטַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר בָּאוּ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״הַבָּאִים״, נִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת הֶפְרֵשׁ בֵּין הַמְּנוּיִים בַּפָּרָשָׁה לְאַנְשֵׁי בֵיתָם, כִּי אַנְשֵׁי בֵיתָם אֵין כֻּלָּם בְּגֶדֶר זֶה. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ בְּפָסוּק ״בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו״ וְגוֹ׳ (בראשית מו:ז), כִּי הֵם דַּוְקָא הָיוּ חֲפֵצִים בַּדָּבָר. וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָנָה כָּאן אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אוּלַי שֶׁהֵם הָיוּ בְּגֶדֶר בִּפְנֵי עַצְמָם בְּדוֹמֶה לְיַעֲקֹב.

אוֹ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מֵרְצוֹנָם וְחֶפְצָם מִצְרַיְמָה הָרְשׁוּמִים רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְגוֹ׳, אֲבָל כָּל שְׁאָר יוֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב לְצַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב בָּאוּ עִמּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ, וְזוּלַת בִּיאַת יַעֲקֹב לֹא הָיוּ בָּאִים כֻּלָּם, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״בָּאוּ״ פַּעַם שְׁנִיָּה.

עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ הַבָּאִים וְגוֹ׳, שֶׁבָּא לוֹמַר מוֹפֵת חוֹתֵךְ כִּי בִּרְצוֹנָם בָּאוּ, וְהָרְאָיָה שֶׁאַחַר מוֹת אֲבִיהֶם וְעָלוּ אַרְצָה כְּנַעַן חָזְרוּ פַּעַם שְׁנִיָּה, כָּאָמוּר בְּפָרָשַׁת וַיְחִי, וְהוּא אָמְרוֹ ״הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב״ מֵחָדָשׁ ״אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ״, אַחַר שֶׁעָלוּ מִשָּׁם חָזְרוּ לְמִצְרַיִם אִישׁ וּבֵיתוֹ. וּמָנָה הַכָּתוּב מִי הֵם בַּעֲלֵי צִדְקוּת זֶה רְאוּבֵן וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי עַנְפֵי הָאִילָן כָּאִילָן עַצְמוֹ שָׁוִים לַחְפֹּץ בִּגְזֵרַת מֶלֶךְ, וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה׳ וְגוֹ׳: