משנה יבמות

פרק א

(א) חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן. בתו. ובת בתו. ובת בנו. בת אשתו. ובת בנה. ובת בתה. חמותו. ואם חמותו. ואם חמיו. אחותו מאמו. ואחות אמו. ואחות אשתו. ואשת אחיו מאמו. ואשת אחיו שלא היה בעולמו. וכלתו. הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם. וכולן אם מתו או מיאנו או נתגרשו או שנמצאו אילוניות צרותיהן מותרות. ואי אתה יכול לומר בחמותו ובאם חמותו ובאם חמיו שנמצאו אילוניות או שמיאנו:

(ב) כיצד פוטרות צרותיהן. היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואה לאחיו ולו אשה אחרת ומת. כשם שבתו פטורה כך צרתה פטורה. הלכה צרת בתו ונשאת לאחיו השני ולו אשה אחרת ומת. כשם שצרת בתו פטורה כך צרת צרתה פטורה. אפילו הן מאה. כיצד אם מתו צרותיהן מותרות. היתה בתו או אחת מכל העריות האלו נשואה לאחיו ולו אשה אחרת. מתה בתו או נתגרשה ואחר כך מת אחיו צרתה מותרת. וכל היכולה למאן ולא מיאנה. צרתה חולצת ולא מתיבמת:

(ג) שש עריות חמורות מאלו מפני שנשואות לאחרים. צרותיהן מותרות. אמו ואשת אביו. ואחות אביו. אחותו מאביו. ואשת אחי אביו. ואשת אחיו מאביו:

(ד) בית שמאי מתירין הצרות לאחים. ובית הלל אוסרים. חלצו. בית שמאי פוסלין מן הכהונה. ובית הלל מכשירים. נתיבמו בית שמאי מכשירים. ובית הלל פוסלין. אף על פי שאלו אוסרין. ואלו מתירין. אלו פוסלין ואלו מכשירין. לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל. ולא בית הלל מבית שמאי. כל הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו:

פרק ב

(א) כיצד אשת אחיו שלא היה בעולמו. שני אחים ומת אחד מהם ונולד להן אח ואחר כך יבם השני את אשת אחיו ומת. הראשונה יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו. והשנייה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת שנייה חולצת ולא מתיבמת:

(ב) שני אחים ומת אחד מהן ויבם השני את אשת אחיו ואחר כך נולד להן אח ומת. הראשונה. יוצאת משום אשת אחיו שלא היה בעולמו. והשנייה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת. השנייה חולצת ולא מתיבמת. רבי שמעון אומר מיבם לאיזו מהן שירצה או חולץ לאיזו מהן שירצה:

(ג) כלל אמרו ביבמה כל שהיא איסור ערוה לא חולצת ולא מתיבמת. איסורה איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתיבמת. אחותה שהיא יבמתה חולצת או מתיבמת:

(ד) איסור מצוה. שניות מדברי סופרים. איסור קדושה. אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. ובת ישראל לנתין וממזר: