קוהלת רבה

א

פרק א

דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (משלי כב, כט): חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא שֶׁרָאָה בְּנֵי עִירוֹ מַעֲלִין נְדָרִים וּנְדָבוֹת לִירוּשָׁלַיִם, אָמַר הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם נְדָרִים וּנְדָבוֹת וַאֲנִי אֵינִי מַעֲלֶה דָּבָר, מֶה עָשָׂה, יָצָא לְמִדְבָּרָהּ שֶׁל עִירוֹ וְרָאָה שָׁם אֶבֶן אַחַת, וְשִׁבְּבָהּ וְסִתְּתָהּ וּמֵרְקָהּ, וְאָמַר הֲרֵי עָלַי לְהַעֲלוֹתָהּ לִירוּשָׁלַיִם, בִּקֵּשׁ לִשְׂכֹּר לוֹ פּוֹעֲלִים, נִזְדַּמְּנוּ לוֹ חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם, אָמַר לָהֶן מַעֲלִין לִי אַתֶּם אֶבֶן זוֹ לִירוּשָׁלַיִם, אָמְרוּ לוֹ תֵּן לָנוּ חֲמִשָּׁה סְלָעִים וְאָנוּ מַעֲלִים אוֹתָהּ לִירוּשָׁלַיִם, בִּקֵּשׁ לִתֵּן לָהֶם וְלֹא נִמְצָא בְּיָדוֹ דָּבָר לְשָׁעָה, הִנִּיחוּהוּ וְהָלְכוּ לָהֶם, זִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים בִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם, אָמַר לָהֶם אַתֶּם מַעֲלִין לִי אֶבֶן זוֹ, אָמְרוּ לוֹ תֵּן לָנוּ חֲמִשָּׁה סְלָעִים וְאָנוּ מַעֲלִין לְךָ אַבְנְךָ לִירוּשָׁלַיִם, וּבִלְבַד שֶׁתִּתֵּן יָדְךָ וְאֶצְבָּעֲךָ עִמָּנוּ, נָתַן יָדוֹ וְאֶצְבָּעוֹ עִמָּהֶם וְנִמְצְאוּ עוֹמְדִים בִּירוּשָׁלַיִם, בִּקֵּשׁ לִתֵּן לָהֶם שְׂכָרָן וְלֹא מְצָאָן, נִכְנַס לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְשָׁאַל בִּשְׁבִילָם, אָמְרוּ לוֹ דּוֹמֶה שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הֶעֱלוּ אַבְנְךָ לִירוּשָׁלַיִם, וְקָרְאוּ עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי מְלָכִים יִתְיַצָּב, קְרֵי בֵּיהּ לִפְנֵי מַלְאָכִים יִתְיַצָּב. אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא לְבַלְווֹטוֹס שֶׁהָיָה גָּדֵל בְּפָלָטִין שֶׁל מְלָכִים, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁאַל מָה אֶתֵּן לְךָ, אָמַר אוֹתוֹ בַּלְווֹטוֹס, אִם שׁוֹאֵל אֲנִי כֶּסֶף וְזָהָב אוֹ מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבוֹת, הוּא נוֹתֵן לִי. בְּגָדִים, הוּא נוֹתֵן לִי. אֶלָּא אֲנִי שׁוֹאֵל בִּתּוֹ וְהַכֹּל יִנָּתֵן לִי בִּכְלַל בִּתּוֹ. כָּךְ בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה (מלכים א ג, ה): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ, אָמַר שְׁלֹמֹה אִם אֲנִי שׁוֹאֵל כֶּסֶף וְזָהָב וּמַרְגָּלִיּוֹת הוּא נוֹתֵן לִי, אֲלָּא הֲרֵינִי שׁוֹאֵל אֶת הַחָכְמָה וְהַכֹּל בִּכְלָל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (מלכים א ג, ט): וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַחָכְמָה שָׁאַלְתָּ וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְךָ עשֶׁר וְכָבוֹד וְנֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ, לְפִיכָךְ הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לְךָ, וְעַל יְדֵי כֵן גַּם עשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד אֶתֶּן לְךָ, מִיָּד (מלכים א ג, טו): וַיִּקַּץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם. אָמַר רַבִּי יִצְחָק חֲלוֹם עוֹמֵד עַל כַּנּוֹ, צִפּוֹר מְצוֹיֵץ וְיוֹדֵעַ עַל מָה מְצוֹיֵץ, חֲמוֹר נוֹהֵק וְיוֹדֵעַ עַל מָה נוֹהֵק, מִיָּד (מלכים א ג, טו): וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלָיִם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי [ארון ברית אדני ויעל עלות ויעש שלמים] וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו, אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִכָּאן שֶׁעוֹשִׂין סְעוּדָה לְגָמְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה. מִיָּד שָׁרְתָה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמַר שְׁלשָׁה סְפָרִים הַלָּלוּ: מִשְׁלֵי, וְשִׁיר הַשִּׁירִים, וְקֹהֶלֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד.

דָּבָר אַחֵר, דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד, שְׁלשָׁה נְבִיאִים עַל יְדֵי שֶׁהָיָה נְבוּאָתָן דִּבְרֵי קַנְתָּרִין, נִתְלֵית נְבוּאָתָן בְּעַצְמָן, וְאֵלּוּ הֵן: דִּבְרֵי קֹהֶלֶת, (עמוס א, א): דִּבְרֵי עָמוֹס; (ירמיה א, א): דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יִרְמְיָה שֶׁבְּיָמָיו נַעֲשָׂה יְרוּשָׁלַיִם אִירְמֵיאָה. עָמוֹס, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עָמוֹס, אָמַר רַבִּי פִּנְחָס שֶׁהָיָה עָמוּס בִּלְשׁוֹנוֹ, אָמְרוּ אַנְשֵׁי דוֹרוֹ הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל בְּרִיּוֹתָיו וְלֹא הִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל הָדֵין קְטִיעַ, לִישְׁנָא פְּסִילוֹסָא. קֹהֶלֶת, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֹהֶלֶת, שֶׁהָיוּ דְבָרָיו נֶאֱמָרִין בְּהַקְהֵל, עַל שֵׁם שֶׁאָמַר (מלכים א ח, א): אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא מִשְׁמָר נִכְנַס וּמִשְׁמָר יוֹצֵא לִשְׁמֹעַ חָכְמַת שְׁלֹמֹה, וְהוּא שֶׁמַּלְכַּת שְׁבָא אָמְרָה לוֹ (מלכים א י, ח): אַשְׁרֵי אֲנָשֶׁיךָ וְאַשְׁרֵי עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה, וּכְתִיב (מלכים א ה, יד): וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת שְׁלֹמֹה. שְׁלשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרָא לוֹ: יְדִידְיָה; קֹהֶלֶת; שְׁלֹמֹה. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שִׁבְעָה: אָגוּר; יָקֶה; לְמוּאֵל; אִיתִיאֵל. אָמַר שְׁמוּאֵל עִקַּר אוֹתֶנְטְיָיא שֶׁלָּהֶם: יְדִידְיָה; קֹהֶלֶת; שְׁלֹמֹה. מוֹדֶה רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּאִלֵּין אַרְבָּעָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּנֶּה בָּהֶן שְׁלֹמֹה וְשֶׁנִּתְּנוּ לְהִדָּרֵשׁ: אָגוּר, שֶׁאָגוּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה; יָקֶה, שֶׁהָיָה מֵקִיא בִּדְבָרָיו כַּסֵּפֶל הַזֶּה שֶׁמִּתְמַלֵּא בִּשְׁעָתוֹ וּמִתְפַּנֶּה בִּשְׁעָתוֹ, כָּךְ שְׁלֹמֹה לָמַד תּוֹרָה בִּשְׁעָתָהּ וּשְׁכֵחָהּ בִּשְׁעָתָהּ; לְמוּאֵל, שֶׁנָּם לָאֵל בְּלִבּוֹ וְאָמַר יָכוֹל אֲנִי לְהַרְבּוֹת וְלֹא לַחֲטוֹא; אִיתִיאֵל, שֶׁאָמַר אִתִּי אֵל וְאוּכַל. בֶּן דָּוִד, מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, חָכָם בֶּן חָכָם, צַדִּיק בֶּן צַדִּיק, אַבְגִינוֹס בֶּן אַבְגִינוֹס. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי, הַשּׁוֹר הַזֶּה עַד שֶׁלֹא נֶחְתְּכוּ גִּידָיו, נִתְלֶה הוּא אֲפִלּוּ בְּגִיד אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ, אֲבָל מִשֶּׁנֶּחְתְּכוּ גִּידָיו, כַּמָּה חֲבָלִים וְכַמָּה מַסְמְרוֹת צָרִיךְ לִתְלוֹת בָּהֶן. כָּךְ עַד שֶׁלֹא חָטָא שְׁלֹמֹה הָיָה נִתְלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ, וְכֵיוָן שֶׁחָטָא תָּלוּ לוֹ בִּזְכוּת אֲבוֹתָיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לז, לה): וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אַשְׁרֵי מִי שֶׁזָּכָה לִמְלֹךְ בִּמְקוֹם מַלְכוּת, לְהַלָּן כְּתִיב (דברים א, ד): אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי, בְּרַם הָכָא מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָיִם, בִּמְקוֹם מַלְכוּת.

פרק ב

הֲבֵל הֲבָלִים. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר דָּוִד אָמַר דָּבָר אֶחָד וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, וּפֵרְשׁוֹ שְׁלֹמֹה בְּנוֹ. שְׁלֹמֹה אָמַר דָּבָר אֶחָד וְלֹא פֵּרְשׁוֹ, וּפֵרְשׁוֹ דָּוִד אָבִיו. דָּוִד אָמַר (תהלים קמד, ד): אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה, לְאֵיזֶה הֶבֶל, אִם לְהֶבֶל שֶׁל תַּנּוּר יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, אִם לְהֶבֶל שֶׁל כִּירָה יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, בָּא שְׁלֹמֹה בְּנוֹ וּפֵרַשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מַתְנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, לְאָדָם שֶׁשּׁוֹפֵת שֶׁבַע קְדֵרוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְהֶבֶל שֶׁל עֶלְיוֹנָה אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. שְׁלֹמֹה אָמַר (קהלת ו, יב): כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה טּוֹב לָאָדָם בַּחַיִּים וְיַעֲשֵׂם כַּצֵּל. בְּאֵיזֶה צֵל, אִם כְּצִלּוֹ שֶׁל כֹּתֶל יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, אִם כְּצִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל יֵשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, בָּא דָּוִד וּפֵרַשׁ (תהלים קמד, ד): יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא כְּהָדֵין עוֹפָא דְּעָבַר וְטוּלֵיהּ עָבַר עִמֵּיהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר כְּצִלָּן שֶׁל דְּבוֹרִים שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ שֶׁל כְּלוּם. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מַתְנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, שִׁבְעָה הֲבָלִים שֶׁאָמַר קֹהֶלֶת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה עוֹלָמוֹת שֶׁאָדָם רוֹאֶה, בֶּן שָׁנָה דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ נָתוּן בְּאִיסְפְּקַרְפַּסְטִי וְהַכֹּל מְחַבְּקִין וּמְנַשְּׁקִין אוֹתוֹ, בֶּן שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ דּוֹמֶה לַחֲזִיר שֶׁפּוֹשֵׁט יָדָיו בְּבִיבִין. בֶּן עֶשֶׂר שָׁנָה קוֹפֵץ כִּגְדִי. בֶּן עֶשְׂרִים כְּסוּס נָהֵים מְשַׁפַּר גַּרְמֵיהּ וּבָעֵי אִתְּתָא. נָשָׂא אִשָּׁה הֲרֵי הוּא כַּחֲמוֹר. הוֹלִיד בָּנִים מֵעֵז פָּנָיו כְּכֶלֶב לְהָבִיא לֶחֶם [נסח אחר: להם] וּמְזוֹנוֹת. הִזְקִין, הֲרֵי הוּא כְּקוֹף. הֲדָא דְּתֵימַר בְּעַמֵּי הָאָרֶץ, אֲבָל בִּבְנֵי תוֹרָה כְּתִיב (מלכים א א, א): וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא זָקֵן, מֶלֶךְ. רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר: שִׁבְעָה הֲבָלִים שֶׁאָמַר קֹהֶלֶת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה יְמֵי בְרֵאשִׁית, בָּרִאשׁוֹן (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּכְתִיב (ישעיה נא, ו): כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ. בַּשֵּׁנִי, יְהִי רָקִיעַ, וּכְתִיב (ישעיה לד, ד): וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם. בַּשְּׁלִישִׁי, יִקָּווּ הַמַּיִם, וּכְתִיב (ישעיה יא, טו): וְהֶחֱרִים ה' אֵת לְשׁוֹן יָם מִצְרַיִם. בָּרְבִיעִי, יְהִי מְאֹרֹת, וּכְתִיב (ישעיה כד, כג): וְחָפְרָה הַלְּבָנָה, בַּחֲמִישִׁי, יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, וּכְתִיב (צפניה א, ג): אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם. בַּשִּׁשִּׁי, נַעֲשֶׂה אָדָם, וּכְתִיב (צפניה א, ג): אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה, בְּשַׁבָּת מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר (שמות לא, יד): מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת, הֲדָא אָמַר בְּמֵזִיד, אֲבָל בְּשׁוֹגֵג יָבִיא קָרְבָּן וְיִתְכַּפֵּר לוֹ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהַמֵּבִיא קָרְבָּן מִתְכַּפֵּר לוֹ, הִתְחִיל מְשׁוֹרֵר עָלֶיהָ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבַח וּמִזְמוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים צב, א): מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת, אָמַר רַבִּי לֵוִי אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲמָרוֹ.

פרק ג

מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בִּקְשׁוּ חֲכָמִים לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת מִפְּנֵי שֶׁמָּצְאוּ בוֹ דְּבָרִים מָטִין לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ הֲרֵי כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה שֶׁבָּא לוֹמַר מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, יָכוֹל אַף בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, חָזְרוּ וְאָמְרוּ לֹא אָמַר בְּכָל עָמָל, אֶלָּא בַּעֲמָלוֹ, בַּעֲמָלוֹ אֵינוֹ עָמֵל אֲבָל עָמֵל הוּא בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי יִצְחָק בִּקְשׁוּ חֲכָמִים לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת עַל יְדֵי שֶׁמָּצְאוּ בוֹ דְּבָרִים שֶׁמָּטִין לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה כָּךְ שֶׁאָמַר (קהלת יא, ט): שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ, וּמשֶׁה אָמַר (במדבר טו, לט): וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, וּשְׁלֹמֹה אָמַר: וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ, הֻתְּרָה הָרְצוּעָה, לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר: וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, אָמְרוּ יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חִלְפַיי, עֲמָלוֹ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְאוֹצֵר לוֹ לְמַעְלָה מֵהַשֶּׁמֶשׁ. אָמַר רַבִּי יוּדָן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֵין לוֹ, לְמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ, יֵשׁ לוֹ. רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר מַה הֲנָאָה יֵשׁ לַבְּרִיּוֹת אֲשֶׁר מְסַגְּלוֹת בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, דַּיָּן שֶׁאֲנִי מַזְרִיחַ עֲלֵיהֶם אוֹרָה. וְרַבָּנִין אָמְרֵי מַה הֲנָאָה יֵשׁ אֶל הַצַּדִּיקִים שֶׁמְסַגְּלִין בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, דַּיָּן שֶׁאֲנִי עָתִיד לְחַדֵּשׁ פְּנֵיהֶם כְּגַלְגַּל חַמָּה, דִּכְתִיב (שופטים ה, לא): וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ. אָמַר רַבִּי יַנַּאי בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם לוֹקֵחַ לִטְרָה שֶׁל בָּשָׂר כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ רוֹאֶה עַד שֶׁיְבַשְּׁלֶנָּה, וַאֲנִי מַשִּׁיב לְךָ רוּחוֹת, וּמַעֲלֶה עֲנָנִים, וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים וּטְלָלִים, וּמְגַדֵּל צְמָחִין וּמְבַשְּׁלָן, וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְנוֹתֵן כָּל צְרָכָיו לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה כְּדֵי מַחְסוֹרָהּ, וְאֵין אַתֶּם מְבִיאִין לִי אֶת הָעֹמֶר. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ רוֹאֶה עַד שֶׁיְנַגְּבָהּ, וַאֲנִי מַשִּׁיב לְךָ רוּחוֹת, וּמַעֲלֶה עֲנָנִים, וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים וּטְלָלִים, וּמְגַדֵּל צְמָחִים, וּמְכַבְּסָן, וּמְבַשְּׁלָן, וּמְנַגְּבָן, וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְנוֹתֵן כָּל צְרָכָיו לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה כְּדֵי מַחְסוֹרָהּ, וְאֵין אַתֶּם מְבִיאִין לִי אֶת הָעֹמֶר. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, פְּסַנְטוֹרָךְ אֲנָא וְלֵית אַתְּ מַטְעֵם לִי מִתַּבְשִׁילֵי דְּאִידַע מַהוּ צָרִיךְ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, סַנְטוֹרָךְ אֲנָא וְלֵית אַתְּ יָהֵיב לִי מִסַּנְטָרְיוּתִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב (ירמיה ה, כד): וְלֹא אָמְרוּ בִלְבָבָם נִירָא נָא אֶת ה' וגו', הָא חַיָּיבִין מִן כַּדּוּן לֵית אַתּוּן צְרִיכִין לִי, תַּלְמוּד לוֹמַר (ירמיה ה, כד): שְׁבֻעֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנוּ, יִשְׁמָר לָנוּ מִשָּׁרָב, יִשְׁמָר לָנוּ, מֵהַטְּלָלִים רָעִים, וְהוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים סח, י): גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים, אִם גֶּשֶׁם הִיא צְרִיכָה, נְדָבָה. וְאִם טְלָלִים הִיא צְרִיכָה תָּנִיף אֱלֹהִים. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא כְּתִיב (ויקרא כג, טו): שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה, אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁאֵין יֵשׁוּעַ וּשְׁכַנְיָה בֵּינֵיהֶם. אָמַר רַבִּי אַבָּא בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ רוֹאִין עַד שֶׁמְּבִיאִין אֶת הָעֹמֶר, כְּדִתְנֵינַן, כֵּיצַד עוֹשִׂין שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין יוֹצְאִין בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּרִיכוֹת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נוֹחַ לִקָּצֵר, וְכָל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׁם מִתְכַּנְּסוֹת לְשָׁם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִקְצַר בְּעֵסֶק גָּדוֹל. אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם, הֲרֵי חָרַשְׁתָּ, וְזָרַעְתָּ, וְקָצַרְתָּ, וְעָמַרְתָּ, וְעָשִׂיתָ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת, אִם אֵינִי מוֹצִיא לְךָ מְעַט רוּחַ יָכוֹל אַתְּ לִזְרוֹת, וַאֲפִלּוּ שְׂכַר אוֹתוֹ הָרוּחַ אֵין אַתָּה נוֹתֵן לִי, הֱוֵי (קהלת ה, טו): וּמַה יִּתְרוֹן לוֹ שֶׁיַּעֲמֹל לָרוּחַ. רַבִּי עָשָׂה סְעוּדַת מִשְׁתֶּה בְּנוֹ, קָרָא רַבִּי לְכָל רַבָּנָן, וְאִינְשֵׁי לְמִקְרֵי בַּר קַפָּרָא, אֲזַל וּכְּתַב עַל תַּרְעָא אַחַר כָּל שִׂמְחָתֶךָ מָוֶת וּמַה יִּתְרוֹן לְשִׂמְחָתֶךָ. אֲמַר מַאן עֲבַד לָן הָדָא, אָמְרוּ בַּר קַפָּרָא דְּאִנְּשִׁיתוּן לְמִיקְרֵי לֵיהּ, לְגַרְמֵיהּ חַפְיָה הוּא. אֲזַל וַעֲבַד אֲרִיסְטוֹן אוֹחֲרָן וּקְרָא לְכָל רַבָּנָן וּקְרָא לֵיהּ לְבַר קַפָּרָא, וְעַל כָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל דַּהֲוָה מַנִּיחַ קָדָמֵיהוֹן הֲוָה אָמַר עֲלֵיהּ תְּלַת מְאָה מַתְלִין עַל הָדֵין תַּעֲלָה, וַהֲוָה עָרֵיב לְהוֹן וַהֲוַת תַּבְשִׁילָא צְנִין וְלָא טָעֲמִין לֵיהּ. וַהֲוָה רַבִּי אָמַר לִמְשׁוּמְשְׁנוֹהִי לָמָּה תַּבְשִׁילֵינוֹן עָלְלִין וְנָפְקִין וְלָא טָעֲמִין מִידֵי, אָמְרִין לֵיהּ בְּגִין חַד סַב דְּיָתֵיב תַּמָּן וְכֵיוָן דְּתַבְשִׁילָא עָלֵיל הוּא אָמַר תְּלַת מְאָה מַתְלִין בַּהֲדֵין תַּעֲלָה, בְּגִין כֵּן תַּבְשִׁילָא צְנִין וְלָא טָעֲמִין מִידֵי, סָלֵיק לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ לָמָּה אַתְּ עָבֵיד כֵּן, שָׁבֵיק אֲרִיסְטְוָן דְּיֵכְלִין. אֲמַר לוֹ לָא תְהֵא סָבוּר דִּבְגִין מְגִיסָךְ אֲתֵית, אֶלָּא בְּגִין דְּלָא צְוַוחְתְּ לִי עִם חֲבֵרַי, לֹא כֵן אָמַר שְׁלֹמֹה: מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם וגו', מֵאַחַר שֶׁדּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, מִן דְּפָיְיסָן דֵּין לְדֵין עָבְדִין שְׁלָמָא. אָמַר אַבָּא בַּר קַפָּרָא לְרַבִּי, וּמַה בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ הִשְׁפִּיעַ לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁלְוָה, עוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי בַּנָאָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, דְּעוּ מַה בֵּינִי לְבֵינֵיכֶם, מַה כְּתִיב (שמות טז, טז): עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם וגו', מִן דְּיַהֲבוּן אַתּוּן כֻּלְכוֹן עֹמֶר, וְלֹא עֹמֶר שֶׁל חִטִּין אֶלָּא שֶׁל שְׂעוֹרִים, אַף עַל פִּי כֵן תִּהְיוּ זְהִירִין לְהָבִיא אוֹתוֹ בְּעוֹנָתוֹ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם (ויקרא כג, י): וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר וגו'.

פרק ד

דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, אֵין לְךָ בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁאֵין נוֹלָדִין בּוֹ שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּמֵתִים בּוֹ שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּמַה טַּעַם דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא. וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אֲבוּנָא וְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי, מִשֶּׁזָּרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא. וּמִנַּיִן לְדוֹר שֶׁהוּא שִׁשִּׁים רִבּוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א, לה): אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה, וְאוֹתוֹ הַדּוֹר שִׁשִּׁים רִבּוֹא הָיָה. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, הַיּוֹצֵר הַזֶּה מַשְׁקִיעַ כִּבְשׁוֹנוֹ, מַה שֶּׁמַּשְׁקִיעַ רִאשׁוֹן הוּא אַחֲרוֹן, בְּרַם הָכָא, הָלַךְ רִאשׁוֹן בָּא רִאשׁוֹן הָלַךְ אַחֲרוֹן בָּא אַחֲרוֹן.