תלמוד ירושלמי בבא בתרא

פרק א

הלכה א

משנה: הַשּׁוּתָפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה בֶחָצֵר בּוֹנִין אֶת הַכּוֹתֶל בָּאֶמְצַע. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִבְנוֹת גָּוִיל גָּזִית כְּפִיסִין וּלְבֵינִים בּוֹנִים הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. בַּגָּוִיל זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְזֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. בַּגָּזִית זֶה נוֹתֵן טִפְחַיִים וּמֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן טִפְחַיִים וּמֶחֱצָה. בַּכְּפִיסִין זֶה נוֹתֵן טִפְחַיִים וְזֶה נוֹתֵן טִפְחַיִים. בַּלְּבֵינִים זֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן טֶפַח וּמֶחֱצָה. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכּוֹתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶן.

הלכה: הַשּׁוּתָפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה כול׳. הֵיךְ תַּנִּינָן תַּמָּן. אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא אַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה וְאַרְבַּע אַמּוֹת לָזֶה. אָמְרֵי. תַּמָּן בְּשֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן רוֹצִין. בְּרַם הָכָא בְּשֶׁשְּׁנֵיהֶן רוֹצִין. וַאֲפִילוּ תֵימַר הָכָא בְּשֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן רוֹצִין. רָצָה זֶה כוֹפִין לָזֶה. רָצָה זֶה כוֹפִין לָזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹפִין בַּחֲצֵירוֹת וְאֵין כּוֹפִין בַּגַּגּוֹת. רִבִּי נָסָה סְבַר מֵימַר. בֶּחָצֵר שֶׁהִיא לְמַעֲלָה מִן הַגַּג. אֲבָל גַּג שֶׁהוּא לְמַעֲלָה מִן הֶחָצֵר כּוֹפִין. רִבִּי יוֹחָנָן סְבַר מֵימַר. בֶּחָצֵר שֶׁהִיא לְמַעֲלָה מִן הַגַּג כּוֹפִין. אֲבָל גַּג שֶׁהוּא לְמַעֲלָה מִן הֶחָצֵר אֵין כּוֹפִין.

הלכה ב

משנה: וְכֵן בַּגִּינָּה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר יִגְדּוֹר. אֲבָל בַּבִּקְעָה מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלּא לִגְדּוֹר אֵין מְחַיְיבִין אוֹתוֹ אֶלָּא אִם רוֹצֶה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה וְעוֹשֶׂה חָזִית מִבַּחוּץ. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכּוֹתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ. וְאִם עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם בּוֹנִים אֶת הַכּוֹתֶל בָּאֶמְצַע וְעוֹשִׂין חָזִית מִכָּאן וּמִכָּאן. לְפִיכָךְ אִם נָפַל הַכּוֹתֶל הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים לִשְׁנֵיהֶן.

הלכה: וְכֵן בַּגִּינָּה כול׳. תַּנֵּי. בַּגִּינָּה בֵּין מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר בֵּין מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדּוֹר כּוֹפִין. אֲבָל בַּבִּקְעָה מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר כּוֹפִין. שֶׁלֹּא לִגְדּוֹר אֵין כּוֹפִין.

הלכה ג

משנה: הַמִּקִּיף אֶת חֲבֵירוֹ מִשְׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו וְגָדַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַשְׁנִיָיה וְאֶת הַשְּׁלִישִית אֵין מְחַיְיבִין אוֹתוֹ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אִם עָמַד וְגָדַר אֶת הָרְבִיעִית מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. כּוֹתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל מְחַיְיבִין אוֹתוֹ לִבְנוֹתוֹ עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָיה שֶׁלֹּא נָתַן. מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וּלְמַעְלָה אֵין מְחַיְיבִין אוֹתוֹ. סָמַךְ לוֹ כוֹתֶל אַחֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עָלָיו אֶת הַתִּקְרָה מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָיה שֶׁנָּתַן.

הלכה: הַמִּקִּיף אֶת חֲבֵירוֹ כול׳. כּוֹתֶל חָצֵר שֶׁנָּפַל כול׳. רַב חוּנָה אָמַר. וּבִלְבַד כְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה עַכְשָׁיו. דְּאִין הֲוָה בָּנִי דְכִיפִין בָּנִי לָהּ דְּכִיפִין. בְּרַם הָכָא הֲוָה בָּנִי דְכִיפִין וּבְנָתֵיהּ בְּלִיבְנִין גָּבִי לֵיהּ כִּיפִין וְכָל שָׁעָה דִנְפִיל בָּנִי לָהּ.