בראשית רבה

פרק ז

ויאמר אלהים ישרצו המים - כתיב (תהלים פו) אין כמוך באלהים וגו'. בנוהג שבעולם בשר ודם צר צורה ביבשה, אבל הקדוש ברוך הוא צר צורה במים, שנאמר: ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה:

"ישרצו המים וגו'' יעקב איש כפר נבוראי הורה בצור דגים טעונין שחיטה. שמע ר' חגי שלח ליה, תא לקי! אמר לו: בר אינש דאמר מלתא מן אורייתא לקי?! אמר ליה: מנין היא דאורייתא? אמר ליה: מן הדא דכתיב: ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ. ומה עוף טעון שחיטה, אף דגים טעונין שחיטה! אמר ליה: לא הורת טב. אמר ליה: מניין את מודע לי? אמר ליה: רביע ואנא מודע לך! דכתיב (במדבר יא): הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם ואם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם, ישחט אין כתיב כאן אלא יאסף. אמר: חבוט חבטך רצוף רצפך, דהיא טבא לאולפנא.[אין מלין בשבת בן של נכרית]יעקב איש כפר נבוראי הורה בצור מותר למול בנה של עבודת כוכבים בשבת. שמע רבי חגי שלח ליה, תא לקי! אמר בר נש דאמר מלתא דאורייתא לקי?! אמר לו: ומן היא דאורייתא? אמר לו: (שם א): ויתילדו על משפחותם לבית אבותם. משפחת אב קרויה משפחה, משפחת אם אינה קרויה משפחה. אמר לו: לא הורית טב. אמר ליה: ומנין את מודע לי? אמר ליה: רביע ואנא מודע לך! אמר, אם אתי בר עבודת כוכבים לגבך, ויאמר לך אנא בעי מתעבדא יהודי על מנת למגזרא ביומא דשבתא, או ביומא דכיפוריא, מחללין אותו עליו?! והלא אין מחללין שבת ויום הכפורים, אלא על בנה של בת ישראלית בלבד! אמר ליה: ומנין לך? מן הדא, דכתיב (עזרא י) ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם, בעצת ה' וגו'. אמר ליה: רבי! ומן הקבלה אתה מלקני?! אמר ליה: והכתיב תמן, וכתורה יעשה. אמר ליה: מאיזו תורה? אמר ליה: מן ההוא, דאמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחאי ולא תתחתן וגו'. מפני מה? כי יסיר את בנך מאחרי בנך. הבא מישראלית קרוי בנך ואין בנך הבא מן עובדת כוכבים קרוי בנך. אמר ליה: חבוט חבטך, דהיא טבא בקולטא, ורצוף רצפך, דהיא טבא באולפנא:

ועוף יעופף. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם בונה פלטין ומשרה דיורין בעליונים ובתחתונים, שמא בחלל?! אבל הקדוש ברוך הוא, משרה דיורין בחלל, כדכתיב: ועוף יעופף על הארץ וגו':

ויברא אלהים את התנינים. רבי פנחס בשם רבי אחא אמר: תנינם כתיב, זה בהמות ולויתן שאין להם בן זוגות. אמר רבי שמעון בן לקיש: בהמות יש לו בן זוג ואין לו תאוה, שנאמר (איוב מ): גידי פחדיו ישורגו. רב הונא בשם רב מתנא אמר: הצבוע הזה מטפה של לובן הוא, ויש לו שלוש מאות וששים וחמשה מיני צבעונים כמנין ימות השנה של חמה. רבי ירמיה כהנא שאל לר' שמעון בן לקיש: המרביע מחית הים מהו? אמר ליה: אף הן כתיב בהן למיניהם! בהדא פרס בן לקיש מצודתיה לכהנא אותיב כהנא, והלא אף הדגים כתיב בהן למיניהן, בהא פרס כהנא מצודתיה על ר' שמעון בן לקיש והיך עבידא? אמר רבי יונה: יכול אני מקיים לה משום מנהיג. מביא שני דגים חד מיירן וחד אספרון וקשרן בגמי וממשיכו בנהר, או בים ואסור לעשות כן, משום כלאים. דתנן כלאים שאמרו, הנוהג בהן אסורין לחרוש ולמשוך ולנהוג יחדו, שנאמר: ואת כל נפש החיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהן. ואת כל עוף כנף, זה הטווס:

ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו'. אמר רבי אלעזר: נפש חיה, זה רוחו של אדם הראשון. ויעש אלהים את חית הארץ למינה ר' הושעיא רבה אמר: זה הנחש. אמר רבי חמא בר הושעיא: בנפשות אומר ד', כשנבראו הוא אומר חית הארץ למינה ואת הבהמה ואת כל רמש האדמה אתמהא?! ר' אומר: אלו השדים, שברא הקב"ה את נשמתן ובא לבראות את גופן, וקדש השבת ולא בראן. ללמדך דרך ארץ מן השדים, שאם יהיה ביד אדם חפץ טוב, או מרגלית ערב שבת עם חשיכה, אומרים לו: השלך ממך! שמי שאמר והיה העולם, היה עסוק בברייתו של עולם וברא את נשמתן, בא לבראת את גופן, וקדש שבת ולא בראן.

פרק ח

ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. רבי יוחנן פתח: (תהלים קלט): אחור וקדם צרתני וגו' אמר רבי יוחנן: אם זכה אדם, אוכל שני עולמות, שנאמר: אחור וקדם צרתני, ואם לאו הוא בא ליתן דין וחשבון, שנאמר (שם): ותשת עלי כפכה. אמר רבי ירמיה בן אלעזר: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, אנדרוגינוס בראו, הדא הוא דכתיב: זכר ונקבה בראם. אמר רבי שמואל בר נחמן: בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, דיו פרצופים בראו ונסרו ועשאו גביים, גב לכאן וגב לכאן. איתיבון ליה, והכתיב: ויקח אחת מצלעותיו?! אמר להון: מתרין סטרוהי, היך מה דאת אמר: (שמות כו): ולצלע המשכן, דמתרגמינן ולסטר משכנא וגו'. רבי תנחומא בשם רבי בנייה ורבי ברכיה בשם ר"א אמר: בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון גולם בראו, והיה מוטל מסוף העולם ועד סופו, הדא הוא דכתיב: (תהלים קלט) גלמי ראו עיניך וגו'. רבי יהושע בר נחמיה ורבי יהודה בר סימון בשם רבי אלעזר אמר: מלא כל העולם בראו. מן המזרח למערב מנין? שנאמר (שם): אחור וקדם צרתני וגו'. מצפון לדרום מנין? שנאמר (דברים ד): ולמקצה השמים ועד קצה השמים. ומנין אף בחללו של עולם? שנא': ותשת עלי כפכה, כמה דאת אמר (איוב יג): כפך מעלי הרחק. אמר רבי אלעזר: אחור למעשה יום הראשון וקדם למעשה יום האחרון. הוא דעתיה דרבי אלעזר דאמר רבי אלעזר תוצא הארץ נפש חיה למינה, זה רוחו של אדם הראשון. אמר רבי שמעון בן לקיש: אחור למעשה יום האחרון וקדם למעשה יום הראשון. הוא דעתיה דרבי שמעון בן לקיש דאמר ריש לקיש: ורוח אלהים מרחפת על פני המים, זו רוחו של מלך המשיח. היך מה דאת אמר (ישעיה יא): ונחה עליו רוח ה'. אם זכה אדם, אומרים לו: אתה קדמת למלאכי השרת. ואם לאו, אומרים לו: זבוב קדמך, יתוש קדמך, שלושול זה קדמך. אמר רבי נחמן: אחור לכל המעשים וקדם לכל עונשין. אמר רבי שמואל: אף בקילוס אינו בא, אלא באחרונה, הדא הוא דכתיב (תהלים קמח): הללו את ה' מן השמים וגו'. ואומר כל הפרשה ואחר כך הללו את ה' מן הארץ וגו'. ואומר כל הפרשה ואחר כך אומר: מלכי ארץ וכל לאומים בחורים וגם בתולות. אמר רבי שמלאי: כשם שקילוסו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף, כך ברייתו אינה אלא אחר בהמה חיה ועוף. מה טעמיה? שנאמר: ויאמר אלהים ישרצו המים. ואח"כ: ויאמר אלהים תוצא הארץ וגו'. ואחר כך: ויאמר אלהים נעשה אדם וגו':

רבי חמא בר חנינא פתח: (איוב כ) הזאת ידעת מני וגו'. אמר רבי חמא בר חנינא: משל למדינה שהיתה מסתפקת מן החמרין, והיו שואלין אלו לאלו: מה שברון נעשה במדינה היום? של ששי היו שואלין של חמישי, ושל חמישי של רביעי, ושל רביעי של שלישי, ושל שלישי של שני, ושל שני של ראשון, ושל ראשון למי היה לו לשאול? לא לבני המדינה, שהיו עסוקין בדימוסה של מדינה, אף כאן כל מעשה של כל יום ויום היו שואלין אלו לאלו: מה בריות ברא הקב"ה בכם? היום של ששי שואל של חמישי וכו', עד לראשון למי היו שואלין? לא לתורה, שקדמה לברייתו של עולם?! דאמר רבי שמעון בן לקיש: שני אלפים שנה קדמה התורה לברייתו של עולם, הדא הוא דכתיב (משלי ח): ואהיה אצלו אמון וגו'. ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים, דכתיב: כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. הוי, הזאת ידעת מני עד וגו'. התורה יודעת מה קודם לברייתו של עולם, אבל אתה אין לך עסק לדרוש, אלא (איוב כ): מני שים אדם עלי ארץ. ר' אלעזרבשם בן סירא אמר: בגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך בל תחקור, במופלא ממך בל תדע, במכוסה ממך אל תשאל, במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות:

ויאמר אלהים נעשה אדם. במי נמלך? רבי יהושע בשם ר' לוי אמר:במלאכת השמים והארץ נמלך. משל למלך שהיו לו ב' סנקליטים ולא היה עושה דבר חוץ מדעתן. רבי שמואל בר נחמן אמר: במעשה כל יום ויום נמלך. משל למלך שהיה לו סנקתדרון ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו. ר' אמי אמר: בלבו נמלך. משל למלך שבנה פלטין ע"י ארדכל, ראה אותה ולא ערבה לו על מי יש לו להתרעם, לא על ארדכל אתמהא?! הוי, ויתעצב אל לבו. אמר רבי אסי: משל למלך שעשה לו סחורה על ידי סרסור והפסיד, על מי יש לו להתרעם לא על הסרסור אתמהא?! הוי, ויתעצב אל לבו: