ברטנורא על משנה ביכורים

פרק א

משנה א

יש מביאין בכורים וקורין. מקרא בכורים, מארמי אובד אבי עד סוף הפרשה:

והבריך לתוך של יחיד. שחפר גומא והטמין יחור של אילן בתוכה וכסהו בעפר, והוציא ראש היחור לתוך שדה חבירו או ברשות הרבים. וכן אם הנטיעה עומדת בתוך של חברו או ברשות הרבים, והוציא ראש היחור בתוך שלו אינו מביא כדמפרש בסמוך לפי שאין כל הגידולים מאדמתו:

ודרך היחיד או דרך הרבים באמצע. כגון שיש לו שתי גנות משני צדי הדרכים, אינו מביא, שאין כל הגידולים מאדמתו:

כזה מביא. כיון שיש לו רשות לעשות כן, שמותר לעשות חלל תחת רשות הרבים כשאינו מזיק לרבים כלום, אדמתך קרינן ביה. ומכל מקום סבר רבי יהודה שאע״פ שמביא אינו קורא. ואין הלכה כרבי יהודה:

משנה ב

האריסין. מקבלין את השדה למחצה לשליש ולרביע:

חכירות. מקבל את השדה בדבר קצוב כך וכך כורים לשנה בין שהיא עושה הרבה בין שהיא עושה מעט:

סקריקון. הורג נפשות ונותן לו קרקע כדי שלא יהרגנו. ולשון סקריקון שא קרקע והניחני. ואע״ג דיהיב ליה לפי שעה לא מחיל ליה דסבר האידנא לשקול ולמחר תבענא ליה בדינא: