תוספות יום טוב על משנה עירובין

פרק א

משנה א

מבוי. פירש הר"ר יונתן הכהן שהוא מלשון מבוא העיר (שופטים א׳:כ״ד) ע"כ. ומ"ש הר"ב ומן התורה שרי לטלטולי ביה כלומר כדין הכרמלית שהזכיר ברפי"א דשבת. אבל לא שיהיה דינו כרשות היחיד גמור לחייב הזורק מרשות הרבים לתוכו וכמ"ש במשנה דלקמן דאפילו הוכשר בקורה לא הוי כרשות היחיד גמורה. ומ"ש הר"ב ורבנן הוא דגזור וכו' וכן פירש"י וכן לשון הרמב"ם בפרק י"ז מה"ש ומד"ס היא הרוח הרביעית וכן לשון הטור סי' שס"ג. ועיין במשנה דלקמן דפי' דהל"מ היא. ועיין מה שכתבתי שם בס"ד:

והרחב מעשר ימעט. דהוי כפרצה ולא יועיל בה הכירא דקורה. ולר' יהודה דקורה משום מחיצה אינו צריך למעט כדאיתא בברייתא. ה"ר יונתן:

אף על פי שהוא רחב מעשר כו'. כתב הרמב"ם ואפילו היה גבוה יותר מעשרים אמה ועיין משנה ו':

משנה ב

הכשר. פירש הר"ב הכנתו והזמנתו וחברו במשנה ב' פ"ק דב"ק:

ובית הלל אומרים או לחי או קורה. פי' הר"ב דאתאי הל"מ כו' ולעיל פי' דרבנן גזור כו'. הואיל ואין הדבר מפורש בתורה אע"פ שמקובל מסיני והוא דבר תורה להעניש עליו במיתה ועונשים מקרי ד"ס כמ"ש הכ"מ בתחלת הלכות אישות והביא ראיה לדבריו. [*ומהם במשנה ג' בפרק בתרא דסנהדרין]. וכן בכל מקום אא"כ שאמרו ז"ל בפי' דאורייתא הוא כ"כ הרמב"ם בספר המצות שלו שורש ב' וכן ראיתי שהשיב בתשובה. [*ועוד כתב כן בפי' משנה י"ב פרק י"ז דכלים וכתבתיו במשנה ג' פ"ז דאהלות]. ועיין משנה ד' פ"ד דתענית. [*ובפרקין דף ד'] ובפ"ק דסוכה הוא דאמרינן שיעורין חציצין ומחיצין הל"מ וקאי מחיצין אשיעור גובה מחיצה שתהיה עשרה והיינו לרבי יהודה דמשנה ו' פרק י"ז דכלים אבל לר"מ שם דהלכה כמותו מוקי התם לגוד ולבוד ודופן עקומה וכן הזכיר הרמב"ם הל"מ לענין גוד ולבוד דמשנה ט' וי' דפירקין בפ' ט"ז מה"ש. אבל לענין מנין המחיצות הזכיר מד"ס בפי"ז כמ"ש לעיל ועיין ספ"ט דעת שלישית דמדאורייתא בב' מחיצות הוי רה"י:

[*לא נחלקו ב"ש וב"ה כו'. אמר ר"ע על זה ועל זה נחלקו. וכתבו התוספות בריש ד' י"ג אדרבי עקיבא דלא שייך לאקשויי טעמא דב"ש אתא לאשמועינן דכיון דת"ק אמר לא נחלקו בדין הוא שיש להשיב ולומר נחלקו ע"כ ותמהני דא"כ תהדר הקושיא על הת"ק טעמא דב"ש אתא לאשמועינן וצריך לעיין]:

משנה ג