אור החיים על ויקרא

פרק א

פסוק א

וַיִּקְרָא וְגוֹ׳. טַעַם הַקְּרִיאָה, וְלֹא הִסְפִּיק הַדִּבּוּר לְבַד, אָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים כִּי בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת קָדְמָה הַקְּרִיאָה לְדִבּוּר: בַּסְּנֶה, וְסִינַי, וְאֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא מָצִינוּ לִלְמֹד אֹהֶל מוֹעֵד לֹא מִסְּנֶה וְלֹא מִסִּינַי. מִסְּנֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְבוּתָא שֶׁהָיָה תְּחִלָּה לְכָל הַדִּבְּרוֹת, סִינַי יֵשׁ בּוֹ רְבוּתָא שֶׁהוּא לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין לִלְמֹד מֵהֶם שֶׁל אֹהֶל מוֹעֵד. גַּם אֵין לִלְמֹד אֹהֶל מוֹעֵד מִצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבַּסְּנֶה וְסִינַי, כִּי יֵשׁ לוֹמַר מַה לַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁהָיוּ בָּאֵשׁ מַה שֶׁאֵין כֵּן אֹהֶל מוֹעֵד.

הִנֵּה מַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁנֶּאֶמְרָה קְרִיאָה בְּסִינַי, כָּתַב הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁהוּא פָּסוּק ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ וְגוֹ׳ (שמות כד:טז), אוֹ ״וַיִּקְרָא ה׳ לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר״ (שמות יט:כ), אֲבָל לֹא מִדִּכְתִיב ״וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳ מִן הָהָר״ (שמות יט:ג) כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּינוּ הִלֵּל, כִּי קְרָא זֶה לֹא עִם אֵשׁ נֶאֱמַר, וּבָרָיְתָא קָתָנֵי מַה לַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁהָיָה בָּאֵשׁ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וּבִמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ לֹא דָּק בָּזֶה, כִּי הָאֱמֶת הוּא שֶׁהַלִּמּוּד הוּא לְדִבּוּר הוּא מִפָּסוּק ״וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳ מִן הָהָר״, כִּי ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַזֶּה״ אֵין אוֹתָהּ קְרִיאָה מְיֻתֶּרֶת וְאִצְטְרִיכָא לְגוּפָא שֶׁקָּרָא לוֹ לַעֲלוֹת לָשֶׁבֶת בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם כָּאָמוּר שָׁם ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם״, וּקְרִיאָה זוֹ בִּמְקוֹם דִּבּוּר הִיא. וְהַקְּרִיאָה שֶׁאָנוּ דָּנִים בָּהּ קְרִיאָה שֶׁהִיא לְדִבּוּר, וּמַזְכִּיר קְרִיאָה וְדִבּוּר. גַּם ״וַיִּקְרָא ה׳ לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר״ שֶׁקְּרִיאָה זוֹ צֹרֶךְ עֲלִיָּה הָיְתָה, כִּי מֹשֶׁה הָיָה לְמַטָּה וְקָרָא לוֹ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וְשָׁם דִּבֵּר אֵלָיו, וְאִם לֹא אָמַר ״וַיִּקְרָא״ וְהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ וְהוּא לְמַטָּה מִן הָהָר, וְאָנוּ רוֹאִים שֶׁלֹּא דִבֵּר אֵלָיו עַד אַחַר עֲלוֹת, וְאֵיךְ יִהְיֶה פֶּה וְלָשׁוֹן לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״וַיְדַבֵּר״. אֲבָל פָּסוּק ״וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳ מִן הָהָר״ רוֹאִים אָנוּ כִּי תַּכְלִית הַקְּרִיאָה לֹא הָיָה אֶלָּא לוֹמַר אֵלָיו ״כֹּה תֹאמַר״ וְגוֹ׳, וּדְבָרִים אֵלּוּ אֲמָרָם אֵלָיו שָׁם וְהוּא לְמַטָּה מִבְּלִי עֲלוֹת, אִם כֵּן מַה טִיבָהּ שֶׁל קְרִיאָה זוֹ, אֵינָהּ אֶלָּא קְדִימָה לְדִבּוּר.

וּמַה שֶׁנִּסְתַּיֵּעַ הָרַב בְּפָסוּק ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה״ (שמות כד:טז) מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחַר אָמְרוֹ ״וַיִּקְרָא וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ וְיִקְחוּ לִי״ וְגוֹ׳, לֹא הֵאִירוּ לְמוּל פְּנֵי הָרַב בִּשְׁנֵי כְּתוּבִים וּבָהֶם שְׁנֵי עִנְיָנִים שֶׁהִפְסִיקוּ בֵּין הַקְּרִיאָה לַדִּבּוּר: הָאֶחָד ״וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה׳״ וְגוֹ׳ וְהַשֵּׁנִי ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְכוּ׳ וַיְהִי שָׁם בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם״ וְגוֹ׳, וְאַחַר זֶה אָמַר הַכָּתוּב ״וַיְדַבֵּר ה׳״ בַּסְּנֶה לְהָעִירְךָ לְהַצְדִּיק מַה שֶׁכָּתַבְנוּ, וּמִי יֹאמַר שֶׁדִּבּוּר זֶה לֹא הָיָה אַחַר שִׁבְתּוֹ בָּהָר עֶשְׂרִים יוֹם אוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם.

וּמָה שֶׁדָּחָה דַּעַת רַבֵּנוּ הִלֵּל שֶׁאָמַר פָּסוּק ״וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳ מִן הָהָר״ (שמות יט:ג) בְּטַעֲנַת שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן אֵשׁ, וְאָמְרוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מָה לַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁל סְנֶה וְסִינַי שֶׁהָיוּ בָּאֵשׁ וְכוּ׳, לֶהֱיוֹתוֹ סוֹבֵר הָרַב שֶׁהָאֵשׁ הָיָה בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה מַקְשֶׁה, וְלֹא הִיא, שֶׁכַּוָּנַת הַתַּנָּא הוּא שֶׁבְּאוֹתָהּ נְבוּאָה הָיָה בָּהּ דָּבָר זֶה לְתוֹסֶפֶת, וּמִידֵי דַּהֲוָה שֶׁהָיְתָה בָּהּ מַעֲלָה זוֹ שֶׁהָיְתָה בָּאֵשׁ מָה שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד הָיָה בּוֹ גַּם כֵּן הַקְּרִיאָה לְמַעְלָה, וּלְפִי זֶה לוּ יְהִי שֶׁלֹּא הָיָה עֲדַיִן אֵשׁ מָה בְּכָךְ, הֲרֵי בְּאוֹתָהּ הַנְּבוּאָה הָיָה אֵשׁ, וְנִשְׁתַּנֵּית נְבוּאָה זוֹ וּנְבוּאַת סְנֶה מִנְּבוּאַת אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ אֵשׁ, וּבָזֶה אֵין קֻשְׁיַת רָב קַשְׁיָא. וְתָמֵהַּ אֲנִי אֵיךְ לֹא הֵאִירוּ לְמוּל עֵינָיו מָה שֶׁהִקְשֵׁינוּ.

וְעוֹד, לוּ יִהְיֶה כְּפִי דְּבָרָיו, אֵיךְ מָצֵי לְמֵימַר תַּנָּא מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁהָיוּ בָּאֵשׁ, וַהֲלֹא ״וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳ מִן הָהָר לֵאמֹר״ (שמות כד:טז) וְגוֹ׳ לֹא הָיָה בָּאֵשׁ, וְלִגְמוֹר מֵאוֹתָהּ קְרִיאָה וּקְרִיאַת סְנֶה מִצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם שֶׁאֵינָם אֶלָּא דִּבּוּר מִפֶּה קָדוֹשׁ לְמֹשֶׁה וְהִקְדִּים קְרִיאָה לְדִבּוּר, וּלְהַעֲמִיק בְּקֻשְׁיָא זוֹ יֵרָאֶה דִּמְתַבְּרָא טִנָּרֵי.

וְעוֹד, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר שְׁלֹשָׁה קְרָאֵי בְּסִינַי שֶׁקָּדְמָה קְרִיאָה? וְלוּ יְהִי שֶׁלֹּא נַחְשֹׁב פָּסוּק ״וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳ מִן הָהָר״, שְׁנַיִם מִיהָא יֶשְׁנָם שֶׁקָּדְמָה קְרִיאָה לְדִבּוּר לִסְבָרַת הָרַב. וַהֲלֹא כָּל טִרְחַת הַתַּנָּא הוּא עַל יִתּוּר ״וַיִּקְרָא״ הָאֲמוּרָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְאָמְרָהּ, וְיִגְדַּל הַקֻּשְׁיָא בְּזִכְרוֹנָהּ שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּסִינַי. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁדִּבְרֵי הָרַב כָּאן שֶׁלֹּא בְּדִקְדּוּק, וְלִדְבָרֵינוּ אֵינוֹ מָקוֹם לְקֻשְׁיָא אַחַת מִכָּל אֵלּוּ וְהַקּוֹדְמִים. וּמֵעַתָּה נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים עִקַּר לִמּוּד שֶׁקָּדְמָה קְרִיאָה לְדִבּוּר בְּסִינַי הוּא פָּסוּק ״וַיִּקְרָא אֵלָיו ה׳ מִן הָהָר וְגוֹ׳ כֹּה תֹאמַר״ וְעִקָּר.

וּמָה שֶׁאָמְרוּ בַּבָּרָיְתָא ״לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּסִינַי שֶׁהוּא לְכָל יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, לִכְאוֹרָה הוּא דָּבָר תָּמוּהַּ, שֶׁהֲרֵי אֵין לְךָ מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ לְכָל יִשְׂרָאֵל. וּבַעַל קָרְבַּן אַהֲרֹן פֵּרֵשׁ ״לְכָל יִשְׂרָאֵל״, וּלְצַד זֶה הָיָה צֹרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה הַקּוֹל בְּהַדְרָגָה מוּעֶטֶת מֵהָרָגִיל לְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, וְלָזֶה אָמַר ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה״ לְהוֹדִיעַ שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו בַּקּוֹל הָרָגִיל וְלֹא נִתְמַעֵט מֵהַדְרָגָתוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וּלְדַרְכּוֹ צָרִיךְ לוֹמַר כְּאִלּוּ אָמַר הַתַּנָּא לְצַד שֶׁהָיָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא הַמַּעֲלָה הִיא הֱיוֹתוֹ לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין דְּבָרִים אֵלּוּ מִתְקַבְּלִים בְּשִׂכְלִי. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא שֶׁהַמַּעֲלָה הִיא שֶׁמָּצִינוּ שֶׁשִּׁנָּה ה׳ דִּבְּרוֹתָיו שָׁם שֶׁלֹּא אֲמָרָם לְמֹשֶׁה לְבַד וְהוּא יְדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא מִפִּי עֶלְיוֹן הָיוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְשֵׁם שֶׁנִּשְׁתַּנֵּית נְבוּאַת סִינַי לִפְרָט זֶה, נִשְׁתַּנֵּית גַּם כֵּן לְמַעֲלָה זוֹ שֶׁל קְרִיאָה מִשְּׁאָר דִּבְּרוֹת הַנֶּאֱמָרִים לְמֹשֶׁה לְבַד, וְלֹא הִשְׁמִיעָם ה׳ לְכָל יִשְׂרָאֵל, גַּם כֵּן נֹאמַר שֶׁלֹּא הָיְתָה בָּהֶם מַעֲלָה זוֹ שֶׁקָּדְמָה קְרִיאָה לְדִבּוּר.

עוֹד סִיֵּם בְּאוֹתָהּ בָּרָיְתָא: יָכוֹל לֹא הָיְתָה קְרִיאָה אֶלָּא לְדִבּוּר זֶה? מִנַּיִן לְכָל הַדִּבְּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵאֹהֶל מוֹעֵד״. יָכוֹל לֹא הָיְתָה קְרִיאָה אֶלָּא לְדִבְּרוֹת בִּלְבַד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָאֲמִירוֹת וְהַצִּוּוּיִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״דַּבֵּר״ ״וַיְדַבֵּר״ לְרַבּוֹת אַף לַאֲמִירוֹת וְצִוּוּיִם וְכוּ׳, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים, כִּי מִקְּרִיאַת אֹהֶל מוֹעֵד וּסְנֶה וְסִינַי אֵין לִלְמֹד לְשׁוּם דִּבּוּר זוּלָתָם, וְהַטַּעַם לְצַד שֶׁהָיָה הַתְחָלַת דִּבּוּר בַּמָּקוֹם הַהוּא, אֲבָל אֶת אֲשֶׁר יְדַבֵּר עוֹד שָׁם בַּמָּקוֹם הַהוּא לֹא יַקְדִּים בּוֹ הַקְּרִיאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵאֹהֶל מוֹעֵד״ – קְרָא יְתֵרָה לוֹמַר כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר מֵאֹהֶל מוֹעֵד תַּקְדִּים לוֹ הַקְּרִיאָה. וַהֲגַם שֶׁלֹּא רִבָּה הַכָּתוּב אֶלָּא בְּאֹהֶל מוֹעֵד, הֲרֵי זֶה בִּנְיַן אָב לַכֹּל, כִּי אֵין בּוֹ דְּבַר חִדּוּשׁ מִסִּינַי וְלֹא מִסְּנֶה לוֹמַר שֶׁלְּצַד אוֹתוֹ חִדּוּשׁ הָיְתָה הַקְּרִיאָה. וְחָזַר לוֹמַר: אֵין לִי אֶלָּא דִּבְּרוֹת, שֶׁכֵּן דִּיֵּק הַכָּתוּב ״וַיְדַבֵּר״, מִנַּיִן לַנְּבוּאוֹת הַמַּתְחִילוֹת ״וַיֹּאמֶר״ אוֹ לְשׁוֹן צִוּוּי? וְאוּלַי כִּי הַדִּבּוּר יַגִּיד תִּגְבֹּרֶת הַמְדַבֵּר מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאֲמִירוֹת וְהַצִּוּוּיִים, מִנַּיִן שֶׁיַּקְדִּים לָהֶם הַקְּרִיאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״דַּבֵּר וַיְדַבֵּר״.