משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה

פרק א

(א) הַהֶפְקֵר כָּל הַמַּחֲזִיק בּוֹ זָכָה. וְכֵן הַמִּדְבָּרוֹת וְהַנְּהָרוֹת וְהַנְּחָלִים כָּל שֶׁבָּהֶן הֶפְקֵר וְכָל הַקּוֹדֵם בָּהֶן זָכָה. כְּגוֹן הָעֲשָׂבִים וְהָעֵצִים וְהַפֵּרוֹת שֶׁל אִילָנוֹת שֶׁל יַעַר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:

(ב) הַצָּד דָּגִים מִן הַיָּמִים וּמִן הַנְּהָרוֹת. אוֹ שֶׁצָּד עוֹפוֹת אוֹ מִינֵי חַיּוֹת. הוֹאִיל וְאֵין לָהֶם בְּעָלִים זָכָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָצוּד בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ. וְאִם צָד שָׁם קָנָה. וְאִם הָיוּ הַדָּגִים בַּבֵּיבָרִים שֶׁל בְּעָלִים וְכֵן חַיָּה וְעוֹף שֶׁבַּבֵּיבָרִים. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בֵּיבָר גָּדוֹל וְהוּא מְחֻסַּר צִידָה הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבֵּיבָרִים וְהַצָּד מִשָּׁם הֲרֵי זֶה גַּזְלָן:

(ג) אֲבָל הַלּוֹקֵחַ דָּגִים מִתּוֹךְ מְצוּדָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ כְּשֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַיָּם. אוֹ שֶׁלָּקַח חַיָּה מִמְּצוּדָתוֹ כְּשֶׁהִיא פְּרוּסָה בַּמִּדְבָּר הֲרֵי זֶה אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאִם הָיָה הַמְּצוּדָה כְּלִי וְלָקַח מִתּוֹךְ הַמְּצוּדָה הֲרֵי זֶה גַּזְלָן:

(ד) הַפּוֹרֵס מְצוּדָה בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ וְצָד בָּהּ חַיָּה אוֹ עוֹף אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה קָנָה. וְאִם הָיָה עוֹמֵד בַּעַל הַשָּׂדֶה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאָמַר זָכְתָה לִי שָׂדִי קָנָה בַּעַל הַשָּׂדֶה. וְאֵין לְבַעַל הַמְּצוּדָה כְּלוּם:

(ה) דָּגִים שֶׁקָּפְצוּ לְתוֹךְ הַסְּפִינָה קָנָה בַּעַל הַסְּפִינָה. שֶׁזּוֹ כְּחָצֵר הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת הִיא וְאֵינָהּ חָצֵר הַמְהַלֶּכֶת. שֶׁהַמַּיִם הֵן שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָהּ וְאֵינָהּ הוֹלֶכֶת מֵחֲמַת עַצְמָהּ:

(ו) גֵּר שֶׁמֵּת וְלֹא הוֹלִיד יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיֵּר אֵין לוֹ יוֹרְשִׁין אֶלָּא כָּל הַקּוֹדֵם וְהֶחֱזִיק בִּנְכָסָיו זָכָה. וְאֵין בַּעַל הַמֵּצַר יָכוֹל לְסַלְּקוֹ בְּדָמִים שֶׁזּוֹ כְּמַתָּנָה הִיא:

(ז) שְׁתֵּי שָׂדוֹת בְּנִכְסֵי הַגֵּר וּמֵצַר אֶחָד בֵּינֵיהֶן. הֶחֱזִיק בְּאַחַת מֵהֶן לִקְנוֹתָהּ קְנָאָהּ. הֶחֱזִיק בָּהּ לִקְנוֹת אוֹתָהּ וְאֶת חֲבֶרְתָּהּ. זוֹ שֶׁהֶחְזִיק בָּהּ קָנָה אֲבָל חֲבֶרְתָּהּ לֹא קָנָה. הֶחֱזִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת חֲבֶרְתָּהּ לֹא קָנָה אַחַת מֵהֶן. חֲבֶרְתָּהּ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק בָּהּ. וְאוֹתָהּ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְנוֹתָהּ. הֶחֱזִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְנוֹתָהּ וְלִקְנוֹת אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְאֶת הַמֵּצַר שֶׁבֵּינֵיהֶן. אוֹ שֶׁהֶחְזִיק בַּמֵּצַר לִקְנוֹת שְׁתֵּיהֶן הֲרֵי זֶה סָפֵק. וְאִם בָּא אֶחָד וְהֶחֱזִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְנוֹתָהּ זָכָה הָאַחֲרוֹן:

(ח) וְכֵן שְׁנֵי בָּתִּים זֶה לְפָנִים מִזֶּה שֶׁהֶחְזִיק בְּאֶחָד מֵהֶן לִקְנוֹתוֹ וְלִקְנוֹת אֶת הַשֵּׁנִי לֹא קָנָה אֶלָּא זֶה שֶׁהֶחְזִיק בּוֹ בִּלְבַד. הֶחֱזִיק בְּאֶחָד מֵהֶן כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הַשֵּׁנִי אַף זֶה שֶׁהֶחְזִיק בּוֹ לֹא קָנָה:

(ט) הַמַּחֲזִיק בִּשְׁטָר מִנִּכְסֵי הַגֵּר כְּדֵי לִקְנוֹת אֶת הַקַּרְקַע הַכְּתוּבָה בְּאוֹתוֹ שְׁטָר לֹא קָנָה אֶלָּא הַשְּׁטָר בִּלְבַד לָצוּר עַל פִּי צְלוֹחִיתוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה: