משנה נגעים

פרק א

(א) מראות נגעים שנים שהן ארבעה. בהרת. עזה כשלג. שניה לה כסיד ההיכל. והשאת. כקרום ביצה. שניה לה כצמר לבן. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים השאת. כצמר לבן. שניה לה. כקרום ביצה:

(ב) הפתוך שבשלג. כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד. כדם המזוג בחלב. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר. אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים. אלא של שלג עזה. ושל סיד דיהה ממנה:

(ג) ארבעה מראות האלו מצטרפין זה עם זה לפטור. ולהחליט. ולהסגיר. להסגיר. את העומד בסוף שבוע ראשון. לפטור. את העומד בסוף שבוע שני. להחליט את שנולד לו מחיה. או שער לבן. בתחלה. בסוף שבוע ראשון. בסוף שבוע שני. לאחר הפטור. להחליט את שנולד לו פשיון. בסוף שבוע ראשון. בסוף שבוע שני. לאחר הפטור. להחליט את ההופך כולו לבן מתוך הפטור. לפטור. את ההופך כולו לבן מתוך החלט או מתוך הסגר. אלו מראות נגעים שכל נגעים תלוים בהן:

(ד) רבי חנינה סגן הכהנים אומר מראות נגעים ששה עשר. ר' דוסא בן הרכינס אומר מראות נגעים שלשים וששה. עקביא בן מהללאל אומר שבעים ושנים. רבי חנינא סגן הכהנים אומר. אין רואים את הנגעים בתחלה לאחר השבת. ששבוע שלו חל להיות בשבת. ולא בשני ששבוע שני שלו חל להיות בשבת. ולא בשלישי לבתים. ששבוע שלישי שלו חל להיות בשבת. ר' עקיבא אומר לעולם רואים. חל להיות בתוך השבת. מעבירין לאחר השבת. ויש בדבר להקל ולהחמיר:

(ה) כיצד להקל. היה בו שער לבן. והלך לו שער לבן. היו לבנות והשחירו. אחת לבנה ואחת שחורה. והשחירו שניהם. ארוכות והקצירו. אחת ארוכה ואחת קצרה. והקצירו שתיהן. נסמך השחין לשתיהן. או לאחת מהן. הקיף השחין לשתיהן. או לאחת מהן. או חלקן. השחין ומחית השחין והמכוה ומחית המכוה והבוהק. היתה בו מחיה והלכה לה המחיה. היתה מרובעת ונעשית עגולה או ארוכה. מבוצרת ונעשית מן הצד. מכונסת ונתפזרה ובא השחין ונכנס בתוכה. הקיפה חלקה או מעטה. השחין או מחית השחין. והמכוה ומחית המכוה. והבוהק. היה בו פסיון. והלך לו פסיון. או שהלכה לה האום. או שנתמעטה ואין בזה ובזה כגריס. השחין ומחית השחין. והמכוה ומחית המכוה והבוהק חולקין בין האום לפסיון. הרי אלו להקל:

(ו) כיצד להחמיר לא היה בו שער לבן ונולד לו שער לבן. היו שחורות והלבינו. אחת שחורה ואחת לבנה. והלבינו שתיהן. קצרות והאריכו. אחת קצרה ואחת ארוכה והאריכו שתיהן. נסמך השחין לשתיהן. או לאחת מהן. הקיף השחין את שתיהן או את אחת מהן. או חלקו השחין ומחית השחין והמכוה ומחית המכוה והבוהק. והלכו להם. לא היתה בו מחיה. ונולדה לו מחיה. היתה עגולה או ארוכה. ונעשית מרובעת. מן הצד ונעשת מבוצרת. מפוזרת ונתכנסה. ובא השחין ונכנס בתוכה. הקיפה חלקה או מעטה השחין או מחית השחין. והמכוה ומחית המכוה והבוהק. והלכו להן. לא היה בו פסיון ונולד בו פסיון. השחין ומחית השחין. והמכוה ומחית המכוה והבוהק. חולקין בין האום לפסיון. והלכו להן. הרי אלו להחמיר:

פרק ב

(א) בהרת עזה. נראית בגרמני כהה. והכהה בכושי עזה. רבי ישמעאל אומר. בני ישראל אני כפרתן. הרי הן כאשכרוע. לא שחורים ולא לבנים. אלא בינוניים. רבי עקיבא אומר יש לציירים סממנין. שהן צרין צורות שחורות לבנות ובינוניות. מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ. ותראה בבינוני. רבי יהודה אומר מראות נגעים להקל. אבל לא להחמיר יראה הגרמני בבשרו. להקל. והכושי בבינוני להקל. וחכמים אומרים זה וזה בבינוני:

(ב) אין רואים הנגעים בשחרית. ובין הערבים. ולא בתוך הבית. ולא ביום המעונן. לפי שהכהה נראית עזה. ולא בצהרים לפי שעזה נראית כהה. אימתי רואין בשלש בארבע ובחמש ובשבע ובשמנה ובתשע. דברי רבי מאיר. ר' יהודה אומר בארבע בחמש בשמנה ובתשע: