תלמוד ירושלמי קידושין

פרק א

הלכה א

משנה: הָאִשָּׁה נִיקְנֵית בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בִּשְׁתֵּי דְרָכִים. נִקְנֵית בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבְבִיאָה. בְּכֶסֶף בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בְּדֵינָר וּבְשָׁוֶה דֵינָר וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בִּפְרוּטָה וּבְשָׁוֶה פְרוּטָה. וְכַמָּה הִיא פְרוּטָה אַחַת בִּשְׁמוֹנֶה בְּאִסָּר הָאִיטַלְקִי. וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בְּגֵט וּבְמִיתַת הַבַּעַל. הַיְבָמָה נִקְנֵית בְּבִיאָה וְקוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּחֲלִיצָה וּבְמִיתַת הַיָּבָם.

הלכה: הָאִשָּׁה נִיקְנֵית בְּשָׁלֹשׁ דְּרָכִים כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אוֹ בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בְּבִיאָה. וְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה כֵן. לֹא סוֹף דָּבָר בִּשְׁלָשְׁתָּן אֶלָּא אֲפִילוּ בְאֶחָד מֵהֶן.

בְּכֶסֶף מְנַיִין. כִּי יִקַּח. מַגִּיד שֶׁנִּקְנֵית בְּכֶסֶף. בְּבִיאָה מְנַיִין. וּבְעָלָהּ. מַגִּיד שֶׁנִּקְנֵית בְּבִיאָה. הָיִיתִי אוֹמֵר. עַל יְדֵי זוֹ וְעַל יְדֵי זוֹ. כֶּסֶף בְּלֹא בִיאָה בִּיאָה בְלֹא כֶסֶף מְנַיִין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֶׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּתִיב. כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שׁוֹכֵב עִם אִשָּׁה בְעוּלַת בַּעַל. הַגַּע עַצְמָךְ. אֲפִילוּ לֹא קְנָיָיהּ אֶלָּא בְבִיאָה אָמְרָה תוֹרָה. הַבָּא אַחֲרָיו בְּחֶנֶק. לֹא סוֹף דָּבָר בִּכְדַרְכָּהּ אֶלָּא אֲפִילוּ שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֶׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא צְרִיכָא שֶׁלֹּא מִכְּדַרְכָּהּ. אִין תֵּימַר מִכְּדַרְכָּהּ. לָמָּה לִי בְעָלָהּ. אֲפִילוּ אַחֵר. כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשֵּׁינִי בְּחֶנֶק.

הָא לָמַדְנוּ בִּיאָה בְלֹא כֶסֶף. כֶֶּסֶף בְּלֹא בִיאָה מְנַיִין. וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף. אִם אֲחֶרֶת יִקַּח לוֹ. מַה זוֹ בְּכֶסֶף אַף זוֹ בְּכֶסֶף.

בִּשְׁטָר. וְכָתַב לוֹ סֵפֶר כְּרִיתוּת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁילְּחָהּ מִבֵּיתוֹ וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. מַקִּישׁ הֲוַיָיתָהּ לִיצִיאָתָהּ. מַה יְצִיאָתָהּ בִּשְׁטָר אַף הֲוִיָיתָהּ בִּשְׁטָר.

אָמַר רִבִּי אָבִין וְתַנֵּי חִזְקִיָּה. וְכִי יִקַּח. מַגִּיד שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּכֶסֶף. וְדִין הוּא. מָה אִם עִבְרִיָּיה שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בְּבִיאָה נִקְנֵית בְּכֶסֶף. זוֹ שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּבִיאָה אֵינוֹ דִין שֶׁנִּקְנֵית בְּכֶסֶף. יְבָמָה תוֹכִיחַ. שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּבִיאָה וְאֵינָהּ נִקְנֵית בְּכֶסֶף. אַף אַתָּה אַל תְּתַמֶּה עַל זוֹ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּבִיאָה אֵינוֹ דִין שֶׁתִּקָּנֶה בְּכֶסֶף. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי יִקַּח. מַגִּיד שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּכֶסֶף.

וּבְעָלָהּ. מַגִּיד שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּבִיאָה. וְדִין הוּא. מָה אִם יְבָמָה שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בְּכֶסֶף נִקְנֵית בְּבִיאָה. זוֹ שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּכֶסֶף אֵינוֹ דִין שֶׁתִּקָּנֶה בְּבִיאָה. עִבְרִיָה תוֹכִיחַ. שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּכֶסֶף וְאֵינָהּ נִקְנֵית בְּבִיאָה. אַף אַתָּה אַל תְּתַמֶּה עַל זוֹ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּכֶסֶף לֹא תִקָּנֶה בְּבִיאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי יִקַּח. מַגִּיד שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּכֶסֶף. וּבְעָלָהּ. מַגִּיד שֶׁהִיא נִקְנֵית בְּבִיאָה.

בִּשְׁטָר. מָה אִם הַכֶּסֶף שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא הֲרֵי הוּא מַכְנִיס. שְׁטָר שֶׁהוּא מוֹצִיא אֵינוֹ דִין שֶׁיַּכְנִיס. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בַּכֶּסֶף שֶׁהוּא מוֹצִיא לְהֶקְדֵּישׁ יְדֵי פִדְיוֹנוֹ. תֹּאמַר בִּשְׁטָר שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא לְהֶקְדֵּשׁ יְדֵי פִדְיוֹנוֹ. נִשְׁבַּר קַל וָחוֹמֶר וְחָזַרְתָּה לַמִּקְרָא. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. הִקִּישׁ הֲוָויָתָהּ לִיצִיאָתָהּ. מָה יְצִיאָתָהּ בִּשְׁטָר אַף הֲוָיָיתָהּ בִּשְׁטָר.