טור

חושן משפט

הקדמה

ברוך ה' אלהי ישראל אשר בחר בנו מכל העמים. ונתן לנו תורת אמת ומשפטים ישרים ותמימים ויגרש מפנינו גוים גדולים ועצומים. ויטענו בחבל נחלה ויפל חבלינו בנעימים. בעבור נשמור חקיו ובתורתו נהגה לילות וגם ימים. ובכמה מקומות הזהירנו על דבר המשפט. תחלת בואנו למרה שם שם לו חוק ומשפט. וגם בקרבינו לפני הר סיני לתת לו עשרת הדברים הקדים לנו דבר המשפט. ומיד אחריה פתח בואלה המשפטים והביא במדרש משל על זה למטרוניתא שמהלכת בשוק ועבדים הולכין לפניה ולאחריה. ועוד צוה אותנו על דבר המשפט וכי יפלא ממך דבר למשפט שאם יעלה בלב היחיד לחלוק על המרובים שילכו אל השופט אשר יהיה בימים ההם ויגיד להם דבר המשפט שלא תחזור תורה כשתי תורות זה יאמר בכה וזה יאמר בכה אבל תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכולנו ואמרו חז"ל גמירי דשכינה בחלקו של בנימין ולשכת הגזית אצלה בחלקו של יהודה שבה סנהדרין יושבים ומהם יוצאת תורה ומשפט לכל ישראל כי בעבור זכות עשיית התורה והמשפט שכינה שורה בישראל. ומלבד אלה היו שני בתי דינין של כ"ג במקדש אחד בפתח העזרה ואחד בפתח הר הבית. ומלבד אלה היו בירושלים ארבע מאות ושמונים ואחד בתי דינין חוץ מבתי דינין שבכל עיר ועיר לאין מספר:

ובראותי אני יעקב בן הר"ר אשר ז"ל כי בעוונינו חרב מקדשינו ובטלו כל אלה. ואין לשכה ואין סנהדרין. לא בירה ולא פרהדרין. אין מלך ולא שרים. לא שועים ולא חורים. לא שופטים ולא שוטרים. לא נביא ולא אורים. לא כהן ולא מורים. ואין שופט צדק. גם אפסו מחזיקי בדק. אך פרצות ולא גדרים. עקוב ולא מישרים. עקלקלות ולא ישרים. חשך ולא מאורים. אופל ולא נהורים. צלמות ולא סדרים. השופטים נשפטים. השוטרים נשטרים. העוצרים נעצרים. העוזרים נעזרים. התומכים נתמכים. הסומכים נסמכים. המושיעים נושעים. המוכיחים נוכחים. איש הישר בעיניו יעשה. ומי יאמר לו מה תעשה. יצוא יצא לו מאם הדרך וקלקל. על כן יצא המשפט מעוקל. יש אשר ידרוש דבר המשפט. ולא ישכון עליו ענן אורו. כי קט מהשיגו שכלו. ויש אשר ישכון עליו ענן אורו. אבל הוא ברצונו יחשיך מאורו. כי יראת מדת הדין מתוחה כנגדו יאמר משפט אבחרה לי בדבר אחד מהמחברים ובהם אדברה וירוח לי ומקלי יגיד לי. על כן עוררתי ועלתה במחשבתי לחבר ספר במשפטי הדינין על דרך פסקי א"א הרא"ש ז"ל אשר הם בנויים על יסוד הרב הגדול הר"י אלפסי זצ"ל אשר סילת ובירר התלמוד בנפה ברורה. והוציא לאור כל תעלומה. ובמעט מקומות אשר אין דעתו מושווה עם דעת שאר המחברים כמו הרמב"ם וזולתו אני כותב דעתם ודעת א"א הרא"ש ז"ל והסכמתו למען ירוץ הקורא בו ויעשה ככל אשר ימצא במקום ההוא ולא יסור ממנו ימין ושמאל וקראתיו חשן המשפט ואתן אל חשן המשפט האורים והתומים יען כי הוא נדרש לכל שואל להיות עיניו מאירים ולהיות מפתח שפתיו ישרים ותמימים. ובו נשלמו ארבעה הטורים. אשר חצבתי בעזרת שוכן מרומים:

הטור האחד אורח חיים שבו נתתי את הברכות ואת התפלה והלכות שבת ומועד ומשפטיהן וקראתיו אורח חיים כי ממנו תוצאת חיים:

והטור השני יורה דעה ההולך קדמת "אסור" להורות את בני ישראל המותר והאסור וקראתיו יורה דעה כי הוא יורה דעה ויבין שמועה:

והטור השלישי אבן העזר שם עשיתי לאדם עזר כנגדו גם כשלחה גרש איך יגרשנה מנגדו וקראתיו אבן העזר יען כי הוא להועיל גם לעזר:

והטור הרביעי חשן המשפט שם חקקתי חוק ומשפט:

וזה סדרו. תחלה ביארתי איזה הן הדברים שדנין בזמן הזה. והלכות הדיינין בכמה דנין. ומתי דנין. ומי הוא ראוי להיות דיין. וכיצד יתנהג בדין ועם בעלי הדינין. ובהזמנתם ובפשרותם ובכתיבת פסק דין. ובהרחקת שוחד וכל משפטיו. ואם טעה בדין. והלכות עדות. מי הראוי להעיד. וכיצד מקבלין אותו. ואם מכחישין זה את זה וכל משפטיו. והודאה בפני עדים. ומלוה בשטר. ומתי כותבין השטר. וכל משפטי השטר כתיבתו. וחתימתו. וקיומו. ומכירתו. והמוצאו. והמשליש שטרו. וכל דיני השלישות. והשמטת שביעית. והוציא עליו כתב ידו. ומלוה על פה. מתי זמן פרעון ההלואה ואנה ניתנה ליתבע. ואחד שלוה משנים. ושנים שלוו מאחד. וכל דיני הלואה. ומלוה על המשכון. ואם אבד המשכון או נשתמש בו. ואם הוא שומר שכר עליו. וטענות רבות בין מלוה ולוה. וענין שבועות של תורה. וענין שבועות היסת. ושבועות המשנה. והנשבעין ונוטלין. והנשעין שלא בטענה וכל משפטיהן. וכיצד ממשכנין הלוה. ובמה ממשכנין אותו. ומצות השבת העבוט. סדר גביית החוב בפניו ושלא בפניו. וכיצד נפרעים מן היתומים. ויתומים מן היתומים ומן הלקוחות. וכל דיני הפרעון על ידו או על יד שלוחו עד שיגיע ליד המלוה. ודיני הרשאה. ומי יכול להרשות ומי צריך הרשאה. והולך או תן מנה לפלוני. ומעמד שלשתן. ודין ערבות. ודיני חזקות שטוען על המוחזק בידו שהוא שלו במקרקעי ובמטלטלי לכל אדם ולאומן. ולשנים שמוחזקים בדבר אחד וחולקים עליו. וחזקת אורה. ושיעור הרחקת כל דבר המזיק לחבירו. והיזק ראייה לשותפים שבחצר. וחילוקו. ודברים שבני חצר ובני מבוי ובני העיר כופין בו זה את זה. והשותפין בחצר ובשדה היאך יתנהגו זה עם זה והיאך חולקים אותו ביניהם. ודינא דבר מצרא. ושנים שמשתתפין במה יתקיים. וכיצד יתנהגו זה עם זה והיאך יחלוקו. ודין השליחות והמקח במה יתקיים במקרקעי ובמטלטלי בכל דבר ודבר. ואם היה אנוס או על תנאי. או אם היה מוסר מודעא. או אם היה בו אונאה. ושיעור אונאה ודיניה. ואם מכר דבר שלא בא לעולם או שאין בו ממש. וכל דבר ודבר מה נמכר בכללו. ודין אחריות המקח בכל משפטיו. ומוכר במדה ובמשקל. ושיעור המדות והמשקלות ואיך ימדדו וישקלו. וחרש שוטה וקטן. וגוי אנס שמכרו. וכתיבת שטר על הקניה. והמתנה במה תתקיים בבריא ובשכיב מרע. ומצוה מחמת מיתה. ובנותן מהיום ולאחר מיתה. ואם הוא בתנאי או באונס. או מוסר מודעא. או שאומר אחריך לפלוני וכל משפטיה. והשבת אבידה. ואיזה אבידה חייב להשיבה. וכיצד מטפל בה. והמוצא מציאה. ופריקה וטעינה. והזוכה מן ההפקר ובנכסי הגר. ודיני נחלות לבכור ולפשוט ולספק. ומעביר נחלה מהיורש. או שמעיד על אחד מבניו שהוא בכור או על אחד שהוא בנו וכל משפטו. ואם הניח בנים גדולים וקטנים והשביחו הגדולים הנכסים. והיאך חולקים. ושבוי שנשבה מה יעשו בנכסיו. ודין אפיטרופסות. שומר חנם חיובו ופטורו. ודיני הפקדון כיצד יתנהג בו הנפקד. ואם שלח בו יד או טוען שנגנב או פשע בו ורוצה לשלם וכל משפטיו. ושומר שכר חיובו ופטורו. השוכר חיובו ופטורו. ואם שכר בהמה וכלים כמה יטעון עליהם. ואם הבהמה בחצי הדרך. והשוכר בית מחבירו. או חוכר. או מקבל שדה. והשוכר את הפועל כיצד יתנהג עמו. ואם חזר בו בעל הבית או חלה או נשלמה המלאכה בחצי היום. וממה אוכל הפועל. וזמן פרעון שכרו. ושלא לחסום פרה במלאכתה וממה היא אוכלת. ודיני השואל חיובו ופטורו וכל משפטיו. ודיני הגנב במה יתחייב. ובמה קונה הגנבה. והלוקח ממנו. ואם הוא גנב מפורסם. ואם יצא לבעל הבית שם גנבה בעיר וכל משפטיו. ודיני הגזלן במה מתחייב. ומתי קונה הגזילה. ודין הלוקח ממנו. ודין השבת גזלה. וגזלן דרבנן. ודינא דמלכותא. והגוזל קרקע והשביחה. או שטפה נהר. ואם הנגזל בא לטרפה מיד הגזלן ומיד הלוקח אחר שהשביחה. ודין הלוקח מגזלן. והיורד לשדה חברו או לחורבתו שלא ברשות. ודין אדם המזיק ממון חברו. וממונו שמזיק לחבירו או לממון חבירו. והם ה' אבות הקרן והרגל והשן והבור והאש ותולדותיהן. ואדם החובל בחבירו או מביישו. ודיני נפשות הנידונין בזמן הזה. ודין הרודף אחר חבירו להרגו או אחר אחד מכל העריות של חייבי מיתות בית דין וכרת. והבא במחתרת והמינין והאפיקורסין:

וראיתי עוד לעשות סימנים לכלול כל ענין וענין במלות קצרות לכתבם בתחלת הספר במספר ובמנין למען היות נקל לחפש כל ענין וענין: