אור החיים על במדבר

אור החיים

מקור: Sefaria, Vocalized Edition (sefaria.org). רישיון: CC0 (הקדשה לנחלת הכלל) – https://creativecommons.org/publicdomain/zero/1.0/.

פרק א

פסוק א

בְּמִדְבַּר סִינַי וְגוֹ׳. רַזַ״ל דָּרְשׁוּ (במדבר רבה א:א) הֲבָנוֹת יְקָרוֹת בְּפָסוּק זֶה, וְנִשְׁאַר לְהָעִיר לָמָּה לֹא הִשְׁוָה ה׳ מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ בְּשִׁעוּר הַדְּבָרִים, כִּי כְּשֶׁהִזְכִּיר הוֹדָעַת הַמָּקוֹם הִקְדִּים מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת שֶׁהוּא מִדְבַּר סִינַי וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר פְּרַט הַמָּקוֹם וְאָמַר בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וּכְשֶׁהִזְכִּיר הוֹדָעַת הַזְּמַן הִקְדִּים זִכְרוֹן פְּרַט הַזְּמַן וְאָמַר בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר מַחְבֶּרֶת כְּלָלוּת הַזְּמַן וְאָמַר בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית.

וְנִרְאֶה כִּי הַכָּתוּב אַדְרַבָּה הִשְׂכִּיל לְדַבֵּר בְּשִׁעוּר שָׁוֶה, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (שמות רבה מה:ו) ״הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי״ – שֶׁמְּקוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא טָפֵל לוֹ, וּלְעֵרֶךְ זֶה יִהְיֶה טָפֵל כָּל הַמָּקוֹם לְגַבֵּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר חוֹנֶה שָׁם הָאֱלֹהִים, וּמֵעַתָּה מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת הוּא אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמִּדְבָּר הוּא פְּרָט טָפֵל לוֹ, וּלְהָעִירְךָ הַכָּתוּב בְּכַוָּנָה זוֹ סִדֵּר סָמוּךְ לָזֶה מַאֲמַר בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ וְגוֹ׳ בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, אִם כֵּן מַאֲמַר בְּאֹהֶל מוֹעֵד הוּא מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת וְלָזֶה נִסְדַּר בָּאַחֲרוֹנָה כְּסֵדֶר שָׁנָה הַשֵּׁנִית שֶׁנִּסְדַּר אַחַר מַאֲמַר בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. וְתֵדַע כַּמָּה הוּא מֻפְלָג מָקוֹם אֲשֶׁר ה׳ שָׁם מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁבִּשְׁתֵּי אַמּוֹת שֶׁבֵּין בַּדֵּי הָאָרוֹן עָמְדוּ רְווּחִים שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה ד,ד; ה,ו), הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא לָעַיִן מוּעָט הוּא מְרֻבֶּה לְצַד הַשּׁוֹכֵן בּוֹ בָּרוּךְ הוּא.

פסוק ב

שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מִסְפָּר זֶה לָמָּה. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הֵבִיא דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁאָמְרוּ כִּי כְּשֶׁבָּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם חָזַר לִמְנוֹתָם, עַד כָּאן, וְזֶה לֹא יַסְפִּיק לְיִשּׁוּב הַפְּשָׁט, כִּי הָיָה לוֹ לִמְנוֹתָם קוֹדֶם חוֹדֶשׁ נִיסָן לֹא אַחַר כָּךְ, גַּם בְּהַפְלָגַת זְמַן חוֹדֶשׁ יָמִים.

וְנִרְאֶה לִי בְּהַקְדִּים לַחְקוֹר זֹאת, כִּי בַּמִּסְפָּר שֶׁאַחַר הָעֵגֶל שֶׁהוּא מִסְפָּר שֶׁבְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי (שמות לח:כו) בָּאוּ לִכְלַל חֶשְׁבּוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, שֶׁיֵּשׁ בְּמִסְפָּר זֶה נוֹסָף עַל מִסְפַּר יוֹצְאֵי מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים בְּהֶמְשֵׁךְ זְמַן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, הֲגַם שֶׁכִּלָּה בָּהֶם הָעֵגֶל בִּשְׁלֹשָׁה מִינֵי מִיתוֹת: מַגֵּפָה, חֶרֶב בְּנֵי לֵוִי, הַשְׁקָאַת אֵפֶר הָעֵגֶל. וּבַמִּסְפָּר שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהוּא אַחַר שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים אֲחֵרִים מִמִּסְפָּר הַשֵּׁנִי, רוֹאַנִי שֶׁלֹּא הוֹסִיפוּ עַל מִסְפָּר הַקּוֹדֵם לוֹ אֲפִלּוּ אֶחָד. וְהַדָּבָר כִּמְעַט זָר לִמְאֹד שֶׁלֹּא הוֹסִיפוּ, שֶׁאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁבְּהֶמְשֵׁךְ זְמַן זֶה לֹא יָבוֹאוּ מֵהֶם לִכְלַל עֶשְׂרִים, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא אֵרַע לָהֶם חִסָּרוֹן וְנוֹסָף שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.

וְיִגְדַּל הַקּוּשְׁיָא לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּפְּסִיקְתָא (זוטרתא), וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַיִּהְיוּ כָּל הַפְּקוּדִים״ וְגוֹ׳, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר ״בֶּקַע וְגוֹ׳ לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף״ וְגוֹ׳, לָמַדְנוּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲסוּקִין בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא חָסְרָה מֵהֶם נֶפֶשׁ אַחַת, עַד כָּאן. דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְפִי הַנִּרְאֶה רְחוֹקִים, שֶׁהֲלֹא אַדְרַבָּא בְּהַשְׂכִּיל עַל דָּבָר אָנוּ רוֹאִים שֶׁחָסְרוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁחָסְרוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.

אָכֵן לְפִי מַה שֶׁעָלָה בְּיָדֵינוּ שֶׁכָּל שֵׁבֶט לֵוִי שׁוֹקְלִים שְׁקָלִים (שקלים א,ג), אֵין קֻשְׁיָא, כִּי בַּמִּסְפָּר שֶׁבְּפָרָשַׁת פְּקוּדֵי הָיוּ הַלְוִיִּם בִּכְלַל הַמִּסְפָּר, אֲבָל בַּמִּסְפָּר שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא נִכְנְסוּ הַלְוִיִּם, וּמֵעַתָּה הֲרֵי שֶׁהוֹסִיפוּ כָּל מִסְפַּר הַלְוִיִּם, וְלָזֶה אָמַר בְּסָמוּךְ לַמִּסְפָּר וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהִנְנִי רוֹאֶה שֶׁלֹּא הָתְפָּקְדוּ בַּמִּסְפָּר הַקּוֹדֵם, וְהֵן אֱמֶת אִם אָמַר הַכָּתוּב כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחַר פָּרָשַׁת הַדְּגָלִים הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי בָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁקִּיְּמוּ מַאֲמַר ה׳ שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא יִפְקְדוּ אוֹתָם, וּמִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ בְּתוֹכָם הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר, אַל תִּתְמַהּ עַל הַמִּסְפָּר שֶׁהוּא בְּשָׁוֶה לַמִּסְפָּר הַקּוֹדֵם בְּלֹא תּוֹסֶפֶת – וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ, וַהֲרֵי לְפָנֶיךָ הַיִּתְרוֹן.

וּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי הַפְּסִיקְתָּא יָצִיץ וְזָרַח, כִּי מַה שֶׁמָּצִינוּ חֶשְׁבּוֹן עָצוּם כָּזֶה שֶׁשָּׁוֶה בְּמִסְפָּר שֵׁנִי לְשֶׁלְּפָנִים, זֶה יַגִּיד כִּי הֵן הֵנָּה שֶׁהָיוּ בַּמִּסְפָּר הָרִאשׁוֹן, וּבְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמִּסְפָּרוֹת לֹא נֶעְדַּר מֵהֶם אֶחָד, וְהַנּוֹסָפִין בַּמִּסְפָּר מִלְּאוּ חֶסְרוֹן מִסְפַּר הַלְוִיִּם שֶׁהָיוּ בַּכְּלָל הָרִאשׁוֹן וְלֹא בִּכְלַל מִסְפָּר הַשֵּׁנִי. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ לוֹמַר לְמֹשֶׁה לָשֵׂאת אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְגוֹ׳, בְּכִוּוּן שֶׁהָיָה זְמַן שֶׁהִגִּיעַ הַמִּסְפָּר לַמִּסְפָּר הָרִאשׁוֹן לְבַד הַלְוִיִּם, לְהָעִירְךָ בְּמַה שֶׁאָמַר בַּפְּסִיקְתָּא שֶׁהַמִּסְפָּר עַצְמוֹ הָרִאשׁוֹן הָיָה כַּמִּסְפָּר הַשֵּׁנִי וְלֹא מֵת אֶחָד וְנִכְנַס אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְהַטַּעַם, לְצַד שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, עַל דֶּרֶךְ (דברים ד:ד) ״וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה׳ חַיִּים כֻּלְּכֶם״. וְנוּכַל לוֹמַר גַּם לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁהֵבִיא רַשִׁ״י שֶׁכְּשֶׁבָּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם וְכוּ׳, שֶׁבָּחַר בִּזְמַן זֶה לַטַּעַם הַנִּזְכָּר.

פסוק ג

תִּפְקְדוּ אוֹתָם. חָזַר לוֹמַר כֵּן וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ וְגוֹ׳, לְהָעִירְךָ בְּכַוָּנַת אָמְרוֹ שְׂאוּ שֶׁיְּכַוֵּן עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני במדבר א) שֶׁאָמְרוּ שֶׁנִּתְקַנְּאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם בְּיִשְׂרָאֵל מַה רָאוּ לְהִתְקָרֵב וְכוּ׳, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ לִי סֵפֶר אִיקוֹנִין שֶׁלָּכֶם, וְנִמְצָא כָּל אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה הוּא, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל הַיִּחוּס וְיֻשְׁפַּל כָּל הֶחָסֵר סֵפֶר אִיקוֹנִין, לָזֶה כְּשֶׁבָּא ה׳ לְצַוּוֹת לִפְקֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קָדַם לוֹמַר שְׂאוּ לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת וְרוֹמְמוּת, לִמְצוֹא לְכָל אֶחָד סֵפֶר אִיקוֹנִין, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר מַה הִיא הַמַּעֲלָה, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְגוֹ׳ תִּפְקְדוּ אוֹתָם, וּמֵעַתָּה צְרִיכָה לְגוּפָהּ.

פסוק יח

וְאֵת כָּל הָעֵדָה וְגוֹ׳ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בַּיּוֹם עַצְמוֹ נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים עַל הַדָּבָר, וְהַדָּבָר יַגִּיד שֶׁכָּל אֶחָד הָיָה לוֹ יִחוּסוֹ אֶצְלוֹ בְּלֹא טֹרַח הָרְאָיָה וְהָעֵדֻיּוֹת. גַּם שֶׁבּוֹ בַיּוֹם הֻכְּרוּ הַיִּחוּסִין שֶׁל כֻּלָּן, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתְיַלְדוּ סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ״ וְגוֹ׳:

וַיִּתְיַלְדוּ וְגוֹ׳. כָּתַב רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הֵבִיאוּ סֵפֶר יִחוּסֵיהֶן וְעֵדֵי חֶזְקַת לֵידָתָן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְהִתְיַחֵס עַל הַשֵּׁבֶט. וְהִשִּׂיג רַמְבַּ״ן כִּי לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְכָל זֶה, עַד כָּאן. וְאוּלַי כִּי הֻצְרְכוּ לְחֶזְקַת לֵידָה לְמֵיחוּשׁ מַמְזֵר שֶׁמַּכִּיר אָבִיו, וְהַכָּרַת מַמְזֵרוּתוֹ תִּהְיֶה מֵהַלֵּידָה, וְצָרִיךְ לְהָבִיא חֶזְקַת לֵידָה, פֵּרוּשׁ שֶׁנּוֹלַד בְּכַשְׁרוּת, וְזוּלַת זֶה יוּכַל הַמַּמְזֵר לוֹמַר סֵפֶר יוֹחֲסִין עַד יַעֲקֹב אֲשֶׁר הוֹדִיעַתּוּ אִמּוֹ.

פסוק כ

כָּל יוֹצֵא צָבָא. אָמַר הַכָּתוּב כֵּן בְּכָל פְּרָטֵי הַמִּסְפָּר, לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה אֶחָד מִכָּל הַבָּאִים לִכְלַל הַמִּסְפָּר שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לָצֵאת בַּצָּבָא, אֶלָּא כֻּלָּן גִּבּוֹרֵי כֹּחַ, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל, פֵּרוּשׁ, כָּל אֶחָד מֵהֶם יוֹצֵא צָבָא. וְזֶה נֵס שֶׁאֵינוֹ בָּאוּמּוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמָּצֵא בְּכָל הַמִּסְפָּרִים שֶׁלָּהֶם אֶחָד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָצֵאת בַּצָּבָא:

פסוק מז

וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ וְגוֹ׳. פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (פסוק ב׳) כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה.

פסוק מט

לֹא תִפְקֹד וְגוֹ׳ לֹא תִשָּׂא. פֵּרוּשׁ, בֵּין עַל יְדֵי כֹּפֶר נֶפֶשׁ בֵּין שֶׁלֹּא עַל יְדֵי כֹּפֶר נֶפֶשׁ. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא.

עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר, שֶׁהֲגַם שֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ מִסְפָּר שֶׁל נְשִׂיאוּת וּמַעֲלָה שֶׁהוּא מִסְפַּר הַדְּגָלִים, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִשָּׂא.

פרק ב

פסוק ג

וְהַחֹנִים וְגוֹ׳. אָמַר וְהַחֹנִים בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְצַד שֶׁקָּדַם מִצְוַת חֲנִיָּה סָבִיב לַמִּשְׁכָּן הוֹסִיף לְהַתְנוֹת סִדְרָן.

פסוק לג

וְהַלְוִיִּם לֹא הָתְפָּקְדוּ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁמִּסְפָּר זֶה מִסְפַּר הַכָּבוֹד וְהַמַּעֲלָה, שֶׁעָשׂוּ כְּסֵדֶר הַמַּלְאָכִים שֶׁיָּרְדוּ עִם הַשְּׁכִינָה בְּהַר סִינַי כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה ב,ג), אַף עַל פִּי כֵן לֹא וְגוֹ׳, לְצַד כִּי מִצְוַת ה׳ הִיא ״לֹא תִפְקֹד וְלֹא תִשָּׂא״.

פרק ג

פסוק א

תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וְגוֹ׳. וְלֹא מָנָה אֶלָּא תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן, לוֹמַר כִּי בְּנֵי אַהֲרֹן יֵחָשְׁבוּ עַל מֹשֶׁה לְצַד שֶׁהוּא הִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם וְחָיוּ, דִּכְתִיב (דברים ט:כ) ״וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה׳ לְהַשְׁמִידוֹ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה ז:א) שֶׁהוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ לְהַצִּיל אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר.

וְאָמְרוֹ בְּיוֹם דִּבֶּר וְגוֹ׳, לוֹמַר זְמַן שֶׁהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְכָלַל עוֹד בָּזֶה סִבַּת קַבָּלַת תְּפִלָּתוֹ שֶׁהוּא לְצַד שֶׁדִּבֶּר ה׳ אֵלָיו בְּהַר סִינַי וְנַעֲשָׂה צִיר נֶאֱמָן לַה׳ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה:

פסוק ג

אֵלֶּה שְׁמוֹת וְגוֹ׳ הַמְּשֻׁחִים וְגוֹ׳. חָזַר לוֹמַר אֵלֶּה שְׁמוֹת פַּעַם שְׁנִיָּה, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה ״אֵלֶּה שְׁמוֹת״ וְגוֹ׳ וְלִגְמֹר אוֹמֶר הַמְּשֻׁחִים וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לְמַעֵט שֶׁלֹּא נִמְשְׁחוּ אֶלָּא אֵלּוּ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֵלֶּה לְמַעֵט זוּלָתָם, וּמִפָּסוּק רִאשׁוֹן לֹא נִשְׁמַע זֶה לְצַד שֶׁאָמַר ״וְאֵלֶּה״ שֶׁלֹּא תִשְׁמַע שֶׁפָּסַל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם, וְהָבֵן.

פסוק טו

כָּל זָכָר מִבֶּן חֹדֶשׁ וְגוֹ׳. טַעַם מִבֶּן חֹדֶשׁ, כְּפִי זְמַן אֲשֶׁר בָּאוּ הֵמָּה תַּחְתֵּיהֶם שֶׁהֵם הַבְּכוֹרוֹת, וְלָמָּה יִתֵּן הַבְּכוֹר פִּדְיוֹנוֹ כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֶּן לֵוִי בִּמְקוֹמוֹ? וְאִם תֹּאמַר לָמָּה אֵין הַלְוִיִּם פּוֹדִים כְּמוֹ כֵן מֵאָז וָהָלְאָה אֶת הַבְּכוֹרוֹת, וְלֹא יִצְטָרְכוּ יִשְׂרָאֵל פִּדְיוֹן לִבְכוֹרֵיהֶם? יֵשׁ לוֹמַר כִּי אוֹתָם הַלְוִיִּם כְּבָר נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּכוֹרוֹת שֶׁהָיוּ אָז, וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים ה׳ תַּחַת אֲבוֹתֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי נִתְקַדְּשׁוּ הֵם וּבְנֵיהֶם עַד עוֹלָם. וְאוּלַי כִּי לָזֶה כָּפַל ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ בְּמַה שֶׁכָּתַב בַּפָּסוּק וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם וְגוֹ׳ וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם, פֵּרוּשׁ הֻחְלְטוּ הֵם וּבְנֵי בְנֵיהֶם, מֵעַתָּה אֵין לֵוִי שֶׁיִּפְדֶּה בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל הַבָּא אַחַר כֵּן פֶּטֶר רֶחֶם.

פסוק לט

כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם וְגוֹ׳. רַמְבַּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תָּמַהּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לִתְמוֹהַּ בּוֹ, כִּי הַלְוִיִּם הֵן הֵמָּה יְדִידֵי ה׳ וּקְרוֹבָיו וַאֲשֶׁר לֹא חָטְאוּ בָּעֵגֶל וְלֹא נִגְּפוּ וְלֹא הוֹרָגוּ וְלֹא הוּשְׁקוּ, וְאֵיךְ נִתְמַעֲטוּ כָּל כָּךְ מִכָּל הַשְּׁבָטִים שֶׁאֵינָם מַגִּיעִים בְּמִסְפָּרָם מִבֶּן חֹדֶשׁ לַחֲצִי שֵׁבֶט הַקָּטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וְלִכְשֶׁתַּעֲמֹד עַל מִסְפָּרָם מִבֶּן עֶשְׂרִים לֹא יַגִּיעַ לִשְׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ. וְרָאִיתִי שֶׁיִּשֵּׁב בִּשְׁנֵי דְרָכִים: הָאֶחָד הוּא לְצַד שֶׁהָרִבּוּי בָּא מִצַּד הָעִנּוּי, דִּכְתִיב (שמות א:יב) ״וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אוֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה״ וְגוֹ׳, וְדֶרֶךְ שֵׁנִי מִטַּעַם כַּעֲסוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּבְעֵינַי טַעַם הַשֵּׁנִי רָחוֹק, כִּי לֹא נִמְצָא רֹשֶׁם הַמְעָטַת הַזֶּרַע בְּכַעַס אֲבִיהֶם עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְעוֹד תִּמְצָא בַּמִּסְפָּר הַבָּא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א כג:ג) הָיוּ הַלְוִיִּם שְׁמוֹנָה וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּבְמִסְפָּרָם בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא בָּאוּ לִכְלַל חֶשְׁבּוֹן שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים, נִמְצְאוּ שֶׁהוֹסִיפוּ אַרְבָּעָה חֲלָקִים בְּקֵרוּב עַל מִסְפָּר זֶה, וּבְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּא שָׁם לֹא בָּאוּ לְכֶפֶל מִסְפָּר הָאָמוּר כָּאן, וּבְאוֹמֶד מִסְפָּר זֶה לִכְשֶׁיִּהְיוּ נִמְנִים מִבֶּן עֶשְׂרִים עַד בֶּן מֵאָה וָמַעְלָה כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּמְנִים יִשְׂרָאֵל יָכוֹל לִהְיוֹת מִסְפָּרָם כִּגְדוֹל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וָמַעְלָה וְאַיֵּה כַּעַס אֲבִיהֶם?

וְטַעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָעִנּוּי הוּא טַעַם נָכוֹן, אֲבָל לֹא יֻצְדַּק לְפִי מַאֲמַר חֲזַ״ל (בראשית רבה עט:א) שֶׁאָמְרוּ לֹא מֵת יַעֲקֹב עַד שֶׁהִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לִכְלַל מִסְפַּר שִׁשִּׁים רִבּוֹא. וּבְהֶכְרֵחַ לְיַשֵּׁב הַכְּתוּבִים לְפִי דִּבְרֵיהֶם זַ״ל כִּי אָמְרוֹ ״כֵּן יִרְבֶּה״, פֵּרוּשׁ, כְּמוֹ כֵן בַּשִּׁעוּר הָרִאשׁוֹן יִרְבֶּה, וְלֹא הָיָה מִתְמַעֵט הֲגַם שֶׁהָיוּ הוֹרְגִים מֵהֶם וּמְעַנִּים אוֹתָם, הָיָה כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן לְמַלְּאוֹת הֶחָסֵר. וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות א,ז) ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וְגוֹ׳ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי״ וְגוֹ׳, לְצַד כִּי בִּימֵי יַעֲקֹב הָיוּ קְטַנֵּי קְטַנִּים וְלֹא הָיוּ עוֹשִׂים רֹשֶׁם בָּעִיר, וּכְשֶׁגָּדְלוּ עָשׂוּ פִּרְסוּם. וּמֵעַתָּה הָרִבּוּי הָיָה קֹדֶם הָעִנּוּי, וְלָמָּה לֹא יִהְיֶה כֵן לְשֵׁבֶט לֵוִי? וְאֵין לוֹמַר שֶׁהָיוּ כְּמוֹ כֵן רַבִּים כִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים בְּעֵת פְּטִירַת אֲבִיהֶם וְנִתְמַעֲטוּ אַחַר כָּךְ, וּלְצַד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם הָעִנּוּי לֹא חָזְרוּ לְהִתְרַבּוֹת, כִּי גַּם עַל זֶה דָּן אָנֹכִי לָמָּה יִתְמַעֲטוּ מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (במדבר רבה ה:א) שֶׁהָיָה הָאָרוֹן מְכַלֶּה בָּהֶם, זֶה הָיָה אַחַר מִנּוּי עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם.

וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא, כִּי שֵׁבֶט לֵוִי מַעֲשֶׂה אֶחָד לָהֶם כְּמַעֲשֵׂה עַמְרָם אֲשֶׁר שִׁלַּח אֶת אִשְׁתּוֹ בִּשְׁבִיל גְּזֵרַת הַבֵּן הַיִּלּוֹד. וְהַטַּעַם, לְצַד שֶׁהָיוּ מְעֻנָּגִים וְלֹא נִשְׁתַּעְבְּדוּ, לֹא נָמַס לְבָבָם כָּל כָּךְ לִרְאוֹת נְטִיעֵיהֶם מֻשְׁלָכִים בַּיְאוֹר, כְּמַעֲשֵׂה אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצַּד הַשִּׁעְבּוּד וְעֹל הָעֲבוֹדָה הוּזַל וְהוּקַל בְּעֵינֵיהֶם וּבְלִבָּם לִרְאוֹת יַלְדֵיהֶם מֻשְׁלָכִים בַּיְאוֹר. גַּם שֶׁהָיוּ מְזַלְזְלִים בְּעַצְמָן לֵילֵד וְלַעֲזֹב בַּשָּׂדוֹת וּבִמְחִלּוֹת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֵין אָדָם נִכְבָּד שֶׁנַּפְשׁוֹ מְכֻבֶּדֶת עָלָיו כְּשֵׁבֶט לֵוִי עוֹשֶׂה כֵן. וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי עַמְרָם שִׁלַּח אֶת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר, שֶׁגַּם בְּעַמְרָם לֹא הִגִּיד הַכָּתוּב הָעִנְיָן אֶלָּא מֵהַשְׂכָּלַת הָעִנְיָן נוֹדַע, וּלְלַמֵּד עַל כָּל שִׁבְטוֹ יָצָא. וְזוֹ הִיא סִבַּת מִעוּטָם, כִּי אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תְּיָשִׁים. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁעַמְרָם הֶחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, אֵין לִלְמֹד מִמֶּנּוּ שֶׁכֻּלָּם הֶחְזִירוּ, כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר בָּא אֵלָיו הַדָּבָר בִּנְבוּאָה כְּמַאֲמַר חֲזַ״ל בָּאַגָּדָה (שמות רבה פ״א, סוטה יב.) וּבְדִבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חלק ב יא:) בְּפָסוּק ״וַיֵּלֶךְ אִישׁ״ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ גַּם כֵּן (שמות רבה פ״א) בְּפָסוּק ״וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ״ וְגוֹ׳, שֶׁהָלְכָה לִרְאוֹת מַה יִהְיֶה בִּנְבוּאָתָהּ.

וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה שֵׁבֶט בֶּן תּוֹרָה יַעֲשֶׂה מִעוּט פְּרִיָּה וְרְבִיָּה. אוּלַי שֶׁדָּנוּ בָהּ לְמַעַן לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה (ישעיהו סה:כג), וְכַיּוֹצֵא בָזֶה מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ (תענית יא.) שֶׁאָסוּר לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּשְׁנַת רְעָבוֹן הֲגַם שֶׁיֵּשׁ מְנִיעַת פְּרִיָּה וְרְבִיָּה, וְדָנוּ כְּמוֹ כֵן לְצַד כִּלּוּי הַבָּנִים הַזְּכָרִים נִמְנְעוּ כָּל עִקָּר, וּמֵעַתָּה אַדְרַבָּא עָשָׂה ה׳ עִמָּהֶם נֵס שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהֶם מִסְפָּר זֶה, וְלָזֶה אַחַר זְמַן שֶׁהָיוּ עֲסוּקִים גַּם הֵם בְּפִרְיָה וְרִבְיָה פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וְגוֹ׳ יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים.

פסוק מא

וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵם חַיָּבִים בְּפִדְיוֹן שֶׁהֵם פִּטְרֵי חֲמוֹרִים, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות י״ג:י״ג) ״וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״, וְדַוְקָא פֶּטֶר חֲמוֹר אֲבָל בְּכוֹרוֹת הַטְּהוֹרוֹת לֹא, כִּי הַתְּמִימִין אֵינָם בְּנֵי פִדְיוֹן, וּבַעֲלֵי מוּמִין מִשֶּׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי מוּמִין רֶגַע אֶחָד בִּרְשׁוּת [הַבְּעָלִים], (הַבְּכוֹר) זָכָה בּוֹ וַהֲרֵי הוּא אֶצְלוֹ כְּחֻלִּין וּמַה מָקוֹם לְפִדְיוֹן.

פסוק מה

וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי ה׳. הַכַּוָּנָה בְּמַאֲמַר אֲנִי ה׳, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני שס״ד) עֲתִידָה עֲבוֹדָה שֶׁתַּחְזוֹר לַבְּכוֹרוֹת, לֹא יֵרְדוּ הַלְוִיִּם מִהְיוֹת לַה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיוּ לִי אֲנִי ה׳ כְּשֵׁם שֶׁשְּׁמִי לְעוֹלָם וָעֶד כְּמוֹ כֵן יִהְיוּ לִי הַלְוִיִּם:

פסוק מז

וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״וְלָקַחְתָּ״ בְּוָא״ו, כֵּיוָן שֶׁמַּאֲמָר זֶה הוּא גְּזֵרַת מַאֲמַר וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה וְגוֹ׳? וְאוּלַי כִּי בָּזֶה הֵעִיר כַּוָּנַת כָּתוּב הַקּוֹדֵם לָזֶה ״וְאֵת פְּדוּיֵי הַשְּׁלֹשָׁה״ וְגוֹ׳, שֶׁגְּזֵרָתוֹ הוּא ״מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּקַּח פִּדְיוֹן בְּכוֹרוֹת הָעוֹדְפִים עַל הַלְוִיִּם מֵאֵת הַבְּכוֹרוֹת וְלֹא מֵהַלְוִיִּם, שֶׁתַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לוֹמַר שֶׁכְּדֶרֶךְ שֶׁפָּדוּ בְּבֶהֱמַת הַלְוִיִּם בְּהֶמְתָּם כְּמוֹ כֵן יִפְדּוּ הַנּוֹתָרִים מֵהֶם, וְקַל וָחוֹמֶר הוּא. תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ, יִהְיֶה הַפִּדְיוֹן. וְכֵן אָמַר בַּמַּעֲשֶׂה וַיִּקַּח מֹשֶׁה וְגוֹ׳ מֵאֵת בְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַח אֶת הַכָּסֶף, וְהוֹסִיף לוֹמַר מִצְוָה שְׁנִיָּה שֶׁיִּהְיֶה הַפִּדְיוֹן חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְלָקַחְתָּ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. וְחָזַר לוֹמַר תִּקָּח, שֶׁיִּקַּח הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שֶׁהוּא כָּפוּל, וְשֶׁדָּבָר זֶה מְעַכֵּב בַּפִּדְיוֹן.

פסוק נא

וַיִּתֵּן מֹשֶׁה וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב עַל פִּי ה׳, מַה מָקוֹם לוֹמַר כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹ׳? וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּמַעֲשֶׂה זֶה הֲטָבָה לְאַהֲרֹן אָחִיו וּבָנָיו, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר כִּי הָיָה לְמֹשֶׁה נַחַת רוּחַ לְהֵיטִיב לְאָחִיו, לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְשָׁלַל בְּחִינַת מַחְשָׁבָה זוֹ מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא חָשַׁב בְּמַעֲשֶׂה זֶה רְצוֹן הַנְּתִינָה לְאָחִיו אֶלָּא לְקַיֵּם מַאֲמַר ה׳ הָיָה לוֹ הַחֵפֶץ בְּמַעֲשֵׂהוּ.

פרק ד

פסוק ב

נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת. לְפִי מַה שֶׁהֶעֱלֵנוּ בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא, כִּי עַל יְדֵי נְתִינַת הַכּוֹפֶר הוּא נְשִׂיאַת רֹאשׁ לָהֶם, וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב בְּמִסְפָּרָם ״כִּי תִשָּׂא״ (שמות ל:יב), מַה שֶׁאֵין כֵּן הַלְוִיִּם שֶׁלֹּא נָתְנוּ כּוֹפֶר בְּמִסְפָּרָם, אָמַר ״פְּקוֹד אֶת בְּנֵי לֵוִי״, אִם כֵּן לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב אֶת לְשׁוֹנוֹ בַּלְוִיִּם עַצְמָן וְחָזַר לוֹמַר נָשֹׂא וְלֹא פְּקוֹד?

וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁנָּתַן ה׳ לָהֶם עֲבוֹדָה פְּנִימִית לָשֵׂאת אָרוֹן וְשֻׁלְחָן, לָזֶה יִחֵס לָהֶם לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ בְּעֵרֶךְ גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי שֶׁיִּהְיוּ הֵם מְעֻלִּים מֵהֶם, וַהֲגַם שֶׁגֵּרְשׁוֹן הוּא בְּכוֹר לֵוִי, קְהָת בָּחַר לוֹ יָהּ כִּי מִמֶּנּוּ יָצָא אוֹר לָעוֹלָם, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וְשׁוּרַת הַדִּין שֶׁעָנָף זֶה יִשָּׂא אֲרוֹן הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה שֶׁיָּצָא מִקְּהָת.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר מִתּוֹךְ בְּנֵי לֵוִי, מִטַּעַם שֶׁאָמַרְנוּ, לְצַד שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין גֵּרְשׁוֹן וּבֵין מְרָרִי, וְיִתְיַחֵס אֵלָיו תּוֹךְ.

פסוק ג

לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. שִׁנָּה מֵהָאָמוּר בַּעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי ״לַעֲבֹד עֲבוֹדָה״ וְאָמַר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, הֵעִיר בָּזֶה שֶׁאֵין בִּכְלָלוּת מַעֲשֵׂה בְּנֵי קְהָת עֲבוֹדָה, לְצַד שֶׁהָאָרוֹן הוּא אַדְרַבָּה נוֹשֵׂא אֶת נוֹשְׂאָיו (במדבר רבה פ״ד), וְאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אֶלָּא מְלָאכָה. עוֹד נִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לַעֲשׂוֹת סֵדֶר נָכוֹן בְּמַשָּׂאָם כְּשֶׁנּוֹשְׂאִים בַּכָּתֵף וְכִוּוּן הַהֲלִיכָה לְצַד כְּבוֹד אֲרוֹן אֱלֹהִים כְּנוֹשֵׂא אֲדוֹנוֹ עַל כְּתֵפוֹ, לָזֶה קָרָא עֲבוֹדָתָם מְלָאכָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן וּבְנֵי מְרָרִי:

פסוק יט

וְזֹאת עֲשׂוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הַמַּעֲשֶׂה הוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּנֵי קְהָת בִּרְשׁוּת עַצְמָן לָשֵׂאת כְּחֶפְצָם, שֶׁאָז לְצַד חִבַּת עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ הַכֹּל רָצִים לַעֲבֹד וְנִמְצְאוּ שׁוֹגְגִים בַּדָּבָר, אֶלָּא יָשִׂימוּ אוֹתָם אַהֲרֹן וּבָנָיו אִישׁ אִישׁ וְגוֹ׳ וּבָזֶה כָּל אֶחָד מַכִּיר מְקוֹמוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת פֵּרוּשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי רְאִיָּה כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ, וּפֵרוּשׁ וְשָׂמוּ הוּא שֶׁלֹּא יוֹעִיל בְּהַכָּרַת כָּל אֶחָד מְקוֹמוֹ לְבַד אֶלָּא לֹא יִכָּנֵס לָשִׂים יָדוֹ לָשֵׂאת עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו: פְּלוֹנִי שִׂים יָדְךָ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי לִשָּׂא, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׂמוּ אוֹתָם, וְלָזֶה תִּמְצָא בְּמִצְוַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן הֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״עַל פִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו תִּהְיֶה כָּל עֲבוֹדַת״ וְגוֹ׳ לֹא אָמַר ״וְשָׂמוּ״ וְגוֹ׳ (במדבר ד:כז).

וְחָיוּ וְלֹא יָמֻתוּ. פֵּרוּשׁ, כִּי בְּהִתְעַסְּקָם בָּאָרוֹן שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה שֶׁהוּא מְקוֹר הַחַיִּים יַאֲרִיכוּ יָמִים, וְלַחֲשַׁשׁ הַהֶזֵּק שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת מֵהַנְּגִיעָה וְהָרְאוּת בּוֹ אָמַר וְלֹא יָמֻתוּ:

חסלת פרשת במדבר

פסוק כא

וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ נָשֹׂא. הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיְדַבֵּר פַּעַם שְׁנִיָּה, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳״ בְּמִסְפַּר בְּנֵי קְהָת הַקּוֹדֵם שֶׁבְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר, לְצַד שֶׁבָּא לוֹמַר עִנְיָן אַחֵר לְבַד הַמִּסְפָּר, וְהוּא שֶׁיְּנַשֵּׂא וִירוֹמֵם בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְעֵרֶךְ בְּנֵי מְרָרִי, וְעִנְיָן זֶה הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁאֵין נְשִׂיאוּת זֶה בְּגֶדֶר נְשִׂיאוּת בְּנֵי קְהָת שֶׁהֵם נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן, לָזֶה קָבַע לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְלָזֶה כְּשֶׁצִּוָּה עַל מִסְפַּר בְּנֵי מְרָרִי אָמַר ״בְּנֵי מְרָרִי וְגוֹ׳ תִּפְקֹד״, לֹא קָבַע לָהֶם דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁאֵין לָהֶם מַעֲלָה אֶלָּא מִנְיָן, מִמַּה שֶׁאָמַר ״תִּפְקֹד״ וְלֹא ״תִּשָּׂא״.

אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. וּלְהַלָּן בַּמִּסְפָּר אָמַר וְאֶל אַהֲרֹן (במדבר ד:לד), לְצַד כִּי שָׁם בָּא הַצִּוּוּי לְאַהֲרֹן כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה סֵדֶר הָאָמוּר בְּעִנְיָן מַשָּׂאָם שֶׁל בְּנֵי קְהָת, דִּכְתִיב ״וְשָׂמוּ אוֹתָם וְגוֹ׳ וְלֹא יָמֻתוּ״, לָזֶה אָמַר וְאֶל אַהֲרֹן, מַה שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָזֶה בְּמַשָּׂא בְּנֵי גֵרְשׁוֹן.

פסוק כג

תִּפְקֹד אוֹתָם. כָּפַל לוֹמַר תִּפְקֹד, פֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר בְּעִנְיַן בְּנֵי קְהָת (במדבר ד:כ).

לִצְבֹא צָבָא וְגוֹ׳. וּבִבְנֵי קְהָת אָמַר ״לִצְבֹא״ לְבַד, כִּי הֵם הָיוּ נוֹשְׂאִים כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ הַפְּנִימִיִּים, לָזֶה אָמַר ״לִצְבֹא״, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הֵם צוֹבְאִים צָבָא הַצּוֹבֵא קֹדֶשׁ שֶׁהֵם הַיְּרִיעוֹת וְגוֹ׳ וְהַקְּרָשִׁים וְגוֹ׳ שֶׁהֵם צְבָא הַקֹּדֶשׁ, לָזֶה אָמַר לִצְבֹא צָבָא, מֵעַתָּה הֵם צוֹבְאִים הַצָּבָא.

פסוק ל

לַעֲבֹד אֶת עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. וּלְהַלָּן בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן אוֹמֵר ״עֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד״, לְצַד כִּי עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן הִיא בְּאֹהֶל מוֹעֵד עַצְמוֹ שֶׁנּוֹשְׂאִים יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וְגוֹ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּנֵי מְרָרִי שֶׁעֲבוֹדָתָם הִיא הַקְּרָשִׁים וְהָאֲדָנִים וְגוֹ׳ שֶׁהֵם עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁנּוֹשְׂאִים אֹהֶל מוֹעֵד, וְלָזֶה אָמַר לַעֲבֹד אֶת וְגוֹ׳ הַקְּרָשִׁים וְגוֹ׳ שֶׁהֵם עֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד, וְלָזֶה לֹא חָשׁ לוֹמַר ״לַצָּבָא״ לְבַד, שֶׁהֲרֵי פֵּרַשׁ הַכָּתוּב דְּבָרָיו, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּעֲבוֹדַת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְהָעִירְךָ בַּהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין עֲבוֹדָתָם לַעֲבוֹדַת בְּנֵי קְהָת, לְצַד שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם אָמַר עֲבוֹדָה בָּאֹהֶל וְאֵין הֶכֵּר בִּדְבָרָיו לַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין שְׁנֵיהֶם, לָזֶה כָּתַב שִׁנּוּי ״לִצְבֹא צָבָא״ מְשֻׁנֶּה מִמַּה שֶׁכָּתַב בִּבְנֵי קְהָת ״לַצָּבָא״, וּלְצַד הֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנֵי מְרָרִי הֶעִירְךָ בְּשִׁנּוּי אַחֵר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.

פסוק לד

וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה. טַעַם שְׁלָשְׁתָּם: מֹשֶׁה שְׁלִיחַ ה׳, אַהֲרֹן הַנִּמְסָרִים לוֹ דִּכְתִיב (במדבר ג:ט) ״נְתוּנִים נְתוּנִים הֵמָּה לוֹ״, נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל הַמּוֹסְרִים אוֹתָם בִּמְקוֹמָם לַעֲבֹד, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר (במדבר ג:ז) ״וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה״ וְגוֹ׳. וּמַה שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן בְּמִסְפַּר הַלְוִיִּם מִבֶּן חֹדֶשׁ, לְצַד כִּי מִסְפָּר הַהוּא הָיָה עַל פִּי ה׳ לְצַד שֶׁהָיָה הַמִּסְפָּר גַּם לְמַה שֶׁבַּעֲרִיסָה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה ג,ט) שֶׁבַּת קוֹל הָיְתָה אוֹמֶרֶת: בְּאֹהֶל זֶה יֵשׁ כָּךְ וְכָךְ, לָזֶה לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא מֹשֶׁה נְבִיא ה׳.

פסוק לו

אַלְפַּיִם שְׁבַע מֵאוֹת. וְלֹא אָמַר ״וּשְׁבַע מֵאוֹת״ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בִּבְנֵי גֵרְשׁוֹן ״וְשֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים״, וּבִבְנֵי מְרָרִי ״וּמָאתָיִם״, ״וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים״. אוּלַי רָמַז בְּחֶסְרוֹן וָא״ו לְקֹרַח וְאוֹתָם שֶׁמֵּתוּ עִמּוֹ שֶׁהָיוּ מִבְּנֵי קְהָת, אוֹ אוּלַי כִּי מִסְפַּר הַשְּׁבַע מֵאוֹת מְשֻׁנֶּה בְּהַדְרָגָה מִמִּסְפַּר הָאֲלָפִים מִטַּעַם מַעֲשֵׂה קֹרַח, לָזֶה לֹא אָמַר ״וּשְׁבַע מֵאוֹת״ לְהוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן לְהַשְׁווֹתָם יַחַד. וַהֲגַם שֶׁלֹּא נִתְפַּרְסֵם בַּתּוֹרָה בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא אֶלָּא קֹרַח, אֶפְשָׁר שֶׁעָנָף שֶׁל קֹרַח נָטוּ קְצָת אַחֲרָיו, אוֹ לְצַד שֶׁלֹּא מִחוּ בּוֹ אֶחָיו וּקְרוֹבָיו.

פסוק מט

עַל פִּי ה׳ פָּקַד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַמִּנּוּי שֶׁמִּנָּה אוֹתָם בְּנֵי קְהָת עַל דָּבָר זֶה וּבְנֵי גֵרְשׁוֹן עַל דָּבָר זֶה וְגוֹ׳, הָיוּ כָּל הַפְּקִידוֹת עַל פִּי ה׳. וְאָמְרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, כָּל הַמִּנּוּיִים מֹשֶׁה מִנָּה אוֹתָם, לֹא שֶׁצִּוָּה לְאַהֲרֹן לְמַנּוֹת. וְאַחַר שֶׁפָּקַד אוֹתָם מֹשֶׁה, עַל פִּי מַעֲשָׂיו הָיָה מִתְנַהֵג אַהֲרֹן לָשׂוּם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ. וְאָמְרוֹ ״וּפְקֻדָיו״, פֵּרוּשׁ פְּקוּדָיו שֶׁמִּנָּה אַהֲרֹן וּבָנָיו עַל שֵׁבֶט לֵוִי כָּאָמוּר לְמַעְלָה, גַּם הוּא אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה.

פרק ה

פסוק ב

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ וְגוֹ׳. טַעַם סְמִיכוּת פָּרָשָׁה זוֹ לְשֶׁלְּפָנֶיהָ, לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל הַרְחָקַת הַלְוִיִּם מִדְּבָרִים הַמְּקֻדָּשִׁים וּמִנָּה עֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ, הִטִּיל גַּם עַל יִשְׂרָאֵל הַרְחָקַת אֶת שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִכָּנֵס לְמַחֲנֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ:

פסוק ג

אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹכֵן. פֵּרוּשׁ, דַּוְקָא כָּל עוֹד שֶׁהוּא שׁוֹכֵן, אֲבָל הוּגְלְלוּ הַפָּרוֹכוֹת מוּתָּרִים מְצוֹרָעִים לִכָּנֵס לַמַּחֲנוֹת (מנחות צה:).

פסוק ו

אִישׁ וְגוֹ׳ כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל וְגוֹ׳. אָמַר לִמְעוֹל וְלֹא אָמַר וּמָעֲלוּ מַעַל, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי; פסיקתא ב׳; בבא קמא קי.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּמְשַׁקֵּר בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ וְנִשְׁבַּע לוֹ לַשֶּׁקֶר, וַהֲגַם שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר הַדָּבָר בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא, חָזַר וְנִשְׁנָה לִפְרָטֵי הַדִּינִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בּוֹ. כְּפִי זֶה יָעִיר הַכָּתוּב כִּי מִשְּׁעַת מַעֲשֵׂה הַחֵטְא שֶׁהוּא הַגֶּזֶל וּכְפִירַת מָמוֹן יַחְשׁוֹב הוּא לִמְעוֹל מַעַל בַּה׳ לִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ כְּשֶׁיִּתְבְּעוּהוּ לְדִין, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי הוּא בְּהִשָּׁבוֹן, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם שֶׁהוּא גְּזֵלַת מָמוֹן חֲבֵרוֹ מִשְּׁעַת מַעֲשֶׂה הִנֵּה הוּא מַסְכִּים לִמְעוֹל מַעַל בַּה׳.

וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא. לְצַד שֶׁהוּא חָטָא בִּשְׁבוּעָה בַּה׳, יַפְעִיל הַגֵּרָעוֹן בַּנֶּפֶשׁ. וְשִׁנָּה ה׳ לוֹמַר לְשׁוֹן יָחִיד, וְכָל מַה שֶׁלְּפָנָיו וּמַה שֶׁלְּאַחֲרָיו לְשׁוֹן רַבִּים. מִלְּפָנָיו אָמַר: כִּי יַעֲשׂוּ וְגוֹ׳, מִלְּאַחֲרָיו: וְהִתְוַדּוּ, וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא כִּי כְּשֶׁיַּרְגִּישְׁךָ הַכָּתוּב בִּכְגוֹן זֶה הוּא הֶרְגֵּשׁ גָּדוֹל, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ מִזֶּה בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא (ויקרא ז:כא). גַּם דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּבַת הַהוּא לְלֹא צֹרֶךְ, יְעוֹרֵר הַכָּתוּב שֶׁהַפְּגָם הַלָּז יַעֲשֶׂה רֹשֶׁם לִמְקוֹר נַפְשׁוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּקָּרֵא נֶפֶשׁ, וּכְדֵי שֶׁלֹּא תָבִין שֶׁעַל הַמּוֹעֵל הוּא מְדַבֵּר לָזֶה אָמַר הַהוּא וְלֹא אָמַר ״וְאָשְׁמָה נַפְשׁוֹ״. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (אחרי מות סז.) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה״ (ישעיהו כו:ט) בְּדִיּוּק נָכוֹן:

פסוק ז

וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ. שִׁנָּה לְדַבֵּר לְשׁוֹן יָחִיד, הֲגַם שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר לְשׁוֹן רַבִּים ״וְהִתְוַדּוּ״, לְצַד שֶׁהַוִּדּוּי שָׁוִים הֵם בּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאָשָׁם אֵינוֹ בְּהַשְׁוָאָה, לְצַד שֶׁהוּא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד כָּאָמוּר בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא (ויקרא ה:ז-יג), וְגָמַר הַכָּתוּב לְדַבֵּר בְּשִׁעוּר זֶה לְשׁוֹן יָחִיד, כִּי אֵין צֹרֶךְ לְשַׁנּוֹת לִכְתֹּב בְּעִנְיָן אַחֵר.

פסוק ט

וְכָל תְּרוּמָה וְגוֹ׳ לוֹ יִהְיֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל הַכָּתוּב עִנְיָן אֶחָד שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: וְכָל תְּרוּמָה וְגוֹ׳ לוֹ יִהְיֶה, וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו וְגוֹ׳, אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן וְגוֹ׳. עוֹד לָמָּה כָּפַל לוֹמַר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לוֹ יִהְיֶה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי פֵּרְשׁוּ ״לוֹ יִהְיֶה״ בָּא לָתֵת הַבִּכּוּרִים שֶׁנִּקְרְאוּ רֵאשִׁית כַּתְּרוּמָה הַמּוּבָאִים בֵּית ה׳ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ לַכֹּהֵן נְתוּנִים. ״לוֹ יִהְיוּ״ שֶׁאָמַר בְּפָסוּק שֵׁנִי לוֹמַר שֶׁאִם הַכֹּהֵן הִקְרִיב קֳדָשָׁיו אֲפִלּוּ בְּמִשְׁמָרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ הֲרֵי הֵם שֶׁלּוֹ, וְאָמְרוֹ ״וַאֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה״ אִם נָתַן לוֹ פִּדְיוֹן בְּכוֹר בְּנוֹ וּמֵת אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה וְלֹא יַחְזִירֵם, וְהַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל צְרִיכִין אָנוּ לְיַשֵּׁב הַמִּקְרָא עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ.

וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ שְׁלֹשָׁה כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, שֶׁהֵם מְלַמְּדִים כְּלָלוּת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת אֲשֶׁר חָלַק ה׳ לַכֹּהֲנִים, וּכְתָבָם רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת בִּכּוּרִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת שֶׁנָּתַן לַכֹּהֲנִים נֶחְלָקִים לַחֲמִשָּׁה חֲלָקִים, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה. הָא׳ הֵם קָדָשִׁים שֶׁזּוֹכִים מִן הַמִּקְדָּשׁ וְאֵלּוּ הֵם: בְּשַׂר חַטָּאת, בְּשַׂר אָשָׁם, שַׁלְמֵי צִבּוּר, מוֹתַר הָעוֹמֶר, שְׁיָרֵי מְנָחוֹת, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁמֶן מְצוֹרָע, עוֹרוֹת קָדָשִׁים, חָזֶה וָשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, הַמּוּרָם מִן הַתּוֹדָה, הַמּוּרָם מֵאֵיל נָזִיר, בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְהַבִּכּוּרִים. הֲרֵי אֵלּוּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מַתָּנוֹת שֶׁכֻּלָּן צְרִיכִין הַבְּעָלִים לַהֲבִיאָם וְלִתְּנָם לַכֹּהֵן וְכֻלָּן קֹדֶשׁ. חֲלוּקָה ב׳ הֵם הַתְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וְהַחַלָּה. וְהַג׳ הֵם הַמַּתָּנוֹת, וְרֵאשִׁית הַגֵּז, שְׂדֵה אֲחֻזָּה, פִּדְיוֹן הַבֵּן, פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר, גֶּזֶל הַגֵּר, וְהַחֲרָמִים, שֶׁהֵם חוּלִּין וְעַל הַכֹּהֵן לְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם, עַד כָּאן.

וְאֵלֶּה הֵם דִּבְרֵי הַכְּתוּבִים: כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁהֵם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מַתָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת, שֶׁהֵם קֹדֶשׁ וּצְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לַהֲבִיאָם וְלִתְּנָם לַכֹּהֵן, אָמַר וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי הִזְכִּיר עֲלֵיהֶם שֵׁם קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ – הֲרֵי הִזְכִּיר הֲבָאָתָם שֶׁהֵם יַקְרִיבוּ אוֹתָם לַמָּקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ. וּכְנֶגֶד חֲלוּקָה שְׁנִיָּה שֶׁהֵם תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה, אָמַר וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ, הִזְכִּיר לְשׁוֹן הֶקְדֵּשׁ לוֹמַר כִּי מְדַבֵּר בַּמַּתָּנוֹת הַמְּקוּדָּשִׁים, וְלֹא הִזְכִּיר בָּהֶם הַקְרָבָה כִּי הַכֹּהֵן יְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶם. וּכְנֶגֶד שֶׁבַע מַתָּנוֹת אָמַר אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן – לֹא הִזְכִּיר שֵׁם קְדוּשָּׁה לְצַד שֶׁהֵם חוּלִּין גְּמוּרִים, וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר יִתֵּן שֶׁאֵין לַכֹּהֵן זְכוּת בָּהֶם אֶלָּא מִשְּׁעַת נְתִינָה כְּדִין הַמַּתָּנוֹת עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיַד הַמְּקַבֵּל. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּהִלְכוֹת מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה (פרי תואר סימן ס״א). וְאָמַר לוֹ יִהְיֶה שֶׁאֵין הַכֹּהֵן יָכוֹל לְמָאֵן שֶׁלֹּא לִקְּחָם כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (יורה דעה ש״ו, ד). וּמֵעַתָּה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בְּמַה שֶׁחִלְּקָם הַכָּתוּב לְשָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת, לוֹמַר עַל כָּל אַחַת וְאַחַת מִשָּׁלֹשׁ חֲלוּקּוֹת ״לוֹ יִהְיֶה״, שֶׁצָּרִיךְ לָקַחַת כָּל הַבָּא לוֹ מֵהֶם, וְלֹא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה אוֹמֵר עַל חֲלוּקָּה אַחַת מֵהֶם לְבַד.

פסוק יב

דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ וְגוֹ׳ אִישׁ אִישׁ וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, גַּם שִׁנָּה אֶת לְשׁוֹנוֹ, גַּם כָּפַל לוֹמַר אִישׁ אִישׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בְּסוֹטוֹת: אַחַת נְקִיָּה וְאַחַת טְמֵאָה. הַטְּמֵאָה תִצְבֶּה בִּטְנָהּ וְתִפֹּל יְרֵכָהּ וְגוֹ׳, וְהַטְּהוֹרָה מַשְׁבַּחַת וְנִזְרְעָה זָרַע. לָזֶה אָמַר דִּבּוּר וַאֲמִירָה – דִּבּוּר לַטְּמֵאָה, וַאֲמִירָה רַכָּה לַטְּהוֹרָה אֲשֶׁר יְקַנֵּא לָהּ בַּעְלָהּ, כִּי ה׳ יִתְמֹךְ לִבָּהּ בַּיִּעוּדִים הַנֶּאֱמָרִים אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה. וּלְטַעַם זֶה עַצְמוֹ כָּפַל לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יב:) בְּאָמְרוֹ ״וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל״ – אִם מָעֲלָה בּוֹ מַעַל אִיהוּ בְּקָרֵי וְכוּ׳. וּמֵעַתָּה יֹאמַר אָדָם אִם קִנֵּא לְאִשְׁתּוֹ וְיוֹדֵעַ הוּא בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵין בּוֹ מַעַל, תִּהְיֶה בְּדִיקָתָהּ אֶצְלוֹ מִמַּעֲשָׂיו בִּמְקוֹם הַשְׁקָאָה, וְיֹאמַר לְהַחְזִיקָהּ בְּטַהֲרָה אֲפִלּוּ אַחַר קִנּוּי וּסְתִירָה. לָזֶה אָמַר אִישׁ אִישׁ – בֵּין הַיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ כִּי הוּא אִישׁ טָהוֹר בֵּין אֲשֶׁר לֹא טָהוֹר, צָרִיךְ לַהֲבִיאָהּ אֶל הַכֹּהֵן.

וְאוּלַי כִּי לָזֶה כִּוֵּן הַכָּתוּב בְּכֶפֶל דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, בֵּין לְמִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁלֹּא לְהָבִיא מִטַּעַם שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא טָהוֹר, גַּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָרֵעַ חֶזְקָתוֹ, וְאָמְרוֹ וְאָמַרְתָּ אֲמִירָה רַכָּה לְהֶחָפֵץ בַּדָּבָר, אוֹ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֶשְׁנוֹ בְּדִבּוּר קָשֶׁה וַאֲמִירָה רַכָּה: מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעַל הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּבּוּר קָשֶׁה כִּי תִגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לוֹ טוֹבָה לְהַרְחִיקוֹ מִמִּכְשׁוֹל לְבַל יִשְׁכַּב עִם טְמֵאָה בִּתְמִידוּת; וּלְמִי שֶׁהוּא נָקִי יֵשׁ לוֹ דִּבּוּר קָשֶׁה לְהַכְרִיחוֹ לְבַזּוֹת בְּאִשְׁתּוֹ, וְיֵשׁ לוֹ אֲמִירָה הַסּוֹעֶדֶת הַלֵּב שֶׁתִּנָּקֶה הָאִשָּׁה וְנִזְרְעָה זֶרַע וְגוֹ׳:

פסוק טו

וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְגוֹ׳. עַד סוֹף כָּל הָעִנְיָן. יֵשׁ לְהָעִיר בָּעִנְיָן: א׳ מַה הִיא כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמַר מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן, לָמָּה הֻצְרַךְ לְזִכָּרוֹן, וּמַה גַּם שֶׁהַמַּעֲשֶׂה אֵינוֹ רָחוֹק לְהַצְרִיךְ זִכָּרוֹן. גַּם לָמָּה יִתְיַחֵס לְמִנְחַת שְׂעוֹרִים שֶׁהִיא מַזְכֶּרֶת עָוֹן, וַהֲלֹא רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהוּא קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת הַכַּוָּנָה בְּמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁל מַיִם קְדוֹשִׁים, מַה מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מַיִם, וְלָמָּה נִקְרְאוּ קְדוֹשִׁים, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה טו:, ספרי) שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁקָּדְשׁוּ בִּכְלִי שֶׁהוּא הַכִּיּוֹר, גַּם לָזֶה יֵשׁ לְהַשְׂכִּיל לָמָּה יְצַו ה׳ עַל דָּבָר זֶה. גַּם מַה הוּא פְּעֻלַּת הַסֵּפֶר לְהַשְׁקוֹתָהּ בּוֹ, בִּשְׁלָמָא מַה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בָּעֵגֶל שֶׁהִשְׁקָה אֶת יִשְׂרָאֵל הוּא עַל דֶּרֶךְ ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״ (ירמיהו ב:יט). גַּם לָמָּה מִן הַמִּקְדָּשׁ. גַּם דִּקְדֵּק שֶׁיִּהְיֶה מֵהַמְּזֻמָּן בַּמִּקְדָּשׁ (סוטה שם) וְלֹא יַחְפֹּר, נִפְלָאִים מִמֶּנִּי הַדְּבָרִים. גַּם אָמְרוֹ וְנָתַן אֶל הַמָּיִם וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הֶעָפָר צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְרַבָּנָן סוֹבְרִים שֶׁאִם הִקְדִּים הֶעָפָר לַמַּיִם פָּסוּל, מַה מְעַכֵּב דָּבָר זֶה, וְרוֹאַנִי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַכָּתוּב בְּמִצְוָה זוֹ חֻקָּה לִסְתֹּם פִּי שׁוֹאֵל לֵאמֹר לֹא תִשְׁאַל. גַּם אָמְרוֹ מֵי הַמָּרִים לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה יִקְרָא לָהֶם מָרִים, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי אָמְרוּ: ״מָרִים״ – נֶהְפָּכִים הַמַּיִם לִהְיוֹת מָרִים, דָּבָר אַחֵר עַל שֵׁם סוֹפָן, מְמָרִין אֶת הַגּוּף. וּבַגְּמָרָא (סוטה כ.) אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן דָּבָר מַר לְתוֹךְ הַמַּיִם, מַאי טַעְמָא, דִּכְתִיב: ״הַמָּרִים״, שֶׁמָּרִים כְּבָר, עַד כָּאן. וְהַדְּבָרִים תְּמוּהִים, לָמָּה סָתַם ה׳ הַדְּבָרִים בְּמִצְוָה זוֹ, נוֹסָף עַל תְּמִיהַת הַדָּבָר בִּכְלָלוּתוֹ.

וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִידִיעָה בִּפְנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, הֲלֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (בראשית ב:א) בְּפָסוּק ״וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳ וַיְכַל אֱלֹהִים״ וְגוֹ׳ כִּי כָל נִבְרָא וְהוֹוֶה תִּכְסוֹף וְתִכְלֶה תַּאֲוָתוֹ לְהִדָּבֵק אֶל הָאֱלֹהִים חַיִּים בָּרוּךְ הוּא, וְהֶרְגֵּשׁ תֵּאָבוֹן זֶה יֶשְׁנוֹ גַּם בְּבִלְתִּי נוֹעֵעַ כָּל אֶחָד כְּפִי שִׁיעוּר הָרוּחָנִיּוּת אֲשֶׁר הִטְבִּיעַ בּוֹ הַבּוֹרֵא כְּפִי מַה שֶׁצָּרִיךְ לְקִיּוּמוֹ וְלָתֵת שֶׁבַח לְבוֹרְאוֹ, כְּאָמְרוֹ (משלי ט״ז:ד׳) ״כֹּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ״. עוֹד מָצִינוּ לְרַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה פ״ה) טַעַם שֶׁנִּקְרְאוּ מַיִם בּוֹכִים לְצַד שֶׁה׳ פִּלֵּג הַמַּיִם חֶצְיָם לְמַעְלָה וְחֶצְיָם נִשְׁאֲרוּ לְמַטָּה מִתַּחַת לַיַּבָּשָׁה, הַמַּיִם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְמַטָּה הֵם בּוֹכִים וּמִתְאַנְּחִים עַל שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִתְקָרֵב לֵאלֹהִים חַיִּים בַּחֲצִי הָעֶלְיוֹן, כִּי הוּא זֶה כּוֹסֶף הַנִּבְרָאִים יַחַד וְתִקְוָתָם.

עוֹד הֵן הֶרְאָנוּ ה׳ אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לִקְבֹּעַ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים מִימֵי אָדָם, וּבְחֶטְאוֹ נִתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה וְגָבַהּ כִּסֵּא הַמְּלוּכָה מְקוֹר הַבְּרָכָה מִן הָעוֹלָם (בראשית רבה פי״ט), עַד עֵת בּוֹא דְּבָרוֹ בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה וַיַּחְשֹׁק לְמַעֲשֵׂה יָדָיו לָדוּר בַּתַּחְתּוֹנִים. וְזֶה לְךָ הָאוֹת מַאֲמָרוֹ בַּמִּדְבָּר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לוֹ מִקְדָּשׁ, וְלֹא הִמְתִּין עַד בּוֹאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, שֶׁהָיָה נִשְׁאָר זְמַן מוּעָט אִם לֹא הָיָה מַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים. וּכְשֶׁהִתְעִיבוּ עָוֶל אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיָּרְדָה שְׁכִינָה וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹדוֹ שָׁנִים רַבּוֹת, סִלֵּק ה׳ שְׁכִינָתוֹ וְשָׁב לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן שָׁמַיִם לָרוּם. וּמֵעַתָּה זוּלַת הַחֲטָאִים אֲשֶׁר יְסוֹבְבוּ תִּהְיֶה דִּירַת אֱלֹהִים חַיִּים בַּתַּחְתּוֹנִים, וּבָזֶה וּמָחָה ה׳ דִּמְעַת הַמַּיִם הַבּוֹכִים וְיוּסַר חֶרְפַּת הָאָרֶץ, וְיִשְׂמְחוּ הַמַּיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה׳ וְרָחַק מִמֶּנָּה דּוֹד עוֹלָם, וְהִנֵּה עַתָּה עֵת דּוֹדִים. וְאִם יְסוֹבְבוּ הַחֲטָאִים יָשׁוּב הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וְיָרוּם הַכִּסֵּא, וְעַל זֶה יִדְווּ הַדֹּוִים לְקוֹל תִּתּוֹ מַיִם. וְצָרִיךְ לְהָעִיר אֹזֶן בְּלִמּוּדִים אֵלּוּ כִּי הֲטָבַת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי וְהַכְשָׁרָתָם הָיָה גַּם כֵּן רָאוּי לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה וְדִירַת ה׳ בַּתַּחְתּוֹנִים כְּבָעֶלְיוֹנִים וְיִתְעַלֶּה מְקוֹמֵנוּ זֶה, כִּי הַמַּעֲלָה וְהַיְרִידָה תְּלוּיָה בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳.

וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מא,ז): חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וְכוּ׳, חֵרוּת מִיֵּצֶר הָרַע, וְעַל יְדֵי עֲוֹן הָעֵגֶל חָזַר הַכִּיעוּר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וְהוֹצִיא רֹאשׁוֹ הַשָּׂטָן, וְלֹא הוֹעִיל הֲטָבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְמָקוֹם מוּגְבָּל תּוֹךְ מַחֲנֵיהֶם, אֲבָל כְּלָלוּת הָעוֹלָם נָשַׁמּ״וּ בְּיוֹם זַעַם וְחָזַר קַב הַמָּוֶת לָעוֹלָם. מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּזְּמַן הַמְּקֻוֶּה אֲשֶׁר יֹאבַד כָּל בְּחִינַת הָרַע, כְּאָמְרוֹ (זכריה י״ג:ב׳) ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״, שֶׁאָז אַרְצֵנוּ תִּקָּרֵא אֶרֶץ הַחַיִּים כִּי בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.

וּשְׁמוֹר לְךָ הַדְּבָרִים, וְעַל פִּיהֶם נַעֲלֶה בִּמְסִלַּת כַּוָּנַת הָעִנְיָן עַל נָכוֹן, כִּי יְצַו ה׳ בְּקַנּאוֹת אִישׁ אִשְׁתּוֹ כִּי יִבְדְּקֶנָּה בְּמַעֲשֶׂה זֶה שֶׁיְּבִיאֶנָּה אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם חוֹנֶה הָאֱלֹהִים, וּכְבָר הַעִירוֹתִיךָ כִּי לַמָּקוֹם הַהוּא יִקָּרֵא ״אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה״ לְצַד שֶׁשָּׁכְנָה שָׁם שְׁכִינָה, וְאֵינָהּ בִּכְלַל אָרוּר אֲשֶׁר אֵרְרָה ה׳. גַּם מַיִם אֲשֶׁר שָׁם לֹא תֵּרַד עֵינֵיהֶם דִּמְעָה, כִּי לָמָּה יִבְכּוּ וְלָמָּה יֵרַע לְבָבָם. וְצִוָּה ה׳ שֶׁיִּקַּח מֵהַמַּיִם הָהֵם קְדוֹשִׁים, יִקָּרְאוּ קְדוֹשִׁים בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה׳ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ, וּבָזֶה הֵעִירְךָ מַעֲשֵׂה הַמַּיִם, וְאֵין דְּבָרַי סוֹתְרִים חָס וְשָׁלוֹם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָיוּ מְקֻדָּשִׁים בַּכִּיּוֹר, אֶלָּא מִמַּה שֶׁדִּבֵּר ה׳ בְּדֶרֶךְ זֶה נִתְכַּוֵּן לְדִבְרֵי גַּם כֵּן אֱלֹהִים חַיִּים.

גַּם צִוָּה לָקַחַת מִן הֶעָפָר הַמִּקְדָּשׁ דַּוְקָא, לְצַד שֶׁהוּא קָרוֹב לַקָּדוֹשׁ וְעֶלְיוֹן בָּרוּךְ הוּא, וְצִוָּה שֶׁלֹּא יַחְפּוֹר בְּדֶקֶר אֶלָּא מִן הֶעָפָר הַמּוּכָן לִפְנֵי ה׳ בְּלֹא הֶפְסֵק בִּנְיָן, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה טו:), לְצַד הֱיוֹתָם יוֹתֵר קְרוֹבִים וּמַרְגִּישִׁים בְּהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה בָּהֶם, מַה שֶׁהֶרְגֵּשׁ זֶה אֵינוֹ בְּעָפָר שֶׁהוּא חוּץ לַמִּקְדָּשׁ, כִּי לֹא טָעַם טַעַם זֶה עַד הֵנָּה לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ ה׳ עֲשׂוֹת.

וְצִוָּה ה׳ שֶׁיִּתֵּן הַמַּיִם תְּחִלָּה וְהֶעָפָר לְמַעְלָה, הַטַּעַם כַּסֵּדֶר אֲשֶׁר הֵמָּה בָּעוֹלָם. וְתִמְצָא שֶׁחֲכָמִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם הִקְדִּים הֶעָפָר לֹא עָשָׂה כְּלוּם, אָמְרוּ אִם הָיוּ מְעֹרָבִים כְּשֵׁרִים, וְהוּא הָעִנְיָן עַצְמוֹ שֶׁהֵם סְדוּרִים מַיִם וְעָפָר, כִּי יֵשׁ חֵלֶק שֶׁהַמַּיִם לְמַטָּה וְהֶעָפָר לְמַעְלָה וְיֵשׁ חֵלֶק שֶׁהַמַּיִם אֵצֶל הֶעָפָר, אֲבָל עָפָר לְמַטָּה אֵין דֻּגְמָא זוֹ בְּסֵדֶר מַיִם הַחַיִּים. וּלְר׳ שִׁמְעוֹן שֶׁאָמַר שָׁם (סוטה טז.) אֲפִלּוּ עָפָר לְמַטָּה, סוֹבֵר שֶׁאֵין לְהַקְפִּיד כִּי יֵשׁ מַיִם לְמַעְלָה מֵהֶעָפָר, וְדַי שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ הַמַּיִם בַּכְּלִי וְזֶהוּ חִיּוּתָם לְהַרְגִּישׁ בַּהֶרְגֵּשׁ הַצָּרִיךְ לָעִנְיָן.

וְצִוָּה ה׳ לִכְתּוֹב פָּרָשַׁת סוֹטָה בָּאַזְכָּרוֹת שֶׁבָּהּ, וּמוֹחֲקִים כָּל הַכְּתָב בַּמַּיִם וּבֶעָפָר הַהוּא, וְהַטַּעַם לָתֵת כֹּחַ בָּהֶם לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַחְפְּצוּ עֲשׂוֹת.

וְצִוָּה עוֹד שֶׁיַּקְרִיב מִנְחָה מֵהַשְּׂעוֹרִים, הַטַּעַם דּוּגְמָא לְמִנְחָה פְּחוּתָה שֶׁהֵבִיא קַיִן בִּתְחִלַּת הָעוֹלָם, וְזֶה נִסְבַּב מֵחֵטְא אָדָם וְחַוָּה, וְהוּא הַזְכָּרַת עָוֹן אֲשֶׁר גָּרַם בְּכִי לַמַּיִם וּקְלָלָה לַאֲדָמָה, וְהוּא מַאֲמַר מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן, וְאָז יַשְׁקֶה הָאִשָּׁה הַמַּיִם. וְהִנֵּה בְּבוֹא הַמַּיִם הָהֵם בִּמְעֵי הָאִשָּׁה בְּמִיחוּי הַשֵּׁם בְּתוֹכוֹ, אִם הָאִשָּׁה טְמֵאָה הִנֵּה הַשֵּׁם הַהוּא עַל יְדֵי הַמִּנְחָה שֶׁמַּזְכֶּרֶת עָוֹן יִזְכּוֹר עָוֹן הַקּוֹדֵם וְיַרְגִּישׁוּ הַמַּיִם, וּבָזֶה יִהְיוּ מָרִים כִּי יִזְכְּרוּ יְגוֹנָם וּבְכִיָּתָם וַה׳ מָחָה אֶת דִּמְעָתָם. וְהִנֵּה הָאִשָּׁה הַטְּמֵאָה תְּסוֹבֵב מָרָתָם וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמָּרִים לְמָרִים, יַחְתְּכוּ מֵעֶיהָ וְיַעֲשׂוּ בָהּ נְקָמָה, כִּי זֹאת הָאִשָּׁה הַגּוֹרֶמֶת בְּכִיָּתָם, וּבְכֹחַ הַשֵּׁם הַנָּתוּן בָּהֶם יִנְקְמוּ נִקְמָתָם מִמֶּנָּה. וְהַיּוֹדֵעַ חֵטְא חַוָּה בְּזוּהֲמַת נָחָשׁ יֵדַע כִּי זֶה הוּא עָוֹן הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הֶעֱלָה שְׁכִינַת אוֹר עֶלְיוֹן מֵעוֹלָם זֶה הַתַּחְתּוֹן, וּכְפִי זֶה הַאִם יִמְצָא אִישׁ אֶת אוֹיְבוֹ וִישַׁלְּחֶנּוּ, וִיקַיְּמוּ בָּהּ הַבָּא לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ, וְיַעֲשׂוּ נְקָמָה בָּהּ בֵּין הַמַּיִם בֵּין הֶעָפָר שֶׁלִּשְׁנֵיהֶם יֵשׁ גְּרַם רָעָה, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַכָּתוּב אֶלָּא מַיִם יֵשׁ בּוֹ גַּם הֶעָפָר.

פסוק כח

וְאִם לֹא נִטְמְאָה וְגוֹ׳ וּטְהוֹרָה וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר ״וּטְהוֹרָה״, לְצַד שֶׁבָּא לוֹמַר כִּי מִלְּבַד שֶׁתִּנָּקֶה הָאִשָּׁה מֵהַמַּיִם וְלֹא יַשְׁחִיתוּהָ, עוֹד לָהּ ״וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״. לָזֶה הִתְנָה וּטְהוֹרָה, פֵּרוּשׁ, לֹא נִטְמֵאת בִּנְתִינַת שְׁכִיבָתוֹ שֶׁל אִישׁ מִבַּלְעֲדֵי אִישָׁהּ, וּטְהוֹרָה מִדָּבָר מְגֻנֶּה שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה הַנּוֹאֲפִים הַקּוֹדְמִים לְבִיאָה, חֵשֶׁק הַזּוּלַת וְחִבּוּק וְנִשּׁוּק וְדוֹמֶה לוֹ. אָז הוּא שֶׁיֵּטִיבוּ לָהּ הַמַּיִם כְּכָל הַכָּתוּב. אֲבָל אִם לֹא נִטְמְאָה אֲבָל לֹא נִטְהֲרָה מֵעַנְפֵי הַחֵטְא, הֲגַם שֶׁתִּנָּקִי מֵהָעֹנֶשׁ לֹא יַגִּיעוּהָ טוֹבוֹת הָאֲמוּרוֹת.

וְתִמְצָא שֶׁבִּשְׁבוּעַת הַכֹּהֵן אָמַר כִּי שָׂטִית תַּחַת וְגוֹ׳ וְכִי נִטְמֵאת וְגוֹ׳, וְקָשֶׁה, מַה הוּא כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמַר ״כִּי שָׂטִית״, אִם הוּא ״כִּי נִטְמֵאת״ – לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְכִי נִטְמֵאת״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְעִנְיַן דְּבָרִים הַקּוֹדְמִים לַטֻּמְאָה שֶׁהוּא חֵשֶׁק הַזּוּלַת וְכוּ׳, וְהִתְנָה וְכִי נִטְמֵאת אָז הוּא שֶׁיִּהְיֶה לָהּ עֹנֶשׁ, וְאָמַר בְּהַפְכִּיּוּת אִם לֹא הָיוּ שְׁתֵּי הַחֲלוּקּוֹת תִּנָּקֶה מֵהָרַע וְתַצְלִיחַ בְּדָבָר טוֹב, וַחֲלוּקָּה הָאֶמְצָעִית מוּבֶנֶת מֵאֶמְצָעוּת הַדְּבָרִים. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (סוטה יח.) ״וּטְהוֹרָה הִיא״ מֵאִישׁ אַחֵר, וּלְדַרְכֵּנוּ אִישׁ אַחֵר נִכְלָל בְּמַאֲמַר לֹא נִטְמְאָה, כִּי דֶּרֶךְ כְּלָל אָמַר בֵּין מֵאִישׁ זֶה בֵּין מֵאַחֵר.

פרק ו

פסוק ב

דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ וְגוֹ׳. כָּפַל הַכָּתוּב לוֹמַר דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, גַּם שִׁנָּה לְשׁוֹנוֹ, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּין לִשְׁנֵי מִינֵי נָזִיר שֶׁאֶחָד מְשֻׁבָּח מֵחֲבֵרוֹ, וְהוּא נְזִירוּת כְּהַהוּא שֶׁאָמְרוּ בִּנְדָרִים (נדרים ט.) שֶׁאָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי וְכוּ׳ אֶלָּא פַּעַם וְכוּ׳ הָעֲבוֹדָה שֶׁאֲגַלֵּחַ לַשָּׁמַיִם וְכוּ׳, עָלֶיךָ אָמַר קְרָא ״נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳״, יְעֻיַּן שָׁם. לָזֶה אָמַר דַּבֵּר כְּנֶגֶד שְׁאָר נְזִירוּת, וְאָמַרְתָּ כְּנֶגֶד נְזִירוּת הַמְּעֻלָּה, וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר נָזִיר לְהַזִּיר לַה׳ וְלֹא אָמַר לְהַזִּיר לַה׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כְּנֶגֶד שְׁנֵי מִינֵי נְזִירוּת, נָזִיר כְּנֶגֶד כָּל הַנְּזִירוּת שֶׁיַּזִּיר עַצְמוֹ, וּמַאֲמַר לְהַזִּיר לַה׳ כְּנֶגֶד נְזִירוּת שֶׁהִיא מִתְּחִלָּתָהּ לַה׳ כְּמַעֲשֵׂה אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהִזִּיר כְּשֶׁרָאָה בָּבוּאָה שֶׁלּוֹ.

פסוק ט

וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ. אָמַר תּוֹסֶפֶת וָא״ו, גַּם אָמַר תֵּיבַת רֹאשׁ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא טוּמְאַת שׁוֹגֵג, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מִלְּבַד שֶׁנִּטְמָא גּוּפוֹ אֶלָּא אֲפִלּוּ קְדוּשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ, דִּכְתִיב ״נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ״.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי לֹא סָתַר הַנְּזִירוּת מֵאָז וָהָלְאָה לְבַד, אֶלָּא וְטִמֵּא גַּם כֵּן רֹאשׁ נִזְרוֹ, פֵּרוּשׁ, תְּחִלַּת הַנְּזִירוּת, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְהִזִּיר לַה׳ וְגוֹ׳ וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ. וּמַה שֶׁחָזַר לוֹמַר אַחַר כָּךְ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ, וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁקָּדַם בְּמַאֲמָר ״וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ״, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָקוֹם לְבַעַל דִּין לוֹמַר שֶׁלֹּא טָמֵא אֶלָּא יוֹם אֶחָד שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַנְּזִירוּת, וּמַאֲמַר וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים גִּלָּה כִּי לֹא יוֹם אֶחָד לְבַד מִתְּחִלַּת הַנְּזִירוּת יִטְמָא אֶלָּא שְׁנֵי הָרִאשׁוֹנִים וְלֹא כָּל הַיָּמִים, וּגְזֵרַת הַכָּתוּב הוּא, תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי טָמֵא נִזְרוֹ״ בְּדֶרֶךְ כְּלָל.

פסוק כג

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְגוֹ׳ לֵאמֹר. אָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה לֵאמֹר, אוּלַי כִּי חָשׁ הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״ כִּי מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לֵאמֹר. עוֹד יִרְצֶה שֶׁלֹּא לְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֶׁהָיוּ אָז בַּנִּמְצָא לְבַד הוּא מְצַוֶּה, אֶלָּא גַּם לְדוֹרוֹת. עוֹד נִתְכַּוֵּן לְשׁוֹן רוֹמְמוּת, לוֹמַר כִּי מִצְוָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ דְּבַר מֶלֶךְ לְקַיֵּם הַדָּבָר, גַּם יֵשׁ בָּהּ מַעֲלָה לַכֹּהֲנִים כִּי הַבְּרָכוֹת מְסָרָם ה׳ בְּיָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״דַּבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר״.

פסוק כד

יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ. הִקְדִּים הַבְּרָכָה וְאַחַר כָּךְ הַשְּׁמִירָה, לוֹמַר שֶׁיְּצַוֶּה ה׳ שְׁמִירָתוֹ לָהֶם לְפִי עֵרֶךְ הַבְּרָכָה וּגְדֻלָּתָהּ. עוֹד יִרְצֶה שֶׁכָּל כָּךְ תִּהְיֶה גְּדֻלַּת הַבְּרָכָה עַד שֶׁיִּצְטָרֵךְ ה׳ לִשְׁמָרְךָ. עוֹד יִרְצֶה יְבָרֶכְךָ וְלֹא יְסֻבַּב רָעָה מֵהַבְּרָכָה כְּדֶרֶךְ ״פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ״ וְגוֹ׳ (דברים ח:יב).

פסוק כה

יָאֵר ה׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁבָּזֶה יָאִיר אוֹר שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל:

וִיחֻנֶּךָּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, יִתֵּן לְךָ חֵן וַחֲנִינָה. וְעַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית לט:כא) ״וַיְהִי ה׳ אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חֶסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ״ וְגוֹ׳:

פסוק כו

יִשָּׂא ה׳ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם סִבְּבוּ מַעֲשִׂים עַד שֶׁהִבְדִּילוּ עֲוֹנוֹתֵיכֶם בֵּינֵיכֶם וּבֵין אֱלֹהֵיכֶם – יִשָּׂא ה׳ הַמַּבְדִּיל. וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, פֵּרוּשׁ, הוּא הֵפֶךְ הַפֵּרוּד, וְהַמַּשְׂכִּיל בְּתֵיבַת שָׁלוֹם יֵדַע כִּי הוּא זֶה יְסוֹד עוֹלָם הַמַּחְזִיק בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, וְהוּא כְּלִי הַמַּחְזִיק בְּרָכָה כְּשֶׁאֵין מַפְרִיד, וְזֶה הוּא סוֹד ״וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״וַאֲנִי אֲבָרְכֵם״.

פרק ז

פסוק א

בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה. רַזַ״ל אָמְרוּ (במדבר רבה פי״ב) ״כַּלַּת״ כְּתִיב, וְרוֹאַנִי כִּי בְּסֵפֶר תּוֹרָה כְּתוּבָה בְּוָא״ו, וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ אֵינָם נִמְסָרִים לְכָל מֵרִים יָד בְּתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה, כִּי יְסוֹבֵב הַדָּבָר הַכְּפִירָה וְהַזִּלְזוּל בִּכְבוֹד מוֹרִים. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי סֵדֶר תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְתֵיבוֹתֶיהָ וְאוֹתִיּוֹתֶיהָ סְפוּרוֹת מְזֻקָּקוֹת חֲצוּבוֹת מִמַּחְצַב קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, נִפְלָאִים הֵמָּה לַמַּכִּיר בָּהֶם וְיוֹתֵר פְּלִיאוֹת נֶעֱלָמִים מֵעֵין כֹּל. וְאָעִירְךָ גַּרְגִּיר אֶחָד, וְהוּא הֲלֹא תִמְצָא כִּי יֵשׁ אוֹתִיּוֹת נִרְגָּשׁוֹת בְּמִבְטָא הַתֵּיבוֹת וְאֵינָם בִּכְתָב, כְּגוֹן ״יְהוֹשֻׁעַ״ כִּי בַּמִּבְטָא יֶשְׁנוֹ לְהֶרְגֵּשׁ שֶׁל אוֹת הַוָּי״ו בֵּין שִׁי״ן לָעַיִ״ן וְאֵינָהּ בַּמִּכְתָּב, וְיֶשְׁנָהּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵינָהּ נִרְגֶּשֶׁת שֶׁהִיא בֵּין הֵ״א לְשִׁי״ן. וְהֶעָרָה זֹאת תְּכוֹנֵן דַּעַת מַשְׂכִּיל לְהַכִּיר כִּי אוֹתִיּוֹתֶיהָ סְפוּרוֹת מְזֻקָּקוֹת וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, הֲגַם כִּי תִצְטָרֵךְ לְמִבְטָא הַקְּרִיאָה וְתִהְיֶה נִקְרֵאת הֲגַם שֶׁאֵינָהּ כְּתוּבָה, וְתִהְיֶה קְרִי וְלֹא כְּתִיב. וְקָבְעָה הַתּוֹרָה הַוָּא״ו שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ לְהָעִיר בַּנִּסְתָּרוֹת. וְאוּלַי כִּי מִזֶּה הִשְׂכִּילְךָ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְצָרֵף שְׁלֹשָׁה אוֹתִיּוֹת מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁל צַדִּיק, וְלִסְמֹךְ שִׁי״ן וְעַיִ״ן לְהָעִיר אֶל ש״ע נְהוֹרִין. וְאִם הָיָה מְסַדֵּר וָא״ו בִּמְקוֹמָהּ הָיְתָה נִפְסֶדֶת הַיְּדִיעָה בַּדָּבָר כִּי לֹא פֹּרַשׁ. וְהִנֵּה מְבִינֵי מַעַרְכוֹת הָאוֹתִיּוֹת הֵמָּה יַשְׂכִּילוּ מִשְׁבְּצוֹתָם, וְהֵם הָאוֹמְרִים כִּי ״כַּלַּת״ כְּתִיב וְהַוָּא״ו הִיא מֻשְׁאֶלֶת שָׁם בְּהַשְׁאָלָה. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי הוּא סוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֲשֶׁר מִתְיַחֶדֶת לוֹ וְקֻיְּמָה בּוֹ ״נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר״ (ירמיהו לא:כב). וְזֶה שִׁעוּר הַדְּבָרִים ״כַּלַּת״ כְּתִיב, פֵּרוּשׁ תֵּבָה זוֹ שֶׁל ״כַּלּוֹת״ זֶה פֵּרוּשָׁהּ: קַח מֵהַכָּתוּב ״כַּלַּת״ כְּדֵי שֶׁתָּבִין אֲשֶׁר תְּכַוֵּן אֵלָיו הַתֵּבָה, וְאוֹת הַוָּא״ו הִיא בְּחִינַת הֶחָתָן, וְהוּא סוֹד נֶעְלָם וָא״ו תּוֹךְ ״כַּלַּת״, וְהָבֵן. וּדְרָשָׁה זוֹ אֵין אָדָם דּוֹרְשָׁהּ מִדַּעְתּוֹ אִם לֹא תַּקְדִּים הַהַכָּרָה בַּדְּבָרִים עַל בּוּרְיָן וַאֲמִתּוּתָם מִפִּי מְקַבְּלֵי תּוֹרָה וְסוֹדוֹתֶיהָ וּרְמָזֶיהָ.

פסוק ה

קַח מֵאִתָּם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ מֵאִתָּם, לְלַמֵּד שֶׁעֲדַיִן הָיוּ בִּרְשׁוּת הַמְּבִיאִים וְלֹא בָּאוּ לִרְשׁוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְטַעְמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְצַד שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה שֶׁיִּשְׂאוּ הַמִּשְׁכָּן עַל הָעֲגָלוֹת לֹא רָצָה לְקַבֵּל כִּי לְמָה הֵם רְאוּיִים, וְהַנְּשִׂיאִים שִׁעֲרוּ בְּדַעְתָּם כִּי הַקְּרָשִׁים וְהָאֲדָנִים מַשָּׂא גָּדוֹל שֶׁצָּרִיךְ לַעֲגָלוֹת, וְהִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

פסוק י

וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים וְגוֹ׳. נִרְאֶה כִּי כֻּלָּם כְּאֶחָד רָצוּ לְהַקְרִיב בְּיוֹם רִאשׁוֹן לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁרָצוּ שֶׁיִּתְחַנֵּךְ מִכֻּלָּם יַחַד, וַה׳ אָמַר נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם וְגוֹ׳, וְאָמַר כִּי בְּכָל הַשְּׁנֵים עָשָׂר יָמִים יֵחָשֵׁב חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְלָזֶה אַחַר אָמְרוֹ נָשִׂיא אֶחָד וְגוֹ׳ אָמַר פַּעַם אַחֶרֶת לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְכָאן לֹא אָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה ״קַח מֵאִתָּם״ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ רְשׁוּת לָזֶה, כִּי וַדַּאי שֶׁיִּקַּח קָרְבָּנוֹת וְכָל הַמּוּבָא בֵּית ה׳ זָהָב וָכֶסֶף, אֶלָּא לְצַד שֶׁבָּאוּ יַחַד אָמַר ה׳ אֵלָיו כִּי יְסַדְּרֵם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם. אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי לְרַזַ״ל בְּסִפְרֵי שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַגִּיד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּתְנַדְּבוּ הַנְּשִׂיאִים לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן כָּךְ נִתְנַדְּבוּ לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא קִבֵּל מֹשֶׁה מֵהֶן עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם לַחֲנֻכַּת״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. רַזַ״ל דִּיְּקוּ יִתּוּר אָמְרוֹ יַקְרִיבוּ אֶת קָרְבָּנָם שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, וְדָרְשׁוּ שֶׁבָּא לְרִשָּׁיוֹן, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא קִבֵּל מֵהֶם. וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקֹר זֹאת, לָמָּה יְמָאֵן מֹשֶׁה מִקַּחַת מִיָּדָם נִדְבַת ה׳. וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא רָצָה לְקַבֵּל מֵהֶם עַד שֶׁיֵּדַע אִם ה׳ חָפֵץ שֶׁהֵם יְחַנְּכוּ הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מֹשֶׁה אוֹ אַהֲרֹן, וּמַה גַּם שֶׁלֹּא רָאָה עִמָּהֶם שֵׁבֶט לֵוִי, וְעַיֵּן בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ מַה שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם, וְהוּא הַדִּין שֶׁהָיָה מִסְתַּפֵּק בְּכָל אֶחָד שֶׁיָּבֹא לַחְנֹךְ הַמִּזְבֵּחַ בְּקָרְבָּנוֹ, אֲבָל זוּלַת זֶה בְּוַדַּאי שֶׁהָיָה מְקַבֵּל.

וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים וְגוֹ׳. אָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה וַיַּקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים, לוֹמַר שֶׁהֵם עַצְמָם טָרְחוּ בַּהֲבָאַת הַנְּדָבָה עַד הַמִּשְׁכָּן, הֲגַם שֶׁהֵם נְשִׂיאִים לֹא חָשׁוּ לִכְבוֹדָם. עוֹד יִרְצֶה שֶׁלֹּא הֵבִיאוּ הַקָּרְבָּן וּנְתָנוּהוּ בְּיַד הַמַּקְרִיב, אֶלָּא הִקְרִיבוּ אוֹתָם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ בְּסָמוּךְ לוֹ, לוֹמַר כִּי אֵלּוּ יַקְרִיבוּ רִאשׁוֹנָה בְּאֵין קוֹדֵם לָהֶם, וּכְמוֹ כֵן יְכַוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר וַיַּקְרִיבוּ אֹתָם לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן הָאָמוּר בָּעֲגָלוֹת, לוֹמַר כִּי הֶקְדֵּשָׁם הוּא לְצָרְכֵי מִשְׁכָּן לָשֵׂאת עֲלֵיהֶם קְרָשָׁיו וְגוֹ׳:

פסוק יב

הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶת קָרְבָּנוֹ? וְאוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ וְלֹא מִשֶּׁל הַשֵּׁבֶט. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי פיסקא מח) שֶׁדִּיְּקוּ דָּבָר זֶה מִמַּה שֶׁכָּפַל לוֹמַר בְּכָל אֶחָד ״זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן״ וְגוֹ׳ ״זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל״, מְלַמֵּד שֶׁהֵבִיאוּ מִשֶּׁלָּהֶם, טַעַם אָמְרוֹ קָרְבָּנוֹ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַקְרָבָה: א׳ הַפְלָגַת זְכֻיּוֹתָיו וְקֻרְבָתוֹ לִפְנֵי ה׳ כָּאָמוּר בָּעִנְיָן בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יג,י) נִפְלָאִים מַעֲשָׂיו שֶׁל נַחְשׁוֹן, וְהַב׳ הַקָּרְבָּן עַצְמוֹ. לָזֶה אָמַר הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ, פֵּרוּשׁ, הִקְרִיב קָרְבָּן הָאָמוּר בָּעִנְיָן עִם קָרְבָּנוֹ הַנֶּעְלָם שֶׁהוּא סֶגֶל מַעֲשֶׂה הַטּוֹב אֲשֶׁר הִפְלִיא עֲשׂוֹת. וְתֵדַע כִּי עִם קָרְבַּן הָאָדָם יִתְיַחֲדוּ וְיִתְוַעֲדוּ כֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר סֻבְּבוּ מִמֶּנּוּ וַאֲשֶׁר אֵלָיו. עוֹד לְצַד כִּי בְּחִינַת הַקָּרְבָּן יַפְעִיל הַקְרָבַת עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְהֵעִיד הַכָּתוּב כִּי הִשִּׂיגָה יַד נַחְשׁוֹן לְהַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ, פֵּרוּשׁ הַצָּרִיךְ לְהַקְרִיב מִנִּיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה וַעֲנָפֶיהָ הִקְרִיב וְיִחֵד יַחַד כָּל הַצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְיַחֵד מִבְּחִינָתוֹ, וְהוּא מַאֲמַר הַמַּקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ, וְזֶה יַעֲשֶׂה בְּכֹחַ וּבְכַוָּנָה בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן.

לְמַטֵּה יְהוּדָה. וְלֹא אָמַר ״נָשִׂיא״ כְּכָל הָאָמוּר בְּכָל הַמַּטּוֹת, לוֹמַר כִּי רָאוּי הוּא נַחְשׁוֹן לְהַקְרִיב רִאשׁוֹן הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה נָשִׂיא וּמַעֲלָתוֹ מִצַּד עַצְמוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּכָל שְׁאָר הַנְּשִׂיאִים כִּי מַעֲלָתָם הִיא לְצַד הֱיוֹתָם נְשִׂיאֵי הַשֵּׁבֶט לְבַד. עוֹד יִרְצֶה לְהַפְלִיג מַהוּתוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מַחְשִׁיב עַצְמוֹ כְּנָשִׂיא אֶלָּא כְּאֶחָד מִבְּנֵי הַשֵּׁבֶט. וּלְצַד שֶׁמָּצִינוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא במדבר פסוק מ״ח) שֶׁבִּקְשׁוּ לִדְרֹשׁ בִּשְׁמוֹת הַנְּשִׂיאִים כָּל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו, נִרְאֶה כִּי צַדִּיק זֶה שְׁמוֹ גַּם כֵּן יַגִּיד כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר הָיָה יָחִיד שֶׁנִּתְנַדֵּב לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בִּירִידָה לַיָּם, וְהוּא אָמְרוֹ נַחְשׁוֹן אוֹת נוּ״ן מִתְחַלֶּפֶת בְּלָמֶ״ד בְּאוֹתִיּוֹת דטלנ״ת, שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה נַחְשׁוֹל שֶׁל יָם גּוֹבֵר בֵּין יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ עַמִּי, נָדַב וְיָרַד לַיָּם, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לז:).

פסוק יג

וְקָרְבָּנוֹ. אָמַר תּוֹסֶפֶת וָא״ו מִתְּחִלַּת הַמַּעֲשֶׂה, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַאֲמַר הַמַּקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ כִּי יְכַוֵּן לַנֶּעְלָם, יֻצְדַּק לוֹמַר בְּזִכְרוֹן הַנִּגְלֶה וְקָרְבָּנוֹ. גַּם לִשְׁאָר הַדְּרָכִים הוֹסִיף בּוֹ וָא״ו לִרְמוֹז לְיִתְרוֹן אֲשֶׁר בְּצַדִּיק זֶה יָרוּם וְגָבַהּ מְאֹד.

פסוק יח

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְגוֹ׳. הִקְדִּים שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר, לְצַד הֱיוֹתוֹ בֶּן תּוֹרָה הוּרַם שִׁבְטוֹ וְקָדַם לִרְאוּבֵן הַבְּכוֹר, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא גַּם זְבוּלוּן הַמַּחְזִיק בְּיָדוֹ לִלְמֹד, דִּכְתִיב (דברים לג:יח) ״שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר״ וְגוֹ׳, יָשַׁב בְּצִלּוֹ וְקָדַם לִרְאוּבֵן:

הִקְרִיב נְתַנְאֵל וְגוֹ׳ נְשִׂיא יִשָּׂשכָר. הִקְדִּים הַזְכָּרַת שְׁמוֹ לְזִכְרוֹן הַנְּשִׂיאוּת, לַעֲשׂוֹת לוֹ גֶּדֶר הַמַּעֲלָה גַּם בְּלֹא חֲשִׁיבוּת הַנְּשִׂיאוּת, מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּל שְׁאָר הַנְּשִׂיאִים שֶׁהִקְדִּים זִכְרוֹן הַנְּשִׂיאוּת לִשְׁמָם. וּבִשְׁמוֹ הִזְכִּיר זִכְרוֹן הַתּוֹרָה וְאֶמְצָעוּת קִנְיָנָהּ, זִכְרוֹן הַתּוֹרָה נְתַנְאֵל – נָתַן אֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ד:ב) ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם״. אֶמְצָעוּת קִנְיָנָהּ בֶּן צוּעָר – שֶׁאֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין, כָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה (גיטין נז.) ״אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל״. וְאוּלַי כִּי לְצַד זֶה גַּם כֵּן הִקְדִּים זִכְרוֹן שְׁמוֹ, לוֹמַר כִּי לְצַד הַמִּפְעָל הָרָשׁוּם בִּשְׁמוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ זָכָה לִהְיוֹת נָשִׂיא לִבְנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים.

פסוק יט

הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ. כָּל זֶה מְיֻתָּר אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר ״הִקְרִיב נְתַנְאֵל״, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לְהַגְדִּיל בְּחִינוֹת הַנּוֹסָפוֹת בְּזִכְרוֹן הַקְרָבַת נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב. וְתִמְצָא שֶׁהִזְכִּיר בְּנַחְשׁוֹן זִכְרוֹן הַקָּרְבָּן שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים: הַמַּקְרִיב וְגוֹ׳, קָרְבָּנוֹ וְגוֹ׳, וְקָרְבָּנוֹ. אֶחָד זִכְרוֹן הִתְקָרְבוּתוֹ לְהַקְדִּים רִאשׁוֹנָה, וְאֶחָד לִבְחִינַת הַקָּרְבָּן הַנֶּעְלָם, וְאֶחָד לַקָּרְבָּן עַצְמוֹ. כְּמוֹ כֵן בְּנָשִׂיא שֶׁל תּוֹרָה הִזְכִּיר שְׁלֹשָׁה קָרְבָּנוֹת: הִקְרִיב נְתַנְאֵל וְגוֹ׳, הִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ, וּבִשְׁאָר הַנְּשִׂיאִים לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא הַזְכָּרַת הַקָּרְבָּן הַמּוּבָא בֵּית ה׳, כִּי לֹא יוּכְלוּ עֲשׂוֹת כְּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם שֵׁבֶט יְהוּדָה וְשֵׁבֶט יִשָּׂשכָר.

וְטַעַם אָמְרוֹ ״הִקְרִב״ בְּלֹא יוֹ״ד, לִדְרוֹשׁ הַמָּסוֹרֶת שֶׁהוּא לְשׁוֹן צִוּוּי וְהוּרְמָנוּתָא, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי נב) שֶׁעִרְעֵר רְאוּבֵן עָלָיו, לָזֶה בָּא מַאֲמַר אֲדוֹן הָרְשׁוּת וְאָמַר הִקְרִב, לָזֶה כָּתַב בְּלֹא יוֹ״ד לִרְמוֹז זֶה.

פסוק כד

אֱלִיאָב בֶּן חֵלוֹן. נִקְרָא כֵן לְצַד שֶׁהוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד לְיִשָּׂשכָר לִלְמוֹד תּוֹרָה יִקָּרֵא אָב, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהִקְדִּימוֹ מֹשֶׁה לְיִשָּׂשכָר, דִּכְתִיב (דברים לג:יח) ״שְׂמַח זְבוּלֻן וְגוֹ׳ וְיִשָּׂשכָר״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַאֲמַר אֱלִיאָב פֵּרוּשׁ, לִי יִתְיַחֵס לִקְרוֹת אָב, הֲגַם שֶׁהוּא חֵלוֹן פֵּרוּשׁ חוּלִין, שֶׁאֵינוֹ בֶּן תּוֹרָה וְעוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא חוּלִין עוֹלָם הַזֶּה, אַף עַל פִּי כֵן דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא.

פסוק ל

אֱלִיצוּר בֶּן שְׁדֵיאוּר. אוּלַי שֶׁיִּרְמֹז לִרְאוּבֵן אֲשֶׁר מָחַל לוֹ ה׳ עָוֹן הָרָשׁוּם בַּתּוֹרָה (בראשית לה:כב) ״וַיִּשְׁכַּב״ וְגוֹ׳, וְהֶעֱלָה לוֹ צֳרִי לְמַחֲלָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אֵלִי פֵּרוּשׁ אֱלֹהַי, צוּר עַל דֶּרֶךְ (ירמיהו ח:כב) ״הַצֳּרִי אֵין בְּגִלְעָד״, בֶּן שְׁדֵי אוּר כָּאן רָמַז לָעִנְיָן הָרָשׁוּם בַּתּוֹרָה ״וַיִּשְׁכַּב״ וְגוֹ׳, וְהַצֳּרִי הוּא שֶׁתֵּכֶף לְמַאֲמַר ״וַיִּשְׁכַּב״ וְגוֹ׳, אָמַר ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״ בָּזֶה רִפֵּא הַנֶּגַע. וּלְדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (שבת נה.) כָּל הָאוֹמֵר רְאוּבֵן חָטָא וְכוּ׳ הֵן הֵם הַדְּבָרִים שֶׁהֶרְאָה ה׳ בִּסְמִיכוּת ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב״ וְגוֹ׳:

פסוק לו

שְׁלוּמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי. יִרְמוֹז לְשִׁמְעוֹן שֶׁשִּׁלֵּם לוֹ אֵל עַל חֵטְא יוֹסֵף וַיֶּאֱסוֹר אוֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר, גַּם מַה שֶׁשִּׁלֵּם ה׳ בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי, צוּרִי שַׁדָּי שֶׁה׳ אָמַר לְכִלְיוֹנוֹ דַּי, דִּכְתִיב (במדבר כה:ח) ״וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה״.

פסוק מב

אֶלְיָסָף בֶּן דְּעוּאֵל. יִרְמֹז לֶהֱיוֹת שֶׁנֶּאֶסְפוּ לְעָרֵיהֶם תְּחִלָּה עַל פִּי ה׳ כָּאָמוּר, זוּלַת גִּבּוֹרֵי חַיִל שֶׁעָבְרוּ כָּל חָלוּץ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ אֶל יָסָף. עוֹד עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג לֹא הָיְתָה בִּכְלַל מַתְּנַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן ה׳ לְאַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (חלק ב פיסקא רצט) וְזֶה לְשׁוֹנָם: פְּרָט לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁנָּטַלְתָּ מֵעַצְמְךָ, עַד כָּאן. וּמָצִינוּ שֶׁמִּשְׁפַּט אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ (שביעית פ״ט מ״ב) כַּיָּדוּעַ, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת בְּפָסוּק ״עֲטָרוֹת״ וְגוֹ׳, לָזֶה קְרָאוֹ אֶלְיָסָף לְצַד שֶׁהוֹסִיף לִטּוֹל יוֹתֵר מִמַּתְּנַת ה׳ וְהִסְכִּים ה׳ עִמָּהֶם. בֶּן דְּעוּאֵל פֵּרוּשׁ, שֶׁעָשׂוּ הֶכֵּר לְעֵדוּת לָדַעַת כִּי הֵם יְדוּעֵי עוֹבְדֵי אֵל כְּאֶחָד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כָּאָמוּר בִּיהוֹשֻׁעַ (כב:כז, כב:לד).

פסוק מח

אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד. רַזַ״ל אָמְרוּ (תנחומא) רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה הָיוּ דּוֹרְשִׁים אֶת הַשֵּׁמוֹת: ״אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד״ – אֵלַי שָׁמַע וְלַאֲדוֹנָתוֹ לֹא שָׁמַע, עִמִּי הָיָה הוֹדוֹ וְלֹא עִם הָרְשָׁעִים, עַד כָּאן. נִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר אֵלִי שָׁמָע, שֶׁטַּעַם שֶׁפֵּרַשׁ יוֹסֵף לֹא לְצַד שׁוּם מֵחוּשׁ אֲשֶׁר יְסֻבַּב מֵהַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא לְצַד יִרְאַת ה׳, כְּאָמְרוֹ (בראשית לט:ט): ״וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים״, וְהוּא מַאֲמַר אֵלַי שָׁמָע. עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ (סוטה לו:) שֶׁנִּדְמָה לוֹ דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו וְכוּ׳, וְהֵן יָדוּעַ כִּי הוּא מַרְאֵה הַשְּׁכִינָה, כִּי אָבִיו בִּמְקוֹמוֹ לֹא יָדַע דָּבָר וַאֲפִלּוּ אִם עוֹדֶנּוּ חַי, אֶלָּא אֲבִיר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר אֵלַי שָׁמָע. וְכָפַל לוֹמַר עוֹד עַמִּיהוּד לִרְמֹז מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שם): ״וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ״, פֵּרוּשׁ ״לִשְׁכַּב״ וְגוֹ׳ כִּפְשׁוּטוֹ, ״לִהְיוֹת עִמָּהּ״ – שֶׁתָּבְעָה מִמֶּנּוּ לְקֵרוּב בְּשָׂרוֹ לִבְשָׂרָהּ וְלֹא רָצָה, וְהוּא מַאֲמַר ״עִמִּי הוֹדוֹ״ וְכוּ׳. וְרַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ ״עִם רְשָׁעִים״ לְשׁוֹן רַבִּים, אוּלַי שֶׁכַּוָּנָתָם לוֹמַר שֶׁלֹּא מֵאֵשֶׁת פּוֹטִיפַר לְבַד נִשְׁמַר אֶלָּא מִכַּמָּה כַּיּוֹצֵא בָּהּ.

פסוק נד

גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר. אָמְרוּ רַזַ״ל הַנִּזְכָּרִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: גַּמְלִיאֵל – עִמִּי גְּמוּלִים טוֹבִים, בֶּן פְּדָהצוּר – פְּדָאַנִי מִבֵּית הַסּוֹהַר, עַד כָּאן. וְיִרְמוֹז עוֹד עַל זֶה הַדֶּרֶךְ גַּמְלִיאֵל שֶׁיּוֹסֵף אָמַר כִּי גְּמָלוֹ ה׳ חֲסָדִים טוֹבִים בְּעַד הַמַּעֲשֶׂה, הֲגַם שֶׁהוּא פְּדָאוֹ בְּמַה שֶׁהֶרְאָהוּ דְּיוֹקְנוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ פְּדָה צוּר.

פסוק ס

אֲבִידָן בֶּן גִּדְעוֹנִי. רֶמֶז לְשָׁאוּל שֶׁהוּא אָבִי, שֶׁכֵּן קָרָא לוֹ דָּוִד (שמואל א כד:יב) ״וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה״, דָּן שֶׁנִּדּוֹן לִגְדֹּעַ הַמַּלְכוּת מִמֶּנּוּ, כְּאָמְרוֹ (שמואל א טו:כח) ״קָרַע ה׳ אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ״. עוֹד יִרְמֹז לְמָרְדְּכַי אֲשֶׁר אִבֵּד זֶרַע עֲמָלֵק.בֶּן גִּדְעוֹנִי – בֶּן אוֹתוֹ שֶׁנִּגְדְּעָה מַלְכוּתוֹ שֶׁל שָׁאוּל בִּשְׁבִילוֹ.

פסוק סו

אֲחִיעֶזֶר בֶּן עַמִּישַׁדָּי. אוּלַי שֶׁרָמַז לְשִׁמְשׁוֹן, וְאָמְרוֹ אֲחִי יִרְמֹז לְרוּחַ ה׳ שֶׁהָיְתָה עִמּוֹ, דִּכְתִיב (שופטים י״ד:ו׳) ״וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה׳״, וִיכוּנֶּה בְּשֵׁם אֲחִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קכ״ב:ח׳) ״לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי״, עֶזֶר שֶׁהָיָה ה׳ בְּעֶזְרוֹ נֶגֶד אוֹיְבָיו. וְאָמַר בֶּן עַמִּישַׁדָּי יִרְמֹז לְאַחַר שֶׁנִּקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו וְקָרָא לַה׳ וְהָיָה עִמּוֹ וְנָקַם מֵאוֹיְבָיו.

פסוק עב

פַּגְעִיאֵל בֶּן עָכְרָן. יִרְמוֹז עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (ספרי דברים שנ״ה) שֶׁאָשֵׁר הִגִּיד לְאֶחָיו מַעֲשֵׂה רְאוּבֵן וּנְזָפוּהוּ, וּכְשֶׁהוֹדָה רְאוּבֵן הוֹדוּ לְדִבְרֵי אָשֵׁר וְקֵרְבוּהוּ, וְהוּא מַאֲמַר פַּגְעִי אֵל פֵּרוּשׁ, פָּגְעוּ אֵלָיו אֶחָיו אַחַר שֶׁעֲבָרוּהוּ.

עוֹד יִרְצֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר״ (דברים לג:כג). וְאָמְרוּ רַזַ״ל (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לְךָ בְּכָל הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בְּבָנִים כְּאָשֵׁר, עַד כָּאן. וּמָצִינוּ שֶׁבִּרְכַּת הַבָּנִים תְּסוּבַּב מִשְּׁכוּנַת הַקְּדוּשָּׁה, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אֲרוֹן הַתּוֹרָה אֲשֶׁר חָנָה בְּבֵית עוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי וְכוּ׳ (ברכות סג:), וְהוּא מַאֲמַר פַּגְעִי אֵל שֶׁפָּגַע בּוֹ אֵל אֲשֶׁר מִזֶּה נִתְבָּרֵךְ בְּבָנִים. וְאָמְרוֹ בֶּן עָכְרָן יִרְמֹז לַעֲכִירוּת הַבְּתוּלִים מִבְּנוֹתֵיהֶם, כְּמַאֲמָרָם זַ״ל (תנא דבי אליהו רבה פרק ט) שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם דַּם בְּתוּלִים.

פסוק עח

אֲחִירַע בֶּן עֵינָן. יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי דברים לג:כג) בְּפָסוּק ״שְׂבַע רָצוֹן״, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נַפְתָּלִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ בְּיַמִּים, בְּדָגִים, בְּפַרְגִּיּוֹת, ״וּמָלֵא בִּרְכַּת ה׳״ יָם גִּינוֹסַר, עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר אֲחִי רַע, פֵּרוּשׁ שֶׁחֵלֶק אֶחָיו הָיָה בְּעֵינָיו רַע בְּעֵרֶךְ חֶלְקוֹ, וְהָיְתָה עֵינוֹ מְלֵאָה מֵחֵלֶק שֶׁנָּפַל בְּגוֹרָלוֹ.

פסוק פד

בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ וְגוֹ׳. כָּאן הִצְדִּיק דְּבָרֵינוּ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, כִּי כֻלָּן הִקְרִיבוּ יַחַד בְּיוֹם אֶחָד, אֶלָּא שֶׁנִּסְדְּרָה נִדְבָתָם אֶחָד לְיוֹם.

מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן. וְאוּלַי שֶׁיְּשַׁבַּח הַכָּתוּב אוֹתָם שֶׁמֵּעַצְמָן עָשׂוּ חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְהוּא מַאֲמַר מֵאֵת נְשִׂיאֵי פֵּרוּשׁ מֵאִתָּם הָיָה הַמַּעֲשֶׂה וְלֹא הֻצְרְכוּ לְהַגִּיעַ מֵהַזּוּלַת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי ח״א נ״ג) שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁשָּׁווּ כֻּלָּן בְּמִצְוָה אַחַת וּזְכוּת אֶחָד, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ זְכוּת אֶחָד הוּא בְּעִנְיַן הַקָּרְבָּן הָאָמוּר בָּעִנְיָן, אֲבָל יִמָּצֵא בָהֶם הַדְרָגוֹת זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, כִּי נַחְשׁוֹן גָּדוֹל מִכֻּלָּן.

פסוק פז

כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה. אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר כִּי גֶּדֶר אֶחָד לְכֻלָּן. וְכֵן אָמַר בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים לְשׁוֹן יָחִיד לְטַעַם זֶה עַצְמוֹ.

פסוק פט

הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו. לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (שמות כ:א), כִּי דִּבּוּר הַיּוֹצֵא מֵה׳ הָיָה נוֹצָר מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ וְהוּא הַמְּדַבֵּר לַנָּבִיא, וְעַל פִּי זֶה יִשַּׁבְתִּי כָּל תֵּיבַת ״לֵאמֹר״ הָאָמוּר בְּדִבּוּרֵי ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, פֵּרוּשׁ, קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר לוֹ, וַהֲגַם שֶׁהַתֵּיבָה דְּגוּשָׁה כְּמוֹ מִתְדַּבֵּר, לְצַד שֶׁהַקּוֹל הוּא עַצְמוֹ הַדִּבּוּר יֻצְדַּק לֵאָמֵר כְּסֵדֶר זֶה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:

חסלת פרשת נשא

פרק ח

פסוק ב

דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, גַּם בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, במדבר פרק טו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְנוֹרָה לְפָרָשַׁת נְשִׂיאִים? לְפִי שֶׁרָאָה אַהֲרֹן חֲנֻכַּת נְשִׂיאִים חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא הָיָה עִמָּהֶם בַּחֲנֻכָּה לֹא הוּא וְלֹא שִׁבְטוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״חַיֶּיךָ שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת עֶרֶב וָבֹקֶר״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה צְרִיכִין בֵּאוּר, מַה נֶחָמָה זוֹ עוֹשָׂה לַחֲלִישׁוּת דַּעְתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן עַל חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים שֶׁלֹּא הָיָה בַּכְּלָל, הֲלֹא אֵין מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה מַקְבִּיל לַחֲנֻכָּה? גַּם לָמָּה לֹא הִנִּיחַ דַּעְתּוֹ בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהוּא מַקְרִיב, תְּמִידִין, וּמוּסָפִין, וְהַקְּטֹרֶת, גַּם בְּהַקְרָבַת הַחֲנֻכָּה עַצְמָהּ שֶׁל כָּל הַנְּשִׂיאִים הֲרֵי הוּא הַמַּקְרִיב, וְלָמָּה לֹא רִצָּהוּ אֶלָּא בַּמְּנוֹרָה?

וְיִתְיַשֵּׁב הָעִנְיָן בְּתֵת לֵב לְמַה שֶׁאָמְרוּ בִּמְנָחוֹת בְּפֶרֶק שְׁתֵּי מִדּוֹת (מנחות פח.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: כֵּיצַד עוֹשֶׂה? מְסַלְּקָן וּמַנִּיחָן בָּאוֹהֶל וּמְקַנְּחָן בִּסְפוֹג וְנוֹתֵן בָּהֶם שֶׁמֶן״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְלִסְבָרַת הַחוֹלֵק עַל סְבָרָא זוֹ וְסוֹבֵר דִּקְבִיעֵי נֵרוֹת, סוֹבֵר גַּם כֵּן שֶׁהָיוּ קָנִים שֶׁבָּהֶם נֵרוֹת קְבוּעִים דַּקִּים, וְהָיָה כּוֹפְפָם לְמַטָּה עַד שֶׁהָיָה מְטִיבָם וּמְקַנְּחָם וְחוֹזֵר וְזוֹקְפָם כְּבָרִאשׁוֹנָה, כִּדְמוּכַח שָׁם מִדִּבְרֵי רַשִׁ״י דִּבּוּר הַמַּתְחִיל שֶׁל פְּרָקִים וְכוּ׳:

וַאֲנִי אוֹמֵר, אִלּוּ הָיִיתִי שָׁם הָיִיתִי מוֹכִיחַ וְדָן לִפְנֵיהֶם מֵהַכְּתוּבִים דְּלָא קְבִיעֵי נֵרוֹת. הָרִאשׁוֹן, מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ כְּשֶׁהִזְכִּיר כָּל פְּרָטֵי מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה לֹא הִזְכִּיר פְּרָט זֶה שֶׁעָשָׂה ״לְמוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ״, שֶׁאִם הַנֵּרוֹת קְבוּעִים כְּשֶׁהִזְכִּיר הַמַּעֲשֶׂה חָל זִכְרוֹן הַדָּבָר. וְעוֹד רְאָיָה אַחֶרֶת, מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר (במדבר ד:ט): ״וְלָקְחוּ בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֶת מַלְקָחֶיהָ וְאֶת מַחְתֹּתֶיהָ וְאֵת כָּל כְּלֵי שַׁמְנָהּ״, הֲרֵי זֶה מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע שֶׁאֵין הַנֵּרוֹת קְבוּעִים, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי הַנֵּרוֹת בִּכְלַל הַמְּנוֹרָה הֵם וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְפָרְטָם, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁאֵינָם קְבוּעִים וְלָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרְטָם כְּמַלְקָחֶיהָ וּכְמַחְתּוֹתֶיהָ שֶׁהֵם בִּפְנֵי עַצְמָם.

שׁוּב רָאִיתִי כָּזֶה בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים ב׳ ד:כ) ״וְאֶת הַמְּנוֹרוֹת וְנֵרוֹתֵיהֶם״, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי בְּזִכְרוֹן מְנוֹרוֹת לֹא יִכָּלְלוּ נֵרוֹתֵיהֶם. וְגַם רָאִיתִי לְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שָׁם שֶׁכָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לְהוֹצִיא מִלֵּב הַמְּפָרְשִׁים נֵרוֹת הָיוּ עֲשׂוּיִים מִגּוּפָהּ שֶׁל מְנוֹרָה וַאֲדוּקִים בָּהּ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב ״מְנוֹרוֹת וְנֵרוֹתֵיהֶם״ וְכוּ׳, עַד כָּאן, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו בְּאֹרֶךְ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁפַּשְׁטִיּוּת הַכְּתוּבִים יַגִּידוּ כִּי לֹא קְבִיעֵי נֵרוֹת.

וּכְפִי זֶה נַשְׂכִּיל כַּוָּנַת תְּשׁוּבַת ה׳ לְאַהֲרֹן, כִּי אַהֲרֹן הָיָה מִתְאַנֵּחַ עַל חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, וְהֵשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״חַיֶּיךָ שֶׁלְּךָ״ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ, מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה שֶׁמּוֹרִיד הַנֵּרוֹת וּמַנִּיחָן בָּאֹהֶל וּמְקַנְּחָם וְחוֹזֵר וּבוֹנֶה אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ וּמַדְלִיקָהּ, הֲרֵי כָּל יוֹם כְּעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חָדָשׁ שֶׁמְּחַנֵּךְ הוּא הַמְּנוֹרָה בְּכָל הַדְלָקָה וְהַדְלָקָה. וְאָמְרוֹ ״מַדְלִיק וּמֵטִיב עֶרֶב וָבֹקֶר״ וְלֹא מָצִינוּ הַדְלָקָה אֶלָּא בָּעֶרֶב, הֲרֵי אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד (פרק ג משנה ט) כִּי נֵר מַעֲרָבִי צָרִיךְ לִהְיוֹת דּוֹלֵק יוֹמָם וָלַיְלָה, וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לְהַעֲלוֹת נֵר״ – נֵר מַעֲרָבִי דּוֹלֵק תָּדִיר, מְצָאוֹ שֶׁכָּבָה מְדַשְּׁנוֹ וּמַדְלִיקוֹ מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁיֶּשְׁנָהּ לְהַדְלָקָה וַהֲטָבָה לַיְלָה וָיוֹם, וְנִמְצָא שֶׁמְּחַנֵּךְ בְּכָל יוֹם הַמְּנוֹרָה, וְהֵם לֹא חָנְכוּ אֶלָּא פַּעַם אַחַת הַמִּזְבֵּחַ. וְהוּא מַה שֶׁכָּפַל הַכָּתוּב בְּמַאֲמָרוֹ דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ, ״דַּבֵּר״ – דִּבּוּר הַצָּרִיךְ לַמִּצְוָה, ״וְאָמַרְתָּ״ – מַעֲנֶה רַךְ הַמְיַשֵּׁב הַדַּעַת מֵחֻלְשָׁתָהּ, שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁחָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וֶהֱשִׁיבוֹ כִּי שֶׁלּוֹ גָּדוֹל וְכוּ׳. גַּם תִּתְפָּרֵשׁ תֵּבַת וְאָמַרְתָּ לְשׁוֹן מַעֲלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כו:יז) ״אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ״, שֶׁהֱשִׁיבוֹ שֶׁלּוֹ מְעֻלֶּה מִכֻּלָּן.

וְגַם לִסְבָרַת הָאוֹמֵר קְבִיעֵי נֵרוֹת, הִנֵּה הוּא אוֹמֵר שֶׁהָיוּ הַקָּנִים שֶׁבּוֹ הַנֵּרוֹת דַּקִּים, שֶׁהָיָה יָכוֹל לִכְפּוֹף וּלְהוֹרִיד הַנֵּרוֹת לְמַטָּה עַד שֶׁיְּקַנְּחֵם וְלַחְזוֹר לְהַעֲלוֹתָם, וּבְאֶמְצָעוּת הַקִּנּוּחַ וְכוּ׳ יֵחָשֵׁב כִּמְחַדֵּשׁ וַהֲרֵי הוּא מְחַנֵּךְ בְּכָל יוֹם, וְיִתְיַשֵּׁב עֵרֶךְ הַכָּתוּב עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.

בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר בְּהַדְלִיקְךָ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (במדבר רבה פט״ו; ספרי) בּוֹ דְּרָשׁוֹת רַבּוֹת. גַּם צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא צִוָּה ה׳ מִצְוָה זוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, כִּי הִיא מִצְוָה הַנּוֹהֶגֶת מִיּוֹם רִאשׁוֹן בָּעֲבוֹדָה. וְעוֹד הֲלֹא הִיא כְּתוּבָה הַמִּצְוָה עַצְמָהּ שֶׁמְּצַוֶּה כָּאן בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה (שמות כ״ה:ל״ז): ״וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ״, וְלָמָּה חָזַר לִשְׁנוֹתָהּ. עוֹד לָמָּה אָמַר יָאִירוּ וְלֹא צִוָּה לְנוֹכֵחַ לַמְּצֻוֶּה: ״תָּאִיר״, כְּשִׁעוּר ״בְּהַעֲלֹתְךָ״, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר גַּם כֵּן בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה: ״וְהֵאִיר עַל עֵבֶר״ וְגוֹ׳.

אָכֵן בְּמַה שֶׁהִקְדַּמְתִּי בְּמַאֲמַר חֲזַ״ל (מנחות צח:) יִתְיַשֵּׁב הַכֹּל עַל נָכוֹן. כִּי אָמְרוֹ בְּהַעֲלֹתְךָ לְצַד שֶׁהַנֵּרוֹת לֹא הָיוּ קְבוּעִים, יְצַו ה׳ שֶׁבְּכָל עֵת אֲשֶׁר יוֹרִידֵם לְקַנְּחָם וְיַעֲלֶה אוֹתָם לְסַדְּרָם בִּמְקוֹמָם, יְסַדְּרֵם בְּדֶרֶךְ שֶׁיָּאִירוּ אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה וְגוֹ׳, וְלָזֶה לֹא אָמַר גַּם כֵּן ״תָּאִיר״, כִּי אֵין הַמִּצְוָה בִּשְׁעַת הַדְלָקָה שֶׁיֻּצְדַּק לוֹמַר ״תָּאִיר״, אֶלָּא הַמִּצְוָה הִיא עַל סֵדֶר הַנָּחָתָם שֶׁיַּנִּיחֵם בְּסֵדֶר שֶׁיָּאִירוּ אֶל מוּל וְגוֹ׳, וְהָבֵן:

וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזוֹר לְצַוּוֹת לָזֶה, כִּי לְצַד שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מֹשֶׁה עוֹשֶׂה כְּסֵדֶר זֶה בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, וְחָשׁ ה׳ שֶׁיָּדִין אַהֲרֹן בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין מְעַכֵּב סֵדֶר הַנָּחָתָן, וְאַדְרַבָּא יוֹתֵר הוּא סֵדֶר נָכוֹן שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת יְשָׁרִים פִּיפִיּוֹתֵיהֶם וְלֹא בַּאֲלַכְסוֹן, לָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן שֶׁדָּבָר זֶה מְעַכֵּב. וּבָחַר לְסַדֵּר מִצְוָה זוֹ כָּאן וְלֹא סִדְּרָהּ עִם סִדּוּרֵי הַקָּרְבָּנוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וַעֲבוֹדָה הַמְּעַכֶּבֶת, לְהוֹדִיעֵנוּ הַקְפָּדַת אַהֲרֹן וְרִצּוּיוֹ, מַה שֶׁנִּזְכַּר בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה וְגוֹ׳. טַעַם הַדָּבָר יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (כב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדוּת״ וְגוֹ׳ – וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ? וַהֲלֹא כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ! אֶלָּא עֵדוּת לְבָאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. מַאי עֵדוּת? אָמַר רַב: זוֹ נֵר מַעֲרָבִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ וּמִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּם, עַד כָּאן. עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יְצַו ה׳ לְהָאִיר אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה שֶׁהוּא נֵר הַמַּעֲרָבִי, לְהַרְאוֹת כָּל נֵר וָנֵר שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא בִּשְׁבִיל עֵדוּת אֲשֶׁר יַגִּיד נֵר הַפּוֹנִים אֵלָיו כֻּלָּם, לְהַרְאוֹת נִסּוֹ הַנִּזְכָּר.

וּמַה שֶׁרָאִיתִי שֶׁדִּקְדְּקוּ הַתּוֹסָפוֹת הָתָם בִּתְמִיהַת ״וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ״ וְכוּ׳, מִטַּעַם כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְכוּ׳, וְלֹא אָמְרוּ ״וַהֲלֹא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְאוֹרוֹ שֶׁל מָקוֹם״, לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי אֵינוֹ דִּקְדּוּק, כִּי תַצְדִּיק הַתְּמִיהָה מֵהַמֻּרְגָּשׁ לָהֶם יוֹתֵר מִדְּבָרִים הַבָּאִים בֶּאֱמוּנָה כִּי ה׳ בָּרָא שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַמְּאִירִים לָעוֹלָם, וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב עִם הַהִיא שֶׁהֵבִיאוּ מִשִּׁלְהֵי כָּל הַקָּרְבָּנוֹת וְכוּ׳ (מנחות פו:), יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם.

וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקוֹר זֹאת מֵעַתָּה, שֶׁלֹּא בָּא הַמְּנוֹרָה אֶלָּא לְהַגִּיד נִסָּהּ שֶׁבְּנֵר מַעֲרָבִי הָיָה מַסְפִּיק בְּנֵר מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וְנֵר מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי, וְיֵשׁ לוֹמַר כְּפִי הַפְּשָׁט שֶׁהוּא לְנוֹי, שֶׁאַחַר שֶׁהוּצְרְכָה בִּיאָתָהּ לָרֶמֶז הַנִּזְכָּר אֵין נָכוֹן לְהָבִיא בֵּית ה׳ אֶלָּא דָּבָר מְתֻקָּן וְנָכוֹן שֶׁבַּמְּנוֹרוֹת.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז בְּשִׁבְעָה נֵרוֹת לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵם שִׁבְעִים אוּמּוֹת, כָּל אֶחָד יִרְמֹז לִכְלַל הָעֲשִׂירִי. יִרְמֹז כִּי כֻלָּן מְאִירִים לְנוֹכַח הַמַּעֲרָבִי, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמַּעֲרָב כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְרָמַז גַּם כֵּן שֶׁכֻּלָּן כָּלִים וְנֵר יִשְׂרָאֵל לֹא יִכְבֶּה. וְתִמְצָא שֶׁהֶאָרַת הַנֵּרוֹת אֵינוֹ אֶלָּא בַּלַּיְלָה, וְהוּא סוֹד הַגָּלוּת שֶׁנִּקְרָא לַיְלָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּבֹא זְמַן הַיְּשׁוּעָה הַמִּתְיַחֵס לָהּ בֹּקֶר, כְּתִיב (ישעיה כא:יב) ״אָתָא בֹקֶר״ וְגוֹ׳, יִכְבֶּה נֵר הָאוּמּוֹת וְיִשָּׁאֵר מִכְּלָלוּתָם נֵר יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. גַּם רָמַז בְּמִצְוַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת שֶׁיְּכַוֵּן הַמַּדְלִיק בְּהַדְלָקָתָם שֶׁתִּהְיֶה הֶאָרָתָם לְמוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, שֶׁהַכֹּל יִהְיוּ לְצָרְכֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְיַחֵס לָהֶם שֵׁם פָּנִים, כַּיָּדוּעַ לַמְּבִינִים.

פסוק ג

וַיַּעַשׂ כֵּן וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וַיַּעַשׂ כֵּן״ וְגוֹ׳. עוֹד חָזַר לוֹמַר כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, וְהוּא הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיַּעַשׂ כֵּן״ וְגוֹ׳. יְכַוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אָמְרוֹ וַיַּעַשׂ כֵּן כְּנֶגֶד פֵּרוּק הַנֵּרוֹת וְקִנּוּחָם כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה כַּחֲדָשָׁה, שֶׁבָּזֶה יֻצְדַּק הַחִנּוּךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאָמְרוֹ אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד סֵדֶר הַנָּחָתָן שֶׁיִּהְיוּ פִּיפִיּוֹתֵיהֶם אֶל מוּל פְּנֵי וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה לְצַד שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה בַּיּוֹם, וּבָא לוֹמַר שֶׁאָז בִּזְמַן שֶׁנִּצְטַוָּה עָשָׂה מַעֲשֶׂה הָאָמוּר. לָזֶה אָמַר כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁעָשָׂה בִּזְמַן שֶׁצִּוָּה ה׳ שֶׁהִיא בָּעֶרֶב. וַהֲגַם שֶׁאָמַרְנוּ כִּי יֶשְׁנָהּ לַהַדְלָקָה בַּיּוֹם בְּנֵר מַעֲרָבִי, דָּבָר זֶה לֹא הָיָה אֶלָּא בִּזְמַנֵּי יְרִידַת עַם ה׳, שֶׁהָיָה כָּבֶה נֵר מַעֲרָבִי (יומא לט:), לֹא בִּימֵי אַהֲרֹן, וּמַה גַּם בִּתְחִלַּת הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. גַּם רָמַז בְּאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳ לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, כִּי מַה שֶׁעָשָׂה אַהֲרֹן לֹא עֲשָׂאוֹ לְצַד הַמַּעֲלָה וְהַכָּבוֹד אֲשֶׁר הֶאֱמִיר אוֹתוֹ ה׳, אֶלָּא לְצַד עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מ:ט) ״לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי״.

פסוק ד

וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר פָּסוּק זֶה פַּעַם אַחֶרֶת כָּאן, וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁאָמַר כְּבָר בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה וּבְפָרָשַׁת וַיַּקְהֵל, יִתְיַשֵּׁב בֵּין לְמַאן דְּאָמַר לָא קְבִיעֵי נֵרוֹת, שֶׁבָּא לְהָסִיר מִכְשׁוֹל הַטָּעוּת הַנִּמְשָׁךְ מִמַּאֲמַר ״בְּהַעֲלֹתְךָ״ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהָיָה מְפָרֵק וְחוֹזֵר וּמַעֲלֶה אוֹתָם, וּמִזֶּה תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כִּי גַּם שְׁאָר הַמְּנוֹרָה אֵין חִיּוּב בְּקִיּוּמָהּ מִקְשָׁה, שֶׁהֲרֵי גַּם הַנֵּרוֹת בִּכְלַל חֵלֶק מֵהַמְּנוֹרָה הֵם, וּמָצִינוּ שֶׁהֵם מְפֹרָקִים, וְנָדוּן מֵהֶם כְּדִין דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא וְכוּ׳ לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל, שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״מִקְשָׁה״ זֶה הָיָה בִּתְחִלָּה, אֲבָל אַחַר כָּךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ. לָזֶה אָמַר וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה מִקְשָׁה וְגוֹ׳, שֶׁכֵּן הִיא עוֹמֶדֶת, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד כִּי הַנֵּרוֹת יָצְאוּ מֵהַכְּלָל מִקְשָׁה שֶׁל הַמְּנוֹרָה וְלֹא תִּלְמוֹד מֵהֶם. וּלְמַאן דְּאָמַר קְבִיעֵי נֵרוֹת גַּם כֵּן בָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁעָמְדָה הַמְּנוֹרָה בְּמַעֲשֵׂה מִקְשָׁה גַּם אַחַר שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ.

פסוק ו

קַח אֶת הַלְוִיִּם וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י קָחֵם בִּדְבָרִים. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁיַּבְדִּילֵם מִיִּשְׂרָאֵל וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם מַחֲנֵה לְוִיָּה לְצַד הַצּוֹרֶךְ בְּטַהֲרָתָם יוֹתֵר מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהָעֵד מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְטִהַרְתָּ אוֹתָם, הֲרֵי שֶׁבְּצָרְכֵי טַהֲרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

פסוק יט

וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתוּנִים לְאַהֲרֹן וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר תֵּיבַת ״נְתוּנִים״, יְכַוֵּין לְחַיֵּב הַמְּקַבֵּל לְקַבֵּל הַמַּתָּנָה, שֶׁלֹּא לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי לְקַבֵּל מַתָּנָה זוֹ. וַהֲגַם שֶׁבְּמִשְׁפְּטֵי אִישׁ לַחֲבֵרוֹ יָכוֹל לְמָאֵן כָּל עוֹד שֶׁלֹּא הִגִּיעָה לְיָדוֹ וְלֹא זָכָה בָּהּ, כָּאן מְחַיְּבָם לְקַבֵּל מַתָּנָה זוֹ הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַד לְמָאֵן בְּמַתָּנָה זוֹ, כִּי בְּאֶמְצָעוּת זֶה יֵאָסֵר עַל הַכֹּהֲנִים עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם וְיִתְחַיְּבוּ מִיתָה עָלֶיהָ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי (במדבר יח:ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״, אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה. וַהֲגַם שֶׁהָרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: לְוִיִּם שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים וְכוּ׳ חַיָּבִים מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, אֲבָל הַכֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת הַלֵּוִי אֵינוֹ בְּמִיתָה אֶלָּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, עַד כָּאן, עַל כָּל פָּנִים יֶשְׁנוֹ לָעֹנֶשׁ וְנִגְרַע מֵעֲבוֹדָתָם בַּעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. וּלְטַעַם זֶה יֵשׁ מָקוֹם לְמָאֵן, לָזֶה כָּפַל לוֹמַר ״נְתוּנִים״ בְּעַל כָּרְחָם.

מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר הַכָּתוּב ה׳ פְּעָמִים ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ בְּפָסוּק זֶה לְלֹא צֹרֶךְ. רַזַ״ל דָּרְשׁוּ (ויקרא רבה ב:א) שֶׁהוּא מַרְאֶה הַחִבָּה כָּפַל זִכְרוֹן שְׁמוֹתָם חָמֵשׁ פְּעָמִים בְּפָסוּק אֶחָד כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, וְהוּא דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וּלְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב נִרְאֶה כִּי בְּדִיּוּק נֶאֶמְרוּ הַזְכָּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמְרוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְכַוֵּן אֶל הַכְּלָלוּת, וְכַמַּאֲמָר הַקּוֹדֵם: ״קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאָמְרוֹ לַעֲבֹד עֲבוֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יְכַוֵּן אֶל הַבְּכוֹרוֹת שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁלָּהֶם הָיְתָה וְהַלְוִיִּם עוֹבְדִים עֲבוֹדָתָם, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא אָמַר ״עֲבוֹדָתָם״, שֶׁאָז הָיְתָה נֶאֱבֶדֶת הַכַּוָּנָה אֲשֶׁר כִּוֵּן לָהּ הַכָּתוּב. וְאָמְרוֹ וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חוֹזֵר אֶל הַכְּלָלוּת, וְחָשׁ לוֹמַר ״לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם״ שֶׁאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁחוֹזֵר אֶל הַקּוֹדֵם שֶׁהֵם הַבְּכוֹרוֹת לְבַד, לָזֶה נֶאֱמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לוֹמַר שֶׁעַל הַכְּלָלוּת הוּא אוֹמֵר. וְאָמְרוֹ וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וְלֹא אָמַר ״וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף״, נִתְחַכֵּם לְהוֹדִיעַ כִּי אָמְרוֹ ״וּלְכַפֵּר״ וְגוֹ׳ ״וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף״ אֵין אַחַת גְּזֵרַת חֲבֶרְתָּהּ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לְכַפֵּר וְגוֹ׳ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם נֶגֶף, אֶלָּא הֵם שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת הַטּוֹבָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם מִתַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ הַמְּסוּבָּבִים מֵהַחֲטָאִים, וְעוֹד, לֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגִשְׁתָּם, וְכַוָּנָה זוֹ מוּבֶנֶת מִמַּה שֶׁאָמַר ״בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁזֶּה יַגִּיד הֶבְדֵּל הַמַּאֲמָר שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר לְמַעְלָה. וְאָמְרוֹ בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא יִגְּשׁוּ אֶלָּא הַיְּחִידִים, עַל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקְצֹף עַל הַדָּבָר. וּמָצִינוּ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁיִּקְצֹף ה׳ עַל הַכְּלָלוּת בִּשְׁבִיל הַפְּרָט, וְצֵא וּלְמַד מֵעֲדַת קֹרַח מַאֲמַר ה׳ שָׁם (במדבר טז,כא): ״הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה״ וְגוֹ׳, וְהֻצְרַךְ מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל לַה׳ עַל הַדָּבָר. וְעַיֵּן שָׁם הַטַּעַם.

פסוק כ

וַיַּעַשׂ וְגוֹ׳ וְכָל עֲדַת וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״כֵּן עָשׂוּ״, עוֹד שִׁנָּה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר כָּל עֲדַת וְגָמַר אָמְרוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּכֶפֶל ״כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ עַל הַבְּכוֹרוֹת, וּבָא לְהַחְזִיק טוֹבָה לַבְּכוֹרוֹת יוֹתֵר, שֶׁהֲגַם שֶׁנָּטְלוּ מְקוֹמָן בַּעֲבוֹדַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ עָשׂוּ כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳, הֲגַם כִּי כְּפִי הַטֶּבַע אֱנוֹשִׁי יַכְאִיב לִבָּם וְלֹא יְדַקְדְּקוּ עֲשׂוֹת כְּכָל פְּרָטֵי הַמִּצְוָה. וְלָזֶה שִׁנָּה בְּמַאֲמָרוֹ מִלָּשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בּוֹ ״כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְאָמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא עַל כֻּלָּן מְדַבֵּר הַכָּתוּב כָּאן אֶלָּא עַל פְּרָט אֶחָד כָּאָמוּר.

פרק ט

פסוק א

בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב סֵדֶר הָרָגִיל לְהַקְדִּים זִכְרוֹן הַחֹדֶשׁ וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹן הַשָּׁנָה, שֶׁכֵּן תִּמְצָא בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר שֶׁאָמַר ״בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית״. גַּם כִּי בְּסֵדֶר זֶה שֶׁכָּתַב נִתְחַיֵּב הַכָּתוּב לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע זִכְרוֹן הַזְּמַן בְּמַאֲמַר לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מַה שֶׁלֹּא הָיָה עוֹשֶׂה כֵן אִם הָיָה מַקְדִּים זִכְרוֹן הַחֹדֶשׁ וְאַחַר כָּךְ זִכְרוֹן הַשָּׁנָה, שֶׁאָז יֹאמַר ״לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ אַחֲרֵי כֵן. עוֹד יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה נִשְׁתַּנֵּית פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהּ ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אָכֵן יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ וַיַּעֲשׂוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן. עוֹד קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ ה׳ לְצַוּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַפֶּסַח, וַהֲלֹא כְּבָר צִוָּה כָּאָמוּר בְּפָרָשַׁת בֹּא אֶל פַּרְעֹה (שמות יב:מג). וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר לָזֶה כִּי חָשׁ הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁאֵין מִצְוַת פֶּסַח אֶלָּא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבְבוֹאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת וְלֹא בַּמִּדְבָּר, לָזֶה בָּא לוֹמַר בַּמִּדְבָּר וְיַעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח, וְזֶה דָּבָר רָחוֹק.

וְנִרְאֶה כִּי כַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא, לְצַד שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה (שמות י״ב:מ״ג) ״כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ״, וְתַנְיָא בַּמְּכִילְתָּא וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״כָּל בֶּן נֵכָר״ – אֶחָד יִשְׂרָאֵל מוּמָר וְאֶחָד גּוֹי בְּמַשְׁמַע, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וּלְצַד שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל עָשׂוּ הָעֵגֶל וְכוּ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ה.) כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְיֵאָמֵר עָלָיו בֶּן נֵכָר, מֵעַתָּה יֵשׁ מָקוֹם לָדוּן בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח. וַהֲגַם שֶׁנִּתְרַצָּה ה׳ לְמֹשֶׁה בִּתְפִלּוֹתָיו וּבְמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל, עִם כָּל זֶה עוֹדָם לֹא נִתְבַּשְּׂרוּ שֶׁנִּתְכַּפֵּר עֲוֹן הָעֵגֶל וְיֵשׁ סָפֵק בַּדָּבָר. לָזֶה בָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן רְשׁוּת וְאָמַר לָהֶם וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח, וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְיַעֲשׂוּ לוֹמַר מִלְּבַד מַה שֶׁהֻבְטְחוּ שֶׁנִּחַם ה׳ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת, עוֹד לָהֶם שֶׁהֻכְשְׁרוּ לִהְיוֹת רְאוּיִם לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח.

וּמֵעַתָּה בָּאנוּ לְהַשְׂכִּיל לְהֵטִיב שִׁנּוּי הַקְדָּמַת זִכְרוֹן הַשָּׁנָה, כִּי כֵיוָן שֶׁכָּל עַצְמוֹ לֹא בָּא הַמַּאֲמָר כָּאן אֶלָּא לְהַכְשִׁירָם לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח, לָזֶה פֶּתַח דְּבָרָיו הִזְכִּיר שָׁנָה הַשֵּׁנִית, לְהַשְׂכִּיל סוֹבֵב הַמַּאֲמָר, שֶׁהוּא לְצַד שֶׁהָיָה זֶה אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, מַה שֶׁאֵין הַדָּבָר מֻשְׂכָּל בְּהַזְכָּרַת זְמַן הַחֹדֶשׁ שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּיֵּם בָּזֶה הֶעָרַת הַדָּבָר. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ שֶׁלֹּא בָּא לְצַוּוֹת לָזֶה אֶלָּא לְרִשְׁיוֹן, וְדַי בְּהוֹדָעַת הַמִּשְׁפָּט לְמֹשֶׁה שֶׁכֵּן הוּא הַדִּין. וְאוּלַי לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים (ו.) שֶׁמַּאֲמָר זֶה הָיָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, נוּכַל לוֹמַר כִּי זֶה הַמַּאֲמָר הָיָה קֹדֶם יְרִידַת שְׁכִינָה לַמִּשְׁכָּן בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וְהִקְדִּים ה׳ מַאֲמָר זֶה לְבַשְּׂרָם שֶׁכְּשֵׁרִים הֵם לַעֲשׂוֹת פֶּסַח וְאַחַר יָרְדָה שְׁכִינָה. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ אַחֲרֵי זֶה וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן.

פסוק ו

וַיְהִי אֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד עַל הָרַבִּים, וְעוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח אַחַר שֶׁהוֹדִיעַ שֶׁהָיוּ טְמֵאִים? וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ עַל הַפֶּסַח כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ בִּפְסָחִים (דף ו.) שֶׁמַּאֲמַר ״וְיַעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח״ הָיָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לָהֶם לְהִשְׁתַּמֵּר מִטֻּמְאָה, וְתָבֹא הַסְּבָרָא לְהַטִּיל בָּהֶם דֹּפִי אֲשֶׁר לֹא שָׁמְרוּ אֶת מִצְוַת ה׳ וְנִטְמְאוּ וְלֹא חָשְׁשׁוּ לְמִצְוַת פֶּסַח, תַּלְמוּד לוֹמַר וַיְהִי לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר כִּי לֹא הָיָה אֶלָּא עִנְיַן טֻמְאָה אַחַת אֲשֶׁר נִטְמְאוּ הָאֲנָשִׁים בָּהּ, וְעִנְיַן טֻמְאָה זֶה עַצְמוֹ לֹא הָיָה בְּיָדָם לְהִשְׁתַּמֵּר מִמֶּנּוּ וּבְעַל כָּרְחָם הָיוּ נִטְמָאִים, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה כה:), בֵּין לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שֶׁאָמַר נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף הָיוּ, בֵּין לְרַבִּי עֲקִיבָא, בֵּין לְרַבִּי יִצְחָק שֶׁאָמַר טְמֵאֵי מֵת מִצְוָה הָיוּ צְרִיכִין לִטַּמֵּא הֲגַם שֶׁיָּדְעוּ שֶׁטֻּמְאָתָם נִמְשֶׁכֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז מַאֲמַר וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח לוֹמַר שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִשְׁמֹר עַצְמָן מֵהַטֻּמְאָה לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח. וְאָמְרוֹ בַּיּוֹם הַהוּא, כְּבָר דִּקְדְּקוּ רַזַ״ל (פסחים צ:) לְמַר כְּדַעְתּוֹ וּלְמַר כְּדַעְתּוֹ. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁהָיוּ יְחִידִים הוּא שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח, אֲבָל אִם הָיוּ צִבּוּר הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח כִּי בָּא בְּטֻמְאָה. שׁוּב רָאִיתִי בְּסִפְרֵי מֵרַזַ״ל שֶׁדִּיְּקוּ כֵן.

לְנֶפֶשׁ אָדָם. אָמְרוֹ ״לְנֶפֶשׁ אָדָם״ לוֹמַר, אֲבָל לִטְמֵא שֶׁרֶץ יְכוֹלִין הֵם, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים צ.) שֶׁאָמְרוּ שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ וְטוֹבֵל וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ לָעֶרֶב, אֲבָל טְמֵא מֵת הֲגַם שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״בַּיּוֹם הַהוּא״. וְאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלָּהֶם בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, כְּתִיב ״בַּיּוֹם הַהוּא״ – הוּא שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין, אֲבָל בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו הָיוּ יְכוֹלִין. וְגַם לִסְבָרַת הָאוֹמֵר ״בַּיּוֹם הַהוּא״ נִטְמְאוּ, יֶשְׁנוֹ לְפֵרוּשֵׁנוּ בְּמַאֲמַר ״לְנֶפֶשׁ אָדָם״ לוֹמַר שֶׁאִם הָיָה שֶׁרֶץ שׁוֹחֲטִין עָלָיו.

וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְגוֹ׳. טַעַם קָרְבָתָם לִפְנֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, לְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב כְּדֵי שֶׁתָּבֹא הַהוֹרָאָה מִמֹּשֶׁה תֵּכֶף וּמִיָּד לַכֹּהֵן לְהַקְרִיב אֶת קָרְבְּנֵיהֶם אִם כֵּן יוֹרֶה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא פֶּרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (בבא בתרא קיט.) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֶפְשָׁר עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלֹא אָמַר וְכוּ׳, אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִים וּבָאוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּמַאי קָא מִפַּלְגֵי? מָר סָבַר חוֹלְקִין כָּבוֹד לַתַּלְמִיד בִּמְקוֹם הָרַב, וּמָר סָבַר אֵין חוֹלְקִין, וְהִלְכְתָא חוֹלְקִין, וְהִלְכְתָא אֵין חוֹלְקִין, וְלֹא קַשְׁיָא – הָא דְּפָלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, הָא דְּלָא פָּלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. הִנֵּה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ הִלְכְתָא חוֹלְקִין וְהִלְכְתָא אֵין חוֹלְקִין, וְהֶעֱמִידוּ אָמְרָם הִלְכְתָא חוֹלְקִין בִּדְפָלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא וְהִלְכְתָא אֵין חוֹלְקִין בִּדְלָא פָּלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, הַדְּבָרִים מוֹכִיחִים שֶׁחוֹלְקִין רַבִּי יֹאשִׁיָּה וְאַבָּא חָנָן בַּקְּצָווֹת – מָר סָבַר חוֹלְקִין אֲפִלּוּ אֵין רַבּוֹ חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד, וּמָר סָבַר אֵין חוֹלְקִין אֲפִלּוּ חוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ כָּבוֹד, שֶׁבָּזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר הִלְכְתָא וְכוּ׳ וְהִלְכְתָא וְכוּ׳ מִכְּלָל דִּפְלִיגִי.

וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקוֹר זֹאת: מִנַּיִן לוֹ לַשַּׁ״ס לְהַעֲמִיד מַחְלוֹקֶת זוֹ שֶׁחוֹלְקִין בַּקְּצָווֹת, וּמַה גַּם הֱיוֹת הֵפֶךְ הַכְּלָל שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְהַעֲמִיד מַחְלוֹקֶת רַזַ״ל בַּקְּצָווֹת? וְאִם לְצַד שֶׁלֹּא נוֹדַע מַחְלָקְתָּם אִם בְּשֶׁחוֹלֵק וְכוּ׳ אִם בְּשֶׁאֵין חוֹלֵק וְכוּ׳, אֵין הֶכְרֵעַ לוֹמַר שֶׁאֵין חוֹלְקִין אֶלָּא בְּשֶׁאֵין חוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ וְכוּ׳, אֲבָל כְּשֶׁחוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ וְכוּ׳ מוֹדִים שֶׁחוֹלְקִין, אוֹ נֵלֵךְ לְצַד זֶה שֶׁאֵין חוֹלְקִין הַתַּנָּאִים אֶלָּא כְּשֶׁחוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ וְכוּ׳, אֲבָל כְּשֶׁאֵין רַבּוֹ חוֹלֵק מוֹדִים שֶׁאֵין חוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן הֶעֱמִיד הַשַּׁ״ס מַחְלוֹקֶת בַּקְּצָווֹת? זֶה דּוֹחַק, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַשַּׁ״ס לַעֲמוֹד עַל מַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי הַתַּנָּאִים קוֹדֶם כְּמִנְהַג הַשַּׁ״ס, וִיגַלֶּה מַחְלָקְתָּם, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר הִלְכְתָא וְכוּ׳.

וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי הַשַּׁ״ס דִּיֵּק שֶׁחוֹלְקִין בַּקְּצָווֹת מִתּוֹךְ מַחְלָקְתָּם מִמַּה שֶׁחוֹלְקִין, כִּי בִּשְׁלָמָא אִי אָמְרִינַן שֶׁחוֹלְקִין בַּקְּצָווֹת שַׁפִּיר, אֶלָּא אִם אֵינָם חוֹלְקִין אֶלָּא בַּחֲלוּקָּה אַחַת וְשָׁוִים בַּחֲבֶרְתָּהּ, לָמָּה פָּלִיג תַּנָּא עַל דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לְהַעֲמִיד דְּבָרָיו בַּחֲלוּקָּה שֶׁיּוֹדֶה בָּהּ הוּא? גַּם זֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק, כִּי זֶה הַטַּעַם צוֹדֵק בְּדִבְרֵי אַבָּא חָנָן שֶׁחוֹלֵק בַּקְּצָווֹת אֲפִלּוּ דְּלָא פָּלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא, אֲבָל רַבִּי יֹאשִׁיָּה מִי יֹאמַר שֶׁסּוֹבֵר אֵין חוֹלְקִין אֲפִלּוּ פָּלִיג לֵיהּ רַבֵּיהּ יְקָרָא? וְעוֹד, גַּם עַל הַחוֹלֵק אֲנִי דָּן מִי גִּלָּה לוֹ שֶׁתַּנָּא קַמָּא בְּכָל הַקְּצָווֹת הוּא אוֹמֵר?

אָכֵן הַטַּעַם הוּא, כִּי מִמַּה שֶׁהֻצְרַךְ רַבִּי יֹאשִׁיָּה לְסָרֵס הַמִּקְרָא וּלְדָרְשׁוֹ, וְהוּא הֵפֶךְ פְּשַׁט הַכָּתוּב, הֲרֵי זֶה מַגִּיד כִּי לֹא מָצָא לוֹ דֶּרֶךְ לְהַעֲמִידוֹ בְּלֹא סֵרוּס. וְאִם הָיָה סוֹבֵר רַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁחוֹלְקִין כָּבוֹד לַתַּלְמִיד בִּמְקוֹם הָרַב, הָיָה לוֹ לְהַנִּיחַ הַכָּתוּב כִּפְשׁוּטוֹ וּלְהַעֲמִידוֹ כְּשֶׁחוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ כָּבוֹד. וְיֻצְדְּקוּ הַדְּבָרִים בְּהָאִישׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהָיָה עָנָו מְאֹד, שֶׁהָיָה חוֹלֵק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן אָחִיו, וּמַה גַּם שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ. עוֹד מְצָאנוּהוּ שֶׁהָיָה חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פרשת בא יב) שֶׁאָמְרוּ כְּשֶׁהָיוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי פַּרְעֹה, מֹשֶׁה חוֹלֵק כָּבוֹד לְאַהֲרֹן שֶׁיַּקְדִּים בַּדִּבּוּר וְאַהֲרֹן לְמֹשֶׁה, וְהָיָה הַדִּבּוּר יוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵיהֶם. הִנֵּה הוּא חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד.

וּמִמַּה שֶׁסֵּרֵס הַמִּקְרָא גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁסּוֹבֵר שֶׁאֵין חוֹלְקִין וְכוּ׳ אֲפִילוּ חוֹלֵק לוֹ רַבּוֹ כָּבוֹד, וּמִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנֶּחְלְקוּ גַּם כֵּן בְּעִנְיַן בְּנוֹת צְלָפְחָד דִּכְתִיב ״וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר״ וְגוֹ׳ (במדבר כז:ב), וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֶפְשָׁר עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְכוּ׳ וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר וְלֹא אָמַר וְכוּ׳ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים בָּעֵדָה וְהָעֵדָה וְכוּ׳, אֶלָּא סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִים וְכוּ׳, וּמֵבִיא הַשַּׁ״ס הָעִנְיָן עַצְמוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ לְמַעְלָה. וְהִנֵּה מִמַּה שֶׁרָאִינוּ שֶׁחָלַק אַבָּא חָנָן בַּעֲמִידַת בְּנוֹת צְלָפְחָד לִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְהָעֵדָה, מִן הַסְּתָם לֹא הָיוּ הַנְּשִׂיאִים חוֹלְקִין כָּבוֹד לְכָל הָעֵדָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֹשֶׁה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל פִּי כֵן אָמַר אַבָּא חָנָן שֶׁחָלְקוּ לָהֶם כָּבוֹד. הָא לָמַדְתָּ שֶׁסּוֹבֵר שֶׁחוֹלְקִין כָּבוֹד אֲפִילוּ אֵין רַבּוֹ חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד, וּמֵעַתָּה הִרְוַחְנוּ טַעַם נָכוֹן לָמָּה נֶחְלְקוּ שְׁתֵּי פְּעָמִים רַבִּי יֹאשִׁיָּה וְאַבָּא חָנָן.

פסוק ז

לָמָּה נִגָּרַע וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת טַעֲנַת הָאֲנָשִׁים בְּמַאֲמַר ״לָמָּה נִגָּרַע״, הֲלֹא טַעְמָם בְּפִיהֶם יַעֲנוּ ״אֲנַחְנוּ טְמֵאִים״, וּמַה מְבַקְשִׁים לִתֵּן לָהֶם תּוֹרָה חֲדָשָׁה. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁנִּטְמְאוּ בִּרְשׁוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בֵּין לְמַאן דְּאָמַר טְמֵאֵי מֵת מִצְוָה בֵּין לְמַאן דְּאָמַר נוֹשְׂאֵי אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, חָשְׁבוּ כִּי יָדִין ה׳ אוֹתָם כַּטְּהוֹרִים, וּכְשֵׁם שֶׁמָּצִינוּ (פסחים עז.) שֶׁיִּתְרַצֶּה ה׳ עֲשׂוֹת הַפֶּסַח בְּטוּמְאָה בְּצִבּוּר, לָזֶה טָעֲנוּ לָמָּה נִגָּרַע, וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁעָשׂוּ מִצְוָה יִהְיוּ נִגְרָעִים מִקָּרְבַּן פֶּסַח? אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ לַפֶּסַח תַּשְׁלוּמִין כַּחֲגִיגָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה, שֶׁאָמְרוּ (חגיגה ט.) חוֹגֵג וְהוֹלֵךְ כָּל הָרֶגֶל, כְּמוֹ כֵן יְצַו ה׳ לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ פֶּסַח לְמָחָר, וְהוּא מַאֲמַר בְּמוֹעֲדוֹ שֶׁהוּא מוֹעֵד הַפֶּסַח.

וְאוּלַי כִּי לָזֶה דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר בַּיּוֹם הַהוּא, פֵּרוּשׁ, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל טֻמְאָתָם הָיָה, לָזֶה בָּאוּ בַּיּוֹם הַהוּא כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹתוֹ תַּשְׁלוּמִין לְמָחָר.

וּלְדֶרֶךְ זֶה אָנוּ מַרְוִיחִים טַעַם שֶׁה׳ אָמַר מִצְוָה זוֹ שֶׁל פֶּסַח שֵׁנִי אַחַר שֶׁשָּׁאֲלוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיוּ טְהוֹרִים בְּתוֹךְ יְמֵי הַפֶּסַח כַּנִּדּוֹן שֶׁלְּפָנֵינוּ, אַף עַל פִּי כֵן אֵין לוֹ תַּשְׁלוּמִין לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח כַּחֲגִיגָה אֶלָּא בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי.

עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ לָמָּה נִגָּרַע, פֵּרוּשׁ: כֵּיוָן שֶׁהָיָה יוֹם שְׁבִיעִי לְטֻמְאָתָם, טוֹעֲנִים שֶׁיְּכוֹלִין לִשְׁחוֹט עֲלֵיהֶם פִּסְחֵיהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ, כֵּיוָן שֶׁהֵם נִטְהָרִים לָעֶרֶב וְאֵין לָהֶם טֻמְאָה אֶלָּא בַּיּוֹם הַהוּא, וְהוּא מַאֲמַר בַּיּוֹם הַהוּא, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ עִנְיָנִים אֲחֵרִים, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.

פסוק יג

וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא כָּתַב עֹנֶשׁ הַמְּבַטֵּל פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ עַד עַתָּה וְלֹא כְּשֶׁכָּתַב מִצְוַת הַפֶּסַח, וּלְפִי מַה שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּעִנְיָן זֶה (פסחים צג.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּנוּ רַבָּנָן חַיָּב עַל הָרִאשׁוֹן וְחַיָּב עַל הַשֵּׁנִי דִּבְרֵי רַבִּי, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר חַיָּב עַל הָרִאשׁוֹן וּפָטוּר עַל הַשֵּׁנִי, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר אַף עַל הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אִם כֵּן לֹא עָשָׂה הַשֵּׁנִי, וְאָמְרוּ שָׁם בִּפְסָחִים וּשְׁלָשְׁתָּם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, יְעֻיַּן שָׁם. מֵעַתָּה לְכָל אַחַת מֵהַסְּבָרוֹת הִנִּיחַ הַכָּתוּב לוֹמַר עַד כָּאן לְכָל אֶחָד מֵהַסְּבָרוֹת כְּדַרְכּוֹ, מַה שֶׁלֹּא הָיִינוּ שׁוֹמְעִין כֵּן אִם הָיָה מְצַוֶּה בִּמְקוֹמוֹ.

פסוק יד

וְכִי יָגוּר. אָמַר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהַטִּיל עַל יִשְׂרָאֵל מִשְׁפַּט הַגֵּרִים לְבַל יְזַלְזְלוּ בַּמִּצְווֹת, וְלָזֶה אָמַר וְכִי יָגוּר מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, וּמַה עִנְיָן רִאשׁוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם זֶה לְיִשְׂרָאֵל.

וְעָשָׂה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּתַב ״וְעָשָׂה״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזֹר לוֹמַר כֵּן יַעֲשֶׂה, וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁבָּא לִשְׁלֹל גֵּר תּוֹשָׁב, וְלָזֶה אָמַר וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְיִהְיֶה מֵאוֹתָם שֶׁעוֹשִׂים פֶּסַח, דְּהַיְנוּ גֵּר שֶׁמְּקַיֵּם הַתּוֹרָה, עַל זֶה אֲנִי מְצַוְּךָ כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וְגוֹ׳ כֵּן יַעֲשֶׂה. וְאֵין פֵּרוּשׁ זֶה מַסְפִּיק, כִּי מוּבָן הוּא הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּגֵר גָּמוּר.

וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי (במדבר ט:יד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, הֲרֵי שֶׁנִּתְגַיֵּר בֵּין שְׁנֵי פְּסָחִים, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה שֵׁנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּלְאֶזְרַח״, מָה אֶזְרָח שֶׁלֹּא עָשָׂה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב ״וְעָשָׂה״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר אִם הָיָה בֶּן מַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹן אָז יִתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת שֵׁנִי כְּשֶׁלֹּא הֻכְשַׁר. וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ וְעָשָׂה תְּנַאי הוּא, אָז הוּא כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וְגוֹ׳ יַעֲשֶׂה, פֵּרוּשׁ חֻקַּת הַפֶּסַח הוּא שֶׁיֶּשְׁנוֹ גַּם כֵּן בְּתַשְׁלוּמִין, אֲבָל אִם אֵינוֹ בְּפֶסַח רִאשׁוֹן אֵינוֹ בְּפֶסַח שֵׁנִי.

עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ, בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה פֵּרַט הַכָּתוּב הַגֵּר בְּמִצְוָה זוֹ מִכָּל הַמִּצְווֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין לִי אֶלָּא פֶּסַח שֶׁהִשְׁוָה הַגֵּר לָאֶזְרָח, כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״חֻקָּה אַחַת״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן, עִם כָּל זֶה לָמָּה לֹא בָּחַר לְפָרֵט אֶלָּא בְּמִצְוַת פֶּסַח? אָכֵן לְצַד שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאֵין הַגֵּר חַיָּב בְּפֶסַח, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לֹא הוּא וְלֹא אֲבוֹתָיו בְּמִצְרַיִם, וְאֵין מָקוֹם לְמַעֲשֵׂה פֶּסַח אֶצְלָם כִּי לֹא פָּסַח ה׳ עַל בָּתֵּיהֶם בְּמִצְרַיִם. וְזֶה דּוֹמֶה לְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ביכורים א,ד) גֵּר מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר וְכוּ׳, כְּמוֹ כֵן הַדָּבָר הַזֶּה. לָזֶה חִדֵּשׁ הַכָּתוּב דִּין זֶה כָּאן וְאָמַר וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח, הוֹסִיף בּוֹ תּוֹסֶפֶת פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁאֵינוֹ מֵהַיּוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם, אַף עַל פִּי כֵן מִלְּבַד שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת, וְאַף גַּם זֹאת ״וְעָשָׂה פֶסַח״ וְגוֹ׳:

וְדִקְדֵּק לוֹמַר אִתְּכֶם, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁאַתֶּם רוֹאִים זֶה חָדָשׁ מִקָּרוֹב בָּא, עִם כָּל זֶה אִתְּכֶם הוּא כְּאֶחָד מִמֶּנּוּ, וִיצִיאָתֵנוּ מִמִּצְרַיִם הָיְתָה גְּאֻלַּת עוֹלָם גַּם לְנֶפֶשׁ הַגֵּר, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה בַּנִּגְלֶה הָיָה בַּנִּסְתָּר, כִּי שֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה אֶחָד הוּא, וּכְשֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם הָיְתָה כְּלָלוּת הַקְּדֻשָּׁה טְבוּעָה בְּטֻמְאַת מִצְרַיִם, וְאִם חָס וְשָׁלוֹם הָיָה כְּלָלוּת הַקְּדֻשָּׁה נִטְבָּע אֵין תְּרוּפָה לָעֲנָפִים, כִּי הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הָעִקָּר, וְהַצָּלַת הָעִקָּר נוֹגַעַת גַּם לָעֲנָפִים.

וְאָמַר כְּחֻקַּת הַפֶּסַח, חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיֹּאמַר הָאוֹמֵר: הֵן הָאֱמֶת כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה כָּל מִשְׁפְּטֵי פֶסַח, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁהֵם מַמָּשׁ דִּבְרֵי שֶׁקֶר, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר לְהַגִּיד ״עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ״ וְגוֹ׳ וְכַדּוֹמֶה, עֲדַיִן דָּן אָנֹכִי כִּי לֹא יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר, תַּלְמוּד לוֹמַר ״כְּחֻקַּת הַפֶּסַח״, כִּי יָכוֹל יוּכַל דַּבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי הָיֹה הָיָה גַּם הוּא בְּמִצְרַיִם בִּבְחִינַת הַשָּׁרָשִׁים. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות כ״ג:ט׳) ״וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר״.

וְאָמְרוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה בָּא לְחוֹבָה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁלֹּא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לִרְשׁוּת שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר ״כֵּן יַעֲשֶׂה״ חוֹבָה, וּמַאֲמַר חֻקָּה אַחַת בָּא לְהַשְׁווֹת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ:

פסוק יז

וּלְפִי הֵעָלוֹת. אָמַר וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן, לוֹמַר כִּי עִנְיַן הֶעָנָן אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן הָיָה מְשַׁמֵּשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים: אֶחָד הוּא לְמִכְסֶה עַל הָאֹהֶל לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, וְהוּא מַאֲמַר כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל (עַל) הָעֵדוּת, וְהוֹסִיף עוֹד וְאָמַר וּלְפִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וְעוֹד הָיָה הֶעָנָן לְצֹרֶךְ זֶה, שֶׁלְּפִי הֵעָלוֹתוֹ יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ זְמַן הַנְּסִיעָה וּזְמַן הַחֲנִיָּה.

וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הוּא אָמְרוֹ וְאַחֲרֵי כֵן וְגוֹ׳, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת גְּזֵרָה בַּמַּאֲמָר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וּלְפִי הֵעָלוֹת וְגוֹ׳ יִסְעוּ״, כְּשִׁעוּר מַאֲמָר הַסָּמוּךְ ״וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן וְגוֹ׳ שָׁם יַחֲנוּ״. וְנִרְאֶה שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ״אַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ״ הָיָה נִשְׁמָע שֶׁזֶּה הוּא גְּזֵרַת הַכָּתוּב, וְלֹא כֵן הוּא הַכַּוָּנָה, אֶלָּא שֶׁהַגְּזֵרָה הוּא בַּמַּאֲמָר הַבָּא אַחַר כָּךְ עַל פִּי ה׳ וְגוֹ׳, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וּלְפִי הֵעָלוֹת וְגוֹ׳, וְאַחֲרֵי כֵן הוּא שֶׁיִּהְיוּ נוֹסְעִים וְגוֹ׳, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן עַל פִּי ה׳ וְגוֹ׳, הֲרֵי הֵם נוֹסְעִים עַל פִּי ה׳.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר בְּדֶרֶךְ זֶה, שֶׁזּוּלַת כֵּן אִם הָיָה אוֹמֵר ״אַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ״, הָיְתָה הַגְּזֵרָה בְּתֵבַת ״אַחֲרֵי כֵן״, וְהָיָה הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹסְעִים קֹדֶם אֶלָּא אַחֲרֵי כֵן, וְאֵין בַּנִּשְׁמָע שֶׁהָיוּ עַל כָּל פָּנִים נוֹסְעִים כְּשֶׁהָיָה נוֹסֵעַ הֶעָנָן. לָזֶה אָמַר וְאַחֲרֵי כֵן כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נִרְדֶּפֶת לְמַעְלָה וְתָבֹא הַגְּזֵרָה בְּמַאֲמַר ״יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, כְּאִלּוּ אָמַר ״וּלְפִי הֵעָלוֹת וְגוֹ׳ יִסְעוּ״. וְאִם הָיָה אוֹמֵר בְּסֵדֶר זֶה ״וּלְפִי הֵעָלוֹת וְגוֹ׳ יִסְעוּ״, אָז הָיָה נִשְׁמָע שֶׁבַּעֲלוֹתוֹ הוּא שֶׁמִּתְחַיְּבִים לִסֹּעַ, וְאֵין בַּמּוּבָן שֶׁאִם יִרְצוּ לִסֹּעַ שֶׁתִּמְנָעֵם מְנִיעַת עֲלִיַּת הֶעָנָן, לָזֶה אָמַר ״וּלְפִי הֵעָלוֹת וְגוֹ׳ וְאַחֲרֵי כֵן״ לוֹמַר וְלֹא קֹדֶם.

פסוק יח

עַל פִּי ה׳ יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. וְהֶעָנָן יַגִּיד אֲשֶׁר פִּי ה׳ יִקֳּבֶנּוּ.

כָּל יְמֵי וְגוֹ׳ וּבְהַאֲרִיךְ וְגוֹ׳. בָּא הַכָּתוּב לְסַדֵּר כָּל בְּחִינוֹת הַנְהָגוֹת הֶעָנָן, וּלְלַמֵּד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים בַּאֲשֶׁר יַחְפֹּץ ה׳. וְהִתְחִיל בְּעִנְיַן אֲרִיכוּת זְמַן הַחֲנִיָּה וְאָמַר כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן יַחֲנוּ, פֵּרוּשׁ יַחֲנוּ – יַחְפְּצוּ לַחֲנוֹת, וְלָזֶה לֹא אָמַר חָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁעָשׂוּ לְצַד הַהֶכְרֵחַ מֵהַמַּנְהִיג, וְהוֹסִיף לוֹמַר וּבְהַאֲרִיךְ וְגוֹ׳ לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ יַאֲרִיךְ כָּל כָּךְ יָמִים רַבִּים אַף עַל פִּי כֵן יַחֲנוּ, וְאָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ וְגוֹ׳ לוֹמַר כִּי מִלְּבַד שֶׁהָיוּ חוֹנִים כָּל זְמַן וְכוּ׳ עוֹד מוֹדִיעַ כִּי לֹא הָיוּ עוֹשִׂים הַדָּבָר לְצַד שֶׁהָיוּ חֲפֵצִים בְּשֶׁבֶת וְלֹא בְּהִלּוּךְ אֶלָּא לְצַד שְׁמִירַת דְּבַר ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְרוּ וְגוֹ׳ הֲגַם שֶׁהֵם יָמִים רַבִּים. וְאָמְרוֹ וְלֹא יִסָּעוּ וְלֹא אָמַר וְלֹא נָסְעוּ, לִשְׁלֹל בְּחִינַת הַחוֹשֵׁב כְּאִלּוּ אָמַר וְלֹא יַחְפְּצוּ לִסַּע.

פסוק כ

וְיֵשׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ יָמִים מִסְפָּר. גַּם זֶה מְסַפֵּר בְּשֶׁבַח יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא יַחֲנוּ לָפוּשׁ אֶלָּא יָמִים מוּעָטִים – יִסְעוּ בְּהֵעָלוֹת הֶעָנָן. וְאָמַר עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ, וְאֵין שַׁיָּכוּת לְזִכְרוֹן שְׁנֵיהֶם אֶלָּא לְמַסָּע, נִתְכַּוֵּן לְהַשְׁווֹת הַנְּסִיעָה לַחֲנִיָּה, לוֹמַר: כְּשֵׁם שֶׁעַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ בְּרָצוֹן וְהַשְׁלָמַת דַּעַת לָנוּחַ מֵהַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ כֵן בָּרָצוֹן הַשָּׁלֵם הָיוּ נוֹסְעִים, הֲגַם שֶׁהָיוּ נוֹחִים זְמַן מוּעָט.

וְרָאִיתִי שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל ״יָמִים מִסְפָּר״ – שִׁבְעַת יוֹמִין, וּלְפִי דְּבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵין מָקוֹם לִדְבָרֵינוּ לוֹמַר שֶׁבָּא לְשַׁבֵּחַ יִשְׂרָאֵל כִּי יֵשׁ בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים לָנוּחַ מִן הַדֶּרֶךְ. וְלִדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁבֵּין בְּפֶרֶק הַחֲנִיָּה וּבֵין בְּפֶרֶק הַנְּסִיעָה, הֲגַם שֶׁהָיָה לָהֶם הָרָצוֹן, לֹא הָיוּ עוֹשִׂים הַדָּבָר אֶלָּא לְצַד הֱיוֹת הַדָּבָר מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהוּא אָמְרוֹ עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ:

פסוק כא

וְיֵשׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְגוֹ׳. מִכָּאן וָאֵילָךְ בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ הַהַדְרָגוֹת שֶׁהָיוּ בְּשִׁנּוּי חֲנִיָּתָם, וְהִתְחִיל מִזְּמַן חֲנִיַּת לַיְלָה, וְהוּא אָמְרוֹ מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, וְאָמַר סָמוּךְ לָהּ זְמַן חֲנִיַּת יוֹם וָלַיְלָה כְּאָמְרוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, וְאָמַר סָמוּךְ לָהּ זְמַן שְׁנֵי יָמִים, כְּאָמְרוֹ יוֹמַיִם, וְסָמוּךְ לָהּ חֹדֶשׁ, וְסָמוּךְ לָהּ יָמִים שֶׁהוּא שָׁנָה. וְהוֹדָעָה בָּזֶה אֵינוֹ כַּהוֹדָעָה בַּפְּסוּקִים הַקּוֹדְמִין פָּסוּק ״וּבְהַאֲרִיךְ״ וּפָסוּק ״וְיֵשׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ יָמִים מִסְפָּר״, שֶׁאִם כֵּן לֹא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים זִכְרוֹן יָמִים מִסְפָּר לְזִכְרוֹן עֶרֶב עַד בֹּקֶר. וְאֵין לוֹמַר כִּי שְׁנֵי פְּסוּקִים ״וּבְהַאֲרִיךְ״ וְ״יֵשׁ וְגוֹ׳ יָמִים מִסְפָּר״ הֵם זִכְרוֹן דֶּרֶךְ כְּלָל מַה שֶׁפֵּרַט אַחַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי אֵין בַּכְּלָל מַה שֶׁבַּפְּרָט שֶׁהוּא מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְיוֹמָם וָלַיְלָה. אֶלָּא וַדַּאי כִּי שְׁנֵי כְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים יַגִּידוּ עִנְיָן אֶחָד כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְשְׁלֹשָׁה כְּתוּבִים הָאַחֲרוֹנִים יַגִּידוּ הַדְרָגוֹת שִׁנּוּיֵי הָעַכָּבָה שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּנִּים מִגֶּדֶר לַיְלָה אַחַת לְגֶדֶר שָׁנָה אַחַת. וְהַטַּעַם בָּזֶה לְפִי מַאֲמַר אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁטַּעַם הַעֲבָרָתָם בַּמִּדְבָּר הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַשְּׁבוּיוֹת בְּיַד שׁוֹכֵן מִדְבַּר צִיָּה, אֲשֶׁר עַל כֵּן הַיּוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת הָיָה מְשַׁעֵר שִׁעוּר אֲשֶׁר יַסְפִּיק לְבֵרוּר בַּמָּקוֹם הַהוּא אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה, וְהָיוּ מִתְעַכְּבִים כְּפִי הַצֹּרֶךְ, גַּם לֹא הָיוּ חוֹנִים אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְבָרֵר וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁיַּסְפִּיק בּוֹ הַבֵּרוּר בְּמֶשֶׁךְ זְמַן הִלּוּכָם בּוֹ.

פסוק כב

בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, יְסַפֵּר כָּאן בְּשֶׁבַח יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲפִילוּ כָּל כָּךְ נִתְעַכֵּב הֶעָנָן שָׁנָה אַחַת יַחֲנוּ בִּרְצוֹנָם, וּבְהֵעָלֹתוֹ אֲפִילוּ לֹא יִתְעַכֵּב אֶלָּא מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן – נוֹסְעִים. וְהִשְׁוָה הַכָּתוּב שְׁנֵיהֶם, רְצוֹן הַנְּסִיעָה שֶׁהָיְתָה לָהֶם בְּשֶׁלֹּא הָיָה מִתְעַכֵּב אֶלָּא לַיְלָה אַחַת לָרָצוֹן שֶׁהָיָה לָהֶם לִנְסוֹעַ אַחַר שָׁנָה אַחַת, כִּי וַדַּאי יַחְפְּצוּ לִסַּע, וְהִשְׁוָה הַכָּתוּב רָצוֹן שֶׁהָיָה לָהֶם בִּנְסִיעָה אַחַר שָׁנָה אַחַת לִנְסִיעָה אַחַר לַיְלָה אַחַת לַחֲנִיָּתָם שֶׁלֹּא הָיוּ קָצִים בְּעַכָּבַת הַחֲנִיָּה לְצַד הַזְּמַן שֶׁלֹּא הָיָה כָּל כָּךְ אָרוֹךְ כְּמוֹ כֵן בַּחֲנִיָּתָם שָׁנָה אַחַת, וְגָמַר אוֹמֶר הַטַּעַם, עַל פִּי ה׳ שֶׁלֹּא הָיוּ חֲפֵצִים אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מַאֲמַר ה׳. וְאָמְרוֹ שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת ה׳ פֵּרוּשׁ, הָיוּ מַמְתִּינִים כַּשִּׁיעוּר אֲשֶׁר יַמְתִּין ה׳ לִסַּע אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה.

וְאִם תֹּאמַר אִם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַקְדִּים שְׁנֵי פְּסוּקִים רִאשׁוֹנִים, פָּסוּק וּבְהַאֲרִיךְ וּפָסוּק וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה וְגוֹ׳, אִם לְהַגִּיד שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִנֵּה הוּא בְּיֶתֶר שֶׁבַח בְּגָמְרָן שֶׁל דְּבָרִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. הִנֵּה אִם לֹא קָדַם מַאֲמַר וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ׳ וְיֵשׁ וְגוֹ׳ לֹא הָיִינוּ מְפָרְשִׁים בְּמַאֲמַר ״וּבְהַאֲרִיךְ עַל הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ׳ עַל פִּי ה׳״ וְגוֹ׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, אֶלָּא הָיִינוּ אוֹמְרִים שֶׁהָיוּ מַמְתִּינִים בַּזְּמַן הָאָרוֹךְ וְהָיוּ נוֹסְעִים בַּזְּמַן הַמּוּעָט וְלֹא אֵחֲרוּ וְלֹא קָדְמוּ, אֲבָל יְדִיעַת הָרָצוֹן הַשָּׁלֵם כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים, אֶלָּא אַחַר שֶׁהִקְדִּים שֶׁלֹּא קָדְמוּ וְלֹא אֵחֲרוּ בַּפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּחוֹשֵׁב לֹא חָשְׁבוּ לְהַקְדִּים וּלְאַחֵר, בָּא הַכָּתוּב וֶהֱעִירָנוּ בְּגָמְרָן שֶׁל דְּבָרִים לְהָבִין מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בָּהֶם. וּמַה שֶׁאָמַר עוֹד עַל פִּי ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה, רַזַ״ל כְּבָר דָּרְשׁוּ (ספרי חלק א פרק ד) שֶׁהָיָה הֶעָנָן מִתְעַגֵּל וְלֹא הָיָה מִזְדַּקֵּף עַד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר ״קוּמָה ה׳״ וְגוֹ׳.

פרק י

פסוק ב

עֲשֵׂה לְךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לַחֲצוֹצְרוֹת לְמַסַּע הַמַּחֲנוֹת, הֲלֹא עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עַל הֶעָנָן וּכְשֶׁיִּרְאוּהוּ נוֹסֵעַ נוֹסְעִים? וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹסְעִים יַחַד, אֶלָּא יַקְדִּים דֶּגֶל יְהוּדָה וְאַחֲרָיו בְּנֵי גֵרְשׁוֹן נוֹשְׂאֵי הַמִּשְׁכָּן וְאַחֲרָיו דֶּגֶל רְאוּבֵן וְכוּ׳, לָזֶה הָיָה צָרִיךְ לַחֲצוֹצְרוֹת כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יֵדַע הַזְּמַן בְּדִיּוּק שֶׁיִּסַּע בּוֹ בָּזֶה אַחַר זֶה. עוֹד נִרְאֶה בְּדִקְדּוּק עוֹד אָמְרוֹ תֵּבַת לְךָ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ שֶׁלֹּא הָיָה מִזְדַּקֵּף הֶעָנָן עַד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ ״קוּמָה״ וְגוֹ׳, וְהָיָה הַדָּבָר תָּלוּי בְּיַד מֹשֶׁה. וּמֵעַתָּה נוּכַל לוֹמַר גַּם כֵּן שֶׁיְּצַו ה׳ שֶׁכְּמוֹ כֵן תִּהְיֶה נְסִיעַת יִשְׂרָאֵל עַל פִּי מֹשֶׁה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כְּדֶרֶךְ שֶׁחָלַק לוֹ כָּבוֹד לְמַסַּע הֶעָנָן שֶׁלֹּא יִסַּע עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ ״קוּמָה״, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר לְךָ, פֵּרוּשׁ לִרְשׁוּתְךָ וּלְמַאֲמָרְךָ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (ספרי כאן) ״עֲשֵׂה לְךָ״ – מִשֶּׁלְּךָ, גַּם דָּרְשׁוּ (במדבר רבה טו,טו) ״לְךָ״ – אַתָּה מְשַׁמֵּשׁ וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.

פסוק ו

וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית. וְלֹא הָיָה מַסְפִּיק בִּתְקִיעָה אַחַת לְכֻלָּן, כְּדֶרֶךְ שֶׁתּוֹקֵעַ לְמַעֲרָב וְצָפוֹן תְּקִיעָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶם, כְּאָמְרָם בְּסִפְרֵי (ב׳ ע״ג). הַטַּעַם לְצַד שֶׁהָיוּ מוֹרִידִים הַמִּשְׁכָּן וְנוֹסְעִים בְּנֵי גֵרְשׁוֹן קֹדֶם שֶׁיִּסְעוּ דֶּגֶל בְּנֵי רְאוּבֵן תֵּימָנָה, לָזֶה צָרִיךְ תְּקִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אַחַר נְסִיעַת הַמִּשְׁכָּן:

פסוק יא

בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ וְגוֹ׳. הִקְדִּים זִכְרוֹן הַשָּׁנָה לְזִכְרוֹן הַחֹדֶשׁ, כְּדֵי לְהַסְמִיךְ מַאֲמַר ״נַעֲלָה הֶעָנָן״ לְמַאֲמַר ״בְּעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ״, כִּי כֵן הוּא יוֹפִי שִׁעוּר הַדִּבּוּר.

פסוק כט

נֹסְעִים אֲנַחְנוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה, הֲלֹא יָדוּעַ הָיָה הַדָּבָר לָהֶם? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִרְגִּישׁוּ מִזֶּה וְאָמְרוּ (ספרי במדבר י:כט) שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לָהֶם אֶלָּא נְסִיעָה אַחַת וְיַגִּיעוּ לִמְחוֹז חֶפְצָם. וְיִתְבָּאֵר עוֹד הַכָּתוּב בְּהָעִיר בְּמַאֲמַר אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר תֵּבַת ״אוֹתוֹ״. אָכֵן לְצַד שֶׁלֹּא הִבְטִיחַ ה׳ בְּהַבְטָחוֹתָיו לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ אֶלָּא אֶרֶץ כְּנַעַן וְלֹא אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי דברים רצ״ט) וּכְתַבְנוּהוּ לְמַעְלָה (במדבר ז:מב), וּלְצַד שֶׁהָיוּ אָז נוֹסְעִים לְאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אָמַר לְחוֹבָב: ״נוֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אוֹתוֹ אֶתֵּן״ גַּם כֵּן ״לָכֶם״, הֲגַם שֶׁלֹּא נְתָנוֹ לַאֲבוֹתֵינוּ יִתֵּן אוֹתוֹ לָנוּ, כִּי יָדַע בִּנְבוּאָה מַה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: פְּרָט לְאֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁנְּטַלְתֶּם מֵעַצְמְכֶם, עַד כָּאן, אַף עַל פִּי כֵן הִסְכִּים ה׳ וּנְתָנָהּ לָהֶם.

עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר אוֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם, רָמַז כִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג יִתְּנֵם ה׳ לָהֶם, בְּכִנּוּי, לִרְמֹז גַּם אֶל מֹשֶׁה כִּי הוּא לְכָדָהּ וְהוֹרִישָׁהּ לִשְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״אוֹתוֹ״ לְמַעֵט אֶרֶץ כְּנַעַן כִּי לֹא לְמֹשֶׁה יִתְּנֶנָּה אֶלָּא לִיהוֹשֻׁעַ.

לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַדְּבָרִים הוּא לְצַד שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי ח״א קל״ב) אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים וְלֹא לַגֵּרִים, וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לָתֵת חֵלֶק וְנַחֲלָה לִבְנֵי חוֹבָב תּוֹךְ יִשְׂרָאֵל זוּלַת בְּדֶרֶךְ מַתָּנָה מֵחֶלְקָם, וְלָזֶה כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְהַבְטִיחוֹ דִּקְדֵּק לוֹמַר לוֹ וְהֵטַבְנוּ לָךְ פֵּרוּשׁ מֵחֵלֶק יִשְׂרָאֵל יִתְּנוּ לוֹ בְּתוֹרַת הֲטָבָה. וּלְצַד שֶׁחָשׁ מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יַחְפְּצוּ בְּמַאֲמַר מֹשֶׁה מֵחָמֵשׁ סִבּוֹת אֲשֶׁר יְסֻבְּבוּ מֵהַדָּבָר, שָׁלֹשׁ יְסֻבְּבוּ מִבְּחִינַת הַמַּתָּנָה, וּשְׁתַּיִם מִבְּחִינַת הַהַבְטָחָה. שָׁלֹשׁ מִבְּחִינַת הַמַּתָּנָה: א׳ לְצַד שֶׁיִּתְבַּיֵּשׁ הַנִּשְׁפָּע מֵהַמַּשְׁפִּיעַ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ירושלמי ערלה א,ג) מַאן דְּאָכִיל דְּלָאו דִּילֵיהּ וְכוּ׳, ב׳ לְצַד שֶׁיִּתְמַעֵט כְּבוֹד הַמְּקַבֵּל מַתָּנָה בְּעֵינֵי הַנּוֹתֵן וְלֹא יִהְיֶה עוֹמֵד בְּעֵינָיו בַּכָּבוֹד הָרִאשׁוֹן, ג׳ לְצַד הַמְעָטַת הַמַּתָּנָה בְּעֵרֶךְ אָדָם גָּדוֹל תִּהְיֶה לוֹ לְחֶרְפָּה וְיִמְאַס מְצִיאוּתָהּ מֵהֶעְדֵּרָהּ. שְׁתַּיִם מִבְּחִינַת הַהַבְטָחָה: א׳ מִצַּד שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּנָּחֵם מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֵּר לַעֲשׂוֹת, אוֹ מִצַּד צָרוּת עַיִן כִּי תֵרַע עֵינוֹ מִתֵּת מִטּוּבוֹ, אוֹ כִּי יִתְמַעֵט אַהֲבַת הַמֻּבְטָח מִמֶּנּוּ בְּלִבּוֹ, וְהַב׳ לְצַד שֶׁלֹּא תַּשִּׂיג יָדוֹ עֲשׂוֹת, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כו) בְּפָסוּק ״אִמְרוֹת ה׳ אִמְרוֹת טְהוֹרוֹת״, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה בְּנֹעַם דְּבָרָיו וְהֵסִיר כָּל הֶחָמֵשׁ חֲשָׁשׁוֹת הַנִּזְכָּרִים.

וּפֶתַח דְּבָרָיו הֵאִירוּ בְּמַאֲמַר לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּעַד הֲלִיכָתְךָ עִמָּנוּ הֵטַבְנוּ לָךְ, וּמֵעַתָּה הַהֲטָבָה אֵינָהּ בְּחִנָּם וְיָכוֹל לִתְבֹּעַ וּלְהוֹצִיא בְּדַיָּנִים, וּבְדֶרֶךְ זֶה הוּסַר מֵחוּשׁ הַבּוּשָׁה דְּמַאן דְּאָכִיל דְּלָאו דִּילֵיהּ, גַּם מֵחוּשׁ הַמְעָטַת בִּכְבוֹדוֹ לְצַד שֶׁנֶּהֱנָה מִמֶּנּוּ, גַּם מֵחוּשׁ בִּטּוּל הַהַבְטָחָה כִּי יִתְנַחֵם שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ הוֹלֵךְ עִמָּם וְעוֹזֵב אַרְצוֹ וְנַחֲלָתוֹ אֶלָּא בִּתְנַאי זֶה. וְאָמְרוֹ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כָּאן פֵּרֵשׁ שִׁעוּר הַהֲטָבָה שֶׁיִּהְיֶה חֵלֶק בְּנֵי חוֹבָב מֻבְחָר וָטוֹב מִכָּל חֵלֶק עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ חֵלֶק הַמֻּבְחָר, וְכֵן אָמְרוּ רַזַ״ל (ספרי במדבר י:כט) שֶׁנָּתְנוּ לוֹ דָּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ.

וְאָמְרוֹ כִּי ה׳ דִּבֶּר טוֹב, בָּזֶה סָתַר שְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵהַמֵּחוּשִׁים שֶׁרָשַׁמְנוּ, וְהֵם: הַמְעָטַת הַהֲטָבָה וּמְנִיעַת הֶשֵׂג יָד לְקַיֵּים הַבִּטָּחוֹן, כִּי ה׳ דִּבֶּר טוֹב וְטוֹבַת ה׳ מֻפְלֵאת הִיא, וּלְשִׁיעוּר זֶה תִּהְיֶה הַהֲטָבָה גְּדוֹלַת הָעֵרֶךְ וּרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד, גַּם חֲזָקָה וּבְרִיאָה וְאֵין בָּהּ חֲזָרָה כִּי ה׳ לֹא אִישׁ הוּא וְגוֹ׳ וְיִתְנֶחָם, וּבִפְרָט מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב, כִּי דַּוְקָא עַל הָרָעָה הוּא שֶׁנִּחָם דִּכְתִיב (שמות ל״ב:י״ד) ״וַיִּנָּחֶם ה׳ עַל הָרָעָה״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״עַל יִשְׂרָאֵל״ לְתוֹסֶפֶת חִזּוּק הַטּוֹב, לְצַד שֶׁהוּא לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְלֹא יִנָּחֵם עַל הַטּוֹבָה לָהֶם.

פסוק ל

כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְגוֹ׳ אֵלֵךְ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת אֵלֵךְ, וַהֲלֹא מוּבָן הוּא מֵאָמְרוֹ ״לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם״ וְגוֹ׳? יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא יתרו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ״, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר שִׁלְּחוֹ מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר אָמַר לוֹ: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ? מָה אֲנִי מְהַנֶּה בֵּין חַמָּה וּלְבָנָה? אֶלָּא אֲנִי הוֹלֵךְ לְאַרְצִי וּמְגַיֵּר כָּל בְּנֵי מְדִינָה וַאֲבִיאֵם לִלְמֹד וְכוּ׳. יָכוֹל הָלַךְ וְלֹא עָשָׂה כֵן? הֲרֵי אוֹמֵר (שופטים א:טז) ״וּבְנֵי קֵינִי״ וְגוֹ׳. מִתּוֹךְ דִּבְרֵיהֶם מַשְׁמַע שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סוֹבֵר שֶׁיִּתְרוֹ לֹא נִתְגַּיֵּר, וְשִׁלְּחוֹ מֹשֶׁה מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר נִתְגַּיֵּר. וּלְדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם יִתְיַשֵּׁב יִתּוּר אֵלֵךְ עַל נָכוֹן. לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי, וְלֹא לְטַעַם חֲבִיבוּת אַרְצִי לְבַד, אֲבָל זוּלַת זֶה הָיִיתִי יוֹשֵׁב, לֹא כֵן הוּא אֶלָּא אֵלֵךְ עַל כָּל פָּנִים. וְלִסְבָרַת רַבִּי אֶלְעָזָר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֹא אֵלֵךְ פֵּרוּשׁ, לַחֲלוּטִין בַּהֲלִיכָה זוֹ, כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי פֵּרוּשׁ, אֶל אֲשֶׁר יֵאוֹת לִבְנֵי אַרְצִי וּמוֹלַדְתִּי, אֵלֵךְ לְגַיְּרָם וְלָשׁוּב. וְכָפַל לוֹמַר ״אַרְצִי וּמוֹלַדְתִּי״ לוֹמַר: אִם אֶמְצָא מָקוֹם אֲגַיֵּר כָּל בְּנֵי מְדִינָתִי, וּלְפָחוֹת בְּנֵי מוֹלַדְתִּי.

פסוק לא

אַל נָא תַּעֲזֹב אוֹתָנוּ וְגוֹ׳. לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה, הֲגַם שֶׁדַּעְתּוֹ לַחְזוֹר, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּתֵבַת ״נָא״. וּכְנֶגֶד טַעֲנַת שְׁרָגָא בְּטִיהֲרָא שֶׁלֹּא קִבְּלָהּ מִמֶּנּוּ, אָמַר הַטַּעַם כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, וְעַל יָדְךָ הֵאִירוּ דְּרָכֵינוּ בַּעֲצָתְךָ, דִּכְתִיב (שמות י״ח:כ״א) ״וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם״ וְגוֹ׳ וְהִסְכִּים ה׳ עַל עֲצָתְךָ, וּכְתִיב ״וַיִּבְחַר מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, אִם כֵּן יָכוֹל אַתָּה לְהָאִיר אֲפִלּוּ לִפְנֵי חַמָּה וּלְבָנָה.

וּלְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אַל נָא, פֵּרוּשׁ אֵין נָכוֹן עַתָּה לַעֲזֹב אוֹתָנוּ, וְהַטַּעַם – כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: בִּשְׁלָמָא אִם לֹא בָּאתָ אֶצְלֵינוּ כָּל עִקָּר אֵין אֲנִי חוֹשֵׁשׁ לְךָ, אֲבָל עַתָּה שֶׁבָּאתָ וְיָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְכֻסִּים בַּעֲנָנִים וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מְקוֹמָם, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פי״ט, ראש השנה ג.) בַּפָּסוּק ״כִּי גָוַע אַהֲרֹן וְגוֹ׳ וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי לְצַד שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד הֻכַּר מְקוֹמָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֱמוֹר מֵעַתָּה: קוֹדֶם לָכֵן לֹא נוֹדַע תַּחֲנוֹתָם, וְחוֹבָב הוֹדִיעוֹ ה׳ חֲנוֹתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעוֹד לוֹ שֶׁהִסְכִּים ה׳ לְמַה שֶׁהֵאִיר עֵינֵיהֶם בַּעֲצָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיִיתָ לָּנוּ וְגוֹ׳, וְאֵין נָכוֹן לַעֲזֹב אוֹתָם אַחַר כָּל זֶה, כִּי יֵשׁ בָּזֶה חִלּוּל הַשֵּׁם, כִּי יֹאמְרוּ שֶׁעָמַד עַל אֱמוּנָתָם וְהֶחְשִׁיבוּהוּ כָּל כָּךְ וְעָזַב אוֹתָם – אֵין זֶה אֶלָּא שֶׁלֹּא הֻצְדְּקוּ אֶצְלוֹ מוֹפְתֵי הָאֱמוּנָה, וְאֵין נָכוֹן עֲשׂוֹת כֵּן. וּכְשֶׁלֹּא קִבֵּל, גֵּרְשׁוֹ מֹשֶׁה מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם.

פסוק לב

וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ וְגוֹ׳ וְהָיָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר וְהָיָה פַּעַם שְׁנִיָּה. עוֹד, כָּל הַכָּתוּב מְיֻתָּר, שֶׁהֵן הֵן הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן. וְיִתְבָּאֵר לִשְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת: לִסְבָרַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר תֵּיבַת ״וְהָיָה״ וְגוֹ׳ נִמְשֶׁכֶת עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – ״וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם״, וְהָיָה כְּמוֹ כֵן כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ תֵּחָשֵׁב בְּמַדְרֵגָה זוֹ, וְלֹא תִהְיֶה בְּגֶדֶר נֵר לִפְנֵי חַמָּה וּלְבָנָה כְּמַאֲמָרְךָ לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּלְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ יִרְצֶה שֶׁתַּעֲמֹד בְּמַצָּב זֶה גָּדוֹל בְּעֵינֵינוּ.

וְאָמְרוֹ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁרָצָה לָלֶכֶת וְלַחְזוֹר, אָמַר אֵלָיו אֵין נָכוֹן לָלֶכֶת וְלַחְזוֹר, כִּי אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּהֵא מָצוּי בְּעֵת אֲשֶׁר ה׳ יִתֵּן הַטּוֹב לְעַמּוֹ, כְּדֵי שֶׁנֵּטִיב לְךָ בַּחֵלֶק הַיָּפֶה מִמֶּנּוּ, אֲשֶׁר לֹא כֵן אִם לֹא תִהְיֶה מָצוּי בְּעֵת חִלּוּק הָאָרֶץ. וְנִתְרַצָּה עַל הַדָּבָר, אֶלָּא שֶׁאַחַר זְמַן כְּשֶׁרָאָה שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָלַךְ לַעֲשׂוֹת דְּבָרוֹ הַטּוֹב לְגַיֵּר בְּנֵי עִירוֹ וְחָזַר, וְנִמְצָא בְּעֵת הֲטָבַת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל כְּמַאֲמַר מֹשֶׁה. וּלְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ גַּם כֵּן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ הֱיוֹתוֹ גֵּר שֶׁיִּהְיֶה בְּמַדְרֵגָה שְׁפֵלָה מֵהָעָם, כְּמַאֲמַר ״כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי״ שֶׁיּוֹרֶה שֶׁחָפֵץ לָלֶכֶת בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַכִּירִין. לָזֶה אָמַר לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא אֲשֶׁר יֵיטִיב ה׳ יִהְיֶה עִמָּנוּ, פֵּרוּשׁ, עִם כֻּלָּנוּ יַחַד, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּהוּ בְּמַדְרֵגָה שְׁפֵלָה מֵהֶם. וְעוֹד שֶׁיִּהְיֶה לְךָ חֵלֶק הַטּוֹב וְהַמֻּבְחָר שֶׁבַּחֲלָקִים, וְהוּא מַאֲמַר ״וְהֵטַבְנוּ לָךְ״.

פסוק לה

וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וְגוֹ׳ קוּמָה ה׳ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר. וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (עץ חיים שער ל״ב פרק א) שֶׁרָשַׁמְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁטַּעַם הֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיְתָה לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַשְּׁבוּיוֹת בִּרְשׁוּת שׁוֹכֵן מִדְבַּר צִיָּה. וְצָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת כִּי הַחִיצוֹנִים יֶשְׁנָם בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: א׳ הוּא בְּחִינַת הַמֵּסִית וְהַמְפַתֶּה לַנִּדְבָּק בּוֹ לְהָרַע וּלְהַשְׁחִית, ב׳ בְּחִינַת הַמַּזִּיק וְהַמְחַבֵּל וְאֵין בְּטִבְעוֹ לְפַתּוֹת. וּבָא הַמַּאֲמָר כָּאן וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן כִּי כְּשֶׁנּוֹסֵעַ וּמִתְדַּבְּקִים בּוֹ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה וּכְשֶׁמִּתְבָּרְרִים נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה מִתְפּוֹצְצִים וּמִשְׁתַּבְּרִים הַקְּלִפּוֹת, וְהוּא מַאֲמַר קוּמָה ה׳, וְיָפֻצוּ אוֹיְבֶיךָ שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָזוֹת בְּנִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה יִתְפּוֹצְצוּ, וַאֲלֵיהֶם רָמַז בְּתֵבַת וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, וּכְנֶגֶד בְּחִינַת הָרַע הַמְפַתֶּה אֶת הָאָדָם אָמַר וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ פֵּרוּשׁ, אוֹתָם בְּחִינוֹת הַמַּשְׂנִיאִים דֶּרֶךְ ה׳ בְּלִבּוֹת בְּנֵי אָדָם יָנוּסוּ. וְאָמְרוֹ לְשׁוֹן רַבִּים לְצַד הֱיוֹתָם רַבִּים הַמְפַתִּים, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּיוֹמָא (יומא סט:) שֶׁיֵּשׁ יֵצֶר הָרַע שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁל זְנוּת וְכוּ׳.

וְכָל זֶה בִּנְסֹעַ, פֵּרוּשׁ בְּדֶרֶךְ נְסִיעָה, וּכְשֶׁהָיָה חוֹנֶה הָיָה אוֹמֵר בְּאֹפֶן אַחֵר, כִּי ה׳ כְּשֶׁחוֹנֶה בְּמָקוֹם אֶחָד יַגִּיד בָּזֶה כִּי הַמְּקוֹמוֹת שֶׁלֹּא חָנָה שָׁם לֹא הָיָה שָׁם בֵּרוּר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַחֲנוֹת שָׁמָּה וְיַסְפִּיק מַעֲבָר דֶּרֶךְ שָׁם, וּבְמָקוֹם אֲשֶׁר יַחֲנֶה שָׁם יַגִּיד כִּי שָׁם יֵשׁ נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְעַכֵּב בִּשְׁבִילָם שָׁם. וְעַל זֶה הָיָה מְכַוֵּן מֹשֶׁה וְאוֹמֵר בְּנֻחֹה שׁוּבָה ה׳ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיָּשִׁיב נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה לְקַבֵּץ כָּל הָרְבָבוֹת וַאֲלָפִים הַנִּקְרָאִים יִשְׂרָאֵל כִּי כָל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה יִקָּרְאוּ יִשְׂרָאֵל. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בְּתֵבַת אַלְפֵי לְשׁוֹן מַעֲלָה וְרַבָּנוּת, וְתִמְצָא כִּי נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר שָׁבָה ס״מ הָרָשָׁע הָיוּ רַבִּים וְנִכְבָּדִים, וְצֵא וּלְמַד רוּת מִנַּיִן יָצְתָה, וִיכַוֵּן מֹשֶׁה בָּזֶה לְהִתְפַּלֵּל לְהִתְעַצֵּם כֹּחַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בְּעֵזֶר ה׳ לְנַצֵּחַ וּלְבָרֵר כָּל אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַּמָּקוֹם הַהוּא.

פרק יא

פסוק י

וַיִּחַר אַף ה׳ מְאֹד. טַעַם מְאֹד, לְצַד שֶׁכָּל עוֹשֶׂה רִשְׁעָה לְצַד תִּגְבֹּרֶת הַפִּתּוּי וַעֲרֵבוּת הָאִסּוּר יֵשׁ לָדוּן בּוֹ צַד הָאוֹנֶס, אֲבָל אֵלּוּ שֶׁמְּבַקְשִׁים לָשׁוּב הֲרֵי הֵם כִּמְגָרִים בָּהֶם יֵצֶר הָרַע וְאֵין גָּדֵר רַע גָּדוֹל בָּזֶה.

וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע. כִּי יַקְפִּיד הָאִישׁ עַל מַעֲשֵׂה יָדָיו, וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל (תענית ה.) שֶׁחִסְּרוּ מִיָּמָיו שֶׁלֹּא יִרְאֶה בָּרָעָה אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת שָׁאוּל, וּכְמוֹ כֵן רַע עַל מֹשֶׁה מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁרַע בְּעֵינֵי מֹשֶׁה מַה שֶׁחָרָה ה׳ אַפּוֹ מְאֹד כָּל כָּךְ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי חלק א צה) שֶׁהֶרְאָה ה׳ לְמֹשֶׁה פֻּרְעָנוּת שֶׁעָתִיד לְהָבִיא וְאָמַר לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְכִי הָגוּן הוּא שֶׁתִּתֵּן לָהֶם בָּשָׂר וְתַהַרְגֵם״ וְכוּ׳, עַד כָּאן:

פסוק יא

לָמָּה הֲרֵעֹתָ וְגוֹ׳ וְלָמָּה וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הִתְחִיל בְּתַרְעוֹמֶת הַנֶּזֶק וְאַחַר כָּךְ בְּתַרְעוֹמֶת מְנִיעַת הַתּוֹעֶלֶת, שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״לָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן״ וְגוֹ׳ וְ״לָמָּה הֲרֵעֹתָ״ וְגוֹ׳? אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי א,צא) בְּפָסוּק ״לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם״, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: ״בָּנַי סַרְבָנִים הֵם, טַרְחָנִים הֵם וְכוּ׳, מְקַלְּלִים אֶתְכֶם, סוֹקְלִים אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים״ וְכוּ׳, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְעַל זֶה בָּא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן לָמָּה הֲרֵעֹתָ, פֵּרוּשׁ, הִטַּלְתָּ עָלַי הָרָעָה הַזֹּאת לִסְבּוֹל רָעוֹת בָּנֶיךָ, וְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי הָיָה מִן הָרָאוּי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ לָתֵת לִי עוֹזֵר לִשָּׂא עִמִּי בָּעֹל הַגָּדוֹל, וְלֹא כֵן עָשִׂיתָ שֶׁנָּתַתָּ עָלַי כָּל הַמַּשָּׂא. וְאָמַר לֹא מָצָתִי חָסֵר א׳, לוֹמַר אֲפִלּוּ מִצּוּי, פֵּרוּשׁ, דָּבָר מוּעָט מֵהַחֵן לֹא הִשַּׂגְתִּי.

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לָמָּה הֲרֵעֹתָ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וְאָמְרוֹ וְלָמָּה לֹא מָצָאתִי פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁנָּתַתָּ עָלַי עֹל הַדָּבָר הַזֶּה יֵשׁ לִי לִטְעוֹן לָמָּה לֹא מָצָאתִי חֵן לְצַד שֶׁשַּׂמְתָּ עָלַי מַשָּׂא כָּל הָעָם, וּפֵרוּשׁ לָמֶ״ד שֶׁל לָשׂוּם הִיא לָמֶ״ד הַסִּבָּה. וְאָמַר זֶה מֹשֶׁה, לְצַד שֶׁרָאָה כִּי בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהֶם בָּשָׂר וְלֹא יַהַרְגֵם כְּדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ וְלֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה׳ לְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. גַּם רָאָה הַמְּסֻבָּב מֵהֶם, שֶׁהֵם גָּרְמוּ לוֹ מִיתָה בַּמִּדְבָּר וְכַמָּה עַנְפֵי הַיָּגוֹן אֲשֶׁר סֻבַּב לוֹ מֵהֶם אֲשֶׁר לֹא כֵן הָיָה מִן הָרָאוּי לְהִשְׁתַּלֵּם עַל יְגִיעוֹ וְסִבְלוֹתָיו.

פסוק יב

הֶאָנֹכִי הָרִיתִי וְגוֹ׳. דִּבֵּר בְּסֵדֶר זֶה, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין יט:) שֶׁכָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה כְּאִלּוּ יְלָדוֹ, גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקוני זוהר ע׳) שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹר הַמִּדְבָּר הָיוּ עַנְפֵי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְהוּא הָיָה לָהֶם לְאָב. לָזֶה לֹא אָמַר הָאָב אֲנִי לָעָם הַזֶּה אוֹ אִם בָּנַי הֵם, כִּי כֵן הוּא כְּפִי הָאֱמֶת, שֶׁהוּא הָיָה אָב לְנִשְׁמוֹתָם וְנִקְרָאִים בָּנָיו גַּם כֵּן לְצַד שֶׁלִּמְּדָם תּוֹרָה, אֶלָּא הֶאָנֹכִי הָרִיתִי פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד צַד הֱיוֹתָם עֲנָפָיו אָמַר, מַה בְּכָךְ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הוֹרָה גֶּבֶר מֵהֶם לֹא יִתְחַיֵּב בְּטִפּוּלָם, וּכְנֶגֶד שֶׁנִּקְרָאִים בָּנָיו לְצַד שֶׁלִּמְּדָם תּוֹרָה אָמַר, אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ, כִּי דַוְקָא בֵּן הַבָּא דֶּרֶךְ לֵידָה לֹא הַבָּא מֵאֶמְצָעוּת לִמּוּד תּוֹרָה.

עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּכֶפֶל הָרִיתִי וִילִדְתִּיהוּ לוֹמַר שֶׁהַמַּשָּׂא שֶׁעָלָיו שֶׁל הָעָם הוּא כְּמַשָּׂא שֶׁל אָב וְשֶׁל אֵם יַחַד, שֶׁדּוֹמֶה לְבֵן שֶׁיְּלָדַתּוּ אִמּוֹ וּמֵתָה, שֶׁהָאָב יַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה הָאָב וְהָאֵם. וְאוּלַי גַּם כֵּן שֶׁרָמַז לִשְׁנֵי זְמַנִּים שֶׁחַיָּב הָאָב לִשָּׂא עֹל הַבֵּן, הָאֶחָד הוּא דְּבַר תּוֹרָה שֶׁהוּא עַד בֶּן שֵׁשׁ עַד בֶּן שֶׁבַע (כתובות סה:), וְהַשֵּׁנִי מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים עַד בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה (כתובות מט.). וַהֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקְּנוּ חֲזַ״ל תּוֹסֶפֶת זְמַן זֶה, הוּא עִנְיָן מֻשְׂכָּל לְדַעַת אֱנוֹשׁ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן מֹשֶׁה שֶׁהָיָה נָבִיא. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (יומא כח:) קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקְּנוּם, כְּמוֹ כֵן יָדַע נְבִיא ה׳ מִתַּקָּנַת חֲזַ״ל. וְאָמַר עַל שְׁנֵי הַזְּמַנִּים הֶאָנֹכִי הָרִיתִי כְּנֶגֶד חִיּוּב הַתּוֹרָה, אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כְּנֶגֶד חִיּוּב דִּבְרֵיהֶם.

וּפֵרוּשׁ תֵּיבַת ה״א שֶׁל הֶאָנֹכִי הִיא ה״א הַהַנָּחָה, פֵּרוּשׁ, שֶׁמִּתְרַצֶּה מֹשֶׁה לְהִתְחַיֵּב בְּמַה שֶׁחַיָּב הָאָב לַבֵּן וַאֲפִלּוּ חִיּוּב שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן הִנֵּה אֵלֶּה אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים הֵמָּה לְמַעְלָה מִזְּמַן הַקָּצוּב, וְלָמָּה אַתָּה אוֹמֵר אֵלַי ״שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ״ לְאָדָם גָּדוֹל בְּשָׁנִים? לוּ יְהֵא שֶׁהֵם בָּנַי – הֲרֵינִי פָּטוּר מֵהֶם. וְעוֹד חוֹזֵר וְטוֹעֵן: לוּ יְהֵא שֶׁיָּדוּן בָּהֶם דִּין קָטָן לְצַד שֶׁהֵם מוּשְׁלָלִים בְּהַשָּׂגַת הַמָּזוֹן וְדִינָם כְּקָטָן, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מִתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁשּׁוֹאֲלִים מִמֶּנִּי לָתֵת לָהֶם בָּשָׂר. וְהוּא אָמְרוֹ מֵאַיִן לִי בָּשָׂר, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁלָמָא אִם הָיוּ שׁוֹאֲלִין מָזוֹן הַצָּרִיךְ – יִתְחַיֵּב מִדִּין אָב, אֲבָל הֵם שׁוֹאֲלִין מוֹתָרוֹת. וְעוֹד, הֲגַם שֶׁהֵם מוֹתָרוֹת, אִם הָיָה לוֹ עַל הָאָב לְשַׁעְשֵׁעַ בְּנוֹ כְּפִי יְכָלְתּוֹ, אֲבָל מֵאַיִן לִי וְגוֹ׳?

פסוק יד

לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי וְגוֹ׳. כָּאן הֶחְלִיט הָרָצוֹן, כִּי לֹא תַּרְעוֹמֶת לְבַד הוּא מִתְרַעֵם אֲבָל יַסְכִּים לָשֵׂאת, אֶלָּא גִּלָּה דַּעְתּוֹ וּרְצוֹנוֹ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִשָּׂא לְבַדּוֹ, וְנָתַן הַטַּעַם לֹא חָס וְשָׁלוֹם שֶׁמְּמָאֵן עֲשׂוֹת מַאֲמַר ה׳ אֶלָּא שֶׁשִּׁעֵר שֶׁהוּא מַשָּׂא כָּבֵד מִמֶּנּוּ וְלֹא יוּכַל שְׂאֵתוֹ:

פסוק טו

וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חָשׁ כִּי יֹאמַר ה׳ אֵלָיו לָשֵׂאת בְּעַל כָּרְחוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא יוּכַל, עַל מְנָת כֵּן יַעֲבֹד ה׳ עַד יְצִיאַת נְשָׁמָה, דִּכְתִיב (דברים ו:ה) ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״. לָזֶה אָמַר וְאִם וְגוֹ׳ הָרְגֵנִי נָא, פֵּרוּשׁ, עַתָּה מָסַר נַפְשׁוֹ וְלֹא יִשָּׂא עוֹד הַמַּשָּׂא לְבַדּוֹ. וְנָתַן הַטַּעַם וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי, פֵּרוּשׁ, דָּבָר הַגּוֹרֵם רַע לַנֶּפֶשׁ שֶׁעָלָיו יַקְפִּידוּ הַצַּדִּיקִים. וְהָרָעָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ צָעַק לִבּוֹ הִיא שֶׁאִם יַהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל יִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה וְנִמְצָא שֶׁגָּרְמוּ לוֹ לְהַעֲנִישָׁם. גַּם לָזֶה יֵחָשֵׁב תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ, עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר (משלי יז:כו) ״גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק״ וְגוֹ׳.

וְכָפַל לוֹמַר הָרְגֵנִי נָא הָרֹג, לוֹמַר שֶׁהָרוּג הוּא אִם לֹא יַהַרְגֵהוּ ה׳, כִּי וַדַּאי שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן כְּשֶׁה׳ הוֹרֵג אוֹתוֹ אֵינוֹ הוֹרֵג אֶלָּא אָדָם הָרוּג, גַּבְרָא קְטִילָא קָטִיל, וְתֵיבַת ״הָרוֹג״ נִדְרֶשֶׁת בְּנִקּוּד שׁוּרוּק. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ילקוט במדבר תשל״ה; מדרש תהלים כג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִם לֹא אֶתֵּן הֵם הוֹרְגִים אוֹתִי, וְאִם אֲדַבֵּר כְּנֶגְדְּךָ אַתָּה הוֹרְגֵנִי. וְהַכָּתוּב יְכַוֵּין לְכָל הַדְּרָכִים.

פסוק טז

אֶסְפָה לִּי וְגוֹ׳ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא אָמַר ״אֶסְפָה לִּי וְגוֹ׳ שִׁבְעִים זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל״, יִרְמֹז לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה טו,כא) שֶׁהַשִּׁבְעִים זְקֵנִים שֶׁאָסַף בְּמִצְרַיִם נֶהֶרְגוּ כֻּלָּן עִם חוּר, לָזֶה אָמַר אֵלָיו שֶׁיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אֲחֵרִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר תֵּיבַת לִי שֶׁיִּתְכַּוֵּן בַּדָּבָר לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְעֵהוּ הַשָּׂטָן בְּזָקֵן שֶׁאֵינוֹ נָכוֹן, וּכְשֶׁיִּהְיֶה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע.

עוֹד נִתְכַּוֵּן שֶׁאֲסִיפָתָם תִּהְיֶה לַה׳, שֶׁיְּקַבְּלוּ הַמִּנּוּי וְהַשְּׂרָרָה מֵה׳ עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא מִמֹּשֶׁה. עוֹד יִרְצֶה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם, הֲגַם שֶׁזְּקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים נֶהֶרְגוּ, לֹא יִמְנְעוּ עַצְמָם הֵם מִגֶּשֶׁת אֶל הַמִּנּוּי, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ נֶאֱסָפִים, פֵּרוּשׁ נֶהֱרָגִים, לִי לִשְׁמִי, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים מד:כג) ״כִּי עָלֶיךָ הוֹרַגְנוּ״.

זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו. פֵּרוּשׁ, שֶׁהֵם בְּעֵינֵי הָעָם נֶחְשָׁבִים וִיכוֹלִין לִרְדּוֹת בָּהֶם וְיֶחֶרְדוּ לְמַאֲמָרָם, וְהוּא מַאֲמַר וְשֹׁטְרָיו.

פסוק יז

וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ וְגוֹ׳. טַעַם סֵדֶר זֶה, לְהַרְאוֹתוֹ כִּי ה׳ נָתַן בּוֹ כֹּחַ שֶׁיָּכוֹל שְׂאֵת מַשָּׂא כָּל הָעָם, וּכְשֶׁמֵּאֵן חָזַר וְנָטַל מִמֶּנּוּ מַה שֶׁצָּרִיךְ לַבָּאִים לָשֵׂאת עִמּוֹ בְּמַשָּׂא הָעָם.

וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. כָּאן הֶחְלִיט מִמֶּנּוּ הַחֲזָרָה, פֵּרוּשׁ שֶׁהֲגַם שֶׁיַּחְזֹר מֹשֶׁה לוֹמַר אֶשָּׂא לְבַדִּי, אָמַר ה׳ אֵלָיו לֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. עוֹד רָמַז לוֹ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַדָּבָר לֹא תִשָּׁאֵר הַנְּשִׂיאוּת וְהַמַּעֲלָה לְמֹשֶׁה לְבַדּוֹ, וְהוּא מַאֲמַר וְלֹא תִשָּׂא לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת רֹאשׁ – לֹא תִהְיֶה לְבַדְּךָ כְּבַתְּחִלָּה. שׁוּב בָּא לְיָדִי מַאֲמַר חֲזַ״ל (במדבר רבה פט״ו) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ בִּינָה וָדַעַת לְפַרְנֵס אֶת בָּנַי וְתִתְיַחֵד אַתָּה בְּאוֹתָהּ גְּדֻלָּה, עַכְשָׁיו מִשֶּׁלְּךָ הֵם נוֹטְלִים, עַד כָּאן. עוֹד יִתְבָּאֵר לִסְבָרַת הָאוֹמְרִים (סנהדרין יז.) ״וְלֹא יָסָפוּ״ – לֹא פָּסְקוּ, וּבָזֶה וְלֹא תִשָּׂא לְשׁוֹן נְבוּאָה, כְּאָמְרוֹ (מלאכי א:א) ״מַשָּׂא דְּבַר ה׳״, פֵּרוּשׁ לֹא תִהְיֶה אַתָּה נָבִיא לְבַדְּךָ אֶלָּא יִהְיוּ כָּל הַזְּקֵנִים נְבִיאִים גַּם כֵּן.

פסוק יח

הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא נָתַן עַד מָחָר, לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי כאן) שֶׁדָּרְשׁוּ בְּתֵיבַת ״הִתְקַדְּשׁוּ״, וְזֶה לְשׁוֹנָם: הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לְפוּרְעָנוּת, עַד כָּאן. לָזֶה לֹא רָצָה ה׳ לָתֵת לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד, עַד שֶׁהוֹדִיעָם כִּי פּוּרְעָנוּת הוּא נוֹתֵן לָהֶם בִּנְתִינַת הַבָּשָׂר, וְהִתְרָה בָּהֶם וְהֶאֱרִיךְ לָהֶם זְמַן וְאָמַר עַד לְמָחָר, וּבָזֶה יִהְיֶה לָהֶם הַלַּיְלָה לְחֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, אוּלַי יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה וְיִנָּחֵם ה׳ עַל הָרָעָה, כִּי לֹא יַחְפּוֹץ ה׳ לְהַשְׁחִית עַמּוֹ.

וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר. אָמַר וַאֲכַלְתֶּם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁאָמַר לָהֶם הָכִינוּ עַצְמְכֶם וְכוּ׳, כְּפִי זֶה יֻצְדַּק לוֹמַר ״וַאֲכַלְתֶּם״, כִּי הוּא הוֹדָעַת עִנְיָן נוֹסָף עַל הָרִאשׁוֹן: הִתְקַדְּשׁוּ לְפוּרְעָנוּת, וְעוֹד וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר.

כִּי בְּכִיתֶם וְגוֹ׳. מַשְׁמַע כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל הַבֶּכִי, וְצָרִיךְ לָדַעַת מַה כִּעוּר יֵשׁ בַּבֶּכִי מִצַּד עַצְמוֹ. וְנִרְאֶה כִּי טַעַם הַהַקְפָּדָה הוּא לְצַד שֶׁהַבֶּכִי יוֹרֶה עַל חִסָּרוֹן הַמֻּחְלָט בִּשְׁלִילַת הַהַשָּׂגָה, שֶׁאִם לֹא כֵן הָיָה לָהֶם לִשְׁאֹל מֵה׳ כְּבֵן הַשּׁוֹאֵל מֵאָבִיו אֶת אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשׁוֹ, וּמִמַּה שֶׁבָּכוּ יוֹרֶה כִּי הַדָּבָר מֻחְלָט אֶצְלָם כִּי ה׳ אֵין לוֹ כֹּחַ חָס וְשָׁלוֹם לָתֵת שְׁאֵלָתָם, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר מִי יַאֲכִלֵנוּ, לוֹמַר אֵין מִי שֶׁיּוּכַל עֲשׂוֹת דָּבָר זֶה. וְכֵן תִּמְצָא בּוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (ספרי) שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל אֵין כֹּחַ וְכוּ׳, וְזוֹ כְּפִירָה בִּיכֹלֶת הַיָּכוֹל עַל כֹּל בָּרוּךְ הוּא. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחֲרֵי זֶה.

בְּאָזְנֵי ה׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא חָשׁוּ לְדַבֵּר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲגַם שֶׁה׳ שׁוֹכֵן בְּתוֹכָם, וְהַמְּדַבְּרִים מַרְגִּישִׁים וְיוֹדְעִים כִּי שׁוֹמֵעַ שׁוֹכֵן בְּתוֹכָם, וְיֵשׁ בָּזֶה חֲצִיפוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד לוֹמַר דִּבְרֵי כְּפִירָה בְּאָזְנֵי ה׳, וְעַיֵּין בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה:

כִּי טוֹב לָנוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ תֵּיבַת כִּי כִּי, גַּם אֵין לָהּ שִׁעוּר נָכוֹן בְּקוֹטֶב לָשׁוֹן הַנִּשְׁמָע. וְאוּלַי שֶׁיּוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי כָּל כָּךְ עָצְמָה תַּאֲוַת הַבָּשָׂר עַד שֶׁבָּחֲרוּ בְּמִצְרַיִם לֶאֱכוֹל בָּהּ בָּשָׂר. עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי בְּכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה׳ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, טַעַם הַבֶּכִי שֶׁהִשְׁמַעְתֶּם לְאָזְנֵי ה׳ הוּא ״מִי יַאֲכִילֵנוּ בָּשָׂר״, זֶה הָיָה בְּגֶדֶר הַמַּאֲמָר, אֲבָל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בּוֹחֵן לִבּוֹתָם יוֹדֵעַ כִּי חֶפְצָם בְּתַכְלִית הַדְּבָרִים הוּא כִּי יוֹתֵר טוֹב לָהֶם מִצְרַיִם, כִּי בּוֹחֲרִים אֶרֶץ מִצְרַיִם מִשֶּׁבֶת בִּשְׁכוּנַת הַשְּׁכִינָה, וְלָזֶה חָרָה אַף ה׳ בָּהֶם וְאָמַר הַזְמִינוּ עַצְמְכֶם לְפֻרְעָנוּת. וּבָזֶה תִּמְצָא נַחַת רוּחַ בְּמַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף יַעַן מְאַסְתֶּם אֶת ה׳ אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְגוֹ׳, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁהֻזְכַּר זֶה בְּדִבְרֵיהֶם, וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן. גַּם יְדֻיַּק אָמְרוֹ מְאַסְתֶּם אֶת ה׳ בְּיִתְרוֹן תֵּיבַת ״אֶת״, כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמָּאֲסוּ לִהְיוֹת עִם ה׳ הַשּׁוֹכֵן אִתָּם וְחוֹשְׁקִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.

וְנָתַן ה׳ לָכֶם בָּשָׂר וַאֲכַלְתֶּם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ. עוֹד שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וְנָתַן״ וְגוֹ׳ וְאָמַר וַאֲכַלְתֶּם, וַהֲלֹא מוּבָן הוּא הַדָּבָר שֶׁיֹּאכְלוּ הַנִּתָּן לָהֶם. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר לָהֶם שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר ״הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר״ וְגוֹ׳ וּפֵרַשְׁנוּהוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְלֹא יִהְיֶה פֻּרְעָנוּת, וְלָזֶה נָתַן לָהֶם זְמַן עַד מָחָר, כָּל זֶה יִהְיֶה קֹדֶם נְתִינַת הַבָּשָׂר לָהֶם, אֲבָל אַחַר שֶׁיִּתֵּן לָהֶם הַבָּשָׂר לֹא תּוֹעִיל הַחֲרָטָה וְהַתְּשׁוּבָה לָהֶם שֶׁלֹּא יֹאכְלוּהוּ, וְהוּא מַאֲמַר וְנָתַן ה׳ לָכֶם בָּשָׂר אָז וַאֲכַלְתֶּם, צְרִיכִין אַתֶּם לֶאֱכֹל בְּחִיּוּב. וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז כָּפַל לוֹמַר כֵּן לִרְמֹז לָהֶם שֶׁאִם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם כֵּן עַל כָּל פָּנִים יֹאכְלוּ בָּשָׂר, כִּי יָצָא דְבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן, וְהֵם לֹא הֵבִינוּ הַדְּבָרִים, אוֹ הֵבִינוּ וְלֹא הִצְדִּיקוּ.

פסוק יט

לֹא יוֹם אֶחָד וְגוֹ׳. טַעַם אָרְכָּן שֶׁל דְּבָרִים, וְהַכַּוָּנָה בָּהֶם, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּמַאֲמַר ״וַאֲכַלְתֶּם בָּשָׂר״ כִּי מִצְוַת מֶלֶךְ הוּא לְחַיְּבָם לֶאֱכוֹל, וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ לְךָ אָדָם שֶׁתַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בַּאֲכִילַת בָּשָׂר בְּיוֹם אֶחָד, וְיֵשׁ בִּשְׁנַיִם, וְיֵשׁ בַּחֲמִשָּׁה, וְיֵשׁ בַּעֲשָׂרָה, וְיֵשׁ בְּעֶשְׂרִים, וְיֹאמַר הָאָדָם ״הִנֵּה הִשְׁלַמְתִּי תַּאֲוָתִי״ וְלֹא יֹאכַל עוֹד, לָזֶה בָּא דְּבַר מֶלֶךְ לְהַמַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בְּיוֹם אֶחָד כָּתַב אַזְהָרָה ״לֹא יוֹם אֶחָד״, וּלְהַמַּשְׁלִים תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁנַיִם בָּאָה עָלָיו הָאַזְהָרָה ״וְלֹא יוֹמָיִם״, וְכֵן כֻּלָּם, וְהִגְבִּיל לָהֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם בְּחִיּוּב הָאֲכִילָה כְּדֵי שֶׁיִּמְאָסוּהוּ וְהָיָה לְזָרָא בְּטֶבַע אֱנוֹשִׁי תְּמוּרַת הַתַּאֲוָה בּוֹ, וּמֵעַתָּה כָּל הַמְבַטֵּל מֵאֲכִילָתוֹ יוֹם אֶחָד הֲרֵי זֶה עָבַר עַל לָאו וּבִטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה:

פסוק כא

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ הֲצֹאן וּבָקָר וְגוֹ׳. נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי הַדְּבָרִים מִמִּי שֶׁאֲמָרָם, שֶׁאֵין נָכוֹן לֵאָמֵר כָּזֶה אֲפִלּוּ מֵאָדָם שֶׁלֹּא הִכִּיר גְּדֻלַּת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְאִישׁ הָאֱלֹהִים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) מֵהֶם חָשְׁבוּ לוֹ לְחֵטְא, וּמֵהֶם אָמְרוּ כִּי עַל מַפַּלְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִתְפַּלֵּא, לָמָּה יוּמְתוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְגוֹ׳ בִּשְׁבִיל הַבָּשָׂר. וְהַדְּרָשָׁה תִּדָּרֵשׁ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְיַשֵּׁב פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה תְּמִיהָא הִיא זֹאת הֲצֹאן וּבָקָר וְגוֹ׳, גַּם בְּלֹא נֵס יֵשׁ לָהֶם מִקְנֶה לִזּוֹן מִמֶּנּוּ חֹדֶשׁ יָמִים, וּמִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב (שמות י״ב:ל״ח) ״וְגַם עֵרֶב רַב וְגוֹ׳ וְצֹאן וּבָקָר״ וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הִגְזִים כָּל כָּךְ בְּכָל דְּגֵי הַיָּם שֶׁצָּרִיךְ כָּל דְּגֵי הַיָּם לְהִסְתַּפֵּק מֵהֶם חֹדֶשׁ יָמִים, וַהֲלֹא כָּל הָעוֹלָם אוֹכְלִים דָּגִים שֶׁהֵם כִּפְלַיִם כָּל כָּךְ פְּעָמִים עַל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל?

אָכֵן יִתְיַשְּׁבוּ הַכְּתוּבִים בִּשְׁנֵי דְּרָכִים. הָאֶחָד, כְּשֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁיִּתֵּן לָהֶם בָּשָׂר סְתָם, הֵבִין מֹשֶׁה מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים כִּי מִין אֶחָד שֶׁל בָּשָׂר יִתֵּן לָהֶם, לָזֶה אָמַר לְפָנָיו שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וּמִנְיָן רַב כָּזֶה יִמָּצֵא בָּהֶם דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת, זֶה יַחְפֹּץ בְּשַׂר צֹאן, וְזֶה יַחְפֹּץ בָּקָר, וְזֶה אַיִל וּצְבִי, וְזֶה עוֹפוֹת, וְזֶה דָּגִים, וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם מַשְׁמַע מִין בָּשָׂר אֶחָד, מַה הִיא הַבָּשָׂר שֶׁתִּתֵּן, הֲצֹאן וּבָקָר וְגוֹ׳ וּמָצָא לָהֶם, פֵּרוּשׁ מְבֻקָּשָׁם, אִם אֶת כָּל דְּגֵי פֵּרוּשׁ מִינֵי דָגִים וְגוֹ׳ וּמָצָא לָהֶם פֵּרוּשׁ מְבֻקָּשָׁם, הֲלֹא כְּשֶׁתִּתֵּן לָהֶם בְּשַׂר צֹאן וּבָקָר יֹאמְרוּ חֲפֵצִים בְּאַיָּל וּצְבִי, וּכְשֶׁתִּתֵּן לָהֶם אַיָּל וּצְבִי יֹאמְרוּ חֲפֵצִים בִּבְשַׂר עוֹפוֹת, וּכְשֶׁתִּתֵּן לָהֶם עוֹפוֹת יֹאמְרוּ דָּגִים. וְרָשַׁם שְׁנֵי קְצָווֹת הַבָּשָׂר, צֹאן וּבָקָר, וְקָצֶה הָאַחֲרוֹן – בְּשַׂר דָּגִים, וְהַדְּרָגוֹת אֶמְצָעִיִּים שֶׁבֵּין בְּשַׂר צֹאן וּבָקָר לִבְשַׂר דָּגִים מוּבָנִים. וְאָמַר כָּל דְּגֵי הַיָּם פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יוֹעִיל בְּמִינִים מֵהַדָּגִים אֶלָּא אִם יָבִיא כָּל מִינֵי דָגִים שֶׁבַּיָּם, שֶׁזּוּלַת זֶה – הַמִּין הֶחָסֵר יִבְכּוּ עָלָיו, וּמֵעַתָּה אֵין סְתִימַת פִּיהֶם זוּלַת כָּל מִינֵי בָּשָׂר בְּהֵמָה וְחַיָּה וְכָל מִינֵי עוֹפוֹת וְכָל מִינֵי דָגִים הַמַּסְפִּיקִים לָהֶם חֹדֶשׁ יָמִים. נִמְצֵאת אוֹמֵר שֶׁעִקַּר הַפְלָאָתוֹ הָיְתָה לְצַד שֶׁהֵבִין מִדִּבְרֵי ה׳ כִּי מִין אֶחָד שֶׁל בָּשָׂר, וְאִין הָכֵי נַמֵּי אִם הָיָה אוֹמֵר שֶׁיִּתֵּן לָהֶם כָּל מִינִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁל בָּשָׂר לֹא הָיָה מַתְמִיהַּ. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים וְדִבְרֵי מֹשֶׁה חֵן. וְעִקַּר כַּוָּנַת מֹשֶׁה בָּזֶה אוּלַי יִמָּנַע מִתֵּת הַבָּשָׂר וְלֹא יָמוּתוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי ה׳ תָּלָה זֶה בָּזֶה.

וְדֶרֶךְ שֵׁנִי עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נח.) שֶׁאָמְרוּ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נֵס לַשֶּׁקֶר, וּלְצַד שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁהַבָּשָׂר הוּא חַרְבָּם כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר יא:כ) בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י ״וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא״ שֶׁכֵּן קוֹרִין וְכוּ׳ לְחֶרֶב זָרָא, אִם כֵּן לֹא עַל הַנֵּס מְדַבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא שֶׁיֹּאכְלוּ מִבָּשָׂר הַנִּמְצָא. וְעַל זֶה תָּמַהּ שֶׁאֵין נִמְצָא לָהֶם לֶאֱכֹל שְׁלֹשִׁים יוֹם. וּמַאֲמַר בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם שֶׁנִּרְאֶה שֶׁיִּתְּנוּ מֵחָדָשׁ, פֵּרוּשׁ הוּא שֶׁיִּתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לְאָכְלוֹ, לְצַד שֶׁעַד עַתָּה לֹא הָיָה לָהֶם רְשׁוּת לֶאֱכֹל מִמִּקְנֵיהֶם וְהָיוּ לַעֲבוֹדַת ה׳, וְאָמַר ה׳ כִּי יִתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לֶאֱכֹל בָּשָׂר. וּמַאֲמַר אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם, פֵּרוּשׁ לְצַד שֶׁהָיוּ לָהֶם דָּגִים מֵהַבְּאֵר שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת עִמָּהֶם, אֲבָל לֹא הָיָה לָהֶם הִסְתַּפְּקוּת אֲפִלּוּ לְיוֹם אֶחָד בַּחֹדֶשׁ, כְּשֶׁשִּׁעֵר מֹשֶׁה דָּבָר הַצָּרִיךְ לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שְׁלֹשִׁים יוֹם שִׁעֵר שֶׁכָּל דָּגִים שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת שָׁם בַּנִּמְצָא לֹא יַסְפִּיקוּ. וּבְדֶרֶךְ נֵס כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁסָּבַר שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה ה׳ נֵס לְתַכְלִית דָּבָר רַע כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וּלְדֶרֶךְ זֶה תְּמִיהַת מֹשֶׁה תְּמִיהָא וְאֵין עָלָיו אַשְׁמַת דָּבָר, כִּי אֵינוֹ עוֹשֶׂה חֶסְרוֹן בִּיכֹלֶת ה׳ חָס וְשָׁלוֹם.

פסוק כג

הֲיַד ה׳ תִּקְצָר וְגוֹ׳ הֲיִקְרְךָ דְבָרִי וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי שְׁנֵי הַדְּרָכִים שֶׁכָּתַבְנוּ, לַדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁתְּמִיהַת מֹשֶׁה הָיְתָה כִּי לֹא יִסְתַּפְּקוּ כֻּלָּם בְּמִין בָּשָׂר הַנִּתָּן לָהֶם וְתַרְעוֹמְתָּם עוֹמֶדֶת לָעַד, הוֹדִיעוֹ ה׳ כִּי יֵשׁ יְכֹלֶת בְּיָדוֹ לָתֵת מִין בָּשָׂר שֶׁיְּמַלֵּא כָּל תַּאֲוָתָם בּוֹ, וְהוּא מַאֲמַר הֲיַד ה׳ תִּקְצָר, פֵּרוּשׁ לָתֵת בְּמִין בָּשָׂר אֶחָד דֵּי סִפּוּקָם כָּל אֲשֶׁר יִתְאַוּוּ כָּל הַמִּתְאַוִּים. וְאָמְרוֹ עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי, פֵּרוּשׁ דָּבָר אֶחָד שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹ דִּבּוּר אֶחָד שֶׁאָמַרְתִּי לַעֲשׂוֹת יִהְיֶה יָקָר כָּל כָּךְ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הִסְתַּפְּקוּת לְכָל חֶלְקֵי הַתַּאֲווֹת שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת, שֶׁיִּתֵּן לָהֶם מִין בָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּל מִינֵי בָּשָׂר שֶׁיְּכוֹלִין לִהְיוֹת בָּעוֹלָם. וְשִׁעוּר תֵּבַת יִקְרְךָ הוּא יִהְיֶה יָקָר אֶצְלְךָ כְּשֶׁתִּרְאֶה יְקַר הַפְּעֻלָּה. אוֹ יִתְפָּרֵשׁ יִקְרְךָ יִהְיֶה לְךָ מִמֶּנּוּ יְקָר כְּשֶׁיִּתֵּן ה׳ עַל יְדֵי מֹשֶׁה מִין הַבָּשָׂר שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ יִהְיֶה לְמֹשֶׁה יְקָר וּגְדֻלָּה בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בּוֹ וּבִנְבוּאָתוֹ וְיִתְיַקֵּר בְּעֵינֵיהֶם.

וּלְדֶרֶךְ שֵׁנִי שֶׁכָּתַבְנוּ שֶׁתְּמִיהַת מֹשֶׁה הָיְתָה לְחָשְׁבוֹ שֶׁהַבָּשָׂר שֶׁמִּמֶּנּוּ יִשְׂבְּעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא מֵהַנִּמְצָא, אֲבָל מֵהַנֵּס, לֹא יַעֲשֶׂה נֵס לְדָבָר כָּזֶה, אָמַר ה׳ אֵלָיו הֲיַד ה׳ תִּקְצָר פֵּרוּשׁ הַאִם נָכוֹן שֶׁיַּד ה׳ חָס וְשָׁלוֹם תִּקְצָר, וְאִם כֵּן אִם לֹא נַעֲשֶׂה הַנֵּס יֹאמְרוּ כִּי לֹא תַּגִּיעַ יָד עֶלְיוֹנָה עֲשׂוֹת מְבֻקָּשָׁם, וְלָזֶה יַחְפֹּץ ה׳ עֲשׂוֹת נֵס שֶׁלֹּא כְּסִדְרוֹ בִּשְׁבִיל חִלּוּל הַשֵּׁם, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר עַתָּה תִרְאֶה בְּמַה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה תִּרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינֶיךָ מִכָּאן וּלְהַלְאָה דְּבָרִי, פֵּרוּשׁ דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לִי לִכְבוֹדִי, כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁאֲנִי מְקַלְקֵל הַשּׁוּרָה וְעוֹשֶׂה נֵס לַשֶּׁקֶר בִּשְׁבִילִי שֶׁלֹּא יְחַלְּלוּ שְׁמִי, מִזֶּה תֵּדַע שִׁעוּר הַקְפָּדָתִי עַל הַדָּבָר אִם גָּדוֹל אוֹ קָטָן הוּא. וְתִמְצָא רַזַ״ל (קידושין מ.) שֶׁהִפְלִיאוּ לוֹמַר בְּעִנְיַן חִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁהַקְפָּדָתוֹ גְּדוֹלָה.

פסוק כד

וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳. הִקְדִּים הַדְּבָרִים אֶל הָעָם, וְאַחַר כָּךְ אָסַף הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר לֹא כֵן מָצִינוּ בְּסֵדֶר דִּבְרֵי ה׳ אֵלָיו שֶׁהִקְדִּים אֲסִיפַת זְקֵנִים וְאַחַר כָּךְ ״וְאֶל הָעָם תֹּאמַר״ (במדבר יא:יח), לְצַד שֶׁדָּן בְּדַעְתּוֹ כִּי דַּעַת עֶלְיוֹן הִיא לְהַקְדִּים מַאֲמָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְהַקְדִּים הָאֲסִיפָה לֹא הָיָה לוֹ לְצַוּוֹת לוֹ מַאֲמַר הָעָם, אֶלָּא הֲרֵי זֶה מַגִּיד שֶׁיַּקְדִּים מַאֲמָר לָעָם וְאַחַר כָּךְ יֶאֱסֹף הַזְּקֵנִים לָאֹהֶל וְיַעֲשֶׂה כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן.

וְטַעַם אֲשֶׁר הִקְדִּים ה׳ מַאֲמַר הָאֲסִיפָה, לְצַד שֶׁבָּזֶה הָיְתָה תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר ״לֹא אוּכַל לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם״, לָזֶה הִקְדִּים לַהֲשִׁיבוֹ עַל דְּבָרָיו תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ צִוָּהוּ לְדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְיָדַע ה׳ כִּי מֹשֶׁה חָכָם לֵדַע הַצָּרִיךְ לְהַקְדִּים, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הִשְׂכִּיל עֲשׂוֹת.

עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי מַאֲמַר וַיְדַבֵּר אֶל הָעָם אֵת דִּבְרֵי ה׳ הֵם דִּבְרֵי אֲסִיפַת הַזְּקֵנִים לְבַד, וְחָשַׁב עַד אֲשֶׁר יִגְמֹר מַה שֶׁצִּוָּה ה׳ בַּאֲסִיפַת הַזְּקֵנִים וְיֵצֵא לְדַבֵּר אֶל הָעָם מַאֲמַר שֵׁנִי ״וְאֶל הָעָם תֹּאמַר״, וְגַם מִדִּבְרֵי מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא מַשְׁמַע כֵּן.

פסוק כה

וַיֵּרֶד ה׳ וְגוֹ׳ וַיְדַבֵּר אֵלָיו. צָרִיךְ לָדַעַת מַה דִּבֵּר ה׳ אֵלָיו. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְכָל זֶה וְלֹא נִבָּא אוֹתָם מִבְּלִי כָּל סֵדֶר הַמּוּכָן. וְיִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (פנחס רכ.) בְּפָסוּק ״לָכֵן אֱמוֹר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם״, כִּי יְצַו ה׳ עַל מֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר ״הִנְנִי נוֹתֵן״ וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁזָּכָה כְּבָר מֹשֶׁה בִּבְרִית הַשָּׁלוֹם וְשֶׁלּוֹ יֵחָשֵׁב, וּכְשֶׁרָצָה לִתְּנוֹ לְפִנְחָס נִמְצָא שֶׁכְּבָר נְתָנוֹ לְמֹשֶׁה וְזָכָה בּוֹ, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹזֵר וְנוֹטֵל מַתְּנוֹתָיו. כְּמוֹ כֵן הַנְּבוּאָה נָתַן לְמֹשֶׁה לְמָנָה, וְכָל הַבָּא לְהִתְנַבֵּא מֹשֶׁה הוּא הַנּוֹתֵן מֵהַטַּעַם הַנִּזְכָּר, וְלָזֶה יִקָּרֵא אֲדוֹן הַנְּבִיאִים. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן שֶׁצִּוָּה לֶאֱסֹף הַזְּקֵנִים וְהוּא עִמָּהֶם, וַיֵּרֶד ה׳ בֶּעָנָן. וְאָמְרוֹ וַיְדַבֵּר אֵלָיו פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן שְׂרָרָה וּמֶמְשָׁלָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מז:ד) ״יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ״, שֶׁעָשָׂה ה׳ הַשְּׂרָרָה בְּדָבָר זֶה אֵלָיו, פֵּרוּשׁ לְמֹשֶׁה, וּבִרְשׁוּתוֹ וּבִרְצוֹנוֹ הֶאֱצִיל וְגוֹ׳.

וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ. אָמְרוֹ וַיָּאצֶל, אוּלַי שֶׁרוֹמֵז לִמְקוֹר רוּחַ הַנְּבוּאָה שֶׁבִּבְחִינָה זוֹ, וּבְדֶרֶךְ זֶה יֻצְדַּק לֵאמֹר וַיָּאצֶל, וְאָמְרוֹ מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו, פֵּרוּשׁ מֵאוֹתָהּ הַבְּחִינָה שֶׁעָלָיו, אֲבָל הַנֶּאֱצָל בָּא מֵהַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ הוּא וְלֹא שֶׁיּוֹצִיא מִמֹּשֶׁה וְלִתֵּן עַל אֲחֵרִים. אוֹ יֹאמַר מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עַל מֹשֶׁה וְאָמַר וַיָּאצֶל לְצַד שֶׁאֵין הֶבְדֵּל לָרוּחַ שֶׁעוֹדֶנּוּ עָלָיו לָרוּחַ הַנִּתָּן מִמֶּנּוּ לַזְּקֵנִים. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְכַוֵּן בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר עָלָיו עַל הַחֵלֶק הַנֶּאֱצָל בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹדֶנּוּ עָלָיו אַחַר וַיָּאצֶל. וּלְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (במדבר רבה טו,יט) כְּשֶׁמָּנָה הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ לַשְּׁנַיִם יוֹתֵר מֵהַשִּׁבְעִים, מָנָה גַּם כֵּן שֶׁהַשִּׁבְעִים נְבוּאָתָם מִשֶּׁל מֹשֶׁה וְהַשְּׁנַיִם מִשֶּׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וַיְהִי כְּנוֹחַ. אָמַר וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט), שֶׁהַזְּקֵנִים הִתְנַבְּאוּ מַאֲמַר ״הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר״, אֵין לְךָ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה שֶׁאָמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּתְחִלַּת נְבוּאָתָם יָכִינוּ עַצְמָן לְפֻרְעָנוּת.

וְאָמְרוֹ ״וַיִּתְנַבְּאוּ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר שֶׁמִּלְּבַד שֶׁהָיוּ כְּלִי מֻכְשָׁר לָנוּחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ, עוֹד לָהֶם שֶׁהִתְנַבְּאוּ. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁנְּבוּאָתָם הָיְתָה תֵּכֶף וּמִיָּד, כְּאָמְרוֹ ״כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳ וַיִּתְנַבְּאוּ״. עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי סְבָרַת הָאוֹמְרִים ״וְלֹא יָסָפוּ״ שֶׁלֹּא נִתְנַבְּאוּ אֶלָּא אוֹתוֹ יוֹם, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״וַיְהִי כְּנוֹחַ״ וְגוֹ׳ לְשׁוֹן צַעַר כַּנִּזְכָּר, וְעוֹד צַעַר אַחֵר לָהֶם שֶׁהִתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ.

פסוק כו

וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳ כַּוָּנַת מַאֲמַר ״וַיִּשָּׁאֲרוּ״ מִנַּיִן נִשְׁאֲרוּ. ב׳ לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שְׁמָם. ג׳ אָמְרוֹ וַתָּנַח עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳, מִמָּה נַפְשָׁךְ – אִם הֵם מֵהַשִּׁבְעִים הֲרֵי כְּבָר הִזְכִּירָם הַכָּתוּב בִּכְלַל הַשִּׁבְעִים, דִּכְתִיב ״וַיָּאצֶל וְגוֹ׳ וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים״, כִּי מֵאָמְרוֹ ״וַתָּנַח״ מַשְׁמַע דָּבָר חָדָשׁ שֶׁלֹּא הֻזְכַּר עַד עַתָּה, וְאִם אֵינָם מֵהַשִּׁבְעִים הֲלֹא לֹא אָמַר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אֶלָּא שִׁבְעִים. ד׳ אָמְרוֹ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים אֵין יָדוּעַ הַכַּוָּנָה בָּזֶה. ה׳ אָמְרוֹ וְלֹא יָצְאוּ הֲלֹא מֵאָמְרוֹ ״וַיִּשָּׁאֲרוּ בַּמַּחֲנֶה״ מוּבָן הַדָּבָר שֶׁלֹּא יָצְאוּ. ו׳ אָמְרוֹ וַיִּתְנַבְּאוּ לְבַסּוֹף שֶׁהָיָה לוֹ לְהַסְמִיךְ הַנִּמְשָׁךְ לָהֶם בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְהַנַּעֲשֶׂה מֵהֶם בִּפְנֵי עַצְמוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְגוֹ׳ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ״, וְלָמָּה כָּתַב הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר הַנָּכוֹן?

וְרַזַ״ל נֶחְלְקוּ (ספרי במדבר צה:) מִנַּיִן נִשְׁאֲרוּ. יֵשׁ אוֹמְרִים נִשְׁאֲרוּ מֵהַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֶׁבֵּרַר מֹשֶׁה מִיִּשְׂרָאֵל, שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט בְּשָׁוֶה, וְהִגְרִיל לְהוֹצִיא הַשְּׁנַיִם הַיְּתֵרִים עַל הַשִּׁבְעִים שֶׁאָמַר לוֹ ה׳, וְהֵם הַשְּׁנַיִם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר כִּי מֵהַשִּׁבְעִים נִשְׁאֲרוּ שֶׁלֹּא רָצוּ לִכָּנֵס לְאֹהֶל מוֹעֵד לְצַד עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת וְנִשְׁאֲרוּ בַּמַּחֲנֶה, עַד כָּאן. לִסְבָרַת הָאוֹמֵר מֵהַשִּׁבְעִים נִשְׁאֲרוּ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה״ לְצַד חָשְׁבָם עַצְמָן כְּשִׁירַיִים. שֵׁם הָאֶחָד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ יְדוּעִים הָיוּ בְּמִדּוֹת יְשָׁרוֹת וּמוּחְזָקִים בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁלְּסִבָּה זוֹ נִשְׁאֲרוּ בַּמַּחֲנֶה, שֶׁזּוּלַת זֶה יֵשׁ לָעָם לְרַנֵּן אַחֲרֵיהֶם שֶׁמָּאֲסוּ חָס וְשָׁלוֹם בְּנַחַת הָרוּחַ עֲלֵיהֶם וְנִמְצְאוּ מְחַלְּלִים הַשֵּׁם וְיִמְאָסֵם עֶלְיוֹן לְסִבָּה זוֹ. אֶלָּא לְצַד שֶׁשֵּׁם הָאֶחָד הַמְּיֻחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי לוֹ מֵידָד, לָזֶה לֹא דָנוּ בָּהֶם הַמַּעֲשֶׂה לְהָרַע, וּבָזֶה לֹא נִמְאֲסוּ. וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ עַצְמָהּ שֶׁנָּחָה עַל הַשִּׁבְעִים, לֹא מְנָעַתָּם הַהַרְחָקָה שֶׁהָיְתָה בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד וּבֵין הַמַּחֲנֶה וְנָחָה גַּם עֲלֵיהֶם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וַתָּנַח, לוֹמַר שֶׁשָּׁם קָנְתָה מְקוֹמָהּ הָרוּחַ, כְּאָמְרָם שֶׁשְּׁאָר הַשִּׁבְעִים פָּסְקוּ וְאֵלּוּ לֹא פָּסְקוּ נְבוּאָה מֵהֶם. וְקֹדֶם שֶׁהִזְכִּיר הַנְּבוּאָה הִזְכִּיר דְּבָרִים שֶׁבָּהֶם יַצְדִּיקוּ הָעָם כִּי דִּבְרֵי נְבוּאָה בְּפִיהֶם אֱמֶת, וְאָמַר וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים פֵּרוּשׁ מֵאוֹתָם הַשִּׁבְעִים שֶׁנִּכְתְּבוּ. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁהַכְּתוּבִים הֵם שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּפִתְקֵי הַגּוֹרָלוֹת, לָזֶה אָמַר ״וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לָצֵאת. וּבָזֶה נֶאֶמְנוּ דִּבְרֵיהֶם שֶׁהָיוּ נְבוּאָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּתְנַבְּאוּ. וְזוּלַת הַתְּנַאי הַנִּזְכָּר מִי יַחְזִיק דִּבְרֵיהֶם לְדִבְרֵי נְבִיאוּת. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.

וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מֵהַשִּׁבְעִים וּשְׁנַיִם נִשְׁאֲרוּ, יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּשָּׁאֲרוּ פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ יְתֵרִים עַל הַשִּׁבְעִים בַּמַּחֲנֶה, שֵׁם הָאֶחָד וְגוֹ׳, אַף עַל פִּי כֵן ״וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ״ גַּם כֵּן, מִלְּבַד שֶׁנָּחָה עַל הַשִּׁבְעִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ וְגוֹ׳ וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ״. וִידֻיַּק עַל נָכוֹן לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ״, לְצַד שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן שֶׁנָּתַן הָרוּחַ אֶלָּא עַל הַשִּׁבְעִים, הוֹדִיעֲךָ ה׳ שֶׁגַּם נָחָה עַל הַשְּׁנַיִם. וְאָמַר וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְגוֹ׳, בָּא לָתֵת טַעַם לְהַצְדָּקַת נְבוּאָתָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, וְאָמַר ״וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים״ פֵּרוּשׁ, בַּפְּתָקִים שֶׁכָּתַב מֹשֶׁה שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן. וּמֵעַתָּה הֲרֵי רְאוּיִים הֵם לִנְבוּאָה כַּיּוֹצֵא בַּשִּׁבְעִים וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּתְנַבְּאוּ. וּכְדֵי שֶׁלֹּא תָבִין שֶׁהֵמָּה בַּכְּתוּבִים שֶׁבָּאוּ הָאֹהֱלָה, לָזֶה בֵּרֵר הַכָּתוּב וְאָמַר ״וְלֹא יָצְאוּ״ בַּפְּתָקִין לָבֹא הָאֹהֱלָה.

וְדֶרֶךְ דְּרָשׁ, אוּלַי שֶׁיּוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁהַשְּׁנַיִם שֶׁלֹּא יָצְאוּ בַּפְּתָקִין נִכְלְמוּ וְנִכְנְסוּ בַּמַּחֲנֶה, מַה שֶׁלֹּא עָשׂוּ כֵן כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ כֻּלָּם לְאֹהֶל מוֹעֵד, וְהַשְּׁנַיִם נֶחְבְּאוּ בַמַּחֲנֶה. וַיַּרְא ה׳ בָּשְׁתָּם וּכְלִימָתָם ״וַיִּתְנַבְּאוּ״, וְהוּא אָמְרוֹ וְהֵמָּה בַּכְּתוּבִים שֶׁהֵן הַפְּתָקִין, וּמִטַּעַם זֶה וְלֹא יָצְאוּ מֵהַמַּחֲנֶה, וַחֲנָנָם ה׳ וּמִלֵּא תַּאֲוָתָם ״וַיִּתְנַבְּאוּ״.

פסוק כז

וַיָּרָץ הַנַּעַר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה נִתְרַעֵשׁ הַמַּגִּיד לְהַגִּיד שֶׁנִּתְנַבְּאוּ. וְעוֹד לוֹ שֶׁרָעַשׁ עֲלֵיהֶם לְתִתָּם בְּבֵית כֶּלֶא, וְכִי כָּל הַמִּתְנַבֵּא נֶעֱנָשׁ עַל שֶׁנִּבָּא? וְזֶה מִן הַתֵּימַה. וְיֵשׁ לָתֵת טַעַם לִסְבָרַת הָאוֹמֵר שֶׁהָיוּ שְׁנַיִם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּפְּתָקִין, כִּי לְצַד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל עַל פִּי ה׳ שֶׁיִּתֵּן רוּחַ נְבוּאָה עַל שִׁבְעִים, וְעַכְשָׁיו נִבְּאוּ גַּם הַשְּׁנַיִם, יֵשׁ לָחוּשׁ לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּבָרִים: אוֹ לֹא יֵאָמֵן מֹשֶׁה חָס וְשָׁלוֹם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ שִׁבְעִים, אוֹ הַמִּתְנַבְּאִים נִבְּאוּ שֶׁקֶר. וְלִסְבָרַת הָאוֹמֵר כִּי הָיוּ מֵהַשִּׁבְעִים, הִגִּידוּ לְמֹשֶׁה הַמַּעֲשֶׂה הַבִּלְתִּי הָגוּן, שֶׁהוּא אָמַר שֶׁיֵּלְכוּ לְאֹהֶל מוֹעֵד וְהֵם עָמְדוּ בַּמַּחֲנֶה וְנִבְּאוּ שָׁם, וְיֵשׁ בָּזֶה שְׁתַּיִם רָעוֹת: אַחַת שֶׁלֹּא קִיְּמוּ דְּבַר מֹשֶׁה, וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁבָּזֶה גִּלּוּ דַּעְתָּם שֶׁלֹּא רָצוּ שֶׁתֵּאָצֵל עֲלֵיהֶם הָרוּחַ מֵרוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֶלָּא מִמְּקוֹר הָרוּחַ וּמִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה.

פסוק כח

וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ כְּלָאֵם. צָרִיךְ לָדַעַת עַל מִי סָמַךְ יְהוֹשֻׁעַ לְהוֹרוֹת לִפְנֵי רַבּוֹ, וּמַה גַּם לְהוֹרוֹתוֹ כֹּה וְכֹה תַּעֲשֶׂה, וְזֶה מֵהַזָּרוּת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (עירובין סג.) כָּל דְּמוֹתִיב מִלָּה קֳדָם רַבֵּיהּ אָזֵיל בְּלָא וְלַד, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ״ וְגוֹ׳. וְאֶפְשָׁר לָתֵת טַעַם לְמַעֲשֵׂה יְהוֹשֻׁעַ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַה נְבוּאָה אָמְרוּ? מֹשֶׁה מֵת יְהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס, עַד כָּאן. לָזֶה כְּשֶׁשָּׁמַע יְהוֹשֻׁעַ הַדְּבָרִים, בָּחַר לְדַבֵּר לִפְנֵי רַבּוֹ כְּדֵי שֶׁיְּגַלֶּה דַּעְתּוֹ כִּי מְאוּסִים הַדְּבָרִים אֶצְלוֹ וְאוֹמְרֵיהֶם, וְכִי שֶׁקֶר בְּפִיהֶם. וּבָזֶה שָׁלַל הַחֲשָׁד כִּי יַחְפֹּץ הוּא בַּדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים לְמַעֲלָתוֹ וְגִלָּה הַהַפְכִּיּוּת בִּרְצוֹנוֹ.

וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם – פֵּרוּשׁ, תֵּן אוֹתָם בַּמִּשְׁמָר עַד אֲשֶׁר יָבֹא דְּבַר מֶלֶךְ מִשְׁפָּט עֲשׂוֹת, אוֹ כַּלֵּם מִן הָעוֹלָם. וְטַעַם הַדָּבָר בֵּין לִסְבָרַת הָאוֹמֵר חוּץ מֵהַשִּׁבְעִים בֵּין לִסְבָרַת הָאוֹמֵר מֵהַשִּׁבְעִים, מֵהַטְּעָמִים שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ אֲדֹנִי מֹשֶׁה, שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ הֱיוֹת הוּא אָדוֹן אֶלָּא הֱיוֹת לוֹ אֲדוֹנוֹ מֹשֶׁה, לִשְׁלֹל הָרָצוֹן בַּנֶּאֱמַר כִּי יָמוּת מֹשֶׁה וְהוּא יַכְנִיס. וִידֻיַּק גַּם כֵּן מַאֲמַר וַיַּעַן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה לַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים עָלָיו בַּנְּבוּאָה הַהִיא, כִּי לֹא דִּבְּרוּ נְכוֹנָה וּצְרִיכִין לִנָּתֵן בְּבֵית כֶּלֶא. וְאַף עַל פִּי כֵן עֲנָשׁוֹ הַכָּתוּב, כִּי סוֹף סוֹף הֵשִׁיב דָּבָר בִּפְנֵי רַבּוֹ (דברי הימים א ז:כז).

פסוק כט

הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וְגוֹ׳. לִסְבָרַת הָאוֹמֵר שֶׁהָיוּ מֵהַשִּׁבְעִים, יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״הַמְקַנֵּא אַתָּה בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי שֶׁלֹּא רָצוּ הָאֲנָשִׁים לָבֹא לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה מִמֶּנִּי? מִי יִתֵּן כָּל עַם ה׳ נְבִיאִים וְלֹא יִהְיוּ מְקַבְּלִים הַנְּבוּאָה מִמֶּנִּי אֶלָּא מֵה׳״, כְּאִלּוּ. וְהוּא מַאֲמַר כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם בְּלֹא אֶמְצָעוּת מֹשֶׁה, כִּי שָׁם מְקוֹר הָעֲנָוָה וְהֶחְלֵט הֶעְדֵּר הַהַקְפָּדָה. וְלִסְבָרַת הָאוֹמֵר מֵהַפְּתָקִין יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי״, פֵּרוּשׁ לְמַאֲמָרִי שֶׁאָמַרְתִּי שִׁבְעִים וְנִבְּאוּ שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, ״מִי יִתֵּן אֶת״ וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם ״כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ שֶׁהַשִּׁבְעִים שֶׁאָמַר ה׳ שֶׁיֻּשְׁפְּעוּ מֵרוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא בִּתְחִלָּה קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל ה׳ לְנַבְּאוֹת אֶת אֲחֵרִים זוּלַת מֹשֶׁה. אֲבָל אַחַר שֶׁהֶאֱצִיל ה׳ רוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְנָתַן לַשִּׁבְעִים, הֻתְּרָה נְבוּאָה לַכֹּל ״כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם״, וְאֵין כָּאן הַכְחָשָׁה בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה.

פרק יב

פסוק א

וַתְּדַבֵּר וְגוֹ׳ בְּמֹשֶׁה. אוּלַי שֶׁדִּבְּרוּ בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה, וְהַדַּעַת מַסְכֶּמֶת בָּזֶה גַּם כֵּן, כִּי מַה יוֹעִילוּ דַּבֵּר לֹא טוֹב בֵּינֵיהֶם לְבֵין עַצְמָן, אֶלָּא אָמְרוּ דִּבְרֵיהֶם דֶּרֶךְ תּוֹכָחָה וְהוּא שׁוֹמֵעַ מִלָּתָם. שׁוּב רָאִיתִי בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁאָמְרוּ כֵּן וְרָמְזוּהוּ בְּמַאֲמַר ״וַיִּשְׁמַע ה׳ וְהָאִישׁ מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, גַּם הוּא שָׁמַע.

פסוק ב

הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה. רַזַ״ל אָמְרוּ (בראשית רבה א,יד) אַכִּין וְרַקִּין מִעוּטִין, וְכָאן נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר בָּזֶה שֶׁמַּעֲשֵׂה מֹשֶׁה יִרְשׁוֹם הַפְּגָם בָּהֶם גַּם בַּאֲבוֹת הָעוֹלָם אֲשֶׁר דִּבֵּר עִמָּהֶם ה׳, וְכֵן הוּא בַּמִּדְרָשׁ (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: וַהֲלֹא גַּם עִם הָאָבוֹת דִּבֵּר, עַד כָּאן. וְעוֹד אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לִרְמוֹז שְׁנֵי מִעוּטִים שֶׁהָיוּ בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה, א׳ שֶׁלֹּא נִתְנַבֵּא עַד שֶׁהָיָה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה דִּכְתִיב (שמות ז:ז) ״וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה... בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה״ וּבְאוֹתוֹ זְמַן הוּא שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו ה׳, וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם נִתְנַבְּאוּ בְּנֵי שָׁלֹשׁ וְחָמֵשׁ קוֹדֶם שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה, וּמִעוּט שֵׁנִי שֶׁבַּיּוֹם שֶׁנִּתְנַבָּא נִצְטָרַע, דִּכְתִיב (שם ד׳): ״וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת: וְגוֹ׳ מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵּן לָהֶם, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הֲרַק אַךְ״.

וַיִּשְׁמַע ה׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיִּשְׁמַע ה׳, לוֹמַר שֶׁלֹּא שָׁמַע אֶלָּא ה׳, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁלֹּא דִּבְּרוּ בִּפְנֵי בְּרִיָּה. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמֵּהֶם שָׁמַע וְלֹא מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא קָבַל לִפְנֵי ה׳ כְּדֶרֶךְ הַנֶּעֱלָבִין מִזּוּלָתָם.

פסוק ג

וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו. הוֹדִיעַ הַכָּתוּב זוֹ כָּאן, לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ שֶׁדִּבְּרוּ בְּפָנָיו נָתַן הַכָּתוּב טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ ה׳ לַעֲשׂוֹת כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, מִטַּעַם כִּי הָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד וּלְצַד עַנְוְתָנוּתוֹ נִמְנַע מִלְּהָשִׁיב לָהֶם הַתְּשׁוּבָה הַמִּתְחַיֶּבֶת לָבֹא בָּעִנְיָן כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין נְבוּאַת מֹשֶׁה לִשְׁאָר נְבִיאִים. וְדִקְדֵּק לוֹמַר מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, לְהַחְלִיט מְנִיעַת הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ בָּעִנְיָן, כִּי אָדָם שֶׁבְּדַעְתּוֹ הוּא לְמַטָּה חָס וְשָׁלוֹם מִכָּל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֵיךְ יְשֻׁעַר חָס וְשָׁלוֹם שֶׁיֹּאמַר תְּשׁוּבָה שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה שֶׁהוּא גָּדוֹל מִכָּל הַנְּבִיאִים. וְלָזֶה בָּא מַאֲמָר מֵה׳ וְהֵשִׁיבָם פִּתְאוֹם. לְצַד שֶׁאִנּוּ (לשון אונאה) מֹשֶׁה בִּדְבָרִים, וּכְתִיב (עמוס ז:ז-ח) ״הִנֵּה ה׳ נִצָּב עַל חוֹמַת אֲנָךְ״, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ילקוט) פִּתְאוֹם – סָמוּךְ לְזִיקָה וְכוּ׳:

פסוק ד

אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. טַעַם קְרִיאַת מֹשֶׁה, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָיוּ טְמֵאִים, קָרָא לְמֹשֶׁה כְּדֵי לְהַכִּיר תּוֹלְדוֹת הַפְּרִישָׁה שֶׁפֵּרַשׁ מֹשֶׁה, שֶׁנִּמְצָא מוּכָן לִדְבַר ה׳ אֵלָיו בְּאֵין מוֹנֵעַ, אֲשֶׁר לֹא כֵן הֵם שֶׁקְּרָאָם ה׳ וְלֹא יָכְלוּ לָצֵאת. וּלְפִי הַפְּשָׁט כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל עַל מִרְיָם. עוֹד טַעַם קְרִיאַת מֹשֶׁה לְצַד שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ לְגַלּוֹת לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד בְּסֵדֶר הַקְּרִיאָה כִּי גָּדוֹל מֹשֶׁה מֵהֶם מִמַּה שֶׁהִקְדִּימוֹ לָהֶם בַּקְּרִיאָה וְהִשְׁמִיעָם הַדָּבָר, וּבָזֶה יַרְגִּישׁוּ סְתִירָה לְמַחְשַׁבְתָּם שֶׁאָמְרוּ ״הֲרַק בְּמֹשֶׁה הֲלֹא גַּם בָּנוּ״ וְגוֹ׳:

פסוק ה

וַיֵּרֶד ה׳ בְּעַמּוּד עָנָן. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא יָרַד ה׳ קֹדֶם קְרִיאָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁנִּרְאֶה מִסֵּדֶר הַכְּתוּבִים שֶׁלֹּא יָרַד אֶלָּא אַחַר קְרִיאָה. גַּם מִמַּה שֶׁאָמַר בַּקְּרִיאָה ״צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד״ זֶה יָעִיד שֶׁעֲדַיִן לֹא יָרַד, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה צָרִיךְ לִרְשֹׁם לָהֶם הַמָּקוֹם, כִּי הֵם רוֹאִים מָקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן שָׁם הֶעָנָן. וּלְדִבְרֵיהֶם שֶׁכָּתַבְנוּ שֶׁהָיוּ טְמֵאִים בִּשְׁעַת הַקְּרִיאָה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, כִּי לֹא רָצָה ה׳ לָרֶדֶת קֹדֶם הַקְּרִיאָה וְיִהְיֶה יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לָהֶם כִּבְיָכוֹל לְצֵאתָם, וְאֵינוֹ מֵהַכָּבוֹד. גַּם יִמָּשֵׁךְ לָהֶם חָס וְשָׁלוֹם עֹנֶשׁ לַנִּקְרָאִים, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לְהַעֲנִישׁ אֶלָּא לְהֵטִיב. וְהַטַּעַם שֶׁיָּרַד ה׳ וְלֹא דִּבֵּר מִמְּקוֹמוֹ כְּסֵדֶר הַקְּרִיאָה, כְּדֵי לְפַרְסֵם הַדָּבָר כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁיָּרַד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא פִּרְסוּם וְהֶעָרָה גְּדוֹלָה, וְיִוָּדַע לְכָל יִשְׂרָאֵל כִּי הִקְפִּיד ה׳ עַל אֲשֶׁר נָגְעוּ בְּנֶאֱמַן בֵּיתוֹ וְהֶעֱנִישָׁם עַל הַדָּבָר.

פסוק ו

שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן, וַדַּאי כִּי יִשְׁמְעוּ אֶת אֲשֶׁר יְדַבֵּר. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ תֵּבַת נָא, כִּי לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר הָאָדוֹן לְעַבְדּוֹ לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה.

אָכֵן יִתְכַּוֵּן ה׳ בְּנוֹעַם אֲמָרָיו לְהַרְגִּישָׁם בִּמְנִיעַת הַשְּׁמִיעָה שֶׁקּוֹדֶם לָכֵן, כִּי עַתָּה הֵם רְאוּיִים לִשְׁמוֹעַ וְלֹא קוֹדֶם לְצַד טֻמְאָתָם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי אֵין נָכוֹן לְעֶבֶד שֶׁיִּהְיֶה מְשֻׁלָּל הַהֲכָנָה בְּעֵת אֲשֶׁר אֲדוֹנוֹ יְצַוֶּה עָלָיו, וְאֹזֶן מִלִּין תִּבְחָן כִּי מֻכְרָח מֹשֶׁה בְּמַעֲשָׂיו לִפְרוֹשׁ מֵאִשְׁתּוֹ. וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ תֵּרוּץ לְקֻשְׁיָא רִאשׁוֹנָה, לָמָּה לֹא נָתַן ה׳ טַעַם הַפְּרִישׁוּת בִּדְבָרָיו לָהֶם כִּי הוּא הָעִקָּר הַצָּרִיךְ לְהַשְׁמִיעָם, וּלְפִי זֶה ה׳ נָתַן אוֹמֶר הַמְבַשֵּׂר צָבָא רָב.

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: שִׁמְעוּ נָא, פֵּרוּשׁ עַתָּה אַתֶּם שׁוֹמְעִים לְצַד הַהֶכְרֵחַ לְיַסֶּרְכֶם וּלְהוֹכִיחֲכֶם, וְאֵין לְדַבֵּר לָכֶם דְּבָרִים אֵלּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה מִשְּׁנֵי טְעָמִים: א׳ כִּי הוּא נוֹגֵעַ בַּדָּבָר וְעָלָיו בָּאוּ הַדְּבָרִים, וְעוֹד מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ הָאָמוּר בָּעִנְיָן שֶׁקָּרָא ה׳ לְאַהֲרֹן וּמִרְיָם לְדַבֵּר עִמָּהֶם שֶׁלֹּא בִּפְנֵי מֹשֶׁה, אֲבָל קוֹדֵם וְאַחַר כָּךְ אֵין אֲנִי מְדַבֵּר עִמָּכֶם, וְזוֹ סְתִירָה לְמַאֲמָרָם שֶׁגַּם בָּהֶם דִּבֵּר. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יד,יט) שֶׁבְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן״ אֵין הַכַּוָּנָה בְּדִבּוּר גַּם עִם אַהֲרֹן אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן, וְהֵם הַדְּבָרִים שֶׁרָמַז ה׳ בְּתֵבַת ״נָא״.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר דְּבָרַי, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״שִׁמְעוּ נָא״ וּמוּבָן שֶׁמַּה שֶׁיִּשְׁמְעוּ הֵם דְּבָרָיו, נִתְכַּוֵּן כֵּן הֲגַם שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִים קוֹדֶם, לֹא הָיָה כְּסֵדֶר זֶה שֶׁיִּשְׁמְעוּ הַדְּבָרִים מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ ה׳ דְּבָרָיו בְּסָמוּךְ ״אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה׳״ וְגוֹ׳:

עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁרָמַז לָהֶם שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עִמָּהֶם עוֹד אֶלָּא עַתָּה, לְבַל יַחְשְׁבוּ בְּדַעְתָּם כִּי הֻכְשְׁרוּ לִנְבוּאָה עֶלְיוֹנָה כָּזֹאת וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר, לָזֶה אָמַר עַתָּה.

עוֹד יִרְצֶה בְּמַאֲמַר נָא, לְצַד שֶׁהָיוּ טְמֵאֵי קֶרִי, וּבְדִינֵי טַהֲרַת טֻמְאָה אָמְרָה תּוֹרָה (ויקרא כב:ו) שֶׁאֵין הַטְּבִילָה גּוֹמֶרֶת הַטַּהֲרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה עַד הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, וְעִנְיַן הַנְּבוּאָה כֵּיוָן שֶׁמָּצִינוּ כִּי צָרִיךְ הַאֲצָלַת הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה כְּדֵי שֶׁיּוּכְשַׁר לִדְבַר ה׳ עִמּוֹ, לֹא יַסְפִּיק טַהֲרַת מַיִם עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה גָּרוּעַ מִטַּהֲרָה הַצְּרִיכָה לַאֲכִילַת תְּרוּמָה. וְכָאן מָצִינוּ שֶׁבַּיּוֹם עַצְמוֹ שֶׁהָיוּ טְמֵאִים טוּמְאַת קֶרִי סָמוּךְ לִטְבִילָתָם דִּבֵּר ה׳ עִמָּהֶם. לָזֶה אָמַר ה׳ שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי, פֵּרוּשׁ, עַתָּה דַּוְקָא הוֹרָאַת שָׁעָה הִיא שֶׁאַשְׁמִיעֲכֶם דְּבָרַי הֲגַם שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית רבה נה:יא) אַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת הַשּׁוּרָה, אַהֲבַת ה׳ עִם מֹשֶׁה יְדִידוֹ לֹא יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק עַד לְמָחָר.

אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם וְגוֹ׳. וְלֹא דִּבֵּר לְנוֹכֵחַ אֲלֵיהֶם ״אִם תִּהְיוּ נְבִיאִים״, לְצַד שֶׁהֵם הִזְכִּירוּ בְּטַעֲנָתָם נְבִיאִים אֲחֵרִים חוּץ מֵהֶם, וּכְמַאֲמַר הַמִּדְרָשׁ (ספרי) שֶׁאָמְרוּ: הֲלֹא דִּבֵּר גַּם עִם אַבְרָהָם וְלֹא פֵּרֵשׁ וְכוּ׳, לָזֶה בָּא דְּבָרוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת הֶפְרֵשׁ גַּם מֵהַנִּרְמָז בְּדִבְרֵיהֶם לְמֹשֶׁה. וְאוּלַי כִּי לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד ״אִם יִהְיֶה״.

ה׳ בַּמַּרְאָה אֵלָיו וְגוֹ׳. בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ הֶפְרֵשׁ הַדְרָגַת הַנְּבִיאִים מֵהַדְרָגַת מֹשֶׁה, וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בְּעִנְיַן הַנְּבוּאָה: א׳ הַשָּׂגַת הַמַּרְאֶה, ב׳ זְמַן הַשָּׂגָתָהּ, פֵּרוּשׁ אִם יִתְנַבֵּא בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה אוֹ אֵין הַדָּבָר תָּלוּי בִּרְצוֹנוֹ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיַּחְפֹּץ ה׳, ג׳ הַשָּׂגַת בְּחִינַת הַדִּבּוּר כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.

וְהִתְחִיל ה׳ לוֹמַר בִּבְחִינַת הַדְרָגַת הַשָּׂגַת הָרְאִיָּה, וְאָמַר ה׳ בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, פֵּרוּשׁ לְפִי שֶׁיֵּשׁ שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת כְּלָלִיּוֹת בְּהַכָּרַת ה׳: הָאַחַת לֹא הִשִּׂיגָהּ אָדָם בִּנְבוּאָה, וְהוּא מַה שֶׁשָּׁאַל מֹשֶׁה (שמות לג:יח) ״הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבוֹדֶךָ״, פֵּרוּשׁ ״נָא״ – עַתָּה, מַה שֶׁאַתָּה עָתִיד לְהַרְאוֹתֵנִי לְאַחַר מִיתָה, כִּי יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה הַמּוּשָּׂג לַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְהֵשִׁיבוֹ ה׳ ״לֹא תוּכַל וְגוֹ׳ כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי״ אֶלָּא לְאַחַר מִיתָה. וְהַדְרָגָה זוֹ הִיא בְּעַצְמוּת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא יִתְיַחֵס אֵלָיו מַאֲמַר עַצְמוּת אֶלָּא לְשַׁכֵּךְ אֹזֶן וְכוּ׳. הַדְרָגָה שְׁנִיָּה הִיא אוֹר הַמֵּאִיר מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְיַחֵס אֵלָיו תְּמוּנָה, וְאֵין תְּמוּנָה זוֹ דּוֹמָה לְשׁוּם תְּמוּנָה מֵהַהֹוִים בַּנִּמְצָא, כִּי אֵין לוֹ תְּמוּנָה אֶלָּא תְּמוּנָה לְנֶעְלָם מֵעֵינֵי כָל חַי שֶׁאֵין לָהּ מַכִּיר זוּלַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר הִכִּירָהּ לוֹ ה׳, דִּכְתִיב ״וּתְמֻנַת ה׳ יַבִּיט״, מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיג זוּלָתוֹ בְּכָל הַנְּבִיאִים. הַדְרָגָה שְׁלִישִׁית הִיא הַבְהָקַת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּרִחוּק, הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה – לְנֵר דָּלוּק אֲשֶׁר יֵלֵךְ אוֹרוֹ לְמֵרָחוֹק וְיִרְאֶה אָדָם הָאוֹר הַהוּא, וְזֶה יִקָּרֵא ״מַרְאָה״, וְזֶה הוּא הַשָּׂגַת הַנְּבִיאִים זוּלַת מֹשֶׁה, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ ״בַּמַּרְאָה״ וְהָבֵן, וּכְנֶגְדָּהּ אָמַר בְּמֹשֶׁה ״וּתְמֻנַת ה׳ יַבִּיט״.

וּכְנֶגֶד זְמַן הַשָּׂגַת הַנְּבוּאָה אָמַר אֵלָיו אֶתְוַדָּע, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ מַדְרֵגָה קְטַנָּה כָּזוֹ אֵינָהּ אֶצְלוֹ בִּתְמִידוּת בְּעֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַשִּׂיגֶנָּה, אֶלָּא כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה אֶתְוַדָּע לוֹ בָּהּ, וּכְשֶׁיַּחְפֹּץ הוּא לְהַשִּׂיגָהּ אֵינוֹ מֻבְטָח שֶׁיַּשִּׂיגֶנָּה בְּכָל עֵת, כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְטָח מֹשֶׁה בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ דִּכְתִיב (במדבר ט:ח) ״עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה׳״ בְּלֹא שׁוּם סָפֵק בַּדָּבָר. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כָּל הַנְּבִיאִים אֵין נְבוּאָה בְּטוּחָה אֶצְלָם הֲגַם שֶׁהִיא מַדְרֵגָה קְטַנָּה מִמַּדְרֵגַת מֹשֶׁה, וּמֹשֶׁה נְבוּאָתוֹ הֲגַם שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מֵהֶם, בְּטוּחָה אֶצְלוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה, וְהוּא מַאֲמַר בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא, פֵּרוּשׁ כַּנֶּאֱמָן הַזֶּה שֶׁהַכֹּל בְּיָדוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ כְּמוֹ כֵן מֹשֶׁה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּכָל בֵּיתִי לִכְלוֹל אֲפִלּוּ בְּהַשָּׂגַת נְבוּאָה הַגְּדוֹלָה הַדָּבָר בִּרְשׁוּתוֹ לְהִתְנַבֵּא, מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה אוֹמֵר ״בְּבֵיתִי נֶאֱמָן הוּא״, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר לְחֶפְצוֹ אֶלָּא מַדְרֵגָה הַקְּטַנָּה שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, וְהַהֶפְרֵשׁ הוּא שֶׁהֵם אֵין הַדָּבָר בִּרְשׁוּתָם מַה שֶׁאֵין כֵּן הוּא, תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּכָל״ וְגוֹ׳.

וּכְנֶגֶד הַשָּׂגַת בְּחִינַת הַדִּבּוּר אָמַר בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ, פֵּרוּשׁ דַּע כִּי שְׁתֵּי מִדּוֹת בְּהוֹדָעַת הַחֲלוֹמוֹת: הָא׳ – כְּשֶׁיִּשְׁמַע הַדְּבָרִים תִּהְיֶה דַּעְתּוֹ מְעֻרְבֶּבֶת וְלֹא תִּבְחַן אָזְנוֹ מִלִּין לְהַשְׂכִּיל הַנִּדְבָּר כִּי דַּעְתּוֹ מְבֻלְבֶּלֶת, ב׳ – כָּל הַנִּדְבָּר בַּחֲלוֹם אֵין הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן אֶלָּא מָשָׁל וְדִמְיוֹן. וְצֵא וּלְמַד מֵחֲלוֹמוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה וּפִתְרוֹנֵיהֶם. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר ה׳ כִּי הַנְּבִיאִים בְּעֵת בֹּא דְּבָרוֹ הַטּוֹב לָהֶם יִתְבַּלְבֵּל דַּעְתָּם וְיִהְיוּ כְּאָדָם הַשּׁוֹכֵב בְּלֵב יָם וְיִתְהוֹלְלוּ, גַּם לֹא יָבֹא לָהֶם הַדִּבּוּר בְּצוּרָתוֹ אֶלָּא מְלֻבָּשׁ תּוֹךְ דִּמְיוֹן וּמָשָׁל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ שְׂאֵת הַדִּבּוּר וְאַף עַל פִּי כֵן מִתְהוֹלְלִים. וּפֵרוּשׁ תֵּבַת בַּחֲלוֹם הוּא בְּגֶדֶר חֲלוֹם בְּאֵיכוּת וּמַהוּת, וּלְעוֹלָם בְּהָקִיץ הָיָה ה׳ נִגְלֶה אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים, אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה בָּא לָהֶם הַדִּבּוּר הָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתוֹ כִּתְכוּנַת הַחֲלוֹם כַּנִּזְכָּר וְהָיוּ נוֹפְלִים לָאָרֶץ וּמִתְטָרֶפֶת דַּעְתָּם מֵעֲלֵיהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה שֶׁהָיָה מְשֻׁלָּל מִזֶּה, שֶׁלֹּא הָיְתָה דַּעְתּוֹ מִשְׁתַּנֵּית בְּבֹא דְּבַר ה׳ וְהָיָה שׁוֹמֵעַ בְּדַעַת שְׁלֵמָה, גַּם לֹא הָיוּ בָּאִים אֵלָיו הַדְּבָרִים בְּדֶרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה אֶלָּא דְּבָרִים מְבֹאָרִים וּבְרוּרִים וְאֵינָן צְרִיכִין פִּתְרוֹן. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, פֵּרוּשׁ, הִנֵּה עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל רוֹאוֹת הַחֲמִשִּׁים וְשָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה, שֶׁכֻּלָּן הֵם דְּבָרִים שֶׁיָּבִין פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים כָּל מֵבִין לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. גַּם אוֹצְרוֹת חָכְמָה אֲשֶׁר אָצַר ה׳ בָּהֶם כֻּלָּם נְכוֹחִים לַמֵּבִין הַבָּא לְעַיֵּן וּלְהַעֲמִיק, יַרְגִּישׁ בְּמַשְׁמָעוּת הַכְּתוּבִים עַצְמָן אֶת אֲשֶׁר חָשַׁב ה׳ לוֹמַר בָּהֶם. וְאֵין דֶּרֶךְ זֶה בַּדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים יִרְמְיָה וִישַׁעְיָה, שֶׁכֻּלָּן מָשָׁל וּמְלִיצָה, כְּמַאֲמַר (יחזקאל י״ז:ג׳) ״הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל בַּעַל הַכְּנָפַיִם״ וְגוֹ׳, וּבְיוֹתֵר מֵהֵמָּה נְבוּאַת זְכַרְיָה הַמְּסַגֵּר שַׁעֲרֵי הַנְּבוּאָה אֲשֶׁר סָגַר גַּם נְבוּאָתוֹ וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ כַּוָּנַת נְבוּאָתוֹ.

וְיֵשׁ לַחְקוֹר זֹאת, כֵּיוָן שֶׁהַמְּנַבֵּא הוּא ה׳ אֱלֹהֵינוּ אֶחָד, לָמָּה לָזֶה יְדַבֵּר נְכוֹחוֹת וְלָזֶה דְּבָרוֹ מְעֻקָּשִׁים. וְאָמְרוּ אַנְשֵׁי אֱמֶת בְּמַה שֶׁקָּדַם לָנוּ הַיְדִיעָה בִּדְבַר הַמַּלְאָךְ לְדָנִיֵּאל, הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁהָיָה פּוֹעֵל בּוֹ, מִזֶּה תַּשְׂכִּיל לִרְאוֹת כִּי הַרְכָּבַת מִין הָאֱנוֹשִׁי תַּפְסִידֶנָּה הַרְגָּשַׁת הָרוּחָנִי, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִסְבּוֹל זוּלַת הַמֻּרְכָּב אֲשֶׁר כּוֹנֵן ה׳ בְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה שֶׁיּוּכְלוּ שִׁתּוּף יַחַד הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף. וַהֲלֹא תִרְאֶה אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹרוֹת הַנִּרְגָּשׁוֹת וְנִתְפָּסוֹת אֵשׁ וּמַיִם זֶה מְכַלֶּה אֶת זֶה, זוּלַת הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ יְדֵי יוֹצֵר. וּמִזֶּה תְּשַׁעֵר אֵיךְ יוּכַל עֲמוֹד בִּדְבַר אֱלֹהִים מְקוֹר הָרוּחָנִיּוֹת וְיַחְצֹב קוֹלוֹ לֶהָבַת אֵשׁ אֵיךְ יוּכַל עֲמוֹד. וְלָזֶה אֵין אָדָם מַשִּׂיג לַעֲמוֹד בְּכֹחוֹ לִשְׁמוֹעַ קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים, זוּלַת הָאִישׁ אֲשֶׁר הָפַךְ חָמְרוֹ וַעֲשָׂאוֹ צוּרָה כְּמוֹ שֶׁרָשַׁמְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, שֶׁזֶּה אֵין לוֹ גּוּף וְיָכוֹל שְׂאֵת דְּבַר מֶלֶךְ. וְלָכֵן בְּהִנָּבֵא ה׳ לְאָדָם שֶׁאֵין גּוּפוֹ דּוֹמֶה לְצוּרָתוֹ, יִתְחַכֵּם ה׳ עֲשׂוֹת עַל זֶה הָאוֹפֶן, כִּי יֵצֵא דְבַר מֶלֶךְ מִפִּי עֶלְיוֹן וְהַדִּבּוּר יִתְעַטֵּף בַּאֲוִירִים דַּקִּים וְאַחַר כָּךְ יַגִּיעַ לְאֹזֶן נָבִיא, וּבָזֶה יִסְבְּלֶנּוּ הַנָּבִיא. וְאַף גַּם זֶה יַפְעִיל הֶרְגֵּשׁ בַּנְּבִיאִים לְהִשְׁתַּגֵּעַ, וְדָבָר זֶה יְסוֹבֵב בֹּא הַדְּבָרִים דֶּרֶךְ מָשָׁל וּמְלִיצָה בִּבְחִינַת הַחֲלוֹם. וְלָזֶה כָּל הַנְּבִיאִים לְבַד מִמֹּשֶׁה יְדַבְּרוּ מְשָׁלִים וּמְלִיצוֹת, וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה זְכַרְיָה שֶׁהָיָה אַחֲרוֹן בִּנְבִיאוּת הָיָה הַדִּבּוּר בָּא וְנִגְלָד וְנִגְלָם בְּיוֹתֵר מִשְּׁאָר נְבוּאוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִסְבּוֹל, וְלָזֶה נִתְרַבּוּ בּוֹ הַמְּלִיצוֹת וְעֹמֶק הַדִּמְיוֹן עַד שֶׁאֵין דּוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים יוֹדְעִים דְּבָרָיו.

וְהוּא מַה שֶׁהוֹדִיעַ ה׳ כָּאן בִּבְחִינַת הַמֻּשָּׂג לְמֹשֶׁה, וְאָמַר פֶּה אֶל פֶּה, פֵּרוּשׁ, לֹא הָיָה הַדִּבּוּר נִפְסָק מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן לְפִי מֹשֶׁה לַעֲבֹר בַּאֲוִיר הָעוֹלָם, שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַדִּבּוּר בְּהַלְבָּשַׁת הָאֲוִירִים וִיסוֹבֵב לְדַבֵּר דִּבְרֵי מְשָׁלִים וְחִידוֹת, גַּם שָׁלַל הַהִתְרַגְּשׁוּת אֲשֶׁר תִּקְרֶה לַנְּבִיאִים כְּמַאֲמַר וּמַרְאֶה, פֵּרוּשׁ, לֹא יֵרָדֵם וְלֹא יִתְבַּהֵל, אֶלָּא ״וּמַרְאֶה״, פֵּרוּשׁ, בָּעֵת וּבַשָּׁעָה עַצְמָהּ שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר בּוֹ פֶּה אֶל פֶּה אֵינוֹ כְּסֵדֶר הַחֲלוֹם, אֶלָּא ״וּמַרְאֶה״, שֶׁאֲנִי מַרְאֶה לוֹ אוֹר הַמְּנַבֵּא וּמַבִּיט, וְזֶה יַגִּיד הַהֶעָרָה וְהִתְכּוֹנְנוּת הַשֵּׂכֶל.

וְאָמְרוֹ וְלֹא בְחִידוֹת, הוּא לְהָעִיר בְּתוֹלֶדֶת הַדָּבָר כִּי לְצַד שֶׁהָיָה מְדַבֵּר פֶּה אֶל פֶּה, בָּזֶה הָיָה גַּם כֵּן הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּלֹא חִידוֹת. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶל פֶּה וְלֹא לָאֹזֶן, הַמַּשְׂכִּיל עַל דְּבַר נָבִיא שֶׁאָמַר (מלכים א ג:ט) ״לֵב שׁוֹמֵעַ״, יֵדַע סוֹד הַדָּבָר. וְזוֹ הִיא הַדְרָגַת נְבוּאָה שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, שֶׁיִּקְשֹׁר ה׳ נֶפֶשׁ נָבִיא בַּמָּקוֹר הַמְּנַבֵּא וִישַׁלְשֵׁל הַנְּבוּאָה פֶּה אֶל פֶּה. וּבָזֶה גַּם כֵּן תָּבִין אָמְרוֹ אֲדַבֶּר בּוֹ וְלֹא אָמַר אִתּוֹ אוֹ עִמּוֹ אֶלָּא בּוֹ, וְהָבֵן. עוֹד נִתְכַּוֵּן לְהַשְׂכִּילְךָ שֶׁלֹּא הָיָה הַדִּבּוּר אֶלָּא מִפִּי ה׳ לְפִי מֹשֶׁה וְלֹא הָיָה רוֹאֶה פְּנֵי עוֹלָם, וְהוּא מַאֲמַר ״בּוֹ״.

פסוק ח

וּמַדּוּעַ יְרֵאתֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר ה׳ וְטוֹעֵן שֶׁהָיָה לָהֶם לְשַׁעֵר בְּדַעְתָּם כִּי הוּא עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי ה׳, וְאִם הָיָה עוֹשֶׂה עָוֶל לֹא הָיָה ה׳ מַסְכִּים עַל יָדוֹ, אֱמוֹר מֵעַתָּה בַּה׳ דִּבַּרְתֶּם שֶׁהִסְכִּים עַל יָדוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ מַדּוּעַ וְגוֹ׳ בְּעַבְדִּי. וְאָמְרוֹ בְמֹשֶׁה פֵּרוּשׁ, אָדָם שֶׁהוּא מֻבְחָן לְגָדוֹל בְּעֵינֵי ה׳ תַּחְשְׁדוּהוּ בְּדָבָר מְגֻנֶּה. וְאֶפְשָׁר שֶׁרָמַז עוֹד לָהֶם בְּאָמְרוֹ בְמֹשֶׁה עַל שֶׁדִּבְּרוּ בְּפָנָיו וְהִכְלִימוּהוּ בְּדִבְרֵיהֶם כְּמַאֲמַר רַזַ״ל שֶׁכָּתַבְתִּי (במדבר יב:א).

פסוק ט

וַיִּחַר אַף ה׳. פֵּרוּשׁ גֵּרָה בָּהֶם הַנֶּחֱרִים בָּהֶם שֶׁהֵם כַּת הָאַף, וַיֵּלַךְ כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאַף מַה שֶׁהוּרְשָׁה. וַהֲגַם שֶׁבַּסְּנֶה אָמַר הַכָּתוּב (שמות ד:יד) ״וַיִּחַר אַף ה׳ בְּמֹשֶׁה״, שָׁם רָשַׁם שִׁעוּר אֲשֶׁר יִפְעַל בּוֹ הָאַף, וְהוּא שֶׁיָּסוּר מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא בְּחִינַת הַכְּהוּנָה וְתִנָּתֵן לְאַהֲרֹן, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קב.; שמות רבה פ״ג) שֶׁהָרוֹשֶׁם הוּא הֲסָרַת הַכְּהוּנָה. וְכָאן עָשָׂה הָאַף מִשְׁפָּט גָּדוֹל שֶׁהַצָּרַעַת הִיא כְּמִיתָה כָּאָמוּר בָּעִנְיָן, וּבִשְׁנֵיהֶם הָיָה הָעֹנֶשׁ כְּאָמְרוֹ בָּם. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) ״וַיִּפֶן״ וְגוֹ׳ פָּנָה מִצָּרַעְתּוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּרְיָם לֹא נִתְרַפְּאָה כְּאַהֲרֹן תֵּכֶף וּמִיָּד, וְלֹא יָדַע אָדָם מִצָּרַעְתּוֹ.

פסוק י

וְהִנֵּה מְצֹרָעַת. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר הַדָּבָר אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר ״וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת״ וְגוֹ׳, וּלְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁאָמְרוּ שֶׁגַּם אַהֲרֹן נִצְטָרַע, יִרְצֶה לוֹמַר הִנֵּה הִיא עֲדַיִן מְצֹרַעַת וְלֹא פָּרְחָה מִמֶּנָּה כְּאַהֲרֹן. וְאָמְרוּ עוֹד חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) שֶׁדַּוְקָא כְּשֶׁהָיָה פּוֹנֶה הָיְתָה מְצֹרַעַת, וּכְשֶׁהָיָה מַחְזִיר פָּנָיו הָיְתָה פּוֹרַחַת מִמֶּנָּה, וּלְדִבְרֵיהֶם צָרִיךְ לוֹמַר כִּי מֹשֶׁה לֹא הָיָה מַבִּיט בְּמִרְיָם לָדַעַת מַה הִיא, שֶׁאִם לֹא כֵן מִמָּה נַפְשָׁךְ קָשֶׁה, וְהָבֵן:

פסוק יא

בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תָשֵׁת וְגוֹ׳. הִנֵּה מִדִּבְרֵי אַהֲרֹן מַשְׁמַע כִּי מֹשֶׁה הִקְפִּיד עַל דִּבְרֵיהֶם, אֲשֶׁר עַל כֵּן מְחַלֶּה פָּנָיו שֶׁיִּמְחוֹל לָהֶם חַטָּאתָם. וְנִרְאֶה כִּי טַעְמוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הוּא שֶׁדָּן בְּמֹשֶׁה דִּין חָכָם, שֶׁכְּפִי הַדִּין (קידושין לב:) חָכָם שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ כְּבוֹדוֹ מָחוּל, וְלָזֶה אָמַד בְּדַעְתּוֹ שֶׁאִם יִמְחוֹל סָר הַנֶּגַע. וְאָמַר אַל נָא תָשֵׁת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהִקְפַּדְתָּ עַל הַדְּבָרִים עַד שֶׁבָּא הָעוֹנֶשׁ, עַתָּה שֶׁבָּא הָעוֹנֶשׁ יְכֻפַּר הֶעָוֹן וְלֹא תָשֵׁת עוֹד עָלֵינוּ חַטָּאת. וְאַחַר הָאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, כִּי מֹשֶׁה לֹא הִקְפִּיד עַל הַדָּבָר, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם הַכָּתוּב וְסָמוּךְ לְדַבְּרָם בּוֹ אָמַר ״וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד״, נִתְכַּוֵּן לִשְׁלוֹל דִּבְרֵי אַהֲרֹן כָּאן.

וְטַעַם הָעוֹנֶשׁ הוּא לִשְׁתֵּי סִבּוֹת: הָאַחַת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לָדוּן בְּמֹשֶׁה מִשְׁפַּט מֶלֶךְ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (דברים לג:ה) ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, וּמֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל (שם), וְאוּלַי כִּי לָזֶה גַּם כֵּן נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ לָהֶם מַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי, כִּי לַה׳ הַמְּלוּכָה וְעֶבֶד מֶלֶךְ מֶלֶךְ (שבועות מז:).

וְסִבָּה שְׁנִיָּה: לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהִקְפִּיד ה׳ עַל שֶׁחָשְׁדוּ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה עָוֶל חָס וְשָׁלוֹם, וְהִסְכִּים ה׳ עַל יָדוֹ וְלֹא הוֹכִיחוֹ, אִם כֵּן מִלִּין לְצַד עִלָּאָה הֵם, וְלָזֶה הֶעֱנִישָׁם הֲגַם שֶׁאֵין כָּאן הַקְפָּדַת מֹשֶׁה, וְהִצְדִּיק מֹשֶׁה כִּי לֹא הוּא הַסּוֹבֵב בְּהַקְפָּדָתוֹ שֶׁהֻצְרַךְ לְהִתְפַּלֵּל לַה׳, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִיל לְרַפְּאוֹת עַד עֲבוֹר שִׁבְעַת יָמִים, וְאִם הָיָה הַדָּבָר בּוֹ לֹא הָיָה צָרִיךְ לִתְפִלָּה אֶלָּא יִמְחוֹל וְסָר הַנֶּגַע. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָעוֹנֶשׁ בָּא לְאֶחָד מִשְּׁנֵי הַטְּעָמִים, אוֹ לִשְׁנֵיהֶם יַחַד, וְאֶפְשָׁר שֶׁאִם הָיָה מֹשֶׁה מַקְפִּיד בְּדַבְּרָם הָיָה הָעוֹנֶשׁ בְּאוֹפֶן אַחֵר כָּפוּל וּמְכֻפָּל לָהֶם חָס וְשָׁלוֹם.

אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה בִּשְׁנֵי עִנְיָנִים, הוּא עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּתַרְעוֹמֶת ה׳ עֲלֵיהֶם שֶׁהִקְפִּיד עַל שֶׁהִשְׁווּ נְבוּאָתָם לִנְבוּאַת מֹשֶׁה, וְהִקְפִּיד עַל שֶׁנָּגְעוּ בִּכְבוֹד מֹשֶׁה לוֹמַר לֹא טוֹב עָשָׂה. לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד הַשְׁוָאַת נְבוּאָתָם לִנְבוּאָתוֹ אָמַר אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ כִּי דִּבְּרוּ דִּבְרֵי שְׁטוּת בָּזֶה, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁאָמְרוּ עָלָיו לֹא טוֹב עָשָׂה אָמַר וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ.

פסוק יג

וַיִּצְעַק וְגוֹ׳ לֵאמֹר. טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר, בָּא בְּטַעֲנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁהִקְפִּיד וְיַחְזִיקוּהוּ כְּנוֹטֵר אֵיבָה, וְדִבְרֵי אַהֲרֹן יַגִּידוּ לָמוֹ, לָזֶה אָמַר בְּצָעֳקוֹ לַה׳ בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ דְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּסָמוּךְ מִפִּי אַהֲרֹן:

עוֹד יִרְצֶה, כִּי אָמַר לִפְנֵי ה׳ קוֹדֶם הִתְפַּלְלוֹ שֶׁהוּא מוֹחֵל עַל כְּבוֹדוֹ, וְאַחַר כָּךְ הִתְפַּלֵּל ״אֵל נָא״ וְגוֹ׳:

אֵל נָא. נִתְכַּוֵּן לִשְׁאוֹל מִמִּדַּת הַחֶסֶד, כְּאָמְרוֹ (תהלים נב:ג) ״חֶסֶד אֵל״. נָא, לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה וּפִיּוּס לְעוֹרֵר הָרַחֲמִים. רְפָא נָא – פֵּרוּשׁ עַתָּה וְלֹא יִתְעַכֵּב.

פסוק יד

וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק וְגוֹ׳. הִלְבִּישׁ שִׁעוּר הַדְּבָרִים בָּהּ, וְלֹא אָמַר הָאָב אִם יָרֹק בִּפְנֵי בִּתּוֹ וְכוּ׳, לוֹמַר שֶׁהִיא בְּמַדְרֵגַת בַּת שֶׁהִיא מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים.

וְכָפַל לוֹמַר יָרֹק יָרֹק, לוֹמַר שֶׁאִם הָיָה צוֹעֵק לוֹ קוֹדֶם לֹא הָיָה רוֹקֵק בְּפָנֶיהָ, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַדְּבָרִים: וְאָבִיהָ יָרֹק פֵּרוּשׁ כְּשֶׁגָּרְמָה שֶׁיָּרַק בְּפָנֶיהָ וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיְּרַצֵּהוּ שֶׁלֹּא לָרוֹק עַד שֶׁיָּרַק, וְהוּא אָמְרוֹ יָרַק פַּעַם שְׁנִיָּה וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם הָיָה אֹפֶן שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה קוֹדֶם לֹא הָיְתָה נֶעֱנֶשֶׁת.

תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים. נִרְאֶה שֶׁפָּרְחָה מִמֶּנָּה צָרַעַת בִּתְפִלַּת מֹשֶׁה, וּכְמַאֲמָרוֹ ״רְפָא נָא״ פֵּרוּשׁ עַתָּה, אֶלָּא שֶׁגָּזַר ה׳ שֶׁתֵּשֵׁב כִּמְנֻדָּה, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״תִּסָּגֵר״, פְּשִׁיטָא שֶׁתִּסָּגֵר עַד שֶׁתִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתָּהּ, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁכְּבָר נִתְרַפְּאָה, וְלָזֶה גַּם כֵּן לֹא הִזְכִּיר טַהֲרַת צָרַעְתָּהּ בְּיוֹם אֲסִיפָתָהּ. וּלְדִבְרֵי רַזַ״ל (זבחים קב.; ספרי) שֶׁאַהֲרֹן לֹא רָאָה צָרַעַת מִרְיָם מִטַּעַם קוּרְבָה, יִתְבָּאֵר עַל נָכוֹן, כִּי לְצַד שֶׁאֵין כָּאן צָרַעַת כִּי אֵין כֹּהֵן שֶׁיֹּאמַר טָמֵא, אִם כֵּן אֵין כָּאן אֶלָּא סְגִירָה לְבַד כִּמְנֻדָּה. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּסְגְּרָה עַל פִּי ה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁהוּא כֹּהֵן, וְהוּא אָמְרוֹ תִּסָּגֵר וְגוֹ׳ הֲרֵי הַסְגָּרָה, וְנִטְהֲרָה עַל פִּי ה׳ דִּכְתִיב וְאַחַר תֵּאָסֵף.

פסוק טו

וְהָעָם לֹא נָסַע. תָּלָה הַדָּבָר בָּעָם וְלֹא אָמַר ״וְלֹא נָסַע הָעָם״, לְהוֹדִיעַ כִּי הָעָם הִסְכִּימוּ לְבַל יִסְעוּ עַד הֵאָסֵף מִרְיָם, וַהֲגַם שֶׁהַדָּבָר הָיָה תָּלוּי בִּנְסִיעַת הֶעָנָן, הַתּוֹרָה מְעִידָה כִּי גַּם בִּזְכוּתָהּ הֵם הָיוּ חֲפֵצִים בָּעַכָּבָה לְכַבְּדָהּ, וּמַה גַּם אִם הָיָה יָדוּעַ לָהֶם כִּי בִּזְכוּתָהּ הָיָה הַמַּיִם לָהֶם (תענית ט.) בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשֵׁב שָׁם הָעָם עַל הַמַּיִם.

חסלת פרשת בהעלותך

פרק יג

פסוק א

וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר לֵאמֹר כֵּיוָן שֶׁהַדִּבּוּר אֵינוֹ אֶלָּא אֶל מֹשֶׁה. וְאוּלַי שֶׁבָּא לְהַרְשׁוֹתוֹ לוֹמַר שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ לוֹ מִפִּי הַשְּׁכִינָה, שֶׁזּוּלַת זֶה הֲרֵי הוּא בְּבַל תֹּאמַר (יומא ד.). גַּם שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ יִשְׂרָאֵל כִּי מֹשֶׁה חָפֵץ בַּדָּבָר וְיֹאמְרוּ כִּי דַּעְתּוֹ כְּדַעְתָּם, לָזֶה יְצַוֶּה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם כִּי כֵּן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ. גַּם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ לוֹ לִשְׁלֹחַ כְּסֵדֶר הַנִּדְבָּר אֵלָיו מֵה׳, וְלֹא יְעַכְּבוּ עַל יָדוֹ כְּשֶׁיֵּדְעוּ כִּי דְּבַר מֶלֶךְ הוּא. גַּם לְפִי דִּבְרֵי רַזַ״ל שֶׁפֵּרְשׁוּ תֵּבַת ״לְךָ״ – לְדַעְתְּךָ, שֶׁאֵין ה׳ מְצַוֶּה עַל הַדָּבָר, חָפֵץ ה׳ שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים כְּמוֹת שֶׁהֵם מִפִּי עֶלְיוֹן, אוּלַי יַרְגִּישׁוּ כִּי לֹא טוֹב עֲשׂוֹת וְיִבְטְחוּ בַּה׳ וְיַאֲמִינוּ בּוֹ.

פסוק ב

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לְךָ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה לד.): לְדַעְתְּךָ, אֲנִי אֵינִי מְצַוְּךָ וְכוּ׳, וְקָשֶׁה לָמָּה יַסְכִּים ה׳ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ וְיוֹפִיעַ מַאֲמָרוֹ עַל עֲצַת רְשָׁעִים. וּלְהָבִין הָעִנְיָן אָעִיר בַּדָּבָר, מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקֶּרַח הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַנִּסְבֶּבֶת מֵהַמְרַגְּלִים, אִם מִצַּד הַמַּעֲשֶׂה, אֵין בּוֹ רַע, כִּי הֲלֹא מָצִינוּ (יהושע ב:א) שֶׁכְּמוֹ כֵן שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים וַיְרַגְּלוּ הָאָרֶץ, אִם כֵּן אֵין הַדָּבָר מְכֹעָר מִצַּד עַצְמוֹ, וְאִם מִצַּד הָאֲנָשִׁים הַמְרַגְּלִים שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁנִּבְחֲרוּ עַל פִּי ה׳ הַבּוֹחֵן לְבָבוֹת וּכְלָיוֹת, וְהֵעִיד הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם ״כֻּלָּם אֲנָשִׁים״, שֶׁהֵם צַדִּיקִים:

אָכֵן יִתְבָּאֵר הַדָּבָר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ילקוט שמעוני תשמ״ב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בִּתְחִלָּה נִתְקַבְּצוּ אֵצֶל מֹשֶׁה לִשְׁלוֹחַ הַמְרַגְּלִים וְלֹא רָצָה, וְאָמַר לָהֶם כְּבָר הִבְטִיחָנוּ ה׳, וְאָמְרוּ לוֹ כִּי הָעֲמָמִים יוֹדְעִים בָּנוּ שֶׁאָנוּ בָּאִים לִירַשׁ אוֹתָם וְהֵם מַטְמִינִים אֶת מָמוֹנָם, וּכְשֶׁיַּגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לֹא יִמְצְאוּ כְּלוּם וְנִמְצָא דִּבְרֵי ה׳ בָּטֵל חָס וְשָׁלוֹם, וְאָז ״וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי מֹשֶׁה״ מַה שֶׁאָמְרוּ (דברים א:כב) ״וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ״, פֵּרוּשׁ הַחֲפִירוֹת שֶׁמַּטְמִינִים בָּהֶם מָמוֹנָם וְכוּ׳, כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה כָּךְ נִלְכַּד בְּיָדָם, עַד כָּאן. הִנֵּה מִמַּה שֶׁדִּקְדְּקוּ בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְאָמְרוּ ״נִלְכַּד בְּיָדָם״ יוֹרֶה שֶׁבְּמִרְמָה דִּבְּרוּ וּלְכָדוּהוּ בְּעָרְמָה, וְאֵין יָדוּעַ מַה הִיא מִרְמָה שֶׁדִּבְּרוּ בְּפִיהֶם שֶׁבָּהּ נִלְכַּד.

אָכֵן שְׁנֵי מִינֵי רִגּוּל הֵם: הָאֶחָד הוּא רִגּוּל לָדַעַת דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יַעֲלוּ בָהּ, גַּם לָדַעַת אִם יַטְרִיחוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת אוֹ חֵלֶק אֶחָד מֵהֶם, וּכְמַאֲמַר מְרַגְּלֵי הָעַי שֶׁהֵשִׁיבוּ לִיהוֹשֻׁעַ (יהושע ז:ג): ״אַל יַעַל כָּל הָעָם, כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְגוֹ׳, אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם״, וְרִגּוּל זֶה לֹא יְרַגֵּל אֶלָּא אֶת הָעִיר אֲשֶׁר יָבֹאוּ שָׁמָּה, וּכְשֶׁיִּכְבְּשׁוּהָ וְיַסְכִּימוּ לָצוּר עַל עִיר אַחֶרֶת יְרַגְּלוּהָ אַחַת לְאַחַת. וְרִגּוּל שֵׁנִי הוּא רִגּוּל כְּלָלִי, זֶה יוֹרֶה כִּי רוֹצִים לִרְאוֹת וּלְשַׁעֵר אִם יֵשׁ כֹּחַ בָּהֶם לִכְבּוֹשׁ, וְהוּא הָרִגּוּל שֶׁהִסְכִּימוּ יִשְׂרָאֵל לִשְׁלֹחַ לְרַגֵּל הוּא לִכְלָלוּת אֶרֶץ כְּנַעַן כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּמַּעֲשֶׂה, וְזֶה יַגִּיד מִעוּט הָאֱמוּנָה בַּה׳ וּבִקּוּשׁ תּוֹאֲנָה. וְלָזֶה אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא רָצָה מֹשֶׁה עַד שֶׁנִּתְחַכְּמוּ בְּמִרְמָה וַיְדַבְּרוּ לוֹ שֶׁלְּצַד הַטְמָנַת הַמָּמוֹן הֵם שׁוֹלְחִים, וְטַעַם זֶה צוֹדֵק בְּכָל אֶרֶץ כְּנַעַן, וְנִלְכַּד בְּיָדָם וְשָׁלַח מְרַגְּלִים לְתַכְלִית זֶה, כִּי אֵין רַע בַּדָּבָר. כְּמוֹ כֵן יְהוֹשֻׁעַ שָׁלַח מְרַגְּלִים לְסִבָּה הַצְּרִיכָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, וְאֵין רַע אֶלָּא דַּוְקָא בְּטַעַם רִגּוּל שֶׁהָיָה בְּדַעַת יִשְׂרָאֵל בִּגְנֵבַת דַּעַת מֹשֶׁה.

וְלָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר שְׁלַח לְךָ, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁאַתָּה סוֹבֵר הַשְּׁלִיחוּת שֶׁהִיא בִּשְׁבִיל הַטְמָנַת הַמָּמוֹן, פֵּרוּשׁ, אֲבָל לֹא לְטַעַם שֶׁחוֹשְׁבִים הֵם, וְהֵעִירוּ כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתָם מַחְשְׁבוֹתָיו. וּמֹשֶׁה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הֵבִין הַכַּוָּנָה עַל סֵדֶר וְהֵבִין דֶּרֶךְ אַחֵר כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר. אוֹ נוּכַל לוֹמַר שֶׁהֵבִין אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁה׳ לֹא מְנָעוֹ מִלִּשְׁלֹחַ עָשָׂה מַעֲשֶׂה וְלֹא נִתְחַכֵּם עַל דְּבַר מֶלֶךְ. וַהֲגַם שֶׁה׳ גִּלָּה לוֹ, ה׳ חָפֵץ לְגַלּוֹת לַעֲבָדָיו הַנִּסְתָּרוֹת, גַּם לָדַעַת טַעַם לְכָל הַיּוֹצֵא מֵהָעִנְיָן. וְאִם תֹּאמַר קֻשְׁיָא לֵאלֹהֵינוּ לָמָּה לֹא מָנַע הַדָּבָר מִהְיוֹת כֵּן, לְצַד שֶׁרָאָה שֶׁזּוּלַת זֶה הָיוּ פּוֹקְרִים יוֹתֵר וְעוֹשִׂים בֶּהָלָה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁעָשׂוּ בַּהֲלִיכַת הַמְרַגְּלִים.

עוֹד יִרְצֶה בְּמַאֲמַר ״לְךָ״, לְצַד שֶׁהִזְכִּירָם בִּלְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת וְאָמַר ״אֲנָשִׁים״ שֶׁיּוֹרֶה שֶׁהֵם צַדִּיקִים, לָזֶה אָמַר ״לְךָ״ – פֵּרוּשׁ, כָּל עוֹד שֶׁהֵם לְפָנֶיךָ אֶצְלְךָ הֵם צַדִּיקִים, אֲבָל כְּשֶׁיַּחְזְרוּ פְּנֵיהֶם לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת פָּקַע מֵהֶם כְּלִילָא, וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב (במדבר יג:כו) ״וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לה.) מַקִּישׁ הֲלִיכָתָם לְבִיאָתָם וְכוּ׳, וּמִזֶּה הִרְגִּישׁ מֹשֶׁה וְהִתְפַּלֵּל עַל יְהוֹשֻׁעַ שֶׁלֹּא יֵלֵךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (במדבר רבה טז.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֲבָל מְרַגְּלִים שֶׁשָּׁלַח מֹשֶׁה רְשָׁעִים הָיוּ, דִּכְתִיב ״שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים״, עַד כָּאן. וְאֵין יָדוּעַ כַּוָּנָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִנַּיִן מוֹכִיחִים הַדְּבָרִים מִמַּאֲמַר ״שְׁלַח לְךָ״ שֶׁרְשָׁעִים הָיוּ. אֶלָּא שֶׁדִּיְּקוּ תֵּבַת לְךָ כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּהָ – לְךָ הֵם אֲנָשִׁים אֲבָל בַּשְּׁלִיחוּת כְּשֶׁיַּתְחִילוּ בַּהֲלִיכָה רְשָׁעִים הֵם. עוֹד יֵשׁ לוֹמַר שֶׁפֵּרוּשׁ לְךָ הוּא: לְךָ הֵם צַדִּיקִים אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם רְשָׁעִים. וְאִם תֹּאמַר וְלָמָּה יַסְכִּים ה׳ לִשְׁלֹחַ רְשָׁעִים, וּמַה גַּם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״עַל פִּי ה׳״ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה שם) שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר פְּלוֹנִי לְשֵׁבֶט פְּלוֹנִי, וְאוּלַי כִּי בִּפְרָט זֶה שֶׁל הָרִגּוּל כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁווּ בְּדַעַת אַחַת לְרַגֵּל עַד אֲשֶׁר רִגְּלוּ, וְהוּא לִרְאוֹת אִם יְכוֹלִין לְכָבְשָׁם כְּפִי יְכֹלֶת שֶׁהָיָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְזֶה יַגִּיד מִעוּט הָאֱמוּנָה וְלָזֶה יִקָּרְאוּ רְשָׁעִים.

אוֹ אֶפְשָׁר, לְצַד שֶׁכַּוָּנַת הַמְּשַׁלְּחִים הָיְתָה רָעָה, תַּפְעִיל פֹּעַל הָרַע בַּשָּׁלִיחַ, וְיַחְזֹר לִהְיוֹת שְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, וְיִוָּלֵד בּוֹ תְּכוּנָה רָעָה מַה שֶׁלֹּא הָיְתָה בּוֹ קֹדֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁתִּוָּלֵד בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה בִּשְׁלוּחֵי מִצְוָה לְטוֹבָה אוֹת, וְלָזֶה הֲגַם שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים, בְּהַתְחָלָתָם עֲשׂוֹת הַהֲלִיכָה לְרַגֵּל נוֹלַד בָּהֶם תְּכוּנָה רָעָה מִכֹּחַ הַמְּשַׁלְּחִים וְיָעֲצוּ לְהַדִּיחַ.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שְׁלַח לְךָ, שֶׁיִּהְיֶה הַשְּׁלִיחוּת מִתְכַּנָּה עַל שֵׁם מֹשֶׁה וְלֹא עַל שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, לְצַד מַה שֶׁיָּצָא מֵהַדָּבָר.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר לָהֶם שֶׁלֹּא תִהְיֶה כַּוָּנַת הֲלִיכָתָם לְמַה שֶׁחוֹשְׁבִים יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא לְמַה שֶׁחוֹשֵׁב מֹשֶׁה בַּשְּׁלִיחוּת, וְהוּא מַאֲמַר שְׁלַח לְךָ – לְמַה שֶׁבְּדַעְתְּךָ וְלֹא לְמַה שֶׁבְּדַעְתָּם.

עוֹד רָמַז בְּמַאֲמַר לְךָ עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ה,כג) בְּפָסוּק ״עַתָּה תִרְאֶה״, אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים אֵינְךָ רוֹאֶה, עַד כָּאן. מֵעַתָּה אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לָאָרֶץ בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לִיצִיאַת מִצְרַיִם, וְהָיָה מִתְקַיֵּם מַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר ״עַתָּה תִרְאֶה״, הָיָה מֻכְרָח מֹשֶׁה לֵישֵׁב חוּץ לָאָרֶץ כְּהֶדְיוֹט אוֹ יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֶדְיוֹט, וּבְאֶמְצָעוּת שְׁלִיחוּת הַמְרַגְּלִים נִתְעַכְּבוּ יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא יָרַד מֹשֶׁה מִגְּדֻלָּתוֹ וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד מְלֹאת יָמָיו, וְהוּא אָמְרוֹ שְׁלַח לְךָ כִּי לְךָ הֲנָאָה בָּזֶה בְּתַכְלִית הַדְּבָרִים.

וְיָתֻרוּ אֶת וְגוֹ׳. קָשֶׁה אָמְרוֹ וְיָתֻרוּ שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״לָתוּר״ וְגוֹ׳. עוֹד קָשֶׁה אָמְרוֹ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן וְגוֹ׳ אַחַר אֲשֶׁר הִזְכִּיר שֵׁם הַמָּקוֹם לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״אֲשֶׁר אֲנִי״ וְגוֹ׳, כִּי מִי לֹא יָדַע שֶׁהוּא נוֹתְנָהּ לָהֶם.

אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁהִתְנָה בַּשְּׁלִיחוּת תְּנַאי הָרִאשׁוֹן ״לְךָ״, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁהוּא חוֹשֵׁב שֶׁיִּהְיוּ שְׁלוּחֵי מֹשֶׁה, וּשְׁאָר הַפֵּרוּשִׁים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בָּהּ, וְהוֹסִיף עוֹד תְּנַאי אַחֵר ״אֲנָשִׁים״ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, עוֹד בָּא וְהוֹסִיף תְּנַאי אַחֵר בַּדָּבָר, שֶׁהָרִגּוּל הוּא אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, לֹא לְשַׁעֵר אִם הָאָרֶץ הַהִיא יֵשׁ כֹּחַ בָּהֶם לְלָכְדָהּ וְלָרֶשֶׁת אֲנָשֶׁיהָ, כִּי זֶה וַדַּאי כִּי אֵין יְכֹלֶת בָּהֶם לַעֲמֹד אֲפִלּוּ כְּנֶגֶד עִיר קְטַנָּה שֶׁבָּהֶם, אֶלָּא אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן, וְכֵיוָן שֶׁהַדָּבָר הַהוּא בָּא לָהֶם בְּמַתָּנָה, עַל הַנּוֹתֵן לְהוֹצִיא עוֹשְׁקֶיהָ כְּדִין הַנּוֹתֵן מַתָּנָה, וְהוּא יִלָּחֵם לָהֶם וְיַעֲמִידֶנָּה בְּיָדָם בְּאֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רַע. גַּם יַשְׂכִּילוּ בְּרִגּוּלָם אֲשֶׁר יַפְלִיא ה׳ לְהַשְׁפִּיל רָמִים עַם גָּדוֹל וָרָם רַבִּים וַעֲצוּמִים, כְּדֵי שֶׁבַּעַל הַנֵּס יַכִּיר בְּנִסּוֹ. וּבָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ בְּחַסְדּוֹ וְהֵרִים מִלִּפְנֵיהֶם מִכְשׁוֹל כְּשֶׁיִּרְאוּ עֲמָלֵק וְגוֹ׳ וִילִידֵי עֲנָק וְגוֹ׳ וְעֹצֶם חֹזֶק הֶעָרִים הַבְּצוּרוֹת, לְבַל יִפְחֲדוּ וְיִרְאוּ כִּי אֵין יְרֻשָּׁתָם בְּכֹחַ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּכֹחַ הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר הַכֹּל יוּכַל כִּי הוּא הַנּוֹתֵן.

וְזֶה הוּא מַאֲמַר אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן, וּבְמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ גִּלָּה כִּי כְּפִי הַטֶּבַע אֵינָם יְכוֹלִין לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַמְרַגְּלִים אַחַר כָּךְ, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַדִּקְדּוּקִים. אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר לַחְקֹר זֹאת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וְיָתוּרוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן״ וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר אֶרֶץ כְּנַעַן. וְרָאִיתִי לְרַזַ״ל (ילקוט שמעוני) שֶׁהִרְגִּישׁוּ בְּהֶעָרָה זוֹ וְאָמְרוּ שֶׁבָּא לִרְמֹז אֶל זְכוּת הַגּוֹרֵם הַמַּתָּנָה, וְהוּא זְכוּת יִצְחָק שֶׁנּוֹלַד לְאַבְרָהָם וְשָׂרָה, אַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְשָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה שֶׁהוּא בְּמִסְפַּר הַשָּׁנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם ק״צ, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. וְנִרְאֶה לוֹמַר כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים ט:ה) ״לֹא בְצִדְקָתְךָ וְגוֹ׳, כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַה שֶׁהִזְכִּיר כָּאן כְּשֶׁאָמַר ״אֲנִי נוֹתֵן אֶרֶץ כְּנַעַן״ לוֹמַר לְצַד שֶׁהִיא אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר נִתְמַלָּא סְאָתוֹ לָזֶה אֲנִי נוֹתֵן.

תִּשְׁלָחוּ. וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״שְׁלַח״ שֶׁבִּתְחִלַּת הַכָּתוּב. אוּלַי שֶׁבָּא לְעַכֵּב שֶׁלֹּא יֵלְכוּ אֶלָּא בְּסֵדֶר זֶה ״אִישׁ אֶחָד״ וְגוֹ׳, וְלֹא יוֹתֵר וְלֹא פָּחוֹת.

פסוק טז

אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר לוֹמַר כֵּן, וַהֲלֹא כְּבָר אָמַר ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם״ וְגוֹ׳? וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לד:) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יִצְחָק, דָּבָר זֶה מָסֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, מְרַגְּלִים עַל שֵׁם מַעֲשֵׂיהֶם נִקְרְאוּ וְכוּ׳, סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל שֶׁסָּתַר דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהִנֵּה לְצַד שֶׁרָצָה לוֹמַר הַכָּתוּב ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ״ שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו וְכוּ׳, יֹאמַר הָאוֹמֵר, מָה רָאָה מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל עַל יְהוֹשֻׁעַ? לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳, לְהָעִירְךָ כִּי מִשְּׁמוֹתָם הִשְׂכִּיל מֹשֶׁה מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, אֲשֶׁר לָזֶה הֻצְרַךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל יְהוֹשֻׁעַ ״וַיִּקְרָא״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה סָמַךְ לְמַאֲמַר ״אֵלֶּה שְׁמוֹת״ וְגוֹ׳ ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁהִרְגִּישׁ בְּרִשְׁעָם מִמַּאֲמַר תֵּבַת ״לְךָ״, אֵין פֵּרוּשׁ זֶה מֻכְרָח וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ תֵּבַת ״לְךָ״ בְּאֹפֶן אַחֵר, וּמִשְּׁמוֹתָם הִטָּה וְהִכְרִיעַ כִּי יַרְשִׁיעוּ בִּשְׁלִיחוּתָם. עוֹד אוּלַי שֶׁלֹּא הִצְדִּיק שֶׁכֻּלָּן רְשָׁעִים, אֶלָּא מִשְּׁמוֹתָם שֶׁכָּל שְׁמוֹתָם גִּלּוּ מַה שֶׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת.

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה וְגוֹ׳. רַזַ״ל אָמְרוּ (סוטה לד:) שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלָיו, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה שְׁמוֹ וְיָכוֹל הָיָה לְהִתְפַּלֵּל בְּלֹא שִׁנּוּי הַשֵּׁם. וְאוּלַי שֶׁנָּתַן כֹּחַ בִּשְׁמוֹ בְּתוֹסֶפֶת הַיּוֹ״ד שֶׁמִּסְפָּרָהּ עֲשָׂרָה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל נֶגֶד הָעֶשֶׂר מְרַגְּלִים. עוֹד, כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל זְכוּת וְחֵלֶק הַטּוֹב שֶׁל כָּל הָעֲשָׂרָה כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ:

פסוק יז

וַיִּשְׁלַח אוֹתָם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן אַחַר שֶׁכְּבָר זָכַר הַשְּׁלִיחוּת שְׁתֵּי פְּעָמִים ״וַיִּשְׁלַח אוֹתָם״ וְגוֹ׳ (במדבר יג:ג), ״אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה״ (במדבר יג:טז)? וְאוּלַי שֶׁיּוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁעָשָׂה לָהֶם לְוָיָה, וְנָתַן הַכָּתוּב טַעַם הַלְּוָיָה וְאָמַר לָתוּר וְגוֹ׳, שֶׁהֻצְרְכוּ לִשְׁמִירָה לְפִי שֶׁהָלְכוּ לְדֶרֶךְ סַכָּנָה. עוֹד יִרְצֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בַּלְּוָיָה לַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יָתוּרוּ שֶׁכֵּן מִשְׁפַּט הַלְּוָיָה.

פסוק יח

וּרְאִיתֶם וְגוֹ׳ מַה הִיא. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אֶרֶץ שֶׁהֶבְלָהּ וַאֲוִירָהּ זַךְ וּבָרִיא וּמְמֻזָּג הַטִּבְעִיּוּת, וְיֵשׁ שֶׁאֲוִירָהּ עָכוּר וּמְעֻפָּשׁ וּמִתְנַגֵּד לְמֶזֶג הַטִּבְעִיּוּת, גַּם יֵשׁ אֶרֶץ שֶׁהִיא מְלֵאָה מַעְיָנוֹת וּמֵימֶיהָ נְקִיִּים וּמוֹלִידִים מֶזֶג טוֹב בָּאָדָם וִיכוֹנֵן הַכֹּחוֹת, וְיֵשׁ לְהֵפֶךְ, וְאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּאָרֶץ מִצַּד עַצְמָהּ בְּלֹא סִבָּה אֶמְצָעִי. וּכְנֶגֶד דְּבָרִים אֵלּוּ אָמַר ״וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא״ מִצַּד בְּרִיָּתָהּ, אִם הִיא בְּגֶדֶר הָרָצוֹן אוֹ לְהֶפְכּוֹ. וּלְצַד כִּי חֲקִירָה זוֹ יֵשׁ בָּהּ בְּחִינוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בְּהַבְחָנָה לָהֶם בְּדֶרֶךְ עֲבָרָתָם בָּהּ, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין נִסָּיוֹן, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר אִם מַחְזֶקֶת טֶבַע הָאֱנוֹשִׁי, אִם מֵימֶיהָ מַפְרִים וּמַרְבִּים, דְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָם נִכָּרִים בְּדֶרֶךְ הַעֲבָרָה. וְלָזֶה צִוָּה לָהֶם וְאֶת הָעָם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מֵהַפְּעֻלּוֹת יִוָּדְעוּ הַכֹּחוֹת, מֵהָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּהּ יִתְגַּלֶּה כֹּחַ הָאָרֶץ אִם הָעָם חָזָק אוֹ רָפֶה. וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁאֵין מִבְחָן מֵחוֹזֶק הָעָם כִּי יֵשׁ בַּמֶּה לִתְלוֹת, וְהוּא כִּי הֵם גּוֹדְרִין עַצְמָן מֵהַתַּשְׁמִישׁ, לָזֶה אָמַר הַמְעַט הוּא אִם רָב, גַּם בָּזֶה יִגָּלֶה כִּי מֵימֶיהָ מַפְרִים וּמַרְבִּים.

עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר לָמָּה שִׁנָּה סֵדֶר שֶׁלָּקַח הַכָּתוּב בְּכָל הַהַדְרָגוֹת שֶׁהִקְדִּים בָּהֶם חֵלֶק הַטּוֹב וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר חֵלֶק הָרַע, ״הֶחָזָק הוּא״ וְאַחַר כָּךְ ״הֲרָפֶה״, ״הַטּוֹבָה הִיא״ ״אִם רָעָה״ הִקְדִּים הַטּוֹבָה, וְגַם מִבְחַן ״הֶחָזָק הוּא״ חֵלֶק הַטּוֹב לָדַעַת טוֹבַת הָאָרֶץ שֶׁמְּגַדֶּלֶת חֲזָקִים, וְכֵן בַּמַּאֲמָר הָאַחֲרוֹן הִקְדִּים לוֹמַר ״הַשְּׁמֵנָה הִיא״ וְאַחַר כָּךְ ״אִם רָזָה״, וּכְמוֹ כֵן ״הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״אִם אַיִן״, וְלָמָּה כְּשֶׁהִזְכִּיר הַמִּעוּט וְהָרִבּוּי הִקְדִּים לוֹמַר ״הַמְעַט הוּא אִם רָב״. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי גַּם בְּמִבְחָן זֶה הִקְדִּים חֵלֶק הַטּוֹב, וְהוּא שֶׁאִם הֵם מוּעָטִים הוּא יוֹתֵר טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, וְזֶה אֵינוֹ, כִּי לֹא יִסְתַּפֵּק בְּטוֹבָה שֶׁיּוֹדֵעַ הֶחְלֵט שְׁלִילָתָהּ?

אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַמְעַט הוּא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר לְמַאֲמַר ״הֶחָזָק הוּא״ וְגוֹ׳, אִם חוֹזֶק הָעָם הוּא דָּבָר גָּדוֹל שֶׁמְּעַטִּים הֵם כַּיּוֹצֵא בָהֶם אִם רַבִּים כַּיּוֹצֵא בָהֶם בָּעוֹלָם, וּכְפִי זֶה הִקְדִּים חֵלֶק הַמְעֻלֶּה לְשֶׁבַח הָאָרֶץ שֶׁאֵין כְּמוֹתָהּ מְגַדְּלִים חֲזָקִים בְּכָל הָאֲרָצוֹת, אוֹ לְצַד הַכָּרַת הַנֵּס גַּם כֵּן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וּלְדֶרֶךְ זֶה לֹא תַּקְשֶׁה לָמָּה הִפְסִיק בָּעִנְיָן בְּמַאֲמַר ״וְאֶת הָעָם״ וְגוֹ׳ בְּאֶמְצַע עִנְיְנֵי הָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי אַחַר כָּךְ הוּא אוֹמֵר ״וּמָה הָאָרֶץ״ וְגוֹמֵר, וְלִדְבָרֵינוּ בְּעִנְיַן הָאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

פסוק יט

וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד פְּרָט הַנַּעֲשֶׂה בְּאֶמְצָעוּת הַזּוּלַת שֶׁהֵם בִּנְיְנֵי הָעִיר וְהַדִּירוֹת וְהַכֵּלִים, אִם טוֹבָה הִיא בְּבִנְיָן מְפֹאָר אִם רָעָה בְּבִנְיָנֶיהָ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ, וּכְנֶגֶד פְּרָט זֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן (דברים ו:י-יא) ״וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ וְגוֹ׳ לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלוֹת וְטוֹבוֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ״. וּמִכְּלַל נוֹי הָעִיר הִזְכִּיר גַּם כֵּן ״הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים״, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (במדבר רבה פט״ז) שֶׁסִּימָן מָסַר לָהֶם, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ, אֲבָל פְּשַׁט הַכָּתוּב כָּל עִקַּר הַשְּׁאֵלָה אֵינוֹ אֶלָּא עַל הָאָרֶץ, אֲבָל הָעָם פָּשׁוּט הוּא שֶׁהוּא עַם גָּדוֹל וְרָם בְּנֵי עֲנָק נְפִילִים וְאֵין סָפֵק בָּזֶה לְרַגֵּל אוֹתָם. וְלִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁרָמַז לָהֶם גַּם עַל גְּבוּרַת הָאֲנָשִׁים תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה לוֹמַר לָהֶם לִרְאוֹת עֹצֶם גְּבוּרָתָם לְהַכִּיר בְּנִסֵּי אֵל אֲשֶׁר יְמַגֵּן אוֹתָם בְּיָדָם.

פסוק כ

וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם נוֹתֶנֶת שׁוּמָן בְּפֵרוֹתֶיהָ. אִם רָזָה – פֵּרוּשׁ, אִם כְּשֶׁנּוֹתֶנֶת כֹּחָהּ בַּפֵּרוֹת אִם נַעֲשֵׂית רָזָה מִצַּד זֶה, כְּדֶרֶךְ הָאֲרָצוֹת שֶׁזּוֹרְעִים אוֹתָהּ שָׁנָה וּמוֹבִירִים אוֹתָם שָׁנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה כְּחוּשָׁה, אוֹ זוֹרְעִים אוֹתָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה וְאֵינָהּ מִשְׁתַּנֵּית בְּכֹחָהּ וְעוֹשָׂה שֵׁנִי כָּרִאשׁוֹן, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁאֵינָהּ נִכְחֶשֶׁת מִצַּד גִּדּוּלֶיהָ.

הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ. פֵּרוּשׁ שֵׁם הַמִּין, אִם יֵשׁ בָּהּ כָּל מִין עֵץ, אִם אַיִן – פֵּרוּשׁ אִם יֵשׁ עֵץ שֶׁאֵינוֹ נִמְצָא בָּהּ, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (דברים ח:ט) ״לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ״.

פסוק כד

לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹדֶם לָכֵן כָּתַב ״עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל״ עַל שֵׁם הֶעָתִיד, כִּי הוּא מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית.

וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא כַּמָּה אֶשְׁכּוֹלוֹת נִכְרְתוּ מֵהַמָּקוֹם, לָזֶה אָמַר הַפְלָאַת אֶשְׁכּוֹל זֶה שֶׁנִּקְרָא הַמָּקוֹם עַל שְׁמוֹ ״עַל אוֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל וְגוֹ׳ אֲשֶׁר כָּרְתוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ, כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל כָּרְתוּ אֶשְׁכּוֹל זֶה, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים, לְצַד הֱיוֹתָם שְׁלוּחֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ כָּרְתוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות יב:ו) ״וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״:

פסוק כו

וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיֵּלְכוּ אַחַר שֶׁכְּבָר הִשְׁמִיעָנוּ הַהֲלִיכָה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סוטה לה.) שֶׁנִּכְתְּבָה לְהַקִּישָׁהּ לְבִיאָה – מַה בִּיאָה בְּעֵצָה רָעָה וְכוּ׳, וְצָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן יַשְׁמִיעֵנוּ הַכָּתוּב דָּבָר זֶה שֶׁהָלְכוּ בְּעֵצָה רָעָה?

אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין דף ל״ט וְזֶה לְשׁוֹנָם: תַּנְיָא רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר אֵין לְךָ מִצְוָה וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו עֲלֵה לַבִּירָה וְהָבֵא לִי גּוֹזָלוֹת, וְעָלָה וְלָקַח הַגּוֹזָלוֹת וְשִׁלַּח אֶת הָאֵם, וּבַחֲזָרָתוֹ נָפַל וָמֵת, הֵיכָן אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁל זֶה? אֶלָּא לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְכוּ׳. וְהֶעֱלָה בַּשַּׁ״ס שֶׁרַבִּי יַעֲקֹב מַעֲשֶׂה חֲזָא, וּמַקְשֶׁה: וְדִלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲוָה, וּמְשַׁנֵּי: אִיהוּ נַמֵּי הָכֵי קָאָמַר, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא אִכָּא, אַמַּאי לָא אָגִין מִצְוָה עֲלֵיהּ דְּלָא אָתֵי לִידֵי הִרְהוּר, עַד כָּאן. מַשְׁמַע דִּלְמַאן דְּאָמַר שְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא אִכָּא, תָּגֵן מִצְוָה מֵהַיִּסּוּרִין וּמֵהַחֵטְא. וְקָשֶׁה, דִּבְמַסֶּכֶת סוֹטָה דף כ״א אוֹמֵר בְּמַסְקָנַת הַדְּבָרִים לְרָבָא: מִצְוָה אַגּוֹנֵי מַגְּנָא אֲבָל אַצּוֹלֵי לָא מַצְּלָא, וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁהוּא עָסוּק בָּהּ. וּכְפִי זֶה, בַּמֶּה מוֹכִיחַ רַבִּי יַעֲקֹב מִמַּה שֶׁלֹּא הֵגֵנָה עָלָיו הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא לָבֹא לִידֵי הִרְהוּר עֲבוֹדָה זָרָה? וַהֲגַם שֶׁלִּסְבָרַת רַב יוֹסֵף שֶׁמֵּבִיא הַשַּׁ״ס בְּסוֹטָה, מִצְוָה בִּזְמַן שֶׁהוּא עָסוּק בָּהּ תָּגֵן עָלָיו גַּם מֵהָעֲבֵרוֹת, הֲלֹא נִדְחֵית סְבָרַת רַב יוֹסֵף מִכֹּחַ קֻשְׁיַת דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל שֶׁלֹּא הֵגֵנָה עֲלֵיהֶם תּוֹרָתָם שֶׁלֹּא יֵצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, וְכֵיוָן שֶׁנִּדְחוּ דִּבְרֵי רַב יוֹסֵף, בַּמֶּה מַצְדִּיק הַשַּׁ״ס דְּחִיַּת רַבִּי יַעֲקֹב בְּקִדּוּשִׁין?

וְיֵשׁ שֶׁרָצוּ לְחַלֵּק בֵּין מַעֲשֵׂה מִצְוָה לְמַעֲשֵׂה מִצְוָה, מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסוֹטָה דְּמִצְוָה לָא מַצְּלָא מֵהַחֵטְא אֲפִלּוּ בְּעִדָּנָא דַּעֲסִיק בָּהּ מְדַבֵּר בְּעוֹשֶׂה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְשָׁם שֶׁאָמְרוּ אַמַּאי לָא אַגֵּנַת עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא לָבֹא לִידֵי חֵטְא מְדַבֵּר בְּמִצְוָה לִשְׁמָהּ, עַד כָּאן דִּבְרֵיהֶם. וְזֶה הֶבֶל שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לַתַּלְמוּד לִדְחוֹת מַעֲשֵׂה הַסּוּלָּם בְּשֶׁלֹּא עָשָׂה הַמִּצְוָה לִשְׁמָהּ, שֶׁהִיא דְּחִיָּה יוֹתֵר קְרוֹבָה מִדְּחִיַּת דִּלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה. גַּם הָיָה מַרְוִיחַ בִּדְחִיָּה זוֹ שֶׁאֵין לְהַקְשׁוֹת לָמָּה לֹא הֵגֵנָה עָלָיו מִיֵּצֶר הָרָע כֵּיוָן שֶׁאֵין כֹּחַ בְּאוֹתָהּ מִצְוָה לְהָגֵן מִיֵּצֶר הָרָע.

וְהַנָּכוֹן לְתָרֵץ הוּא, דְּמַסְקָנַת הַתַּלְמוּד הִיא כִּסְבָרַת רַב יוֹסֵף, דְּמִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וְלָזֶה הוּא שֶׁמּוֹכִיחַ ר׳ יַעֲקֹב מִמַּה שֶׁלֹּא הֵגֵנָה וְהִצִּילָה הַמִּצְוָה עַל הָעוֹלֶה בַּסּוּלָּם לְהָבִיא גוֹזָלוֹת לְאָבִיו, שֶׁהֲרֵי גַּם בַּחֲזָרָה הָיָה שְׁעַת מַעֲשֵׂה מִצְוָה שֶׁהֵבִיא גּוֹזָלוֹת לְאָבִיו. וּמַה שֶׁדָּחָה הַשַּׁ״ס בְּסוֹטָה סְבָרַת רַב יוֹסֵף מִמַּה שֶׁלֹּא הֵגֵנָה תּוֹרָה לְדוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל אֵינָהּ דְּחִיָּה, לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּחֲגִיגָה (חגיגה טו:): בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל טִינָא הָיְתָה בְּלִבָּם, פֵּרוּשׁ שֶׁתּוֹרָתָם הָיְתָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וּמֵעַתָּה אֵין הוֹכָחָה מִמַּה שֶׁלֹּא הִצִּילָתָם תּוֹרָתָם, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיְתָה תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, אוֹ לְמַה שֶׁפֵּרְשׁוּ שָׁם הַתּוֹסָפוֹת שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי עֲבֵרוֹת קֹדֶם שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה וְקָדְמָה תּוֹרָתָם לְיִרְאַת חֶטְאָם, שֶׁבִּכְגוֹן זֶה אֵין תּוֹרָה מַצִּילָתָם מִיֵּצֶר הָרָע.

וְעוֹד, אֲפִלּוּ לִסְבָרַת הַדּוֹחֶה סְבָרַת רַב יוֹסֵף בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה מִדּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל, לֹא דָּחָה אֶלָּא חֲלֻקַּת תּוֹעֶלֶת הַתּוֹרָה דְּאֵינָהּ מַצֶּלֶת (אֲפִלּוּ) בִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בָּהּ, אֲבָל מַה שֶׁאָמַר מִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא לֹא דָּחָה הַשַּׁ״ס. וַהֲגַם דְּרָבָא מִכֹּחַ קֻשְׁיַת דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל הֻכְרַח לְיַשֵּׁב הַבָּרַיְתָא שֶׁאָמְרָה תָּלָה הַכָּתוּב הַמִּצְוָה בְּנֵר וְהַתּוֹרָה בְּאוֹר וְכוּ׳, יֹאמַר שֶׁאֵין תּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוָה אֶלָּא לְהָגֵן מֵהַצָּרוֹת, אֵין הֶכְרֵחַ לִדְבָרָיו. וִיכוֹלִין לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: מִצְוָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וּבְעִדָּנָא דְּלָא עָסִיק בָּהּ וְלֹא כְּלוּם. תּוֹרָה בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, וּבְעִדָּנָא דְּלָא עָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וְלֹא מַצְּלָא. וּמַה שֶׁאָמְרוּ אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלָה – זְכוּת תּוֹרָה שֶׁמַּצֶּלֶת מֵהַפֻּרְעָנוּת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַן שֶׁעוֹסֶקֶת בָּהּ, וַהֲגַם שֶׁאֵין אִשָּׁה מְצֻוָּה עַל הַתּוֹרָה, בִּשְׂכַר תּוֹרַת בַּעְלֵיהֶן וּבְנֵיהֶם וּכְדִבְרֵי רָבִינָא שָׁם (סוטה כא.). וּלְדֶרֶךְ זֶה מוֹכִיחַ ר׳ יַעֲקֹב מֵהָעוֹלֶה בַּסֻּלָּם לְהָבִיא גּוֹזָלוֹת לְאָבִיו שֶׁלֹּא הִצִּילַתּוּ מִצְוָתוֹ בְּעֵת שֶׁהָיָה עָסוּק בָּהּ.

וְעוֹד כְּשֶׁנַּעֲמִיק בַּדָּבָר נַעֲמִיד סוּגְיַת קִדּוּשִׁין אֲפִלּוּ אַלִּבָּא דְּרָבָא, בְּהָעִיר מַה שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס דִּלְמָא מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, קָשֶׁה לוֹ – יִהְיֶה שֶׁמְּהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, הָיְתָה הַמִּצְוָה מַצִּילָתוֹ מֵהַיִּסּוּרִין כְּמוֹ שֶׁמּוּכָח מִסּוֹטָה שֶׁאָמְרוּ אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלָה, וְשָׁם בְּסוֹטָה זוֹ וַדַּאי קִלְקְלָה וְקָאָמַר שֶׁהַזְּכוּת יִמְנַע יִסּוּרֶיהָ וַאֲפִלּוּ אַלִּבָּא דְּרָבָא, וְשָׁם זְכוּתָהּ מְרֻחָק וּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא גּוֹזָלוֹת זְכוּתוֹ לְפָנָיו. וּלְתָרֵץ זֶה מֻכְרָח לוֹמַר לְצַד שֶׁהָיָה מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה וַהֲרֵי הוּא כְּגוֹי לְכָל דְּבָרָיו וְאֵין לוֹ מִצְוָה שֶׁתָּגֵן עָלָיו, אוֹ אֶפְשָׁר כִּי לְצַד שֶׁבִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה הִרְהֵר בַּעֲבֵרָה אֵין תּוֹעֶלֶת בַּמִּצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה לְהָגֵן כָּל עִקָּר. וּמְתָרֵץ דְּסוֹבֵר ר׳ יַעֲקֹב אִי אָמְרִינַן דִּשְׂכַר מִצְוָה בְּהַאי עָלְמָא הָיְתָה מְגִנָּה עָלָיו מִבֹּא לְיָדוֹ דָּבָר הַסּוֹבֵב פּוּרְעָנוּת, שֶׁאִם לֹא תֹּאמַר כֵּן אִם כֵּן גַּם מֵהַפּוּרְעָנוּת אֵינָהּ מְגִנָּה. וְגַם לִסְבָרַת רָבָא שֶׁאָמַר מִצְוָה אַגּוֹנֵי מַגְּנָא מִפּוּרְעָנוּת, מִכְּלַל הַדָּבָר הַהוּא שֶׁלֹּא יָבֹא לְיָדוֹ עָוֹן שֶׁיְּסוֹבֵב הַפּוּרְעָנוּת, שֶׁזּוּלַת זֶה גַּם מֵהַפּוּרְעָנוּת אֵינוֹ מֻבְטָח.

נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁלִּסְבָרַת רַב יוֹסֵף מִצְוָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה מַצֶּלֶת מִיֵּצֶר הָרָע, וְגַם לִסְבָרַת רָבָא לְתֵרוּץ שֵׁנִי אִם הֶעָוֹן יְסוֹבֵב פּוּרְעָנִיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה תָּגֵן עָלָיו הַמִּצְוָה מִמֶּנּוּ, וְלָזֶה בָּא הַכָּתוּב כָּאן לְתָרֵץ הַקּוּשְׁיָא הַנִּרְגֶּשֶׁת לָמָּה לֹא הֵגֵנָה עֲלֵיהֶם הַמִּצְוָה שֶׁהָלְכוּ בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה דִּכְתִיב ״וַיִּשְׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה׳״ לְהַצִּילָם מֵהַפּוּרְעָנִיּוֹת אֲשֶׁר סוֹבֵב לָהֶם, וְאָמַר וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ פֵּרוּשׁ לְהַקִּישׁ הֲלִיכָתָם לְבִיאָתָם, מַה בִּיאָתָם בְּעֵצָה רָעָה אַף כְּשֶׁהָלְכוּ בְּעֵצָה רָעָה, אִם כֵּן אֵין כָּאן מִצְוָה כָּל עִקָּר וְאַדְרַבָּה שְׁלוּחֵי עֲבֵירָה הֵם.

עוֹד נִרְאֶה הַטַּעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַשְׁמִיעֵנוּ זֶה, הוּא עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּקִדּוּשִׁין (קידושין לט:), אַחַר שֶׁתֵּרֵץ לִסְבָרַת ר׳ יַעֲקֹב שֶׁהָיָה לוֹ לְהָגֵן עָלָיו מִלָּבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, חָזַר הַתַּלְמוּד לְהַקְשׁוֹת: וְהָאָמַר ר׳ אֶלְעָזָר שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין? וּמְתָרֵץ: סוּלָּם רָעוּעַ הֲוָה, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, מַה קֻשְׁיָא הִיא זֹאת אַחַר שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס מְהַרְהֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא, לָמָּה לֹא יוֹעִיל דָּבָר זֶה גַּם לְתֵרוּץ קֻשְׁיַת ״שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִזּוֹקִין״? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁשְּׁלוּחֵי מִצְוָה יֵשׁ לָהֶם תּוֹעֶלֶת בִּשְׁלִיחוּת הַמִּצְוָה שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ לָהֶם פְּעֻלָּה רָעָה מֵהַשְּׁלִיחוּת עַצְמוֹ, וּמַשְׁמַע מֵהַשַּׁ״ס שֶׁזֶּה דָּבָר מֻסְכָּם הוּא. וּמֵעַתָּה נִתְחַיֵּב הַכָּתוּב לוֹמַר וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ, לַעֲקֹר מֵהֶם שֵׁם שְׁלִיחוּת מִצְוָה, שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא בְּעֵצָה רָעָה, וְלָזֶה הוּזְּקוּ בִּשְׁלִיחוּתָם.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג.) בַּעֲלֵי הַסּוֹד, כִּי אָדָם גָּדוֹל כְּשֶׁיִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו עֲבֵרָה וְיִגַּשׁ לַעֲשׂוֹת, פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ נַפְשׁוֹ הָרָמָה וְנִכְנֶסֶת בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂוֹתָהּ. וּלְצַד שֶׁהַכְּתוּבִים מְעִידִים שֶׁהָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל וּגְדוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ, לָזֶה הֵעִיד הַכָּתוּב כִּי בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הָרַע כְּשֶׁבָּאוּ לְמֹשֶׁה לְדַבֵּר דִּבְרֵי רֶשַׁע הָלְכוּ, פֵּרוּשׁ פָּרְחוּ מֵהֶם אוֹרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִנִּשְׁמָתָם וְאָז וַיָּבֹאוּ.

עוֹד יִרְמֹז בְּמַאֲמַר וַיֵּלְכוּ שֶׁעָשׂוּ הֲלִיכָה מֻחְלֶטֶת בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לָהּ עוֹד, כַּאֲשֶׁר גִּלּוּ בְּדִבְרֵיהֶם אֲשֶׁר דִּבְּרוּ לָעָם. גַּם הַתּוֹרָה הֶחְלִיטָה עֲלֵיהֶם שֶׁהֲלִיכָתָם הֲלִיכַת עוֹלָם וְלֹא יָשׁוּבוּ לִרְאוֹתָהּ עוֹד. וְאָמְרוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ בָּא לָתֵת טַעַם לָמָּה בָּאוּ וְלֹא נֶאֶבְדוּ בִּשְׁלִיחוּתָם, אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ חָשׁ ה׳ עַל דְּבַר כְּבוֹד מֹשֶׁה אֲשֶׁר עַל כֵּן הִשְׁלִימוּ הַשְּׁלִיחוּת וּבָאוּ. עוֹד כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְהָעֵדָה מַעֲשֵׂה ה׳ כִּי אֲנָשִׁים מְעַט עָלוּ בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים וְנִמְלְטוּ, וּמִזֶּה יַצְדִּיקוּ כִּי כְּמוֹ כֵן יַעֲשֶׂה ה׳ עִמָּהֶם לְהָטִיל אֵימָתָם עַל כָּל הָעַמִּים, וִישָׁרִים דַּרְכֵי ה׳ וְגוֹ׳ (הושע יד:י).

אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב ״קָדֵשָׁה״ אֶלָּא בַּחֲזָרָה וְלֹא בַּהֲלִיכָה. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר קָדֵשָׁה מַה שֶׁנִּתְעַכְּבוּ בְּקָדֵשׁ בְּסִבַּת הַמְרַגְּלִים, דִּכְתִיב (דברים א:מו) ״וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים כַּיָּמִים אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י שם) תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָשׂוּ בְּקָדֵשׁ וּתְשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בַּחֲזָרָה מִקָּדֵשׁ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָהּ פַּעַם שְׁנִיָּה הֲרֵי שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה, מֵעַתָּה בְּקָדֵשָׁה וּבְסִבּוּבָהּ נִתְעַכְּבוּ כָּל הַזְּמַן שֶׁגָּרְמוּ הַמְּרַגְּלִים לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר, וְהוּא מַאֲמַר ״וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל קָדֵשָׁה״.

וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר. הֶעְלִים הַכָּתוּב תְּשׁוּבָתָם הָרָעָה וְאָמַר דָּבָר סְתָם, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לִכְתֹּב מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים אֶלָּא לְצַד הַהֶכְרֵחַ, כְּמוֹ שֶׁתִּמְצָא שֶׁלֹּא כָּתַב הֲרִיגַת חוּר בְּיוֹם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, וְגַם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (עבודה זרה ד:) שֶׁלֹּא נִכְתַּב אֶלָּא לְלַמֵּד יִשְׂרָאֵל שֶׁאִם חָטָא צִבּוּר אוֹמְרִים לָהֶם כַּלֵּךְ אֵצֶל צִבּוּר, וּכְמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הֶעְלִים הַדְּבָרִים עַד שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל רָצוּ לָשׁוּב לְמִצְרַיִם וַיַּמְרוּ בַּה׳ חָס וְשָׁלוֹם, חָל עָלָיו לוֹמַר סִבַּת הַדָּבָר וְגִלָּה דָּבָר שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ. וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר הַמְרָאַת יִשְׂרָאֵל, הוּא לְהוֹדִיעַ טַעַם עַכָּבָתָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיָה לְסִבַּת הַמְרָאָתָם.

וְאוֹמֵר וְאֶת כָּל הָעֵדָה, פֵּרוּשׁ שֶׁהֵשִׁיבוּהוּ כְּשֶׁהָיָה אֶת כָּל הָעֵדָה, וְלֹא יִחֲדוּהוּ לְדַבֵּר אֵלָיו דְּבָרִים הָרָעִים בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהַבְאִישׁוֹ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל:

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, וּבָא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ שֶׁחָלְקוּ כָּבוֹד לְמֹשֶׁה לְיַחֵד לוֹ הַתְּשׁוּבָה כְּחֹק הַמְּלוּכָה, וְאַחַר כָּךְ הֵשִׁיבוּ גַּם לְכָל הָעֵדָה.

אוֹ יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמַּאֲמָר שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, שֶׁנִּלְכַּד מֹשֶׁה בְּיָדָם בְּטַעֲנַת ״וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳ עַד כָּאן. אֱמוֹר מֵעַתָּה שֶׁטַּעַם שְׁלִיחוּת יִשְׂרָאֵל הָיָה טַעַם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְטַעַם שְׁלִיחוּת מֹשֶׁה הָיָה טַעַם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר – לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לַדְּבָרִים שֶׁאָמַר לָהֶם בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאֶת כָּל הָעֵדָה לַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ לָהֶם בִּשְׁלִיחוּתָם.

פסוק כז

וַיְסַפְּרוּ לוֹ וְגוֹ׳. דִּקְדֵּק לוֹמַר לוֹ, שֶׁהָיוּ מְיַחֲדִים הַדִּבּוּר בְּיִחוּד אֵלָיו, אֲבָל הַמַּאֲמָר לֹא הָיָה לְמֹשֶׁה לְבַד אֶלָּא לְכָל הָעֵדָה הַשּׁוֹמְעִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמְרוּ וְלֹא אָמַר לוֹ.

בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁהִגַּעְנוּ שָׁמָּה לְשָׁלוֹם וְלֹא אֵרַע לָהֶם תַּקָּלָה, וְגָמְרוּ אוֹמֶר הַטַּעַם אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁעָשִׂינוּ מִצְוַת שְׁלִיחוּתְךָ נִשְׁמַרְנוּ. אוֹ יִרְצוּ לוֹמַר לְצַד שֶׁעָשָׂה לָהֶם לְוָיָה שֶׁשְּׁלָחָם הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ בְּשָׁלוֹם. וְאוּלַי כִּי לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וַיְסַפְּרוּ לוֹ, לוֹמַר שֶׁסִּפְּרוּ דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לְמַעֲלַת מֹשֶׁה כִּי זְכוּתוֹ עָמְדָה לָהֶם. וְאָמְרוֹ וַיֹּאמְרוּ הוּא תְּשׁוּבַת הָאָרֶץ מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל לָזֶה לֹא אָמַר לוֹ.

וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״וְגַם״ – לְצַד שֶׁקָּדְמָה הוֹדָעָה בְּמִדָּה טוֹבָה שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נֵס בַּהֲלִיכָה, מוֹסִיפִין לְהוֹדוֹת גַּם בְּטוֹבַת הָאָרֶץ כִּי זָבַת חָלָב וְגוֹ׳:

פסוק כח

אֶפֶס כִּי עַז וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁבִּשְׁלִיחוּת מֹשֶׁה שָׁאַל ״הֶחָזָק הוּא וְגוֹ׳ הַבְּמַחֲנִים״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמְרוּ כִּי הָעָם חָזָק וּבְמִבְצָרִים יוֹשֵׁב, וְגָמְרוּ אוֹמֶר וְגַם יְלִידֵי הָעֲנָק וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא לַחְשׁוֹב כִּי בִּצְּרוּ עָרֵיהֶם לְצַד חֻלְשָׁתָם, הֲרֵי גַּם יְלִידֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם, וְאֵלּוּ אֵין לָהֶם פַּחַד וַדַּאי, אִם כֵּן אֵין לִלְמוֹד מִמִּבְצְרֵיהֶם שֶׁחַלָּשִׁים הֵם.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ, כִּי הָעָם הָיוּ יוֹשְׁבִים נְפוּצִים חוּץ לֶעָרִים וְהָיוּ סוֹמְכִין עַל גְּבוּרָתָם, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה טז,יג) בְּפָסוּק ״עֲמָלֵק יוֹשֵׁב וְגוֹ׳ וְהַכְּנַעֲנִי״ וְגוֹ׳ שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים בַּדֶּרֶךְ חוּץ לָעִיר. גַּם רָמְזוּ בְּמַאֲמַר הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ שֶׁהָאָרֶץ צְרִיכָה גִּבּוֹרֵי כֹחַ לַעֲמֹד בָּהּ.

פסוק ל

וַיַּהַס וְגוֹ׳ אֶל מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאֵין כֹּחַ בְּאָדָם הֶדְיוֹט לְהַשְׁתִּיק הֲמוֹן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, לָזֶה בָּא בְּמַאֲמָרוֹ כִּי הוּא מַשְׁתִּיקָם אֶל מֹשֶׁה וְלֹא לִגְזֵרָתוֹ, וְיָדוּעַ כִּי מֹשֶׁה מֶלֶךְ, דִּכְתִיב (דברים לג:ה) ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, וּלְאֵימָתוֹ שָׁתְקוּ לִשְׁמֹעַ אֲשֶׁר יֹאמַר. וְאָמַר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, פֵּרוּשׁ, גַּם לְפִי דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים נוּכַל לָהּ:

פסוק לא

וְהָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֵשִׁיבוּ לְדִבְרֵי כָּלֵב וְאָמְרוּ ״לֹא נוּכַל״ וְגוֹ׳, וְהוֹסִיפוּ לוֹמַר דִּבָּה בָּאָרֶץ לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לִירַשׁ אוֹתָהּ, מְאוּסָה הִיא לְצַד שֶׁאוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ וְגוֹ׳:

פסוק לב

וְכָל הָעָם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְאַף עַל פִּי כֵן אוֹכַלְתָּם הָאָרֶץ. אוֹ יִרְצֶה בְּדִקְדּוּק אָמְרוֹ בְּתוֹכָהּ, לוֹמַר כָּל שֶׁנִּתְקַיְּמוּ בְּתוֹכָהּ הֵם אַנְשֵׁי מִדּוֹת וּבָזֶה יוּכְלוּ חֲיוֹת, אֲבָל כָּל שֶׁאֵינָם אַנְשֵׁי מִדּוֹת עוֹמְדִים חוּצָה לָהּ לְבַל תֹּאכַל אוֹתָם הָאָרֶץ:

פסוק לג

וַנְּהִי וְגוֹ׳ וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם. הוֹדִיעוּ בָּזֶה כִּי אֲפִלּוּ שְׁאָר הָאֲנָשִׁים הָרְגִילִים שָׁם אֵינָם דּוֹמִים לָהֶם, וְהָרְאָיָה כִּי הִתְפַּלְּאוּ בָּהֶם שֶׁהֵם כַּחֲגָבִים לְצַד הַפְלָאַת מִעוּט גּוּפָם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאוֹתָם הָרְגִילִים עִמָּהֶם אֵינָם בְּדִמְיוֹן זֶה.

פרק יד

פסוק א

וַתִּשָּׂא וְגוֹ׳ וַיִּבְכּוּ הָעָם. אָמְרוֹ הָעָם, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁזָּכַר הַנּוֹשְׂאִים קוֹלָם, לוֹמַר כִּי לֹא כָּל הָעֵדָה בָּכוּ בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶלָּא חֵלֶק מֵהֶם, הֲגַם שֶׁבִּכְלָלוּת כֻּלָּם נָשְׂאוּ קוֹלָם לְדִבְרֵי הַמְּרַגְּלִים אֲשֶׁר הִפְלִיאוּ לְהַפְחִיד.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לה.; תענית כט.) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת, עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיְתָה אָז, וְזֶה גָּרַם לָעָם בְּכִיָּה בַּלַּיְלָה הַהוּא לְדוֹרוֹת, וְאִם אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּבְכּוּ בַּלַּיְלָה״ הָיוּ חוֹזְרִים הַדְּבָרִים לָעֵדָה הַנִּזְכֶּרֶת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים.

פסוק ב

וַיִּלֹּנוּ וְגוֹ׳ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ כָּל הָעֵדָה. טַעַם כֶּפֶל זִכְרוֹן הַמְּלִינִים, גַּם שִׁנּוּי הַזִּכָּרוֹן, לְצַד שֶׁכְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל הָיוּ בִּכְלַל הַמְּלִינִים, אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבָּאוּ בְּטַעֲנָה הָיוּ מִפִּי כְּלָלוּת הָעֵדָה הָרְאוּיִים לְדַבֵּר בְּטַעֲנָה עִם מֹשֶׁה. וְאָמְרוּ סֵדֶר בְּחִירַת הָרַע: חֲלוּקָּה רִאשׁוֹנָה ״לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״, וְזֶה נִמְנַע מֵהֶם שֶׁכְּבָר יָצְאוּ, וּבָחֲרוּ בָּרָעָה יוֹתֵר מִמֶּנָּה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְזֶה יֶשְׁנוֹ בַּמְּצִיאוּת כִּי יְמִיתֵם בַּמִּדְבָּר. לָמָּה ה׳ מְבִיאָם לְמַדְרֵגָה רָעָה יוֹתֵר לָמוּת בַּחֶרֶב וְלִשְׁבּוֹת נְשֵׁיהֶם וְגוֹ׳, וְגָמְרוּ אוֹמֶר ״הֲלֹא טוֹב״ – פֵּרוּשׁ, אִם ה׳ לֹא יְמִיתֵם בַּמִּדְבָּר מַסְכִּימִין לָשׁוּב מִצְרַיְמָה, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְמִיתוּם מִצְרַיִם וְתִהְיֶה נַפְשָׁם לָהֶם לְשָׁלָל. וְלֹא פָּחֲדוּ שֶׁיִּגְזֹר ה׳ עֲלֵיהֶם וִימִיתֵם בַּמִּדְבָּר וְלֹא יַגִּיעוּ לְמִצְרַיִם, כִּי זֶה הוּא מְבֻקָּשָׁם כְּאָמְרוֹ ״אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה״ וְגוֹ׳:

פסוק ו

וִיהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ. הֻצְרַךְ לוֹמַר שֶׁהָיוּ מִן הַתָּרִים, לָתֵת טַעַם לִקְרִיעַת בִּגְדֵיהֶם, כִּי הָאוֹמֵר: ״מִי אַתֶּם יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה זֶה מַה שֶׁלֹּא עָשׂוּ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל?״ וְאָמַר הַטַּעַם כִּי לֹא הָיָה לְצַד שֶׁהֶחְשִׁיבוּ עַצְמָן יוֹתֵר מִכָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתָם מִן הַתָּרִים שֶׁתָּרוּ אוֹתָהּ וְרָאוּ מַעֲלָתָהּ וְעָשׂוּ הַהַרְגָּשָׁה. גַּם נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר כִּי נִתְכַּוְּנוּ בִּקְרִיעָתָם זוֹ כְּדֵי לְהַרְעִישָׁם, לוֹמַר: אֵלּוּ תָּרוּ אוֹתָהּ וְקָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם עַל מְאִיסָתָהּ בְּעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, וְיַכְחִישׁוּ דִּבְרֵי הַמְּמָאֲנִים.

פסוק ז

וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר. אָמְרוֹ תֵּיבַת לֵאמֹר אַחַר שֶׁאָמַר אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁגַּם הַמְרַגְּלִים גַּם הֵם אָמְרוּ ״אֶרֶץ זָבַת חָלָב״ וְגוֹ׳ שֶׁהוּא שֶׁבַח הָאָרֶץ, וְכַוָּנָתָם הָיְתָה לְהָרַע לְהַצְדִּיק מַאֲמַר הַדּוֹפִי, לָזֶה הֵעִיד הַכָּתוּב כִּי יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב נִתְכַּוְּנוּ לְרוֹמֵם וּלְפָאֵר הָאָרֶץ, וְתֵיבַת לֵאמֹר כָּאן לְשׁוֹן רוֹמְמוּת עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כו:יז) ״הֶאֱמַרְתָּ וְהֶאֱמִירְךָ״.

טוֹבָה הָאָרֶץ וְגוֹ׳. נִתְכַּוְּנוּ לִסְתּוֹר דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים שֶׁאָמְרוּ ״אֶרֶץ אוֹכֶלֶת״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ ״טוֹבָה מְאֹד מְאֹד״ בֵּין בְּעִנְיַן פֵּרוֹתֶיהָ בֵּין בְּיִשּׁוּבָהּ. וּכְנֶגֶד הַפְלָגַת הַמְּנִיעָה אָמְרוּ ״אִם חָפֵץ״ וְגוֹ׳ ״וּנְתָנָהּ״ בְּתוֹרַת מַתָּנָה לֹא בְּכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ, וְגָמְרוּ אוֹמֶר ״לַחְמֵנוּ הֵם״.

פסוק ח

אִם חָפֵץ בָּנוּ ה׳. נִתְחַכְּמוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן סָפֵק, כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחוּ לָהֶם לִגְמוֹר הַדְּבָרִים, כִּי יֹאמְרוּ שֶׁאֵין דִּבְרֵיהֶם אֶלָּא לְגֶדֶר הָאֶפְשָׁרוּת וְלֹא בִּבְחִינַת הַהֶחְלֵט, וְלָזֶה הִנִּיחוּם לוֹמַר כָּל הַדְּבָרִים וּבְגָמְרָן אָמְרוּ לִרְגּוֹם. וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל: לָמָּה לֹא רָגְמוּ עַל תְּחִלָּתָן שֶׁל דְּבָרִים, שֶׁהֲרֵי אֵין בְּדִבְרֵיהֶם הָאַחֲרוֹנִים תּוֹסֶפֶת וְשִׁנּוּי מִתְּחִלַּת דִּבְרֵיהֶם? אֶלָּא לְצַד שֶׁבִּתְחִלַּת דִּבְרֵיהֶם אָמְרוּ ״אִם״, הָיוּ יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים גָּמְרָן שֶׁל דְּבָרִים, וּכְשֶׁעָמְדוּ בָּהֶן אָמְרוּ לִרְגּוֹם.

אֶרֶץ אֲשֶׁר וְגוֹ׳. כָּאן גְּזֵרַת מַאֲמַר ״אִם חָפֵץ״.

הִיא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. פֵּרוּשׁ הִיא וְלֹא אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּהּ, וְהַמְּרַגְּלִים אָמְרוּ ״זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא״, אֵין תֵּיבַת ״הִיא״ מוּפְלֶגֶת מֵהָאָרֶץ שׁוֹלֶלֶת מְצִיאוּת כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אֶלָּא לְזִכָּרוֹן אֲשֶׁר עָלָיו בָּא מַאֲמַר ״זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ״.

פסוק ט

וְאַתֶּם אַל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כָּל הַפְלָגוֹת הַמּוֹרָא יֶשְׁנוֹ בְּעֵרֶךְ זוּלַתְכֶם, אֲבָל לֹא אַתֶּם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וָא״ו שֶׁל ״וְאַתֶּם״ לִרְמוֹז אֲפִילוּ אַחַר שֶׁהִצְדִּיקוּ דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים וְדִבְּרוּ דְּבָרִים בִּלְתִּי הֲגוּנִים.

כִּי לַחְמֵנוּ הֵם. טַעַם שֶׁהוֹצִיאוּ הַדָּבָר בִּלְשׁוֹן לֶחֶם, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁחָקְרוּ בְּמַעֲשֵׂה ה׳ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּהַרְכָּבַת הַבַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁכָּל חַי אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, שֶׁהָיָה ה׳ יָכוֹל עֲשׂוֹת שֶׁיִּתְקַיְּמוּ בַּעֲלֵי חַיִּים בְּלֹא מַאֲכָל, וְהִנֵּה לְפָנֶיךָ מִין בְּרִיָּה שֶׁשּׁוֹאֶפֶת רוּחַ וְהָיָה לָהּ לְמָזוֹן, וְאִם כָּכָה הָיָה ה׳ עוֹשֶׂה הָיוּ יִשְׂרָאֵל נִפְנִים לְעֵסֶק הַתּוֹרָה וּלַמִּצְווֹת, גַּם הָיוּ נִמְנָעִים מִכַּמָּה מַעֲשִׂים בִּלְתִּי הֲגוּנִים אֲשֶׁר יְסֻבְּבוּ מִצָּרְכֵי הַמִּחְיָה וְהַכַּלְכָּלָה.

וְלָזֶה הָיִיתִי מְתָרֵץ מֵעַצְמִי, כִּי רָצָה ה׳ לְזַכּוֹת יִשְׂרָאֵל בְּתַרְיַ״ג מִצְווֹת אֲשֶׁר רוּבָּם תְּלוּיִים בְּמִינֵי הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה: הַתְּרוּמוֹת, מַעַשְׂרוֹת, חַלָּה, מִצְוַת שְׁמִטָּה, וְשֶׁבַּזְּרִיעָה, וְשֶׁבַּחֲרִישָׁה, וְשֶׁבַּקְּצִירָה, וְכַדּוֹמֶה.

אֲבָל חַכְמֵי הָאֱמֶת (שער הגלגולים פ״ד) הוֹסִיפוּ בָּזֶה טַעַם לִשְׁבָח בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כִּי כָל עִקָּרֵי הַנִּבְרָאִים מַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ בְּסוֹד הַבֵּרוּרִין שֶׁל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, הֵן הֵנָּה הַמִּתְבָּרְרִים בְּאֶמְצָעוּת הַמַּאֲכָלִים, וּמֵעַתָּה נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה יִקָּרְאוּ לֶחֶם עַם ה׳. גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי כָל נִבְרָא יֵשׁ בּוֹ נִיצוֹץ קָדוֹשׁ, וַאֲפִלּוּ בְּנִבְרָאִים בִּלְתִּי טְהוֹרִים, וְהָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים, וְגַם בְּס״מ הָרָשָׁע, אֵין מֵהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵלֶק הַחִיּוּנִי שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטּוֹב שֶׁהוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד שֶׁזּוּלָתוֹ לֹא יִתְקַיֵּם כָּל דָּבָר, וּבְהִפָּרֵד נִיצוֹץ הַחִיּוּנִי מִמְּקוֹמוֹ יִתְבַּטֵּל וְיֹאבַד כָּל הַבִּנְיָן. גַּם אָמְרוּ (שם פי״ח) כִּי בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה בְּטִבְעָהּ לְהַמְשִׁיךְ מִינָהּ כְּאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת, וּבָזֶה תַּשְׂכִּיל לְהָבִין מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לד.) שֶׁאָמְרוּ יָהִיב בֵּיהּ עֵינֵיהּ וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת, וְהָבֵן. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים יְכֻוַּן אָמְרוֹ ״אַל תִּירְאוּ וְגוֹ׳ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״, וְחָזְרוּ וּפֵרְשׁוּ, מִין הַלֶּחֶם שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים הוּא ״סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם״, וְהוּא נִיצוֹץ הַמְּחַיֶּה אוֹתָם כְּבָר הוּסַר מֵעֲלֵיהֶם, וְעוֹד וַה׳ אִתָּנוּ שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלוּת הַקְּדֻשָּׁה, וּבָזֶה נַעֲשֶׂה כְּאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת לְכָל נִיצוֹצִין הַמְּחַיִּים אוֹתָם וְנֶאֱבָדִים כֻּלָּם יַחַד, וּמֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לִירֹא מֵהֶם, כְּאָמְרוֹ ״אַל תִּירָאֻם״.

פסוק י

וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ׳ לִרְגּוֹם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא נִרְגְּשׁוּ בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר כָּלֵב ״עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ וְגוֹ׳ נוּכַל לָהּ״. וְנִרְאֶה כִּי לְדִבְרֵי כָּלֵב לֹא חָשְׁשׁוּ, לְפִי שֶׁדְּבָרָיו בְּטֵלִים מֵעַצְמָן, שֶׁאֵין עֵדוּת יָחִיד עוֹמֶדֶת לְגַבֵּי עֵדוּת רַבִּים, דִּכְתִיב (דברים יט:טו) ״עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים יָקוּם דָּבָר״, לָזֶה לֹא חָשׁוּ לִדְבָרָיו. מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁבָּאוּ יַחַד דִּבְרֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, מֵעַתָּה הוּרְעָה עֵדוּת הַמְרַגְּלִים, כִּי דִּין שְׁנֵי עֵדִים כְּדִין מֵאָה עֵדִים (מכות ה.), וְעֵדוּת שְׁקוּלָה הִיא זֹאת, וְאֵין כָּאן עֵדוּת לֹא שֶׁל מְרַגְּלִים וְלֹא שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, וְחָזַר הַדִּין לְמַה שֶׁהָיָה קֹדֶם שִׁלּוּחַ הַמְרַגְּלִים, לָזֶה חָשׁוּ לָהֶם וְאָמְרוּ לִרְגּוֹם אוֹתָם.

וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִשְׂכִּילוּ לָדוּן עַל פִּי מִשְׁפַּט הַתּוֹרָה לְהַכְחִישׁ דִּבְרֵי הָעֲשָׂרָה בְּדִבְרֵי הַשְּׁנַיִם, כֵּיוָן שֶׁדִּין הָעֵדוּת הוּא תְּרֵי כְּמֵאָה וּמֵאָה כִּתְרֵי. וְאֶפְשָׁר שֶׁדָּנוּ בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא פָּסוּל לְעֵדוּת בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְמֹשֶׁה, כִּי הָיָה מְשָׁרְתוֹ מִבְּחוּרָיו:

פסוק יא

וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳. הַמַּאֲמָר כָּאן בָּא לִמְנוֹעַ מֹשֶׁה מִלְּהִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר לוֹ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (שמות לב:י) ״הַנִּיחָה לִּי״, כְּמוֹ כֵן בְּמַעֲשֶׂה זֶה הִקְדִּים לוֹמַר אֵלָיו עִנְיָן הָאָמוּר בְּסָמוּךְ כְּדֵי שֶׁיִּמָּנַע מִלְּהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״לֵאמֹר״.

עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי וְגוֹ׳ וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אִם הֵם מְנַאֲצִים, מַה מָקוֹם לְהִתְרַעֵם עַל הֶעְדֵּר הָאֱמוּנָה? וְאוּלַי שֶׁכְּנֶגֶד הַמְּרַגְּלִים אָמַר ״יְנַאֲצֻנִי״, וּכְנֶגֶד שֶׁהֶאֱמִינוּ לָהֶם אָמַר ״לֹא יַאֲמִינוּ בִי״ שֶׁהִבְטַחְתִּים לָתֵת לָהֶם אֶת הָאָרֶץ:

עוֹד לְצַד שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל כַּת אַחַת מְנַאֲצִים שֶׁהִרְשִׁיעוּ וּפָקְרוּ, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (סוטה לה.) בְּפָסוּק ״לִרְגּוֹם אוֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד ה׳״ וְגוֹ׳ שֶׁהָיוּ זוֹרְקִים אֲבָנִים גַּם כְּנֶגֶד מַעְלָה, וּכְנֶגְדָּם אָמַר ״יְנַאֲצֻנִי״, וְכַת אַחַת מִתְפַּחֲדִים מֵהָעַמִּים וּכְנֶגְדָּם אָמַר ״לֹא יַאֲמִינוּ״, וּכְנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אָמַר ״אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִישֶׁנּוּ״, כְּנֶגֶד שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ אָמַר אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וְנִתְכַּוֵּן לִגְמֹר כְּנֶגֶד הַמְּנַאֲצִים וְאוֹרִישֶׁנּוּ פֵּרוּשׁ מֵעוֹלָם הַבָּא, וּשְׁתֵּי גְּזֵרוֹת אֵלּוּ נִתְקַיְּמוּ בַּמְּרַגְּלִים, שֶׁהִכָּה אוֹתָם ה׳ בַּדֶּבֶר דִּכְתִיב (במדבר יד:לז) ״וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳ בַּמַּגֵּפָה״ וְאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קח:).

וְאָמְרוֹ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ, פֵּרוּשׁ – יַשְׁפִּיעַ בּוֹ וּבַעֲנָפָיו כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הָרָאוּי לָבֹא, מַה שֶׁלֹּא הָיָה בְּכֹחוֹ קוֹדֶם. וְאָמְרוֹ מִמֶּנּוּ, פֵּרוּשׁ – שֶׁהַגּוֹי עָצוּם יִהְיֶה מֵהָעָם הַמֻּזְכָּר בַּתְּחִלָּה, שֶׁיַּטֶּה ה׳ כָּל נְשָׁמוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּעָם וְיִטָּעֵם בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.

עוֹד יִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְהוּא לְצַד שֶׁכְּבָר קָדַם מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וּמַאֲמַר ה׳ שָׁם (שמות לב:י) וּתְשׁוּבַת מֹשֶׁה שֶׁבָּהּ נִצַּח אֶת הַדִּין וּבִטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה בַּטְּעָנוֹת הָאֲמוּרִים שָׁם, בַּעֲבוּר זֶה בָּא הָאֱלֹהִים לְדַבֵּר נֶגֶד טְעָנוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וְהִתְחִיל לוֹמַר עַד אָנָה, פֵּרוּשׁ אֵין קִצְבָה לְנִאוּץ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לוֹמַר הַעֲבֵר לָהֶם זֹאת וְאָפֵס כֹּחַ הַסַּבָּל. וּבָזֶה דָּחָה גַּם כֵּן לְטַעֲנַת מֹשֶׁה שֶׁיֹּאמְרוּ מִצְרַיִם בְּרָעָה הוֹצִיאָם, כִּי זֶה יִהְיֶה נִאוּץ הַגּוֹיִם פַּעַם אַחַת וְנִאוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵין לוֹ קִצְבָּה. גַּם בָּזֶה דָּחָה טַעֲנַת זְכוּת אָבוֹת, כִּי אֵין רָאוּי לְמֶלֶךְ גָּדוֹל וְרָם בָּרוּךְ הוּא לִסְבֹּל כָּל כָּךְ נִאוּצִין מִבֵּינֵיהֶם.

וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (שבת פט:) שֶׁהֵשִׁיבוּ הָאָבוֹת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁאָמַר לָהֶם ״בְּנֵיכֶם חָטְאוּ״, אָמְרוּ לוֹ ״יִמָּחוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ״, שֶׁגַּם הֵם לֹא יַחְפְּצוּ בְּהַכְעָסוֹת ה׳ בָּרוּךְ הוּא. וּכְנֶגֶד טַעֲנַת ״אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֶּנּוּ לְהָבִיא רֹאשׁוֹ בְּעֹל הָאֱלֹהוּת כָּעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לָהֶם נַעֲשׂוּ הַמַּסּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, לָזֶה אָמַר כִּי לֹא הוֹעִיל לָהֶם מַה שֶׁרָאוּ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְהוּא אָמְרוֹ וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה אֵין הֶפְרֵשׁ לָהֶם לְצַד פְּרָט זֶה, אִם כֵּן ״אַכֶּנּוּ״ וְגוֹ׳. וְאִם תֹּאמַר, וּמָה אֶעֱשֶׂה לִשְׁבוּעַת הָאָבוֹת? – וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ שֶׁאַתָּה מִבְּנֵיהֶם לְגוֹי גָּדוֹל וְגוֹ׳. וַעֲדַיִן יֶשְׁנָהּ לְקֻשְׁיָא: וּבַמֶּה תִּהְיֶה בָּטוּחַ מֵהַבָּאִים תַּחְתֵּיהֶם שֶׁלֹּא יְנַאֲצוּ גַּם הֵם? לָזֶה אָמַר וְאֶעֱשֶׂה וְגוֹ׳ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיוּ הַנְּשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, פֵּרוּשׁ מֵהָעָם הַנִּמְצָאִים, שֶׁיִּהְיוּ קְרוֹבִים לַקְּדֻשָּׁה בְּיוֹתֵר מֵהָעָם הַהוּא שֶׁיּוּכַל עֲמוֹד בְּמִצְווֹת ה׳. וְתִמְצָא כִּי בְּאֶמְצָעוּת נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה יִסְתַּיֵּעַ עֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה קֹדֶשׁ וְיִמְאַס עֲשׂוֹת רַע, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית מ״ט:ג׳) ״רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה״ וְגוֹ׳. וְהָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם, לְצַד שֶׁהָיוּ תּוֹךְ קְלִפַּת מִצְרַיִם וְשִׁמְלַת שִׁבְיָם לֹא נִטְהֲרוּ מִמֶּנָּה בְּהֶחְלֵט, וְזֶה סִבָּה לְנָאֵץ, מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֵן הָעָם הַיּוֹצֵא מִמֹּשֶׁה.

פסוק יג

וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אוֹמֵר וְשָׁמְעוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בַּתְּחִלָּה, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״יִשְׁמְעוּ מִצְרַיִם״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ כִּי הֶעֱלִיתָ, אִם רְצוֹנוֹ לוֹמַר יִשְׁמְעוּ שֶׁהֶעֱלָה זֶה אֵין לוֹ שַׁחַר, כִּי הֲלֹא הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי ה׳ וְנִפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹכָם. וְעוֹד מַה יְסוֹבֵב הֲרִיגָתָם לִשְׁמִיעַת מִצְרַיִם שֶׁהֶעֱלָה בְּכֹחוֹ וְגוֹ׳. וְאִם הַכַּוָּנָה הִיא לְצַיֵּן מִי הֵם מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ, וְאָמַר, אוֹתָן אֲשֶׁר הֶעֱלִיתָ בְּכֹחֲךָ וְגוֹ׳, קָשֶׁה, וְכִי יֵשׁ מִצְרַיִם אֲחֵרִים לִטְעוֹת בָּהֶם, וְלוּ יְהִי שֶׁיֵּשׁ מִצְרַיִם אֲחֵרִים, עִם כָּל זֶה מִן הַסְּתָם אֵינוֹ חוֹזֵר אֶלָּא עַל מִצְרַיִם הַיָּדוּעַ.

וְנִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא בְּמַה שֶׁנָּעִיר עַל מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לָמָּה לֹא הִזְכִּיר טְעָנוֹת שֶׁטָּעַן לִפְנֵי ה׳ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי״ וְגוֹ׳ שֶׁה׳ סָתַר טַעֲנָה זוֹ בְּטַעֲנַת ״נִלְאֵיתִי נְשׂוֹא״, גַּם לְצַד שֶׁאֵין לְנִיאוּץ זֶה קִצְבָּה, עִם כָּל זֶה הָיָה לְמֹשֶׁה לְהַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת בְּצֵרוּף הַטְּעָנוֹת שֶׁהִזְכִּיר כָּאן, שֶׁבָּהֶם נִצַּח הַדִּין כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר.

אָכֵן מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם נִתְחַכֵּם בְּנוֹעַם דְּבָרָיו, שֶׁאָמַר ״וְשָׁמְעוּ״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד טְעָנוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁאָמַר כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁחוֹזֵר הוּא וְטוֹעֵן וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם לְהָשִׁיב עַל מַאֲמַר ה׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם וְגוֹ׳. וְנָתַן טַעַם לִדְבָרָיו שֶׁאָמַר הַדָּבָר בְּהֶחְלֵט שֶׁיִּשְׁמְעוּ, וְאִם תֹּאמַר מִי אָמַר לְךָ שֶׁיִּשְׁמְעוּ וַדַּאי וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ, לָזֶה אָמַר כִּי הֶעֱלִיתָ בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר מִקִּרְבּוֹ, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁנִּסֵּי מִצְרַיִם הָיוּ יְדוּעִים לַכֹּל, עִם כָּל זֶה יִשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר לְאוֹתָם שֶׁהָיוּ בְּקִרְבָּם, וְאוּמָּה כָּזוֹ לֹא תִּמָּנַע מֵחֲקוֹר מֵהַנַּעֲשֶׂה מִיִּשְׂרָאֵל וְעִנְיָנֵיהֶם. וְלָזֶה אֲנִי מַחְלִיט שֶׁיֵּדְעוּ אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵהֶם בְּדִקְדּוּק. וּכְפִי זֶה תֵּיבַת ״כִּי״ הִיא נְתִינַת טַעַם לְמַאֲמַר ״וְשָׁמְעוּ״.

עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁבָּא לִתֵּן טַעַם לָמָּה לֹא חָשׁ אֶלָּא לִשְׁמִיעַת מִצְרַיִם וּלְהַנִּסְבָּב מִמֶּנָּה וְלֹא לִשְׁאָר הָעַמִּים. לָזֶה אָמַר כִּי הֶעֱלִיתָ בְּכֹחֲךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֵם שֶׁיָּדְעוּ אוּמָּה זוֹ שֶׁאֵין בָּהּ יְכֹלֶת וְלֹא יָכְלָה עֲלוֹת מִמִּצְרַיִם אֶלָּא בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל. כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ שֶׁמֵּתוּ כְּאֶחָד, הֲגַם שֶׁה׳ יְקַיֵּם הַבְטָחָתוֹ וְיַכְנִיס לָאָרֶץ זַרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אַף עַל פִּי כֵן יִתְלוּ כִּי הַמִּשְׁפָּחָה הַהִיא הָיְתָה בַּת כֹּחַ הַיָּכוֹל עֲמוֹד מִפְּנֵי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ. וְזֶה הוּא מִדְּבָרִים הָרְגִילִים כִּי אוּמָּה חֲזָקָה תִּמְשׁוֹל בִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה, אֲבָל הָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא כֹּחַ ה׳ – לֹא הָיָה כֹּחַ בַּה׳ חָס וְשָׁלוֹם לַהֲבִיאָם. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר הֶעֱלִיתָ בְּכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה, מַרְאֶה בָּאֶצְבַּע הָעָם הַיּוֹצֵא שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כֹּחַ זוּלַת כֹּחַ עֶלְיוֹן, לִשְׁלוֹל עַם הַבָּא בִּמְקוֹמוֹ שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ מוֹפֵת לִסְתּוֹר טַעֲנַת ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״. וּמֵחוּשׁ זֶה אֵינוֹ אֶלָּא מִצַּד מִצְרַיִם, אֲבָל שְׁאָר הָאוּמּוֹת אִם לֹא הָיָה טַעַם שֶׁמִּצְרַיִם יָדְעוּ הָעָם וְאֵיכוּתוֹ לֹא הָיָה חִלּוּל הַשֵּׁם. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר מִתּוֹךְ דִּבְרֵי מֹשֶׁה שְׁנֵי דְּבָרִים מֻכְרָחִים: הָאֶחָד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם הַנַּעֲשֶׂה מִיִּשְׂרָאֵל, וְהַשֵּׁנִי כִּי מִצְרַיִם יָדְעוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵין בָּהֶם כֹּחַ לַעֲמוֹד בְּמִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת זוּלַת כֹּחוֹ יִתְבָּרַךְ.

פסוק יד

וְאָמְרוֹ אֶל יוֹשֵׁב וְגוֹ׳ שָׁמְעוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה יֹאמְרוּ לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, וְאִם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר שֶׁיֹּאמְרוּ מִבְּלִי יְכֹלֶת ה׳ חָס וְשָׁלוֹם לָהֶם, הָיָה לוֹ לְהַסְמִיךְ הַדְּבָרִים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אֶל יוֹשֵׁב וְגוֹ׳ מִבְּלִי יְכֹלֶת ה׳״, וְהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מַאֲמַר ״שָׁמְעוּ״ וְגוֹ׳ אוֹ לְאַחֲרוֹ.

אָכֵן כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאָמְרוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם יִתְלוּ הַדָּבָר לְטַעַם יוֹשֵׁב הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ לְצִדָּם הָיָה הַדָּבָר. וְלִהְיוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן שְׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד הוּא שֶׁלֹּא הָיָה הָעָם רָאוּי לְכָל כָּךְ מַעֲלָה בְּעֵינֵי ה׳ לְהַאֲבִיד לְפָנָיו יוֹשֵׁב הָאָרֶץ גּוֹיִם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, וַהֲגַם שֶׁאָבְדָה מִצְרַיִם בִּשְׁבִילָם אֵין לְמֵדִין מִמִּצְרַיִם לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ שִׁבְעָה גוֹיִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, וְלֹא הָיוּ כָּל כָּךְ אֲהוּבִים אֶצְלוֹ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָז לְאַבֵּד מִפְּנֵיהֶם עַמִּים רַבִּים. וְהַשֵּׁנִי הוּא שֶׁה׳ הָיָה חָפֵץ בָּעָם וְאוֹהֲבָם אֶלָּא שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָה יָדוֹ חָס וְשָׁלוֹם לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ. לָזֶה אָמַר שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה׳ בְּקֶרֶב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יֹאמְרוּ שֶׁהַסִּבָּה שֶׁנּוֹלְדָה מִיּוֹשֵׁב הָאָרֶץ הוּא לְצַד שֶׁגַּם הֵם אֲהוּבִים וַחֲבִיבִים אֵצֶל הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא כַּנִּזְכָּר, שֶׁהֲרֵי שָׁמְעוּ חֲבִיבוּת יִשְׂרָאֵל אֶצְלְךָ כִּי אַתָּה ה׳ בְּקֶרֶב הָעָם אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן וְגוֹ׳, הֲרֵי נִפְלְאָה אַהֲבָתָם לַה׳ וּפִרְסֵם כִּי שְׁמוֹ הַגָּדוֹל נִקְרָא עֲלֵיהֶם. וְאִלּוּ הָיָה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם טוֹבוֹת לֹא הָיָה נִמְנָע מִמֵּחוּשׁ אוּמּוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל חֵלֶק מֵרִבּוֹא מֵאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל גָּלוּי לְכָל הָעוֹלָם. וּמֵעַתָּה כְּשֶׁתָּמִית אֶת הָעָם הַזֶּה לֹא יִתְלוּ הַדָּבָר לְצַד מִעוּט הַשָּׂגַת אַהֲבָתְךָ בָּהֶם, וְאִם תַּעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה ״וְהֵמַתָּה וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ״ וְגוֹ׳.

פסוק טו

וְהֵמַתָּה וְגוֹ׳ כְּאִישׁ אֶחָד וְגוֹ׳. גִּלָּה דַּעְתּוֹ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּזֶה שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ שֶׁיִּסְלַח ה׳ עַל הַחֵטְא, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם, וְרָמַז בִּדְבָרָיו כִּי הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יֻמְשַׁךְ הָאָמוּר בִּדְבָרָיו הוּא דַּוְקָא אִם יְמִיתֵם כְּאִישׁ אֶחָד, אֲבָל מְעַט מְעַט לֹא יֻרְגַּשׁ הַדָּבָר, וְכֵן מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה ה׳.

וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא מִצְרַיִם לְבַד אֶלָּא כָּל הַגּוֹיִם שֶׁשָּׁמְעוּ שִׁמְעֲךָ, לֵאמֹר פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן מַעֲלָה וְרוֹמְמוּת רוּם יְכוֹלֶת ה׳, עַתָּה יֹאמְרוּ ״מִבִּלְתִּי״ וְגוֹ׳, וְיִתְהַפֵּךְ קִדּוּשׁ הַשֵּׁם לְחִלּוּל חָס וְשָׁלוֹם בְּפִי כָל הָעַמִּים. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְאָמְרוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר כִּי מִלְּבַד מִצְרַיִם וְכוּ׳ גַּם כָּל הַגּוֹיִם. עוֹד טַעַם אָמְרוֹ לֵאמֹר, לְצַד שֶׁאֵין יָדוּעַ מִבְטָא הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מֵהַגּוֹיִם וְסִדְרָן, לָזֶה אָמַר ״וְאָמְרוּ״ אֲמִירָה שֶׁהַכַּוָּנָה בָּהּ לוֹמַר ״מִבִּלְתִּי״ וְגוֹ׳. עוֹד אָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁלֹּא יַצְדִּיקוּ הֵם עַצְמָן הַדְּבָרִים בְּדַעְתָּן, אַף עַל פִּי כֵן יֹאמְרוּ הַמִּתְחַיֵּב מֵהַמַּעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא שִׁיעוּר הָעִנְיָן ״וְאָמְרוּ״ וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה אֵין בּוֹ אֶלָּא אֲמִירָה לְבַד וְלֹא הַצְדָּקַת הַדְּבָרִים בְּדַעְתָּם.

פסוק טז

מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אוֹ שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ חָס וְשָׁלוֹם כְּנֶגֶד יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים י״ד:א׳) ״אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים״, פֵּרוּשׁ, שֶׁאָפֵס הַיְּכוֹלֶת שֶׁהָיָה קוֹדֶם לָזֶה חָס וְשָׁלוֹם, וְיֵשׁ בָּזֶה חִלּוּל הַשֵּׁם גָּדוֹל.

הָעָם. בָּא מַאֲמָר זֶה לִסְתּוֹר טַעֲנַת הַכְנָסַת זַרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְאָמַר כִּי חִלּוּל הַשֵּׁם יִהְיֶה גַּם בָּזֶה, כָּל שֶׁלֹּא מַכְנִיס הָעָם הַזֶּה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם״ (במדבר יד:יג). וְכֹחַ טַעֲנַת מֹשֶׁה הִיא שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם מְנַאֲצִים אוֹתוֹ, אִם יַהַרְגֵם בְּבַת אַחַת יֵשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם גָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָם. וְאוּלַי כִּי הוּא זֶה שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בִּתְחִלַּת דִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁאָמַר וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה׳, פֵּרוּשׁ אֲמִירָה זוֹ הָיְתָה לְסִבַּת דְּבָרִים הַנּוֹגְעִים אֶל ה׳ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל שְׁמוֹ חָס וְשָׁלוֹם.

וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר. טַעַם שֶׁדִּבֵּר בְּלָשׁוֹן זֶה, לִרְמוֹז אֶת אֲשֶׁר יַגְשִׁימוּ הַדְּבָרִים בֵּאלֹהֵי עוֹלָם, וְהַטַּעַם כִּי כְּשֶׁתִּהְיֶה הַסִּבָּה כִּי חָס וְשָׁלוֹם הֻגְבַּל בְּכֹחַ הִנֵּה הוּא בְּגֶדֶר הַגֶּשֶׁם חָס וְשָׁלוֹם.

פסוק יז

וְעַתָּה יִגְדַּל נָא וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר: א׳ אָמְרוֹ וְעַתָּה. ב׳ אָמְרוֹ יִגְדַּל מַשְׁמַע שֶׁיַּעֲשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבּוֹ יִגְדַּל עוֹד, וְלֹא מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה דָּבָר בְּעִנְיָן זֶה לְהִתְגַּדֵּל. ג׳ אָמְרוֹ נָא, אִם הַכַּוָּנָה הִיא עַתָּה הֲלֹא אָמַר עַתָּה יִגְדַּל, וְאִם לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה לָמָּה לֹא הִקְדִּימָהּ. ד׳ אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, מַה דִּבֶּר ה׳ וְהֵיכָן דִּבֵּר. ה׳ תֵּיבַת לֵאמֹר, לְמִי יֹאמְרוּ הַדְּבָרִים.

אָכֵן לְצַד שֶׁנִּתְחַכֵּם מֹשֶׁה בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כִּי יֵשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם גָּדוֹל בַּהֲמִיתָם, הוֹסִיף לְדַבֵּר כִּי עַתָּה יֵשׁ יִתְרוֹן לִגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אִם יָשׁוּב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְיִכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, מַה שֶׁלֹּא הָיָה מִקּוֹדֶם עִנְיָן זֶה, וְהוּא שֶׁאַחַר שֶׁסִּפְּרוּ הַמְרַגְּלִים הַפְלָאַת תּוֹקֶף הָאָרֶץ וּגְבוּרַת הַגִּבּוֹרִים, וְאַף עַל פִּי כֵן הוֹרִישָׁם לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּזֶה יִגְדַּל כֹּחַ ה׳.

וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ – הוּא מַאֲמַר ״שְׁלַח לְךָ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר יג:ב), וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה כִּי הוּא מְשֻׁלָּל מִבְּחִינַת הַהַשָּׂגָה כְּפִי בְּחִינַת הַיְּכֹלֶת, אֶלָּא בְּתוֹרַת מַתָּנָה אֲשֶׁר הוּא הַבּוֹרֵא נוֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ שָׁם. וּפְרָט זֶה אָמַר ה׳ אֵלָיו לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר ״דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר״.

וְאָמְרוֹ נָא – פֵּרוּשׁ ״עַתָּה״, וְכָפַל לוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים ״עַתָּה״, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה פכ״א) שֶׁאָמְרוּ אֵין ״וְעַתָּה״ אֶלָּא תְּשׁוּבָה, וּלְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳ הַדְּבָרִים שֶׁאֵין כְּדַאי לֵיאָמֵר עַל הָאָדוֹן, הֲגַם שֶׁהָיָה אוֹמֵר דִּבְרֵי הַגּוֹיִם וְלֹא דִּבְרֵי עַצְמוֹ חָס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מִן הַמּוּסָר. וְתִמְצָא כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ בִּרְכַּת ה׳ מִפִּי עֵדִים, הֲגַם שֶׁאֵינָם אֶלָּא מְעִידִים מַה שֶׁאָמַר הָרָשָׁע הַמְּבָרֵךְ, אַף עַל פִּי כֵן קוֹרֵעַ הַשּׁוֹמֵעַ (סנהדרין ס.), וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה מַאֲמַר הַגּוֹיִם נֶגֶד כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, הִתְוַדָּה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו דִּבְרֵי זִלְזוּל כְּנֶגֶד הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא מַאֲמַר ״וְעַתָּה״.

גַּם רָמַז הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר וְעַתָּה שֶׁיִּקַּח תְּשׁוּבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאָמְרוֹ יִגְדַּל נָא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לד:) בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד. וְהַטַּעַם שֶׁיּוֹתֵר מִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁמֵּטִיבִים הָרְשָׁעִים אֶת דַּרְכֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ יִגְדַּל נָא פֵּרוּשׁ, יִהְיֶה יוֹתֵר גְּדֻלַּת ה׳ עַתָּה כְּשֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה אַחַר הַמֶּרֶד. גַּם רָמַז בְּתֵבַת ״נָא״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (אבות ד,יז) יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וְכוּ׳:

עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְעַתָּה יִגְדַּל – פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ מֵה׳ לֹא לְהַחְלִיט הַמְּחִילָה לְכָל הַמְּנַאֲצִים, אֶלָּא ״וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳״ – פֵּרוּשׁ לְהִתְנַקֵּם מֵהַמְּנַאֲצִים הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם הַמְּרַגְּלִים, כִּי כְּשֶׁה׳ עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט בָּרְשָׁעִים שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל וּמִתְרוֹמֵם. וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הוּא מַה שֶׁאָמַר (במדבר י״ד:י״ב) ״אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר״, וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ בְּאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁחוֹזֵר לַמְרַגְּלִים. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״נָא״ – פֵּרוּשׁ עַתָּה בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הָעֲבֵרָה וְלֹא יִתְלֶה לָהֶם זְמַן, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, דִּכְתִיב (במדבר י״ד:ל״ז): ״וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה׳״, וְעַיֵּן מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר אוּלַי שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מֵה׳ שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים לָהֶם קֹדֶם שֶׁיָּמוּתוּ כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ וְיֵחַתּוּ. אוֹ יִרְצֶה לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל: רְאוּ אֵלּוּ שֶׁדִּבְּרוּ שֶׁקֶר מַה עָלְתָה בְּיָדָם – לְהַחֲרִירָם לְבַל יָשׁוּבוּ לְהַכְעִיס, וְכֵן אָמַר דָּוִד (תהילים ט׳:י״ז) ״בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה״. וְרָמַז בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ שֵׁם אֱלֹהִים, וְשֵׁם ״אֲדֹנָי״ שֶׁרָשַׁם הַכָּתוּב גַּם כֵּן יַגִּיד מִשְׁפָּט, וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְעוֹרֵר הָרַחֲמִים עַל כְּלָלוּת הָעָם דִּכְתִיב ״סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה״.

עוֹד נִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה בְּמַאֲמַר וְעַתָּה וְגוֹ׳ עַל מַה שֶׁאָמַר אֵלָיו ה׳ ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם״, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּנָּחֵם ה׳ מֵהָרָעָה אֲשֶׁר אָמַר, לֹא מִפְּנֵי זֶה יָשׁוּב ה׳ מִדְּבָרוֹ הַטּוֹב. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות יא.) קִלְלַת חָכָם אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי וְכוּ׳, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּרָכָה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים. וְהוּא אָמְרוֹ וְעַתָּה, פֵּרוּשׁ וְגַם עַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳ שֶׁדִּבֵּר לֵאמֹר ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, לְקַיֵּם גּוֹי גָּדוֹל שֶׁיֶּשְׁנוֹ עַתָּה, וְיַגְדִּיל עֲשׂוֹת לְהוֹסִיף גּוֹי גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה. וְתִמְצָא שֶׁכֵּן הָיָה, דִּכְתִיב ״וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמַעְלָה״ (דברי הימים א כג,יז), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר״, לְצַד שֶׁבְּעֵת אֲשֶׁר דִּבֵּר קָשׁוֹת כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל הֶאֱמִיר אֶת מֹשֶׁה בְּמִדָּה טוֹבָה, לָזֶה אָמַר ״דִּבַּרְתָּ״ – דִּבּוּר קָשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, ״לֵאמֹר״ – אֲמִירָה רַכָּה לְמֹשֶׁה.

עוֹד יִרְצֶה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ שֶׁיִּהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל, וְאָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״, שֶׁתִּהְיֶה בְּחִינָתָם חֲזָקָה יוֹתֵר מֵהֶם:

וְיֵשׁ לָנוּ לַחְקוֹר זֹאת, לָמָּה לֹא שָׁאַל מֹשֶׁה דָּבָר זֶה כְּשֶׁאָמַר לוֹ כֵן כְּשֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל, כִּי גַּם שָׁם נֶאֱמַר לוֹ (שמות לב:י) ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״? וְאֶפְשָׁר כִּי כָּאן בָּא בְּטַעֲנָה לְפִי שֶׁיָּצָא הַדָּבָר מִפִּי עֶלְיוֹן שְׁנֵי פְּעָמִים, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק בְּמַאֲמָרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, דִּבַּרְתָּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְאָמַרְתָּ עַתָּה בְּמַעֲשֵׂה הַמְּרַגְּלִים.

עוֹד נִרְאֶה שֶׁבְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן לֹא אָמַר ה׳ אֶלָּא ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״ וְלֹא אָמַר ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״, וּלְפִי אֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַאֲמַר ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״ הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁהַגּוֹי גָּדוֹל שֶׁיִּהְיֶה מִמֹּשֶׁה הוּא מֵהָעָם עַצְמוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, וְלָזֶה אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל שֶׁתַּעֲמֹד הָעֲטָרָה בִּמְקוֹמָהּ בָּעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם חָשׁ עַל טוֹבָתוֹ שֶׁאָמַר אֵלָיו ה׳ ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ״ וְגוֹ׳ שֶׁתִּתְבַּטֵּל, כִּי ה׳ לֹא אָמַר לַעֲשׂוֹתוֹ גּוֹי גָּדוֹל אֶלָּא מֵהָעָם, לָזֶה אָמַר ״יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳״ וְגוֹ׳. מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל לֹא אָמַר ה׳ אֶלָּא ״וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל״, מִן הַסְּתָם הֲגַם שֶׁחָזַר בּוֹ ה׳ וְנִחַם עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עַל עַמּוֹ לֹא מִפְּנֵי זֶה יִתְבַּטֵּל הַטּוֹב אֲפִלּוּ הָיָה עַל תְּנַאי, וְיִטַּע ה׳ בָּרוּךְ הוּא נִטְעֵי נְשָׁמוֹת חֲדָשׁוֹת לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת. וְאוּלַי כִּי זוֹ הָיְתָה כַּוָּנַת דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ברכות לב.) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּסֵּא שֶׁל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם לֹא יָכוֹל לַעֲמֹד שֶׁל רֶגֶל אַחַת וְכוּ׳, יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שְׁלֹשָׁה עַמּוּדִים״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, וְכִי מֹשֶׁה לֹא מֵהֶם הוּא, שֶׁיֹּאמַר עַל בָּנָיו שֶׁהֵם שֶׁל רֶגֶל אֶחָד? וְלִדְבָרֵינוּ יֻצְדְּקוּ הַדְּבָרִים, לְצַד שֶׁהַגּוֹי הָעוֹמֵד מִמֹּשֶׁה הֵם נִטְעֵי נְשָׁמוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וּכְפִי זֶה אֵין לָהֶם אֶלָּא רֶגֶל אֶחָד.

עוֹד נִרְאֶה טַעַם שֶׁהִתְפַּלֵּל כָּאן, לְצַד שֶׁהֻבְטַח בַּגּוֹי הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁיִּהְיֶה עָצוּם בְּמַדְרֵגַת הַקְּדֻשָּׁה וְטַהֲרָה שֶׁלֹּא יְנָאֵץ ה׳, לָזֶה הוּא שֶׁהִתְפַּלֵּל ״יִגְדַּל כֹּחַ ה׳״ עַל פְּרָט זֶה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״יִגְדַּל נָא״, פֵּרוּשׁ, שֶׁמָּצִינוּ (ברכות לג:) שֶׁבְּחִירַת מַעֲשֵׂה הַטּוֹב אֵינָהּ בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה׳ אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת דָּבָר זֶה לְהַמְצִיא נֶפֶשׁ נוֹטָה לְמַעֲשֵׂה הַטּוֹב.

פסוק יח

ה׳ אֶרֶךְ אַפַּיִם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר לְפָנָיו כָּל הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַנֶּאֱמָרִים בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק א׳ דַּף י״ז וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״ה׳ ה׳״ – אֲנִי הוּא קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם וַאֲנִי הוּא לְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם וְיַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, עַד כָּאן. וּבְפָרָשַׁת תִּשָּׂא (שמות לד:ו) כָּתַבְתִּי דִּבְרֵי הָרֹא״שׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בָּזֶה וּמַה שֶׁעָלָה בְּיָדִי בְּפֵרוּשׁ הָעִנְיָן, הָא לָמַדְתָּ שֶׁמִּדַּת רַחֲמִים הָרִאשׁוֹנָה הוּא קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, לָזֶה כָּאן שֶׁהָיָה צָרִיךְ מֹשֶׁה לַמִּדָּה שֶׁאַחַר הַחֵטְא לָזֶה לֹא אָמַר אֶלָּא ״ה׳״ פַּעַם אַחַת.

וּלְהָרַ״ן גָּאוֹן שֶׁהֵבִיאוּ דְּבָרָיו הַתּוֹסָפוֹת (ראש השנה יז:) וְהָרֹא״שׁ, שֶׁ״ה׳״ רִאשׁוֹן אֵינוֹ מֵחֶשְׁבּוֹן הַמִּדּוֹת אֶלָּא מוֹדִיעַ מִי הוּא הַקּוֹרֵא, כְּפִי זֶה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לָמָּה לֹא אָמַר מֹשֶׁה כָּאן אֶלָּא פַּעַם אַחַת ה׳, אֶלָּא דְּקָשֶׁה אֵיךְ יַחְלוֹק הָרַ״ן עַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ.

וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ הַדְּבָרִים לְפִי דִּבְרֵי הָרַ״ן, כִּי מַה שֶׁאָמְרוּ ״קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא וְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא״, פֵּרוּשׁ שֶׁה׳ רַחְמָן אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהָיָה רַחְמָן קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא, וְאֵין חִדּוּשׁ לָרַחֲמִים אֶלָּא אַחַר הַחֵטְא. וּכְפִי זֶה אֵין קֻשְׁיַת הָרֹא״שׁ שֶׁהִקְשָׁה ״קוֹדֶם הַחֵטְא לָמָּה צָרִיךְ לְרַחֲמִים״, כִּי כְּפִי הָאֱמֶת כֵּן הוּא. גַּם דִּלֵּג שָׁלֹשׁ מִדּוֹת: אֵל, רַחוּם, וְחַנּוּן, לְצַד שֶׁשָּׁלֹשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ צְרִיכִין לָהֶם מִי שֶׁחָסֵר הַצָּלָה מִצָּרָה אוֹ מִי שֶׁחָסֵר טוֹב אוֹ מִי שֶׁנָּתוּן בְּמַכְאוֹבִים, וְעַתָּה לֹא הֻצְרַךְ בַּתְּפִלָּה לְמִדּוֹת אֵלּוּ. וְהִתְחִיל מֵאֶרֶךְ אַפַּיִם לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ גַּם לָרְשָׁעִים, וּכְדִבְרֵיהֶם זַ״ל שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין קיא.) כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיָה כּוֹתֵב ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״ וְגוֹ׳, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. הֲרֵי כִּי לְאֶרֶךְ אַפַּיִם קָרָא. גַּם אָמַר ״רַב חֶסֶד״ לְהַטּוֹת מִשְׁפָּטָם, כְּאָמְרָם זַ״ל (ראש השנה יז.) ״רַב חֶסֶד״ – מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וְלֹא הִזְכִּיר ״אֱמֶת״ וְלֹא ״נֹצֵר חֶסֶד לַאֲלָפִים״ כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לְמִדּוֹת אֵלּוּ עַל מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְהִזְכִּיר ״נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע״ כִּי לָהֶם צָרִיךְ, וְלֹא הִזְכִּיר ״וְחַטָּאָה״ שֶׁלֹּא הָיוּ אָז שׁוֹגְגִין אֶלָּא מְזִידִין. וְהִזְכִּיר כָּל שְׁאָר הַמִּדּוֹת לְצַד שֶׁהֵם מִדּוֹת שֶׁנּוֹגְעוֹת לְמַה שֶׁלְּפָנָיו.

פסוק כ

וַיֹּאמֶר ה׳ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. פֵּרוּשׁ, לֹא סָלַחְתִּי עַל הֶעָוֹן בְּהֶחְלֵט, אֶלָּא כִּדְבָרֶיךָ שֶׁלֹּא אֶהֶרְגֵם כְּאַחַת, מֵהַטְּעָמִים שֶׁרָשַׁם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת וְגוֹ׳, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יַעֲשֶׂה בָּהֶם מִשְׁפָּט בַּאֲרִיכוּת אַפַּיִם, וְהוּא מַאֲמָר הַסָּמוּךְ כָּל הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳ אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ חַי אָנִי פֵּרוּשׁ נִשְׁבַּע בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ כִּבְיָכוֹל, גַּם נִשְׁבַּע וְאָמַר ״וְיִמָּלֵא כְבוֹד״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כֵּן יִמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת הָאָרֶץ עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה זֶה, וְהוּא גַּם כֵּן שְׁבוּעָה עַל הַדָּבָר.

עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ – פֵּרוּשׁ, לְצַד דְּבָרֶיךָ שֶׁחִלִּיתָ פָּנַי, וּלְצַד שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה מֵחוּשׁ מַאֲמַר הַגּוֹיִם ״מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה׳״ וְגוֹ׳, וּפֵרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹ שְׁנֵי דְּרָכִים: הָאֶחָד – כִּי אֵין אֱלֹהִים חָס וְשָׁלוֹם עוֹד, וְהַשֵּׁנִי – שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ נֶגֶד יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, לָזֶה אָמַר וְאוּלָם חַי אָנִי – פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד מַה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֵין בַּנִּמְצָא הַמַּצִּיל חָס וְשָׁלוֹם וְאָמַר ״חַי אָנִי״, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ חָס וְשָׁלוֹם לַעֲמֹד בִּפְנֵי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ אָמַר וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה׳ אֶת כָּל הָאָרֶץ – פֵּרוּשׁ, בַּמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַפְלִיא לְבַסּוֹף בְּאֶחָד וּשְׁלֹשִׁים מְלָכִים, הֲגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה זֶה לְזַרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. וְהַכַּוָּנָה בַּדְּבָרִים אֵלּוּ לוֹמַר שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא לִכְבוֹד מֹשֶׁה שֶׁבִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ סְלִיחָה וְלֹא לְמֵחוּשׁ מַאֲמַר הַגּוֹיִם.

פסוק כב

וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁשָּׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים חַיִּים, פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה׳ עִמָּהֶם, לָזֶה יַקְפִּיד עַל שֶׁלֹּא קִבְּלוּ וְלֹא חָשׁוּ עַל קוֹלוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ.

פסוק כג

אִם יִרְאוּ וְגוֹ׳ וְכָל מְנַאֲצַי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ הַמְּנַאֲצִים, מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלֹּא יִהְיוּ בִּכְלַל הַגְּזֵרָה שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרְטָם? וְאֶפְשָׁר כִּי לְפִי שֶׁה׳ אָמַר ״וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״, שֶׁזֶּה יַגִּיד כִּי כָּל שֶׁלֹּא נִסָּה עֶשֶׂר פְּעָמִים, וְהֵם אוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים, אֵינָם בִּכְלַל הַגְּזֵרָה. לָזֶה הוֹצִיא הַמְּנַאֲצִים מֵהַכְּלָל, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם שֶׁלֹּא נִסּוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים, נֶחְתְּמוּ בִּגְזֵרָה זוֹ. וּמְנַאֲצָיו הֵם הַמְּרַגְּלִים אוֹ אוֹתָם שֶׁהָיוּ זוֹרְקִין אֲבָנִים בַּעֲנַן ה׳ כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לה.).

גַּם נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְשׁוֹם פְּרָט חָדָשׁ בַּמְּרַגְּלִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִטְּלוּ חֵלֶק בָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (קיז.) שֶׁבְּנֵיהֶם שֶׁל מְרַגְּלִים לֹא נָטְלוּ חֵלֶק הַמְּרַגְּלִים בָּאָרֶץ, אֶלָּא חֵלֶק אֲבִי אֲבִיהֶם, עַד כָּאן. מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּל הַדּוֹר הַהוּא שֶׁנָּטְלוּ חֶלְקָם בְּנֵיהֶם, וּפֵרוּשׁ ״יִרְאוּהָ״ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְאוּיִים לָהּ. וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וְעַבְדִּי כָלֵב וְגוֹ׳ וְזַרְעוֹ יוֹרִישֶׁנָּה, וִידִיעַת הַהֲפָכִים מֻשְׂכֶּלֶת מֵהַנֶּאֱמָר.

פסוק כד

וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא כָּלֵב וְלֹא יְהוֹשֻׁעַ. גַּם כַּוָּנַת אָמְרוֹ הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, גַּם אָמְרוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי, גַּם אָמְרוֹ וַהֲבִיאֹתִיו בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּגְזֵרַת הַכָּתוּב.

אָכֵן פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְעַבְדִּי כָלֵב, וְטַעַם שֶׁאֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ עַבְדִּי הוּא עֵקֶב, פֵּרוּשׁ שָׂכָר אֲשֶׁר הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, שֶׁהֲגַם שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ גַּם כֵּן לֹא נִאֵץ ה׳ עִם הַמְּרַגְּלִים, אַף עַל פִּי כֵן זֶה הָיָה לוֹ סִבָּה תְּפִלַּת מֹשֶׁה הִצִּילָתוֹ מִיֵּצֶר הָרָע וּמִכֹּחוֹתָיו שֶׁהֵם הַמְּרַגְּלִים לְבַל יַטְעוּהוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּלֵב שֶׁנִּכְנַס בְּגֶדֶר סַכָּנַת יֵצֶר הָרָע וְחֶבְרָתוֹ הָרְשָׁעָה וַתָּחֶל רוּחַ רָעָה לְפַעֲמוֹ, וְהָרְאָיָה שֶׁהָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרוֹת הָאָבוֹת. וְהוּא אָמְרוֹ רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן וַיְמַלֵּא אַחֲרָי, פֵּרוּשׁ הִשְׁלִים אַחַר רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּדֶרֶךְ זֶה לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם שְׁנֵי יוֹעֲצִין: יוֹעֵץ רָע וְיוֹעֵץ טוֹב לָלֶכֶת אַחֲרֵי ה׳, וְהוּא הִשְׁלִים וּמִלֵּא אַחֲרֵי חֵלֶק ה׳. וְזֶה הוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) מִי שֶׁבָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצּוֹל מִמֶּנָּה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְזֶה אֵינוֹ בִּיהוֹשֻׁעַ כִּי לֹא הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ לְהַטְעוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל כִּי מֹשֶׁה מְנָעוֹ, וְיֵשׁ כֹּחַ בִּתְפִלַּת הַצַּדִּיקִים גַּם לִבְחִינָה זוֹ בְּסוֹד (שמואל ב כ״ג:ג׳) ״צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים״, וְהָבֵן. אֲשֶׁר עַל כֵּן זָכָה כָּלֵב שֶׁיִּקָּרֵא עֶבֶד ה׳ כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

וְהוֹסִיף עוֹד לוֹמַר, מִלְּבַד הַמַּעֲלָה הַנִּזְכָּר, עוֹד ״וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה״, פֵּרוּשׁ לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ. וְכָאן רָמַז הִתְעַצְּמוּתוֹ עַד שֶׁמִּלֵּא אַחֲרֵי ה׳, וְכַוָּנַת הֲטָבָה זוֹ הִיא שֶׁלֹּא בִּלְבַד שֶׁלֹּא נִכְנַס בְּגֶדֶר הַגְּזֵרָה, אֶלָּא הִבְטִיחוֹ בַּחַיִּים, שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָז וְגָזַר ה׳ שֶׁיֵּשְׁבוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, הִבְטִיחוֹ שֶׁיִּחְיֶה עַד בּוֹאוֹ שָׁמָּה. וְהוּא אָמְרוֹ וַהֲבִיאֹתִיו, הֲרֵי הֻבְטַח בְּחַיָּיו אַרְבָּעִים שָׁנָה מַה שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְשׁוּם צַדִּיק בָּעוֹלָם.

וְאוּלַי כִּי לָזֶה הִקְדִּים לִקְרוֹתוֹ עַבְדּוֹ, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ הַבְטָחַת הַחַיִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה לֹא יָזוּר אָחוֹר מֵעֲבוֹדַת ה׳ לְצַד שֶׁאָרַךְ יוֹם קִצּוֹ. וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי (שבת ל.) בְּמַעֲשֵׂה חִזְקִיָּה שֶׁהוֹסִיף לוֹ ה׳ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁנִּשְׁאַלְתִּי יִשּׁוּב מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהֵשִׁיב ה׳ לְדָוִד כְּשֶׁשָּׁאַל מִמֶּנּוּ ״הוֹדִיעֵנִי ה׳ קִצִּי וּמִדַּת יָמַי״ וְגוֹ׳, וְאָמַר לוֹ גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שֶׁאֵין מוֹדִיעִין לוֹ לָאָדָם קִצּוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְלָמָּה הוֹדִיעַ ה׳ לְחִזְקִיָּה? וְהֵשַׁבְתִּי כִּי דַּוְקָא קֵץ שֶׁהָאָדָם מֵבִיא עִמּוֹ הֶחָרוּץ, דִּכְתִיב (איוב י״ד:ה׳) ״אִם חֲרוּצִים יָמָיו״, אֲבָל תּוֹסְפוֹת יָמִים לֹא נִכְלָל בִּכְלַל גְּזֵרָה זוֹ. וְחָפֵץ ה׳ לְהוֹדִיעַ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא (שבת י.) בַּפָּסוּק ״לָדַעַת כִּי אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם״, שֶׁהַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, לָזֶה מוֹדִיעַ ה׳ חַסְדּוֹ כְּשֶׁמּוֹסִיף יָמִים עַל יְמֵי אָדָם. וְהוּא מַאֲמַר ״וַהֲבִיאֹתִיו״ וְגוֹ׳, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בִּיהוֹשֻׁעַ סִימָן י״ד ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב״ וְגוֹ׳ ״וְעַתָּה הִנֵּה הֶחֱיָה ה׳ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר״, וְהֵם דְּבָרֵינוּ עַצְמָם. וְאָמַר עוֹד וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה, לוֹמַר כִּי עָשָׂה ה׳ חֶסֶד זֶה גַּם לְזַרְעוֹ.

עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״עֵקֶב״ אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁנֵי דְּבָרִים טוֹבִים. אֶחָד, ״הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ״ – פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא הָלַךְ אַחַר עֲצַת הַמְּרַגְּלִים, וְהַשֵּׁנִי – ״וַיְמַלֵּא אַחֲרָי״ שֶׁהִשְׁתִּיק הָעָם וְסָתַר דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים. וּשְׁתַּיִם שִׁלֵּם לוֹ ה׳: אֶחָד – ״וַהֲבִיאֹתִיו״ וְגוֹ׳, ב׳ – ״יוֹרִשֶׁנָּה״. וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר יְהוֹשֻׁעַ, לְצַד שֶׁהוּא זָכָה מִצַּד תְּפִלַּת מֹשֶׁה וְלֹא הֻצְרַךְ לְהִתְעַצֵּם מִכֹּחוֹ.

פסוק כה

וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הוֹדָעָה זוֹ כָּאן, גַּם תּוֹסֶפֶת וָא״ו, לְצַד שֶׁהֶחְלִיט ה׳ שֶׁכָּל הַדּוֹר לֹא יָבוֹאוּ לָאָרֶץ וְיָמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְהוּא אָמַר שֶׁלֹּא יְמִיתֵם כְּאִישׁ אֶחָד, וְלָזֶה צְרִיכִין לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר זְמַן אָרוֹךְ כְּמוֹ שֶׁכֵּן גִּלָּה הַדְּבָרִים בְּסָמוּךְ, וְיֵשׁ צַד לוֹמַר שֶׁיֵּשְׁבוּ שָׁם כָּל הַזְּמַן הַהוּא, לָזֶה אָמַר וְהָעֲמָלֵקִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וְאֵינָם יְכוֹלִין לְהִתְעַכֵּב בַּמָּקוֹם זֶה שֶׁאַתֶּם עֲלוּלִים לִפּוֹל לִפְנֵיהֶם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (תנחומא, ויגש א) הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, לָזֶה מָחָר פְּנוּ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיָּשְׁבוּ אַחַר כָּךְ שָׁם יָמִים רַבִּים דִּכְתִיב (דברים א:מו) ״וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סדר עולם) תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, זֶה הָיָה בַּחֲזָרָה, שֶׁאָז כְּבָר נִתְצַמְצֵם וְהוּקְטַן הֶעָוֹן אֲשֶׁר לֹא כֵן קוֹדֶם. וּבָזֶה מָצָאנוּ טַעַם לָמָּה לֹא נִתְעַכְּבוּ אָז שָׁם מַה שֶׁנִּתְעַכְּבוּ אַחַר כָּךְ. וְטַעַם אָמְרוֹ וְהָעֲמָלֵקִי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִקְשׁוֹר הַדְּבָרִים עִם תְּחִלַּת הַדִּבּוּר שֶׁל ״אִם יִרְאוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁמּוֹסִיף עוֹד גְּזֵרַת הַמַּסָּעוֹת כְּאָמְרוֹ ״מָחָר פְּנוּ״, שֶׁהַוָּא״ו נִמְשֶׁכֶת עִם מַאֲמַר ״מָחָר פְּנוּ״.

פסוק כו

וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳. שִׁעוּר הַדִּבּוּר יַגִּיד כִּי עַתָּה מַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו ה׳ בְּעִנְיָן זֶה, וְלֹא כֵן הוּא, שֶׁהֲלֹא כְּבָר דִּבֵּר ה׳ דְּבָרִים רַבִּים בָּזֶה כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ. אָכֵן לְצַד שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁעָבְרוּ מֵה׳ לְמֹשֶׁה עַד עַתָּה הָיוּ דְּבָרִים בֵּינוֹ לְבֵין מֹשֶׁה לֹא בִּשְׁלִיחוּת לְיִשְׂרָאֵל, וְהַמַּשְׂכִּיל בְּמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ יַצְדִּיק הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיָה אֶלָּא כְּמֶלֶךְ שֶׁמְּדַבֵּר עִם עַבְדּוֹ בִּדְבָרִים שֶׁרְצוֹנוֹ לַעֲשׂוֹת, וְלָזֶה לֹא אָמַר שָׁם ״לֵאמֹר״ כָּל עִקָּר, וְכָאן מַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו דִּבְרֵי שְׁלִיחוּת לְיִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה אָמַר וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן.

פסוק כז

עַד מָתַי לָעֵדָה וְגוֹ׳. הֵם הַמְּרַגְּלִים, וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה דְּסַנְהֶדְרִין (קח.), וְאָמְרוֹ אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם שְׁאָר הָעֵדָה, וְאָמְרוֹ עַד מָתַי, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁעֲדַיִן הָיוּ מַפְחִידִים יִשְׂרָאֵל לָסוּר מֵאַחֲרֵי ה׳, וְלָזֶה קְרָאָם עֵדָה רָעָה לוֹמַר שֶׁעוֹדֶנָּה בְּרִשְׁעָהּ עוֹמֶדֶת. וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי פֵּרוּשׁ מִלְּבַד רָעַת עַצְמָן עוֹד מַלִּינִים יִשְׂרָאֵל עָלַי.

אֶת תְּלוּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ שָׁמָעְתִּי. הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעַ שֶׁשָּׁמַע, לוֹמַר כִּי לֹא שָׁמַע אֶלָּא תְּלוּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא דִּבְרֵי רֶשַׁע הַמְּרַגְּלִים, וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶת תְּלוּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הַמְּרַגְּלִים מַלִּינִים עָלַי שָׁמַעְתִּי, פֵּרוּשׁ תְּלוּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הֲלָנַת הַמְרַגְּלִים, כִּי דִּבְרֵי הַמְרַגְּלִים עַצְמָן נִמְאֲסוּ וּמְנָעָם מִבּוֹא לְאָזְנָיו.

פסוק כח

אֱמֹר וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנַי וְגוֹ׳. כָּאן בֵּאֵר דְּבָרָיו שֶׁעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא אוֹמֵר, שֶׁהֵם אוֹתָם שֶׁהִגִּיעוּ דִּבְרֵיהֶם וּשְׁמָעָם ה׳ בְּאָזְנָיו, לְאֵלֶּה הוּא שֶׁהִגְבִּיל זְמַן מִבֶּן עֶשְׂרִים וְגוֹ׳. אֲבָל הַמְּרַגְּלִים לֹא בָּאָה לָהֶם הוֹדָעַת הַגְּזֵרָה, כִּי לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל שָׁם שָׁם יִנָּגְפוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה.

פסוק כט

מִבֶּן עֶשְׂרִים וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הֲלִינוֹתֶם. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ אֲשֶׁר הֲלִינוֹתֶם, וְאִם רָצָה לוֹמַר ״עַל אֲשֶׁר הֲלִינוֹתֶם״ חָסֵר תֵּיבַת ״עַל״, גַּם לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁכְּבָר אָמַר ״אֶת תְּלֻנּוֹת וְגוֹ׳ שָׁמַעְתִּי״ וְגוֹ׳ (במדבר יד:כז).

וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַדְּבָרִים הִיא, לְצַד שֶׁאָמַר ה׳ מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, חָשׁ שֶׁיָּבִינוּ שֶׁכַּוָּנַת הַדְּבָרִים הִיא כָּל מִי שֶׁהַיּוֹם בֶּן עֶשְׂרִים, וּכְפִי זֶה נִכְלָלִים בִּכְלַל הַגְּזֵרָה גַּם מִי שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים כֵּיוָן שֶׁבְּשָׁנָה שְׁנִיָּה בָּאוּ לִכְלַל עֶשְׂרִים, לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם פֵּרוּשׁ מִזְּמַן שֶׁהִתְחִילוּ לְהָלִין, וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא אוֹתָם שֶׁהֵלִינוּ עָלַי מִבֶּן עֶשְׂרִים. וּכְפִי זֶה חוֹזֵר לַהֲלָנָה רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁאִם עַל הֲלָנָתָם אָז לֹא הָיָה צָרִיךְ לְדַיֵּק דְּבָרָיו וְלוֹמַר בֶּן עֶשְׂרִים בִּזְמַן הַהֲלָנָה כֵּיוָן שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא זְמַן שֶׁהֵלִינוּ, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״ (במדבר יד:כב), הָא לָמַדְתָּ כָּל שֶׁהָיָה בִּכְלַל עֶשְׂרִים בְּחֵטְא רִאשׁוֹן הוּא שֶׁנִּכְלַל בִּכְלַל הַגְּזֵרָה.

וְאוּלַי כִּי דִּיּוּק זֶה לֹא הִרְגִּישׁוּ בּוֹ הַדּוֹר הַהוּא, וְחָשְׁבוּ הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן שֶׁבָּאָה הַגְּזֵרָה עַל אוֹתָן שֶׁהָיוּ אָז בֶּן עֶשְׂרִים, וְלָזֶה שְׁנַת הָאַרְבָּעִים כְּשֶׁיָּצְאוּ לַחְפּוֹר בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב וְלֹא מֵת מֵהֶם אֶחָד, וּבָדְקוּ בְּי׳ וְי״א וְי״ב וְי״ג וְי״ד וְעָשׂוּ יוֹם ט״ו שִׂמְחָה (איכה רבה, פתיחתא), וְקָשֶׁה לָמָּה חָשְׁבוּ שֶׁיָּמוּתוּ עוֹד אַחַר שֶׁהָיוּ יְדוּעִים אוֹתָם שֶׁהָיוּ בֶּן עֶשְׂרִים כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וּמַה מֵחוּשׁ עוֹד לָהֶם לַגְּזֵרָה. אֶלָּא שֶׁהֵם חָשְׁבוּ שֶׁהַגְּזֵרָה הָיְתָה עַל אוֹתָן שֶׁהָיוּ אָז בֶּן עֶשְׂרִים.

וְאוּלַי כִּי גַּם ה׳ אָמַר דְּבָרָיו שְׁקוּלִים כְּמִנְהָגוֹ שֶׁאוֹמֵר דְּבָרִים סוֹבְלִים שְׁנֵי דְּרָכִים, אִם זָכוּ יִהְיֶה לְטוֹבָה לֹא זָכוּ וְכוּ׳, וְכֵן תִּמְצָא כְּשֶׁאָמַר לְאָדָם (בראשית ב:יז) ״בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת״ הִזְכִּיר יוֹם סְתָם, תּוּכַל לוֹמַר יוֹמוֹ שֶׁל אָדָם וְתוּכַל לוֹמַר יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנָה, וּכְשֶׁעָשָׂה אָדָם תְּשׁוּבָה הִטָּה ה׳ הַכַּוָּנָה לִזְכוּת שֶׁהוּא יוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם שְׁנֵי דְּרָכִים: אֶחָד עַל אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם, וְאֶחָד הוּא הֶבְדֵּל לְהַתְחָלַת הַהֲלָנָה כִּדְבָרֵינוּ, אִם זָכוּ יִתְפָּרֵשׁ הַדָּבָר לִזְמַן יְצִיאָה כִּדְבָרֵינוּ, וְאִם לֹא זָכוּ תִּתְקַיֵּם הַגְּזֵרָה גַּם עַל אוֹתָם שֶׁהָיוּ כְּשֶׁיָּצְאוּ פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים. וּמַה שֶׁאָמַר ״וַיְנַסּוּ אוֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים״ יְדַבֵּר עַל רֹב הַמַּלִּינִים, וְלָזֶה כְּשֶׁרָאוּ בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים שֶׁלֹּא מֵת אֶחָד מֵהֶם עֲשָׂאוּהוּ יוֹם טוֹב עַל שֶׁנִּתְבַּטְּלָה הַגְּזֵרָה מֵעַל אוֹתָם שֶׁיָּצְאוּ פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים וְהָיוּ בִּשְׁעַת הַגְּזֵרָה בֶּן עֶשְׂרִים.

פסוק לא

וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר וְגוֹ׳. לְצַד שֶׁאָמַר ״כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם״, וְהֵם דִּבְּרוּ גַּם עַל טַפָּם רָעָה, לָזֶה בָּא ה׳ וְהוֹצִיאָם מֵהַכְּלָל וְאָמַר ״וְטַפְּכֶם וְגוֹ׳ וְהֵבֵאתִי״ וְגוֹ׳, וְאָמַר וְהֵבֵאתִי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר מִלְּבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָבַז אֶלָּא עוֹד לָהֶם טוֹבָה שֶׁיְּבִיאֵם ה׳ אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ׳:

פסוק לב

וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר ״בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם״. וְאֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא יַכְנִיסוּ בְּנֵיהֶם עַצְמוֹתָם לָאָרֶץ כְּמוֹ שֶׁהֶעֱלוּ עַצְמוֹת יוֹסֵף וְעַצְמוֹת הַשְּׁבָטִים לָאָרֶץ, אֶלָּא יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר.

עוֹד נִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁיִּפְּלוּ פִּגְרֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּפְּלוּ פְּגָרִים מֵתִים, אָמַר עוֹד שֶׁהַגּוּפוֹת גַּם כֵּן תִּהְיֶה לָהֶם נְפִילָה בַּמִּדְבָּר, שֶׁיִּהְיוּ בְּיַד ס״מ שַׂר הַמִּדְבָּר, שֶׁאֵין לְךָ נְפִילָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי מַדָּע. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ״, שֶׁאַחַר שֶׁקְּרָאָם פְּגָרִים אָמַר יִפְּלוּ, וְאִם עַל הַמִּיתָה הוּא אוֹמֵר הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים הַנְּפִילָה שֶׁהִיא הַסּוֹבֶבֶת בָּהֶם שֵׁם הַפֶּגֶר, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם״, אֶלָּא וַדַּאי עַל הַשְׁפָּלַת וּנְפִילַת הַגּוּפוֹת אַחַר מִיתָה הוּא אוֹמֵר. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אַתֶּם, שֶׁלֹּא יָבִינוּ מַאֲמַר ״פִּגְרֵיכֶם״ שֶׁבָּא לוֹמַר עַל בְּנֵי בְנֵיהֶם, שֶׁגַּם עֲלֵיהֶם יֹאמַר בְּכִנּוּי, כִּי הַבֵּן חֵלֶק מֵאָבִיו, לָזֶה אָמַר ״אַתֶּם״.

וְחַכְמֵי קַאשְׂטִילְיָה הַמְּגֹרָשִׁים שָׁמַעְתִּי מִשְּׁמָם שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁחוֹזֵר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגָּזַר ה׳ עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְלָזֶה אָמַר תֵּיבַת אַתֶּם לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁעִמָּהֶם הוּא מְדַבֵּר, וְנָתַן ה׳ טַעַם לִדְבָרָיו בְּמַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה וְגוֹ׳ יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,יג) בְּפָסוּק ״וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם״ שֶׁטַּעַם שֶׁנִּקְבַּר מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְהָבִיא דּוֹר הַמִּדְבָּר לָעוֹלָם הַבָּא, וְלָזֶה אִם לֹא הָיוּ מֵתִים מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר לֹא הָיוּ חַיִּים דּוֹר הַמִּדְבָּר. וְזֶה דֶּרֶךְ רֶמֶז, כִּי וַדַּאי שֶׁלֹּא יֹאמַר פֶּגֶר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגּוּפָן זַךְ כְּמַלְאָכִים, גַּם לֹא יֹאמַר לְשׁוֹן נְפִילָה עַל שְׁנֵי מְאוֹרֵי עוֹלָם.

פסוק לה

אֲנִי ה׳ דִּבַּרְתִּי אִם לֹא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה כַּוָּנַת מַאֲמַר אֲנִי ה׳ דִּבַּרְתִּי, הֲלֹא יוֹדְעִים אָנוּ כִּי ה׳ הוּא הַמְּדַבֵּר? עוֹד מַה כַּוָּנַת אָמְרוֹ אִם לֹא זֹאת וְגוֹ׳, וּמַה הוּא אָמְרוֹ וְשָׁם יָמֻתוּ? אָכֵן יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אֲנִי ה׳״ שֶׁהוּא מִדַּת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים גַּם הִיא הִסְכִּימָה עַל הַמִּשְׁפָּט כָּתוּב, וְהוּא אָמְרוֹ דִּבַּרְתִּי דְּבָרִים קָשִׁים אֵלּוּ. וְאִם תֹּאמַר אֵיךְ תַּסְכִּים מִדָּה זֹאת עַל הַצָּרָה לְיִשְׂרָאֵל? לָזֶה אָמַר ״אִם לֹא זֹאת אֶעֱשֶׂה״, וְאַאֲרִיךְ עִמָּהֶם לְהֵיטִיב, יוֹדֵעַ אֲנִי תַּכְלִיתָם שֶׁיֹּאבְדוּ מֵעוֹלָם הַזֶּה וּמֵעוֹלָם הַבָּא עַל יְדֵי נִיאוּצֵיהֶם אֲשֶׁר יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא, וְהוּא אָמְרוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם יִהְיוּ כָּלִים בִּשְׁלֵמוּת, וְשָׁם לָעוֹלָם הַבָּא יָמוּתוּ. לָזֶה דִּבֵּר ה׳ מִשְׁפָּט זֶה שֶׁיָּמוּתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יִתַּמּוּ כִּי בְנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם, וְגַם לָעוֹלָם הַבָּא לֹא יָמוּתוּ כְּמַאן דְּאָמַר (סנהדרין קח.) יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וּמֵעַתָּה רַחוּם הוּא בְּדִין זֶה.

פסוק לו

וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח וְגוֹ׳. כָּל הַכָּתוּב מְיֻתָּר, שֶׁכְּבָר הִשְׁמִיעָנוּ כִּי מֹשֶׁה שָׁלַח הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳ וְכָל מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁרָצָה לוֹמַר הַכָּתוּב הַמִּשְׁפָּט שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד, וְיֹאמַר הָאוֹמֵר וַהֲלֹא מִדַּת אֶרֶךְ אַפַּיִם יֶשְׁנָהּ גַּם לָרְשָׁעִים, וְלָמָּה לֹא הֶאֱרִיךְ ה׳ אַפּוֹ קְצָת לְאֵלּוּ, לָזֶה סִדֵּר הַפְלָגַת חֶטְאָם שֶׁמָּנְעוּ אֲרִיכוּת אַפַּיִם.

דַּע כִּי לְצַד ה׳ דְּבָרִים יֶחֱרֶה אַף ה׳ וְיִתְנַקֵּם מְהֵרָה: א׳ הָאָדָם גָּדוֹל וְחָשׁוּב כִּי יִמְרֹד בְּקוֹנוֹ, לֹא יֹאבֶה ה׳ סְלוֹחַ לוֹ, שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לְאָדָם בֵּינוֹנִי כִּי יֶחֱטָא. ב׳ אָדָם שֶׁחֶבְרָתוֹ נָאָה וַחֲסוּדָה וְהוּא מִתְעַוֵּת וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב. ג׳ כְּשֶׁיִּהְיֶה לָאָדָם הֶרְגֵּשׁ גָּדוֹל לְהָעִירוֹ לְבַל יֶחֱטָא, וּכְמַעֲשֵׂה אוֹתוֹ שֶׁטָּפְחוּ לוֹ צִיצִיּוֹתָיו עַל פָּנָיו וְכוּ׳ (מנחות מד.) וְלֹא יָחוּשׁ לַהֶעָרָה. ד׳ אִם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים. ה׳ אִם יִהְיֶה חֵטְא גָּדוֹל וְרָחוֹק מִטֶּבַע הָרָגִיל, כְּמַעֲשֵׂה אָמוֹן שֶׁאָמְרוּ לוֹ יֵשׁ לְךָ הֲנָאָה וְכוּ׳ (סנהדרין קג:).

וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּאן טַעַם שֶׁלֹּא הֶאֱרִיךְ ה׳ אַפּוֹ לָהֶם, שֶׁבָּהֶם נִתְקַבְּצוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַמַּפְלִיגִים מִדַּת אֶרֶךְ אַפַּיִם. וְהִתְחִיל לוֹמַר כְּנֶגֶד הָרִאשׁוֹן: וְהָאֲנָשִׁים, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כאן) כָּל אֲנָשִׁים שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, כִּי רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וּכְנֶגֶד חֶבְרַת מְשַׁלְּחָם אָמַר אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּת מִצְוָה לַחְפּוֹר אֶת הָאָרֶץ, הֲרֵי כִּי הֵם שְׁלוּחֵי חֶבְרָה וּמֵחֶבְרַת מֹשֶׁה יֵחָשְׁבוּ. וּכְנֶגֶד שְׁלִישִׁי אָמַר וַיָּשֻׁבוּ, פֵּרוּשׁ שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם נֵס עָצוּם שֶׁשָּׁבוּ וְלֹא נֶאֶבְדוּ בַּהֲלִיכָתָם, וְצֵא וּלְמַד מֵאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנא דבי אליהו רבה פכ״ט) מֵהָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם מֵהָעֲנָקִים וְלֹא נָגְעָה בָּהֶם יַד אָדָם. וְזֶה הָיָה מַסְפִּיק לַהֲעִירָם לְבַל עֲשׂוֹת רֶשַׁע וְיַכִּירוּ כִּי גָּדוֹל אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר הֶרְאָם נִפְלְאוֹתָיו. וּכְנֶגֶד רְבִיעִי אָמַר וַיַּלִּינוּ כָּל הָעֵדָה, פֵּרוּשׁ חָטְאוּ הֵם וְהֶחֱטִיאוּ הָרַבִּים. וּכְנֶגֶד הַחֲמִישִׁי אָמַר לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ, מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי שֶׁיֹּאמַר עַל הָאָרֶץ כְּלִילַת יֹפִי כִּי רָעָה הִיא? אֵין לְךָ רָשָׁע רָחוֹק מֵעֲשׂוֹת כָּזֶה, כִּי אֵיךְ מִין הָאֱנוֹשִׁי יָעֵז פָּנָיו כָּל כָּךְ לְדַבֵּר דְּבָרִים הַפְכִּיִּים בְּתַכְלִית הַהַפְכִּיּוּת, לוֹמַר דִּבָּה רָעָה עַל הַשְּׁלֵמוּת הַטּוֹב. אֲשֶׁר עַל כֵּן חָרָה אַף ה׳ וַהֲרָגָם מִיָּד וְלֹא הֶאֱרִיךְ אַפּוֹ לָהֶם.

פסוק לז

וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִיאֵי דִבַּת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ – וְהֵם מוֹצִיאֵי דִּבָּה מֵתוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים ט:יז) ״בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע״. עוֹד יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לָמָּה מֵתוּ בַּמַּגֵּפָה, לְפִי שֶׁהֵם הוֹצִיאוּ דִבָּה עַל הָאָרֶץ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה – הֵם דִּבְּרוּ דָבָר רַע וַה׳ הִכָּם בְּדֶבֶר.

לִפְנֵי ה׳. פֵּרוּשׁ, וּכְבוֹד ה׳ עוֹמֵד שָׁם קוֹדֶם עֲלוֹתוֹ, וּמְשׁוּנָּה רְשׁוּת שֶׁנִּתְּנָה לַמַּשְׁחִית כָּאן מֵרְשׁוּת שֶׁנִּתְּנָה כְּשֶׁחָרָה אַף ה׳ בְּאַהֲרֹן וּמִרְיָם שֶׁלֹּא נָגְעָה צָרַעַת בָּהֶם עַד שֶׁהָלַךְ, מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּאן שֶׁלְּפָנָיו נִתְּנָה רְשׁוּת לִנְגוֹף אוֹיְבֵי ה׳:

פסוק לח

וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן וְגוֹ׳ חָיוּ וְגוֹ׳. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, אַחַר שֶׁפֵּרַט הַכָּתוּב וְאָמַר ״הָאֲנָשִׁים מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא מֵתוּ אֶלָּא אוֹתָם שֶׁהוֹצִיאוּ דִּבָּה רָעָה. עוֹד, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״מִן הָאֲנָשִׁים״?

וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ב״ב קכא:): תַּנְיָא יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נוֹלַד בִּימֵי יַעֲקֹב, וְהִקְשׁוּ מִמַּה שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּכְנַס לָאָרֶץ, דִּכְתִיב ״וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ״ (יהושע ז:ה) וְגוֹ׳, זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּרוּבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין, וְתֵרֵץ רַב אַחָא שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה לֹא עַל פָּחוּת מִעֶשְׂרִים וְלֹא עַל יָתֵר מִשִּׁשִּׁים, עַד כָּאן. וְהִנֵּה מִמַּה שֶׁלֹּא תֵּרֵץ הַגְּמָרָא שֶׁיָּאִיר הָיָה צַדִּיק גָּמוּר הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא הִצִּילַתּוֹ מֵהַגְּזֵרָה הַהִיא, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב וִיהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳ חָיוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ טַעַם שֶׁחָיוּ הוּא לִהְיוֹתָם מִן הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לָתוּר הִיא שֶׁעָמְדָה לָהֶם, אֲבָל אִם לֹא הָיוּ מֵהַתָּרִים וְהָיוּ נִשְׁאָרִים בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל הָיְתָה בָּאָה הַגְּזֵרָה גַּם עֲלֵיהֶם הֲגַם שֶׁהֵם צַדִּיקִים גְּמוּרִים לְצַד שֶׁהָיוּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וּלְמַטָּה מִשִּׁשִּׁים.

עוֹד רָמַז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, כְּמוֹ כֵן יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב הוֹסִיפוּ חֶלְקָם בַּחַיִּים מִן הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים לָתוּר, כִּי לָהֶם מִשְׁפָּט לִטּוֹל חֵלֶק הַמְרַגְּלִים, גַּם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קיז:) שֶׁהֵם נָטְלוּ חֶלְקָם בָּאָרֶץ:

פסוק מב

אַל תַּעֲלוּ וְגוֹ׳. נָתַן לָהֶם שְׁנֵי טְעָמִים לְמָנְעָם מֵהָעֲלִיָּה: אֶחָד הוּא כִּי אֵין ה׳ בְּקִרְבָּם, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הֲרֵי זֶה מֵהַמֶּרֶד בַּה׳, וְתִמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים א:מג) ״וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּמְרוּ אֶת פִּי ה׳״, וְטַעַם שֵׁנִי ״וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם״ – פַּחַד הָאוֹיֵב.

פסוק מג

כִּי הָעֲמָלֵקִי וְגוֹ׳ כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁהַמֶּרֶד הָיָה עַל מַה שֶׁאָמְרוּ הַמְּרַגְּלִים ״עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְגוֹ׳ וְהַכְּנַעֲנִי״ וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ ״וְלָמָּה ה׳ מֵבִיא אוֹתָנוּ לִנְפֹּל בַּחֶרֶב״, וְאִם כֵּן אֵיךְ תִּבְטְחוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה ה׳ לָכֶם נֵס בִּמְקוֹם הָרֶשַׁע עַצְמוֹ, וְלָזֶה אָמַר וּנְפַלְתֶּם בַּחֶרֶב בְּוַדַּאי, ״כִּי עַל כֵּן״, פֵּרוּשׁ, עַל הֱיוֹת עֲמָלֵק יוֹשֵׁב וְגוֹ׳, וַלֲחֲשָׁשַׁת נְפִילָה בַּחֶרֶב זֶה הָיָה סִבָּה שֶׁעָלֶיהָ שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי ה׳, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה ה׳ עִמָּכֶם.

פסוק מד

וַיַּעְפִּלוּ וְגוֹ׳. טָעוּ בְּהוֹרָאַת דַּעְתָּם, כִּי לְצַד שֶׁהֵם מָרְדוּ בַּה׳ כְּאָמְרָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָתֵת בְּיָדָם הָעַמִּים הָרָמִים, לָזֶה חָשְׁבוּ לְתַקֵּן לִבְטֹחַ בַּה׳ וּלְהַחְלִיט הָאֱמוּנָה כִּי הַצֵּל יַצִּיל וְעָלוּ הָהָרָה. וְלֹא נִתְרַצָּה ה׳ כִּי מַכָּתָם טְרִיָּה וּכְבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים א:מג).

פרק טו

פסוק ב

כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם וְגוֹ׳. לְצַד שֶׁרָאָה ה׳ מַדְוֵה לִבָּם בִּגְזֵרַת טִלְטוּלָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, מֻפְלָגִים מִבִּיאַת הָאָרֶץ, לָזֶה סָעַד לִבָּם בְּמִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ לְכוֹנֵן רוּחָם כִּי יַעֲלוּ וְיִירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם, וְהַפְלָגַת הַזְּמַן לֹא תָּרֵעַ לְדָבָר הַמֻּחְזָק לָבֹא. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, הֲגַם שֶׁהַדּוֹר הַהוּא פִּגְרֵיהֶם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר כָּל הָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם בֶּן עֶשְׂרִים, בָּא לוֹמַר כִּי מַעֲשֵׂה בָּנִים יִתְיַחֵס גַּם לְהָאָבוֹת כִּי אֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם.

עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כִּי אָמְרוֹ נֹתֵן לָכֶם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צ:) מִנַּיִן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה? דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה׳ לַאֲבוֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם״ (שמות ו:ד), לָכֶם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא לָהֶם וְגוֹ׳ עַד כָּאן. כְּמוֹ כֵן הִבְטִיחָם שֶׁיָּקוּמוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים וְיִירְשׁוּ אֶת אַדְמָתָם.

פסוק ד

וְהִקְרִיב וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהִגְבִּיל ה׳ בַּנְּסָכִים וּבַשֶּׁמֶן הַמִּנְחָה רְבִיעִית שֶׁמֶן לְעִשָּׂרוֹן שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה לוֹגִין, וּכְמוֹ כֵן רְבִיעִית יַיִן לְנֶסֶךְ, וּבִשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים יְצַו ה׳ שְׁלִישִׁית הַהִין שֶׁמֶן וּשְׁלִישִׁית הַהִין יַיִן שֶׁהֵם אַרְבָּעָה לוֹגִין, וּבִשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים חֲצִי הַהִין שֶׁמֶן וַחֲצִי הַהִין יַיִן שֶׁהוּא שִׁשָּׁה לוֹגִין, שֶׁעוֹלֶה כְּפִי הַחֶשְׁבּוֹן שְׁנֵי לוֹגִין לְעִשָּׂרוֹן בֵּין בְּמִנְחַת שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים בֵּין בְּמִנְחַת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים, וְלָמָּה בְּמִנְחַת עִשָּׂרוֹן הִצְרִיךְ ה׳ שְׁלֹשָׁה לוֹגִין? עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתוּב בַּמִּשְׁנָה בִּמְנָחוֹת (קז.) וּכְתָבוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק י״ז מֵהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִתְנַדֵּב אוֹ נוֹדֵר אָדָם יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵין מִתְנַדְּבִין לוֹג יַיִן וְלֹא שְׁנֵי לוֹגִין, שֶׁאֵין בַּנְּסָכִים לֹא לוֹג וְלֹא שְׁנַיִם, עַד כָּאן. וְהוּא טַעַם הַכָּתוּב שֶׁלֹּא נָתַן לְעִשָּׂרוֹן שְׁנֵי לוֹגִין הֲגַם שֶׁהִסְפִּיק בִּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים שְׁלִישִׁית הַהִין שֶׁהֵם אַרְבָּעָה לוֹגִין, לְהָעִירְךָ שֶׁאֵין קָרְבָּן מֵהַיַּיִן מִשְּׁנֵי לוֹגִין.

וְאִם תֹּאמַר, יֻצְדְּקוּ הַדְּבָרִים לְגַבֵּי הַיַּיִן, אֲבָל הַשֶּׁמֶן שֶׁגַּם הוּא מָצִינוּ שֶׁבָּא לְבַדּוֹ בִּנְדָבָה, שֶׁאָמַר רַבִּי טַרְפוֹן (זבחים צא.) מִתְנַדֵּב אָדָם שֶׁמֶן, וְנֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּמְנָחוֹת (שם) מֵהֶם אָמְרוּ שֶׁלֹּא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לוֹגִין וּמֵהֶם אָמְרוּ מִתְנַדֵּב אֲפִלּוּ לוֹג מִטַּעַם דּוּן מִינָהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרָהּ, אִם כֵּן בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לוֹגִין הוּא הַטַּעַם שֶׁהִצְרִיךְ ה׳ שְׁלֹשָׁה לוֹגִין בְּעִשָּׂרוֹן, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֲפִלּוּ לוֹג לָמָּה לֹא עָשָׂה כְּפִי הַחֶשְׁבּוֹן? יֵשׁ לוֹמַר שֶׁהִשְׁוָה ה׳ מִדּוֹת שֶׁמֶן וּמִדּוֹת יַיִן בְּקָרְבְּנֵיהֶם כְּדִין שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים.

פסוק כב

וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ וְגוֹ׳. רַזַ״ל אָמְרוּ (הוריות ח.) שֶׁכָּתוּב זֶה מְדַבֵּר בְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵשׁ בּוֹ כֶּפֶל אָמְרוֹ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת וְגוֹ׳ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁכּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וּבְכָל שְׁאָר מִצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה. וְחוּץ מִדִּבְרֵיהֶם נִרְאֶה שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵר עַל כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה וּמְבַטֵּל כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה. כְּנֶגֶד בִּטּוּל מִצְוֹת עֲשֵׂה אָמַר ״וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת״ – הֲרֵי בִּטּוּל כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה, וּכְנֶגֶד עֲבֵרַת עַל כָּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה אָמַר ״אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֲלֵיכֶם״. וְחִדּוּשׁ הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, כִּי יֵשׁ בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי כֵן הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא כְּכוֹפֵר גַּם בָּהּ. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ בְּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה חֲמוּרוֹת, הֲרֵי הוּא גַּם כֵּן כְּכוֹפֵר בְּכוּלָּן וְעָנְשׁוֹ שָׁקוּל לַכֹּל.

פסוק ל

וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה בְּמֵזִיד מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ גִּדֵּף אֶת ה׳ חָס וְחָלִילָה, וְלָזֶה עָנְשׁוֹ ״וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִקֶּרֶב עַמָּהּ״.

וְאָמַר עוֹד כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וּלְטַעַם שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, הֲרֵי זֶה בִּטֵּל כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְהוּא אָמְרוֹ ״דְבַר ה׳ בָּזָה״, וְעָבַר גַּם כֵּן עַל כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר. וְלָזֶה ״הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא״ – הִכָּרֵת כְּנֶגֶד גִּידֵי הַנְּשָׁמָה, תִּכָּרֵת כְּנֶגֶד אֵבָרֶיהָ, לְפִי שֶׁהַנְּשָׁמוֹת יֵשׁ לָהֶם רמ״ח אֵבָרִים וְשס״ה גִּידִים, שֶׁכְּנֶגְדָּם נָתַן ה׳ רמ״ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְשס״ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וּכְשֶׁעָבַר עַל כֻּלָּן לֹא נִשְׁאַר לָהּ עָנָף שֶׁמִּמֶּנּוּ תִּחְיֶה וְאֵין לָהּ תְּקוּמָה עוֹד, וְנִקְבַּע בָּהּ הֶעָווֹן לְעוֹלָם וָעֶד, וְהוּא מַאֲמַר ״עֲוֹנָה בָהּ״. וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ (ספרי, סנהדרין צ:) הַכָּתוּב בְּעִנְיָן אַחֵר, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.

פסוק לב

וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְגוֹ׳. קָשֶׁה, מַה בָּא הַכָּתוּב לְהַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר? וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת צו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְקוֹשֵׁשׁ מַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הָיָה, עַד כָּאן. גַּם אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק א׳ (שבת ו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּנוּ רַבָּנָן: סְרַטְיָא וּפְלַטְיָה וְכוּ׳ זוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים, וְהִקְשׁוּ בַּשַּׁ״ס: וְלִחְשׁוֹב נַמִּי מִדְבָּר, דְּהָא תַּנְיָא אֵיזֶהוּ רְשׁוּת הָרַבִּים סְרַטְיָא וְכוּ׳ וְהַמִּדְבָּר, וְתֵרֵץ אַבַּיֵי: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים בַּמִּדְבָּר, כָּאן בַּזְּמַן הַזֶּה. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בַּזְּמַן הַהוּא חָשׁוּב רְשׁוּת הָרַבִּים, בַּזְּמַן הַזֶּה אֵינוֹ מְקוֹם הִלּוּךְ לָרַבִּים, פֵּרוּשׁ, וּבָרַיְתָא דְּקָתָנֵי ״וְהַמִּדְבָּר״, הָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּאִי אִיכָּא רַבִּים מְצוּיִים עַכְשָׁיו בַּמִּדְבָּר תָּדִיר, גַּם כֵּן הוּא בִּכְלַל רְשׁוּת הָרַבִּים.

וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, כְּשֶׁרָצָה לְהוֹדִיעַ עֲוֹן הַמְּקוֹשֵׁשׁ שֶׁהוּא מַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת לִסְבָרַת רַב יְהוּדָה, הִקְדִּים לוֹמַר ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר״, פֵּרוּשׁ, וּבָזֶה הוּא שֶׁנֶּחְשַׁב לוֹ חִלּוּל הַשַּׁבָּת לְהִתְחַיֵּב מִיתָה, אֲבָל אִם לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הֲגַם שֶׁהָיָה מַעֲבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת שָׁם אֵינוֹ חַיָּב, שֶׁאֵין לוֹ דִּין רְשׁוּת הָרַבִּים.

וּלְפִי סְבָרַת רַמְבַּ״ם (הלכות שבת פי״ד), כְּפִי מַה שֶׁנִּשְׁמַע מִדְּבָרָיו מִמַּה שֶׁמָּנָה הַמִּדְבָּר בִּכְלַל רְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא חִלֵּק אִם מְצוּיִים יִשְׂרָאֵל לְשֶׁאֵינָם מְצוּיִים, וּפֵרַשְׁתִּי בּוֹ בְּחִבּוּרִי ״חֵפֶץ ה׳״ שֶׁחִבַּרְתִּי בִּימֵי חָרְפִּי, שֶׁהָרַמְבַּ״ם מְפָרֵשׁ דִּבְרֵי אַבַּיֵי עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״כָּאן בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל״ – פֵּרוּשׁ, תַּנָּא שֶׁהִזְכִּיר הַמִּדְבָּר מְדַבֵּר עַל אוֹתוֹ זְמַן, לָזֶה מְנָאוֹ גַּם כֵּן, וְתַנָּא שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּזְּמַן הַזֶּה, וּזְמַן הַזֶּה אֵינָן מְצוּיִים הוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת, וּלְצַד שֶׁאֵינָם מְצוּיִים לֹא טָרַח לְהַשְׁמִיעֵנוּ דִּינוֹ. וְאִין הָכֵי נַמֵּי שֶׁאֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה הַמִּדְבָּר רְשׁוּת הָרַבִּים, אִם כֵּן נַחְזוֹר לְקֻשְׁיָתֵנוּ לְדֶרֶךְ זֶה: לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר״?

וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ עוֹד שָׁם (שבת צו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּמַתְנִיתָא תָּנָא מְקוֹשֵׁשׁ תּוֹלֵשׁ הֲוָה, עַד כָּאן. וּלְצַד שֶׁתַּקְשֶׁה לְדִבְרֵי הַתַּנָּא, וַהֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (חולין פח.) בְּדִינֵי כִּסּוּי דַּם חַיָּה וָעוֹף אֵין מְכַסִּין בַּעֲפַר הַמִּדְבָּר מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְלֵחָה וְאֵינָהּ מַצְמַחַת, עַד כָּאן. אִם כֵּן מִנַּיִן יָצְאוּ צְמָחִים בַּמִּדְבָּר שֶׁתְּלָשָׁם מְקוֹשֵׁשׁ? לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פי״ט) שֶׁבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה מַשְׁקֶה וְהָיָה מַעֲלֶה גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים, וְאִם כֵּן הָיוּ גְּדֵלִים צְמָחִים בַּמִּדְבָּר לִתְלוֹשׁ. גַּם לִסְבָרַת רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב שֶׁאָמַר (שבת שם) מְעַמֵּר הָיָה, יִתְיַשֵּׁב גַּם כֵּן הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ זֶה.

וַיִּמְצְאוּ אִישׁ וְגוֹ׳. אָמַר לְשׁוֹן מְצִיאָה, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני) שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: צְאוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ אָדָם שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְכוּ׳ עַד כָּאן. לָזֶה אָמַר ״וַיִּמְצְאוּ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (אסתר ב:כג) ״וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא״.

מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. הִקְדִּים זִכְרוֹן הַמַּעֲשֶׂה קוֹדֶם זִכְרוֹן הַיּוֹם, וְלֹא אָמַר ״בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים״, לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ שַׁבָּת כְּשֶׁעָשָׂה מַעֲשָׂיו. וְאִם הָיָה מַקְדִּים זִכְרוֹן שַׁבָּת, הָיָה נִשְׁמָע שֶׁמְּצָאוּהוּ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, פֵּרוּשׁ הַיָּדוּעַ אֶצְלָם, אֲבָל מֵאָמְרוֹ ״מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת״ חוֹזֵר זִכְרוֹן הַשַּׁבָּת אֶל הַמְּקוֹשֵׁשׁ, שֶׁיּוֹדֵעַ כִּי שַׁבָּת הוּא. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) נִתְחַכְּמוּ לְהוֹצִיא דָּבָר זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ הָיָה שֶׁהוּא שַׁבָּת מִמַּה שֶׁכָּפַל לוֹמַר בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה ״מְקוֹשֵׁשׁ עֵצִים״, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁהוֹדִיעוּהוּ שַׁבָּת הוּא חָזַר לְקוֹשֵׁשׁ. וּלְדַרְכֵּנוּ טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״מְקוֹשֵׁשׁ״ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שִׁגְגַת מְלָאכָה, אֶלָּא הוֹדִיעוּהוּ כִּי הִיא מְלָאכָה שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ, וְהוּא אָמְרוֹ ״אוֹתוֹ מְקוֹשֵׁשׁ״, פֵּרוּשׁ הוּא הָיָה יוֹדֵעַ כִּי עוֹשֶׂה מְלָאכָה, וּבָזֶה הָיוּ לוֹ זְדוֹן שַׁבָּת וּזְדוֹן מְלָאכָה.

פסוק לז

וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה. טַעַם שִׁנּוּי פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁאָמַר וַיֹּאמֶר, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּכָל הַתּוֹרָה שֶׁבְּכֻלָּן הוּא אוֹמֵר ״וַיְדַבֵּר״, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני) שֶׁאָמְרוּ: כְּשֶׁרָאָה מֹשֶׁה מַעֲשֵׂה הַמְקוֹשֵׁשׁ אָמַר לִפְנֵי ה׳: בִּימֵי הַחוֹל לוֹבְשִׁין יִשְׂרָאֵל תְּפִלִּין וְזוֹכְרִין הַמִּצְווֹת, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בַּמֶּה יִזְכְּרוּ? וְהֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵינִי נוֹתֵן לָהֶם מִצְוַת צִיצִית שֶׁבָּהּ יִזְכְּרוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. לָזֶה אָמַר ״וַיֹּאמֶר״, פֵּרוּשׁ, אֲמִירָה הַמְּסַעֶדֶת אֶת הַלֵּב בִּמְבֻקָּשׁוֹ.

פסוק לח

דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְאָמַרְתָּ. לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה חִיּוּב הַמִּצְוָה, וְיֵשׁ גַּם כֵּן מַעֲלָה וְכָבוֹד הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנָּה, לָזֶה אָמַר דִּבּוּר וַאֲמִירָה.

וְעָשׂוּ לָהֶם וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וָא״ו בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן, לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״וַיֹּאמֶר״ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לַה׳: בִּימֵי הַחוֹל לוֹבְשִׁין תְּפִלִּין וְזוֹכְרִים וְכוּ׳ עַד כָּאן. לָזֶה כְּשֶׁבָּא לוֹמַר לוֹ שֶׁיַּעֲשׂוּ צִיצִית, יֵשׁ מָקוֹם לִטְעוֹת כִּי מִצְוָה זוֹ תִּהְיֶה בִּמְקוֹם תְּפִלִּין – רָצָה לוֹבֵשׁ תְּפִלִּין, רָצָה לוֹבֵשׁ צִיצִית בְּלֹא תְּפִלִּין, וַאֲפִלּוּ בִּשְׁאָר יָמִים, שֶׁבְּאֶחָד מֵהֶם יַסְפִּיק לִזְכִירַת הַמִּצְווֹת. לָזֶה אָמַר וְעָשׂוּ – וָא״ו מוֹסִיף, שֶׁמִּצְוַת תְּפִלִּין בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת וּמוֹסִיף מִצְוַת צִיצִית.

לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר לְדֹרֹתָם, לְצַד שֶׁלֹּא בָּאָה מִצְוָה זוֹ אֶלָּא לְזִכְרוֹן הַמִּצְווֹת כְּשֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ, תָּבֹא הַסְּבָרָא לוֹמַר כְּשֶׁיָּבֹא דּוֹר קָדוֹשׁ וְטָהוֹר שֶׁאֵין צְרִיכִין לְזִכָּרוֹן זֶה אֵין צֹרֶךְ בְּצִיצִית, תַּלְמוּד לוֹמַר לְדֹרֹתָם.

עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר לָמָּה כָּתַב לְדֹרֹתָם בְּאֶמְצַע פְּרָטֵי הַמִּצְוָה. אָכֵן לְצַד שֶׁיֵּשׁ בְּמִצְוַת צִיצִית שְׁנֵי דְּבָרִים – הַלָּבָן וְהַתְּכֵלֶת, הַלָּבָן יֶשְׁנוֹ בְּכָל זְמַן, וְהַתְּכֵלֶת יֵשׁ זְמַן שֶׁאֵינוֹ מָצוּי, וְנִתְחַכֵּם ה׳ וְאָמַר לְדֹרֹתָם קוֹדֶם זִכְרוֹן הַתְּכֵלֶת לוֹמַר שֶׁהַלָּבָן לְדוֹרוֹתָם, אֲבָל תְּכֵלֶת כְּשֶׁאֵינוֹ בְּנִמְצָא אֵין חִיּוּב בּוֹ. וַהֲגַם שֶׁהַתְּכֵלֶת אֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַלָּבָן וְלֹא הַלָּבָן אֶת הַתְּכֵלֶת (מנחות לח.), אַף עַל פִּי כֵן הַלָּבָן הוּא בְּנִמְצָא לְדוֹרוֹת בְּלֹא הֶפְסֵק מַה שֶׁאֵין כֵּן הַתְּכֵלֶת.

פסוק לט

וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת. אֵין יָדוּעַ מְכֻוָּן מַאֲמָר זֶה שֶׁיִּהְיֶה לְצִיצִית. וּלְדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת שֶׁכָּתְבוּ בְּמַסֶּכֶת מְנָחוֹת דַּף מ״ג בְּדִבְרֵי רַבִּי מֵאִיר שֶׁאָמַר שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: גָּדוֹל עָנְשׁוֹ שֶׁל לָבָן מֵעָנְשׁוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לִשְׁנֵי עֲבָדָיו, לְאֶחָד אָמַר הָבֵא לִי חוֹתָם שֶׁל טִיט וּלְאֶחָד אָמַר הָבֵא לִי חוֹתָם שֶׁל זָהָב, וּפָשְׁעוּ שְׁנֵיהֶם וְלֹא הֵבִיאוּ, אֵיזֶה מֵהֶם עָנְשׁוֹ מְרֻבֶּה וְכוּ׳, כָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת מַה שֶׁמְּדַמֶּה חוֹתָם שֶׁל טִיט לְצִיצִית שֶׁכָּךְ עוֹשִׂים לַעֲבָדִים, וְהַצִּיצִית מֵעִיד עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַבְדֵי ה׳ כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (נז:) כַּבְלָא דְּעַבְדָּא תְּנַן, עַד כָּאן, יִרְצֶה בְּמַאֲמַר ״וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִית״ לְצַד שֶׁהֵם עֲבָדִים לַה׳ וְהָעֶבֶד עוֹשֶׂה כַּבְלָא יִהְיֶה לָכֶם סִימָן זֶה לְכַבְלָא דְּעַבְדָּא.

וְאָמַר וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה׳ – פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיַּבִּיטוּ בְּסִימַן עַבְדּוּתָם יִתְּנוּ לֵב שֶׁאֵינָם בְּנֵי חוֹרִין לַעֲשׂוֹת כְּחֶפְצָם בְּמַאֲכָלָם, בְּמַלְבּוּשָׁם, בְּדִבּוּרָם וּבְכָל מַעֲשֵׂיהֶם, כְּעֶבֶד שֶׁאֵימַת רַבּוֹ עָלָיו, וְלַעֲמוֹד בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדוֹן מְצַוֶּה לַעֲמוֹד, וְלַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת.

וְאָמַר וְלֹא תָתוּרוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהַנִּגְלֶה הוּא דָּבָר שֶׁהָעַיִן חֲפֵצָה וְחוֹשֶׁקֶת בּוֹ, וּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא צִוּוּי עֲשׂוֹת הֵפֶךְ הָרָצוֹן הַטִּבְעִי וְשָׂנוּא הֶעָרֵב הַמֻּרְגָּשׁ, וּמִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּעֲמֹד בַּדָּבָר אֶלָּא בְּהֶעָרַת סִימַן עַבְדוּתוֹ הוּא יִכְפֵּהוּ לְהֵפֶךְ אֲשֶׁר עֵינוֹ וְלִבּוֹ שָׁם יַחְפֹּץ.

וְאָמַר ״לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם״, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מד.) מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד וְכוּ׳ כֵּיוָן שֶׁעָלָה וְכוּ׳ טָפְחוּ לוֹ צִיצִיּוֹתָיו עַל פָּנָיו וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״לְמַעַן תִּזְכְּרוּ״, פֵּרוּשׁ, שֶׁהַצִּיצִית הוּא יַזְכִּיר אֶתְכֶם וְיִמְנַע אֶתְכֶם מֵחֵטְא מִכָּל מִין חֵטְא. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וַעֲשִׂיתֶם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהֶעֱמִידוּהָ בְּבָאָה לְיָדוֹ עֲבֵרָה וּפֵרַשׁ מִמֶּנָּה. וְאָמַר וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כד) אֵין נִקְרָא קָדוֹשׁ אֶלָּא הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעֲרָיוֹת. וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, חִיּוּב הָעַבְדוּת שֶׁאֲנִי מְחַיֵּב אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עָלָיו סִימָן לְצַד שֶׁהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם וְגוֹ׳, וְכָפַל לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם הוּא חִיּוּב מֻשְׂכָּל. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (ויקרא כה:נה) ״כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם״ וְגוֹ׳:

וּמֵעַתָּה בָּאנוּ לְהַשְׂכִּיל עַל דְּבַר אֱמֶת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ בְּמִצְוָה זוֹ, שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת צִיצִית אֶלָּא בִּכְסוּת בַּת אַרְבַּע כְּנָפוֹת וְלֹא בַּת שָׁלֹשׁ וּבַת חָמֵשׁ, כִּי לְצַד שֶׁהַצִּיצִית הוּא סִימַן הָעַבְדוּת יְצַו ה׳ שֶׁיִּהְיֶה הַסִּימָן גַּם כֵּן יַגִּיד מִי לָנוּ אָדוֹן, כִּי יִמָּצֵא גַּם כֵּן דָּבָר זֶה בְּמַלְכֵי אֶרֶץ שֶׁכָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה מִין סִימָן אֶחָד לַעֲבָדָיו וְנִכָּר הַסִּימָן שֶׁל כָּל אֶחָד, וּכְמוֹ כֵן גָּזַר ה׳ שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה סִימַן עַבְדוּתֵנוּ לַה׳ אֶלָּא בְּטַלִּית בַּת אַרְבַּע כְּנָפוֹת לִרְמֹז כִּי מַלְכֵּנוּ הוּא הַבּוֹרֵא אַרְבַּע קַצְווֹת הָעוֹלָם וְשַׁלִּיט עָלֶיהָ, וְלָזֶה בִּהְיוֹת הַטַּלִּית בַּת שָׁלֹשׁ וּבַת חָמֵשׁ אָבְדָה הַכַּוָּנָה וְאֵין לַעֲשׂוֹת בָּהּ צִיצִית.

וְצִוָּה שֶׁיִּהְיוּ הַחוּטִין לָבָן לִרְשֹׁם סִימָנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מִדּוֹתָיו הֵם מִדַּת הָרַחֲמִים וְהַטּוֹב הָרָמוּז בְּמִין הַלָּבָן. גַּם הַתְּכֵלֶת לִרְמֹז עַל שְׁלִיטָתוֹ בַּשָּׁמַיִם, כִּי הַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לָרָקִיעַ. גַּם בְּמִסְפַּר הַחוּטִין אַרְבָּעָה שֶׁהֵם שְׁמֹנָה יִרְמֹז לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא שֵׁם בֶּן אַרְבַּע וְיִחוּדוֹ בְּהֵיכָלוֹ הוּא בֶּן שְׁמֹנֶה בְּסוֹד הַשִּׁלּוּב שֶׁל הֲוָיָ״ה וְאַדְנוּת. גַּם רָשַׁם בְּדַת הָאֵל (מנחות לט.) לַעֲשׂוֹת קֶשֶׁר הַתְּכֵלֶת עִם הַלָּבָן לְהָעִיר בְּמוּשְׂכָּל נֶעְלָם, כִּי הַלָּבָן הוּא סוֹד הַחֶסֶד וְהַתְּכֵלֶת הוּא סוֹד הָרַחֲמִים, וְהוּא סוֹד בְּחִינַת שָׁמַיִם. וּמִדָּה זוֹ מִתְיַחֶסֶת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהוּא סוֹד הַתִּפְאֶרֶת, וְאָמְרוּ מְבִינֵי נִסְתְּרֵי הַתּוֹרָה כִּי מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת תִּתְאַב לְמִדַּת הַחֶסֶד שֶׁהִיא מִתְיַחֶסֶת לְאַבְרָהָם, וְלָזֶה יַקִּיף הַתְּכֵלֶת לְהַלָּבָן כַּאֲשֶׁר יַקִּיף רוּחַ לַנְּשָׁמָה כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן:

וְרָאִיתִי לְהָעִיר, לָמָּה לֹא הִכְשִׁיר ה׳ צֶבַע הַתְּכֵלֶת אֶלָּא מִדָּג עוֹלֶה מֵהַיָּם, וְלֹא מִשְּׁאָר דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צֶבַע זֶה עַצְמוֹ? וְאוּלַי שֶׁהוּא מִטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁזֶּה הוּא סוֹדוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט.) יָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְהָבֵן. גַּם לְהָעִיר שֶׁהָרַחֲמִים יִמָּשְׁכוּ מֵהַתּוֹרָה הַנִּרְמֶזֶת בַּיָּם, גַּם לִרְמֹז כִּי הָרַחֲמִים נִמְשָׁכִים מִבְּחִינָה הַנִּרְמֶזֶת בַּדָּג בְּסוֹד עֵינָא פְּקִיחָא, כַּיָּדוּעַ לָרוֹאִים בְּאוֹר הַחַיִּים:

חסלת פרשת שלח לך

פרק טז

פסוק א

וַיִּקַּח קֹרַח וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ וַיִּקַּח, וְרַזַ״ל אָמְרוּ (במדבר רבה פי״ח) לָקַח עַצְמוֹ לְצַד אֶחָד, וּלְדֶרֶךְ זֶה חָסֵר ״עַצְמוֹ״, כִּי זִכְרוֹן קֹרַח הוּא לוֹמַר מִי הוּא הַחוֹלֵק וְחָסֵר הַנֶּחְלָק, וְאִם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר כְּדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס ״וְאִתְפְּלִיג״, אֵין שִׁעוּר תֵּבַת ״וְאִתְפְּלִיג״ כְּשִׁעוּר תֵּבַת ״וַיִּקַּח״, אֶלָּא שֶׁהַתַּרְגּוּם מְפָרֵשׁ הַמְּכֻוָּן. וַהֲגַם שֶׁדִּבְרֵיהֶם אֱמֶת עוֹד יֵשׁ לֶאֱלוֹהַּ מִלִּין לְדַיֵּק תֵּבַת ״וַיִּקַּח״ עַל נָכוֹן. ב׳ יֵשׁ לְהָעִיר עַל דְּבַר אֱמֶת לָמָּה יַזְכִּיר ה׳ זִכְרוֹן הַצַּדִּיקִים יִצְהָר קְהָת לֵוִי בְּמַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן כָּזֶה וּמַה צֹרֶךְ יֵשׁ בַּדָּבָר, וְרַזַ״ל אָמְרוּ (שם) שֶׁהִתְפַּלֵּל יַעֲקֹב עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִזָּכֵר בְּמַעֲשֶׂה זֶה, מַשְׁמַע שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִזָּכֵר אֶלָּא שֶׁהִתְפַּלֵּל, וַאֲנִי מִתְפַּלֵּא גַּם עַל אוֹתָם שֶׁהִזְכִּיר. ג׳ יֵשׁ לָדַעַת כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר וְדָתָן וַאֲבִירָם מַה כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּזִכְרוֹנָם מַה מַעֲשֵׂיהֶם, אִם לוֹמַר שֶׁגַּם הֵם חָלְקוּ עַצְמָן, הָיָה לוֹ לְכָלְלָן בַּלְּקִיחָה וְיֹאמַר ״וַיִּקְחוּ קֹרַח וְגוֹ׳ וְדָתָן וַאֲבִירָם״, וְאִם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר שֶׁקֹּרַח לָקַח אוֹתָם הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּקַּח קֹרַח וְגוֹ׳ דָּתָן וַאֲבִירָם״ וְגוֹ׳. ד׳ אָמְרוֹ וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה מַה יַגִּיד הַכָּתוּב בְּקִימָה זוֹ, אִם לוֹמַר שֶׁבָּאוּ לַחְלֹק, אַחֲרֵי כֵן הוּא אוֹמֵר ״וַיִּקָּהֲלוּ וְגוֹ׳ וַיֹּאמְרוּ״ וְגוֹ׳, וְאִם לוֹמַר שֶׁעָמְדוּ בְּקוֹמָה זְקוּפָה לְפָנָיו, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיָּקוּמוּ״ אַחַר ״וַיִּקָּהֲלוּ״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״וַיִּקָּהֲלוּ וְגוֹ׳ וַיָּקוּמוּ וְגוֹ׳ וַיֹּאמְרוּ״ וְגוֹ׳, וְלָמָּה הִפְסִיק בֵּין ״וַיָּקוּמוּ״ לְ״וַיִּקָּהֲלוּ״ בְּמַאֲמַר ״וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳?

אָכֵן נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ יְסוֹד דְּבַר הַמַּחְלוֹקֶת, שֶׁיֹּאמַר אָדָם מִנַּיִן עָלָה עַל דַּעַת קֹרַח לַחְלוֹק עַל נָבִיא נֶאֱמָן אֲשֶׁר צָדְקוּ נְבוּאָתוֹ, וְקֹרַח חָכָם גָּדוֹל הָיָה, וְאֵיךְ נִשְׁתַּטָּה לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה, הֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל יִרְגְּמוּ אוֹתוֹ אָבֶן? לָזֶה אָמַר הַטְּעָמִים שֶׁלָּקַח בְּדַעְתּוֹ לָבֹא לָרִיב. רִאשׁוֹנָה – בֶּן יִצְהָר, פֵּרוּשׁ הֱיוֹתוֹ בֶּן יִצְהָר שֶׁהוּא גָּדוֹל מִשְּׁנֵי אַחִים הַבָּאִים אַחֲרָיו בִּבְנֵי קְהָת וְאֵינָם יְכוֹלִין לְהַחְצִיף פְּנֵיהֶם כְּנֶגְדּוֹ כִּי גָּדוֹל מֵהֶם. שְׁנִיָּה – בֶּן קְהָת הוּא הַמְּעֻלֶּה שֶׁבִּבְנֵי לֵוִי שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְאָמְרוּ רַזַ״ל (סוטה יג.) קֹרַח מִנּוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן הָיָה, וְאֵין גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי יְדַבְּרוּ כְּנֶגְדּוֹ. בֶּן לֵוִי שֶׁהוּא שֵׁבֶט מְעֻלֶּה מִכָּל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין שְׁאָר הַשְּׁבָטִים מְקַפְּחִין אוֹתוֹ בְּדַבְּרוֹ לִפְנֵי מֹשֶׁה, כִּי מְעֻלֶּה הוּא מִכָּל שְׁאָר הַשְּׁבָטִים, גַּם מִכָּל בְּנֵי לֵוִי, גַּם בְּעַנְפֵי קְהָת הוּא מַדְרֵגָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנֵי הָאַחִים הַבָּאִים אַחֲרָיו שֶׁהֵם חֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל.

וְאָמְרוֹ וְדָתָן וַאֲבִירָם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, גַּם אוֹתָם לָקַח כְּדֵי לְעַרְעֵר גַּם מִכֹּחָם שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן הַבְּכוֹר לְיַעֲקֹב, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה הֶחְשִׁיבוּ עַצְמָן. וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, קִימָה וּמַעֲלָה בְּהַשְׁוָאָה עִם מֹשֶׁה, קֹרַח לְמַה שֶׁהוּא כַּנִּזְכָּר, וְדָתָן וַאֲבִירָם לְצַד הֱיוֹתָם גְּדוֹלֵי רְאוּבֵן שֶׁהוּא גָּדוֹל מִכָּל הָאַחִים וְגַם מִלֵּוִי. וְאָמְרוֹ וַאֲנָשִׁים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, גַּם אֵלּוּ לָקַח עִמּוֹ לְצַד הֱיוֹתָם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְחַזֵּק זְרוֹעוֹתָיו, אֲבָל אֵלּוּ לֹא בָּאוּ לְגָדֵר זֶה לָקוּם לִפְנֵי מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁנִּקְהֲלוּ לְהַחְזִיק דִּבְרֵי קֹרַח וַעֲדָתוֹ, וְלָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר ״וַיָּקוּמוּ״ קוֹדֶם זִכְרוֹן חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם וְגוֹ׳, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.

עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּהַקְדִּים דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יח:ב) שֶׁאָמְרוּ שֶׁעִקַּר מַחְלוֹקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח הוּא עַל אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל שֶׁנָּתַן לוֹ מֹשֶׁה הַנְּשִׂיאוּת, וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁלָּקַח קֹרַח מַעֲרֶכֶת הַסְּתִירוֹת בְּמַעֲשֵׂה מֹשֶׁה. רִאשׁוֹנָה טַעֲנַת הֱיוֹתוֹ בֶּן יִצְהָר, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם אַתָּה בָּא אַחַר הַגָּדוֹל שֶׁבַּבָּנִים וְלָזֶה נָתַתָּ הַכְּהוּנָה לְאַהֲרֹן לְצַד הֱיוֹתוֹ בֶּן עַמְרָם, אִם כֵּן מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ לִי יֵאוֹת הַנְּשִׂיאוּת לְצַד שֶׁאֲנִי בֶּן יִצְהָר, שֵׁנִי לְעַמְרָם שֶׁהוּא בֶּן קְהָת, שֶׁהוּא הֶעָנָף עַצְמוֹ שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ אַהֲרֹן וְקוֹדֵם לְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל, וְלָמָּה נָתַתָּ הַנְּשִׂיאוּת לֶאֱלִיצָפָן? הֲרֵי מַעֲשֶׂיךָ מוֹכִיחוֹת שֶׁאֵין גְּדוּלָּה לַגָּדוֹל שֶׁבַּבָּנִים, אִם כֵּן חוֹזֵר הַדִּין לְמָה שֶׁנָּתַן הַכְּהוּנָה לְאַהֲרֹן מִטַּעַם שֶׁעַמְרָם הוּא הַבְּכוֹר – אֵין טַעַם זֶה טַעַם. וּמֵעַתָּה כֵּיוָן שֶׁמָּצְאוּ דִּבְרֵי מֹשֶׁה סְתוּרִים, אִם כֵּן נִכְנַס בִּבְחִינַת דְּבַר שֶׁקֶר חָס וְשָׁלוֹם, וְגַם בִּכְהוּנַת אַהֲרֹן לֹא יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו לֵילֵךְ בּוֹ אַחַר הַקְדָּמַת עַמְרָם, אֶלָּא כָּל שֵׁבֶט לֵוִי בְּהַשְׁוָאָה הוּא, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״בֶּן לֵוִי״.

וּלְצַד שֶׁחָשׁ קֹרַח שֶׁלֹּא יְקֻבְּלוּ טַעֲנוֹתָיו אֶלָּא לְבַטֵּל נְשִׂיאוּת אֱלִיצָפָן, אֲבָל לוֹמַר שֶׁאֵין לָחוּשׁ לִקְדִימַת עַמְרָם לְיִצְהָר אֵין שׁוֹמֵעַ לוֹ, כִּי מוּדַעַת זֹאת שֶׁהַגָּדוֹל קוֹדֵם בַּמַּעֲלָה. לָזֶה הִקִּיף בְּטַעֲנַת רְאוּבֵן הַבְּכוֹר לְכָל הַשְּׁבָטִים וְלָקַח גְּדוֹלֵי רְאוּבֵן, וְהוּא מַאֲמַר דָתָן וַאֲבִירָם וְגוֹ׳ בְּנֵי רְאוּבֵן, לוֹמַר, כִּי אִם תַּכְרִיחוּ לוֹמַר הַלֵּךְ אַחַר הַגָּדוֹל נֵלֵךְ אַחַר הַבְּכוֹר שֶׁבְּכָל הָאַחִים וְלוֹ יֻתַּן הַכְּהֻנָּה. וְאָמְרוֹ וַיָּקוּמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ לַעֲרֹךְ מַעֲרֶכֶת הַסְּתִירוֹת לְהַפִּיל דְּבָרָיו. וְאָמְרוֹ וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳, הֱבִיאָם לְהַעֲרִיךְ לִפְנֵיהֶם הוֹכָחוֹת מְרִיבָתוֹ שֶׁלֹּא יִדְחֶנּוּ בְּכֹחַ הַשְּׂרָרָה.

וְלְרַזַ״ל רָאִיתִי שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין קט:) טַעַם שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב זִכְרוֹן מוֹלִידָיו, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״קֹרַח״ – שֶׁעָשָׂה קָרְחָה בְּיִשְׂרָאֵל, ״בֶּן יִצְהָר״ – שֶׁהִרְתִּיחַ אֶת הָעוֹלָם כַּצָּהֳרַיִם, ״בֶּן קְהָת״ – שֶׁקִּהָה שִׁנֵּי מוֹלִידָיו, ״בֶּן לֵוִי״ – שֶׁנַּעֲשָׂה לְוָיָה לַגֵּיהִנֹּם, וְלִחְשׁוּב גַּם ״בֶּן יַעֲקֹב״ שֶׁעָקַב עַצְמוֹ לַגֵּיהִנֹּם? יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ רַחֲמִים וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּבְעֵינַי יִפָּלֵא לָמָּה יְכַנֶּה דְּבָרִים הָרָעִים לִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, וְלֹא דַּי זֶה אֶלָּא שֶׁמַּקְשֶׁה בַּעַל הַדְּרָשָׁה ״וְלִחְשׁוּב בֶּן יַעֲקֹב״ וְכוּ׳, אֲשֶׁר לֹא נָכוֹן לְהַזְכִּיר שֵׁם מִבְחַר הָאָבוֹת בְּדֶרֶךְ זֶה. עוֹד יֵשׁ לְהָעִיר בְּאָמְרָם שֶׁעָקַב עַצְמוֹ לַגֵּיהִנֹּם, הֲלֹא כְּבָר אָמַר ״בֶּן לֵוִי״ שֶׁנִּתְלַוָּה לַגֵּיהִנֹּם, וְלָמָּה יִכְפּוֹל הַדָּבָר שְׁתֵּי פְּעָמִים?

וּלְהָאִיר אוֹר תּוֹרָה אֲסַדֵּר שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים מִסִּתְרֵי תוֹרָה. הָא׳ כִּי עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר הֵכִין וְסִדֵּר הַמַּאֲצִיל בָּרוּךְ הוּא הֵם שְׁבִילֵי וּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר חָקַק ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, וְכָל הַמַּחְלִיף סֵדֶר מִסִּדְרוֹ הִנֵּה הוּא עוֹקֵר הֶעָנָף הַהוּא בְּסוֹד בְּחִינַת נִשְׁמָתוֹ וְעוֹשֶׂה הֶעָנָף הַהוּא עָנָף רַע כִּי יִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ כֹּחַ הַמְּקַדֵּשׁ. וְזֶה לְךָ הָאוֹת סוֹד הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר יִתְפַּגֵּל וְיֵחָשֵׁב טָמֵא בְּמַחְשֶׁבֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ וּבְנוֹתָר, וְיֵרֵד מִכְּבוֹד קְדֻשָּׁתוֹ לִהְיוֹת טָמֵא וּמְחַיֵּב אוֹכְלָיו כָּרֵת.

ב׳, כִּי הֶעָנָף עַצְמוֹ שֶׁבּוֹ פָּעַל אָוֶן הוּא קוֹדֵם לִשְׁלוֹחַ בּוֹ יָד, בְּסוֹד (ירמיה ב:יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי עֲנַף הַקְּדֻשָּׁה יֵהָפֵךְ לְרָעָה וְיִהְיֶה הוֹדוֹ לוֹ לְמַשְׁחִית רַחֲמָנָא לִצְּלַן.

ג׳. דַּע כִּי בְּחִינַת הַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר נָטַע ה׳ בְּעַמּוֹ הֵם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן:

ד׳) דַּע כִּי כְּשֶׁבָּרָא ה׳ אֶת הָאָדָם, בָּרָא נֶטַע אֶחָד שֶׁבּוֹ כְּלוּלִים כָּל עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה, וּכְשֶׁחָטָא וְנִפְגַּם נִפְגְּמוּ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ תְּלוּיִים בּוֹ, וְכָל שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ פְּגוּמִים הָיוּ, עַד שֶׁיָּצְתָה נֶפֶשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְנִתְלַבְּנָה בְּאֶמְצָעוּת עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת וְנִתְבָּרֵר הַפְּסֹלֶת בְּיִשְׁמָעֵאל, וְיָצְתָה נִשְׁמַת יִצְחָק וְנִתְלַבְּנָה בָּעֲקֵדָה, וְנִתְבָּרֵר הַפְּסֹלֶת בְּתִגְבֹּרֶת הָאֵשׁ הוּא עֵשָׂו, וְיָצְתָה נִשְׁמַת יַעֲקֹב בְּלֹא שׁוּם דֹּפִי. וְהוּא מַה שֶׁהֶעִירוּנוּ רַזַ״ל בְּמַאֲמָרָם (בבא מציעא פד.) שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם קַדְמָאָה, עַד כָּאן, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ פְּסֹלֶת כְּאָדָם קֹדֶם שֶׁחָטָא.

נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁהָאִילָן הוּא יַעֲקֹב, וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲנָפִים, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא לֵוִי. עָנָף זֶה הֶעֱנִיף שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים: גֵּרְשׁוֹן, קְהָת וּמְרָרִי, וּקְהָת הֶעֱנִיף אַרְבָּעָה עֲנָפִים: עַמְרָם, יִצְהָר, חֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל, וְעַנְפֵי יִצְהָר הוּא קֹרַח. וְהִנֵּה בְּבֹא קֹרַח לְהַחְלִיף עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְהַפֵּךְ הַכְּהֻנָּה מִמְּקוֹמָהּ, נִפְגְּמוּ עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁהָיוּ כֻּלָּן לִשְׁבָח, וְהִתְחִיל מִמַּטָּה לְמַעְלָה. בָּרִאשׁוֹנָה הֶעָנָף עַצְמוֹ שֶׁהוּא קֹרַח, בִּתְחִלָּה הָיָה נִקְרָא קֹרַח טָהוֹר, ״בֶּן יִצְהָר״ שֶׁהָיָה מֵאִיר לָעוֹלָם כַּצָּהֳרַיִם, ״בֶּן קְהָת״ שֶׁהָיָה מַקְהֶה שִׁנֵּי כָּל רוֹאֶה גְּדֻלָּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ, ״בֶּן לֵוִי״ שֶׁנִּתְלַוָּה מִיּוֹם לֵידָתוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכַמָּה מַעֲלוֹת. וְעַכְשָׁיו הֶעָנָף עַצְמוֹ שֶׁנִּקְרָא קֹרַח נִפְגַּם וְעָשָׂה בּוֹ קָרְחָה, וְלֹא עַנְפוֹ לְבַד אֶלָּא גַּם שֹׁרֶשׁ הֶעָנָף שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא יִצְהָר, נֶהְפַּךְ לְרָעָה כְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ וְהִרְתִּיחַ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כַּצָּהֳרַיִם. וְלֹא שֹׁרֶשׁ אֶחָד לְבַד אֶלָּא גַּם שֹׁרֶשׁ שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא בֶּן קְהָת, נֶהְפַּךְ לְרָעָה לְהַקְהוֹת שִׁנֵּי מוֹלִידָיו. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא גַּם שֹׁרֶשׁ הֶעָנָף הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּצָא מִיַּעֲקֹב, שֹׁרֶשׁ שֶׁל נֶפֶשׁ קֹרַח אֲשֶׁר שָׁם נֶעֶקְרָה נִפְגְּמָה וְעָשְׂתָה בּוֹ נְקָמָה לְלַוּוֹתוֹ לַגֵּיהִנֹּם. וּמִמַּה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַכָּתוּב ״בֶּן יַעֲקֹב״, עֲדַיִן שֹׁרֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא בְּעִקַּר הָאִילָן שֶׁהוּא יַעֲקֹב לֹא נוֹדְעוּ מַעֲשָׂיו אִם גַּם עָדָיו הִגִּיעַ הַפְּגָם וְנִמְצָא נֶעֱקַר שָׁרְשׁוֹ שֶׁל קֹרַח מֵעִקָּרוֹ אוֹ לֹא.

וְדַע שֶׁיֵּשׁ מַחְלוֹקֶת רַזַ״ל (סנהדרין קח.) בְּקֹרַח וַעֲדָתוֹ אִם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. לְמַאן דְּאָמַר אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, גַּם שָׁרְשׁוֹ בְּיַעֲקֹב נָמַק, וְהוּא מַה שֶּׁשָּׁאַל הַשּׁוֹאֵל ״וְלִחְשׁוּב בֶּן יַעֲקֹב״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר שֶׁעָקַב עַצְמוֹ לְגֵיהִנֹּם, פֵּרוּשׁ לֹא נִתְלַוָּה לְבַד שֶׁהוּא לִזְמַן מוּעָט אֶלָּא עַד סוֹף הָעוֹלָם, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר שֶׁעָקַב עַצְמוֹ, לְשׁוֹן סוֹף וְתַכְלִית, כַּעֲקֵבִים שֶׁהֵם סוֹף תְּכוּנַת הָאָדָם, וְרַזַ״ל יִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּלָשׁוֹן זֶה כְּאָמְרָם (סוטה מט:) ״בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא״ וְכוּ׳. וְתֵרֵץ לְפִי שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ, לְעוֹלָם שֶׁכֵּן הוּא, אֶלָּא שֶׁה׳ עָשָׂה נַחַת רוּחַ לְיַעֲקֹב שֶׁהִתְפַּלֵּל וְכוּ׳. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁסּוֹבֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְזוֹ הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁלֹּא יַגִּיעַ כֹּחַ הַחֵטְא עַד עִקַּר הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁבְּיַעֲקֹב וְלֹא יִנָּתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף מֵעִקָּרוֹ וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתָם. וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא (סנהדרין שם): עֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב (שמואל א ב:ו) ״מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל״. וְרָאִיתִי לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ ״וַיָּעַל״ וְלֹא אָמַר ״וּמַעֲלֶה״ כְּשִׁעוּר שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״ה׳ מֵמִית וּמְחַיֶּה״, וּכְמוֹ כֵן אָמַר אַחַר כָּךְ ״ה׳ מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר״. אָכֵן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר דִּבְרֵי הַתַּנָּא עַצְמוֹ שֶׁעַל עֲדַת קֹרַח הוּא מְדַבֵּר, לָזֶה אָמַר ״וַיָּעַל״, פֵּרוּשׁ, כְּבָר הֶעֱלָה אוֹתָם קוֹדֶם שֶׁהוֹרִידָם, שֶׁהֲרֵי קָדְמָה תְּפִלַּת יַעֲקֹב לִירִידָתָם וּמֵאָז נִכְתְּבוּ בְּסֵפֶר הָעֲלִיָּה.

פסוק ג

רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה וְגוֹ׳ וּמַדּוּעַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, רַבָּנוּת גְּדוֹלָה נְטַלְתֶּם לְעַצְמְכֶם יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וְאִם תֹּאמַר מַה הִיא הָרַבָּנוּת הַגְּדוֹלָה? כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים, וְעוֹד לָהֶם שֶׁבְּתוֹכָם ה׳, מַה שֶׁלֹּא הִשִּׂיגָה אֻמָּה בָּעוֹלָם, וְאַתֶּם רַבָּנִים עֲלֵיהֶם. עוֹד רָמְזוּ בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר כִּי הַשְּׁכִינָה שָׁכְנָה לִכְבוֹד יִשְׂרָאֵל לֹא לִכְבוֹד אַהֲרֹן, וְהוּא מַאֲמַר בְּתוֹכָם ה׳.

וְאָמְרוֹ וּמַדּוּעַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לָמָּה אַתֶּם מוֹסִיפִין הֶכֵּר הָרוֹמְמוּת לְעַצְמְכֶם עֲלֵיהֶם? הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהֵם אוֹמְרִים שֶׁאִישׁ יִשְׂרָאֵל הַקָּרֵב לַגָּדֵר שֶׁעוֹמֵד בּוֹ אַהֲרֹן חַיָּב מִיתָה, זוֹ יַפְלִיג הַנְּשִׂיאוּת עַל קְהַל ה׳, וְאֵין רָאוּי לְזַלְזֵל כָּל כָּךְ בְּקָהָל קָדוֹשׁ קְרוֹבֵי אֵל עֶלְיוֹן לְפָסְלָם לְבִלְתִּי הַקְרֵב לַעֲבֹד לַה׳ אֱלֹהֵיהֶם.

פסוק ד

וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיִּשְׁמַע אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם״, מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁלֹּא יִשְׁמַע? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה זֹּאת נְפִילָה. וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁהַמְּלַגְלְגִים לֹא גָּמְרוּ גְּזֵרַת הַמְּכֻוָּן שֶׁל הַצָּעַת הַדְּבָרִים, הוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁהֵבִין מֹשֶׁה תַּכְלִית הַדְּבָרִים הֲגַם שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּ דִּבְרֵיהֶם. וְאָמְרוֹ וַיִּפֹּל וְגוֹ׳, נֶגֶד מַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֵם מִתְנַשְּׂאִים עַל קְהַל ה׳, שֶׁכָּלְלוּ בְּדִבְרֵיהֶם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. כְּנֶגֶד מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְמֹשֶׁה נָפַל עַל פָּנָיו לְהַרְאוֹת קְצֵה הָאַחֲרוֹן הַהַכְנָעָה, וְשִׁוָּה נַפְשׁוֹ כַּעֲפַר הָאָרֶץ כְּעֶבֶד הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי הַשְּׂרָרָה. וּכְנֶגֶד גְּדֻלַּת אַהֲרֹן אָמַר וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְגוֹ׳ בֹּקֶר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא תַצְדִּיקוּ דְּבָרַי בָּזֶה עַד שֶׁתַּבְחִינוּ אִם מִמֶּנִּי יָצְאוּ הַדְּבָרִים אִם מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר.

פסוק ה

בֹּקֶר וְיוֹדַע וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ ״בֹּקֶר״ וְגוֹ׳ וְלֹא עָשָׂה הַמִּבְחָן בְּאוֹתוֹ זְמַן עַצְמוֹ, אוּלַי שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁבּוֹ הַמִּבְחָן. עוֹד שֶׁלֹּא יַחְשְׁדוּהוּ שֶׁעָשָׂה הַמִּבְחָן בִּזְמַן בִּלְתִּי הָגוּן שֶׁהוּא בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁאֵינוֹ זְמַן הָרָצוֹן, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (זוהר ח״ב לט:) שֶׁהוּא זְמַן תִּגְבֹּרֶת הַדִּינִים. עוֹד נִתְכַּוֵּן בָּזֶה אִישׁ הָאֱלֹהִים לָתֵת לָהֶם זְמַן הַלַּיְלָה לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשֵׂיהֶם, אוּלַי יַכִּירוּ כִּי לֹא טוֹב עוֹשִׂים וְיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (במדבר רבה יח,ז) טְעָמִים אֲחֵרִים לָמָּה עִכֵּב עַד בֹּקֶר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.

אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (זוהר במדבר קעו:) ״אֲשֶׁר לוֹ״ – זוֹ לְוִיָּה, ״הַקָּדוֹשׁ״ – זוֹ כְּהוּנָּה, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר עִנְיַן הַלְּוִיָּה כֵּיוָן שֶׁלֹּא עִרְעֲרוּ אֶלָּא עַל הַכְּהוּנָּה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי קֹרַח לָקַח גְּדוֹלֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן עִמּוֹ בְּטַעֲנָתוֹ שֶׁתַּחְזִיר הַגְּדֻלָּה לַבְּכוֹר שֶׁבָּאַחִים, לָזֶה הֻכְרַח לְהָשִׁיב גַּם עַל הַחֲלוּקָּה זוֹ.

עוֹד יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה כָּפַל לוֹמַר וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו, אָכֵן יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לְצַד שֶׁבְּעִרְעוּרָם יֵשׁ שְׁנֵי פָּנִים: הָאֶחָד כִּי אַהֲרֹן אֵינוֹ רָאוּי כָּל כָּךְ כִּי יֵשׁ בָּהֶם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ, וְהַשֵּׁנִי שֶׁיֶּשְׁנוֹ לְכַיּוֹצֵא בּוֹ בָּעָם הָרְאוּיִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת עִמּוֹ. לָזֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִכְהוּנַּת אַהֲרֹן שֶׁיֵּשׁ רָאוּי מִמֶּנּוּ אָמַר אֶת אֲשֶׁר לוֹ, פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר מְזֻמָּן לוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ מִתְּחִלַּת הַבְּרִיאָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיהו א:ה) ״בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן״ וְגוֹ׳, וְאֶת הַקָּדוֹשׁ פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁיָּצָא לָעוֹלָם קִדֵּשׁ עַצְמוֹ וְעָשָׂה עַצְמוֹ כְּלִי רָאוּי לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְהִקְרִיב לִרְמֹז שֶׁכְּבָר הִקְרִיבוֹ וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל יָדוֹ. וּכְנֶגֶד הַמּוּבָן מֵהֶם שֶׁרְצוֹנָם לְהוֹסִיף עָלָיו אָמַר וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו, אִם יֵשׁ רְאוּיִים כַּיּוֹצֵא בְּאַהֲרֹן לַעֲמֹד גַּם כֵּן לְשָׁרֵת – יַקְרִיב אֵלָיו:

פסוק י

וַיַּקְרֵב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא הַהַבְדָּלָה שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה, וּמַה הִיא הַקְּרִיבָה שֶׁאָמַר כָּאן? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: הָאַחַת הוּא הַבְדָּלַת שֵׁבֶט לֵוִי מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר כִּי הִבְדִּיל וְגוֹ׳ מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל, וְהַשְּׁנִיָּה הַקְרָבַת בְּנֵי קְהָת שֶׁהִקְרִיבָם יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַלְוִיִּם לָשֵׂאת קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (במדבר ד:ב) ״נָשֹׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי קְהָת״, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וַיַּקְרֵב אוֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ פֵּרוּשׁ עָנָף הַקְּהָתִים בְּנֵי לֵוִי, וְדִקְדֵּק לוֹמַר אוֹתְךָ רָמַז לוֹ שֶׁכֻּלָּן נִסְמָכִין עָלָיו וְהוּא גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן.

פסוק יא

לָכֵן אַתָּה וְכָל וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לָכֵן הוּא שְׁבוּעָה, וְהַשְּׁבוּעָה הִיא שֶׁנּוֹעָדִים עַל ה׳, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַדָּבָר: אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנּוֹעָדִים בִּשְׁבוּעָה שֶׁעַל ה׳ אַתֶּם נוֹעָדִים לִסְתּוֹר דְּבָרָיו, וְאָמַר כֵּן אוּלַי יֵרָתְעוּ וְיִרְעֲדוּ מִלְּהַחְזִיק בַּמַּחְלוֹקֶת.

פסוק יב

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא וְגוֹ׳. נִתְחַכֵּם בָּזֶה לְדַבֵּר עִמָּם בְּיִחוּד שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַוַּעַד, אוּלַי יַרְוִיחַ דַּעְתָּם אֶחָד לְאֶחָד, גַּם בְּאֶמְצָעוּת הַחֲשִׁיבוּת אֲשֶׁר הוּא מַחְשִׁיבָם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם מִכְּלָלוּת הַנּוֹעָדִים יִתְרַכֵּךְ לִבָּם לְהַטּוֹת אֹזֶן. וְדִקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא וְגוֹ׳ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְזִכְרוֹן מֹשֶׁה וְיִסְמֹךְ עַל זִכְרוֹנוֹ בְּסָמוּךְ, אֶלָּא לְהָעִיר מִי הוּא הַשּׁוֹלֵחַ – מֹשֶׁה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּנְבִיא ה׳ – לִקְרֹא לִשְׁנֵי הֶדְיוֹטוֹת, אוּלַי בָּזֶה יִתְעַשְּׁתוּ לְהַטּוֹת אָזְנָם אֵלָיו.

לֹא נַעֲלֶה וְגוֹ׳ הַמְעַט וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לֹא נַעֲלֶה, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁנִּתְחַכֵּם מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת לָהֶם מַעֲלָה לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּיִחוּד, אָמְרוּ: אֵין אָנוּ חֲפֵצִים בְּמַעֲלָה זוֹ שֶׁאַתָּה מַחְשִׁיב אוֹתָנוּ לִשְׁלֹחַ אַחֲרֵינוּ. גַּם נִתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁשְּׁלִיחוּת זֶה יִהְיֶה לַהֲנָאָתָם לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֵיזֶה כָּבוֹד וּמַעֲלָה, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נַעֲלֶה, מוֹאֲסִים הֵם אוֹתָהּ הַמַּעֲלָה אֲשֶׁר תָּבֹא לָהֶם מִמֹּשֶׁה.

וְנָתְנוּ טַעַם לְדִבְרֵיהֶם, וְאָמְרוּ הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הֲקָטָן דָּבָר זֶה שֶׁעָשִׂיתָ לָנוּ שֶׁהֶעֱלִיתָנוּ? פֵּרוּשׁ, עָשִׂיתָ לָנוּ הַדָּבָר בְּגֶדֶר הַעֲלָאָה וְכָבוֹד בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְהָיָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה יְרִידָה מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ שֶׁהָיִינוּ שָׁם לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, אִם כֵּן מַעֲלוֹתֶיךָ אֵינָם אֶלָּא הַשְׁפָּלוֹת וִירִידוֹת. וְאָמְרוּ כִּי תִשְׂתָּרֵר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֵין טַעַמְךָ בְּכָל הָעִנְיָנִים אֶלָּא לְהִשְׂתָּרֵר, לֹא לְהֵיטִיב לָנוּ. גַּם בִּשְׁלִיחוּת זֶה שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ אַחֲרֵינוּ לֹא לְטוֹבָתֵנוּ אַתָּה מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לְהִשְׂתָּרֵר, וְהוּא אָמְרוֹ גַּם הִשְׂתָּרֵר. גַּם נִתְכַּוְּנוּ בְּכֶפֶל תִשְׂתָּרֵר גַּם הִשְׂתָּרֵר לוֹמַר כִּי שְׂרָרוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הִיא כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת מֵהַשְּׂרָרָה שֶׁהָיְתָה עֲלֵיהֶם קוֹדֶם צֵאתָם מִמִּצְרַיִם, וְזֶה שִׁעוּר הַדְּבָרִים כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ בְּרִבּוּי הַשְּׂרָרוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ גַּם הִשְׂתָּרֵר. וְאוּלַי שֶׁרָמְזוּ לוֹ גַּם כֵּן שֶׁהוּא חָפֵץ לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר לְהַמְשִׁיךְ הַשְּׂרָרָה שֶׁל עַצְמוֹ, לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ה,כג) כִּי מַלְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָיְתָה עוֹמֶדֶת אֶלָּא בַּמִּדְבָּר, וְלָזֶה אָמְרוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר.

פסוק יד

אַף לֹא אֶל אֶרֶץ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמְרוּ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, מַה מָקוֹם לְהִתְרַעֵם עַל מַדְרֵגָה קְטַנָּה מִמֶּנָּה? וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יִשֵּׁב בְּדוֹחַק. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁשְּׁלִילַת הֲלִיכָתָם אֶצְלוֹ לֹא לְצַד גֶּדֶר הָרָעָה שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ שֶׁהוֹצִיאָם לַהֲמִיתָם בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְצַד הֶעְדֵּר הַטּוֹב הַמֻּבְטָחִים מִמֶּנּוּ לְבַד, וְהוּא אָמְרוֹ אַף לֹא אֶל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אַף לְצַד לֹא אֶל אֶרֶץ וְגוֹ׳, לְטַעַם זֶה לְבַד הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁסִּבְּבָם הַקְרָבַת הַנֶּזֶק.

הַעֵינֵי וְגוֹ׳ לֹא נַעֲלֶה. פֵּרוּשׁ, בּוֹחֲרִים נִקּוּר עֵינֵיהֶם מִמַּעֲלָה אֲשֶׁר יֻבְטְחוּ בָּהּ מִמֶּנּוּ. בָּזֶה גִּלּוּ עֹצֶם הַפְלָגַת הַשִּׂנְאָה אֲשֶׁר שְׂנוּאָה טוֹבַת הַצַּדִּיק אֶצְלָם יוֹתֵר מִנִּקּוּר עֵינֵיהֶם, לָזֶה חָרָה אַפּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְאֹד:

פסוק טו

וַיֹּאמֶר אֶל ה׳ אַל תֵּפֶן וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה לְצַד שֶׁרָאָה הַפְלָאַת שִׂנְאַת הָרְשָׁעִים עִמּוֹ, מִזֶּה הִכִּיר הֱיוֹתָם בְּחִינַת הָרַע גָּמוּר אֲשֶׁר טִבְעוֹ לִשְׂנֹא בְּחִינַת הַטּוֹב שִׂנְאַת מָוֶת בְּלֹא סִבָּה, וְלָזֶה אָמַר אֶל ה׳ אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְצַד שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין בְּיָדוֹ מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וּכְבָר קָדַם לָנוּ שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה וּבְרִיָּה וַאֲפִלּוּ שֶׁל רְשָׁעִים, דִּכְתִיב (דברים לב:ד) ״אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל״, וְצֵא וּלְמַד מִשְּׂכַר פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע (סנהדרין צו.), אֲשֶׁר עַל כֵּן חָשׁ מֹשֶׁה שֶׁתַּעֲמֹד לָהֶם אֵיזֶה מִצְוָה שֶׁבְּיָדָם שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה, לָזֶה בִּקֵּשׁ מֵה׳ וְאָמַר אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ זְכוּת שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה מִנְחָה לַה׳ לֹא יִפֶן לָהּ וְלֹא יַבִּיט אֵלֶיהָ.

וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ יְבַטֵּל מִדָּתוֹ יִתְבָּרַךְ לָאֲנָשִׁים הָהֵם לְעַוֵּת מִשְׁפָּטָם?

דַּע כִּי הַצַּדִּיקִים יֵשׁ כֹּחַ בָּהֶם לְהַפְקִיעַ זְכוּת הַנִּמְצֵאת לָרְשָׁעִים כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁהֵם מֻחְלָטִים בָּרַע, וְהוּא סוֹד (שמואל ב כג:ג) ״צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים״, פֵּרוּשׁ, מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת ה׳ שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָדָם, אִם יֵרָאֶה בְּעֵינֵיהֶם לְהַפְקִיעַ זְכוּתוֹ מִמֶּנּוּ יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדָם, מַה שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּבְיָכוֹל עוֹשֶׂה. וְתִמְצָא בְּדִין שֶׁלְּמַטָּה כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר, שֶׁיְּכוֹלִין בֵּית דִּין לְהַפְקִיר נִכְסֵי אָדָם רָשָׁע, כְּאָמְרָם (גיטין לו:) ״הֶפְקֵר בֵּית דִּין הֶפְקֵר״.

וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לְךָ מֹשֶׁה לְהַפְלִיא עָנְשָׁם שֶׁל אֵלּוּ, וְאִם לְצַד שִׂנְאָתָם אוֹתוֹ, לֹא מִפְּנֵי זֶה יִתְחַיְּבוּ כָּל כָּךְ עֹנֶשׁ. גַּם יֵשׁ לְבַעַל הַדִּין לָחוּשׁ כָּאן וְלוֹמַר, אֵין אָדָם נֶחְשָׁד עַל דָּבָר אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ (מועד קטן יח:), וְאִם אֵין בּוֹ כֻּלּוֹ יֵשׁ בּוֹ מִקְצָתוֹ. לָזֶה אָמַר לִפְנֵי ה׳ טַעַם הַמַּסְפִּיק לְחַיְּבָם, וְהִתְחִיל לְהָסִיר מֵחוּשׁ הַחֲשָׁד וְאָמַר לֹא חֲמוֹר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֵין לָהֶם מָקוֹם לְחָשְׁדֵנִי מִמֶּנּוּ בִּשְׂרָרָה, שֶׁהֲרֵי דֶּרֶךְ הַמְּלָכִים לָקַחַת צָרְכֵיהֶם מֵהָעָם וּבִפְרָט בְּעִנְיָנִים שֶׁהֵם לְצֹרֶךְ הָעָם, וְהוּא אֲפִלּוּ חֲמוֹר אֶחָד שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ לָבוֹא עָלָיו וּלְגָאֳלָם לֹא נָשָׂא, וְאִם כֵּן מִנַּיִן לָהֶם מָקוֹם לְחָשְׁדוֹ בִּשְׂרָרָה.

וְהוֹסִיף לוֹמַר וְלֹא הֲרֵעֹתִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שִׂנְאָה עִמִּי לְאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁגָּרַמְתִּי לָהֶם בְּדָבָר הָרָגִיל בָּעוֹלָם, שֶׁיֶּאֶרְעוּ דְּבָרִים בֵּין בְּנֵי אָדָם שֶׁמֵּהֶם יֻמְשְׁכוּ אֵיבוֹת – לֹא הֲרֵעֹתִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי לָהֶם רָעָה שֶׁתִּמָּשֵׁךְ לָהֶם שִׂנְאָה עִמִּי מִסִּבָּתָהּ.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶת אַחַד מֵהֶם, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בְּהַמְשָׁכַת הָרַע מֵאֶחָד מֵהֶם לַחֲבֵרוֹ לֹא סִבַּבְתִּי, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר לֹא בָּאוּ לְפָנַי לַדִּין וְחִיַּבְתִּי אֶת הַזַּכַּאי אוֹ זִכִּיתִי אֶת הַחַיָּב שֶׁהֵרַע הוּא אֶת אֶחָד מֵהֶם, פֵּרוּשׁ שֶׁכְּשֶׁמְּחַיֵּב מָמוֹן לְאֶחָד לָתֵת לַחֲבֵרוֹ, הָרָעָה נִמְשֶׁכֶת לוֹ מֵחֲבֵרוֹ שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ מַה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב לוֹ, וַאֲפִלּוּ זֶה לֹא עָשָׂה עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְצַד שֶׁהָיָה דָּן בִּנְבוּאָה דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ב׳ עח.) בְּפָסוּק ״כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי״. מֵעַתָּה אֵין סִבָּה לְשִׂנְאָתָם וַחֲשָׁדָם בְּשׁוּם אֹפֶן, וְאֵין זֶה אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתָם חֵלֶק רַע גָּמוּר וְטֶבַע הָרַע לִשְׂנֹא הַטּוֹב שִׂנְאָה עַזָּה טִבְעִית בְּלֹא סִבָּה. מֵעַתָּה כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִצְוָה לְעָקְרוֹ וּלְהַפְקִיעַ זְכוּתוֹ לְבַל יִפֶן ה׳ לְמִנְחָתָם כִּי בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. וְסוֹבֵר אֲנִי כִּי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה אֵינָם בִּכְלַל עֲדַת קֹרַח שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם (סנהדרין קח.) ״מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל״, שֶׁאֵלּוּ אָבְדָה תִּקְוָתָם שֶׁכֻּלָּן עָנָף הַקְּלִפָּה, כֵּן יֹאבְדוּ כָּל אוֹיְבֵי ה׳.

פסוק טז

אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, הָיָה לוֹ לוֹמַר אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ וְאַהֲרֹן וְגוֹ׳, וּבָזֶה לֹא הָיָה צָרִיךְ לַחְזוֹר וְלוֹמַר אַתָּה וָהֵם. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַזְמִין הַנּוֹעָדִים לָבֹא מָחָר לְבָרֵר הַדָּבָר, וְנִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְבַל יִהְיוּ נִשְׁמָטִים מִיּוֹם אֶל יוֹם וְיִתְרַבּוּ עֲלֵיהֶם מֵאוֹהֲבֵי הַמַּחְלוֹקֶת, לָזֶה רָצָה לְהַכְרִיחָם לָבֹא מָחָר לִפְנֵי ה׳. אֲשֶׁר עַל כֵּן לֹא הִזְמִין אֶלָּא הַבָּאִים בַּמַּחְלוֹקֶת, קֹרַח וַעֲדָתוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַהֲרֹן, אֶלָּא שֶׁהִזְכִּירוֹ שֶׁיִּקַּח מַחְתָּתוֹ עִמָּהֶם.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁיָּכִינוּ עַצְמָן בִּקְדֻשָּׁה וּבְטַהֲרָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת לִפְנֵי ה׳, וְהוּא מַאֲמַר הֱיוּ לִפְנֵי ה׳. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נָתַן לָהֶם זְמַן וְאָמַר מָחָר, וּבִפְרָט זֶה לֹא שִׁתֵּף עִמָּהֶם אַהֲרֹן כִּי מוּכָן וְעוֹמֵד הוּא, אֶלָּא שֶׁהִזְכִּירוֹ אַחַר כָּךְ וְאָמַר אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן שֶׁגַּם הוּא יִהְיֶה עִמָּהֶם. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר לָהֶם הַדְּבָרִים עַצְמָן לְמַעְלָה, דִּכְתִיב ״קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳ מָחָר״, לְפִי שֶׁהוֹכִיחָם בִּדְבָרִים אַחֲרֵי כֵן וְאָמַר לָהֶם ״הַמְעַט מִכֶּם וְגוֹ׳ רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי״ וְגוֹ׳, תֹּכֶן הַדְּבָרִים יַגִּיד הַפְכִּיּוּת מַה שֶׁאָמַר מִקּוֹדֶם. לָזֶה כְּשֶׁלֹּא קִבְּלוּ הַתּוֹכַחַת חָזַר לוֹמַר דְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים לַעֲשׂוֹת מִבְחַן הַקְּטֹרֶת.

פסוק יז

חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם וְגוֹ׳ וְאַתָּה וְאַהֲרֹן וְגוֹ׳. כָּל זֶה מְיֻתָּר, שֶׁכְּבָר אָמַר אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ וְגוֹ׳ וְאַהֲרֹן. וְאִם רָצָה לוֹמַר חֶשְׁבּוֹן כֻּלָּם, לְמַעְלָה כְּשֶׁאָמַר ״עֲדָתְךָ״ שָׁם הָיָה לוֹ לוֹמַר מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְהַזְכִּיר אַתָּה וְאַהֲרֹן. וְאוּלַי שֶׁנִּתְחַכֵּם לוֹמַר שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב קֹרַח עִם הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלָּא בְּיִחוּד עִם אַהֲרֹן, וְעָשָׂה כֵן כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָקוֹם לַטּוֹעִים אַחַר קֹרַח לוֹמַר כִּי דְּבָקַתּוֹ הָרָעָה לְצַד הֱיוֹתוֹ עִם רִבּוּי מַקְטִירֵי הַקְּטֹרֶת, אֲבָל אִם הָיָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ הָיָה כְּאַהֲרֹן. לָזֶה אָמַר לוֹ וְאַתָּה וְאַהֲרֹן בִּפְנֵי עַצְמְכֶם אִישׁ מַחְתָּתוֹ. וַהֲגַם שֶׁכֻּלָּן הִקְרִיבוּ יַחַד, עִם כָּל זֶה נַעֲשׂוּ שְׁתֵּי כִּתּוֹת – כַּת אַחַת קֹרַח וְאַהֲרֹן, וְכַת שְׁנִיָּה מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ.

פסוק יט

וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא נִקְהֲלוּ לִרְצוֹנָם, אֶלָּא קֹרַח הִקְהִילָם, וּכְפִי זֶה יַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁבַח הָעֵדָה. אוֹ יִרְצֶה לָתֵת טַעַם לְמַאֲמַר ה׳ שֶׁבָּא אַחַר כָּךְ הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה וְגוֹ׳ וַאֲכַלֶּה אוֹתָם, וְיֹאמַר הָאוֹמֵר אִם קֹרַח וַעֲדָתוֹ חָטְאוּ אֵלֶּה הַצֹּאן לָמָּה יִכְלוּ, לָזֶה הִקְדִּים וְאָמַר כִּי נִקְהֲלוּ לִרְצוֹן קֹרַח וּלְחִבָּתוֹ, וְלָזֶה נִרְאִים כַּחֲפֵצִים בְּמַעֲשָׂיו, וְלָזֶה אָמַר ה׳ הִבָּדְלוּ וְגוֹ׳ וַאֲכַלֶּה אוֹתָם.

וַיֵּרָא כְבוֹד ה׳ וְגוֹ׳. נִתְגַּלֵּית שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל הָעֵדָה, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ כִּי הוּא הָעוֹשֶׂה מִשְׁפָּט כָּתוּב, וְהוּא הַבּוֹרֵר הָרָאוּי לְשָׁרֵת לְפָנָיו.

פסוק כא

הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ וְגוֹ׳. לֹא עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הוּא אוֹמֵר, כִּי לְאֵלֶּה לֹא תִּפְגַּע מִדַּת הַדִּין הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַכָּלָה חָס וְשָׁלוֹם, וְזֶה לְךָ הָאוֹת – אַהֲרֹן שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ עֲדַת קֹרַח וְנִבְקְעָה הָאֲדָמָה תַּחְתֵּיהֶם וְלֹא נִפְגַּע. אֶלָּא כַּוָּנַת מַאֲמַר ה׳ הוּא עַל הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הָעֵדָה, כִּיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב וּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים וּבְנֵי בָּתֵּיהֶם שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְשֶׁל שְׁאָר הַצַּדִּיקִים. וְלָזֶה אָמַר קוֹדֵם לְמַאֲמַר ״הִבָּדְלוּ״ וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ לֵאמֹר, וְאִם עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הוּא אוֹמֵר לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תֵּיבַת לֵאמֹר, אֶלָּא לֵאמֹר לַעֲדַת הַצַּדִּיקִים הַבְּחוּנִים אֶצְלָם וְלִבְנֵיהֶם וּבְנֵי בֵּיתָם שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הָעֵדָה.

וַאֲכַלֶּה אוֹתָם כְּרָגַע. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר כְּרָגַע, וְאִם לְהוֹדִיעַ כִּי הוּא שַׂגִּיא כֹחַ לַהֲרוֹג שִׁשִּׁים רִבּוֹא כְּרֶגַע, כְּבָר הוֹדִיעַ זֶה מִקּוֹדֶם, דִּכְתִיב (שמות ל״ג:ה׳) ״רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ״.

וְנִרְאֶה לְפִי דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (במדבר רבה) שֶׁהֵבִיא רַשִׁ״י בְּפָסוּק ״וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו״ (במדבר כב:ד), זֶה בְּיָדָם סִרְחוֹן רְבִיעִי: בָּעֵגֶל, בַּמִּתְאוֹנְנִים, בַּמְּרַגְּלִים וְכוּ׳, עַד כָּאן. אִם כֵּן עֲוֹן הַמְּרַגְּלִים קָדַם לְמַחְלוֹקֶת קֹרַח, וְשָׁם פֵּרַשְׁתִּי כִּי גְּזֵרַת כְּלָיָה שֶׁגָּזַר ה׳ עַל הַדּוֹר הַהוּא נִתְקַיְּמָה, אֶלָּא שֶׁהוֹעִילָה תְּפִלַּת מֹשֶׁה שֶׁלֹּא יָמוּת הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד אֶלָּא בְּהֶמְשֵׁךְ זְמַן אָרוֹךְ. אִם כֵּן הָעֵדָה כְּבָר הִיא מְחֻיֶּבֶת כְּלָיָה. לָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן בְּחִדּוּשׁ הַגְּזֵרָה שֶׁיִּהְיֶה כְּרָגַע, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יַאֲרִיךְ לָהֶם הַזְּמַן כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַצָּה מִקּוֹדֶם. וּלְדֶרֶךְ זֶה מָצָאנוּ נַחַת רוּחַ לְקֻשְׁיָא שֶׁבָּעִנְיָן, לָמָּה יִגְזֹר ה׳ מִיתָה עַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיְתָה יָדָם בַּמַּעַל, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְגַּלָּה מִמַּאֲמַר מֹשֶׁה בְּסָמוּךְ. וְלִדְבָרֵינוּ, לְצַד שֶׁכְּבָר הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְחֻיְּבֵי מִיתָה מֵעֲוֹן הַמְּרַגְּלִים אֶלָּא שֶׁה׳ הֶאֱרִיךְ לָהֶם זְמַן, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב.) שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, וְצִוּוּ לְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ שִׂיחָה בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר לַחְזֹר מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה (ירושלמי ברכות ה:א), הֲגַם שֶׁאֵין בַּחֵטְא כְּדֵי לְהָמִית. וּכְמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְחֻיְּבֵי מִיתָה אֵין נִמְלָטִים בְּצֵאת הַמַּשְׁחִית וְיִכְלוּ בְּאֶפֶס תִּקְוָה.

שׁוּב הִצַּצְתִּי וְרָאִיתִי כִּי דִּבְרֵי ה׳ כָּאן הֵם רְפוּאָה וּתְעָלָה לַעֲדַת יִשְׂרָאֵל, כִּי אִם לֹא הָיָה ה׳ אוֹמֵר הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה וְהָיָה יוֹצֵא הַמַּשְׁחִית, הָיוּ נִמְלָטִים הַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא הָיוּ בִּכְלַל גְּזֵרַת הַמְּרַגְּלִים, וְכָל שֶׁהָיוּ בִּכְלַל גְּזֵרַת הַמְּרַגְּלִים הָיָה הַמַּשְׁחִית מְכַלֶּה אוֹתָם. וְלוֹמַר ה׳ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִבְדָּלִים מֵהֶם לְבַל יִקֶר לָהֶם מִקְרֶה רַע, לֹא הָיָה לָהֶם זְכוּת לָזֶה, שֶׁהֲרֵי סוֹף סוֹף הָיָה בְּיָדָם שֶׁמֶץ מֵהַחֵטְא שֶׁלֹּא מִחוּ בְּקֹרַח, וְאַדְרַבָּא בָּאוּ לִרְצוֹנוֹ. לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְצִוָּה לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לְהַבְדִּיל הַצַּדִּיקִים וֶהֱעִירוֹ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וּבְאֶמְצָעוּת זְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אָמַר ה׳ אֵלָיו דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה וְגוֹ׳ הֵעָלוּ מִסָּבִיב וְגוֹ׳ (במדבר טז:כד). וּלְדֶרֶךְ זֶה נוּכַל לְפָרֵשׁ כִּי מַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הִבָּדְלוּ לֹא בָּא הַדִּבּוּר אֶלָּא לַהֲעִירָם לְהִתְפַּלֵּל, לֹא שֶׁהָיָה צָרִיךְ מֹשֶׁה לְהַבְדִּיל לְבַל יִסָּפוּ בְּחַטַּאת קֹרַח. וְאוּלַי כִּי הוּא זֶה מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁתַּכְלִית הַמַּאֲמָר הָאָמוּר בָּעִנְיָן הוּא לֵאמֹר מַאֲמָר הַבָּא אַחֲרָיו שֶׁהוּא עִנְיַן הַבְדָּלַת יִשְׂרָאֵל מֵעֲדַת קֹרַח, כִּי לְעִנְיַן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֵין צְרִיכִין לְהִבָּדֵל. וּכְפִי זֶה אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שֶׁבָּא הַדִּבּוּר עַל בְּנֵי בָּתֵּיהֶם וְעַל הַצַּדִּיקִים שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּהֶם.

פסוק כב

וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת וְגוֹ׳. אָמַר שֵׁם אֵל, לְצַד שֶׁרָאָה הִתְעוֹרְרוּת תִּגְבּוֹרֶת הַדִּינִים, הִזְכִּיר חֶסֶד אֵל לְמַתֵּק הַדִּינִים.

וְאָמְרוֹ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר, טָעַן טַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת לִפְנֵי הַבּוֹרֵא, כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁכָּל הָרוּחוֹת יְקַבְּלוּ אֱלֹהוּתוֹ עֲלֵיהֶם בְּעוֹדָם בַּבָּשָׂר בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהוּא אָמְרוֹ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, פֵּרוּשׁ, הָרוּחוֹת הוּא לְשׁוֹן מַחְשָׁבָה וְרָצוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יחזקאל כ:לב) ״הָעוֹלָה עַל רוּחֲכֶם״. וְאִם כֵּן, הֲגַם שֶׁהַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְכַלּוֹתָם כְּרֶגַע הוּא מִשְׁפַּט אֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי הַטַּעַם לְמַעְלָה, עִם כָּל זֶה לְפִי הַנִּרְאֶה בַּמַּעֲשֶׂה הוּא שֶׁאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף, שֶׁאֵין כָּל הָעֵדָה בְּחֵטְא זֶה וְאַתָּה מֵמִית כֻּלָּן, וּמֵעַתָּה חָס וְשָׁלוֹם הָרוּחַ תְּמָאֵן בֶּאֱלֹהוּת כָּזֶה.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לְדַבֵּר לְפָנָיו דִּבְרֵי רִצּוּי הַמִּתְקַבֵּל לְפָנָיו, עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לוֹ בִּידִיעַת הַדְרָגַת הַחֵפֶץ שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא. הָאֶחָד הוּא שֶׁבַח וְהַלֵּל אֲשֶׁר יִתְּנוּ לוֹ צְבָא מַעְלָה, לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ שֶׁבַח וְהַלֵּל אֲשֶׁר יִתְּנוּ לוֹ נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים מִשְּׁנֵי אוֹצְרוֹת הַחַיִּים: אוֹצָר אֶחָד שֶׁל נְשָׁמוֹת שֶׁעֲדַיִן לֹא בָּאוּ לָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁעֲלֵיהֶם אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סב.) ״עַד שֶׁיִּכְלוּ נְשָׁמוֹת שֶׁבַּגּוּף״, וְאוֹצָר שֵׁנִי שֶׁל נְשָׁמוֹת שֶׁכְּבָר בָּאוּ לָעוֹלָם הַזֶּה וְחָזְרוּ וְנִתְּנוּ בְּאוֹצַר הַחַיִּים, וְכֻלָּם נוֹתְנִים שִׁיר וְשֶׁבַח וְהוֹדָאָה לַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ בְּסוֹד (משלי ט״ז:ד׳) ״כֹּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ״. לְמַעְלָה מֵהֶם הַשִּׁיר וְהַשֶּׁבַח הָעוֹלֶה מֵהַנְּשָׁמוֹת אֲשֶׁר הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲשֶׁר הֵם תּוֹךְ הַבָּשָׂר וְהוּא מוֹנְעָם מֵהַכִּיר ה׳, וְהֵם מִתְעַצְּמִים לֶאֱהֹב ה׳ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְהוֹדוֹת לְמַאֲמָרוֹ. זֶה עֶלְיוֹן וְחָשׁוּק אֵצֶל הַבּוֹרֵא לְמַעְלָה מֵהַכֹּל, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָרִים הַדְּבָרִים בְּהַרְחָבָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר גַּם בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

וְלָזֶה נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה וְרִצָּה ה׳ בַּדָּבָר שֶׁהוּא חָפֵץ בּוֹ, וְאָמַר אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר, שֶׁאַתָּה חָפֵץ שֶׁאֱלֹהוּתְךָ תִּהְיֶה לָרוּחוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵם בַּבָּשָׂר, וְאִם אַתָּה מְמִיתָם אַתָּה חָסֵר רָצוֹן זֶה, וְאֵין נָכוֹן לְהַגְבִּיר הַדִּינִים שֶׁיְּסוֹבְבוּ הֶפְסֵד קַבָּלַת אֱלֹהוּתְךָ לָרוּחוֹת שֶׁבַּבָּשָׂר שֶׁהוּא רוּם תַּכְלִית חֶשְׁקְךָ.

וְאָמַר ״הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא״, לוֹמַר שֶׁכְּפִי הַדִּין אֵין לָהֶם חִיּוּב, כִּי כֻלָּן לֹא חָטְאוּ לְחַיְּבָם, אֶלָּא אַתָּה בָּא עֲלֵיהֶם בְּקֶצֶף שֶׁהוּא תִּגְבֹּרֶת הַדִּין, וְהוּא אָמְרוֹ ״תִּקְצֹף״.

הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא. אָמַר לְשׁוֹן עָתִיד, לְצַד שֶׁעֲדַיִן לֹא חָטָא חֵטְא שֶׁחַיָּב עָלָיו מִיתָה שֶׁהִיא הַהַקְרָבָה, כִּי עַד עַתָּה לֹא עָשָׂה אֶלָּא לִגְלוּג, וְאִם הָיָה חוֹזֵר בּוֹ אֵין עָלָיו חִיּוּב.

פסוק כד

דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר. אָמַר דַּבֵּר לְשׁוֹן קֹשִׁי בְּעִנְיָן זֶה שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא טוֹבָה לְהַצִּיל נַפְשָׁם, לְהַגִּיד כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל הָרוֹצֶה לַחֲבֹל בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת, לָזֶה בָּא דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן לְהַכְרִיחוֹ לַעֲלוֹת לְבַל יַפְסִידוּ עַצְמָן שֶׁהֵם נִכְסֵי שָׁמַיִם. וְאָמַר תֵּיבַת לֵאמֹר פַּעַם שְׁנִיָּה וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר, לְצַד שֶׁאָמַר דִּבּוּר לְשׁוֹן קֹשִׁי הוֹדִיעַ כִּי קֹשִׁי זֶה עַצְמוֹ הוּא לְרוֹמְמוּת עַם סְגֻלָּה שֶׁיַּקְפִּיד ה׳ עַל חֶסְרוֹנָם. עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּתֵיבַת לֵאמֹר שֶׁאֵין חִיּוּב לוֹמַר בְּלָשׁוֹן זֶה עַצְמוֹ הֵעָלוּ וְגוֹ׳ אֶלָּא בְּלָשׁוֹן שֶׁיִּהְיֶה הַמְּכֻוָּן בּוֹ הֵעָלוּ וְגוֹ׳ וַאֲפִלּוּ יֹאמַר בְּלָשׁוֹן אַחֵר. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁלֹּא אָמַר ״הֵעָלוּ״ אֶלָּא ״סוּרוּ נָא״ וְגוֹ׳, וּבִמְקוֹם שֶׁיֹּאמַר ״מִשְׁכַּן קֹרַח״ וְגוֹ׳ אָמַר ״מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה״:

פסוק כה

וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם אָמְרוֹ וַיָּקָם, וְאִם לְהוֹדִיעַ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב מַה יָצָא לָנוּ מֵהוֹדָעָה זוֹ? אָכֵן יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ט״ז:י״ח) ״לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מה,ה) הִשְׁפַּלְתִּי – הִגְבַּהְתִּי, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב ״וַיָּקָם מֹשֶׁה״ – קִימָה הָיְתָה לוֹ בְּמַה שֶׁהָלַךְ לְדָתָן וְלַאֲבִירָם הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים אֲשֶׁר חֵרְפוּהוּ וְלֹא רָצוּ לָבֹא אֶצְלוֹ, וְהִשְׁפִּיל עַצְמוֹ הוּא וְהָלַךְ אֶצְלָם. עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ״לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן״, וְעַל מֹשֶׁה ״וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה״.

פסוק כו

וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר. פֵּרוּשׁ לֵאמֹר, שֶׁיֹּאמַר לָהֶם שֶׁכֵּן נֶאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר לָהֶם:

סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים. נִתְחַכֵּם עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְזַכּוֹתָם בְּנוֹעַם דְּבָרָיו, בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיַּעֲרִיכוּם בְּעֵרֶךְ רְשָׁעִים, וְהוּא אָמְרוֹ הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ בְּעֵינֵיהֶם עֵרֶךְ רְשָׁעִים וְיָסוּרוּ מֵעֲלֵיהֶם, כִּי יַאֲמִינוּ בְּכִלְיוֹנָם וְיִרְאוּ פֶּן תִּדְבָּקֵם הָרָעָה, וּבִשְׂכַר זֶה יְחוֹנְנֵם ה׳. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר נִתְרַצָּה ה׳ לוֹמַר לָהֶם ״הֵעָלוּ״, עִם כָּל זֶה הַצַּדִּיקִים חֲפֵצִים לְצַדֵּק בְּנֵי דּוֹרָם לֶאֱכוֹל מִפְּרִי דַרְכָּם.

פסוק כז

וַיֵּעָלוּ מֵעַל וְגוֹ׳ וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ וְגוֹ׳. יוֹדִיעַ הַכָּתוּב עֹצֶם רֶשַׁע הַקְּלִפּוֹת, שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁרָאוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יָרְאוּ לְנַפְשָׁם פֶּן תִּדְבָּקֵם הָרָעָה אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת דָּתָן וַאֲבִירָם, אַף עַל פִּי כֵן יָצְאוּ נִצָּבִים. וּמִזֶּה נִתְרַגֵּשׁ מֹשֶׁה וְאָמַר בְּזֹאת תֵּדְעוּן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ דָּתָן וַאֲבִירָם מֵהַהֶרְגֵּשׁ שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעָלוּ מִסָּבִיב, וְאַדְרַבָּה יָצְאוּ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, דָּן מֹשֶׁה בְּדַעְתּוֹ בְּוַדַּאי כִּי הָרְשָׁעִים חוֹשְׁבִים בְּרָעָתָם כִּי מֹשֶׁה עוֹשֶׂה דְּבָרִים אֵלּוּ מִדַּעְתּוֹ בְּתַחְבּוּלוֹת וְעָרְמוֹת, לוֹמַר לָהֶם לְהִתְרַחֵק כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ וְיֵחַתּוּ וְלֹא מִדִּבְרֵי ה׳, לָזֶה אָמַר בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה׳ שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ פְּרָטֵי דְּבָרִים אֵלּוּ. וְהִתְנָה כִּי מִלְּבַד שֶׁיָּמוּתוּ, עוֹד לָהֶם שֶׁיָּמוּתוּ מִיתָה מְשֻׁנָּה מִכָּל הַמִּיתוֹת, וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר עוֹד.

פסוק כח

בְּזֹאת תֵּדְעוּן וְגוֹ׳ כִּי לֹא מִלִּבִּי. צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ יַחְשֹׁב מֹשֶׁה לְעַם ה׳ שֶׁעֲדַיִן לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ לִנְבִיא אֱמֶת? עוֹד לָמָּה כָּפַל לוֹמַר לֹא מִלִּבִּי? וְאוּלַי כִּי צַד הַחֲשָׁד הָיָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁמָּצָא מֹשֶׁה חֵן בְּעֵינֵי ה׳, כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה חָפֵץ לָתֵת גְּדֻלָּה לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו, כְּגוֹן הַכְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן וְהַנְּשִׂיאוּת לֶאֱלִיצָפָן וְכַדּוֹמֶה, הָיָה עוֹשֶׂה וְנִמְלָךְ בַּה׳ וְהָיָה ה׳ מַסְכִּים עַל יָדוֹ, אוֹ הָיָה חָפֵץ וְחוֹשֵׁק בְּלִבּוֹ לָתֵת לְאָחִיו וְכַדּוֹמֶה וַה׳ נָתַן לוֹ תַּאֲוַת לִבּוֹ, אֲבָל לֹא לְצַד שֶׁיֵּשׁ עִכּוּב בַּדָּבָר כִּי הוּא זֶה הָרָאוּי לַכְּהֻנָּה. לָזֶה אָמַר בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה׳ שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֶת וְגוֹ׳, לֹא שֶׁהָיִיתִי עוֹשֶׂה וְהוּא מַסְכִּים עַל יָדִי לְמַה שֶׁהָיִיתִי חָפֵץ בְּדַעְתִּי. וּכְנֶגֶד חֲשָׁשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה חוֹשֵׁק בְּלִבּוֹ עַל הַדָּבָר, אָמַר כִּי לֹא מִלִּבִּי, פֵּרוּשׁ, לֹא הָיִיתִי אֲנִי חָפֵץ בַּדָּבָר וַה׳ מַסְכִּים עַל מַה שֶׁבְּלִבִּי. וְשִׁעוּר תֵּבַת כִּי הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: טַעַם שֶׁאֵינִי צָרִיךְ לְהוֹכִיחַ שֶׁה׳ שְׁלָחַנִי לִשְׁלֹל שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מַה שֶׁלֹּא הִסְכִּים ה׳ עָלָיו, אֶלָּא לִשְׁלֹל שֶׁלֹּא מִלִּבִּי הָיוּ הַדְּבָרִים כַּנִּזְכָּר, וְהָבֵן.

אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּפָסוּק ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם״ אֲפִילוּ גּוֹי (בבא קמא לח.), וְכָאן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֲפִילוּ בְּמִיתַת הָאוּמּוֹת שֶׁהִיא מִיתָה מְנֻוֶּלֶת, זֶה בְּעֵרֶךְ הַמִּיתָה עַצְמָהּ. וּכְנֶגֶד הַגּוּף אָמַר וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלכים ב ט:לד) ״פִּקְדוּ אֶת הָאֲרוּרָה וְקִבְרוּהָ״, קְבוּרָה כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. לֹא ה׳ שְׁלָחָנִי, פֵּרוּשׁ, אֶלָּא מִלִּבִּי, וַה׳ לֹא מִיחָה בִּי. וְאִם בְּרִיאָה וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה תִּהְיֶה לָהֶם מִיתָה רָעָה וְיֹאבְדוּ גּוּף כְּנֶפֶשׁ.

פסוק ל

וְאִם בְּרִיאָה וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר בְּרִיאָה יִבְרָא ה׳, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לז:) בְּפָסוּק ״אָרוּר וְכוּ׳ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ״, שֶׁמֵּאוֹתוֹ יוֹם נִסְתַּם וְנֶחְתַּם פִּי הָאָרֶץ, וּכְשֶׁהִיא רוֹצָה לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי ה׳ כְּדֶרֶךְ כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה לִפְנֵי הַבּוֹרֵא הִיא אוֹמֶרֶת בִּכְנָפֶיהָ, דִּכְתִיב (ישעיהו כד:טז) ״מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ״. וְכָאן כְּשֶׁרָצָה מֹשֶׁה לְהַעֲנִישׁ הָרְשָׁעִים הָהֵם אָמַר וְאִם בְּרִיאָה, פֵּרוּשׁ, אוֹתָהּ בְּרִיאָה שֶׁכְּבָר בָּרָא ה׳ שֶׁהִיא פִּי הָאָרֶץ, וְעַל יְדֵי מַעֲשֶׂה נִסְתַּם וְהָיָה כְּלֹא הָיָה, עַתָּה יַחְזֹר ה׳ לִבְרֹא אוֹתָהּ הַבְּרִיאָה שֶׁיִּהְיֶה לָהּ פֶּה, וּפָצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ שֶׁהָיָה לָהּ מִקּוֹדֶם וּבָלְעָה אוֹתָם. וְאוּלַי כִּי זֶה יִהְיֶה לָהּ תִּקּוּן לְמַה שֶׁפָּצְתָה לִבְלֹעַ אִישׁ צַדִּיק, עַתָּה תִּפְצֶה פִּיהָ לִבְלֹעַ אוֹיְבֵי ה׳.

פסוק לא

כְּכַלֹּתוֹ וְגוֹ׳ אֵת כָּל הַדְּבָרִים. פֵּרוּשׁ, לֹא אִיחֲרָה וְלֹא קָדְמָה, אֶלָּא הִמְתִּינָה עַד שֶׁאָמַר כָּל הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִין בָּעִנְיָן, וְתֵכֶף לְכַלּוֹתוֹ נִבְקְעָה.

וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה וְגוֹ׳ וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ וְגוֹ׳. וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר וַתִּפְתַּח וְגוֹ׳ אוֹ וַתִּבָּקַע, עוֹד אָמַר בַּבְּקִיעָה ״הָאֲדָמָה״ וּבַפְּתִיחָה הָאָרֶץ. אוּלַי כִּי לֹא הָיָה שָׁם פֶּה הָאָרֶץ בִּמְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵיהֶם, לָזֶה נִבְקְעָה הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הָיוּ עוֹמְדִים עָלֶיהָ וְנִזְדַּמֵּן שָׁם פֶּה הָאָרֶץ וְנִפְתְּחָה, וְלָזֶה כְּנֶגֶד הַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים בּוֹ אָמַר וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה, וּכְנֶגֶד פִּי הָאָרֶץ אָמַר וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ וְגוֹ׳:

פסוק לג

וַיֵּרְדוּ וְגוֹ׳ שְׁאֹלָה. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא שָׁלְטָה בָּהֶם הָאָרֶץ לְהָרְגָם, אֶלָּא נִשְׁאֲרוּ חַיִּים וְנִתְּנָה הָאָרֶץ בְּפִקָּדוֹן לְגֵיהִנֹּם, וְהוּא אָמְרוֹ חַיִּים שְׁאֹלָה וְלֹא אָמַר לִשְׁאוֹל. וַהֲגַם שֶׁכָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ״ד בִּתְחִלָּה הִטִּיל לָהּ הֵ״א בְּסוֹפָהּ, עִם כָּל זֶה לֹא לְחִנָּם יַעֲשֶׂה כֵן, וִיכַוֵּין שֶׁאַחַר שֶׁיָּרְדוּ לִשְׁאוֹל נָתַן ה׳ בָּהֶם כֹּחַ וְלֹא מֵתוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ק.) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בָּרְשָׁעִים לְקַבֵּל עָנְשָׁם, כְּמוֹ כֵן אֵלּוּ נִשְׁאֲרוּ חַיִּים אַחַר שֶׁהָיוּ בִּשְׁאוֹל עַצְמָהּ כְּדֵי שֶׁיִּרְבֶּה הַרְגָּשָׁתָם. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״לִשְׁאוֹל״ הָיָה נִשְׁמָע שֶׁלֹּא הָיוּ חַיִּים אֶלָּא עַד הַגָּעָתָם לִשְׁאוֹל וּבְהַגִּיעָם מֵתוּ וְלֹא הָיָה לָהֶם חַיּוּת אַחַר שֶׁהִגִּיעוּ לִשְׁאוֹל.

פרק יז

פסוק ב

אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר. טַעַם אֶלְעָזָר, לְצַד שֶׁלֹּא הֶחְשִׁיב ה׳ הַדָּבָר שֶׁיֵּעָשֶׂה עַל יְדֵי אַהֲרֹן שֶׁהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל, אוֹ לְצַד שֶׁעַל יְדֵי אַהֲרֹן נַעֲשָׂה הַמִּשְׁפָּט וּמֵתוּ מַקְרִיבֵי הַמַּחְתּוֹת, לֹא רָצָה ה׳ שֶׁיֵּעָשֶׂה עַל יָדוֹ הֲרָמַת הַמַּחְתּוֹת.

וְיָרֵם אֶת הַמַּחְתֹּת. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר וְיָרֵם בְּוָא״ו כֵּיוָן שֶׁזֶּה הוּא הַתְחָלַת הַמִּצְוָה. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן שֶׁהוּא בְּלִיעַת קֹרַח וַעֲדָתוֹ, שֶׁרָאוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי מֵה׳ יָצָא דְּבַר כְּהוּנַּת אַהֲרֹן, וְעוֹד הוֹסִיף תּוֹקֶף וְחוֹזֶק הַכְּהוּנָּה בְּיַד אַהֲרֹן לְדוֹרוֹת, שֶׁיָּרֵם הַמַּחְתּוֹת וְגוֹ׳ וְעָשׂוּ אוֹתָם רִקּוּעֵי פַחִים וְגוֹ׳ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳.

פסוק ג

הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא מִלִּבָּם לְבַל יִדְאֲגוּ עַל הֱיוֹת הַדָּבָר בְּסִבָּתָם. גַּם לְבַל יַחְשֹׁב אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל כִּי הֵם הָיוּ לָהֶם סִבָּה, לָזֶה אָמַר הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשׁוֹתָם פֵּרוּשׁ, שֶׁהֵם חִבְּלוּ בְּעַצְמָן וְחִסְּרוּ נַפְשָׁם וְלֹא הָיָה לָהֶם סִבָּה מִזּוּלָתָם. וְאַף עַל פִּי כֵן מָצִינוּ שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל בְּכַוָּנַת ה׳ בִּדְבָרִים אֵלּוּ וַיִּלּוֹנוּ עַל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה׳ (במדבר יז:ו).

כִּי הִקְרִיבוּם לִפְנֵי ה׳ וַיִּקְדָּשׁוּ. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי מְצַוְּךָ לְהָרִים הַמַּחְתּוֹת, לֹא שֶׁנִּתְרַצֵּיתִי בַּקְּטֹרֶת שֶׁהִקְרִיבוּ לְפָנַי, אֶלָּא בְּמַה שֶׁהִקְרִיבוּם, פֵּרוּשׁ, לְגוּפָן שֶׁל מַחְתּוֹת, וְקוֹדֶם שֶׁנָּתְנוּ עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת אֲשֶׁר הִיא זָרָה וּמְאוּסָה אֶצְלִי כְּבָר נִתְקַדְּשׁוּ הַמַּחְתּוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּקְדָּשׁוּ, וּמִידֵי דַּהֲוָה כְּמַקְרִיב כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב לַמִּקְדָּשׁ שֶׁהֵם קֹדֶשׁ. וְהַגַּע עַצְמְךָ אִם הַמַּקְרִיבִין הָיוּ נִמְלָכִים וְחוֹזְרִים בָּהֶם וְלֹא הָיוּ נוֹתְנִים הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ, מִי הָיוּ יוֹצְאִין הַמַּחְתּוֹת לְחוּלִּין? וּמֵעַתָּה לֹא מִפְּנֵי שֶׁנָּתְנוּ הַקְּטֹרֶת עֲלֵיהֶן יָצְאוּ הַמַּחְתּוֹת מִקְּדוּשָּׁתָן. וּמַה שֶּׁטָּעַן רַמְבַּ״ן כְּנֶגֶד רַשִׁ״י וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: זֶה דּוֹמֶה לְזָר שֶׁעָשָׂה כְּלֵי שָׁרֵת לְהַקְטִיר בַּחוּץ – עָלָיו אָמַר הַכָּתוּב ״הִקְרִיבוּם לִפְנֵי ה׳״ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, פֵּרוּשׁ, שֶׁהִקְדִּישׁוּם וֶהֱבִיאוּם לַמָּקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ.

פסוק ה

לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב וְגוֹ׳ וְלֹא יִהְיֶה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְלֹא יִהְיֶה וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סנהדרין קי.) שֶׁבָּאָה אַזְהָרָה לַמַּחְזִיק בְּמַחְלוֹקֶת שֶׁעוֹבֵר בְּלָאו שֶׁל ״וְלֹא יִהְיֶה״ וְגוֹ׳. וְחוּץ מִדַּרְכָּם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ לָתֵת טַעַם לָמָּה הֻצְרַךְ לְזִכָּרוֹן זֶה וְלֹא הִסְפִּיק בָּאַזְהָרָה בַּתּוֹרָה ״לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר״ וְכָל הַקָּרֵב וְגוֹמֵר תִּבְלָעֶנּוּ הָאָרֶץ, לָזֶה אָמַר וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח פֵּרוּשׁ, אִם אֲנִי מְצַוֶּה בְּלֹא זִכָּרוֹן זֶה אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יוֹעִיל לְאֵיזֶה אָדָם מֵהֶם בְּאַזְהָרָה וְיָמוּת כְּקֹרַח וַעֲדָתוֹ, וְזִכָּרוֹן זֶה יוֹעִיל שֶׁלֹּא יְסֻבַּב לוֹ לִהְיוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְקֹרַח וְלַעֲדָתוֹ.

כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁאָמַר וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְגוֹ׳, מִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הָעוֹמֵד מִקּוֹדֶם לְעַרְעֵר עַל הַכְּהוּנָּה יִהְיֶה לוֹ כְּקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ, וְדָבָר זֶה לֹא מָצִינוּ שֶׁהִתְרָה ה׳ כֵּן. לָזֶה אָמַר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ, פֵּרוּשׁ לְקֹרַח. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְקֹרַח ״וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה׳ וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ״ וְגוֹ׳, הָיוּ דִּבְרֵי ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה לְהַתְרוֹתוֹ, וְלֹא אֲמָרָן מֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ, פֵּרוּשׁ לְקֹרַח הַמֻּזְכָּר בְּסָמוּךְ.

פסוק ו

וַיִּלֹּנוּ כָּל וְגוֹ׳ לֵאמֹר אַתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לֵאמֹר, אַחַר שֶׁהַתְּלוּנָה הִיא עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, מַה מָקוֹם לוֹמַר לֵאמֹר? וְאוּלַי כִּי הָעָם לֹא אָמְרוּ הַדְּבָרִים כִּכְתָבָן ״אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה׳״, אֶלָּא אָמְרוּ דִּבְרֵי תְּלוּנוֹת שֶׁכַּוָּנַת כְּלָלוּת דִּבְרֵיהֶם הִיא ״אַתֶּם הֲמִתֶּם״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר וַיִּלֹּנוּ וְגוֹ׳, וְכַוָּנַת תְּלוּנָתָם הִיא לֵאמֹר לָהֶם ״אַתֶּם הֲמִתֶּם״ וְגוֹ׳.

עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר עוֹד אֵיךְ טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם לַעֲשׂוֹת תְּלוּנָה עַל מֹשֶׁה בְּלֹא סִבָּה, מַה פִּשְׁעוֹ וּמַה חַטָּאתוֹ, וּמַה גַּם אַחַר שֶׁרָאוּ כַּמָּה הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ לִפְנֵי דָּתָן וַאֲבִירָם אוּלַי יָשׁוּבוּ וְכוּ׳, זֶה יַגִּיד שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לְבַל יָמוּתוּ. אָכֵן תַּרְעוֹמֶת הָעֵדָה הָיְתָה עַל מַה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה הַמִּבְחָן שֶׁל הַקְּטֹרֶת בְּכֻלָּן יַחַד, שֶׁהָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת הַמִּבְחָן בְּקֹרַח לְבַד, וּכְשֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה בּוֹ הַמִּשְׁפָּט לֹא הָיוּ נִגָּשִׁים הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים נְשִׂיאֵי עֵדָה וְלֹא הָיוּ מֵתִים. וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ בְּמַאֲמַרְכֶם שֶׁאֲמַרְתֶּם לָהֶם ״קְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וְגוֹ׳ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם״, בָּזֶה הֲמִתֶּם אֶת עַם ה׳. וְלֹא הִתְרַעֲמוּ הָעֵדָה עַל מִיתַת קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם, אֶלָּא עַל הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים שֶׁכֻּלָּן הָיוּ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת. וּלְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁתַּרְעוֹמֶת הָעֵדָה הָיְתָה לְמָה שֶׁצִּוָּם לְהַקְטִיר הַקְּטֹרֶת שֶׁהִיא עֲבוֹדָה יוֹתֵר קְדוֹשָׁה וַחֲמוּרָה וְלֹא עָשָׂה הַמִּבְחָן בְּאֶחָד מִשְּׁאָר עֲבוֹדוֹת, יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם, פֵּרוּשׁ בְּמַאֲמַרְכֶם שֶׁאֲמַרְתֶּם לָהֶם לְהַקְטִיר קְטֹרֶת אַתֶּם הֱיִיתֶם סִבָּה שֶׁיָּמוּתוּ.

פסוק י

הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הוּא מְדַבֵּר, אֶלָּא עַל אוֹתָם שֶׁלֹּא הָיוּ בִּכְלַל הַמַּלִּינִים, וְהָעֵד הַנֶּאֱמָן אָמְרוֹ וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר וּפֵרוּשׁ לַאֲחֵרִים, וְדִקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר הַזֹּאת לְהַרְאוֹת בָּאֶצְבַּע בַּמַּלִּינִים לִשְׁלֹל זוּלָתָם שֶׁאֵינָן בִּכְלַל הַכִּלָּיוֹן. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר הֵרֹמּוּ וַהֲרֵי יָכוֹל ה׳ לְהָמִית רָשָׁע לִפְנֵי צַדִּיק כְּמַעֲשֵׂה הֲרִיגַת בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם. וּלְפִי דְּבָרֵינוּ שֶׁעַל שְׁאָר הָעָם שֶׁלֹּא הָיוּ בִּכְלַל הַמַּלִּינִים הוּא אוֹמֵר, לְפִי שֶׁהָיוּ בִּכְלַל גְּזֵרַת הַמְּרַגְּלִים יֵשׁ צֹרֶךְ בַּדָּבָר לְהִתְרַחֵק לְבַל תִּפְגַּע בָּהֶם מִדַּת הַדִּין. וּמַאֲמַר כְּרָגַע פֵּרַשְׁתִּי (במדבר ט״ז:כ״א).

פסוק יא

קַח אֶת הַמַּחְתָּה. לֶהֱיוֹת שֶׁאָמְרוּ כִּי סִבַּת הַשְּׂרוּפִים הָיְתָה בִּשְׁבִיל הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת שֶׁהוּא סִבֵּב מִיתַת עַם ה׳, לָזֶה הֶרְאָה לָהֶם כִּי הֲגַם שֶׁהַקְּטֹרֶת הָיָה חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, אַדְרַבָּא עָצַר הַמִּיתָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל, וּבָזֶה יַצְדִּיקוּ כִּי הַכֹּל מַעֲשֵׂה ה׳ כִּי הוּא מֵמִית לַחַיָּב בְּאֵין סוֹבֵב. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שבת פט.) כִּי דָּבָר זֶה לְמָדוּ מִס״מ בַּעֲלוֹתוֹ לְקַבֵּל תּוֹרָה.

פסוק יב

וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, סָמוּךְ לְדִבּוּרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא שָׁהָה אֲפִלּוּ רֶגַע. עוֹד יִרְצֶה, לְצַד שֶׁהָעִנְיָן כָּאן הוּא הֵפֶךְ הַדִּין לְהַקְטִיר קְטֹרֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, לָזֶה אָמַר וַיִּקַּח אַהֲרֹן, וְטַעַם ״וַיִּקַּח״ הוּא ״כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה״, פֵּרוּשׁ, עַל פִּי נָבִיא, וְיֵאָמֵן נָבִיא כְּשֶׁיֹּאמַר לַעֲבֹר עַל מִצְוָה אַחַת מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה לְפִי שָׁעָה, וּכְאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל (מלכים א יח,ל).

פסוק יג

וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, תצוה טו) שֶׁאָמְרוּ שֶׁתְּפָסוֹ לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית וּמְנָעוֹ מֵהַשְׁחִית, וּמָנָה הַמּוּמָתִים לְבַל יוֹסִיף עֲלֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים, פֵּרוּשׁ שֶׁהִגְבִּיל מִסְפַּר הַמֵּתִים מִבֵּין הַחַיִּים לְבַל יוֹסִיף הַכּוֹת עוֹד. וְלָזֶה אָמַר וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת, לוֹמַר אֵלֶּה הֵם שֶׁעָמְדוּ בְּמִסְפַּר הַמֵּתִים, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה, שֶׁלֹּא יוֹסִיף עוֹד הַכּוֹת עַל מִסְפָּר זֶה.

פסוק טו

וַיָּשָׁב אַהֲרֹן וְגוֹ׳ וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה. חָזַר לוֹמַר וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר ״וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה״, לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁכָּלָה עֲנַן הַקְּטֹרֶת וְשָׁב אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה נִשְׁאֲרָה הַמַּגֵּפָה עֲצוּרָה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁלֹּא נֶעֶצְרָה אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהָיָה עוֹלֶה עֲנַן הַקְּטֹרֶת עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות י״ז:י״א) ״כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ״ וְגוֹ׳:

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, קרח יב) שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא קִבֵּל הַמַּשְׁחִית מֵאַהֲרֹן שֶׁאָמַר לוֹ ״אֲנִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם״, עַד שֶׁהֱבִיאוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְשָׁמַע מִפִּי הַשְּׁכִינָה. וְהוּא אָמְרוֹ וְהַמַּגֵּפָה, פֵּרוּשׁ, מַלְאַךְ הַמַּשְׁחִית נִקְרָא מַגֵּפָה, גַּם הוּא הֶחְלִיט לְהֵעָצֵר. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה, וּלְמַעְלָה אָמַר וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה, פֵּרוּשׁ הָיְתָה לָהּ מְנִיעָה מֵאַהֲרֹן אֲבָל הוּא לֹא הָיָה רוֹצֶה לִמָּנַע, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַחַר כָּךְ גַּם הַמַּגֵּפָה הִסְכִּימָה לִהְיוֹת נֶעֱצָרָה.

פסוק יז

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם. אָמְרוֹ דַּבֵּר וְגוֹ׳ וְקַח מֵאִתָּם שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהֵם שְׁנֵי עִנְיָנִים, לְצַד שֶׁיְּצַו ה׳ עַל יִשְׂרָאֵל לְהָבִיא הַמַּטּוֹת וְעַל מֹשֶׁה לָקַחַת מֵאִתָּם, לָזֶה אָמַר דַּבֵּר וְקַח, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הֲבָאַת יִשְׂרָאֵל, רְמָזָהּ בְּכֹחַ וָא״ו שֶׁל וְקַח. עוֹד נִרְאֶה טַעַם אָמְרוֹ וְקַח בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן מִלְּבַד זִכְרוֹן הַמַּחְתּוֹת אֲשֶׁר עֲשָׂאוּם רִקּוּעֵי פַחִים וְגוֹ׳, עוֹד קַח מֵאִתָּם וְגוֹ׳ לְהַרְאוֹתָם כִּי בְּאַהֲרֹן בָּחַר לוֹ יָהּ.

מֵאִתָּם וְגוֹ׳ מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵיהֶם. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר מֵאִתָּם וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״מֵאֵת כָּל נְשִׂיאֵיהֶם״, לְעַכֵּב שֶׁלֹּא יִקַּח הַמַּטּוֹת אֶלָּא מֵאִתָּם וְלֹא יִקַּח מֹשֶׁה בַּעֲדָם. וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״קַח מֵאֵת נְשִׂיאֵיהֶם מַטֶּה מַטֶּה״ לֹא הָיִיתִי מִתְחַיֵּב לוֹמַר שֶׁהֵם יָבִיאוּ, וְהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁהוּא הַדִּין שֶׁיִּקַּח מֹשֶׁה בִּשְׁבִילָם וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, אוֹ הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁכַּוָּנַת אָמְרוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵיהֶם וְגוֹ׳ שֶׁיִּהְיֶה מִשֶּׁלָּהֶם וּלְעוֹלָם מֹשֶׁה יִקַּח, לָזֶה בָּא מַאֲמַר מֵאִתָּם לְעִכּוּב. וְטַעַם הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָקוֹם לוֹמַר כִּי מֹשֶׁה בָּחַר לָהֶם עֵץ לֹא יִצְלָח.

פסוק יח

וְאֵת שֵׁם אַהֲרֹן תִּכְתֹּב עַל מַטֵּה לֵוִי וְגוֹ׳. מִמַּה שֶׁלֹּא צִוָּה מִקֹּדֶם לָקַחַת מַטֶּה לְמַטֵּה לֵוִי, יַגִּיד כִּי הוּא בִּכְלַל הַשְּׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת וּמַטֵּה לֵוִי בִּכְלַל הַשְּׁנֵים עָשָׂר. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁכָּכָה עָשׂוּ, שֶׁלָּקְחוּ עֵץ אֶחָד וְחִלְּקוּהוּ לִשְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים, וְכָל שֵׁבֶט לָקַח שִׁיבָא מִכְּשׁוּרָא, וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין שֶׁל אַהֲרֹן לְשֶׁל כֻּלָּן, שֶׁבָּזֶה יִצְדַּק הַמִּבְחָן. וּבָזֶה יְדֻיַּק מַאֲמַר הַכָּתוּב וַיִּתְּנוּ אֵלָיו כָּל נְשִׂיאֵיהֶם וְגוֹ׳ וּמַטֵּה אַהֲרֹן בְּתוֹךְ מַטּוֹתָם, פֵּרוּשׁ, חֵלֶק אֶחָד מִתּוֹךְ הָעֵץ שֶׁמִּמֶּנּוּ לָקְחוּ מַטּוֹתָם. שׁוּב בָּא לְיָדִי מַאֲמַר רַזַ״ל (במדבר רבה יח,כג) שֶׁאָמְרוּ כִּדְבָרֵינוּ.

פסוק כ

וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶבְחַר בּוֹ וְגוֹ׳. וְלֹא הִסְפִּיק כָּל מַה שֶׁעָשָׂה ה׳ בְּקֹרַח, אוּלַי שֶׁהָיוּ חוֹשְׁבִים כִּי מַה שֶׁאֵרַע לְקֹרַח הוּא עַל שֶׁדִּבֵּר נֶגֶד מֹשֶׁה וְחָלַק עָלָיו, וַה׳ יִנְקֹם נָקָם עַל כְּבוֹד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ, וּלְעוֹלָם אֶפְשָׁר שֶׁיִּבְחַר בִּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים לְשָׁרְתוֹ, לָזֶה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת מִבְחַן הַמַּטּוֹת.

פסוק כג

וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים. רַזַ״ל אָמְרוּ (במדבר רבה יח,כג) טַעַם שְׁקֵדִים – לְהָעִיר שֶׁכָּל הַמְּעַרְעֵר עַל הַכְּהוּנָּה פּוּרְעָנוּתוֹ מְמַהֶרֶת לָבוֹא, עַד כָּאן. וְנִרְאֶה שֶׁהֻכְרְחוּ לוֹמַר כֵּן, שֶׁאֵין רָאוּי לְבַעַל הַנֵּס לְבַקֵּשׁ פְּרִי הַמְּמַהֵר לְהַפְרִיחַ, שֶׁנִּרְאֶה חָס וְשָׁלוֹם הַפְחָתַת הַיְּכוֹלֶת שֶׁמְּבַקֵּשׁ אַחַר פְּרִי שֶׁמְּמַהֵר. לָזֶה אָמְרוּ כִּי יֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר שֶׁהֻצְרַךְ לְהַפְרִיחַ שְׁקֵדִים וְלֹא פְּרִי אַחֵר, לוֹמַר שֶׁמְּמַהֵר לִפָּרַע וְכוּ׳, שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה מוֹצִיא חָרוּב.

פסוק כו

וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳ כֵּן עָשָׂה. טַעַם שֶׁכָּפַל הַדָּבָר יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ תֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁצִּוָּהוּ וְלֹא אִחֵר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ פֵּרוּשׁ לְהָשִׁיב כֵּן עָשָׂה, וּכְפִי זֶה מַאֲמַר כַּאֲשֶׁר נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.

פסוק כח

כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב וְגוֹ׳. נִתְעוֹרְרוּ עַתָּה וְלֹא קוֹדֶם, הֲגַם שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר לָהֶם דָּבָר זֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (שיר השירים רבה א:ב:ג) מַאן דְּנָכִית לֵיהּ חִוְיָא מֵחֶבְלָא וְכוּ׳:

פרק יח

פסוק א

אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ. פֵּרוּשׁ בֵּית אָבִיךָ נִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁבָּא עַל מֹשֶׁה שֶׁהוּא מֵאָבִיו, שֶׁגַּם עָלָיו בָּאָה הָאַזְהָרָה, דְּאִלּוּ עַל הַקְּהָתִים הֲלֹא כָּהֵם כִּשְׁאָר יִשְׂרָאֵל בְּהַכְנָסַת מִשְׁכַּן ה׳. וְעוֹד מִמַּה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וְגַם אֶת אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי״ וְגוֹ׳ יַגִּיד שֶׁעַד עַתָּה לֹא הָיָה מְדַבֵּר בָּהֶם. אֶלָּא נִרְאֶה פֵּרוּשׁ בֵּית אָבִיךָ זֶה מֹשֶׁה, וּכְמַאן דְּאָמַר (זבחים קב.) שֶׁלֹּא פָּסְקָה כְּהוּנָּה מִמֹּשֶׁה, וַאֲפִילוּ לְמַאן דְּאָמַר שֶׁלֹּא נִתְכַּהֵן מֹשֶׁה אֶלָּא בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים סוֹבֵר אֲנִי שֶׁלֹּא נֶאֱסַר לִכָּנֵס לִמְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בֵּית אָבִיךָ״ אֵלּוּ הַלְוִיִּם, מְלַמֵּד שֶׁהַלְוִיִּם מוּזְהָרִים עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ לִדְרוֹשׁ בַּכָּתוּב הַהֲלָכוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם מִסִּינַי.

אִתָּךְ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר אִתָּךְ אַחַר שֶׁהִזְכִּיר אַהֲרֹן בְּפֵרוּשׁ. וְאוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁבְּכָל זְמַן מֻזְהָרִים יַחַד, לְבַל תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ זְמַן שֶׁחַיָּב אַהֲרֹן וְיֵשׁ זְמַן שֶׁחַיָּבִים בָּנָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר אִתָּךְ לוֹמַר שֶׁמֻּזְהָרִים יַחַד בְּכָל הַזְּמַנִּים.

פסוק ג

גַם הֵם גַּם אַתֶּם. פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא גַם הֵם כְּיִשְׂרָאֵל הַקְּרֵבִין, גַּם אַתֶּם בַּעֲדָם כְּמוֹ שֶׁקָּדַם לוֹמַר אַתָּה וְגוֹ׳ תִּשְׂאוּ עֲוֹן וְגוֹ׳.

וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ בַּעֲרָכִין (ערכין יא:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תַּנְיָא ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״ – אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה, הֵם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה. אָמַר אַבַּיֵּי: מְשׁוֹרֵר שֶׁשָּׁעַר בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ בְּמִיתָה, עַד כָּאן. וְכָתַב רַשִׁ״י דְּלֵית לֵיהּ לְאַבַּיֵּי הָא מַתְנִיתָא דְּקָתָנֵי ״הֵם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה״, וְאַשְׁכַּח תַּנָּא דְּקָאֵי כְּוָתֵיהּ, עַד כָּאן.

וְרַמְבַּ״ם זַ״ל בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אוֹ שֶׁסִּיֵּעַ לֵוִי בִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ מְלַאכְתּוֹ חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְלֹא יָמֻתוּ״, אֲבָל כֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת לֵוִי אֵינוֹ בְּמִיתָה אֶלָּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה לְכָל מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם, בֵּין מַה שֶׁכָּתַב ״אוֹ שֶׁסִּיֵּעַ בֶּן לֵוִי״ וְכוּ׳, שֶׁהֲרֵי לְכָל הַסְּבָרוֹת שֶׁהֵבִיא בַּגְּמָרָא לֹא מַשְׁמַע כֵּן. אִם כְּתַנָּא דְּבָרַיְתָא הֲרֵי קָתָנֵי בְּפֵרוּשׁ הֵם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה, אִם כְּתַנָּא שֶׁל מַעֲשֶׂה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אִם כְּמוֹ שֶׁעָלָה עַל דַּעַת הַתַּלְמוּד שֶׁאָמַר תַּנָּאֵי הִיא שֶׁרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סוֹבֵר הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר בְּאַזְהָרָה וְלֹא גָּזְרוּ מְסַיֵּעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן סוֹבֵר בְּמִיתָה וְגָזְרוּ מְסַיֵּעַ, אִם כֵּן בֵּין לְמַר וּבֵין לְמַר מְסַיֵּעַ אֵינוֹ אֶלָּא גְּזֵרָה מִדְּרַבָּנָן, וְלָמָּה פָּסַק רַמְבַּ״ם ״אוֹ שֶׁסִּיֵּעַ בֶּן לֵוִי וְכוּ׳ בִּמְלָאכָה וְכוּ׳ חַיָּב מִיתָה״? וְאִם לְפִי מַה שֶׁדָּחָה הַשַּׁ״ס דְּכוּלֵּהּ עָלְמָא בְּאַזְהָרָה וְכוּ׳, אִם כֵּן מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר מַמָּשׁ אֵינוֹ חַיָּב וְכָל שֶׁכֵּן מְסַיֵּעַ. וְאִם דַּעַת רַמְבַּ״ם הִיא כְּאַבַּיֵי, שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר: א׳ שֶׁאַבַּיֵי לֹא אָמַר שֶׁסִּיֵּעַ אֶלָּא מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר, וּמִדִּבְרֵי הַשַּׁ״ס מוּכָח שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין הָעוֹשֶׂה לַמְסַיֵּעַ. ב׳ שֶׁאַבַּיֵי דּוֹרֵשׁ חִיּוּב לָזֶה מִפָּסוּק ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״ (במדבר יח:ז), וְרַמְבַּ״ם זַ״ל כָּתַב דִּכְתִיב ״וְלֹא יָמֻתוּ״ שֶׁהוּא פָּסוּק ״וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם גַּם אַתֶּם״. בֵּין מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּדִין כֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת לֵוִי שֶׁאֵינוֹ בְּמִיתָה קָשֶׁה, כִּי מֵהַבָּרַיְתָא שֶׁהֵבִיא בַּשַּׁ״ס (ערכין יא:) שֶׁאָמְרָה ״אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה״, וְלֹא הֵבִיא הַתַּלְמוּד תַּנָּא שֶׁחוֹלֵק בַּדָּבָר, מַשְׁמַע שֶׁכֵּן עָלָה בְּיָדָם הַדָּבָר. וְלָמָּה יַחְלֹק הָרַמְבַּ״ם עַל הַגְּמָרָא?

וְנִרְאֶה כִּי רַמְבַּ״ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה תָּלָא זַיְנֵיהּ בְּבָרַיְתָא הוּבְאָה בְּסִפְרֵי (ספרי במדבר קטז), וְזֶה לְשׁוֹנָם: וּכְבָר בִּקֵּשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא לְסַיֵּעַ אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָא בַּהֲגָפַת דְּלָתוֹת, אָמַר לוֹ: חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ, שֶׁאֲנִי מִן הַשּׁוֹעֲרִים וְאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁבֶּן לֵוִי חַיָּב עַל עֲבוֹדַת בֶּן לֵוִי אַחֵר, וְאָנוּ שׁוֹמְעִין גַּם כֵּן שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ אֶלָּא מְסַיֵּעַ חַיָּב מִיתָה, וְהוּא פְּסַק רַמְבַּ״ם עַצְמוֹ.

וַהֲגַם שֶׁמֵּהַתַּלְמוּד מַשְׁמַע בְּהֵפֶךְ, הִכְרִיעַ הָרַמְבַּ״ם כְּגִרְסַת סִפְרֵי מִשְּׁנֵי טְעָמִים: א׳, כִּי לְדִבְרֵי הַתַּלְמוּד בֵּין לְקָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ בֵּין לְמַה שֶׁדָּחָה הַתַּלְמוּד דְּכוּלֵּהּ עָלְמָא בְּאַזְהָרָה, בֵּין לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּין לְרַבִּי יוֹחָנָן אֵין הַמְּשׁוֹרֵר יָכוֹל לִהְיוֹת שׁוֹעֵר, וְלֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בִּמְסַיֵּעַ. אִם כֵּן מַה הוּא זֶה שֶׁאוֹמֵר רַבִּי יוֹחָנָן ״חֲזוֹר בְּךָ שֶׁאַתָּה מִן הַמְּשׁוֹרְרִים״ וְכוּ׳, הֲלֹא גַּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ יוֹדֵעַ זֶה, וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״חֲזוֹר שֶׁאַף הַמְּסַיֵּעַ אָסוּר״ מִשּׁוּם גְּזֵרַת רַבָּנָן. וְעוֹד, כְּשֶׁנֹּאמַר שֶׁהַמְּשׁוֹרֵר אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת שׁוֹעֵר, מַה לִי שׁוֹעֵר לְבַדּוֹ אוֹ עִם אַחֵר, הֲלֹא מְלֶאכֶת הַשּׁוֹעֲרִים כָּךְ הָיְתָה שֶׁהָיוּ מִתְקַבְּצִים בִּכְנוּפְיָא לַהֲגָפַת שְׁעָרִים וְלִפְתִיחָתָם, וְכֻלָּן נִקְרָאִים שׁוֹעֲרִים. וְלִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁמְּשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר חַיָּב מִיתָה, בֵּין שִׁעֵר לְבַדּוֹ בֵּין שִׁעֵר עִם אֲחֵרִים. וְתַלְמוּד עֲרָכִין (ערכין יא.) שֶׁהֵבִין שֶׁהַמְּסַיֵּעַ מִשּׁוּם גְּזֵרָה, לְפִי גִּרְסַת הַבָּרַיְתָא שֶׁהָיְתָה לוֹ שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בָּהּ ״שֶׁכְּבָר אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ״, וְהֻקְשָׁה לוֹ לְהַתַּלְמוּד בַּמֶּה חוֹלְקִים רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן, וְהֻכְרַח לְיַשֵּׁב מַחְלָקְתָּם בְּדֶרֶךְ זֶה, וְלוֹמַר שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵין אִסּוּר אֶלָּא לְבַדּוֹ וְלֹא מְסַיֵּעַ, וַחֲכָמִים הוּא שֶׁגָּזְרוּ מְסַיֵּעַ, וּבָזֶה נֶחְלְקוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן. אֲבָל לְפִי גִּרְסַת סִפְרֵי אֲפִלּוּ מְסַיֵּעַ אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, וְהַסְּבָרָה מְסַיַּעַת.

וַהֲגַם שֶׁבְּכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אֵין אָנוּ הוֹלְכִים אֶלָּא אַחַר גִּרְסַת הַבָּרַיְתוֹת הַמּוּבָאִים בַּגְּמָרָא, וְאֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁין לְנוּסַח הַבָּרַיְתוֹת זוּלָתָם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לְדָבָר שֶׁבָּא מְבֹאָר בַּגְּמָרָא כְּמוֹ מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁאוֹמֵר הַשַּׁ״ס בְּפֵרוּשׁ מְסַיֵּעַ גְּזֵרָה, כָּאן יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, כִּי הֲרֵי לְפָנֶיךָ אַבַּיֵּי שֶׁאוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ נַקְטִינָן מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ בְּמִיתָה, זֶה יַצְדִּיק גִּרְסַת סִפְרֵי שֶׁאָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ, כִּי לְפִי גִּרְסָא שֶׁהֵבִיא הַתַּלְמוּד דְּחוּיָה הִיא דַּעַת אַבַּיֵּי כְּמוֹ שֶׁדָּחָה הַתַּלְמוּד, וַהֲגַם שֶׁהַשַּׁ״ס הִקְשָׁה לְאַבַּיֵּי וְדָחָה דְּבָרָיו, לֹא הָיָה בִּפְנֵי אַבַּיֵּי לוֹמַר שֶׁאִיתּוֹתַב, וְאִלּוּ הָיָה עוֹמֵד אַבַּיֵּי וַדַּאי שֶׁהָיָה מֵבִיא מֵהַהִיא שֶׁהוּבְאָה בַּסִּפְרֵי.

וְעוֹד הִצַּצְתִּי מִבֵּין רִיסֵי עֵינָיו שֶׁל אַבַּיֵּי שֶׁעַל אוֹתָהּ שֶׁל סִפְרֵי נָטַע אֹהֶל אַפַּדְנוֹ, מִמַּה שֶׁהוֹכִיחַ חִיּוּב מִיתָה לַמְּשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר מִפָּסוּק ״וְהַחוֹנִים״ וְגוֹ׳, שֶׁהוּא מִמַּה שֶׁהוֹכִיחוּ בַּבָּרַיְתָא שֶׁל סִפְרֵי, שֶׁאָמַר שָׁם אַחַר שֶׁהֵבִיא הַהִיא שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה וְכוּ׳, וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״אַל תַּכְרִיתוּ״ וְגוֹ׳, מֵעֲבוֹדָה לַחֲבֶרְתָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהַחוֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן״ וְגוֹ׳, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״גַם הֵם גַּם אַתֶּם״? לְפִי שֶׁבָּא קֹרַח וְעִרְעֵר עַל אַהֲרֹן הִזְהִיר הַכָּתוּב אֶת כָּל הָעִנְיָן, עַד כָּאן. הִנֵּה דְּבַבָּרַיְתָא שֶׁל סִפְרֵי הוּבְאָה הַדְּרָשָׁה שֶׁאָמַר אַבַּיֵּי, אֶלָּא שֶׁבַּבָּרַיְתָא לֹא נִתְפָּרֵשׁ עִקַּר הַלִּמּוּד מִנַּיִן, וּבָא אַבַּיֵּי וּפֵרֵשׁ שֶׁמִּסּוֹף הַכָּתוּב הוּא דּוֹרֵשׁ, דְּגָמַר אוֹמֶר ״וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״ בְּמַאי מְדַבֵּר הַכָּתוּב וְכוּ׳, אֶלָּא בְּזָר דְּאוֹתָהּ עֲבוֹדָה, עַד כָּאן. וּמֵעַתָּה בְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה מָצִינוּ לוֹמַר שֶׁהָאָמוֹרָאִים לֹא הָיוּ בְּקִיאִים בַּבָּרַיְתוֹת, וְלָזֶה הַתַּלְמוּד לֹא יָדַע גִּרְסַת הַבָּרַיְתָא כְּמוֹ שֶׁהוּבְאָה בַּסִּפְרֵי, שֶׁאִלּוּ יְדָעָהּ לֹא הָיָה דּוֹחֶה דִּבְרֵי אַבַּיֵּי, גַּם לֹא הָיָה אוֹמֵר מְסַיֵּעַ מִשּׁוּם גְּזֵרָה. וְתִמְצָא שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִשְׁנָיוֹת נוּכַל לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיוּ בְּקִיאִים, וְזֶה כְּפִי הַטָּיַת הָעִיּוּן לְצַד הַהֶכְרֵחוֹת וְאַחַר מִשְׁקוֹלֶת צִדְדֵי הַהַטָּיָה וְהָעִנְיָן זֶה שֶׁאָנוּ דָּנִין עָלָיו. וְדַע כִּי בָּרַיְתוֹת הַסְּדוּרוֹת בַּמְּכִילְתָּא, סִפְרָא וְסִפְרֵי הֵם מְזֻקָּקוֹת וְאֵינָם כִּשְׁאָר הַתּוֹסֶפְתּוֹת, וְלָזֶה פְּסָקָהּ רַמְבַּ״ם.

וְנִשְׁאַר לָנוּ לְפָרֵשׁ לְפִי זֶה בַּמֶּה חוֹלְקִים רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן, וְנִרְאֶה כִּי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָיָה סוֹבֵר שֶׁלֹּא נֶאֱסַר אֶלָּא מֵעֲבוֹדָה קַלָּה לַעֲבוֹדָה חֲמוּרָה, כְּמוֹ שׁוֹעֵר לְשׁוֹרֵר, אֲבָל מְשׁוֹרֵר לְשׁוֹעֵר שֶׁהִיא עֲבוֹדָה שֶׁעוֹשֶׂה הַמְּשׁוֹרֵר עַצְמוֹ כְּשֶׁיִּגְדַּל וְיִתְקַלְקֵל קוֹלוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״״ם שָׁם בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק עַצְמוֹ, סָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁיָּכוֹל עֲשׂוֹת. לָזֶה סָתַר רַבִּי יוֹחָנָן סְבָרָתוֹ וְאָמַר לוֹ: ״חֲזוֹר בְּךָ שֶׁאֲנִי וְכוּ׳ וְאַתָּה״ וְכוּ׳. פֵּרוּשׁ, אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ אֶלָּא כָּל אֶחָד לְמַה שֶׁנִּתְמַנָּה, וַאֲנִי נִתְמַנֵּיתִי לִהְיוֹת שׁוֹעֵר וְאַתָּה לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר, וְאֵין אָדָם עוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא נִתְמַנָּה עָלָיו. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם רַמְבַּ״״ם זַ״״ל וּפָסַק פְּרַט דִּין זֶה שָׁם וְאָמַר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שֶׁלֹּא יְסַיֵּעַ הַמְּשׁוֹרֵר לַשּׁוֹעֵר וְלֹא הַשּׁוֹעֵר לַמְּשׁוֹרֵר, עַד כָּאן, לִשְׁלֹל סְבָרַת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיָה סוֹבֵר כְּשֶׁבָּא לְסַיֵּעַ רַבִּי יוֹחָנָן.

שׁוּב שַׁבְתִּי לְדַקְדֵּק דִּבְרֵי רַמְבַּ״ם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֵפֶךְ סְבָרַת הַגְּמָרָא בְּדִין הַמְּסַיֵּעַ, כִּי שְׁנֵי מִינֵי מְסַיֵּעַ הֵם: אֶחָד מְסַיֵּעַ בַּעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁעוּר לְאוֹתָהּ עֲבוֹדָה לְבַד מִמֶּנּוּ, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ שׁוֹעֲרִים הַצְּרִיכִים לְאוֹתָהּ הַדֶּלֶת וּבָא לְסַיֵּעַ, הַזֶּה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. וְהַשֵּׁנִי מְסַיֵּעַ לְהַשְׁלִים הַצְּרִיכִין לְאוֹתָהּ עֲבוֹדָה וְזֶה חַיָּב מִן הַתּוֹרָה. וְלָזֶה הַתַּלְמוּד מֵחֲמַת יִשּׁוּב סְבָרַת ר׳ יְהוֹשֻׁעַ, לְפִי הַגִּרְסָא שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו, סָבַר שֶׁהָיוּ שׁוֹעֲרִים הַמַּסְפִּיקִים לְאוֹתָהּ עֲבוֹדָה, וְלָזֶה סָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְסַיֵּעַ שֶׁאֵין אִסּוּר בַּדָּבָר. אֲבָל לְפִי גִּרְסַת סִפְרֵי שֶׁאָמַר לוֹ ״אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ״, מֻכְרָחִים אָנוּ לְפָרֵשׁ שֶׁלֹּא הָיָה שִׁעוּר מַסְפִּיק לַשּׁוֹעֲרִים לְהָגִיף הַדְּלָתוֹת. וְלָזֶה דִּקְדֵּק רַמְבַּ״ם בִּדְבָרָיו וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַלְוִיִּם וְכוּ׳ מֻזְהָרִים שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶחָד מְלֶאכֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא יְסַיֵּעַ הַמְּשׁוֹרֵר וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה מִמַּה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״מְלֶאכֶת חֲבֵרוֹ״ וְלֹא אָמַר ״בִּמְלֶאכֶת חֲבֵרוֹ״ יַגִּיד שֶׁמְּסַיֵּעַ זֶה נִכְנָס בְּחֵלֶק מֵהָעֲבוֹדָה הַמְּיֻחֶדֶת לַחֲבֵרוֹ, וְגָמַר אוֹמֶר ״שֶׁלֹּא יְסַיֵּעַ״, פֵּרוּשׁ, וְגֶדֶר זֶה הוּא שֶׁאֲנִי אוֹסֵר לְךָ בּוֹ הַסִּיּוּעַ, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְשֶׁלֹּא יְסַיֵּעַ״, וְהָבֵן.

נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים כִּי הַמְּסַיֵּעַ בַּעֲבוֹדָה שֶׁאֵין בָּהּ צָרְכֵי עֲבוֹדָתָהּ חַיָּב מִיתָה, כְּדַעַת רַמְבַּ״ם וְכִבְרַיְתָא דְּסִפְרֵי, וְאֵין סְתִירָה מֵהַשַּׁ״ס לָזֶה. אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר לָדַעַת טַעְמוֹ שֶׁל רַמְבַּ״ם ז״ל לָמָּה לֹא הוֹכִיחַ חִיּוּב מִיתָה לְלֵוִי מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר מִפָּסוּק ״וְהַחוֹנִים וְגוֹ׳ וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּבָּרַיְתָא שֶׁל סִפְרֵי וּכְדִבְרֵי אַבַּיֵי כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, וְהָלַךְ לַחְזֹר אַחַר פָּסוּק אַחֵר שֶׁנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו שֶׁהוּא פָּסוּק ״אַל תַּכְרִיתוּ מִשְׁפְּחוֹת הַקְּהָתִי״ שֶׁבְּסוֹף פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר. כִּי שָׁם נֶאֶמְרוּ שְׁנֵי מַאֲמָרִים שֶׁהֵבִיא הָרַמְבַּ״ם בִּפְרָט דִּין זֶה: הָאֶחָד ״אִישׁ אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ״ וְגוֹ׳, וְשֵׁנִי ״וְלֹא יָמוּתוּ״. וַהֲגַם שֶׁכָּתַב ״וְעַל מַשָּׂאוֹ״ וּבְפָסוּק ״אַל תַּכְרִיתוּ״ נֶאֱמַר ״וְאֶל מַשָּׂאוֹ״, בְּוַדַּאי שֶׁטָּעוּת סוֹפֵר הוּא, כִּי לָמָּה יַנִּיחַ מַה שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק שֶׁבּוֹ אָמַר ״וְלֹא יָמוּתוּ״ וְיֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ אַחַר פָּסוּק שֶׁבְּפָרָשַׁת נָשֹׂא, כִּי שָׁם נֶאֱמַר ״וְעַל מַשָּׂאוֹ״ וְשָׁם לֹא נֶאֱמַר ״וְיָמוּתוּ״. אֶלָּא וַדַּאי צָרִיךְ לְהַגִּיהַּ בְּהָרַמְבַּ״ם ״וְאֶל מַשָּׂאוֹ״. וִיהִי מָה, קָשֶׁה לָמָּה נָטָה מִדִּבְרֵי תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים.

וְנִרְאֶה כִּי הָרַמְבָּ״ם לָקַח דְּרָשַׁת תַּנָּא שֶׁדָּרַשׁ מִפָּסוּק ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: גַּם הֵם – לְוִיִּם עַל עֲבוֹדַת הַכֹּהֲנִים, גַּם אַתֶּם – כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם. וּמֵרִבּוּי תֵּבַת ״גַּם״ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״הֵם וְאַתֶּם״, מִזֶּה דּוֹרֵשׁ חִיּוּב לְלֵוִי הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ. וּמַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם ״אוֹ שֶׁסִּיַּע לֵוִי וְכוּ׳ חַיָּבִין מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יָמֻתוּ״, הוּא מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָסוּק ״וְלֹא יָמֻתוּ גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״. וּדְרָשָׁה זוֹ מוֹדֶה גַּם כֵּן רַבִּי, הֲגַם שֶׁאָמַר ״אֵינוֹ צָרִיךְ״, הֲרֵי גָּמַר אֹמֶר ״מַה תַּלְמוּד לוֹמַר גַּם הֵם וְגוֹ׳, לְפִי שֶׁעִרְעֵר וְכוּ׳ חָזַר הַכָּתוּב וְהִזְהִיר״ וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁהִצְדִּיק דְּרָשַׁת תַּנָּא קַמָּא. וַהֲגַם שֶׁאַבַּיֵּי דָּרַשׁ מִפָּסוּק ״וְהַזָּר הַקָּרֵב״ שֶׁהִיא דְּרָשַׁת רַבִּי, כֵּיוָן שֶׁנִּתְגַּלָּה לָנוּ שֶׁאֵין רַבִּי מַכְחִישׁ בִּדְרָשַׁת ״וְלֹא יָמֻתוּ״ כַּנִּזְכָּר, בָּחַר הָרַמְבָּ״ם בִּרְאָיַת ״וְלֹא יָמֻתוּ״ שֶׁהִיא יוֹתֵר מְפֹרֶשֶׁת מִדְּרָשַׁת ״וְהַזָּר״ וְגוֹ׳ שֶׁדְּרָשָׁתָהּ בְּ״אִם אֵינוֹ עִנְיָן״, שֶׁהַכָּתוּב בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נֶאֱמַר, דִּכְתִיב ״וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין שֶׁאֵינָהּ דְּרָשָׁה מְפֹרֶשֶׁת, לָזֶה בָּחַר רַמְבָּ״ם לְהָבִיא בְּסִפְרוֹ מִפָּסוּק ״וְלֹא יָמֻתוּ גַם הֵם״ וְגוֹ׳:

וּמַה שֶׁהֵבִיא רְאָיָה לְאַזְהָרַת מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה מִפָּסוּק ״אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ״, מִפְּנֵי שֶׁזּוּלַת זֶה מִנַּיִן לָנוּ אַזְהָרַת מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה שֶׁיָּבֹא עָלֶיהָ הָעֹנֶשׁ? וּמִנַּיִן יַעֲלֶה מֵחוּשׁ הָאִסּוּר בְּדָבָר זֶה לְפָרֵשׁ מַאֲמַר ״וְלֹא יָמוּתוּ״ עַל אִם מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר? לָזֶה הֵבִיא פָּסוּק ״אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ״. וְאֶפְשָׁר כִּי רַבֵּינוּ (הרמב״ם) מְפָרֵשׁ דִּבְרֵי רַבִּי שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר ״אַל תַּכְרִיתוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁחוֹזֵר עַל עִנְיַן הַקְרָבַת ר׳ יְהוֹשֻׁעַ לְסַיְּעוֹ בַּהֲגָפַת שְׁעָרִים, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר ״אַל תַּכְרִיתוּ״ וְגוֹ׳ וְשָׁם נֶאֱמַר ״אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ״ וְגוֹ׳. וּמַה שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף ״מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה מִנַּיִן״ אֵינוֹ חוֹזֵר עַל הָאַזְהָרָה אֶלָּא עַל הַחִיּוּב – מִנַּיִן שֶׁחַיָּב מִיתָה, וּכְפִי זֶה דִּבְרֵי הָרַמְבַּ״ם הֵם דִּבְרֵי רַבִּי, וְהוּא ז״ל מֵבִיא בְּסִפְרוֹ הַדְּרָשָׁה הַיּוֹתֵר מְבֹאֶרֶת:

וּלְדֶרֶךְ זֶה גַּם כֵּן צָרִיךְ לְהַגִּיהַּ בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ״ם ״וְאֶל מַשָּׂאוֹ״. וּמַה שֶׁפָּסַק רַמְבַּ״ם שֶׁכֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת לֵוִי אֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, נִרְאֶה כִּי דָּן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁצָּרִיךְ הַכָּתוּב לִכְתֹּב הָעֹנֶשׁ וְהָאַזְהָרָה, וְכָאן בְּפָסוּק זֶה לֹא נֶאֶמְרָה אַזְהָרָה וּמִיתָה אֶלָּא לִבְנֵי לֵוִי, שֶׁכֵּן כָּתוּב ״לֹא יִקְרְבוּ וְלֹא יָמוּתוּ״. וַהֲגַם שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״גַם הֵם גַּם אַתֶּם״ וְהוֹסִיף הַכֹּהֲנִים בְּהָאָמוּר, אֵין הֶכְרֵחַ שֶׁחוֹזֵר הַכָּתוּב לִשְׁנַיִם לְאַזְהָרָה וְחִיּוּב מִיתָה, וְאֵין לָנוּ לוֹמַר אֶלָּא עַל הָאַזְהָרָה בָּא, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם אֶלָּא כָּאן. וְאֵין זֶה הֶקֵּשׁ לוֹמַר ״אֵין הֶקֵּשׁ לַחֲצָאִין״, וְיָכוֹל לְהִתְפָּרֵשׁ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״גַם הֵם״ – עַל מַה שֶׁהֻזְכַּר בְּסָמוּךְ, ״גַּם אַתֶּם״ – יֵשׁ לָכֶם אַזְהָרָה עַל הַדָּבָר. וְעוֹד, מִמַּה שֶׁאָמַר רַבִּי ״אֵינוֹ צָרִיךְ״, וְלֹא נֶאֱמַר ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״ אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁעִרְעֵר קֹרַח – מִזֶּה אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵין כָּאן מִיתָה לְכֹהֵן הָעוֹבֵד עֲבוֹדַת לֵוִי, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי צָרִיךְ וְצָרִיךְ, כִּי מִקְרָאֵי שֶׁהֵבִיא רַבִּי לֹא הֵבִיא בָּהֶם חִיּוּב מִיתָה לְכֹהֵן בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם אֶלָּא אַזְהָרָה, כַּמּוּבָן שָׁם מֵהַבָּרַיְתָא. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלֹּא בָּא מַאֲמַר ״גַּם אַתֶּם״ אֶלָּא לְאַזְהָרָה, וְלָזֶה גַּם כֵּן לֹא אָמַר תַּנָּא דְּסִפְרֵי אֶלָּא ״כֹּהֲנִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן״, וְלֹא אָמַר ״כֹּהֲנִים עֲנוּשִׁים וּמֻזְהָרִים עַל עֲבוֹדַת לְוִיִּם מִנַּיִן״ כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר בַּלְוִיִּם:

וּמַה שֶׁאָמְרוּ בַּבָּרַיְתָא שֶׁהוּבְאָה בַּעֲרָכִין ״אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה״, וְלֹא הֵבִיא הַשַּׁ״ס בָּרַיְתָא הַמְּנַגֶּדֶת לָהּ, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁבָּרַיְתָא זוֹ הָיְתָה מֻסְכֶּמֶת לְבַעֲלֵי הַגְּמָרָא, אוֹמֵר אֲנִי כִּי כְּשֶׁנַּעֲמֹד עַל עֹמֶק הַסּוּגְיָא מִמֶּנָּה נַכְרִיחַ לָלֶכֶת בְּדַרְכּוֹ שֶׁל רַמְבַּ״ם, וְהוּא כִּי שָׁם מְסַיֵּם בְּאוֹתָהּ בָּרַיְתָא וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֵם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י: הֵם בְּשֶׁלָּהֶם – לֵוִי מְשׁוֹרֵר שֶׁהֵגִיף דְּלָתוֹת, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה לִי לְמָה שֶׁמַּקְשֶׁה הַשַּׁ״ס בְּסָמוּךְ לְדִבְרֵי אַבַּיֵי שֶׁאָמַר מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר בְּמִיתָה, וְזֶה לְשׁוֹנָם: מֵיתִיבֵי, מְשׁוֹרֵר שֶׁשִּׁעֵר וְשׁוֹעֵר שֶׁשָּׁרַר אֵינָם בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה, וְכוּ׳ עַד כָּאן. קָשֶׁה לָמָּה מְחַזֵּר הַתַּלְמוּד לִבְרַיְתָא אַחֶרֶת לְהַקְשׁוֹת לְדִבְרֵי אַבַּיֵי וְלֹא הִקְשָׁה מִבְּרַיְתָא שֶׁלְּפָנָיו מַמָּשׁ שֶׁאָמְרָה ״הֵם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה״. וְעוֹד קָשֶׁה פְּרָט זֶה שֶׁל לֵוִי מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה הֵיכָן הֻזְכַּר שֶׁיֹּאמַר עָלָיו אֵינוֹ בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה, הֲלֹא תַּנָּא לֹא בָּא אֶלָּא לְפָרֵשׁ מַאֲמַר ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״, וּמִמַּה נַפְשָׁךְ אִם סוֹבֵר הַתַּנָּא לִדְרֹשׁ מִפָּסוּק זֶה גַּם לֵוִי מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, שֶׁגַּם זֶה נִכְלָל בְּמַאֲמַר ״גַּם הֵם גַּם אַתֶּם״, אִם כֵּן הַמִּשְׁפָּט שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּכֹהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת לֵוִי נַעֲשֶׂה בְּלֵוִי שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת לֵוִי אַחֵר כֵּיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶם כְּלָלָם הַבּוֹרֵא בְּמַאֲמָר זֶה.

וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵין לְהַכְרִיחַ מִפָּסוּק זֶה אֶלָּא אַזְהָרָה, כְּמוֹ כֵן גַּם כֵּן אֵין לְחַיֵּב הַכֹּהֵן בַּעֲבוֹדָה שֶׁל לֵוִי, אֶלָּא מֻכְרָח אַתָּה לוֹמַר שֶׁאֵין תַּנָּא דּוֹרֵשׁ אִסּוּר לֵוִי בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ מִפָּסוּק ״גַם הֵם גַּם אַתֶּם״. אִם כֵּן תַּנָּא אֵהֵיכָא קָאֵי שֶׁאוֹמֵר הֵם בְּשֶׁלָּהֶם, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁזֶּה יַכְרִיחַ לוֹמַר כִּי תֵּבַת ״הֵם״ טָעוּת הוּא וְגָרְסִינַן בִּמְקוֹמָהּ ״אַתֶּם״, וְזֶה פֵּרוּשׁוֹ: הֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה וְאַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה. גַּם חָסֵר מֵהַבָּרַיְתָא ״הֵם בְּשֶׁלָּכֶם״, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁהַמַּדְפִּיס רָאָה שְׁתֵּי תֵּבוֹת כְּפוּלוֹת ״הֵם בְּשֶׁלָּכֶם״ וְ״הֵם בְּשֶׁלָּכֶם״ סָבַר שֶׁהוּא כֶּפֶל, לָזֶה הִשְׁמִיט אַחַת מֵהֶם. וְזֶה הוּא נוּסַח הַבָּרַיְתָא עַל נָכוֹן: ״גַם הֵם גַּם אַתֶּם״ – אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם וְהֵם בְּשֶׁלָּכֶם, הֵם בְּשֶׁלָּכֶם בְּמִיתָה, אַתֶּם בְּשֶׁלָּהֶם אֵינָם בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה. וְלָזֶה לֹא מָצָא הַתַּלְמוּד לְהַקְשׁוֹת לְאַבַּיֵּי מִבָּרַיְתָא זוֹ שֶׁאֵין בָּהּ זִכְרוֹן שְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת לְוִיִּם, וְהִקְשָׁה מִבָּרַיְתָא אַחֶרֶת. גַּם בָּזֶה יִהְיֶה סֵיפָא דְּבָרַיְתָא בִּדְרָשַׁת הַכָּתוּב ״גַם הֵם גַּם אַתֶּם״ שֶׁהֵבִיא הַתַּנָּא, וְאָמַר כִּי הַלְוִיִּם בְּשֶׁל כֹּהֲנִים בְּמִיתָה, אֲבָל כֹּהֲנִים בְּשֶׁל לְוִיִּם אֵינָם אֶלָּא בְּאַזְהָרָה, וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי רַמְבַּ״ם. וּמֵעַתָּה עָלָה פְּסַק רַמְבַּ״ם וְסִפְרֵי וּבָרַיְתָא דַּעֲרָכִין בְּקָנֶה אֶחָד.

פסוק ח

וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וַאֲנִי, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי בְּעַד מַה שֶׁהִטַּלְתִּי עֲלֵיכֶם לָשֵׂאת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ וְגוֹ׳, גַּם אֲנִי כְּבָר הִקְדַּמְתִּי לָתֵת לָכֶם בְּעַד זֶה מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתַי לְכָל קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

פסוק כ

בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְגוֹ׳. בְּסִפְרֵי אָמְרוּ שֶׁאָסַר עָלָיו חֵלֶק הָאָרֶץ וְחֵלֶק הַבִּזָּה, וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא וְגוֹ׳, וְכַוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁהֲגַם שֶׁיִּרְצוּ יִשְׂרָאֵל לַחְלֹק לוֹ חֵלֶק עִמָּהֶם לֹא יֹאמַר שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן ה׳ אֶלָּא לִפְטוֹר יִשְׂרָאֵל מֵחֵלֶק אַהֲרֹן אֲבָל אִם יִרְצוּ הֲרֵי אֵלּוּ מְשֻׁבָּחִים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שביעית י,ט) הַמַּחְזִיר חוֹב בַּשְּׁבִיעִית רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ, לָזֶה אָמַר לֹא תִנְחָל, וְשׁוֹמֵעַ אֲנִי דַּוְקָא נַחֲלַת הָאָרֶץ הוּא שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּלָאו אֲבָל חֵלֶק הַבִּזָּה אֵינוֹ בְּאִסּוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר וְחֵלֶק וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בְּתוֹכָם עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי א:יד) ״גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ״, פֵּרוּשׁ, לִטּוֹל חֵלֶק כְּאֶחָד מֵהֶם הוּא שֶׁאָסַר עָלָיו, אֲבָל אִם רָצוּ לִשְׁלוֹחַ לוֹ דּוֹרוֹנוֹת הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל מֵהֶם.

אֲנִי חֶלְקְךָ וְגוֹ׳ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמְרוֹ אֲנִי, פֵּרוּשׁ מַה שֶׁהוּא מְיֻחָד לִי אֲנִי יִהְיֶה חֶלְקְךָ, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הַדָּבָר, וְאָמַר בְּתוֹךְ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵלֶק עִמָּהֶם וְנוֹטְלוֹ הַכֹּהֵן, בִּתְבוּאוֹת הָאָרֶץ, בְּפֵרוֹת הָאִילָן, בַּלֶּחֶם, בַּבָּשָׂר, בַּיַּיִן, בַּשֶּׁמֶן, וּשְׁאָר הַכ״ד מַתָּנוֹת.

פסוק כד

כִּי אֶת מַעְשַׂר וְגוֹ׳ עַל כֵּן וְגוֹ׳. וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר וְלִבְנֵי לֵוִי נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ חֵלֶף עֲבוֹדָתָם, נִרְאֶה כִּי מַתְּנַת מַעֲשֵׂר זֶה שֶׁנָּתַן ה׳ לַלְוִיִּם יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד חֵלֶק הַנּוֹגֵעַ לָהֶם בָּאָרֶץ, וְהַשֵּׁנִי שֶׁאֵינָם טוֹרְחִים בָּאָרֶץ לַעֲשׂוֹת שֶׁבַע מְלָאכוֹת הַצְּרִיכוֹת עַד שֶׁיִּהְיוּ חִטִּים מְמוֹרָחִים. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב שְׁנֵי דְּבָרִים: חֵלֶף חֶלְקָם בָּאָרֶץ וְחֵלֶף עֲבוֹדָתָם, יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים וְעוֹשִׂים מְלַאכְתָּם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מוּפְנִים לַעֲבוֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. וְהִנֵּה בַּלְוִיִּם לֹא אָמַר ״אֲנִי חֶלְקְךָ״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין הַלְוִיִּם זוֹכִים בְּחֵלֶק ה׳, וְלָזֶה גַּם הֵם נוֹתְנִים חֵלֶק ה׳ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר. וְהֵם וּמַעַשְׂרָם אֵינוֹ אֶלָּא כִּשְׂכִירוּת הֶדְיוֹטוֹת לְשָׁרֵת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא הַכֹּהֵן וְאֹהֶל מוֹעֵד.

פסוק לא

כִּי שָׂכָר וְגוֹ׳ חֵלֶף וְגוֹ׳. חָזַר לוֹמַר הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, לְפִי שֶׁאָמַר וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא חֻלִּין גְּמוּרִים, לָזֶה נָתַן הַטַּעַם כִּי אֵין בְּמַעֲשֵׂר זֶה שׁוּם קְדֻשָּׁה כַּתְּרוּמָה אוֹ כַּדּוֹמֶה לָהּ, אֶלָּא מָמוֹן חוֹל שֶׁאָמַר ה׳ לְיִשְׂרָאֵל לִפְרֹעַ לָכֶם שְׂכַר עֲבוֹדַתְכֶם, וּמֵעַתָּה מַה קְדֻשָּׁה יֵשׁ בּוֹ.

וְרַזַ״ל (ספרי במדבר קכב.) אָמְרוּ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁאִם עָבַד יִטּוֹל, וְאִם לֹא עָבַד לֹא יִטּוֹל. מִכָּאן אָמְרוּ בֶּן לֵוִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו כָּל הָעֲבוֹדוֹת חוּץ מֵאֶחָד אֵין לוֹ חֵלֶק בַּלְּוִיָּה, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים.

חסלת פרשת קרח

פרק יט

פסוק ב

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כִּנָּה לְמִצְוָה זוֹ שֵׁם כְּלָלוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״זֹאת חֻקָּה״ וְגוֹ׳, אוֹ ״זֹאת חֻקַּת הַטֻּמְאָה״ אוֹ ״חֻקַּת הַטַּהֲרָה״, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (שמות יב:מג) ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״. וְאֵין לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַצְרִיךְ טַהֲרַת אֵפֶר פָּרָה לַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, כִּי לֹא כֵן מָצִינוּ לְרַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ (ברכות כב.) שֶׁאַדְרַבָּא אֵין דִּבְרֵי תּוֹרָה מְקַבְּלִין טֻמְאָה, וּלְכָל סְבָרוֹת רַזַ״ל (שם) אֲפִלּוּ לְהַמַּחְמִירִים בְּבַעֲלֵי קְרָיִין מִטַּעַם שֶׁצָּרִיךְ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וְכוּ׳ מוֹדִים בִּטְמֵאֵי מֵת שֶׁמֻּתָּרִים בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה.

וְיִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק בַּתְרָא דְּנָזִיר (נזיר סא:), וּפָסְקוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת טֻמְאַת מֵת, שֶׁאֵין הַכּוּתִי נַעֲשֶׂה טְמֵא מֵת, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״שֶׁאִם נָגַע בַּמֵּת אוֹ נְשָׂאוֹ אוֹ הֶאֱהִיל עָלָיו הֲרֵי הוּא כְּמוֹ שֶׁלֹּא נָגַע, הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לִבְהֵמָה שֶׁנָּגְעָה״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהִנֵּה הַהֶבְדֵּל שֶׁבּוֹ הוּרְמוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִשְּׁאָר הַגּוֹיִם הוּא בְּאֶמְצָעוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוּלַת זֶה הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יִשְׂרָאֵל. וּמֵעַתָּה טָעַמְנוּ צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי אֵל בְּמַה שֶׁאָמַר זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה, פֵּרוּשׁ, חֻקָּה זוֹ שֶׁל הַטֻּמְאָה וּתְנָאֵי טַהֲרָתָהּ תְּסֻבַּב מֵהַתּוֹרָה, כִּי עַל יְדֵי שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה נַעֲשׂוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דָּבָר שֶׁהָרוּחָנִים הַשְּׁפָלִים תְּאֵבִים לְהִדָּבֵק בָּהֶם, לֶהֱיוֹתָם חֲטִיבָה שֶׁל קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה בְּחַיֵּיהֶם גַּם בְּמוֹתָם. בְּחַיֵּיהֶם – שֶׁבְּנוֹגֵעַ בַּמֵּת אוֹ יַאֲהִילוּ עָלָיו וְכַדּוֹמֶה תִּדְבַּק בָּהֶם הַטֻּמְאָה שֶׁבַּמֵּת וְלֹא תַחְפּוֹץ לְהִפָּרֵד אִם לֹא בְּכֹחַ גָּדוֹל אֲשֶׁר חָקַק ה׳ בַּמִּצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה, וּבְמוֹתָם גַּם כֵּן תִּתְרַבֶּה הַטֻּמְאָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קיד:) בַּפָּסוּק ״אָדָם כִּי יָמוּת״ וְגוֹ׳ – יִשְׂרָאֵל מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל וְאֵין אֻמּוֹת מְטַמְּאִין בָּאֹהֶל.

וּכְבָר הִמְשַׁלְתִּי בְּמָקוֹם אַחֵר עִנְיָן זֶה לִשְׁנֵי כֵּלִים שֶׁהָיוּ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, אַחַת מְלֵאָה דְּבַשׁ וְאַחַת מְלֵאָה זֶבֶל, וּפִנָּה אוֹתָם וְהוֹצִיאָם לַחוּץ מֵהַחֶדֶר. אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה דְּבַשׁ מִתְקַבְּצִים לָהּ כָּל הַזְּבוּבִים וְהָרְמָשִׂים, וְאוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה זֶבֶל, הֲגַם שֶׁיִּכָּנְסוּ לָהּ קְצָת מֵהָרְמָשִׂים לֹא יִשְׁוֶה לְשֶׁל דְּבַשׁ. כְּמוֹ כֵן אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת, לִהְיוֹתוֹ מָלֵא קְדֻשָּׁה הַמְּתוּקָה וְהָעֲרֵבָה, בְּצֵאת הַנֶּפֶשׁ וְנִתְרוֹקֵן הַגּוּף, יִתְקַבְּצוּ הַקְּלִפּוֹת לְאֵין קֵץ שֶׁהֵם כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה הַתְּאֵבִים תָּמִיד לְהִדָּבֵק בַּקְּדֻשָּׁה לֵהָנוֹת מֵהֶעָרֵב. וְלָזֶה יְטַמֵּא בְּאֹהֶל, וַאֲפִלּוּ אֶלֶף בָּתִּים מְקוֹרִים וְאַחַת פְּתוּחָה לַחֲבֶרְתָּהּ הַטֻּמְאָה תְּמַלֵּא כָּל הֶחָלָל הַמְּקוֹרֶה. מַה שֶׁאֵין כֵּן אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹתוֹ מְשֻׁלָּל מֵהַקְּדֻשָּׁה אֵין כָּל כָּךְ הִתְקַבְּצוּת הַטֻּמְאָה אֶלָּא חֵלֶק הַמֵּמִית הַנִּדְבָּק בַּגּוּף. וַאֲשֶׁר יְסוֹבֵב הַכֹּל הִיא הַתּוֹרָה.

וּבָזֶה מָצָאתִי נַחַת רוּחַ לָמָּה כְּשֶׁצִּוָּה ה׳ פֶּסַח בְּמִצְרַיִם, הִקְפִּיד ה׳ עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד, דִּין עָרֵל וְצִוָּה לָמוּל, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה יז,ג) בְּפָסוּק ״וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ״ וְגוֹ׳ – דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, וְהַשֵּׁנִי עַל דִּין בֶּן נֵכָר, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פט״ז) בְּפָסוּק ״מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם״ וְגוֹ׳ – מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁבָּזֶה יָצְאוּ מִכְּלַל בֶּן נֵכָר. וְעַל דִּין שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה לֹא מָצִינוּ שֶׁהִקְפִּיד ה׳. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ (פסחים עז.) שֶׁהַפֶּסַח בָּא בְּטֻמְאָה בְּנִטְמָא צִבּוּר, עִם כָּל זֶה הָיָה ה׳ יָכוֹל לְצַוּוֹת קֹדֶם שֶׁיִּזָּהֲרוּ מִטֻּמְאַת מֵת וְלַעֲשׂוֹת מֹשֶׁה אֵפֶר פָּרָה, וְאֵין מַעְצוֹר לַה׳ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וַהֲגַם שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר בָּזֶה דְּחִיּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לִשְׁבָח, כִּי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ טְמֵאֵי מֵת הֲגַם שֶׁנָּגְעוּ וְהֶאֱהִילוּ עַל הַמֵּת כִּי עֲדַיִן לֹא קִבְּלוּ הַתּוֹרָה, וְדָנוּ בָּהֶם אָז דִּין גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁשּׁוֹחֲטִין עָלָיו וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְטֻמְאָה שֶׁנִּטְמָא קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּיֵּר. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ בִּפְסָחִים (פסחים צב.) וּכְתָבוֹ הָרַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת פֶּסַח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וּמָל וְטָבַל, אֵין שׁוֹחֲטִין עָלָיו אֶת הַפֶּסַח, גְּזֵרָה דִּלְשָׁנָה הַבָּאָה יִהְיֶה טְמֵא מֵת וְיִטְבּוֹל לָעֶרֶב וְיֹאמַר אֶשְׁתָּקַד מִי לֹא טָבַלְתִּי״ וְכוּ׳, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. מִמַּה שֶׁנָּתַן הַטַּעַם מִשּׁוּם גְּזֵרָה דִּלְשָׁנָה הַבָּאָה, מִזֶּה אַתָּה לָמֵד כִּי זוּלַת גְּזֵרָה זוֹ אֵין חוֹשְׁשִׁין לְטֻמְאַת מֵת, וּכְמוֹ כֵן יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁעָשׂוּ פֶּסַח מִצְרַיִם אֵין בָּהֶם דִּין טֻמְאַת מֵת, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ חֻקַּת הַתּוֹרָה, שֶׁאִם יְקַיְּמוּ מִצְוָה זוֹ, הֲגַם הֱיוֹתָהּ חֻקָּה בְּלֹא טַעַם, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיְּמוּ הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר, כִּי קִיּוּם הַמִּצְוָה בְּלֹא טַעַם יַגִּיד הַצְדָּקַת הָאֱמוּנָה וְהַסְכָּמַת הַנֶּפֶשׁ לְקַיֵּם כָּל מִצְוֹת הַבּוֹרֵא, וְזֶה לְךָ הָאוֹת. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה רָצָה ה׳ שֶׁתִּתְמַסֵּר לָהֶם הַמִּצְוָה בְּדֶרֶךְ חֻקָּה.

אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר מַאֲמָר זֶה, וַהֲלֹא רוֹאַנִי כִּי ה׳ הוּא הַמְּצַוֶּה לֵאמֹר, שֶׁכֵּן אָמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. עוֹד אָמְרוֹ לְשׁוֹן נִסְתָּר אֲשֶׁר צִוָּה וּפִי ה׳ הוּא הַמְדַבֵּר, וְהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר״. עוֹד לָמָּה לֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר לֵאמֹר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן וְחָזַר לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה לֵאמֹר. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִקְדִּים מַאֲמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ קוֹדֶם מַאֲמַר ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״דַּבֵּר וְגוֹ׳ זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״.

אָכֵן לְצַד שֶׁכָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה הֵם שִׂכְלִיּוֹת וְשִׁמְעִיּוֹת: שִׂכְלִיּוֹת – שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיְּבָם, כְּגוֹן כִּבּוּד אָב וָאֵם, גְּנֵבָה, גְּזֵלָה, אוֹנָאָה, רְצִיחָה וְכַדּוֹמֶה. שִׁמְעִיּוֹת – שַׁבָּת כִּי בּוֹ שָׁבַת הַבּוֹרֵא, יוֹם טוֹב עַל הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לָנוּ בָּהֶם, עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא לַעֲבֹד זוּלַת אֱלֹהֵינוּ כִּי הוּא הַמּוֹצִיא אוֹתָנוּ וְגוֹ׳ וְכַדּוֹמֶה לָזֶה, וְזֶה הוּא טַעַם הַנִּגְלֶה. וְאֵין לְךָ מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאֵין בָּהּ עוֹד סוֹדוֹת נֶעֱלָמִים הַנִּגְלִים לְמֹשֶׁה וּלְאָדָם רָאוּי הַמַּשִּׂיג לִקְנוֹת קִנְיַן הַתּוֹרָה בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה דְּבָרִים הַשְּׁנוּיִים בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות פ״ו), שֶׁאָז מְגַלִּין לוֹ רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁגִּלָּה ה׳ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וּמֹשֶׁה גַּם כֵּן גִּלָּה לְיִשְׂרָאֵל בְּנֵי דּוֹרוֹ סוֹדוֹת הַנִּסְתָּרִים וְטַעֲמֵי הַמִּצְוֹת וִיסוֹד כָּל דָּבָר.

וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ צִוָּה ה׳ אֵלָיו שֶׁיִּסְתֹּם הַדְּבָרִים וְיֹאמַר לָהֶם הַדָּבָר בְּחֻקָּה בְּלֹא טַעַם, וְהוּא מַה שֶׁהֵעִיר אוֹתָנוּ בְּאָמְרוֹ וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, וּמַה הוּא הַמַּאֲמָר שֶׁצִּוָּה לוֹ לוֹמַר לָהֶם, זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה פֵּרוּשׁ, מִצְוָה זוֹ הִיא חֻקַּת הַתּוֹרָה כֵּן צִוָּה ה׳ לֵאמֹר לָכֶם, וּכְאִלּוּ אָמַר הַכָּתוּב אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר לָכֶם הוּא זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה. וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים אַתָּה לָמֵד שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה דְּבָרִים מֻטְעָמִים בְּמִצְוָה זוֹ אֶלָּא שֶׁמַּה שֶׁצִּוָּה עָלָיו לֵאמֹר הוּא חֻקָּה, וּבָזֶה לֹא יִתְבָּעוּהוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר לָהֶם טַעַם הַדָּבָר כֵּיוָן שֶׁה׳ צִוָּה עָלָיו לוֹמַר הַדָּבָר בְּחֻקָּה.

וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ הַדִּקְדּוּקִים. גַּם נִתְיַשֵּׁב לָמָּה לֹא הִקְדִּים מַאֲמַר ״דַּבֵּר״ וְגוֹ׳ לְמַאֲמַר ״זֹאת חֻקַּת״ וְגוֹ׳, כִּי מַאֲמַר ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״ הִיא מִצְוַת ה׳ עַל מִצְוָה שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁה׳ צִוָּה לוֹ שֶׁיֹּאמַר לָהֶם מִצְוָה זוֹ בְּחֻקָּה, וּמַאֲמַר ״דַּבֵּר״ בָּא עַל עִקַּר הַמִּצְוָה מִצְוַת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל. וּלְצַד שֶׁיֹּאמְרוּ יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הָעוֹשֶׂה מִצְוָה בְּלֹא יְדִיעַת טַעְמָהּ וְסוֹדָהּ נֶחְשֶׁבֶת הַמִּצְוָה כְּגוּף בְּלֹא נְשָׁמָה, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, יִקְחוּ לְמַה שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ וּמְכַוֵּן בַּדָּבָר לִהְיוֹתְךָ יוֹדֵעַ סוֹד הָעִנְיָן וּפְלָאָיו, וּבָזֶה תִּהְיֶה הַמִּצְוָה נַעֲשֵׂית שְׁלֵמָה בְּמַעֲשֶׂה וּבְמַחְשָׁבָה הַצְּרִיכָה. וּכְפִי זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ וְיִקְחוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת הַצִּוּוּי לָהֶם, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁמִּלְּבַד הַלְּקִיחָה עַצְמָהּ שֶׁיִּקְחוּ הַפָּרָה עוֹד יוֹסִיפוּ שֶׁיְּכַוְּנוּ בִּלְקִיחָתָהּ לְמַה שֶׁאֵלֶיךָ כָּאָמוּר.

וְאִם תֹּאמַר, תֵּנַח אוֹתָהּ פָּרָה שֶׁל אוֹתוֹ דּוֹר, פָּרָה שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא מִכֻּלָּן הֶעֱלִים ה׳ סוֹדָהּ אֶלָּא מִכְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לַמְּיֻחָדִים שֶׁהֵם אַהֲרֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נִמְסְרוּ סוֹדוֹתֶיהָ וְהֵם יִמְסְרוּ לַמְּיֻחָדִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר יְכַוְּנוּ לְמַה שֶׁיָּדַע מֹשֶׁה. וּמָצָאתִי שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה כאן) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ״ – לְלַמֵּד שֶׁכָּל הַפָּרוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ יִהְיוּ נִקְרָאִים עַל מֹשֶׁה. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָשָׂה ה׳ שִׁנּוּי בְּמִצְוָה זוֹ מִכָּל הַמִּצְווֹת שֶׁתִּקָּרֵא עַל שְׁמוֹ. וְלִדְבָרֵינוּ יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.

אוֹ יֹאמַר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,ח) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאוּמּוֹת הָעוֹלָם מוֹנִים אֶת יִשְׂרָאֵל: ״מַה מִצְוָה הִיא זוֹ״ וְכוּ׳, לָזֶה בָּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וְאָמַר זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, שֶׁיֹּאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לָאוּמּוֹת כְּשֶׁהֵן מְקַנְטְרִים אוֹתָם וְאוֹמְרִים לָהֶם: ״מַה מִצְוָה הִיא זֹאת״ וְכוּ׳, יֹאמְרוּ לָהֶם: ״חֻקָּה חָקַק ה׳ עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵין אָנוּ מְהַרְהֲרִין אַחֲרָיו״. וּלְפִי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁהוּרְשָׁה מֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶם טַעַם הַמִּצְוָה וְסוֹדָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַטַּעַם לָאוּמּוֹת כְּשֶׁיִּדְחֲקוּ אוֹתָם בְּדִבְרֵי קִנְטוּר: ״מַה מִצְוָה הִיא זֹאת וּמַה טַעַם יֵשׁ בָּהּ״?

פָרָה אֲדֻמָּה וְגוֹ׳. רוֹאֶה אֲנִי כִּי כָל סִימָנֶיהָ מוֹכִיחִים עַל הַדִּינִים: ״אֲדֻמָּה״ – כִּי הוּא זֶה סִימַן תִּגְבֹּרֶת הַדִּינִים, ״תְּמִימָה״ – בְּאֵין שֵׂעָר שָׁחוֹר, וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פרה ב,ה) שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שְׁחוֹרוֹת פּוֹסְלוֹת אוֹתָהּ, וְלֹא שְׂעָרוֹתֶיהָ לְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ קַרְנֶיהָ וּטְלָפֶיהָ צְרִיכִים לִהְיוֹת אֲדֻמִּים, אֲבָל שְׁחוֹרוֹת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְבָנוֹת פּוֹסְלוֹת. ״אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל״ – כִּי הָעֹל יַמְתִּיק הַדִּינִים, בְּסוֹד מַאֲמָרָם (ברכות ה.) יִסּוּרִין מְמָרְקִין כָּל עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַדִּינִים. גַּם שְׂרֵפָתָהּ בָּאֵשׁ הוּא בְּחִינַת הַדִּינִים, וּבְהִתְקַבְּצוּת הַדִּינִים בָּאֵפֶר יַעֲשׂוּ הַבְרָחָה לַטֻּמְאָה הַדְּבוּקָה בָּאָדָם מֵהַמֵּת, שֶׁגַּם הִיא אֵינָהּ אֶלָּא רְצוּעָה רָעָה מִצַּד יִסּוּרֵי הַמִּשְׁפָּט.

וְרָאִיתִי בְּסִפְרֵי זוּטָא (ספרי זוטא יט:ב), וּפָסְקוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה: אֵין לוֹקְחִין עֶגְלָה וּמְגַדְּלִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְיִקְחוּ וְגוֹ׳ פָרָה״ – וְלֹא עֶגְלָה, עַד כָּאן. וּלְפִי מַה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁכָּל מַעֲשֶׂיהָ הֵם בְּחִינַת הַמִּשְׁפָּט, יֵשׁ טַעַם בַּדָּבָר, כִּי שֵׁם פָּרָה יַגִּיד מִסְפָּר הַיָּדוּעַ לְמִסְפַּר בְּחִינַת הַדִּינִים כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, לָזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁיִּקְנוּ אוֹתָהּ כְּשֶׁיֵּשׁ בִּבְחִינַת מִסְפָּרָהּ מִסְפָּר אֲשֶׁר תְּכַוֵּן אֵלָיו. אֲבָל אִם יִקְנוּ עֶגְלָה, קוֹנִים דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ הַמִּסְפָּר אֲשֶׁר אָנוּ צְרִיכִין לוֹ, וַהֲגַם שֶׁמְּגַדְּלִין אוֹתָהּ עַד שֶׁנִּקְרֵאת פָּרָה, אַף עַל פִּי כֵן יַקְפִּיד ה׳ עַל שְׁעַת הַקִּנְיָן כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ קוֹנִים דָּבָר שֶׁהַכַּוָּנָה בּוֹ שֶׁהֵם רפ״ה דִּינִים.

פסוק ג

וּנְתַתֶּם אוֹתָהּ. אָמַר אוֹתָהּ, לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (פרה ד:א) שֶׁמִּפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁשְּׁאָר פָּרוֹת נַעֲשׂוֹת בֵּין בְּכֹהֵן גָּדוֹל בֵּין בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט, דִּיֵּק לוֹמַר ״אוֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר״, אֲבָל מִכָּאן וּלְהַלְאָה אֵין חִיּוּב בַּסְּגָן.

פסוק ה

וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עוֹרָהּ. הִפְסִיק בְּמַאֲמַר ״לְעֵינָיו״ בֵּין זִכְרוֹן הַפָּרָה לְזִכְרוֹן פְּרָטֶיהָ שֶׁהֵם עוֹרָהּ וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת פָּרָה (פ״ד), וּכְתָבוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ד׳ מֵהִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה, שֶׁמִּצְוַת שְׂרֵפָתָהּ שְׁלֵמָה, וְאִם הִפְשִׁיטָהּ וְנִתְּחָהּ וְשָׂרַף כֻּלָּהּ כְּשֵׁרָה, עַד כָּאן. לָזֶה הִבְדִּיל הַכָּתוּב בַּמַּעֲשֶׂה הַמֻּבְחָר וְאָמַר וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּהּ יַחַד, וַאֲפִלּוּ עָבַר וְהִפְשִׁיטָהּ וְכוּ׳ וְעָשָׂה עוֹרָהּ לְבַד וּבְשָׂרָהּ לְבַד וּפִרְשָׁהּ לְבַד גַּם כֵּן לֹא הִפְסִיד, וְהוּא מַאֲמַר ״אֶת עוֹרָהּ וְאֶת״ וְגוֹ׳.

עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף. חָזַר לוֹמַר יִשְׂרֹף פַּעַם שְׁנִיָּה, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר בַּתְּחִלָּה ״וְשָׂרַף״, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי הַכָּתוּב יְדַבֵּר בִּשְׁנֵֵי סוּגִים: הָאֶחָד שְׂרֵפַת הַפָּרָה שְׁלֵמָה, וְהַשֵּׁנִי אַחַר שֶׁהוּפְשְׁטָה וְנִתְנַתְּחָה, לָזֶה אָמַר יִשְׂרֹף כְּנֶגֶד חֲלוּקָּה שְׁנִיָּה. עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּתוֹסֶפְתָּא דְּפָרָה (פרק ב) וּכְתָבוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ד׳ מֵהִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: פָּקַע מֵעוֹרָהּ וְכוּ׳ אֲפִלּוּ מִשְּׂעָרָהּ כַּזַּיִת יַחְזִיר, וְאִם לֹא הֶחְזִיר פְּסוּלָה, עַד כָּאן, וְהוּא מַאֲמַר יִשְׂרֹף פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁפָּקַע יַחְזִיר וְיִשְׂרֹף לְעִכּוּבָא.

פסוק יד

זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת. אָמְרוֹ זֹאת הַתּוֹרָה, יִתְבָּאֵר גַּם כֵּן עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״, וְהוּא לְצַד שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אָדָם כִּי יָמוּת וְגוֹ׳, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קיד.) אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם, יִשְׂרָאֵל מְטַמְּאִין בְּאֹהֶל וְאֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳, לָזֶה הִקְדִּים לָתֵת הַטַּעַם שֶׁסוֹבֵב הַדָּבָר וְאָמַר זֹאת הַתּוֹרָה שֶׁמְּסִבָּתָהּ הוּא שֶׁאוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא אָדָם מְטַמֵּא בְּאֹהֶל, אֲבָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה וְכוּ׳. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״.

כָּל הַבָּא אֶל וְגוֹ׳ וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל. קָשֶׁה, אִם הַבָּא טָמֵא, מִי גָּרַע מִמֶּנּוּ אֲשֶׁר בָּאֹהֶל? וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בִּפְסִיקְתָא זוּטַרְתִּי וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל״ – שֶׁבָּא מִקְצָתוֹ, עַד כָּאן. וּכְפִי זֶה, אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר הַכָּתוּב אֶלָּא ״כָּל הַבָּא״, הָיִיתִי אוֹמֵר הַבָּא כֻּלּוֹ, הַבָּא מִקְצָתוֹ מִנַּיִן? וּמִמַּה שֶׁאָמַר ״כָּל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל״ הֲרֵי כֻּלּוֹ אָמוּר, מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״כָּל הַבָּא״ וְגוֹ׳? זֶה הַבָּא מִקְצָתוֹ. עוֹד שָׁם בַּפְּסִיקְתָא וְזֶה לְשׁוֹנָם: דָּבָר אַחֵר ״כָּל הַבָּא״ וְגוֹ׳ – לַעֲשׂוֹת קַרְקָעוֹ שֶׁל בַּיִת כָּמוֹהוּ עַד הַתְּהוֹם, עַד כָּאן. נִרְאֶה שֶׁהֻכְרְחוּ לִדְרָשָׁא זוֹ, כִּי לִסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה הָיָה לוֹ לוֹמַר הַכָּתוּב ״כָּל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל וְכָל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל״, וְיִהְיֶה הַכָּתוּב מִתְפָּרֵשׁ בְּדֶרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ, אֲבָל מִמַּה שֶׁהִקְדִּים ״כָּל הַבָּא״, זֶה יַגִּיד שֶׁמַּאֲמַר כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ הוּא דִּין חָדָשׁ.

אֶלָּא שֶׁבְּסִפְרֵי רָאִיתִי שְׁנֵי הַדְּרָכִים: דֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן תַּנָּא קַמָּא, וְדֶרֶךְ שֵׁנִי רַב אַחָא בַּר יֹאשִׁיָּה. וְגָמַר אוֹמֶר תַּנָּא קַמָּא שֶׁטַּעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״כָּל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל״ הֲגַם שֶׁאָמַר ״כָּל הַבָּא״, שֶׁהוּא בָּא מִקְצָתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. וְקָשֶׁה לִי, הֲלֹא מַה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים ״אֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין״ הוּא עַל עֹנֶשׁ מִיתָה שֶׁל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה, וְכָאן לוּ יִהְיֶה שֶׁנִּטְמָא וְנִכְנַס לַמִּשְׁכָּן טָמֵא – מִיתָתוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם. וְעוֹד לְבַד מִזֶּה, כְּשֶׁנַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר נִרְאֶה כִּי מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ אֵינוֹ נִקְרָא ״עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין״, כִּי בִּכְלַל הַבָּא כֻּלּוֹ יֵשׁ מִקְצָתוֹ, וַהֲרֵי מִתְחַיֵּב הוּא עַל מִקְצָתוֹ, כִּי כָל חֵלֶק וְחֵלֶק שֶׁבּוֹ יִקָּרֵא מִקְצָתוֹ, וְאֵין אָנוּ עוֹנְשִׁין אוֹתוֹ מִן הַדִּין אֶלָּא מִן הַכָּתוּב. וְאוּלַי שֶׁסּוֹבֵר תַּנָּא זֶה שֶׁכָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה נִקְרָא ״עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין״.

פרק כ

פסוק א

וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כָּל הָעֵדָה וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּן הַסְּתָם הֵם כָּל הָעֵדָה? אָכֵן לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִדִּבְרֵיהֶם (במדבר רבה סוף פרשת בלק) כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בְּמַדְרֵגַת יְשָׁרִים וְצַדִּיקִים נִקְרָאִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁאֵינָם בַּגֶּדֶר הַנָּאוֹת נִקְרָאִים עַם, כְּאָמְרוֹ (במדבר י״ד, י״א) ״עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה״ וְהַרְבֵּה כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְהַרְבֵּה פְּעָמִים יִקְרָאֵם הַכָּתוּב עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲגַם שֶׁיִּמָּצְאוּן בָּהֶם הַרְבֵּה אֲשֶׁר אֵינָם רְאוּיִים לְגֶדֶר זֶה, וִיכַוֵּן הַכָּתוּב אֶל הָרוֹב הַכְּשֵׁרִים. וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי כָל הָעֵדָה יֶשְׁנָם בְּגֶדֶר זֶה שֶׁיִּקָּרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה, פֵּרוּשׁ, כֻּלָּן נִקְרָאִים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר יְשָׁרִים וְצַדִּיקִים. וְזֶה מְכֻוָּן לְדִבְרֵי רַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״כָּל הָעֵדָה״ – עֵדָה הַשְּׁלֵמָה.

וְהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נִרְאֶה שֶׁדָּרְשׁוּ תֵּבַת ״כָּל הָעֵדָה״ עַצְמָהּ שֶׁתַּגִּיד הַשְּׁלֵמוּת וְהַקִּיּוּם, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְהַכַּוָּנָה בְּהוֹדָעָה זוֹ הִיא לְשָׁלֹשׁ סִבּוֹת: הָא׳, לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּסָמוּךְ מַעֲשֵׂה מֵי מְרִיבָה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה פרשת ואתחנן) שֶׁנֶּעֱנַשׁ מֹשֶׁה עַל יָדָם, שֶׁאָמַר לָהֶם ״שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים״, לָזֶה הִקְדִּים לְהוֹדִיעֲךָ כִּי כָל הָעֵדָה הָיוּ צַדִּיקִים וְזוֹ הָיְתָה סִבָּה שֶׁנֶּעֱנַשׁ מֹשֶׁה שֶׁקְּרָאָם מוֹרִים. ב׳, לְהַגְדִּיל מַעֲלַת מִרְיָם עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֲגַם שֶׁכָּל הָעֵדָה הָיוּ צַדִּיקִים לֹא עָמַד זְכוּתָם לְהַעֲמִיד לָהֶם בְּאֵר הַמַּיִם שֶׁהָיָה בִּזְכוּת מִרְיָם (תענית ט.). ג׳, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני תשסג) שֶׁאָמְרוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הָלְכוּ לִגְמֹל חֶסֶד עִם מִרְיָם, וּכְשֶׁנִּקְהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן חָשַׁב אַהֲרֹן שֶׁבָּאוּ לִגְמֹל חֶסֶד עִם מִרְיָם, וְהֵם לֹא בָּאוּ אֶלָּא לָרִיב עִמָּם כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּמֵעַתָּה יֵשׁ מָקוֹם לַחְשֹׁד בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיוּ אָז בְּאוֹתוֹ מַצָּב כְּשֵׁרִים, וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁלֹּא גָמְלוּ חֶסֶד עִם הַנְּבִיאָה. לָזֶה קָדַם וְהוֹדִיעֲךָ כִּי כָל הָעֵדָה צַדִּיקִים אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנּוּ, וְטַעַם שֶׁלֹּא גָמְלוּ חֶסֶד אָמַר הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ ״וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם״, וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (מועד קטן כח.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַתָּמָת״ וְגוֹ׳ סָמוּךְ לַמִּיתָה קְבוּרָה, עַד כָּאן. וּלְטַעַם זֶה לֹא הִרְגִּישׁוּ לָבֹא לִגְמֹל חֶסֶד, וּבְמֶשֶׁךְ זְמַן מוּעָט עַד שֶׁיָּדְעוּ קָפַץ עֲלֵיהֶם רוּגְזוֹ שֶׁל צָמָא, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״וַתִּקָּבֵר שָׁם״ – ״וְלֹא הָיָה מַיִם״ וְגוֹ׳:

וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ. בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁנִּתְעַכְּבוּ שָׁם יָמִים רַבִּים, כְּאָמְרוֹ (דברים א:מו) ״וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים״. פֵּרוּשׁ וַיֵּשֶׁב לְשׁוֹן עַכָּבָה.

וַתָּמָת שָׁם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם אָמְרוֹ שָׁם, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (מועד קטן כח.) שֶׁלֹּא עִכְּבוּהָ, וּדְרָשָׁה זוֹ נִשְׁמַעַת מֵאָמְרוֹ וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁהִזְכִּיר מִיתָה חָשׁ עַל כְּבוֹד הַצַּדֶּקֶת, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ (ברכות יח.) צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר שָׁם, פֵּרוּשׁ שָׁם הוּא שֶׁמֵּתָה וְלֹא נִשְׁאֲרָה בֵּינֵיהֶם אֶלָּא בְּמָקוֹם אַחֵר יֶשְׁנָהּ בֵּין הַצַּדִּיקִים, כִּי הַצַּדִּיקִים דּוֹמִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַרְגָּלִיּוֹת הַמּוּנָחִים בְּאַרְגָּז, כְּשֶׁהוּא חָפֵץ בְּאַחַת מֵהֶם הוּא מוֹצִיאָהּ מֵהָאַרְגָּז וְקוֹבְעָהּ בְּתַכְשִׁיט אֶחָד מִתַּכְשִׁיטָיו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (מועד קטן כח.) ״וַתָּמָת שָׁם״ לִגְזֵרָה שָׁוָה, לוֹמַר שֶׁגַּם הִיא מֵתָה בִּנְשִׁיקָה, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.

פסוק ג

וַיָּרֶב הָעָם וְגוֹ׳ וְלוּ גָוַעְנוּ. פֵּרוּשׁ, נִתְרַעֲמוּ עָלָיו שֶׁהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בַּדֶּבֶר.

פסוק ד

וְלָמָה הֲבֵאתֶם וְגוֹ׳. תַּרְעוֹמֶת שְׁנִיָּה: לָמָּה הֱבִיאוּם דֶּרֶךְ מִדְבָּר שֶׁהוּא מְקוֹם סַכָּנַת מִיתַת צָמָא, שֶׁהָיָה לָהֶם לְהַעֲלוֹתָם שֶׁלֹּא עַל דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵין כֹּחַ בְּיַד מֹשֶׁה לָתֵת לָהֶם מַיִם בַּמִּדְבָּר, עַל מִי סָמַךְ לַהֲבִיאָם דֶּרֶךְ שָׁם?

וְאָמְרָם וְלָמָה הֶעֱלִיתוּנוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וְאִם תָּשִׁיבוּ אוֹתָנוּ כִּי אֵין דֶּרֶךְ מֻבְטָח לְהַעֲבִיר אֶתְכֶם בּוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ מִדְבָּר, אוֹ הֶכְרֵחַ הָיָה הַדָּבָר שֶׁתַּעַבְרוּ דֶּרֶךְ מִדְבָּר, לָזֶה נִתְרַעֲמוּ וְאָמְרוּ: אִם כֵּן לֹא הָיָה לָכֶם לְהַעֲלוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, כֵּיוָן שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהָבִיא אוֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרַע הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם זֶרַע וְגוֹ׳, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פח:) מִדְבָּר אֵינוֹ מַעֲלֶה צְמָחִים.

וְאָמְרוּ אֶל הַמָּקוֹם בְּה״א הַיְדִיעָה, לוֹמַר שֶׁמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבַּמִּדְבָּר יְדוּעוֹת הֵם שֶׁאֵינוֹ מָקוֹם וְגוֹ׳, וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ לִשְׁתּוֹת שֶׁהוּא דָּבָר הַהֶכְרֵחִי וְאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִין לְהַמְצִיא לָנוּ מַיִם. וְלֹא הָיָה מַעֲנֶה בְּפִי מֹשֶׁה, וְעָמַד בִּתְפִלָּה לִפְנֵי ה׳ הוּא וְאַהֲרֹן, דִּכְתִיב ״וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם״.

פסוק ח

קַח אֶת הַמַּטֶּה וְגוֹ׳ וַיִּקָּדֵשׁ בָּם. פָּרָשָׁה זוֹ רָבוּ עָלֶיהָ כָּל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה, וְתַרְתִּי בָהּ לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים. וְקוֹדֶם שֶׁנַּעֲמוֹד עַל פְּשָׁטָן שֶׁל כְּתוּבִים נַקְדִּים לְהָבִין מַה הָיְתָה שִׁגְגָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בְּעִנְיָן זֶה אֲשֶׁר הָיָה סִבָּה לִגְזֵרָתוֹ, וְרָאִיתִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ עֲשָׂרָה דְּרָכִים בָּעִנְיָן בְּדִבְרֵי מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה וְהֵן הֵנָּה בִּקְצָרָה:

א׳) רַשִׁ״י זַ״ל פֵּרֵשׁ שֶׁשִּׁגְגַת מֹשֶׁה הָיְתָה כִּי ה׳ אָמַר אֲלֵיהֶם דַּבְּרוּ וְהוּא הִכָּה. ב׳) רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא פֵּרֵשׁ שֶׁהַשְּׁגָגָה הָיְתָה שֶׁגָּרַם שֶׁלֹּא נָתְנָה הַסֶּלַע מֵימֶיהָ עַד הַכָּאָה שְׁנִיָּה, בְּמַה שֶׁאִבֵּד הַכַּוָּנָה בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה לְצַד מְרִיבַת הָעֵדָה. ג׳) הֱבִיאוֹ הַנִּזְכָּר, כִּי הַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל שֶׁהִכָּה שְׁתֵּי פְּעָמִים, שֶׁאִם הָיָה מַכֶּה פַּעַם אַחַת לֹא הָיְתָה הַקְפָּדָה כִּי הַדִּבּוּר לַסֶּלַע הִיא הַהַכָּאָה. ד׳) הֱבִיאוֹ הַנִּזְכָּר, שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל שֶׁלֹּא אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמַּיִם כְּמוֹ ״עֲלִי בְאֵר״. ה׳) הֱבִיאוֹ הַנִּזְכָּר, שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל שֶׁאָמַר לִבְנֵי אֵל חַי ״הַמּוֹרִים״, וְאֵין רָאוּי לְאִישׁ חָסִיד לְתָעֵב וּלְזַלְזֵל בִּבְנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְגוֹ׳. ו׳) הָרַמְבַּ״ם (בשמונה פרקים) פֵּרֵשׁ כִּי הִקְפִּיד ה׳ עָלָיו עַל אֲשֶׁר נִתְרַגֵּז עַל הָעֵדָה, וּמִסִּבָּה זוֹ חָשְׁבוּ כִּי גַּם ה׳ בְּכַעַס עִמָּהֶם, אֲשֶׁר לֹא כֵן הָיָה. ז׳) רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל, וְהִסְכִּים אֵלָיו רַמְבַּ״ן, שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל אֲשֶׁר אָמַר ״נוֹצִיא לָכֶם מַיִם״ וְלֹא אָמַר ״יוֹצִיא לָכֶם״, שֶׁמִּזֶּה טָעוּ יִשְׂרָאֵל וְחָשְׁבוּ כִּי הֵם בְּחָכְמָתָם עוֹשִׂים אֶת הַמַּעֲשֶׂה, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם רֶמֶז כִּי ה׳ הוּא הָעוֹשֶׂה הַנֵּס, וְלָזֶה הִקְפִּיד ה׳ וְאָמַר ״לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי״ וְגוֹ׳. ח׳) רַבִּי מֹשֶׁה הַכֹּהֵן פֵּרֵשׁ שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל מַאֲמַר מֹשֶׁה ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״ וְגוֹ׳, וְכַוָּנַת מֹשֶׁה הָיְתָה לְצַד יְכָלְתּוֹ אִם לֹא בְּכֹחַ הַנֶּאְדָּר, וְחָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוּכַל ה׳ לְהוֹצִיא מַיִם מִן הַסֶּלַע, וְזוֹ הִיא שִׁגְגַת מֹשֶׁה. וְהֵבִיא רְאָיָה לְפֵרוּשׁוֹ מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים קו:לג) ״כִּי הִמְרוּ אֶת רוּחוֹ וַיְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו״ וְגוֹ׳. ט׳) הָרַב יוֹסֵף אַלְבּוֹ בְּסֵפֶר הָעִקָּרִים יִשֵּׁב שֶׁהַקְפָּדַת ה׳ הָיְתָה עַל שֶׁלֹּא נִתְעוֹרְרוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעַצְמָן לְהוֹצִיא לָהֶם מַיִם וְהָיוּ מַרְעִידִים, שֶׁזֶּה יוֹרֶה מִעוּט הַבִּטָּחוֹן וְגוֹ׳. י׳) בַּעַל מַעֲשֵׂה ה׳ שֶׁפֵּרֵשׁ כִּי הָיָה וִכּוּחַ בֵּין מֹשֶׁה וּבֵין יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ רוֹצִים לְהוֹצִיא לָהֶם מַיִם מִמָּקוֹם אַחֵר שֶׁחָפְרוּ אוֹתוֹ הֵם, וְלֹא רָצָה מֹשֶׁה לְדַבֵּר לְאוֹתוֹ סֶלַע שֶׁחָפְרוּ הֵם, וְנִתְכַּעֵס מֹשֶׁה וְזָרַק הַמַּטֶּה בְּיָדוֹ לֹא לְהַכּוֹת אֶלָּא בְּכַעַס, וּבְדֶרֶךְ מִקְרֶה הִכָּה הַמַּטֶּה בַּסֶּלַע וְכוּ׳, עַיֵּן שָׁם דְּבָרָיו.

הִנֵּה כָּל הָעֲשָׂרָה דְּרָכִים אֵינָם מוֹצִיאִים אוֹתָנוּ יְדֵי חוֹבַת הָאֱמֶת, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁטָּעַן רַמְבַּ״ן עַל שְׁלֹשָׁה מֵהֶם וּדְחָאָם, וּמַה שֶׁטָּעַן רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא עַל שְׁלֹשָׁה אֲחֵרִים וּדְחָאָם. וַאֲנִי טוֹעֵן עַל הַשְּׁאָר וְהֵם, דֶּרֶךְ אֶחָד שֶׁל רַבֵּינוּ חֲנַנְאֵל שֶׁבָּחַר לוֹ רַמְבַּ״ן שֶׁהַהַקְפָּדָה הָיְתָה עַל שֶׁכִּנָּה לְעַצְמוֹ הַמַּעֲשֶׂה וְאָמַר ״נוֹצִיא״ וְגוֹ׳, הֲלֹא יָדוּעַ הָיָה מֹשֶׁה לִשְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְכָל מַעֲשָׂיו הִנָּם בְּכֹחַ הָאֵל, וְלוּ יְהִי כִּי כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הוּא, הֲלֹא מִגְּדֻלַּת הָעֶבֶד גְּדֻלַּת הָאָדוֹן נוֹדַעַת בְּפֶרֶק מְרֻבָּה. וְעוֹד, הֲלֹא תִּמְצָא בְּפָרָשַׁת בֹּא אֶל פַּרְעֹה אָמַר הַכָּתוּב (שמות י״ב:כ״א): ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ״ וְגוֹ׳ וְלֹא אָמַר בְּשֵׁם ה׳, כִּי וַדַּאי הַדָּבָר יָדוּעַ הוּא כִּי הוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם. וְעוֹד, בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ מֻכְרָח הָיָה לוֹמַר ״נוֹצִיא לָכֶם״ לֶהֱיוֹת כִּי הֵם הַמּוֹצִיאִים בְּדִבּוּרָם אוֹ בְּהַכָּאָתָם שֶׁה׳ נָתַן הַהוֹצָאָה בְּיָדָם. וְדַרְכּוֹ שֶׁל הָר״י אַלְבּוֹ אֵין דַּעְתִּי הוֹלְמוֹ, כִּי אַחַר שֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁה׳ מָנַע מֵהֶם מַיִם וְנִסְתַּלֵּק הַבְּאֵר, אֵיךְ יִגַּשׁ לְהוֹצִיא מַיִם עַד אֲשֶׁר יֵדַע דַּעַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, וּמִי יֹאמַר כִּי ה׳ חָפֵץ לְיַסְּרָם? לָזֶה הֶכְרֵחַ הָיָה הַדָּבָר לְהִשְׁתַּטֵּחַ לִפְנֵי ה׳ וַה׳ יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו. וְדַרְכּוֹ שֶׁל בַּעַל מַעֲשֵׂה ה׳ עָלָה כֻּלּוֹ קִמְּשׂוֹנִים וְאֵין בּוֹ לֹא מֶלַח וְלֹא תַבְלִין, וְקַלַּנִי מִזְּרוֹעִי לִטְרֹחַ לִדְחוֹת הַדְּבָרִים הַדְּחוּיִים בִּמְחִילָה מִכְּבוֹדוֹ.

וְתַרְתִּי לִי מְנוּחָה בְּדִבְרֵי הָרִאשׁוֹנִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וָאֶמְצָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמעוני תשס״ד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם״ וְגוֹ׳ – אַרְבַּע חֲטָאוֹת כְּתוּבִים כָּאן: לֹא הֶאֱמַנְתֶּם, לֹא קִדַּשְׁתֶּם, מְעַלְתֶּם, מְרִיתֶם. ״לֹא הֶאֱמַנְתֶּם״ – שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי לָכֶם לְהַכּוֹת וְהִכִּיתֶם, ״לֹא קִדַּשְׁתֶּם״ – לְהָבִיא מַיִם מִכָּל סֶלַע שֶׁרוֹצִים, ״מְעַלְתֶּם״ – שֶׁאֲמַרְתֶּם ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״, ״מְרִיתֶם״ – שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם ״וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע״ שְׁנֵה עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד וַעֲבַרְתֶּם עַל דְּבָרַי, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם.

וְעַל פִּי מִדְרָשׁ זֶה נַעֲמֹד עַל פֵּרוּשׁ אִמְרֵי קָדוֹשׁ בְּמַאֲמַר קַח אֶת הַמַּטֶּה וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וְגוֹ׳, וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע, וְיֵשׁ לְהָעִיר: א׳ לָמָּה יְצַו ה׳ לָקַחַת הַמַּטֶּה כֵּיוָן שֶׁהוֹצָאַת מַיִם הוּא בְּדִבּוּר לְבַד, ב׳ לָמָּה חָזַר לוֹמַר וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם אַחַר שֶׁאָמַר ״וְנָתַן מֵימָיו״, ג׳ הֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה מִן הַסֶּלַע וְלֹא הִסְפִּיק בְּזִכְרוֹנָהּ בְּסָמוּךְ.

הִנֵּה לְפִי הַמִּדְרָשׁ נִתְגַּלָּה לָנוּ כַּוָּנַת הַכָּתוּב לְמַפְרֵעַ עַל נָכוֹן, כִּי מַה שֶׁאָמַר קַח אֶת הַמַּטֶּה הוּא לְהוֹרְמָנוּתָא דְּמַלְכָּא וְהוֹרָאַת הֱיוֹת בְּיָדוֹ כֹּחַ עֶלְיוֹן וְלֹא לְהַכָּאָה, וְלֹא חָשׁ לְטָעוּת שֶׁהוּא לְהַכָּאָה מִמַּה שֶׁאָמַר בְּפֵרוּשׁ ״וְדִבַּרְתֶּם״, וּמֹשֶׁה לֹא עָשָׂה כֵן וְהִכָּה, וְהוּא חֵטְא הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר בַּעַל הַמִּדְרָשׁ. וּמַאֲמַר וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע הוּא שֶׁיִּשְׁנֶה עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד, וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן וְהוּא חֵטְא הַשֵּׁנִי, וּמַאֲמַר וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְנִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר אֲפִלּוּ מִסֶּלַע אַחֵר כְּשֶׁהֵם חֲפֵצִים לְהוֹצִיא לָהֶם מִמֶּנָּה הוֹצִיא לָהֶם מֵאֵיזוֹ סֶלַע שֶׁיִּרְצוּ, וְלָזֶה גַּם כֵּן הִזְכִּיר פַּעַם שְׁנִיָּה הַסֶּלַע וְלֹא סָמַךְ לְזִכְרוֹן הָרִאשׁוֹנָה כִּי לֹא זֹאת הוּא מַה שֶׁהִזְכִּיר, וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, וְהָרְאָיָה מִמַּה שֶׁאָמַר לָהֶם ״שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים״, זֶה יַגִּיד שֶׁהָיוּ מוֹרִים אֵיזֶה דָּבָר, וּמִמַּה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר הֲמִן הַסֶּלַע וְגוֹ׳ יַגִּיד כִּי הָיוּ מוֹרִים בַּסֶּלַע לוֹמַר מִסֶּלַע זוֹ וְהוּא אוֹמֵר ״הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁסֶּלַע זֶה אֵינוֹ רָאוּי לְהוֹצִיא מַיִם. נִמְצְאוּ בְּיַד מֹשֶׁה שְׁתֵּי שְׁגָגוֹת אֲחֵרִים: א׳ שֶׁה׳ אָמַר הוֹצִיא לָהֶם מִסֶּלַע שֶׁיַּחְפְּצוּ וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, ב׳ שֶׁעָשָׂה לָהֶם הֶחְלֵט הָאֶפְשָׁרִיּוּת כְּאָמְרוֹ ״הֲמִן הַסֶּלַע״ וְגוֹ׳, וְהֵם הַשְּׁתֵּי חֲטָאוֹת שֶׁמָּנָה בַּעַל הַמִּדְרָשׁ שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי.

וְחָל עָלֵינוּ חוֹבַת גַּבְרָא לָתֵת טַעַם לְאִישׁ הָאֱלֹהִים עַל אַרְבַּעַת הַשְּׁגָגוֹת אֲשֶׁר אֵינוֹ רָאוּי לְאַחַת מֵהֵנָּה.

וְנִרְאֶה כִּי מֹשֶׁה עָמַד עַל מַאֲמַר ה׳ בְּחָכְמָה, וּלְצַד עֹצֶם יִרְאָתוֹ בַּה׳ שָׁגַג, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה: מַה שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״ הֵבִין בּוֹ שְׁנֵי דְּרָכִים – א׳ לְהַכָּאָה וְא׳ לְהוֹרְמָנָא וּלְכֹחַ עֶלְיוֹן בְּיָדוֹ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַמַּטֶּה שֶׁבּוֹ חָקוּק שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ יַעֲשֶׂה פֶּלֶא. וְהָאֱמֶת שֶׁיּוֹתֵר צוֹדֵק פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים עַל לְהַכּוֹת בּוֹ, כִּי לְטַעַם הַשֵּׁנִי הוּא צַד רָחוֹק קְצָת. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ (שמות ד:יז) ״וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, שָׁם הָיָה עוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת בַּמַּטֶּה. וְזִכְרוֹן הַהַכָּאָה בָּא בְּמַאֲמַר ה׳ בְּסָמוּךְ ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע״, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר שֶׁאָמַר ״וְדִבַּרְתֶּם וְגוֹ׳ וְנָתַן מֵימָיו״, וּכְמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ לְמַעְלָה. וְהֵבִין מֹשֶׁה כִּי כַּוָּנַת ה׳ הִיא לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא דִּבּוּר לְבַד יַסְפִּיק, אֶלָּא כֹּחַ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיַּעֲשֶׂה שֶׁבּוֹ יוֹצִיא מַיִם. וּבָזֶה גִּלָּה סוֹפוֹ עַל תְּחִלָּתוֹ כִּי לְקִיחַת הַמַּטֶּה הִיא לַעֲשׂוֹת בָּהּ מַעֲשֶׂה לְהוֹצִיא הַמַּיִם מִן הַסֶּלַע. וַהֲגַם שֶׁעָלָה עַל דַּעַת מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹ ה׳ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁיּוֹצִיא מִסֶּלַע אֲשֶׁר יַחְפְּצוּ, הִטָּה לְפָרֵשׁ פֵּרוּשׁ זֶה לְצַד שֶׁקָּדַם לוֹ מַאֲמַר לְקִיחַת הַמַּטֶּה, לֹא נִרְאֶה בְּעֵינָיו שֶׁתִּהְיֶה לְקִיחָה לְבַד מִבְּלִי עֲשׂוֹת בָּהּ דָּבָר. וַהֲגַם שֶׁאֵין הֶכְרֵחַ זֶה הֶכְרֵחַ, בְּסָמוּךְ אֲבָאֵר עַל נָכוֹן טַעַם הַטָּיָתוֹ לְמַה שֶׁעָשָׂה. וּמַאֲמַר ״וְדִבַּרְתֶּם״ וְגוֹ׳ פְּשַׁט הָעִנְיָן הוּא מִלְּבַד מַעֲשֵׂה הַמַּטֶּה, עוֹד כִּי צָרִיךְ שֶׁיְּדַבְּרוּ לָהּ בְּפֵרוּשׁ ״הוֹצֵא מֵימֶיךָ״, וְהוּא מַה שֶׁהֵבִין מֹשֶׁה, וְלֹא עָלָה עַל דַּעְתּוֹ כִּי מַאֲמַר ״וְדִבַּרְתֶּם״ הוּא שֶׁיִּשְׁנוּ עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד.

וְהַמַּשְׂכִּיל בְּעֵין הַשֵּׂכֶל יִרְאֶה כִּי הִשְׁתַּנּוּת מַשְׁמָעוּת מַאֲמַר וְדִבַּרְתֶּם יִשְׁתַּנֶּה כְּפִי כַּוָּנַת מַאֲמַר קַח אֶת הַמַּטֶּה, כִּי הַדַּעַת נוֹתֶנֶת שֶׁאֵין הַסֶּלַע בַּעֲלַת חַי שֶׁתָּבִין דִּבּוּר בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁיְּדַבֵּר אֵלָיו מֹשֶׁה, אֶלָּא בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: אוֹ בְּאֶמְצָעוּת הַכָּאָה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בּוֹ שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ חָקוּק, יְעוֹרֵר כֹּחַ הַמְחַיֶּה שֶׁבָּהּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁאֵין לְךָ בַּצְּמָחִים שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק חִיּוּנִי כְּפִי תְּכוּנָתוֹ, וְאוֹתוֹ יָעִיר בְּהַכָּאַת מַטֶּה שֶׁבּוֹ חָקוּק שֵׁם עֶלְיוֹן כְּמוֹ שֶׁכֵּן הֵבִין מֹשֶׁה; אוֹ עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁנוּ עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהוּא חַיֵּי עוֹלָם מִפֶּה קָדוֹשׁ, יְעוֹרֵר כֹּחַ שֶׁבַּדּוֹמֵם וּמִזֶּה יִתְעוֹרֵר לָתֵת מַיִם. לָזֶה אִם נְפָרֵשׁ קִיחַת הַמַּטֶּה שֶׁהִיא עַל הַהַכָּאָה אֵין צֹרֶךְ לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד שֶׁזֶּה הוּא הֶעָרָתוֹ, וְאִם נְפָרֵשׁ קִיחַת הַמַּטֶּה אֵינָהּ לְהַכּוֹת נִצְטָרֵךְ לְפָרֵשׁ וְדִבַּרְתֶּם לִשְׁנוֹת עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד. וְלָזֶה דַּעַת עֶלְיוֹן כְּשֶׁאָמַר ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״ שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתוֹ קִיחָה לְבַד, הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמַר וְדִבַּרְתֶּם לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד, מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה שֶׁהֵבִין קִיחַת הַמַּטֶּה לְהַכּוֹת פֵּרֵשׁ וְדִבַּרְתֶּם כִּפְשׁוּטוֹ.

וְעַל כָּל פָּנִים לֹא נֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵי מֹשֶׁה שְׁתֵּי הַדְּרָכִים בְּמַאֲמַר ה׳ ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״, אֲבָל פֵּרוּשׁ ״וְדִבַּרְתֶּם״ שֶׁהוּא לִשְׁנוֹת עָלָיו פֶּרֶק אֶחָד אֵין זֶה פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעַת מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ זֶה, וְדָן בְּדַעְתּוֹ נְבִיא ה׳ וְאָמַר: הִנֵּה לְפָנַי שְׁתֵּי דְּרָכִים, וְאִם אֲנִי עוֹשֶׂה דִּבּוּר לְבַד וְלֹא הַכָּאָה אֲנִי חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא הַפֵּרוּשׁ הָאֲמִתִּי הוּא לְהַכּוֹת, וּמַה גַּם שֶׁהוּא יוֹתֵר פְּשָׁטִי, וְעוֹד שֶׁהוּא דָּבָר רָחוֹק שֶׁהַדּוֹמֵם יִתְעוֹרֵר בְּדִבּוּר בֶּן אָדָם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, לָזֶה אִם אֲנִי מְדַבֵּר בְּלֹא הַכָּאָה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר ה׳ אֵין הַסֶּלַע נוֹתֵן מֵימָיו וְיִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם חִלּוּל גָּדוֹל לְעֵינֵי הָעֵדָה אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה הַנֵּס לְעֵינֵיהֶם וְאֶתְחַיֵּב רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ, לָזֶה יוֹתֵר אֶבְחַר לְהַכּוֹת וְאַטֶּה לְפֵרוּשׁ הַיּוֹתֵר צוֹדֵק בְּמַשְׁמָעוּת מַאֲמַר ״קַח אֶת הַמַּטֶּה״, וִיקֻיַּם גַּם כֵּן מַאֲמַר ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וְלֹא הַכָּאָה בִּלְבַד עָשָׂה אֶלָּא בְּשִׁתּוּף הַדִּבּוּר הִכָּה וְאָמַר לַסֶּלַע: ״תֵּן מֵימֶיךָ״, וּבָזֶה אֵין מֵחוּשׁ שֶׁלֹּא תִּתֵּן הַסֶּלַע מֵימֶיהָ וְלֹא יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם.

גַּם הִטָּה לְפָרֵשׁ כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם שֶׁהוּא עַל הַהַכָּאָה, הֲגַם שֶׁנִּכְנַס אֶצְלוֹ בְּגֶדֶר סָפֵק שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא מִסֶּלַע שֶׁיִּהְיוּ חֲפֵצִים, מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ כִּי חָשׁ לַפֵּרוּשׁ שֶׁהֵבִין שֶׁהוּא לְהַכָּאָה, וּמַה גַּם שֶׁהוּא יוֹתֵר מֻטֶּה כַּנִּזְכָּר. וְאִם כֵּן כְּשֶׁיָּבֹא לְהוֹצִיא מִסֶּלַע אַחֵר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי הַכָּאָה לֹא יִתֵּן מֵימָיו, לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁאֵין כַּוָּנַת ה׳ אֶלָּא עַל סֶלַע הַיָּדוּעַ, וּבָזֶה יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם חָס וְשָׁלוֹם. לָזֶה אֶבְחַר לְהוֹצִיא מֵהַסֶּלַע הַיָּדוּעַ, וּכְמוֹ שֶׁדִּיֵּק אֵל עֶלְיוֹן בְּמַאֲמַר וְנָתַן מֵימָיו, שֶׁזֶּה יַצְדִּיק שֶׁעַל סֶלַע הַיָּדוּעַ שֶׁבּוֹ מַיִם הוּא אוֹמֵר, וְהוּא בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם שֶׁמָּנַע מֵימָיו. וַהֲגַם שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע״, פֵּרוּשׁ מִן הַסֶּלַע הַיָּדוּעַ הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, וְנִמְצָא שֶׁכָּל כַּוָּנַת מֹשֶׁה לֹא הָיְתָה אֶלָּא לָחוּשׁ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיָצְתָה הַשְּׁגָגָה בְּאוֹנֶס.

וּבָזֶה מָצָאנוּ טַעַם לְכָל שְׁגָגוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה: טַעַם שֶׁהִכָּה – חָשׁ לְמַה שֶׁנִּשְׁמַע מִדִּבְרֵי ה׳ שֶׁצָּרִיךְ הַכָּאָה, וְאִם כֵּן בְּלֹא הַכָּאָה לֹא יִתֵּן מֵימָיו וְנִמְצָא מִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם. וּמַה שֶׁלֹּא שָׁנָה פֶּרֶק אֶחָד – אֵין זֶה פְּשַׁט ״וְדִבַּרְתֶּם״, וּמֹשֶׁה לֹא הֵבִין כֵּן, כֵּיוָן שֶׁהֵבִין שֶׁהַמַּטֶּה הוּא לְהַכּוֹת וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה. וְטַעַם שֶׁלֹּא הוֹצִיא מַיִם מִסֶּלַע אַחֵר – כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מֻכְרָח בְּמַשְׁמָעוּת מַאֲמַר ״וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם״ שֶׁעַל סֶלַע אַחֵר הוּא אוֹמֵר, יֵשׁ מֵחוּשׁ שֶׁלֹּא יִתֵּן וְיֵשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם גָּדוֹל. גַּם חָשַׁב כִּי לָמָּה יַעֲשֶׂה נֵס חָדָשׁ לְהוֹצִיא מַיִם מִסֶּלַע אַחֵר בְּאֵין צֹרֶךְ אֵלָיו, וְדָבָר יָדוּעַ כִּי אֵין עוֹשִׂין נֵס אֶלָּא לְצַד הֶכְרֵחַ גָּדוֹל. וּמֵעַתָּה אֵין לְהַאֲשִׁימוֹ עַל מַאֲמַר ״הֲמִן הַסֶּלַע״ וְגוֹ׳ כֵּיוָן שֶׁאֵין הֶחְלֵט בְּמַאֲמַר ה׳ שֶׁאָמַר לוֹ כֵן, לָזֶה כְּשֶׁבָּאוּ וְאָמְרוּ הוֹצֵא לָנוּ מִסֶּלַע זֶה, אָמַר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים – לְשׁוֹן הַמְרָאָה וּלְשׁוֹן הוֹרָאָה, כִּי הָיוּ מִתְכַּוְּנִים לְנַסּוֹת כֹּחַ עֶלְיוֹן אִם יוֹצִיא מִכָּל סֶלַע אוֹ מִסֶּלַע זוֹ לְבַד, וְהָיוּ מוֹרִים לוֹ לְהוֹצִיא מִסֶּלַע אַחֵר, וְהִקְפִּיד מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר וְאָמַר וְגוֹ׳.

וְאַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ לוֹמַר שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הֵבִין אֲמִתּוּת כַּוָּנַת ה׳, כִּי אֵין הַנְּבִיאוּת בָּאָה לְהַצַּדִּיק בְּעִיּוּן, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא יב.) חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא, וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא נֶעְלַם מֵעֵינֵי מֹשֶׁה גַּם כֵּן הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֵלָיו ה׳, אֶלָּא שֶׁנָּפַל לוֹ סָפֵק בְּמַשְׁמָעוּת אַחֵר, וּמִשּׁוּם מֵחוּשׁ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ הִטָּה לְמַה שֶׁעָשָׂה כַּנִּזְכָּר.

וְאַחַר שֶׁמָּצָאנוּ טַעַם לְמַעֲשֵׂה נָבִיא, אֶשָּׂא עֵינַי לְהָבִין מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהַקְפָּדָתוֹ בְּמַאֲמַר יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי, פֵּרוּשׁ, אַתֶּם עֲשִׂיתֶם הַהַכְרָעָה לְצַד חֲשָׁשָׁא שֶׁהַסֶּלַע לֹא תִּתֵּן מַיִם אֶלָּא אִם תִּהְיֶה הַסֶּלַע הַיָּדוּעַ וְדַוְקָא עַל יְדֵי הַכָּאָה, וְלֹא הִכְרַעְתֶּם לְצַד קְדֻשַּׁת שְׁמִי לְהַקְדִּישֵׁנִי בְּהוֹצָאַת מַיִם מִסֶּלַע אֲשֶׁר יִרְצוּ הֵם וּבְלֹא הַכָּאָה, שֶׁבָּזֶה הָיָה ה׳ מִתְקַדֵּשׁ לְעֵינֵיהֶם כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁאֲפִלּוּ הַדּוֹמֵם כָּל שֶׁהוּא מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת בְּדִבּוּר לְבַד וּבְהֶעָרָה בִּשְׁנוֹת עָלֶיהָ פֶּרֶק אֶחָד, וְהָיָה לָכֶם לְבַטֵּל הַמֵּחוּשׁ בְּעֹצֶם הָאֱמוּנָה שֶׁהֱיִיתֶם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת.

וְעֹמֶק הַדְּבָרִים הוּא, שֶׁאִם הָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עוֹשִׂים קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בְּאֶמְצָעוּת שֶׁהָיְתָה הָעֵדָה גַּם כֵּן כֻּלָּהּ שְׁלֵמָה וְצַדִּיקִים, הָיוּ מַחְלִיטִים אֱמוּנַת ה׳ בְּלִבָּם שְׁלֵמָה וְהָיָה נִגְרָשׁ מֵהֶם חֵלֶק הָרַע, וְהָיָה כֹּחַ בָּהֶם לְהַעֲמִיד אֱמוּנָתָם לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. וּמֵעַתָּה הָיוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נִכְנָסִים לָאָרֶץ וְהָיָה מֹשֶׁה בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵין חֲשָׁשׁ לְהַשְׁלָכַת חֲמָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיִּהְיוּ חוֹטְאִים, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (מדרש תהלים עט) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף״ וְגוֹ׳, וּכְתַבְנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא תִּקּוּן הַדָּבָר עַל יְדֵיהֶם וְלֹא עֲשָׂאוּהוּ, נֶחְלַט הַדָּבָר.

וְאָמַר ה׳ לָכֵן – פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִיל זֶה, גַּם לְשׁוֹן שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא יָבִיאוּ וְגוֹ׳, כִּי רָאָה ה׳ מַה שֶׁעֲתִידִין לַעֲשׂוֹת בְּאַחֲרִית הַיָּמִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה עַצְמוֹ (דברים לא:כט) ״יָדַעְתִּי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִיתוּן״, וְלָזֶה אִם יִכָּנֵס מֹשֶׁה לָאָרֶץ וְיִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִצְטָרֵךְ ה׳ לְהַשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם חֲמָתוֹ כְּשֶׁיַּרְשִׁיעוּ וְלֹא עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיִכְלוּ כָּל יִשְׂרָאֵל חָס וְשָׁלוֹם, לָזֶה אָמַר לָכֵן לֹא תָבִיאוּ וְגוֹ׳.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶת הַקָּהָל הַזֶּה, אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שמעוני תשס״ד) הַזֶּה אֵינְכֶם מְבִיאִים, אֲבָל אַתֶּם מַכְנִיסִים אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל לֶעָתִיד לָבוֹא, דִּכְתִיב ״וְעָנְתָה שָׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ״ (הושע ב:יז) – זֶה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַד כָּאן. וּמִתּוֹכִיּוּת הַדְּבָרִים נִשְׁמַע שֶׁאִם הָיוּ מְקַדְּשִׁים שֵׁם שָׁמַיִם לְעֵינֵיהֶם, הָיָה הַדּוֹר הַהוּא כְּדוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, שֶׁיַּעֲבִיר ה׳ אֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה׳.

וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה. דִּקְדֵּק לוֹמַר וְהִשְׁקִיתָ בְּכִנּוּי, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: אוֹ לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל צְמֵאִים לְמַיִם יְצַו ה׳ לְהַשְׁקוֹתָם כְּשִׁעוּר שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִזּוֹקִין, כִּי זוּלַת זֶה אִם יִשְׁתּוּ כְּחֶפְצָם לְרוֹב צִמְאוֹנָם לְמַיִם יִשְׁתּוּ הַרְבֵּה וְיִסְתַּכְּנוּ וְיָמוּתוּ. אוֹ יִרְצֶה כִּי יַשְׁקֵם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ וְלֹא יַקְפִּיד עַל הֶזֵּקָם, כִּי הַמַּיִם הַהֵם נִסִּיִּים הֵם בְּכָל פְּרָטֵיהֶם בֵּין בַּהֲוָיָתָן בֵּין בִּפְעֻלָּתָם, וְהוּא אָמְרוֹ וְהִשְׁקִיתָ שֶׁהֲגַם שֶׁיִּרְצוּ לִשְׁתּוֹת בְּהִסְתַּפְּקוּת אַתָּה הַשְׁקֵה אוֹתָם כְּכָל הַצּוֹרֶךְ.

וְהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר עֵדָה וּבְעִירָם, לְהַקְדִּים הָעֵדָה לַבְּהֵמוֹת, וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתְּךָ וְאָכַלְתָּ״ וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מ.) שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים מַאֲכַל לִבְהֶמְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ הוּא, כָּל זֶה אִם אֵין סַכָּנָה בַּדָּבָר, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ גֶּדֶר סַכָּנָה חַיָּיו קוֹדְמִין. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת רִבְקָה (בראשית כד,יט) בְּהַשְׁקָאַת אֱלִיעֶזֶר וּגְמַלָּיו:

פסוק ט

כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן, לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְעַכֵּב, אֶלָּא סָמוּךְ לְצִוּוּיוֹ יִתְבָּרַךְ לָקַח הַמַּטֶּה. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר דָּבָר זֶה עָשָׂה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, וְהָא לָמַדְתָּ שֶׁמַּה שֶׁעָשָׂה מֵאָז וָהָלְאָה לֹא כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁשָּׁגַג בְּפֵרוּשָׁם שֶׁל דְּבָרִים.

פסוק יא

בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם. טַעַם שְׁתֵּי פְּעָמִים – כְּעֶבֶד שֶׁעוֹשֶׂה שְׁלִיחוּת אֲדוֹנוֹ בִּזְרִיזוּת גְּדוֹלָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לד:) דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת, וּכְפַטִּישׁ וְגוֹ׳.

פסוק יב

וַיֹּאמֶר ה׳. קָשֶׁה לְמַה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי לְשׁוֹן אֲמִירָה יוֹרֶה עַל דְּבָרִים הַמְּסַעֲדִים אֶת הַלֵּב וּגְדֻלָּה וְכָבוֹד יְבַשֵּׂר, וְכָאן רוֹאַנִי שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא בְּשׂוֹרַת גְּזֵרָה רָעָה. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה יט,יב) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳: הֲרֵי גָּזַרְתָּ עָלַי לָמוּת בַּמִּדְבָּר עִם הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה וְכוּ׳, יֹאמְרוּ הַדּוֹרוֹת שֶׁאֲנִי שָׁוֶה לָהֶם, יִכָּתֵב עָלַי עַל מַה נֶעֱנַשְׁתִּי, לְפִיכָךְ כְּתִיב יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז ה׳ בְּאָמְרוֹ וַיֹּאמֶר לְשׁוֹן רוֹמְמוּת לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, שֶׁנִּכְתַּב חֶטְאָם שֶׁעָלָיו מֵתוּ שֶׁהוּא ״יַעַן לֹא״ וְגוֹ׳, וְלֹא יַחְשְׁבוּ הַדּוֹרוֹת שֶׁהֵם שָׁוִים לַדּוֹר הָרָע חָס וְשָׁלוֹם.

פסוק יג

הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״הֵמָּה מַיִם אֲשֶׁר רָבוּ בְּנֵי״ וְגוֹ׳, עוֹד מֵאָמְרוֹ רָבוּ אֶת ה׳ זֶה יַגִּיד שֶׁמְּדַבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, וּמֵאָמְרוֹ וַיִּקָּדֵשׁ בָּם מַשְׁמַע שֶׁמְּדַבֵּר עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.

וְנִרְאֶה שֶׁהַכָּתוּב בָּא לָתֵת טַעַם לְהַקְפָּדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ בְּעִנְיָן זֶה, וְאָמַר הֵמָּה מֵי מְרִיבָה וְגוֹ׳, וּמְרִיבָה זוֹ מַצְדִּיקָהּ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר רָבוּ, פֵּרוּשׁ שֶׁטָּעֲנוּ טַעֲנָה נֶגֶד ה׳ וְצָדְקוּ בְּטַעֲנַת מְרִיבָתָם. וַיִּקָּדֵשׁ בָּם, פֵּרוּשׁ עָשָׂה ה׳ דְּבָרִים לְהִתְקַדֵּשׁ בֵּינֵיהֶם, פֵּרוּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, בְּמַה שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶל הַסֶּלַע אֲשֶׁר יִרְצוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁבָּזֶה יִרְאוּ כֹּחַ הַשַּׁלִּיט שֶׁהֲגַם שֶׁהֱבִיאָם בַּמִּדְבָּר לֹא מְקוֹם וְגוֹ׳ וּמַיִם אַיִן, יוֹצִיא לָהֶם בְּמַאֲמָרוֹ מַיִם מִכָּל מִין סֶלַע אֲשֶׁר תִּהְיֶה לִפְנֵיהֶם. וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא עָשׂוּ כֵן, לָכֵן הִקְפִּיד ה׳ עֲלֵיהֶם וְאָמַר ״לָכֵן״ וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (במדבר רבה יט,ה) וַיִּקָּדֵשׁ בָּם בְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יָבִיאוּ וְגוֹ׳, וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.

פסוק יד

אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ אָחִיךָ, גַּם אָמְרוֹ אַתָּה יָדַעְתָּ, לוֹמַר כִּי תְּלָאָה זוֹ לֹא נִסְבְּבָה מִמֶּנִּי אֶלָּא מֵאֲבוֹתֵינוּ, וַאֲנִי וְאַתָּה אַחִים שָׁוִים בַּדָּבָר, שֶׁשְּׁטָר זֶה שֶׁל הַתְּלָאָה הָיָה כָּתוּב עַל אָבִינוּ וְאֶחָד מִן הָאַחִים פְּרָעוֹ. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פב) בְּפָסוּק ״וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ״ (בראשית לו,ח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מִפְּנֵי הַחוֹב, שֶׁלֹּא רָצָה לִפְרֹעַ חוֹב אָבִיו, עַד כָּאן.

וְאָמְרוֹ אַתָּה יָדַעְתָּ, פֵּרוּשׁ, כְּבָר קוֹדֶם הֱיוֹת לָנוּ הַתְּלָאָה יָדַעְתָּ אוֹתָהּ שֶׁנִּגְזְרָה בֵּין הַבְּתָרִים, וְדָבָר זֶה דַּוְקָא הוּא שֶׁיְּדָעוֹ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אַתָּה, הָאֻמּוֹת הָיוּ חוֹשְׁבִים כִּי מִקְרֶה הַיְּרִידָה הָיָה לָהֶם לִהְיוֹת עֲבָדִים וּשְׁפָלִים.

וְאָמְרוֹ וַיֵּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד הַגָּלוּת, עוֹד נוֹסַף שֶׁסָּבַלְנוּ צָרָה כְּפוּלָה שֶׁהָיָה הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתְבוּ בַּתּוֹסָפוֹת בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת י.) בְּמַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בַּגְּמָרָא וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם אֶת בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילַת וְכוּ׳ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם, עַד כָּאן. וְהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת: וַהֲלֹא הַגְּזֵרָה הָיְתָה מִבֵּין הַבְּתָרִים, וְתֵרְצוּ שֶׁאִם לֹא הָיָה שִׁנּוּי שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב לְיוֹסֵף הָיָה הַגָּלוּת בְּמָקוֹם אַחֵר בְּלֹא כָּל כָּךְ תֹּקֶף הַשִּׁעְבּוּד אֲשֶׁר הִפְלִיאוּ לְמָרֵר חַיֵּיהֶם. מֵעַתָּה הֱיוֹת הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם הוּא נוֹסָף עַל הַיָּדוּעַ בַּגְּזֵרָה, לָזֶה אָמַר וַיֵּרְדוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וְעוֹד לָנוּ שֶׁהָיְתָה הַתְּלָאָה בְּמָקוֹם זֶה הָרַע יָמִים רַבִּים.

וַיָּרֵעוּ לָנוּ וְגוֹ׳, וְנִתְכַּוְּנוּ גַּם כֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁהֵם פָּרְעוּ שְׁטַר חוֹב וּמִצַּד זֶה זָכוּ בָּאָרֶץ, וְהוֹדִיעוּם גַּם כֵּן כִּי פָּרְעוּ פֵּרָעוֹן גָּדוֹל בְּכָל כָּךְ צַעַר זְמַן אָרוֹךְ, כְּאָמְרוֹ יָמִים רַבִּים.

פסוק יז

נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ. וְלֹא אָמַר ״נָא נַעְבְּרָה״, אִם נְפָרְשָׁהּ לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה נִתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ הַבַּקָּשָׁה לְאַרְצוֹ שֶׁהִיא עִקַּר הַשְּׁאֵלָה שֶׁיִּהְיֶה הַמַּעֲבָר בְּאַרְצוֹ. וְאִם נְפָרְשָׁהּ לְשׁוֹן זְמַן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מד) שֶׁאֶחָד מִשָּׁלֹשׁ אֻמּוֹת שֶׁנָּתַן ה׳ לְזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם הוּא אֱדוֹם, לָזֶה דִּקְדֵּק מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּת זֶה וְאָמַר שֶׁכָּל הַתְּנָאִים שֶׁהוּא מַתְנֶה עַל עַצְמוֹ ״לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאל״ וְגוֹ׳, כָּל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בַּהַעֲבָרָה שֶׁל עַתָּה, אֲבָל כְּשֶׁיַּעַבְרוּ לֶעָתִיד לָבֹא כִּי מֹשֶׁה הוּא אֲשֶׁר הָיָה מוֹשִׁיעַ וָרָב אָז לֹא יְקַבֵּל עָלָיו כָּל הַתְּנָאִים אֶלָּא לְהוֹרִישָׁם וּלְהוּמָּם וְלָבוֹז בִּזָּם, דִּכְתִיב (עובדיה א): ״בֵּית יַעֲקֹב אֵשׁ וְגוֹ׳ וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ״ וְגוֹ׳:

פסוק כג

וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר עַל גְּבוּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל סִבַּת הַגָּעָתָם לִגְבוּל רִשְׁעָה נִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן. שׁוּב בָּא לְיָדִי מִדְרָשׁ אֶחָד (ילקוט שמעוני במדבר תשסד) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בְּהִתְחַבֶּרְךָ לָרָשָׁע״ וְגוֹ׳ – בִּשְׁבִיל שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לֶאֱדוֹם חָסְרוּ צַדִּיק אֶחָד, עַד כָּאן. וְהֵם הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁרָמַזְנוּ בְּמַאֲמַר עַל גְּבוּל וְגוֹ׳. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ לֵאמֹר, שֶׁיְּצַו ה׳ לְמֹשֶׁה לוֹמַר לְיִשְׂרָאֵל פְּרָט זֶה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״עַל גְּבוּל״, שֶׁהִתְחַבְּרָם לָרָשָׁע סִבֵּב פְּטִירַת הַצַּדִּיק. וַהֲגַם שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵרָה זוֹ עָלָיו, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה חַי עוֹד יָמִים. עוֹד לוֹמַר מְגַלְגְּלִין חוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז, כֵּיוָן שֶׁאַהֲרֹן עוֹמֵד עִם מֹשֶׁה לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י.) בְּפָסוּק ״וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ״ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה, וּגְאֻלָּה הָעֲתִידָה הִיא מִיַּד אֱדוֹם שֶׁהִיא מַלְכוּת ס״מ, לָזֶה אָמַר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם, פֵּרוּשׁ, עַל סִבַּת גְּבוּלָם אֲשֶׁר הִגְבִּיל ה׳ קֵץ לֶאֱדוֹם לִמָּסֵר בְּיַד יִשְׂרָאֵל, לָזֶה שָׁם יֵאָסֵף אַהֲרֹן. וְגָמַר אוֹמֶר אֶל עַמָּיו לִרְמֹז לְעַמָּיו הָעֲתִידִים לָרֶשֶׁת אֶרֶץ אֱדוֹם.

פסוק כד

עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי. לְפִי דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ (במדבר רבה יט,ט) שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁיִּחֵד מַאֲמַר מְרִיתֶם פִּי כְּנֶגֶד אֲשֶׁר אָמַר לָהֶם לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד עַל הַסֶּלַע, בָּחַר ה׳ לְיַחֵד פְּרָט זֶה לְמִיתַת אַהֲרֹן כִּי הוּא שִׁגָּיוֹן שָׁלֵם בְּעֵרֶךְ אַהֲרֹן, שֶׁהֲגַם שֶׁמֹּשֶׁה לֹא שָׁנָה, הָיָה לְאַהֲרֹן לִשְׁנוֹת הַפֶּרֶק, וּכְשֶׁלֹּא שָׁנָה הֲרֵי הִמְרָה אֶת פִּי ה׳. אֲבָל עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָרְשׁוּמִים בְּדִבְרֵיהֶם לֹא הָיָה אֶלָּא מַסְכִּים לְמַעֲשֵׂה מֹשֶׁה, שֶׁהַהַכָּאָה מֹשֶׁה לְבַדּוֹ הִכָּה, וְהוֹצָאַת מַיִם מִסֶּלַע שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים יִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן הוּא מַעֲשֵׂה מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁהִסְכִּים אַהֲרֹן, וְכֵן מַאֲמַר הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה הוּא דִּבְרֵי מֹשֶׁה לְבַדּוֹ. וְתִמְצָא שֶׁפְּרָט זֶה שֶׁל חֵטְא הֲמִן הַסֶּלַע יִחֲדוֹ ה׳ לְמֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ (דברים לב,מט) ״עֲלֵה וְגוֹ׳ וּמוּת וְגוֹ׳ עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם״ וְגוֹ׳ שֶׁפֵּרַשׁ בָּהּ מַעַל, וּלְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ מַאֲמָר זֶה בָּא עַל פְּרַט חֵטְא אָמְרוֹ הֲמִן הַסֶּלַע שֶׁפֵּרַט, וְדָבָר זֶה בִּפְרָט אֵין חֵלֶק לְאַהֲרֹן בּוֹ כִּי לָמָּה יֵעָנֵשׁ אַהֲרֹן אִם מֹשֶׁה אָמַר דִּבּוּר בִּלְתִּי הָגוּן, בִּשְׁלָמָא בְּעִנְיַן הַסֶּלַע וּבְהַכָּאָתָהּ הֵם דְּבָרִים שֶׁבָּא שְׁלִיחוּת מֵה׳ לְאַהֲרֹן עַל יְדֵי מֹשֶׁה וְיֵעָנֵשׁ עַל שִׁנּוּי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם מֹשֶׁה יְדַבֵּר דְּבָרִים לֹא הֲגוּנִים אֵין אַהֲרֹן נִתְפָּס עָלָיו, אֶלָּא שֶׁכְּלָלוֹ ה׳ עִם מֹשֶׁה לְצַד עִקַּר הַדָּבָר שֶׁשָּׁגְגוּ בּוֹ יַחַד.

פסוק כו

וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו. אָמַר ״אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו״ שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהֵם שְׁתֵּי הַפְשָׁטוֹת, הֲגַם שֶׁאֵין זֶה צַחוּת לָשׁוֹן, עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁהַבְּגָדִים שֶׁיַּפְשִׁיט יִהְיוּ בִּגְדֵי כְּהוּנָּה לֹא בִּגְדֵי עַצְמוֹ, לָזֶה אָמַר הַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן לְגוּפֵהּ, וְחָזַר וְהִתְנָה שֶׁהַהַפְשָׁטָה הוּא אֶת בְּגָדָיו הַמְּיֻחָדִים לוֹ לְאַהֲרֹן שֶׁהֵם בִּגְדֵי כְּהוּנָּה, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר. וְזֶה לֹא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה אוֹמֵר ״וְהַפְשֵׁט אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו״, שֶׁאָז אֵין כָּאן יִתּוּר לִדְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ אֶלָּא הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן, וּכְאִלּוּ אָמַר ״וְהַפְשֵׁט אַהֲרֹן מִבְּגָדָיו״. וּמַאֲמַר אֶת בְּגָדָיו הוּא גְּזֵרַת ״וְהַפְשֵׁט״, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָמְרוֹ וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן, מַאֲמַר אֶת אַהֲרֹן הוּא גְּזֵרַת ״וְהַפְשֵׁט״ וְנִשְׁאַר מַאֲמַר אֶת בְּגָדָיו מְיֻתָּר לִדְרָשָׁה.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״הַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן״, וְהַפְשָׁטָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא מִבְּגָדָיו, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת בְּגָדָיו, אֲבָל יֵשׁ לוֹ מַלְבּוּשׁ אַחֵר תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני כאן) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָיָה אַהֲרֹן מִתְפַּשֵּׁט וּמִתְלַבֵּשׁ בְּעַנְנֵי כָבוֹד. וּמֵעַתָּה לֹא נִשְׁאַר אַהֲרֹן מֻפְשָׁט מֵהַמַּלְבּוּשׁ אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהָיָה מַפְשִׁיטוֹ מֹשֶׁה, לֹא הָיָה נִפְשָׁט אֶלָּא מִבְּגָדָיו וְהָיָה מַלְבִּישׁ הֶעָנָן כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק הַנִּפְשָׁט מִמֶּנּוּ:

פרק כא

פסוק א

וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל. טַעַם אָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמַר עִם יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח ״וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל״ (שמות יז:ח), נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי הֵם הָיוּ סִבָּה לַמִּלְחָמָה זוֹ לְצַד חֶטְאָם. גַּם מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי, פֵּרוּשׁ מִמֶּנּוּ הָיָה הַסּוֹבֵב לִשְׁבּוֹת שִׁבְיוֹ, וְהַחֵטְא הוּא שֶׁהֵם הָיוּ סִבָּה לְהֶעְדֵּר הַצַּדִּיק מֵחֲמַת מֵי מְרִיבָה, דִּכְתִיב (תהילים קו:לב) ״וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם״, וְלֹא לְמֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא גַּם לְאַהֲרֹן כַּמּוּבָן מֵהָעִנְיָן, אֶלָּא שֶׁמַּזְכִּיר מֹשֶׁה שֶׁהוּא הָעִקָּר.

וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה לֹא חָרְדוּ יִשְׂרָאֵל בִּרְאוֹתָם שֶׁעַם אֶחָד לָקַח מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁבִי, וְיֹאמְרוּ אִם עַם אֶחָד עָשָׂה בָּהֶם פֶּרֶץ מַה יַעֲשׂוּ בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּתְרַגֵּשׁ יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁהִכּוּ אַנְשֵׁי הָעַי גִּבּוֹר אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּאָמוּר שָׁם (יהושע ז:ד), וַהֲגַם כִּי אַחַר כָּךְ נִתְעַצְּמוּ בִּתְפִלָּה וּנְתָנָם ה׳ בְּיָדָם, סוֹף כָּל סוֹף לֹא מָצִינוּ שֶׁנִּתְרַגְּשׁוּ מִקּוֹדֶם.

וְנִרְאֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (במדבר רבה יט,כ) שֶׁאָמְרוּ שֶׁעַם זֶה עֲמָלֵק הָיָה, וַהֲגַם שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ כְּנַעֲנִי הוּא לְצַד שֶׁבָּא בְּמַלְבּוּשׁ כְּנַעֲנִי, וְלָזֶה כְּשֶׁהִתְפַּלְּלוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְּנֵהוּ בְּיָדָם לֹא אָמְרוּ תִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי הַזֶּה, מֵעַתָּה לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה מִשֶּׁבַע אֻמּוֹת שֶׁנָּתַן לָהֶם ה׳ לֹא נִתְרַגְּשׁוּ בִּרְאוֹתוֹ נוֹצֵחַ בַּמִּלְחָמָה שֶׁהֲרֵי אֵין לָהֶם מִמֶּנּוּ כְּלוּם. עוֹד נִרְאֶה שֶׁלֹּא נִתְרַגְּשׁוּ אֶלָּא אָז כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁשָּׁלֵם עֲוֹן הָאֱמוֹרִי, מַה שֶׁאֵין כֵּן קוֹדֶם שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלֵם עֲוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְּנֵהוּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל. וְרַזַ״ל דָּרְשׁוּ בָּזֶה הַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת.

פסוק ב

אִם נָתֹן תִּתֵּן. כָּפַל לוֹמַר נָתֹן תִּתֵּן, לְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים אֵיזֶה עַם הוּא. לָזֶה אָמְרוּ אִם נָתוֹן, פֵּרוּשׁ, אִם הוּא בִּכְלַל הַשֶּׁבַע אוּמּוֹת הַנְּתוּנִים – מַה טּוֹב, וְאִם לָאו תִּתֵּן. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (מדרש לקח טוב כאן) נָתוֹן – הַכְּנַעֲנִי, תִּתֵּן – הַשִּׁבְיָה.

פסוק ה

וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה. הֲגַם שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁכָּל הַנְהָגָתָם הִיא עַל פִּי ה׳ וְאֵין מֹשֶׁה עוֹשֶׂה דָּבָר מִדַּעְתּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן הִתְרַעֲמוּ עָלָיו שֶׁהִסְכִּים עַל דַּעַת קוֹנוֹ וְלֹא הִפִּיל תְּחִנָּתוֹ לְפָנָיו לַהֲבִיאָם דֶּרֶךְ נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל. וְנִרְאֶה כִּי דִּבְרֵיהֶם כָּאן לֹא הָיוּ לַעֲשׂוֹת גְּזֵרָה עֲלֵיהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּמְּרַגְּלִים (במדבר יד:ג) ״לָמָה ה׳ וְגוֹ׳ נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״, אֶלָּא כְּמִי שֶׁמִּתְרַעֵם עַל חֲבֵרוֹ אֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה, וְזֶה יִקָּרֵא מְדַבְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע. וְלָזֶה שָׁלַח ה׳ בָּהֶם נְחָשִׁים מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח.) שָׁאֲלוּ לַנָּחָשׁ וְכוּ׳.

וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה וְגוֹ׳. אוּלַי שֶׁהִרְגִּישׁוּ לְצַד הַסִּבּוּב שֶׁל אֶרֶץ אֱדוֹם וְקָצְרָה נַפְשָׁם בַּדֶּרֶךְ, חָשְׁבוּ כִּי זֶה נִסְבָּב לְצַד הֱיוֹת מְזוֹנָם מֵהַמָּן וְלֹא מֵהַלֶּחֶם. וְהַטַּעַם, כִּי מִטֶּבַע הוֹלְכֵי דְרָכִים לֶאֱכֹל דָּבָר שֶׁהוּא קְצָת קָשֶׁה לְהִתְעַכֵּל, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַהֲלִיכָה מְמַהֵר לְהִתְעַכֵּל, וְכָל שֶׁנִּתְעַכֵּל צְרִיכִין לְמָזוֹן פַּעַם אַחֶרֶת. וְלָזֶה כְּשֶׁהֵם אוֹכְלִים לֶחֶם הֵם מִתְחַזְּקִים וְהוֹלְכִים בְּכֹחַ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּאֲכִילַת הַמָּן שֶׁהוּא דָּבָר רוּחָנִי וְתֵכֶף מִתְעַכֵּל, וְזֶה יְסוֹבֵב שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם טֹרַח הַדֶּרֶךְ כִּי הַבֶּטֶן רֵיקָנִית. וְלָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב וְאָמַר לִסְבֹּב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְגוֹ׳, וְזֶה סִבָּה לְהַרְגָּשַׁת הָעָם שֶׁדִּבְּרוּ וְאָמְרוּ אֵין לֶחֶם וְגוֹ׳, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל, פֵּרוּשׁ, שֶׁמִּתְקַלְקֵל תֵּכֶף וּמִיָּד וְאֵינוֹ שׁוֹהֶה לְהִתְעַכֵּל. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (במדבר רבה יט,כא) כִּי הַמְּדַבְּרִים הָיוּ שִׁיּוּרֵי הָעָם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה לָמוּת בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמִּדְבָּר וְהָיוּ קָצִים בְּחַיֵּיהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַנִּכְנָסִים שֶׁהָיָה לָהֶם נַחַת רוּחַ בַּמִּדְבָּר.

פסוק ו

אֶת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים. נִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל דִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה וְהוֹסִיפוּ לַחֲטֹא לְדַבֵּר בֵּאלֹהִים, שָׁלַח ה׳ בָּהֶם מַה שֶׁנּוֹלְדוּ מֵחֶטְאָם, כִּי כְּבָר כָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים כִּי מֵהָעֲבֵירָה יוֹצֵא מַזִּיק, וּבָזֶה תַּעֲמֹד עַל אֲמִתַּת מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ח.) שֶׁאָמְרוּ: שָׁאֲלוּ לַנָּחָשׁ, אֲרִי דּוֹרֵס וְאוֹכֵל וְכוּ׳, אַתָּה מַה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ? וְהֵשִׁיב: אִמְרוּ לְבַעַל הַלָּשׁוֹן, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ תְּשׁוּבָתוֹ כִּי יֵשׁ מִין עֲבֵרָה שֶׁמִּמֶּנָּה יֵצֵא מִין נֶזֶק שֶׁבּוֹ, וְכָאן נוֹלְדוּ מֵחַטָּאתָם שְׁנֵי דְּבָרִים: נָחָשׁ וְשָׂרָף, נָחָשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנַּיִם מֵמִית אָדָם וְשׂוֹרֵף הַנֶּפֶשׁ, וַיְשַׁלְּחֵם ה׳ בָּם, כְּאָמְרוֹ וַיְשַׁלַּח ה׳ בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים. וְאָמַר וַיְשַׁלַּח עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (איוב ח:ד) ״וַיְשַׁלְּחֵם בְּיַד פִּשְׁעָם״. הַנְּחָשִׁים הֵם כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה, שֶׁכָּל הַמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע בַּחֲבֵרוֹ וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּרַבּוֹ נָחָשׁ מַכִּישׁוֹ. וְהַשְּׂרָפִים הֵם כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים. שׁוּב רָאִיתִי בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה יט,כב) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״הַשְּׂרָפִים״ שֶׁהֵם שׂוֹרְפִים הַנֶּפֶשׁ, עַד כָּאן, וְזֶה מְכֻוָּן לִדְבָרֵינוּ.

פסוק ז

הִתְפַּלֵּל וְגוֹ׳ וְיָסֵר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ הִתְפַּלֵּל לִמְחוֹל הַחֵטְא, וְהִנֵּה יִשְׁתַּנֶּה מְחִילַת הַחֵטְא קוֹדֶם שֶׁיֵּצֵא הַמְּחַבֵּל לְאַחַר שֶׁיָּצָא, שֶׁאָז הֲגַם שֶׁנִּמְחַל הַחֵטְא צָרִיךְ זְכוּת לְהָסִיר הַמַּזִּיק, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים קוֹדֶם שֶׁיֶּחֱלֶה, שֶׁאִם יֶחֱלֶה אוֹמְרִים לוֹ הָבֵא זְכוּת וְהִפָּטֵר. לָזֶה נִתְחַכְּמוּ דּוֹר דֵּעָה וְאָמְרוּ כְּנֶגֶד מַה שֶׁצָּרִיךְ זְכוּת לְהַצָּלָתָם מֵהַנְּחָשִׁים, ״וְיָסֵר״ פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְפַּלֵּל גַּם כֵּן לַה׳ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְהָסִיר וְגוֹ׳:

אֶת הַנָּחָשׁ. נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁיָּסִיר אֲפִלּוּ הֶזֵּק הַקָּטָן שֶׁהִיא עֲקִיצָה הַהוֹרֶגֶת, וְאִם הָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַשָּׂרָף אוֹ נְחַשׁ הַשָּׂרָף הָיָה נִשְׁמָע שֶׁעַל פְּרָט נָחָשׁ שֶׁהוּא שׂוֹרֵף אֶת הַנֶּפֶשׁ הוּא שֶׁמַּקְפִּידִים, אֲבָל אִם יָמוּת כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם אֵינָם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר אֶת הַנָּחָשׁ אֲפִלּוּ פְּרָט הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא הָעֹנֶשׁ הַמְּכֻוָּן כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה, גַּם דִּקְדְּקוּ לוֹמַר לָשׁוֹן יָחִיד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר אֲפִלּוּ נָחָשׁ אֶחָד כִּי אֶחָד יָכוֹל לְהָמִית כַּמָּה וְכַמָּה:

פסוק ח

עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף. אָמַר תֵּיבַת לְךָ, רַזַ״ל אָמְרוּ (עבודה זרה מד.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״לְךָ״ – מִשֶּׁלְּךָ, וְאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, כֵּיוָן שֶׁעֲשָׂאוֹ מֹשֶׁה אֵינוֹ נֶאֱסָר כְּשֶׁיַּעַבְדוּהוּ דּוֹרוֹת הַבָּאִים. וְעִנְיָן זֶה אָנוּ לְמֵדִין אוֹתוֹ מִמַּה שֶׁאָנוּ רוֹאִים אַחַר הָאֱמֶת, אֲבָל דּוֹחַק לוֹמַר שֶׁה׳ אָמַר לוֹ כָּךְ לַעֲשׂוֹתוֹ מִשֶּׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵאָסֵר בַּעֲבוֹדַת דּוֹרוֹת הַבָּאִים, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה צִוָּה ה׳ כֵּן. עוֹד יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה ה׳ אָמַר לוֹ שָׂרָף וּבַמַּעֲשֶׂה מֹשֶׁה קוֹרֵא אוֹתוֹ נָחָשׁ. עוֹד יֵשׁ לָדַעַת טַעַם עִנְיָן זֶה שֶׁצִּוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת נָחָשׁ וּלְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, מַה יּוֹעִיל הִסְתַּכְּלוּת בְּנָחָשׁ לְרַפְּאוֹת הַנְּשִׁיכָה, וְרַזַ״ל אָמְרוּ (ראש השנה כט.): כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְאִם הָיְתָה הַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהִסְתַּכֵּל כְּלַפֵּי מַעְלָה לְבַד, יוֹתֵר הָיָה רָאוּי לְהִסְתַּכֵּל בַּשָּׁמַיִם וְאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה נִכֶּרֶת לְעוֹשֶׂיהָ בְּיוֹתֵר מֵהִסְתַּכְּלוּת בְּנָחָשׁ.

וְנִרְאֶה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהֶעֱנִישָׁם ה׳ בַּנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים כְּנֶגֶד שְׁנֵי עֲוֹנוֹת שֶׁעָשׂוּ, שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה. לָזֶה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה מֵה׳ וְאָמַר לוֹ עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, כָּאן רָמַז שֶׁיַּעֲשֶׂה הַנָּחָשׁ בְּסֵדֶר שֶׁיִּהְיוּ רְמוּזִים שְׁנֵי פְּרָטֵי הַחֵטְא, שֶׁהֵם שֶׁדִּבְּרוּ בַּה׳ וְדִבְּרוּ בְּמֹשֶׁה. כְּנֶגֶד מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה אָמַר עֲשֵׂה לְךָ, פֵּרוּשׁ כְּנֶגֶד דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לְךָ, וּכְנֶגֶד פְּרָט הַחֵטְא שֶׁדִּבְּרוּ בַּה׳ אָמַר שָׂרָף, פֵּרוּשׁ בִּדְמוּת שָׂרָף, כִּי צֹרֶךְ הָיָה בַּדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ הֶכֵּר לִשְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁהֵם לָשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים וְגַם מַה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה, מִטַּעַם אֲשֶׁר אֲבָאֵר.

וְנִתְחַכֵּם מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת הֶכֵּר לְמִין חֵטְא שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנָּחָשׁ, בְּמַה שֶׁעֲשָׂאוֹ מִן הַנְּחֹשֶׁת, כִּי זוּלַת זֶה אֵין בְּדִמְיוֹן הַשָּׂרָף הֶכֵּר לִשְׁנֵי פְּרָטֵי הַחֵטְא. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ, פֵּרוּשׁ פְּרָט זֶה שֶׁל נָחָשׁ שֶׁהוּא הֶכֵּר פְּרַט הַחֵטְא שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ, עֲשָׂאוֹ לְשָׂרָף מִנְּחֹשֶׁת וְלֹא מִדָּבָר אַחֵר. נִמְצָא דּוּגְמַת הַנָּחָשׁ הוּא כְּנֶגֶד הֶכֵּר הַשָּׂרָף שֶׁהֲרֵי הוּא דּוֹמֶה לוֹ בִּדְמוּתוֹ, וְהַמִּין שֶׁמִּמֶּנּוּ נַעֲשָׂה שֶׁהוּא הַנְּחֹשֶׁת הוּא כְּנֶגֶד הֶכֵּר פְּרַט הַנָּחָשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא.

וְטַעַם כָּל הַמַּעֲשֶׂה נִרְאֶה בְּהָעִיר עוֹד, לָמָּה לֹא הוֹעִילָה תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְהָסִיר הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וְלֹא יִהְיֶה נוֹשֵׁךְ לְהִצְטָרֵךְ לִרְפוּאָתוֹ? אֶלָּא וַדַּאי זֶה יַגִּיד כִּי בַּעַל הַמִּשְׁפָּט בָּחַן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה הַמַּסְפֶּקֶת לָהֶם. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ ״חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַּה׳ וָבָךְ״, הָעִקָּר חָסֵר וְהוּא הָעֲזִיבָה, וְלֹא מָצָאנוּ שֶׁאָמְרוּ ״לֹא נָשׁוּב עוֹד לַדָּבָר הָרַע הַזֶּה״, וְלָזֶה לֹא הוּסַר הַנֶּגַע. לָזֶה נִתְחַכֵּם הַבּוֹרֵא וְנִתְיַעֵץ לְתַקְּנָם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי מִי שֶׁתִּקֵּן עַצְמוֹ כָּרָאוּי הִנֵּה הוּא נִצּוֹל וְלֹא יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ, וּמִי שֶׁלֹּא נִתְקַן כַּמִּצְטָרֵךְ יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ לְעוֹרְרוֹ בִּתְשׁוּבָה, וְצִוָּה עָלָיו לְהַבִּיט אֶל נְחַשׁ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יְתַקֵּן עַצְמוֹ וָשָׁב וְרָפָא לוֹ.

וְהַבָּטָתָם לַנָּחָשׁ תִּרְמֹז לְשִׁבְעָה דְּבָרִים:

הָא׳ תְּשׁוּבַת הַגָּדֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הִנֵּה מִי גּוֹרֵם לַנָּחָשׁ לִנְשֹׁךְ? הוּא חֵטְא בְּנֵי אָדָם, דִּכְתִיב (קהלת י:יא) ״אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלֹא לָחַשׁ״, וּכְשֶׁאֵין לַחַשׁ יֵעָשֶׂה הַנָּחָשׁ דּוֹמֵם כַּנָּחָשׁ אֲשֶׁר אֵלָיו יַבִּיטוּ כְּשֶׁיִּנְשְׁכֵם נָחָשׁ, וְזוֹ הִיא הֶעָרַת הַבָּטָתָם בַּנָּחָשׁ הַדּוֹמֵם, לוֹמַר: אֶל זֶה אַבִּיט לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂהוּ לִדּוֹם מִלְּדַבֵּר עוֹד, וּבָזֶה עוֹשִׂים עֲזִיבַת הַחֵטְא.

ב׳) לְהַכִּיר חֶטְאָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ בַּזּוֹהַר (תיקוני זוהר יג) עַל הַהוּא חִוְיָא דִּמְקַנְּנָא בְּמִגְדָּלָא, שֶׁהוּא ס״מ הַנִּמְשָׁל לְנָחָשׁ שֶׁפִּתָּה תְּחִלָּה לָאָדָם, וְהוּא מַה שֶׁמֵּעִיר נָחָשׁ בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ, שֶׁיַּכִּירוּ שֶׁהֵם סִבָּה בְּמַה שֶׁדִּבְּרוּ לָשׁוֹן הָרַע לְהַכְנִיס נָחָשׁ בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ. גַּם שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה נָחָשׁ שֶׁהוּא לָשׁוֹן הָרַע בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן, שֶׁדִּבְּרוּ בֵּאלֹהִים. גַּם יֵשׁ הֶעָרָה שֶׁדִּבְּרוּ בְּמֹשֶׁה בִּרְאוֹתָם מִין מַחְצָב שֶׁמִּמֶּנּוּ נַעֲשָׂה הַנָּחָשׁ.

ג׳) לְהָעִירָם מַה יָקְרוּ דְּבָרִים גְּבוֹהִים מִדְּבָרִים אַרְצִיִּים, כִּי נָחָשׁ שֶׁלְּמַטָּה מֵמִית וְנָחָשׁ עֶלְיוֹן מְחַיֶּה, וּבָזֶה יַרְגִּישׁוּ אֶת אֲשֶׁר דִּבְּרוּ רָעָה עַל הַמָּן שֶׁבָּא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁהוּא לֶחֶם הַקְּלוֹקֵל וּבוֹחֲרִים בַּלֶּחֶם אֲשֶׁר תּוֹצִיא הָאָרֶץ, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה ה,כ) הוֹי אוֹמְרִים עַל הַטּוֹב רַע וְעַל הָרַע טוֹב:

ד׳) לַהֲעִירָם בִּתְשׁוּבָה מַה שֶׁהִתְרַעֲמוּ לָמָּה הֱבִיאָם ה׳ דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר שֶׁאֵין שָׁם סִפּוּק, וְלֹא הֱבִיאָם דֶּרֶךְ מָקוֹם אֲשֶׁר רָגִיל הֱיוֹת שָׁם בַּר וָלֶחֶם – כִּי ה׳ חָפֵץ שֶׁעֵינֵיהֶם יִהְיוּ תְּלוּיוֹת לֵאלֹהִים יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם עַל מִחְיָתָם וְעַל כָּל צָרְכֵיהֶם, בְּאֵין מִבְטָח זוּלָתוֹ. מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁלֹּא הֵסִיר הַנְּחָשִׁים וְהִנִּיחָם לְנָשְׁכָם, וְיִהְיוּ מִתְרַפְּאִים כְּשֶׁיִּסְתַּכְּלוּ כְּלַפֵּי מַעְלָה לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה כט.), אֶלָּא שֶׁלֹּא פֵּרְשׁוּ הַהֶעָרָה שֶׁבַּדָּבָר, שֶׁהִיא תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵי לְשׁוֹן הָרַע שֶׁדִּבְּרוּ לָמָּה הֱבִיאָם אֶל הַמִּדְבָּר, שֶׁה׳ חָפֵץ בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לִבָּם תָּמִיד בְּאֵין הֶפְסֵק קָרוֹב לַה׳ כְּבֵן הַמְּצַפֶּה לְשֻׁלְחַן אָבִיו עֶרֶב וָבֹקֶר וּבְכָל עֵת וּזְמַן. וְאִם הָיָה מְבִיאָם דֶּרֶךְ יִשּׁוּב, לֹא הָיְתָה לָהֶם הַדְּבֵקוּת בִּתְמִידוּת כְּשֶׁיִּהְיֶה מְזֻמָּן לִפְנֵיהֶם סִפּוּקָם. וּמַה מְאֹד יְסוֹבֵב דָּבָר זֶה הַרְחָקַת הַלֵּב מֵהַכָּרַת הַשְׁגָּחַת הַבּוֹרֵא וְיִרְאַת רוֹמְמוּתוֹ.

ה׳) לַהֲשִׁיבָם עַל מַה שֶׁנִּכְלַל בַּתַּרְעוֹמֶת שֶׁאָמְרוּ לָמָּה הֱבִיאָם דֶּרֶךְ מִדְבָּר, שֶׁכַּוָּנָתָם הִיא שֶׁאֵין סוֹמְכִין עַל הַנֵּס מִטַּעַם שֶׁאֵין הַנֵּס מַתְמִיד. וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאוֹמְרִים הַכּוֹפְרִים בְּפִלְאֵי ה׳, שֶׁמְּבַקְשִׁים חָכְמוֹת כּוֹזְבִים לְהַכְחִישׁ בַּנֵּס וְלַעֲשׂוֹת הַדָּבָר דֶּרֶךְ טֶבַע, שֶׁיִּהְיֶה הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא בְּאוֹתוֹ זְמַן, וְכָל הִשְׁתַּנּוּת טִבְעִיּוֹת לֹא יַתְמִיד. וְאֶפְשָׁר שֶׁשּׁוֹרֶשׁ לַעֲנָה זֶה הָיָה בְּלֵב הַמְדַבְּרִים תּוֹעָה, לָזֶה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת נֵס קָבוּעַ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יט,כג) שֶׁזָּרַק מֹשֶׁה הַנָּחָשׁ הַשָּׁמַיְמָה וְעָמַד בָּאֲוִיר וְשָׁם קָנָה מְקוֹמוֹ בְּאֵין סוֹמֵךְ, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ יַבִּיט אֵלָיו וְיַכִּיר בְּהַכְחָשַׁת דַּעַת טוֹעָה שֶׁהָיְתָה לוֹ מִקּוֹדֶם, וְיַאֲמִין כִּי ה׳ אֲשֶׁר הֱבִיאָם לַמִּדְבָּר עָשֹׂה יַעֲשֶׂה נִסִּים בְּהַתְמָדָה עַד גֶּדֶר שֶׁיְּשַׁמְּשׁוּ הַנִּסִּים כַּטֶּבַע הָרָגִיל, וְהָיָה הַמִּדְבָּר כְּיִשּׁוּב לְכָל הַצּוֹרֶךְ.

ו׳) לְהַרְאוֹתָם כֹּחַ הַתְּשׁוּבָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה נַעֲשִׂים לָהֶם הָעֲבֵרוֹת זְכֻיּוֹת, כִּי לֹא לְבַד מְחִילַת הַחֵטְא אֶלָּא אַדְרַבָּה יַעֲמֹד לוֹ זְכוּת, וְהוּא מַה שֶׁהֵעִיר בַּהַבָּטָה אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, לוֹמַר שֶׁהַנָּחָשׁ נָשַׁךְ וְהוּא עַצְמוֹ כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַשְּׁתִיקָה, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עוֹד הֲגַם שֶׁכְּבָר דִּבֵּר, כִּי כָל מִין הַנָּחָשׁ יְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, אַף עַל פִּי כֵן הוּא עַצְמוֹ מְחַיֶּה וְנֶהְפַּךְ מֵרָעָה לְטוֹבָה:

ז׳) כִּי חָפֵץ ה׳ שֶׁיַּכִּירוּ בָּנִים אֵל בְּדֶרֶךְ פְּרָט, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהַנְּשׁוּכִים יַבִּיט לְמַעְלָה וְיַכִּיר בְּנִסּוֹ, וּבָזֶה יַצְדִּיקוּ הַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית.

וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ. אָמַר וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה עַל הַנְּשִׁיכָה, לְצַד הַתּוֹעֲלִיּוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת מֵהַבָּטַת אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת בְּשִׁבְעָה דְּבָרִים אֲשֶׁר יַכִּיר בָּהֶם בַּעַל הַנֵּס כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאָמַר כָּל הַנָּשׁוּךְ פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁכְּבָר הָיָה נָשׁוּךְ קֹדֶם מַעֲשֵׂה נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת. וְאָמְרוֹ וָחָי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהָעִיר גַּם עַל חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁיַּכִּיר בַּנֵּס וּפְרָטִים הָרְמוּזִים יַצְדִּיק עַצְמוֹ וְיִחְיֶה חִיּוּת הַגּוּף וְחִיּוּת הַנֶּפֶשׁ.

פסוק יב

מִשָּׁם נָסָעוּ וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה שִׁנָּה בְּמַסָּע זֶה וְשֶׁלְּאַחֲרָיו לוֹמַר בְּדֶרֶךְ זֶה מִשָּׁם וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר בַּמִּקְרָא שֶׁלְּפָנָיו וְשֶׁלִּפְנֵי פָנָיו ״וַיִּסְעוּ״ וְגוֹ׳ ״וַיִּסְעוּ״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי שְׁנֵי מַסָּעוֹת אֵלּוּ שֶׁל נַחַל זֶרֶד וְשֶׁל נַחַל אַרְנוֹן נָסְעוּ מֵעַצְמָן וְלֹא עַל פִּי הָעֲנָנִים כַּסֵּדֶר הָרָגִיל, וְלָזֶה שִׁנָּה הַכָּתוּב וְאָמַר מִשָּׁם נָסָעוּ פֵּרוּשׁ מֵעַצְמָן. וְרָאִיתִי לְהוֹכִיחַ כְּפֵרוּשֵׁנוּ זֶה מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים ב:יג) ״עַתָּה קוּמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד״ וּכְתִיב (שם) ״קוּמוּ סְּעוּ וְעִבְרוּ אֶת נַחַל אַרְנוֹן״, הַדְּבָרִים יַגִּידוּ שֶׁלֹּא נָסְעוּ עַל פִּי הֶעָנָן, שֶׁאִם הָיָה עַל פִּי הֶעָנָן מַה מָקוֹם לְדִבְרֵי מֹשֶׁה, הֲלֹא כְּשֶׁהֶעָנָן נוֹסֵעַ יִסְעוּ וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ לוֹמַר לָהֶם ״קוּמוּ וְעִבְרוּ״. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר ט:כ) ״עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ״, זֶה הָיָה בְּכָל הַמַּסָּעוֹת חוּץ מֵאֵלּוּ. וְהַטַּעַם אֶפְשָׁר שֶׁשְּׁנֵי הַמַּסָּעוֹת הַלָּלוּ הָיוּ אַחַר שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ט.) שֶׁחָזְרוּ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אוּלַי שֶׁהֶעָנָן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים וְחוֹנִים עַל פִּיו נִשְׁאַר מְסֻלָּק בִּזְמַן שֶׁנָּסְעוּ שְׁנֵי מַסָּעוֹת הַנִּזְכָּרִים.

פסוק יד

עַל כֵּן יֵאָמַר וְגוֹ׳. רַזַ״ל דָּרְשׁוּ שְׁתֵּי דְּרָשׁוֹת בַּכָּתוּב: א׳ (קידושין ל:) שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהִיא מִלְחֶמֶת ה׳, שֶׁהֲגַם שֶׁנַּעֲשִׂים שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה בַּהֲלָכָה נַעֲשִׂים אוֹהֲבִים לְבַסּוֹף, וְהוּא מַאֲמַר אֶת וָהֵב בְּסוּפָה. ב׳ (ברכות נד.) כִּי שְׁנֵי אֲנָשִׁים מְצוֹרָעִים הָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל, אֶחָד שְׁמוֹ ״אֶת״ וְאֶחָד שְׁמוֹ ״וָהֵב״, וְהָיוּ מְהַלְּכִים בְּסוֹף הַמַּחֲנֶה לְצַד הֱיוֹתָם מְצוֹרָעִים, וְהָיוּ מוֹדִיעִים הַנֵּס שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים פְּגִיעַת הֶהָרִים וְכוּ׳, עַד כָּאן.

וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ פְּשָׁט, כִּי כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב וְאָמַר עָלֶיהָ כִּי אַרְנוֹן גְּבוּל מוֹאָב, פֵּרוּשׁ וְאֵין לָהֶם בּוֹ לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר, פֵּרוּשׁ בַּסֵּפֶר אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳ בְּעִנְיַן הַמִּלְחָמוֹת אֲשֶׁר יַנְחִיל לָעַמִּים וּמוֹצִיא מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה, וְשָׁם גַּם כֵּן יֵאָמַר אֲשֶׁר יַנְחִיל ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵהָאֻמּוֹת כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְהָאָבוֹת, וְאָמַר יֵאָמַר כִּי שָׁם בַּסֵּפֶר יֵאָמַר עַל גְּבוּל זֶה שֶׁיִּתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹפָה, וְלֹא בַּזְּמַן הַהוּא אֶלָּא בְּבֹא מְשִׁיחֵנוּ אָז יַנְחִילֵנוּ ה׳ מוֹאָב וּגְבוּלוֹ שֶׁהוּא אֶחָד מֵהַשְּׁלֹשָׁה הַנִּשְׁאָרִים לָנוּ לִנְחוֹל אוֹתָם שֶׁהֵם הַקֵּינִי וְהַקְּנִזִּי וְהַקַּדְמוֹנִי (בראשית טו:יט).

וּפֵרוּשׁ תֵּיבַת וָהֵב מִתְפָּרֵשׁ בִּשְׁתֵּי דְּרָכִים: הָאַחַת לְשׁוֹן אַהֲבָה, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי ה׳ אָהַב לְתִתָּהּ בְּסוֹף וְלֹא עַתָּה, אוֹ לְשׁוֹן נְתִינָה עַל דֶּרֶךְ (דניאל ב:כא) ״יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין״. וּמָצִינוּ שֶׁהַכָּתוּב יְדַבֵּר לִפְעָמִים תֵּיבָה בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם, כְּמוֹ (בראשית כא:ז) ״מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם״, ״וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ״ (דברים לג:ב).

וְאָמְרוֹ וְאֶת הַנְּחָלִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, בָּא לְסַדֵּר הַגְּבוּל שֶׁל מוֹאָב שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה׳ שֶׁעָתִיד ה׳ לָתֵת לָנוּ, וְאָמַר ״וְאֶת הַנְּחָלִים״ שֶׁל אַרְנוֹן גַּם כֵּן בִּכְלַל הַנִּתָּן לְיִשְׂרָאֵל, גַּם אֶשֶׁד הַנְּחָלִים אֲשֶׁר נָטָה וְגוֹ׳:

פסוק יז

אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת שִׁירָה זוֹ מַה טִיבָהּ, גַּם לָמָּה לֹא אָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמָּן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה עַל הַמַּיִם, גַּם כָּל הַפָּרָשָׁה צְרִיכָה בֵּאוּר. וְאֶפְשָׁר כִּי שִׁירָה זוֹ עַל הַתּוֹרָה אֲמָרוּהָ, וּבָזֶה גַּם כֵּן לֹא נִקְרָא תִּגָּר עַל הַדּוֹר הַהוּא, לָמָּה לֹא שׁוֹרְרוּ שִׁירָה חֲדָשָׁה כְּשֶׁנִּתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה מוֹרָשָׁה אֲשֶׁר לָהּ נָאוָה תְהִלָּה (דברים לג:ד), כִּי וַדַּאי הִיא זֹאת שִׁירַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּאֵר מַיִם – נִקְרֵאת בְּאֵר עַל שֵׁם הַמָּקוֹר שֶׁהִיא שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּאֵר, גַּם לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לְמַיִם. וְאָמְרוֹ עֲלִי בְאֵר לְשׁוֹן עֲלִיָּה כִּי לֹא עַל בְּאֵר שֶׁלְּמַטָּה הֵם אוֹמְרִים אֶלָּא עַל בְּאֵר עֲלִי, פֵּרוּשׁ עֶלְיוֹן. עֱנוּ לָהּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ט״ו:כ״א) ״וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם״, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַשִּׁיר.

וְאָמְרוֹ חֲפָרוּהָ שָׂרִים וְגוֹ׳ – יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה סד,ח) שֶׁאָמְרוּ כִּי בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה מְתַקְּנִים מָקוֹר עֶלְיוֹן שֶׁנִּקְרָא בְּאֵר, וְהַתִּקּוּן הוּא כְּפִי בְּחִינַת מַעֲלַת הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה הֵם שֶׁחָפְרוּ אֶת הַבְּאֵר וַעֲשָׂאוּהָ לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה, וְהֵם הָאָבוֹת, בְּסוֹד (בראשית כ״ט:ב׳) ״וְהָאֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן וַיַּשְׁקְ אֶת הַצֹּאן״, וּמֵאָז הָיְתָה רְאוּיָה הַתּוֹרָה לִינָּתֵן לְיִשְׂרָאֵל, וְעוֹדֶנָּה לֹא הָיְתָה בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה לִשְׁתּוֹת מִמֶּנָּה עַד שֶׁכָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, הֵם מֹשֶׁה אֲשֶׁר הוֹרִידָהּ לָנוּ, וְעָמְדוּ אַחֲרָיו מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ זְקֵנִים וּנְבִיאִים וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וּפֵרְשׁוּהָ וְגִלּוּ מַצְפּוּנֶיהָ. וְהוּא אָמְרוֹ כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, כִּי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלֹא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵין אָדָם יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מִמֵּימֶיהָ.

וְאָמְרוֹ בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם, הוּא מַה שֶׁהוֹסִיפוּ לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת, וְאֵין זֶה אֶלָּא כְּחוֹקֵק בָּהּ חֲקִיקָה, וְאֵינוֹ כְּמִדַּת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁחָפְרוּ וְכָרוּ, וְגַם זֶה אֵינוֹ אֶלָּא בְּמִשְׁעֲנוֹתָם שֶׁל רִאשׁוֹנִים, שֶׁכָּל דִּקְדּוּק וְדִקְדּוּק שֶׁיְּדַקְדֵּק בַּתּוֹרָה צָרִיךְ לְפָרְשׁוֹ עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם, וְכָל דָּבָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְיֻסָּד עַל פִּי דִּבְרֵי הַקַּדְמוֹנִים אֵין לִסְמֹךְ עָלָיו.

וְאָמְרוֹ וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה – פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁזָּכוּ נוֹחֲלֶיהָ לֹא זָכוּ אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיוּ מַחְשִׁיבִין עַצְמָן כְּמִדְבָּר, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (שמות יט:ב) ״וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר״ שֶׁהַתּוֹרָה אֵינָהּ נִקְנֵית אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הָעֲנָוָה וְהַשִּׁפְלוּת. וְאָמְרוֹ וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לָנוּ נָחַל אוֹתָנוּ אֵל, דִּכְתִיב (דברים לב:ט) ״יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״. גַּם יִרְצֶה שֶׁנָּחַלְנוּ אֵל לִהְיוֹת מְיֻחָד לָנוּ לֵאלוֹהַּ, דִּכְתִיב (תהילים קלה:ד) ״כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ״. גַּם שֶׁשָּׁכַן בְּתוֹכֵנוּ וְעָזַב מָדוֹר עֶלְיוֹן.

וְאָמְרוֹ וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת, פֵּרוּשׁ, וּמֵאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה שֶׁנָּחַלְנוּ אֵל – בָּמוֹת, נַעֲשֵׂינוּ בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה עַל הַמַּלְאָכִים, שֶׁבָּחַר בָּנוּ ה׳ יוֹתֵר מֵהֶם. וְאָמְרוֹ וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא אֲשֶׁר וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁעִקַּר תַּכְלִית שְׂכַר הָאָדָם בְּמִצְווֹתָיו וְאָשְׁרָיו אֵינָם אֶלָּא בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, אֲבָל בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ מְקוֹם הַשָּׂגַת אוֹשֶׁר הָרוּחָנִי.

וּמֵעַתָּה הֶכְרֵחַ הוּא לְהִסְתַּלֵּק הָאָדָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה לְהִשְׁתַּלֵּם גְּמוּלָיו כְּיַד ה׳ הַטּוֹבָה. וּמַה שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁהַמִּיתָה נִסְבְּבָה עַל חֵטְא הָאָדָם שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה הָאָדָם חַי תָּמִיד, וְתֹאמַר אִם כֵּן יִהְיֶה הָאָדָם חָסֵר גְּמוּלוֹ הַטּוֹב, לָזֶה אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַסּוֹד כִּי זוּלַת הַחֵטְא הָיָה הָאָדָם עוֹלֶה לָרָקִיעַ וְדָר בָּעֲלִיָּה וּבֶחָצֵר, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא שֶׁעָלָה הַשָּׁמַיְמָה לְהִשְׁתַּלֵּם גְּמוּלוֹ וְלֹא טָעַם טַעַם מִיתָה. וְהַגּוּף הֵן אֱמֶת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בָּעֲלִיָּה הָעֶלְיוֹנָה הֲגַם שֶׁנִּזְדַּכֵּךְ הַגּוּף וְעָמַד בְּגֶדֶר רוּחָנִי אַף עַל פִּי כֵן בְּעֵרֶךְ רוּחָנִיּוּת עֶלְיוֹן יֵחָשֵׁב לְגֶשֶׁם, אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק א רט.) בְּמַעֲשֵׂה אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כִּי בְּהַגִּיעוֹ לְגַלְגַּל חַמָּה שָׁם נִפְשַׁט מִגּוּפוֹ וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ בְּגַלְגַּל חַמָּה וּכְשֶׁהוּא יוֹרֵד לְמַטָּה לוֹבְשׁוֹ וְיוֹרֵד בּוֹ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עוֹד שֶׁכְּשֶׁנָּתַן ה׳ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי נַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֵי חוֹרִין מֵהַמִּיתָה, וְחָזְרוּ לִהְיוֹת כְּאָדָם קֹדֶם שֶׁחָטָא, דִּכְתִיב ״חָרוּת עַל הַלֻּחוֹת״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מא,ז): אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן בְּעֵת הַגִּיעַ תַּכְלִית שְׁלֵמוּתָם הָיוּ עוֹלִים גּוּף וְנֶפֶשׁ וּפוֹשְׁטִים גּוּפָם בְּגַלְגַּל חַמָּה כְּאֵלִיָּהוּ, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא פֵּרוּשׁ, מִמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִשַּׂגְנוּ בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יֵשׁ עוֹד הַשָּׂגָה אַחֶרֶת מִצַּד דָּבָר זֶה שֶׁהוּא הַגַּיְא, שֶׁהִיא יְרִידַת גַּשְׁמֵנוּ בַּגַּיְא שֶׁהִיא הַקֶּבֶר, אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה מוֹאָב שֶׁהָאָרֶץ תִּקָּרֵא שָׂדֶה, וְאָמְרוֹ מוֹאָב שֶׁבְּרָאָהּ אַב הָעוֹלָם.

אוֹ יִרְמוֹז לְהָאִשָּׁה שֶׁנִּקְרֵאת גַּם כֵּן שָׂדֶה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (זוהר חלק א לו:), וְהַכַּוָּנָה הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: הַגַּיְא אֲשֶׁר בָּא מִפְּאַת הָאִשָּׁה שֶׁהִיא חַוָּה, שֶׁבָּאָה מֵאַב כָּל הַנִּבְרָאִים שֶׁלְּקָחָהּ ה׳ מִצַּלְעוֹתָיו, וְאֵין אִשָּׁה בָּעוֹלָם שֶׁבָּאָה כְּדֶרֶךְ זֶה מִצַּלְעוֹת הָאָדָם כִּי אִם זֹאת, וְהִיא הָיְתָה סִבַּת הַמָּוֶת לְהַפִּיל הָעֲצָמוֹת בַּגַּיְא. מֵעַתָּה, מֵאֶמְצָעוּת הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה יַחְזוֹר הַדָּבָר לְקַדְמוּתוֹ קוֹדֶם שֶׁחָטְאָה חַוָּה, וְיִהְיֶה הַגּוּף כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּגַּיְא לְמַעְלָה.

וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ גֶּדֶר מָקוֹם זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר ״רֹאשׁ הַפִּסְגָּה״, שֶׁאָמַרְנוּ בִּמְקוֹם גַּלְגַּל חַמָּה, וְהוּא אָמְרוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, שֶׁמָּא הוּא לְמַעְלָה בִּמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת. לָזֶה אָמַר וְנִשְׁקָפָה וְגוֹ׳ עַל פְּנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא נִקְרָא יְשִׁימוֹן, לְשׁוֹן שְׁמָמָה, שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת שָׁמֵם. אוֹ נִקְרָא כֵן לְפִי שֶׁשּׁוֹלֵט בּוֹ יֵצֶר הָרַע הַשּׁוֹמֵם אֶת הַנִּבְרָאִים. וְאֵי זֶה מָקוֹם שֶׁהוּא נִשְׁקָף עַל פָּנִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה – הוּא גַּלְגַּל חַמָּה, שָׁם יוּנַּח מַה שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת בַּגַּיְא. וְנִמְצָא כִּי בְּאֶמְצָעוּת תּוֹעֲלִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּמִּצְטָרֵךְ יוּשַּׂג לְהַנְחִיל הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף בַּחַיִּים.

חסלת פרשת חקת

פרק כב

פסוק ב

וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר וְגוֹ׳ וַיָּגָר מוֹאָב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן תָּלָה הָרְאִיָּה בְּבָלָק וְלֹא בְּבַעֲלֵי הַמָּגוֹר שֶׁהֵם מוֹאָב. ב׳, לָמָּה לֹא פָּחֲדוּ אֶלָּא מוֹאָב וְלֹא מִדְיָן, וּמַה גַּם שֶׁהַמִּדְיָנִים לָהֶם יֵאוֹת הַפַּחַד כִּי הֵמָּה אָבְדוּ וְלֹא מוֹאָב, וּמַזָּלַיְיהוּ יֶחֱזֶה אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה לָהֶם.

וְנִרְאֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (במדבר רבה כ,ד) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבָּלָק מִנְּסִיכֵי מִדְיָן הָיָה, אֶלָּא שֶׁמֵחֲמַת פַּחַד יִשְׂרָאֵל עֲשָׂאוּהוּ מוֹאָב מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. מֵעַתָּה בְּמַאֲמַר ״וַיַּרְא בָּלָק״ גִּלָּה הַפָּסוּק פַּחַד וּמוֹרָא מִדְיָן, כִּי אָז בְּאוֹתוֹ מַצָּב הָיָה גָּדוֹל נְסִיכָם שֶׁל מִדְיָן. וַהֲגַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּפֵרוּשׁ הַמּוֹרָא, מוּבָן הוּא בְּזִכְרוֹן מַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמוֹרִי שֶׁהֵם תּוֹקֶף כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. וְהִזְכִּיר אַחַר כָּךְ מְגוֹר מוֹאָב גַּם כֵּן, דִּכְתִיב ״וַיָּגָר מוֹאָב״, וּמֵאֶמְצָעוּת שְׁנֵי מוֹרָאִים עָשׂוּ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וַיֹּאמֶר מוֹאָב לְזִקְנֵי וְגוֹ׳. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) וְזֶה לְשׁוֹנָם: וַהֲלֹא הַמּוֹאָבִים נִלְחָמִים עִם הַמִּדְיָנִים, דִּכְתִיב: ״הַמַּכֶּה אֶת מִדְיָן בִּשְׂדֵה מוֹאָב״ (בראשית לו:לה), וְשִׂנְאָה הָיְתָה בֵּינֵיהֶם מֵעוֹלָם, מָשָׁל לִשְׁנֵי כְּלָבִים״ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁשְּׁנֵיהֶם פָּחֲדוּ. וְטַעַם הַכְנָעָתָם שֶׁל מוֹאָב שֶׁקִּבְּלוּ מִנְּסִיכֵי מִדְיָן לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְלֹא לְהֵפֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹאָב הָיוּ צְרִיכִין לַעֲצָתָן, לְפִי שֶׁנִּתְגַּדֵּל מֹשֶׁה בֵּינֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם), וְלָזֶה נִכְנְעוּ לָהֶם וְהִמְלִיכוּ נְסִיכָם.

עוֹד נִרְאֶה בְּהָעִיר עוֹד לָמָּה אָמַר לְשׁוֹן רְאִיָּה וְלֹא לְשׁוֹן שְׁמִיעָה. וַהֲגַם שֶׁרַזַ״ל אָמְרוּ (מכילתא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: יֵשׁ רְאִיָּה שֶׁהִיא שְׁמִיעָה, כְּגוֹן ״וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת״, עַד כָּאן, הֲלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר (מכילתא) מָצִינוּ שֶׁדָּרְשׁוּ שֶׁהָיוּ רוֹאִים הַקּוֹלוֹת מַמָּשׁ. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שֵׁם אָבִיו ״בֶּן צִפּוֹר״. עוֹד לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר שְׁנֵי רִבּוּיִים אֵת כָּל. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר וַיָּגָר מוֹאָב וְגוֹ׳, וַיָּקָץ וְגוֹ׳. עוֹד לָמָּה פַּעַם קְרָאָם ״הָעָם״ וּפַעַם קְרָאָם ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.

אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חדש כאן) כִּי בָּלָק מְכַשֵּׁף גָּדוֹל הָיָה יוֹתֵר מִבִּלְעָם, וְהָיָה עוֹשֶׂה כְּשָׁפָיו בְּצִפּוֹר אֶחָד שֶׁשְּׁמוֹ יַדּוּעַ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּרְא בָּלָק, וּבַמֶּה רָאָה? בַּצִּפּוֹר, וְהוּא אָמְרוֹ בֶּן צִפּוֹר, פֵּרוּשׁ לִהְיוֹתוֹ בֶּן צִפּוֹר רָאָה בִּכְשָׁפָיו שֶׁל צִפּוֹר. וְאָמַר תֵּבַת בֶּן לְצַד כִּי הַצִּפּוֹר הוּא לוֹ לְאָב וּלְקָצִין, וּמִמֶּנּוּ יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמוֹרִי, וְלֹא הֻצְרַךְ לְמַגִּידִים לְהוֹדִיעַ דָּבָר קָטָן וְגָדוֹל.

וְאֶפְשָׁר שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁמִּקּוֹדֶם הֱיוֹת הַמַּעֲשֶׂה רָאָה בַּצִּפּוֹר, וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֵת כָּל רָמַז בְּרִבּוּי ״כָּל״ לְגוּפֵהּ, שֶׁרָאָה בַּצִּפּוֹר כָּל מַה שֶׁעָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמוֹרִי, וְרִבּוּי ״אֵת״ רֶמֶז לִרְאִיָּה אַחֶרֶת עִמָּהּ [אוּמָּה] שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר, הָאֱמוֹרִי שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְכַלּוֹתָם, וּמָה אוּמָּה הִיא שֶׁעָקְרוּ יִשְׂרָאֵל אָז הִיא מִדְיָן, וְזֶה רָמַז בְּתֵבַת אֵת, הָא לָמַדְתָּ שֶׁרָאָה מַה שֶׁעָשׂוּ לָאֱמוֹרִי וּמַה שֶׁיַּעֲשׂוּ לְמִדְיָן. וְאֶפְשָׁר שֶׁרָאָה גַּם כֵּן כִּי מוֹאָב מֻבְטָחִים מִצָּרַת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, כִּי הַכִּשּׁוּף יַגִּיד הֶעָתִיד אִם רַע אִם טוֹב. וּמֵעַתָּה תָּלָה הָרְאִיָּה בְּבָלָק כִּי הוּא הָרוֹאֶה בַּצִּפּוֹר לְבַד, וּרְאִיָּה זוֹ לֹא רָאָה אוֹתָהּ אֶלָּא בָּלָק בִּכְשָׁפָיו. וְכַוָּנַת הַסִּפּוּר בְּדָבָר זֶה הוּא לְהַקְדִּים הַסִּבּוֹת שֶׁסִּבְּבוּ מַעֲשֵׂה קְרִיאַת בִּלְעָם וְהַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֹנוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁרְאִיַּת בָּלָק הָיְתָה סִבָּה אַחַת לַנִּסְבָּב כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר. וְאָמַר עוֹד וַיָּגָר מוֹאָב אֵינָהּ הוֹדָעַת הַנִּמְשָׁךְ מִשְּׁמִיעַת בָּלָק אֶלָּא הוֹדָעַת סִבָּה אַחֶרֶת לַמְּאוֹרָע הַנִּמְשָׁךְ שֶׁנִּכְנַס בְּלֵב מוֹאָב מָגוֹר.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר מִפְּנֵי הָעָם, פֵּרוּשׁ, לְצַד הֱיוֹתָם רַבִּים וְתַקִּיפִים, כְּאָמְרוֹ ״כִּי רַב הוּא״. וְהוֹסִיף לוֹמַר וַיָּקָץ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁנִּכְנַס בְּלִבָּם הַמָּגוֹר, עִם כָּל זֶה הָיוּ מוֹצְאִים תְּרוּפָה לַדָּבָר בְּדֶרֶךְ טֶבַע, שֶׁיִּשְׂכְּרוּ עַמִּים רַבִּים וַחֲזָקִים כְּנֶגְדָּם, אֶלָּא צָרָתָם צָרָה לְצַד הֱיוֹתָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין נִצְחוֹנָם כְּפִי הַטֶּבַע אֶלָּא בְּנֵס וָפֶלֶא, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, הֱיוֹתָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְאֶמְצָעוּת כָּל זֶה הִשְׁלִימוּ מוֹאָב עִם מִדְיָן וּמָלַךְ בָּלָק עֲלֵיהֶם, וְשָׁלְחוּ אַחַר בִּלְעָם, וְהָיוּ תּוֹצְאוֹתָיו חֲצַר מָוֶת.

וּבְהֵעָדֵר אַחַת מִכָּל הַסִּבּוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לֹא הָיוּ שׁוֹלְחִים אַחַר בִּלְעָם וְלֹא הָיָה דָּבָר, שֶׁאִם לֹא הָיָה רְאִיַּת בָּלָק בַּנִּסְתָּרוֹת לֹא הָיָה מַשִּׂיג לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר תִּקְרֶאנָה אוֹתוֹ וְאֶת עַמּוֹ בְּמִדְיָן, וְלֹא הָיָה מִתְרַצֶּה לְהַשְׁלִים עִם מוֹאָב לְהִתְחַבֵּר עִמָּהֶם לָבֹא כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל. וַהֲגַם שֶׁהָיָה שׁוֹלֵחַ אַחַר בִּלְעָם וְהוּא בִּמְקוֹמוֹ בְּמִדְיָן, לֹא הָיָה נִסְבָּב דָּבָר בְּהַפְקָרַת הַנָּשִׁים שֶׁהִפְקִירוּ הַמּוֹאָבִים, כִּי מִדְיָן לֹא הָיוּ מֻבְטָחִים בִּיצִיאָתָם לְיִשְׂרָאֵל כִּי אִם הַמּוֹאָבִים, לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם בִּנְבוּאָתוֹ כִּי לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ לָהֶם אֶלָּא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, דִּכְתִיב (במדבר כד:יד) ״אֵת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים״, וּמִזֶּה הֻבְטְחוּ לִשְׁלֹחַ בְּנוֹתֵיהֶם לְמַחֲנֵה הָעִבְרִים וּלְהִתְגָּר עִמָּהֶם (סנהדרין קו.), כִּי שְׁלֵמִים הֵם עִמָּהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן מִדְיָן שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁהִפְקִירוּ מֵהֶם אֶלָּא מִדְיָנִית אַחַת, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה כאן) שֶׁהִיא בִּתּוֹ שֶׁל בָּלָק, כִּי הוּא זֶה הַנִּקְרָא ״צוּר״. גַּם אִם לֹא הָיָה מוֹרָאָם שֶׁל מוֹאָב מֵהָעָם גַּם שֶׁקָּצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ טַעַם הַכֶּפֶל וְכוּ׳, לֹא הָיוּ מַשְׁלִימִין עִם מִדְיָן וּלְהַמְלִיךְ עֲלֵיהֶם נְסִיכָם. לָזֶה הִקְדִּים ה׳ הַסִּבָּה וְאָמַר וַיַּרְא בָּלָק וְגוֹ׳ וַיָּגָר וְגוֹ׳ וַיָּקָץ וְגוֹ׳, וְזֶה הָיָה סִבַּת וַיֹּאמֶר מוֹאָב וְגוֹ׳ וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים וְגוֹ׳ וְהָיָה מַה שֶׁהָיָה.

פסוק ד

יְלַחֲכוּ וְגוֹ׳ אֶת כָּל סְבִיבוֹתֵינוּ. אוּלַי שֶׁלֹּא רָצוּ לְהַרְאוֹת כָּל כָּךְ מֹרֶךְ הַלֵּבָב שֶׁהֵם יְרֵאִים מֵהֶם, אֶלָּא שֶׁהֵם חָסִים עַל הַסְּבִיבוֹת, וְאָמְרוּ לְשׁוֹן רַבִּים לִכְלוֹל אוֹתָם עִמָּהֶם. וְאָמְרוֹ וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר הֵם דִּבְרֵי הַכָּתוּב, אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהֵם דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ כִּי דָּבָר זֶה נוֹגֵעַ גַּם לְמִדְיָן, לֶהֱיוֹת שֶׁבָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִיא, וְאִם כֵּן הַחֶרְפָּה נוֹגַעַת לְמִדְיָן לְצַד נְסִיכָם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר בָּעֵת הַהִיא, לוֹמַר לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְאַחֲרָיו, כִּי אַחַר שֶׁבָּא בִּלְעָם וְהוֹדִיעַ לָהֶם כִּי לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ לְמוֹאָב, שִׁלְּחוּ אֶת בָּלָק וְלֹא הָיָה עוֹד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. וְזֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁנִּמְצָא אֶת נְסִיכֵי מִדְיָן וְנֶהֱרַג עִמָּהֶם (במדבר לא:ח).

פסוק ה

וַיִּשְׁלַח וְגוֹ׳ אֶל בִּלְעָם וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שֵׁם אָבִיו בֶּן בְּעוֹר, גַּם לְהַזְכִּיר מְקוֹמוֹ פְּתוֹרָה אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ, לְהוֹדִיעֲךָ הַזְּרִיזוּת שֶׁעָשָׂה בָּלָק הָרָשָׁע בִּשְׁלִיחוּת זֶה כְּדֵי שֶׁיָּבֹא לִידֵי גְּמָר תֵּכֶף וּמִיָּד. לָזֶה פֵּרַשׁ לַשְּׁלוּחִים וְאָמַר בֶּן בְּעוֹר לְבַל יִתְחַלֵּף בִּלְעָם בְּבִלְעָם, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ לַחְזֹר אַחֲרָיו צִיֵּן לָהֶם מְקוֹמוֹ וְאָמַר פְּתוֹרָה, וְלַחֲשַׁשׁ מָקוֹם אַחֵר שֶׁשְּׁמוֹ פְּתוֹרָה אָמַר עַל הַנָּהָר, וְהוֹדִיעָם עוֹד כִּי הָאָרֶץ הַהִיא הִיא אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ וְכֻלָּם יָדְעוּ אוֹתוֹ גַּם יָדְעוּ דֶּרֶךְ הָלַךְ בּוֹ, כִּי לִפְעָמִים לֹא יִמָּצֵא הָאִישׁ בְּבֵיתוֹ וְהֵם יוֹדִיעוּם מָקוֹם אֲשֶׁר יִמְצָאוּהוּ שָׁם.

לִקְרֹא לוֹ. נִתְחַכֵּם בִּתְחִלַּת מַאֲמַר הַשְּׁלִיחוּת לוֹמַר, כִּי מַה שֶׁשּׁוֹלֵחַ אַחֲרָיו הוּא לַהֲנָאַת עַצְמוֹ שֶׁל בִּלְעָם, כִּי הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ טוֹבָה, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לָרוּץ אַחַר הֲנָאָתוֹ בְּלֹא עִכּוּב.

הִנֵּה עַם יָצָא וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ הִנֵּה, גַּם אָמְרוֹ יָצָא, וְכִי לֹא יָדוּעַ הוּא לְכָל הָעוֹלָם שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל, וּמַה גַּם לְבִלְעָם שֶׁהֻצְרַךְ לְהוֹדִיעוֹ, גַּם אָמְרוֹ הִנֵּה כִסָּה שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר וַיְכַס וְגוֹ׳.

וְיִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה א,ט) שֶׁאָמְרוּ שְׁלֹשָׁה יוֹעֲצִים הָיוּ לְפַרְעֹה כְּשֶׁאָמַר עַל יִשְׂרָאֵל ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ״, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא בִּלְעָם, וְהוּא אֲשֶׁר יָעַץ עֲלֵיהֶם רָעָה, וּבִכְשָׁפָיו הֶעֱמִיד כִּשּׁוּף לְבַל יוּכַל עֶבֶד לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, וְהָיָה מֻבְטָח כִּי לְעוֹלָם לֹא יֵצֵא עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. וְלָזֶה שָׁלַח לוֹמַר לוֹ הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם, פֵּרוּשׁ הֵפֶךְ הַיָּדוּעַ, וּבִטֵּל כֹּחֵי הַכְּשָׁפִים. וְאֶפְשָׁר כִּי בִּלְעָם הָיָה מַבְטִיחַ אֶת בָּלָק שֶׁלֹּא יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִשָּׁם עוֹלָמִית, וְלָזֶה אָמַר לוֹ ״הִנֵּה יָצָא״. וְאָמְרוֹ הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ, נִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן נֶגֶד מַה שֶׁיָּעַץ עֲלֵיהֶם בְּמוֹעֲצוֹתָיו הָרָעִים לְמַעַן עַנּוֹתוֹ לְמַעֲטָם, גַּם לַהֲרֹג זְכוּרֵיהֶם וּלְשַׁחֵת הַבָּנִים. הִנֵּה הוּא הֵפֶךְ הַדְּבָרִים, שֶׁלֹּא בִּלְבַד שֶׁלֹּא נִתְמַעֵט אֶלָּא אַדְרַבָּא נִתְרַבָּה עַד לִמְאֹד, וְהוּא אָמְרוֹ הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ.

וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי. נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר שֶׁנִּכָּר מִתּוֹךְ מַעֲשָׂיו שֶׁמֵּשִׂים פָּנָיו לְמוּלִי לְהוֹרִישֵׁנִי. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ,ז) שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מַרְאִים עַצְמָן מְזוּיָּנִים בִּכְלֵי זַיִן נֶגֶד מוֹאָב מִטַּעַם חֲצִיפוּת הָרָשׁוּם בַּשֵּׁם כַּיָּדוּעַ, וּמִזֶּה הִרְגִּישׁ כִּי כַּוָּנָתָם לְהָרַע לָהֶם. וְטַעְמוֹ שֶׁל בָּלָק שֶׁשָּׁלַח דְּבָרִים אֵלּוּ בִּשְׁלִיחוּת לְבִלְעָם, לְצַד שֶׁחָשׁ שֶׁיֹּאמַר בִּלְעָם לָמָּה לִי לָלֶכֶת שָׁמָּה וְיָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשִׂים שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ. גַּם חָשַׁשׁ בָּלָק שֶׁיַּרְגִּישׁ בִּלְעָם בִּכְשָׁפָיו לָדַעַת כִּי לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בִּגְבוּל מוֹאָב וְלֹא יִרְצֶה לָבֹא, וּמִשָּׁם יִשְׁלַח לוֹמַר לָהֶם כִּי הָעָם לֹא יָצוּרוּ אוֹתָם וְלֹא יִתְגָּרוּ בָּם. לָזֶה הִקְדִּים בִּתְחִלַּת הַשְּׁלִיחוּת וְאָמַר הִנֵּה עַם וְגוֹ׳ הִנֵּה כִסָּה וְגוֹ׳ לוֹמַר שֶׁאֵין לִסְמוֹךְ בְּעִנְיְנֵי עַם זֶה עַל אֲשֶׁר יַגִּידוּ עֲלֵיהֶם הַכְּשָׁפִים שֶׁהֲרֵי אָמַרְתָּ לֹא יֵצֵא וְיָצָא, וְעֵצָה עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן לֹא תַּעֲמוֹד כְּמוֹ שֶׁלֹּא עָמְדָה עֲצָתְךָ לְהַמְעִיטָם, שֶׁהִנֵּה כִסָּה וְגוֹ׳, וְלוֹמַר לִי שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ מִלְחָמָה בְּמוֹאָב וְהִנְנִי רוֹאֶה שֶׁהוּא נֶגֶד זֶה, שֶׁהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב מִמּוּלִי, לָזֶה לֹא תִּסְמוֹךְ עַל מַה שֶׁתַּשְׂכִּיל בִּידִיעָתְךָ וּבֹא תָּבֹא.

פסוק ו

וְעַתָּה לְכָה נָּא וְגוֹ׳, אָמַר וְעַתָּה שֶׁלֹּא יְעַכֵּב אֲפִלּוּ שִׁעוּר שָׁעָה אַחַת, כִּי כָּל שָׁעָה הֵם בְּסַכָּנָה מִצִּדָּם. וְאָמְרוֹ נָא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, וְסָמַךְ הַבַּקָּשָׁה לְעִקַּר הַפְּעֻלָּה שֶׁהִיא ״אָרָה לִי״ וְגוֹ׳, וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּבַת לִי שֶׁתִּהְיֶה הָאֲרִירָה בָּהֶם לִי לְצָרְכִּי, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁלֹּא תִּתְעַכֵּב הָאֲרִירָה עַד אַחַר שֶׁיַּעֲשׂוּ נְקָמָה בָּהֶם וּמַה שֶׁהָיָה כְּבָר הָיָה, אֶלָּא שֶׁתַּעֲשֶׂה הַפְּעֻלָּה תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁבָּזֶה תִּהְיֶה הַצָּלַת מוֹאָב מֵהֶם. וְרָמַז עוֹד בְּמַאֲמַר לִי לְפִי שֶׁקָּדַם בִּלְעָם וּבֵרַךְ אֶת בָּלָק, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, בלק א), לָזֶה אָמַר ״אָרָה לִי״, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ לִי שֶׁכְּבָר אֲנִי מְבֹרָךְ לֹא יוֹעִיל זֶה וְצָרִיךְ לְאָרֵר אוֹתָם. וְאִם תֹּאמַר אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁכְּבָר אַתָּה מְבֹרָךְ, לָזֶה אָמַר כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי כָּאן כָּלַל שְׁנֵי דְּבָרִים, אֶחָד עִנְיַן הַחוֹזֶק הַטִּבְעִי, וְאֶחָד עִנְיַן הַבְּרָכָה כִּי עַם זֶה בִּרְכָתוֹ עֲצוּמָה מִבִּרְכָתִי. וְאָמְרוֹ אוּלַי נַכֶּה בּוֹ פֵּרוּשׁ, וְאַחַר כָּל זֶה עוֹדֶנִּי בְּגֶדֶר הַסָּפֵק אוּלַי, וְגַם גֶּדֶר סָפֵק זֶה לֹא לְאַבְּדוֹ אֶלָּא לְהַכּוֹת בּוֹ לְגָרְשׁוֹ מֵעָלַי. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כְּנֶגֶד הַבֵּינוֹנִים נַכֶּה בּוֹ, וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים וַאֲגָרְשֶׁנּוּ.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז פִּיו הִכְשִׁילוֹ בְּמַאֲמַר אָרָה לִּי לְאָרֵר אֶת בָּלָק, וְכֵן הָיָה, שֶׁגָּרַם לוֹ בַּעֲצָתוֹ מִיתַת כָּזְבִּי בִּתּוֹ. גַּם הָיָה סִבָּה שֶׁיָּשׁוּב בָּלָק לְמִדְיָן וְשָׁם נָפַל בַּחֶרֶב, דִּכְתִיב (במדבר לא:ח) ״וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ וְגוֹ׳ וְאֶת צוּר״ וְגוֹ׳, וְזוּלַת הֲלִיכַת בִּלְעָם שֶׁגִּלָּה לְמוֹאָב כִּי מֻבְטָחִים הֵם מִיִּשְׂרָאֵל וְלֹא יַעֲשׂוּ לָהֶם דָּבָר אֶלָּא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, הָיָה נִשְׁאָר שָׁם בָּלָק וְלֹא הָיָה חוֹזֵר לְמִדְיָן וְלֹא הָיָה נֶהֱרָג, הֲרֵי נִתְקַיֵּם שֶׁהָלַךְ לְאָרוֹתוֹ לְבָלָק, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לז:טו) ״חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם״.

כִּי יָדַעְתִּי אֵת וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (במדבר רבה כאן) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבִּלְעָם בֵּרַךְ אֶת בָּלָק שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ, לָזֶה אָמַר כִּי יָדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבוֹרָךְ שֶׁהֲרֵי נִתְקַיְּמָה בּוֹ בִּרְכָתוֹ, וְדָבָר זֶה הוּא יָדוּעַ אֶצְלוֹ לְבַד לְפִי שֶׁהוּא נִסָּה אֶת הַדָּבָר וְאֵינוֹ יָדוּעַ לַכֹּל כִּי בִּרְכַּת בִּלְעָם בְּרָכָה, וַאֲשֶׁר יוּאַר זֶה יָדוּעַ מִמַּה שֶׁקִּלֵּל מוֹאָב לְסִיחוֹן. וְיֵשׁ לְהָעִיר בְּעִנְיָן זֶה, בִּשְׁלָמָא מַה שֶׁהָיוּ צוֹדְקִין קִלְלוֹתָיו שֶׁל בִּלְעָם יֵשׁ שְׁנֵי טְעָמִים בַּדָּבָר, אֶחָד לִהְיוֹתוֹ רַע עַיִן, וְהַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ רֶגַע בְּאַפּוֹ, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) וְהָיָה מְקַלֵּל בְּרֶגַע הַזַּעַם, אֲבָל הַבְּרָכָה אֵין מְצִיאוּת שֶׁתִּתְקַיֵּם מִפִּיו.

וְנִרְאֶה כִּי לְעוֹלָם בִּרְכַּת בִּלְעָם כְּבִרְכַּת חֲמוֹר, אֶלָּא שֶׁהָרָשָׁע הָיָה מַעֲרִים כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה בְּאִצְטַגְנִינוּת שֶׁפְּלוֹנִי יַעֲלֶה לִגְדֻלָּה וְכַדּוֹמֶה, הָיָה עוֹשֶׂה שֶׁמְּבָרְכוֹ, וּכְשֶׁבָּא הַדָּבָר וּמִתְבָּרֵךְ חוֹשֵׁב שֶׁבִּרְכָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם גָּרְמָה, וְלֹא כֵן הוּא אֶלָּא מַזָּלוֹ גָּרַם. וּכְמוֹ כֵן עָשָׂה לְבָלָק שֶׁרָאָה בְּכוֹכָבוֹ שֶׁעָתִיד לִמְלֹךְ בְּמוֹאָב, וּבֵרְכוֹ בַּדָּבָר עַצְמוֹ לְרַמּוֹתוֹ כִּי הוּא הַסּוֹבֵב.

פסוק ח

לִינוּ פֹה. דִּקְדֵּק לוֹמַר תֵּיבַת פֹה, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לָהֶם שֶׁיָּלִינוּ אִתּוֹ בִּמְלוֹנוֹ, וְגָמַר אוֹמֶר הַטַּעַם וַהֲשִׁיבֹתִי וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר וְגוֹ׳, דִּקְדֵּק לוֹמַר ״כַּאֲשֶׁר״ וְלֹא אָמַר ״אֲשֶׁר יְדַבֵּר״ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר טַעַם שֶׁאוֹמֵר לָהֶם לִינוּ פֹה עִמּוֹ כְּדֵי שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה׳ אֵלָיו יְשִׁיבֵם דָּבָר, מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֵן כְּשֶׁיִּהְיוּ חוּץ לִמְלוֹנוֹ. וְאָמַר הַלַּיְלָה אוּלַי שֶׁאָמַר כֵּן לְצַד צָרוּת עֵינוֹ שֶׁלֹּא נָתַן לָהֶם אַכְסַנְיָא אֶלָּא לְלַיְלָה אֶחָת.

פסוק ט

מִי הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שָׁאַל אוֹתוֹ ה׳, הֲמִמֶּנּוּ יִבָּצֵר כָּל דָּבָר? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת עִמָּךְ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר הָאֵלֶּה? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת תְּשׁוּבַת בִּלְעָם שֶׁאָמַר ״בָּלָק בֶּן צִפּוֹר״ וְגוֹ׳, וְכִי שְׁאֵלָתוֹ יִתְבָּרַךְ הָיְתָה מִי שְׁלָחָם? שְׁאֵלָתוֹ הָיְתָה מִי הֵם! וְרַזַ״ל הִרְגִּישׁוּ בְּדִקְדּוּק זֶה וְאָמְרוּ (ילקוט שמעוני תשסה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִי הָאֲנָשִׁים״ וְגוֹ׳, אָמַר אוֹתוֹ רָשָׁע, אֵינִי יוֹדֵעַ בָּהֶם אֶלָּא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר שָׁלַח אֵלַי, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר ״בָּלָק וְגוֹ׳ שָׁלַח״ וְגוֹ׳ מוּבָן שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר ״אֵינִי יוֹדֵעַ וְגוֹ׳ אֶלָּא בָּלָק שָׁלַח״ וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר לוֹ ״מֶלֶךְ מוֹאָב״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּזִכְרוֹן שְׁמוֹ? וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת מַאֲמַר ה׳ הִיא עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״לִינוּ פֹה״ שֶׁיָּלִינוּ עִמּוֹ בְּחַדְרוֹ הַמְּיֻחָד לוֹ. לָזֶה בָּא מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָמַר לוֹ מִי וְגוֹ׳ לְשׁוֹן הַשְׁפָּלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ג:יא) ״מִי אָנֹכִי״ וְגוֹ׳. כְּמוֹ כֵן אָמְרוֹ מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שֶׁהִכְנַסְתָּ אוֹתָם לְמָקוֹם זֶה עִמְּךָ בַּחֶדֶר הַמְּיֻחָד לְךָ לְדַבֵּר עִמְּךָ מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים, כִּי יַקְפִּיד ה׳ עַל כְּבוֹד בִּלְעָם בְּעֵרֶךְ הָאֻמּוֹת כֵּיוָן שֶׁהוּא נָבִיא עֲלֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (במדבר רבה כ,יד) שֶׁהָרַג אֶת הָאָתוֹן מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל בִּלְעָם. וְעַיֵּן בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה ״וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים״. וְהֵבִין בִּלְעָם דְּבָרָיו וְאָמַר טַעַם שֶׁעָשָׂה לָהֶם כָּבוֹד זֶה הוּא לְפִי שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי מֶלֶךְ, וְהוּא אָמְרוֹ בָּלָק בֶּן צִפּוֹר, פֵּרוּשׁ, הַיָּדוּעַ לִנְסִיךְ מִדְיָן, וְעוֹד לוֹ שֶׁהוּא מֶלֶךְ לְמוֹאָב שָׁלַח אֵלַי, פֵּרוּשׁ, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, וּבִשְׁבִיל כְּבוֹד הַמַּלְכוּת עָשִׂיתִי אוֹתָם עִמִּי. וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ מֶלֶךְ מוֹאָב, כִּי אוּמָּה זוֹ לֹא נִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל, וְנִתְחַכֵּם בְּמַאֲמָר זֶה כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצֶּה ה׳ לְשָׁלְחוֹ וְלֹא יְעַכֵּב עַל יָדוֹ, וְלָזֶה לֹא יְעַכֵּב עַל יָדוֹ בַּהֲלִיכָתוֹ עִם שְׁלוּחָיו.

פסוק יא

הִנֵּה הָעָם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה מִדִּבְרֵי בָּלָק, כִּי בָּלָק אָמַר הִנֵּה עַם יָצָא וְהוּא אָמַר הִנֵּה הָעָם הַיּוֹצֵא, וּבָלָק אָמַר הִנֵּה כִסָּה וְהוּא אָמַר וַיְכַס, בָּלָק אָמַר וְעַתָּה וְהוּא אָמַר עַתָּה, בָּלָק אָמַר אָרָה וְהוּא אָמַר קָבָה, בָּלָק אָמַר נַכֶּה בּוֹ וְהוּא אָמַר לְהִלָּחֶם בּוֹ. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,ט) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבִּלְעָם טָעָה בְּדַעְתּוֹ כִּי יֵשׁ דָּבָר נֶעְלָם מֵה׳ חָס וְשָׁלוֹם, וְטָעָה מִמַּאֲמַר ״מִי הָאֲנָשִׁים״ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בּוֹ דֶּרֶךְ אַחֵר, שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה. וְכֵיוָן שֶׁעֵינוֹ הִטְעַתּוּ בָּזֶה, חָשַׁב לְשַׁנּוֹת דִּבְרֵי בָּלָק, לְפִי שֶׁנִּשְׁמַע מֵהֶם שִׂנְאָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַאֲמַר ״הִנֵּה עַם יָצָא״. וְחָשׁ בִּלְעָם לִהְיוֹת בְּעֵינֵי ה׳ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא לְיִשְׂרָאֵל, כִּי כְּבָר נִתְפַּרְסֵם לַכֹּל כִּי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם אֲהוּבֵי הַמָּקוֹם, וּמַעֲשֵׂה מִצְרַיִם יוֹכִיחַ, לָזֶה שִׁנָּה וְאָמַר הִנֵּה הָעָם הַיּוֹצֵא מִמִּצְרַיִם, כַּיָּדוּעַ כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם מְפֻרְסֶמֶת לְכָל הָעוֹלָם הָיְתָה, וְלָשׁוֹן זֶה אֵין נִשְׁמַע בּוֹ מַה שֶׁפֵּרַשׁ בְּמַאֲמַר ״הִנֵּה עַם יָצָא״ שֶׁזֶּה יַגִּיד אוֹיְבוּת בִּלְעָם. גַּם אָמַר וַיְכַס וְגוֹ׳ וְלֹא אָמַר ״הִנֵּה כִּסָּה״ מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ, לְהַסְתִּיר הַדְּבָרִים הַנִּשְׁמָע מֵהֶם הֱיוֹתוֹ שׂוֹנֵא כַּנִּזְכָּר. לָזֶה לֹא אָמַר ״הִנֵּה״ שֶׁיּוֹרֶה הוֹדָעַת הֵפֶךְ מַה שֶׁהָיָה בִּרְצוֹנָם וִידִיעָתָם בְּיִשְׂרָאֵל מֵעֲצָתוֹ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְאָמְרוֹ וַיְכַס, פֵּרוּשׁ שֶׁמּוֹדִיעוֹ טַעַם הַפַּחַד שֶׁבָּא לוֹ מִמֶּנּוּ כִּי רַב הוּא.

וְאָמְרוֹ עַתָּה לְכָה קָבָה – פֵּרוּשׁ, נִתְכַּוֵּן לָבֹא בְּטַעֲנָה שֶׁהַדִּין עִם בָּלָק בְּדָבָר זֶה, שֶׁהֲגַם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹן וּמוֹאָב, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן הַנְּתִינָה, וְהַדִּין עִמּוֹ לְהִלָּחֵם בּוֹ וּלְגָרְשׁוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ עַתָּה – פֵּרוּשׁ, בִּזְמַן זֶה קָבָה לִי לְהִלָּחֵם בּוֹ לְגָרְשׁוֹ מֵעָלַי. וּכְפִי זֶה יֵשׁ טַעַם בְּשִׁנּוּי תֵּבַת ״עַתָּה״, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ״וְעַתָּה״ יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁהוּא הֶמְשֵׁךְ מַה שֶׁקָּדַם לוֹ, וְהוּא נִתְכַּוֵּן לְטַעֲנַת הַזְּמַן שֶׁיָּכוֹל הוּא לְהִלָּחֵם עִמּוֹ בּוֹ. גַּם שִׁנּוּי ״קָבָה״, כִּי אֵין כַּוָּנָתוֹ שֶׁל בָּלָק שֶׁיְּאָרֵר הָעָם סְתָם, שֶׁאָז יִמָּשֵׁךְ הָרַע לָעָם בֵּין בְּעֵרֶךְ מוֹאָב בֵּין בְּעֵרֶךְ הָאֻמּוֹת, אֶלָּא יְפָרֵשׁ בְּפֵרוּשׁ בִּלְעָם שֶׁאֵינוֹ מְאָרְרוֹ אֶלָּא בְּעֵרֶךְ מִלְחֶמֶת מוֹאָב, שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל מֻכְנָעִים וְכוּ׳ לִפְנֵי הַמּוֹאָבִים. לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר קָבָה לִּי – פֵּרוּשׁ, שֶׁיְּפָרֵשׁ הַקְּלָלָה שֶׁהִיא לְעֵרֶךְ מוֹאָב. גַּם שִׁנָּה בְּמַאֲמָרוֹ ״לְהִלָּחֵם בּוֹ״ בִּמְקוֹם ״נַכֶּה בוֹ״, לוֹמַר שֶׁאֵין חֵפֶץ לַעֲשׂוֹת לוֹ רָעָה אֶלָּא לְהִתְגָּרֶה עִמּוֹ בְּמִלְחָמָה לְמָנְעוֹ מֵאַרְצוֹ. גַּם שִׁנָּה וְאָמַר וְגֵרַשְׁתִּיו, וּבָלָק אָמַר מִן הָאָרֶץ. אוּלַי בָּלָק נִתְכַּוֵּן לְגָרְשׁוֹ מִן [הָאָרֶץ] הַיְּדוּעָה אֲשֶׁר נָתַן ה׳ לָהֶם, כִּי כְּשֶׁיַּכְנִיעוֹ יִירְאוּ מֵעֲלוֹת אֶל הָאָרֶץ. וּבִלְעָם לְחָשְׁבוֹ לְהַמְתִּיק וּלְהַטְעִים דִּבְרֵי בָּלָק, כִּי אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ אֶלָּא הֲנָאַת עַצְמוֹ וּבְטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת וְאֵינוֹ מֵאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, לָזֶה הִשְׁמִיט תֵּבַת ״מִן הָאָרֶץ״ וְאָמַר ״וְגֵרַשְׁתִּיו״ – פֵּרוּשׁ, שֶׁיְּגָרְשֶׁנּוּ מֵעָלָיו.

פסוק יב

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אֶל בִּלְעָם וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ״וַיֹּאמֶר לוֹ״. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר לֹא תֵלֵךְ לֹא תָאֹר. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר לוֹ הַטַּעַם כִּי בָרוּךְ הוּא. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (במדבר רבה כ,ט) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר לוֹ ״אֲקַלְּלֵם בִּמְקוֹמִי״, אָמַר לוֹ ״לֹא תָאֹר״, אָמַר לוֹ ״אִם כֵּן אֲבָרְכֵם״, אָמַר לוֹ ״כִּי בָרוּךְ הוּא״, עַד כָּאן.

וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַאֲמַר ״מִי הָאֲנָשִׁים״ וְגוֹ׳, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ לָמָּה הֶחְשִׁיבָם לְהַכְנִיסָם עִמּוֹ בְּחַדְרוֹ וְהֵשִׁיבוֹ כִּי בָּלָק וְגוֹ׳, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כִּי מְשִׁיבוֹ ה׳ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, לְמָה שֶׁהֵשִׁיב ״בָּלָק בֶּן צִפּוֹר וְגוֹ׳ שָׁלַח אֵלָי״ וְהֵם שְׁלוּחֵי מֶלֶךְ, לָזֶה בָּא מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, פֵּרוּשׁ, אֵינָם רְאוּיִים לָלֶכֶת הוּא עִמָּהֶם לְפִי עֵרֶךְ מַעֲלָתוֹ, וְהוֹדִיעוֹ כִּי בָּלָק זִלְזֵל בִּכְבוֹדוֹ וְלֹא שָׁלַח לוֹ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר רִאשׁוֹן מִי הָאֲנָשִׁים לְשׁוֹן פְּחִיתוּת, לֹא מִצַּד הַמְשַׁלֵּחַ אֶלָּא מִצַּד הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְהוּא בִּלְעָם לֹא הֵבִין הַכַּוָּנָה מִתְּחִלָּה. וְתִמְצָא שֶׁהֵבִין בִּלְעָם הַדְּבָרִים וְאָמַר לַשָּׂרִים ״מֵאֵן ה׳ לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם״, וַיּוֹסֶף בָּלָק שְׁלֹחַ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים.

וְטַעַם שֶׁהֶחְשִׁיבוֹ ה׳ וְעָשָׂה לוֹ כָּבוֹד זֶה, מִלְּבַד הַטַּעַם שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּפָסוּק ״מִי הָאֲנָשִׁים״ וְגוֹ׳, נִרְאֶה עוֹד לוֹמַר טַעַם בַּדָּבָר כִּי ה׳ נָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת תְּשׁוּבָתוֹ לְזִקְנֵי מוֹאָב: ״וַהֲשִׁיבֹתִי אֶתְכֶם דָּבָר כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר ה׳ אֵלָי״, וְיָדוּעַ כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה וַאֲפִלּוּ שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְצֵא וּלְמַד (סנהדרין צו.) מַה שִׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִנְבוּכַדְנֶצַּר עַל פְּסִיעוֹתָיו וְכוּ׳, וְגַם כָּאן שִׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ וְכִבְּדוֹ וְאָמַר לוֹ ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, וְעַל פִּי הַדְּבָרִים יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן מַה שֶׁדִּקְדַּקְנוּ אָמְרוֹ ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל בִּלְעָם״ פֵּרוּשׁ, מַאֲמָר שֶׁנּוֹגֵעַ לְבִלְעָם לִכְבוֹדוֹ, ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, שֶׁאֵין זֶה כְּבוֹדְךָ הֲגַם שֶׁהָיוּ בָּאִים לִקְרֹא לְךָ עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לְךָ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹתוֹ. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר עִמָּהֶם, וּכְנֶגֶד עִקַּר הַשְּׁלִיחוּת אָמַר ״לֹא תָאֹר אֶת הָעָם״.

וְאָמַר לֹא תָאֹר, וְלֹא לָקַח לָשׁוֹן עַצְמוֹ שֶׁאָמַר בִּלְעָם ״קָבָה לִי״, לְהוֹדִיעוֹ כִּי יָדַע גַּם לְשׁוֹן הַשְּׁלִיחוּת שֶׁשָּׁלַח בָּלָק וּלְשׁוֹן אָרָה אָמַר, וַעֲקָצוֹ לְבִלְעָם בְּרֶמֶז זֶה שֶׁיָּדַע שֶׁשִּׁנָּה בִּלְשׁוֹנוֹ.

וְאָמַר כִּי בָרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא יָבִין שֶׁשְּׁנֵי הַמַּאֲמָרִים שֶׁאָמַר ה׳ אֵלָיו ״לֹא תֵלֵךְ״ וְ״לֹא תָאֹר״ טַעַם אֶחָד לָהֶם, וְהוּא מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל בִּלְעָם, כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ מֵאָמְרוֹ ״אֶל בִּלְעָם״ וּמֵאָמְרוֹ תֵּיבַת ״עִמָּהֶם״, וּכְפִי זֶה כְּשֶׁיִּהְיוּ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים יַעֲשֶׂה רְצוֹן בָּלָק וְיֵלֵךְ וְיָאוֹר, לָזֶה אָמַר כִּי בָרוּךְ, פֵּרוּשׁ, זֶה הוּא טַעַם מַאֲמַר ״לֹא תָאֹר״. וּלְעִנְיַן הַהֲלִיכָה עִמָּהֶם הוּא שֶׁיֶּשְׁנוֹ לְטַעַם הַקְפָּדַת כְּבוֹדוֹ שֶׁל בִּלְעָם.

עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁיָּדַע ה׳ כִּי בִּלְעָם חָפֵץ רֶשַׁע הוּא וּלְבַסּוֹף יֵלֵךְ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁהִסְכִּים ה׳ וּשְׁלָחוֹ כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר הַטַּעַם בִּמְקוֹמוֹ בְּעֶזְרַת ה׳, לָזֶה אָמַר לוֹ ה׳ לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, פֵּרוּשׁ ״עִמָּהֶם״ שֶׁהֶחְלִיט לוֹ הַהֲלִיכָה, וְאִם הָיָה אוֹמֵר לוֹ ״לֹא תֵלֵךְ״ אֵין עוֹד מְצִיאוּת לַחְזֹר וְלוֹמַר לוֹ ״קוּם לֵךְ״.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֶל בִּלְעָם, נִתְכַּוֵּן לָתֵת טַעַם הַדָּבָר, בִּשְׁבִיל מַחְשֶׁבֶת בִּלְעָם שֶׁרָצָה לֵילֵךְ, לָזֶה הוּא שֶׁלֹּא הֶחְלִיט לוֹ הַהֲלִיכָה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר עִמָּהֶם.

וְאָמְרוֹ לֹא תָאֹר וְגוֹ׳ כִּי בָרוּךְ הוּא, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהָשִׁיב עַל מַה שֶׁדִּקְדֵּק בִּלְעָם בִּדְבָרָיו וְאָמַר ״עַתָּה לְכָה קָבָה״ וְגוֹ׳, כְּפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁטַּעֲנַת מוֹאָב טַעֲנָה שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן זְכִיָּתָם בְּמוֹאָב עַתָּה. לָזֶה אָמַר לֹא תָאֹר וְגוֹ׳, וְאִם תֹּאמַר וַהֲלֹא לֹא הִגִּיעַ זְמַן זְכִיָּתָם בְּמוֹאָב, ״כִּי בָרוּךְ הוּא״ – אֵין בָּרוּךְ אֶלָּא צַדִּיק, כִּי הַצִּדְקוּת הוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁאַל יַחְשְׁדֵם בְּרֶשַׁע כִּי וַדַּאי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ בְּגֶדֶר שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָם. וּבָחַר לְכַנּוֹת הַצַּדִּיק לְבָרוּךְ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִכְלֹל גַּם כֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בַּדֶּרֶךְ הָרִאשׁוֹן.

פסוק יג

וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר. אוּלַי לְפִי שֶׁהָיְתָה בְּשׂוֹרָה רָעָה לָהֶם, לֹא רָצָה לְגַלּוֹת לָהֶם בַּלַּיְלָה, לְפִי מַה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהָיוּ בִּמְלוֹנוֹ עַצְמָהּ וְהִמְתִּין עַד הַבֹּקֶר. אוֹ יִרְצֶה שֶׁלֹּא קָם מִתַּרְדֵּמָתוֹ עַד הַבֹּקֶר, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּקָם בִּלְעָם בַּבֹּקֶר וְלֹא קוֹדֵם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיְּדַבֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּת בִּלְעָם שֶׁשְּׁלָחָם מַהֵר כְּדֵי שֶׁיְּמַהֵר לִשְׁלֹחַ אֲחֵרִים נִכְבָּדִים. אוֹ לְהוֹדִיעַ צָרוּת עֵינוֹ שֶׁמִּהֵר לְשָׁלְחָם קוֹדֶם הַגָּעַת זְמַן הָאוֹכֶל, הֵפֶךְ מִנְּדִיבוּת אֲבִי הַנַּעֲרָה פִּלֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה (שופטים יט) שֶׁאָמַר לַחֲתָנוֹ שֶׁעָמַד לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר: ״סְעָד לִבְּךָ פַּת לֶחֶם וְאַחַר תֵּלֵכוּ״, כִּי זֶה הָרָשָׁע הוּא מְקוֹר הַצָּרוּת עַיִן, וְקָם בַּבֹּקֶר לְשָׁלְחָם וְאָמַר לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ לְאַרְצָם כִּי חָשׁ שֶׁיִּתְעַכְּבוּ בָּעִיר וּסְעוּדָתָם עָלָיו.

לְכוּ וְגוֹ׳ כִּי מֵאֵן ה׳ וְגוֹ׳. הִכְחִיד חֲצִי דָּבָר וְלֹא אָמַר לָהֶם אֶלָּא מַאֲמָר רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם לְצַד פְּחִיתוּתָם, וְלֹא אָמַר לָהֶם מַאֲמָר לֹא תָאֹר וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה חָזַר בָּלָק וְשָׁלַח רַבִּים וְנִכְבָּדִים. וְאוּלַי שֶׁדָּן הָרָשָׁע מִדִּבְרֵי ה׳ שֶׁנָּתַן הַטַּעַם ״כִּי בָרוּךְ הוּא״, שֶׁבָּא לְדַיֵּק שֶׁבִּזְמַן שֶׁאֵינוֹ בָּרוּךְ יָכוֹל לְאוֹרְרוֹ, וְלָזֶה לֹא הֶחְלִיט לָהֶם הַדָּבָר עַד שֶׁיִּשְׁלַח הָרְאוּיִים לָלֶכֶת עִמָּהֶם, אוּלַי יִהְיֶה זְמַן אָז שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ בָּרוּךְ.

פסוק יד

מֵאֵן בִּלְעָם הֲלֹךְ עִמָּנוּ. חֲשָׁדוּהוּ בְּשַׁקְרָן וְתָלוּ הַדָּבָר בּוֹ שֶׁהוּא לֹא נִתְמַלְּאוּ עֵינָיו בְּשִׁעוּר כָּבוֹד זֶה, וְאוּלַי כִּי לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם שֶׁיְּשִׁיבֵם דָּבָר תֵּכֶף שֶׁיְּדַבֵּר ה׳ אֵלָיו בַּלַּיְלָה וְלֹא עָשָׂה כֵן עַד הַבֹּקֶר, אָמְרוּ, אֵין זֶה כִּי אִם דִּבְרֵי עַצְמוֹ. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי מֻחְזָק הָיָה אֲשֶׁר פִּיו דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינוֹ יְמִין וְגוֹ׳:

פסוק טו

וַיֹּסֶף עוֹד. פֵּרוּשׁ, שֶׁשָּׁלַח אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אֲחֵרִים, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק גַּם כֵּן בְּמַאֲמַר מֵאֵלֶּה וְלֹא אָמַר מֵהֶם, לוֹמַר כִּי עוֹדָם מִן הַמּוּבָא בַּשְּׁלִיחוּת עִם הַנּוֹסָפִים עֲלֵיהֶם, וְנִתְכַּוֵּן בָּזֶה שֶׁלֹּא יַכְחִישׁ אֶת דִּבּוּרוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁתָּלָה הַדָּבָר בִּפְחִיתוּת הַשְּׁלוּחִים שֶׁהֵם יוֹכִיחוּהוּ עַל פָּנָיו.

עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר וַיֹּסֶף, שֶׁהוֹסִיף עַל מִנְיָן רִאשׁוֹן, שֶׁאִם הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שְׁלֹשָׁה, שָׁלַח בְּמִנְיָן שֵׁנִי אַרְבָּעָה וְיוֹתֵר. וְזֶה אֵינוֹ נִשְׁמָע אִם הָיָה אוֹמֵר ״וַיִּשְׁלַח עוֹד שָׂרִים רַבִּים״ וְגוֹ׳, שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁאוֹמֵר ״רַבִּים״ לְבַל תַּחְשׁוֹב שֶׁשָּׁלַח מוּעָטִים מִמִּנְיָן רִאשׁוֹן. וְאָמְרוֹ מֵאֵלֶּה חוֹזֵר לְתֵיבַת ״נִכְבָּדִים״, לָזֶה אָמַר ״וַיֹּסֶף״.

פסוק טז

אַל נָא תִמָּנַע וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי מַה שֶׁאָמְרוּ שְׁלוּחִים הָרִאשׁוֹנִים כִּי דַּעַת עַצְמוֹ הוּא מְנִיעַת הֲלִיכָתוֹ עִמָּהֶם, לָזֶה אָמְרוּ לוֹ שֶׁיִּתְרַצֶּה בְּשִׁיעוּר כָּבוֹד זֶה וְלֹא יִמָּנַע וְגוֹ׳, וְהוּא לְפִי שֶׁחָסֵר לוֹ יְדִיעַת הַחֲשָׁד שֶׁחֲשָׁדוּהוּ שֶׁהֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ וְלֹא דִּבְרֵי ה׳, חָשַׁב שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא יָחוּשׁ לְדִבְרֵי ה׳ וְיֵלֵךְ בְּלֹא רְצוֹנוֹ, לָזֶה הֵשִׁיב אִם יִתֶּן לִי בָלָק וְגוֹ׳ לֹא אוּכַל, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁאֲנִי אֶתְרַצֶּה לַעֲשׂוֹת כִּי תְּכוּנַת רָשָׁע הָיְתָה לוֹ וְעֶבֶד מוֹרֵד בַּאֲדוֹנוֹ, אֲבָל אֵינוֹ בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן בְּדָבָר זֶה.

פסוק יט

וְעַתָּה שְׁבוּ נָא וְגוֹ׳. אָמַר לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, שֶׁחָשׁ לְבַל יַעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂה זִקְנֵי מִדְיָן בְּפַעַם אַחֶרֶת שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁחָזְרוּ לִמְקוֹמָם וְלֹא לָנוּ עִמּוֹ (במדבר רבה כ,ח), וּלְפִי שֶׁהָאֲנָשִׁים הֵם רַבִּים וְנִכְבָּדִים הָיָה יָרֵא שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם כְּשֶׁיִּשְׁמְעוּ שְׁבוּ פֹּה וְלֹא יַחְלִיט הֲלִיכָתוֹ עִמָּהֶם.

פסוק כ

אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר דְּבָרָיו בִּלְשׁוֹן סָפֵק, הֲמִמֶּנּוּ יִפָּלֵא כָּל דָּבָר? עוֹד, לָמָּה הִסְכִּים ה׳ עַל יַד הָרָשָׁע לָלֶכֶת לְקַלֵּל שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר בּוֹ ה׳ מִדַּעַת רִאשׁוֹנָה שֶׁעִכֵּב עַל יָדוֹ, מִתְּחִלָּה מַה סָבַר וּלְבַסּוֹף מַה סָבַר?

וְנִרְאֶה כִּי בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הָיוּ לִפְנֵי ה׳ שְׁנֵי דְּרָכִים, וּבְכָל אֶחָד מֵהֶם יֵשׁ בּוֹ מֵחוּשׁ בִּלְתִּי הָגוּן. הָאֶחָד, אִם יַסְכִּים ה׳ עַל הֲלִיכָתוֹ יַחְשְׁבוּ הָעַמִּים הָהֵם שֶׁרְשׁוּתוֹ בְּיַד עַצְמוֹ וְלֹא יֵדְעוּ שֶׁשַּׁלְשֶׁלֶת הַכֶּלֶב בְּיַד בְּעָלָיו וְאֵינוֹ יָכוֹל עֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וַה׳ רָצָה שֶׁיִּוָּדַע לְעֵינֵי הָעַמִּים שֶׁאֵין בִּלְעָם בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ לְהָרַע לְמִי שֶׁאֵין ה׳ חָפֵץ בְּרָעָתוֹ. וְאִם לֹא יַנִּיחֵהוּ לָלֶכֶת יִכָּנֵס בְּמֵחוּשׁ אַחֵר, כִּי יֹאמַר בִּלְעָם שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ חָס וְחָלִילָה לְשָׁלְחוֹ וְלָזֶה מוֹנְעוֹ מִלֶּכֶת. אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם ה׳ וְסִלֵּק שְׁנֵי הַמֵּחוּשִׁים בְּדֶרֶךְ נָכוֹן. בִּתְחִלָּה אָמַר אֵלָיו לֹא תֵלֵךְ וְגוֹ׳, שֶׁבָּזֶה הֶרְאָה לָעַמִּים כִּי אֵין הַכֶּלֶב רַע בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. גַּם נִתְחַכֵּם ה׳ בָּזֶה לְשַׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר לִשְׁלוּחֵי בָלָק כִּי אֵינוֹ בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ. וּמַה שָׂכָר נָתַן לוֹ שֶׁיָּדַע ה׳ אֶת אֲשֶׁר תִּקְרֶאנָה אוֹתוֹ בַּהֲלִיכָה זוֹ, שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא תִהְיֶה לוֹ תּוֹעֶלֶת, דִּכְתִיב (במדבר כד:יא) ״אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ ה׳ מִכָּבוֹד״, מִלְּבַד זֶה עוֹד לוֹ שֶׁתְּסוֹבְבֵהוּ הֲלִיכָה זוֹ לִנְפֹּל בַּחֶרֶב, דִּכְתִיב (במדבר לא:ח) ״וְאֶת בִּלְעָם וְגוֹ׳ הָרְגוּ בֶּחָרֶב״ כְּשֶׁהָלַךְ לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ עַל עֲצָתוֹ שֶׁנָּתַן לָהֶם בַּהֲלִיכָתוֹ. לָזֶה מְנָעוֹ ה׳ מֵרֶדֶת שַׁחַת בִּשְׂכַר דְּבָרָיו וְאָמַר לוֹ ״לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם״, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה. וְזֶה נוֹסָף עַל גֶּדֶר הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה לוֹ בְּהַדְרָגַת הַשָּׂרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה.

וּבִשְׁלִיחוּת שְׁנִיָּה שֶׁשָּׁלַח בָּלָק, בָּאנוּ לְתִקּוּן מֵחוּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁאֵין ה׳ יָכוֹל חָס וְשָׁלוֹם לְמָנְעוֹ מֵהָרַע לְיִשְׂרָאֵל בַּהֲלִיכָתוֹ, וְתִכָּנֵס טָעוּת זֶה בְּלֵב בִּלְעָם וְיַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת כִּי לֹא יִשְׁלֹט ה׳ בּוֹ שָׁם לְמָנְעוֹ מֵעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ, כִּי כְּבָר נִבְחַן כִּי הוּא עָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם. לָזֶה אָמַר אֵלָיו קוּם לֵךְ אִתָּם וּבְכָל הַמָּקוֹם יָדַי מוֹשְׁלוֹת עָלֶיךָ. וְלֹא אָמַר לוֹ בְּהֶחְלֵט ״קוּם לֵךְ״ אֶלָּא בְּדֶרֶךְ זֶה אִם לִקְרֹא לְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אִם קְרִיאַת הָאֲנָשִׁים יֵשׁ לְךָ בָּהּ הֲנָאָה. כָּאן רְמָזוֹ שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה בַּהֲלִיכָה זוֹ, וְתָלָה לוֹ הַדָּבָר אִם הֲלִיכָה זוֹ לְטוֹבָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בִּקְסָמָיו לָדַעַת תַּכְלִיתוֹ וּמִזֶּה יֵדַע אֶת אֲשֶׁר יִקְרָאֵהוּ וְיֶחְדַּל. וְאֵין כַּוָּנַת מַאֲמַר ״אִם לִקְרֹא״ סָפֵק לְפָנָיו אֶלָּא תְּנַאי הַדָּבָר אִם יֵשׁ לוֹ בּוֹ הֲנָאָה וְכוּ׳. וּבָזֶה הוּסַר הַמֵּחוּשׁ שֶׁיֹּאמַר בִּלְעָם שֶׁה׳ יָרֵא חָס וְשָׁלוֹם מִמֶּנּוּ לְשָׁלְחוֹ שֶׁהֲרֵי שְׁלָחוֹ, גַּם רְמָזוֹ אוּלַי יֵשֵׁב וְלֹא יִמָּשֵׁךְ מַה שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵהָרָעָה לְיִשְׂרָאֵל. גַּם בָּזֶה שִׁלֵּם לוֹ תַּשְׁלוּם שְׂכָרוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ וּמְנָעוֹ מִנְּפוֹל בַּחֶרֶב אִם נַפְשׁוֹ לֹא תֹּאבֶה רָעָה, וְהוּא נַפְשׁוֹ נֶפֶשׁ רָשָׁע וְלֹא שָׁת לִבּוֹ לְמַה שֶׁהֵעִירוֹ ה׳. וְאוּלַי שֶׁלָּזֶה חָרָה אַפּוֹ כְּשֶׁרָאָהוּ ה׳ הוֹלֵךְ וְלֹא הִרְגִּישׁ בְּמַה שֶׁהֵעִירוֹ, זֶה יַגִּיד שֶׁיִּצְטַדֵּק אֶצְלוֹ בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה, וְזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת אֶלָּא אִם יַחְשֹׁב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדוֹ הַדָּבָר אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ לוֹ בִּשְׁבִילוֹ. לָזֶה חָרָה אַפּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹ, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים. וּבְסָמוּךְ יִתְיַשֵּׁב עוֹד טַעַם ״וַיִּחַר אַף״ וְגוֹ׳.

פסוק כב

וַיִּחַר אַף וְגוֹ׳ כִּי הוֹלֵךְ הוּא. דִּקְדֵּק לוֹמַר הוּא, לוֹמַר טַעַם שֶׁחָרָה אַף ה׳ בּוֹ, שֶׁלֹּא אָמַר בַּבֹּקֶר לְשָׂרֵי בָּלָק שֶׁה׳ נָתַן לוֹ רְשׁוּת לָלֶכֶת, אֶלָּא הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ וְגוֹ׳ וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי וְגוֹ׳, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁהֲלִיכָתוֹ מֵרְצוֹנוֹ וְלֹא הֻצְרַךְ לְרִשְׁיוֹן עֶלְיוֹן, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי הוֹלֵךְ הוּא, פֵּרוּשׁ הוּא הוֹלֵךְ בִּרְצוֹנוֹ בְּאֵין רִשְׁיוֹן ה׳, לָזֶה חָרָה אַפּוֹ בּוֹ.

עוֹד נִרְאֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חדש קסט:) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק ״וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי״ שֶׁמִּדֶּרֶךְ שֶׁל הַמַּשְׁרֶה עָלָיו כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה לְהִתְבּוֹדֵד יָחִיד, וְכָאן כְּשֶׁרָאָה ה׳ שֶׁהוֹלֵךְ הוּא, פֵּרוּשׁ הוּא לְבַדּוֹ הָיָה נִפְרָד מִשָּׂרֵי בָּלָק וְעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂהוּ, זֶה יַגִּיד שֶׁמֵּכִין צַעֲדוֹ לַעֲשׂוֹת כְּחֶפְצוֹ הָאֲרוּרָה. וַהֲגַם שֶׁהָיוּ עִמּוֹ שְׁנֵי נְעָרָיו אֵין מְעַכְּבִין עָלָיו הַהִתְבּוֹדְדוּת, לְצַד שֶׁהֵם רְגִילִים עִמּוֹ וְיַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂהוּ לִפְנֵיהֶם, וְיָדַע ה׳ דַּרְכּוֹ הָרָעָה וְחָרָה אַפּוֹ בּוֹ. עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ הוֹלֵךְ הוּא שֶׁיָּדַע ה׳ שֶׁרָשָׁע זֶה גָּבַר בּוֹ הַחֵפֶץ לָלֶכֶת מֵעַצְמוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה בָּלָק שׁוֹלֵחַ אַחֲרָיו הוּא הוֹלֵךְ לִרְצוֹנוֹ, וּבָזֶה גִּלָּה עֹצֶם שִׂנְאָתוֹ לְעַם ה׳, וְלָזֶה חָרָה אַפּוֹ יִתְבָּרַךְ בּוֹ.

וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן הוֹדִיעַ שֶׁהָיוּ עִמּוֹ שְׁנֵי נְעָרָיו, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) אָמְרוּ לְהוֹדִיעַ דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְכוּ׳, וַעֲדַיִן קָשֶׁה לָמָּה לֹא הוֹדִיעַ כֵּן אֶלָּא אַחַר שֶׁהִזְכִּיר חֲרוֹן אַפּוֹ יִתְבָּרַךְ וִיצִיאַת מַלְאָךְ לְשָׂטָן לוֹ. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג:) כִּי לִשְׁלֹשָׁה אֵין הַמַּזִּיק נִרְאֶה לָהֶם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יַזִּיק, וְכָאן לְפִי שֶׁיָּצָא שָׂטָן לְבִלְעָם מַלְאָךְ הַמַּזִּיקוֹ, מוֹדִיעַ הַכָּתוּב טַעַם שֶׁלֹּא הִזִּיק גַּם שֶׁלֹּא נִגְלָה אֵלָיו, לְפִי שֶׁהָיָה הוּא וּשְׁנֵי נְעָרָיו עִמּוֹ הֲרֵי שְׁלֹשָׁה.

פסוק כג

וַתֵּרֶא הָאָתוֹן וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת ה׳ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁנִּתְגַּלָּה הַמַּלְאָךְ לְהָאָתוֹן, גַּם בְּהַעֲמָדַת הַמַּלְאָךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, וּבִלְחִיצַת רַגְלֵי בִּלְעָם, וּבִרְבִיצָתָהּ, גַּם בִּפְתִיחַת פֶּה הָאָתוֹן, וְכָל מַעֲשֶׂה הָאָמוּר בָּעִנְיָן הוּא עִנְיָן סָתוּם.

וְנִרְאֶה כִּי כָּל כַּוָּנַת ה׳ בְּעִנְיָן זֶה לֹא הָיְתָה אֶלָּא לְהַשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ שֶׁל בָּזוּי זֶה, לְפִי שֶׁקָּדַם וְנָהַג גַּבְהוּת לִפְנֵי ה׳ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁלֹּא אָמַר לַשָּׂרִים כִּי הוּא הוֹלֵךְ בִּרְשׁוּת ה׳ אֶלָּא כְּאָדָם הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, לָזֶה בִּקֵּשׁ לוֹ ה׳ הַשְׁפָּלָה שֶׁאֵין לְמַטָּה מִמֶּנָּה וְשָׂחַק בּוֹ בְּקָלוֹן מְכֹעָר וּמְשֻׁנֶּה. וְדָבָר יָדוּעַ הוּא כִּי הַהַרְכָּבָה הַחִיּוּנִית אֲשֶׁר הִרְכִּיב ה׳ בְּבַעֲלֵי חַיִּים בִּלְתִּי מְדַבְּרִים הִיא מְשֻׁנָּה מֵהַרְכָּבָה הַחִיּוּנִית שֶׁפָּעַל ה׳ וְעָשָׂה בְּבַעֲלֵי חַיִּים הַמְּדַבְּרִים, וְלָזֶה כְּשֶׁרָצָה ה׳ שֶׁתִּפְתַּח הָאָתוֹן אֶת פִּיהָ לְדַבֵּר כְּבַעֲלֵי חַיִּים הַמְּדַבְּרִים הֻצְרַךְ לְהַרְכִּיב בָּהּ הַרְכָּבָה הַחִיּוּנִית שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים הַמְּדַבְּרִים, וְהוּא מַה שֶׁפָּעַל ה׳ בְּמַעֲשֵׂה הַעֲמָדַת הַמַּלְאָךְ בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת וּבִרְאִיַּת הָאָתוֹן הַמַּלְאָךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, כִּי כֹּחַ הַמְּדַבֵּר צָרִיךְ שָׁלֹשׁ הֲכָנוֹת קוֹדְמוֹת לוֹ, וְהֵם כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ שֶׁהוּא בְּכָל הַנִּבְרָאִים, וְכֹחַ הַמֵּנִיעַ, וְאַחַר כָּךְ כֹּחַ הַמְּדַבֵּר. לָזֶה עָמַד פַּעַם רִאשׁוֹנָה וְרָאֲתָה הָאָתוֹן אוֹתוֹ וּפָעַל בָּהּ בְּכֹחַ רְאוּת הָרוּחָנִי כֹּחַ אֶחָד מִמִּין הַרְכָּבַת כֹּחַ הַצּוֹמֵחַ שֶׁבּוֹ יִתְקַבֵּל כֹּחַ הַמְּדַבֵּר, וְעָמַד פַּעַם שְׁנִיָּה וְרָאֲתָה אוֹתוֹ וּפָעַל בָּהּ כֹּחַ הַמֵּנִיעַ הַמִּתְקַבֵּל בּוֹ כֹּחַ הַמְּדַבֵּר, וּבְפַעַם שְׁלִישִׁית פָּעַל בָּהּ כֹּחַ הַמְּדַבֵּר, וְאָז פָּתַח ה׳ אֶת פִּיהָ וְדִבְּרָה דִּבְרֵי הֲבָנָה בְּדֶרֶךְ שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, וְהִכְלִימָה אֶת בִּלְעָם בְּדֶרֶךְ בִּזּוּי בִּפְנֵי נְעָרָיו וְכוּ׳, וּבִזּוּי שֶׁיִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ זֶה יֵשׁ לוֹ קוֹל, לִהְיוֹתוֹ דָּבָר תָּמוּהַּ בִּשְׁנֵי אוֹפָנִים, אֹפֶן אֶחָד שֶׁתְּדַבֵּר הַבְּהֵמָה, וְהַשֵּׁנִי שֶׁאָדָם גָּדוֹל כְּבִלְעָם הָיְתָה לוֹ אֲתוֹנוֹ לְאִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת חֵיקוֹ.

וְנִשְׁאַר לָדַעַת לָמָּה עָמַד הַמַּלְאָךְ בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שׁוֹנוֹת, וְיָכוֹל הָיָה לְהִתְרָאוֹת לָהּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּמָקוֹם אֶחָד. וְאוּלַי כִּי עָשָׂה לוֹ כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה בְּרִשְׁעוֹ: א׳ שֶׁהַשֵּׁם אָמַר אֵלָיו פַּעַם אַחַת לֹא תֵלֵךְ לֹא תָאוֹר, וְהוּא לֹא אָמַר לַשָּׂרִים מַאֲמַר ״לֹא תָאוֹר״ וְגוֹ׳, שֶׁזֶּה הָיָה סִבָּה לִשְׁלֹחַ אֲחֵרִים, וּכְנֶגֶד זֶה נִצָּב פַּעַם אַחַת בַּדֶּרֶךְ וְנָטְתָה הָאָתוֹן מֵהַדֶּרֶךְ, כְּשֵׁם שֶׁהוּא נָטָה מֵהַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַר ה׳ אֵלָיו כַּנִּזְכָּר. ב׳ שֶׁהַשֵּׁם אָמַר אֵלָיו אִם לִקְרֹא לְךָ וְגוֹ׳, שֶׁתְּנַאי הוּא הַדָּבָר עַד שֶׁיֵּדַע בְּוַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה בַּדָּבָר, וּבָזֶה רְמָזוֹ שֶׁאֵין לוֹ הֲנָאָה וְלֹא הִרְגִּישׁ. וּכְנֶגֶד זֶה עָמַד הַמַּלְאָךְ בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים וַתִּלְחַץ הָאָתוֹן רַגְלָיו, לֵאמֹר שֶׁלְּחָצוֹ ה׳ בְּנֹעַם דְּבָרָיו לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב לְבַל יֵלֵךְ. הַג׳ שֶׁהַשֵּׁם אָמַר אֵלָיו בְּעֵת רִשְׁיוֹן הַהֲלִיכָה אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳, וְדִבּוּר זֶה הוּא מְדֻיָּק, אֵין לִנְטוֹת בְּמַשְׁמָעוּתוֹ אָנָה וָאָנָה, וְהוּא הָרָשָׁע הָלַךְ בְּעֵצָה אַחֶרֶת כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ מִמַּאֲמַר ״הוֹלֵךְ הוּא״ גַּם מֵאָמְרוֹ ״וְהוּא רוֹכֵב״ וְגוֹ׳ ״וּשְׁנֵי נְעָרָיו״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַה שֶׁעָמַד הַמַּלְאָךְ בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ וְגוֹ׳, וְרָבְצָה הָאָתוֹן תַּחְתָּיו, שֶׁזֶּה יִרְמֹז לוֹמַר שֶׁאֵין ה׳ חָפֵץ בַּדָּבָר שֶׁהוּא חָפֵץ לָלֶכֶת עָלָיו.

פסוק לב

וַיֹּאמֶר אֵלָיו וְגוֹ׳ עַל מָה וְגוֹ׳ הִנֵּה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה טַעֲנָה הִיא זֹאת ״עַל מָה״ וְגוֹ׳ – עַל עֲסָקֶיהָ רָעִים! עוֹד מַה טַעֲנָה בְּמַאֲמַר ״הִנֵּה אָנֹכִי״ כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד הַכָּתוּב ״וַיְגַל ה׳ אֶת עֵינֵי בִלְעָם״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁסְּתוּמִים הָיוּ עַד עַתָּה. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ לְהַשְׁפִּיל גְּאוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה בְּפִיו וְיֹאמַר כִּי הָאָתוֹן רָאֲתָה הַמַּלְאָךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְהוּא לֹא רָאָה, וּמִזֶּה יִתְגַּלֶּה גַּם כֵּן הַפְלָגַת מִעוּט הַשָּׂגָתוֹ בַּנִּסְתָּרוֹת. לָזֶה אָמַר לוֹ ״עַל מָה״ וְגָמַר אוֹמֶר הִנֵּה אָנֹכִי וְגוֹ׳ וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן. כָּאן תָּחַב חֵץ בְּלִבּוֹ, שֶׁנִּתְחַיֵּב לוֹמַר בְּפִיו כִּי עֵינַיִם לוֹ וְלֹא יִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁרָאֲתָה הָאָתוֹן, כְּאָמְרוֹ ״לֹא יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה נִצָּב לִקְרָאתִי״, וְזֶה הָיָה תַּכְלִית הַכַּוָּנָה בִּדְבַר הַמַּלְאָךְ.

עוֹד נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהָעִירוֹ מַה שֶׁגָּרְמָה לוֹ הֲלִיכָה זוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קו.) בִּלְעָם מִתְּחִלָּה נִזְקַק לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְשֶׁנִּזְדַּוֵּג לְבָלָק נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ וְנִקְרָא קוֹסֵם (יהושע יג:כב), וְהוּא מַה שֶׁהֱעִירוֹ בְּמַה שֶׁלֹּא יָדַע הַמַּלְאָךְ הָעוֹמֵד לְפָנָיו, מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵן קוֹדֶם לָכֵן שֶׁהָיָה רוֹאֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְטַעַם יְצִיאַת הַמַּלְאָךְ לְנֶגְדּוֹ, הוֹדִיעוֹ בְּמַאֲמַר כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ ׳יָרַט הַדֶּרֶךְ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַמְבַּ״ן, וּפֵרוּשׁ ׳הַדֶּרֶךְ׳ – דַּרְכּוֹ שֶׁל בִּלְעָם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ עָלָיו.

פסוק לג

כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה וְגוֹ׳. אָמְרוֹ עַתָּה, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,יד) שֶׁאָמְרוּ שֶׁנֶּהֶרְגָה הָאָתוֹן, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר גַּם אֹתְכָה וְלֹא אָמַר ״גַּם הָרַגְתִּי אוֹתְכָה״, יְדֻיַּק עַל נָכוֹן תֵּבַת ״עַתָּה״, כִּי לֹא יֻצְדַּק לוֹמַר ״גַּם אֹתְכָה״ אֶלָּא עַתָּה שֶׁכְּבָר נֶהֶרְגָה הָאָתוֹן, מַה שֶׁאֵין כֵּן קוֹדֶם, כִּי קוֹדֶם לֹא הָיְתָה מֵתָה הָאָתוֹן, כְּאָמְרוֹ ״וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי״. וְאָמְרוֹ הֶחֱיֵיתִי שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ הוּא פּוֹעַל חָדָשׁ, לְהָעִירְךָ שֶׁעַתָּה נֶהֶרְגֶת. עוֹד לוֹמַר שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה לָהּ מַעֲשֵׂה נִסִּים, שֶׁיִּפְגַּע הַמַּלְאָךְ בְּרוֹכֵב וְנִרְכָּב וְיַהֲרֹג רוֹכֵב בִּשְׁמִירַת נִרְכָּב, וּבְדֶרֶךְ זֶה יֻצְדַּק לֵאָמֵר לָשׁוֹן זֶה ״הֶחֱיֵיתִי״.

פסוק לד

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם וְגוֹ׳ חָטָאתִי כִּי לֹא וְגוֹ׳. אָמְרוֹ חָטָאתִי כְּנֶגֶד מַה שֶׁרָמְזוּ בְּמַאֲמַר ״יָרַט הַדֶּרֶךְ״ וְגוֹ׳, וּכְנֶגֶד אָמְרוֹ ״לָמָּה הִכִּיתָ״ וְגוֹ׳ אָמַר ״כִּי לֹא יָדַעְתִּי״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ וְעַתָּה עָשָׂה תְּשׁוּבָה לְמַה שֶׁחָשַׁב עֲשׂוֹת, וּכְנֶגֶד הַהֲלִיכָה אָמַר ״אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה״, וְאָמַר ״לִי״ – נִתְנוֹצְצָה בּוֹ נְבוּאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְרוֹן טוֹב בַּחֲזָרָתוֹ.

פסוק לה

וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ וְגוֹ׳ לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״עִם הָאֲנָשִׁים״. וְרַזַ״ל הֵעִירוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ (במדבר רבה כ,טו) חֶלְקְךָ עִמָּהֶם וְסוֹפְךָ לֵאָבֵד מִן הָעוֹלָם, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ, אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים כְּפִי פְּשָׁטָן. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא אָמַר לוֹ ״שׁוּב״ וְהָיָה יוֹתֵר נָכוֹן. אָכֵן כַּוָּנַת הַדְּבָרִים הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ טַעַם שֶׁהוּא מַסְכִּים עַל יָדוֹ לָלֶכֶת הוּא בִּשְׁבִיל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו לָלֶכֶת עִמָּהֶם, שֶׁאִם לֹא יַסְכִּים עַל יָדוֹ לָלֶכֶת יַחְשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת כִּי יָחוּשׁ ה׳ לְבִלְעָם לַעֲשׂוֹת דָּבָר הֵפֶךְ מַה שֶׁיַּחְפּוֹץ ה׳ עֲשׂוֹת, וְיֵשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בַּדָּבָר חָס וְשָׁלוֹם. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״כִּי הוֹלֵךְ הוּא״ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ יְחִידִי, אֶפְשָׁר שֶׁרָמַז לוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיֵּלֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים וְלֹא שֶׁפִי, וְהַכַּוָּנָה לְבַטֵּל מִמֶּנּוּ הֲכָנַת הָרַע אֲשֶׁר הָיָה חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת בִּקְסָמָיו, וְכֵן עָשָׂה, דִּכְתִיב ״וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם שָׂרֵי בָלָק״.

וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אֹתוֹ תְדַבֵּר וְגוֹ׳. כָּאן הִתְנָה עָלָיו תְּנַאי אַחֵר מַה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ בְּרִשְׁיוֹן רִאשׁוֹן, וְהוּא שֶׁבְּרִשְׁיוֹן רִאשׁוֹן אָסַר עָלָיו הַמַּעֲשֶׂה, דִּכְתִיב (במדבר כב:כ) ״אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אֹתוֹ תַעֲשֶׂה״, וּמִזֶּה חָשַׁב הָרָשָׁע מַחֲשָׁבוֹת לְהָרַע, כִּי כֹּחוֹ הָיָה בְּמַעֲשֶׂה וּבְדִבּוּר, בְּמַעֲשֶׂה – בִּכְשָׁפָיו וּקְסָמָיו, גַּם בְּעֵינוֹ הָרָעָה וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק ג רב:) בְּפָסוּק ״וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, שֶׁרָצָה לְהַבִּיט בָּהֶם בְּעַיִן הָרַע עַד שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכִסָּה אוֹתָם בְּצִלּוֹ, דִּכְתִיב (במדבר כד:ב) ״וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה׳״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק א ריא.) ״עָלָיו״ – עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בָּהֶם עֵינוֹ הָרָעָה; וּבְדִבּוּר – לְקַלְלָם. וְכַוָּנַת עֶלְיוֹן בְּמַאֲמַר ״אֹתוֹ תַעֲשֶׂה״ נִתְכַּוֵּן לֶאֱסֹר עָלָיו גַּם הַדִּבּוּר אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַעֲשֶׂה, וְלֹא כֵן הֵבִין הוּא לְצַד תְּכוּנָתוֹ הָרָעָה. לָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ פַּעַם שְׁנִיָּה וְסָתַר לוֹעוֹ וְאָמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ הַדִּבּוּר דִּכְתִיב ״אֹתוֹ תְדַבֵּר״, וּבָזֶה כָּלַל אִסּוּר עֵצָה רָעָה כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא כֵן עָשָׂה הָרָשָׁע בְּכָל פְּרָטֵי הָאַזְהָרָה. וְעַיֵּן מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ:יח) בְּפָסוּק ״וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר בְּפִי בִלְעָם״ שֶׁדָּרְשׁוּ שֶׁנָּתַן בְּפִיו טַס שֶׁל בַּרְזֶל, כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר רָעָה הָיָה חוֹנְקוֹ. גַּם מָצִינוּ לוֹ שֶׁדִּבֵּר עֵצָה רָעָה שֶׁגָּרַם בָּהּ שֶׁנָּפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, גַּם בִּפְרַט הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּטָה עָלָיו לְבַל יַבִּיט בָּהֶם בְּעֵינוֹ הָרָעָה מָצִינוּ שֶׁעָבַר עַל זֶה כַּנִּזְכָּר, לוּלֵי ה׳ שֶׁהָיָה לָנוּ. וּמֵעַתָּה מָצָאתִי טַעַם לְמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל שֶׁהֲרָגוּהוּ, כִּי כְּפִי הַדִּין נִתְחַיֵּב מִיתָה, כִּי ה׳ הִזְהִירוֹ בֵּין עַל הַמַּעֲשֶׂה בֵּין עַל הַדִּבּוּר בְּפֵרוּשׁ כַּנִּזְכָּר, וְאַזְהָרַת בְּנֵי נֹחַ זוֹ הִיא מִיתָתָן (סנהדרין נז:).

פסוק לו

וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל עִיר מוֹאָב. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְפָרֵט הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ. וְנִרְאֶה כִּי בָּא הַכָּתוּב לְסַפֵּר פְּחִיתוּת בִּלְעָם בְּעֵינֵי בָּלָק, שֶׁהֲגַם שֶׁשָּׁמַע בְּבִיאָתוֹ לֹא יָצָא לְהַקְבִּיל פָּנָיו כְּדֶרֶךְ הַקְבָּלַת פְּנֵי הַגְּדוֹלִים שֶׁיּוֹצְאִים חוּץ לַמָּחוֹז, אֶלָּא דַּוְקָא בְּתוֹךְ הָעִיר, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל עִיר מוֹאָב אֲשֶׁר עַל גְּבוּל וְגוֹ׳.

וְאָמְרוֹ בִּקְצֵה הַגְּבוּל, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ יְצִיאָה זוֹ מוּעֶטֶת לֹא הָיְתָה לִכְבוֹדוֹ אֶלָּא לְסִבָּה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,טז) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מָה רָאָה בָּלָק לְקַדְּמוֹ לַגְּבוּלִין? אָמַר לוֹ גְּבוּלִין הַלָּלוּ נִקְבְּעוּ מִימֵי נֹחַ שֶׁלֹּא תִכָּנֵס אוּמָּה לִגְבוּל חֲבֶרְתָּהּ, וְהָיָה מַרְאֶה לוֹ אֵיךְ פָּרְצוּ וְעָבְרוּ גְּבוּלוֹת סִיחוֹן וְעוֹג, עַד כָּאן. וְזוּלַת טַעַם זֶה לֹא הָיָה יוֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ:

פסוק לח

עַתָּה הֲיָכוֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה. דִּקְדֵּק לוֹמַר עַתָּה, פֵּרוּשׁ, אַחַר דִּבּוּר שֵׁנִי שֶׁבָּא אֵלָיו מֵהַמַּלְאָךְ בַּדֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱסַר וְכָפַל לוֹ אֲפִלּוּ דִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְאֶפֶס אֶת הַדָּבָר״. וְכָפַל לוֹמַר הֲיָכוֹל אוּכַל, כָּאן גִּלָּה רִשְׁעָתוֹ שֶׁמְּנִיעָתוֹ הִיא בִּשְׁנֵי דְּרָכִים: אֶחָד מִכֹּחַ הָאַזְהָרָה, וְהַשֵּׁנִי שֶׁאֵין הַבְּחִירָה בְּיַד עַצְמוֹ בְּדָבָר זֶה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם לֹא הָיְתָה לוֹ אֶלָּא הָאַזְהָרָה וְהָיָה בַּעַל בְּחִירָה וְרָצוֹן, הָיָה עוֹשֶׂה.

פסוק לט

וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא נָהַג בּוֹ כָּבוֹד, אֶלָּא שֶׁקָּדַם וְהָלַךְ בָּלָק וְהוּא הָלַךְ אַחֲרָיו, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וַיֵּלְכוּ בָּלָק וּבִלְעָם״. וְאֶפְשָׁר כִּי לְפִי שֶׁשָּׁמַע בָּלָק מַאֲמַר בִּלְעָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, פָּנָה אֵלָיו עֹרֶף וְהָלַךְ לוֹ, אֶלָּא שֶׁבִּלְעָם נִטְפַּל לוֹ מֵאֲחוֹרָיו וְהָלַךְ עִמּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּלֶךְ בִּלְעָם עִם בָּלָק.

פסוק מ

וַיִּזְבַּח בָּלָק וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה גַּם לְהוֹדִיעַ חֶרְפַּת אָדָם זֶה, שֶׁלֹּא הֶחְשִׁיבוֹ בָּלָק לִסְעוֹד עִמּוֹ אֲפִלּוּ סְעוּדָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא שָׁלַח אֵלָיו וְלַשָּׂרִים וְגוֹ׳, וְאוּלַי שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר וְלַשָּׂרִים אֲשֶׁר אִתּוֹ שֶׁלֹּא שָׁלַח אֶלָּא דָּבָר הַמַּסְפִּיק לְבִלְעָם וְלַשָּׂרִים הַיְּדוּעִים שֶׁהָיוּ אִתּוֹ וְשָׁלַל נְעָרָיו, וְזֶה יַגִּיד צָרוּת עֵין בָּלָק בִּכְבוֹד בִּלְעָם. אוֹ לְפִי שֶׁחָשַׁב בָּלָק כִּי בִּלְעָם יִקַּח כָּל הַשָּׁלוּחַ לוֹ וְיַחְזִיק בּוֹ כִּי הוּא לוֹ לְבַדּוֹ וְלֹא יִתֵּן לַשָּׂרִים וְכוּ׳ כִּי הָיָה יָדוּעַ שֶׁהוּא רַע עַיִן, לָזֶה כְּשֶׁשָּׁלַח אָמַר בְּפֵרוּשׁ כִּי לֹא לוֹ לְבַדּוֹ יִהְיֶה הַטֶּבַח הַשָּׁלוּחַ אֶלָּא לוֹ וְלַשָּׂרִים. וְאָמַר אֲשֶׁר אִתּוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁעָשָׂה לְפִי חֶשְׁבּוֹן הַשָּׂרִים שֶׁעִמּוֹ, פְּרָט לַמִּזְדַּמֵּן, שֶׁאִם יִזְדַּמְּנוּ שָׂרִים אֲחֵרִים עִמּוֹ אֵין מְנַת בָּשָׂר לָהֶם. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ,טז) שֶׁהִקְפִּיד בִּלְעָם עַל מִעוּט הַבָּשָׂר וְאָמַר ״לְמָחָר אֲנִי שׁוֹלֵחַ מְאֵרָה בִּנְכָסָיו שֶׁל זֶה״, וּלְמָחָר אָמַר לוֹ ״בְּנֵה לִי וְגוֹ׳ שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים״ (במדבר כג:א).

פסוק מא

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק וְגוֹ׳ וַיַּרְא וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, אוּלַי שֶׁעָשָׂה מְרִיבָה בִּלְעָם עִם בָּלָק וְצִעֲרוֹ בִּדְבָרִים עַל מִעוּט הַבָּשָׂר שֶׁשָּׁלַח כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי. וְאָמְרוֹ וַיִּקַּח בָּלָק לְקָחוֹ בִּדְבָרִים, פֵּרוּשׁ שֶׁרִצָּהוּ עַל הַדָּבָר.

עוֹד יִרְצֶה, לְפִי שֶׁהָיָה בִּלְעָם חִגֵּר בְּרַגְלוֹ, וּכְפִי טִבְעִיּוּת הָרָגִיל בְּחוּשֵׁי הַרְכָּבַת בְּנֵי אָדָם, אָדָם כָּזֶה לֹא יִתְכּוֹנֵן בּוֹ רֶגֶל הַצּוֹלֵעַ לָלֶכֶת בַּבֹּקֶר, וּמַה גַּם לַעֲלוֹת בָּמוֹת. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּתֵיבַת וַיְהִי – אוֹי לוֹ לְבִלְעָם, וְטַעַם הַצַּעַר הוּא בִּשְׁבִיל הֱיוֹת הַדָּבָר בַּבֹּקֶר. וּלְפִי שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לָלֶכֶת תֵּכֶף וּמִיָּד, הָיָה בָּלָק לוֹקֵחַ אוֹתוֹ בְּיָדוֹ וּסְמָכוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת״ וְגוֹ׳:

עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ בַּבֹּקֶר לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁנָּדְדָה שְׁנַת עֵינוֹ שֶׁל בָּלָק, כִּי מִדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים לִהְיוֹת עַל מִטּוֹתֵיהֶן עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ט:), וְזֶה בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר עָמַד וְלָקַח בִּלְעָם וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת וְגוֹ׳.

עוֹד טַעַם בַּבֹּקֶר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז ד:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵימַת קָא רָתַח? אָמַר אַבַּיֵי בִּתְלַת שָׁעֵי קַמַּיְתָא, עַד כָּאן, לָזֶה אָמַר ״וַיְהִי בַבֹּקֶר״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, פֵּרוּשׁ זְמַן שֶׁה׳ מִתְכַּעֵס עַל עוֹלָמוֹ שֶׁהוּא בַּבֹּקֶר לָקַח בִּלְעָם שֶׁהָיָה בָּקִי בְּכִוּוּן הָרֶגַע. עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,יח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״בָּמוֹת בָּעַל״ זֶה פְּעוֹר, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְיָדוּעַ הוּא כִּי פְּעוֹר עֲבוֹדָתוֹ הִיא הַתְרָזַת זֶבֶל בְּפָנָיו, וְזֶה לְשׁוֹן דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין סד.): בַּמֶּה עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל פְּעוֹר? אוֹכְלִין תְּרָדִין וְשׁוֹתִין שֵׁכָר וּמַתְרִיזִין בְּפָנֶיהָ, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁעֲבוֹדַת פְּעוֹר הִיא בְּהַתְרָזַת הַמֵּאוּס, וּלְטַעַם זֶה רָצָה בָּלָק לְהַעֲלוֹת בִּלְעָם לִפְעוֹר שֶׁהִיא בָּמוֹת בַּעַל בִּזְמַן הָעֲבוֹדָה שֶׁהִיא זְמַן הַהַפְנָאָה שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה צְרָכָיו, וְהוּא אָמְרוֹ בַּבֹּקֶר וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל, וְאוּלַי כִּי בִּלְעָם לֹא הָיָה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה זוֹ וּלְקָחוֹ בִּדְבָרִים לְעָבְדָהּ.

עוֹד נִרְאֶה טַעַם בַּבֹּקֶר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר פרשת זו), שֶׁאָמְרוּ שֶׁכְּשָׁפָיו שֶׁל בָּלָק הָיוּ בְּצִפּוֹר, וּכְמוֹ שֶׁרָמַזְנוּ בְּמַאֲמַר ״בֶּן צִפּוֹר״, לָזֶה בָּחַר בָּלָק לַעֲמוֹד בַּבֹּקֶר שֶׁאָז יְצַפְצֵף הַצִּפּוֹר כַּיָּדוּעַ, וְיַעֲלֶה בְּיָדָם כְּשָׁפָיו וּקְסָמָיו כִּי זֶה הוּא זְמַנּוֹ.

וּבָזֶה נִרְאֶה לָתֵת טַעַם לְמָה שֶׁיֵּשׁ לִתְמוֹהַּ בָּעִנְיָן, בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם״, וַהֲלֹא אָמְרוּ רַזַ״ל (תענית ט.) שֶׁהָעֲנָנִים הָיוּ מְכַסִּים עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָיוּ נִרְאִים לָעַיִן, וּכְשֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ הָעֲנָנִים נִגְלוּ לָעַיִן וְיָדַע הַכְּנַעֲנִי מוֹשָׁבָם וְנִלְחַם עִמָּם, וְחָזְרוּ אַחַר כָּךְ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כְּאָמְרָם זַ״ל (שם). אִם כֵּן יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְכֻסִּים בֶּעָנָן, וְאֵיךְ יֹאמַר הַכָּתוּב ״וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם״, שֶׁאַדְרַבָּה הָיָה צָרִיךְ ה׳ לְהוֹסִיף שְׁמִירָה עַל שְׁמִירָתָן לְבַל תִּכָּנֵס בָּהֶם עַיִן רָעָה שֶׁל בִּלְעָם. אֶלָּא וַדַּאי מַה שֶׁרָאוּ קְצֵה הָעָם הוּא עַל יְדֵי כְּשָׁפִים שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בַּצִּפּוֹר הַיָּדוּעַ, וְהוּא הָיָה מְגַלֶּה אוֹתָם, וְיֵשׁ כֹּחַ בַּמְּכַשְּׁפוּת לַעֲשׂוֹת כֵּן, כְּאָמְרָם זַ״ל (סנהדרין סז:) לָמָּה נִקְרְאוּ מְכַשְּׁפוּת וְכוּ׳, וְהֵם גִּלּוּ הַמְּכֻסֶּה בֶּעָנָן. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא גִּלּוּ לָהֶם אֶלָּא קְצֵה הָעָם, לֹא פִּנַּת הַצַּדִּיקִים וּגְדוֹלֵיהֶם:

פרק כג

פסוק א

בְּנֵה לִי. פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁאֲנִי מְכַוֵּן וְחוֹשֵׁב בְּטַעַם הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהָרָשָׁע לֹא הָיָה רוֹצֶה לְגַלּוֹת יְדִיעָתוֹ וְתַחְבּוּלוֹתָיו לְבָלָק, כִּי נִכְרְתָה הָאֱמוּנָה מֵהֶם. וְעָשָׂה בָּלָק כְּמִצְוָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם, דִּכְתִיב ״וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם״ (במדבר כג:ב), פֵּרוּשׁ שֶׁאָמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה לְמַה שֶׁיְּכַוֵּן בִּלְעָם בַּדָּבָר. גַּם נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר כַּאֲשֶׁר, פֵּרוּשׁ תֵּכֶף שֶׁגָּמַר הַדָּבָר וְלֹא שָׁהָה.

פסוק ב

וַיַּעַל וְגוֹ׳ פָּר וְגוֹ׳. נִרְאֶה שֶׁחוֹזֵר לְבִלְעָם שֶׁבְּסָמוּךְ, כִּי הוּא שֶׁהֶעֱלָה הַקָּרְבָּנוֹת וְלֹא בָּלָק, כִּי הוּא לֹא אָמַר לוֹ אֶלָּא ״וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים״ וְגוֹ׳. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָשָׂה בִּלְעָם דָּבָר זֶה בִּלְתִּי רִשְׁיוֹן מֵה׳, כִּי הוּא צִוָּה לוֹ ״אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ אוֹתוֹ תַעֲשֶׂה״. וְיֵשׁ מֵהַמְּפָרְשִׁים שֶׁרָצוּ לוֹמַר כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ, וְנִסְתַּיְּעוּ מִמַּאֲמַר ״אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת עָרַכְתִּי״ וְגוֹ׳ שֶׁהַמַּשְׁמָעוּת יַגִּיד שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ ה׳, עַד כָּאן. וּדְבָרִים אֵלּוּ אֵין שִׂכְלִי הוֹלְמָם, כִּי בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יַחְפֹּץ ה׳ בְּזֶבַח רְשָׁעִים, וּמַה גַּם שֶׁתַּכְלִית כַּוָּנַת הַמַּקְרִיבִים הִיא לְהָרַע לְעַם קְדוֹשׁוֹ. וּמָצָאתִי שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל בַּמִּדְרָשׁ (במדבר רבה כאן) הֵפֶךְ זֶה, גַּם בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (מז.) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וְכוּ׳ אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְכוּ׳, שֶׁבִּשְׂכַר אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם קָרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְאִם הַקְרָבָתָם הָיְתָה בְּמִצְוַת ה׳, מִי יֹאמַר שֶׁלֹּא הָיְתָה הַכַּוָּנָה לְקַיֵּם מִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וְלָזֶה יָצְתָה מִמֶּנּוּ רוּת.

וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי בִּלְעָם דָּן בְּדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה מֵה׳ אֶלָּא עַל הַמַּעֲשֶׂה וְהַדְּבָרִים שֶׁיַּעֲשֶׂה בִּלְעָם בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בִּבְחִינוֹת וְכֹחוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁחוּץ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל בַּהִשְׁתַּדְּלוּת אֲשֶׁר יִשְׁתַּדֵּל עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל זֶה לֹא נֶאֱסַר לוֹ. וְלָזֶה הִקְרִיב קָרְבְּנוֹתָיו לַה׳, שֶׁכָּל מַה שֶׁיִּהְיֶה לִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עָשֹׂה יַעֲשֶׂה. וְאָמְרוֹ אֶת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת, בָּא לִרְאוֹת אִם רָצָה ה׳ בְּמַעֲשָׂיו אוֹ אִם הִקְפִּיד עָלָיו גַּם עַל זֶה, וְנִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לְהַגְדִּיל מַעֲשָׂיו, שֶׁהָרִאשׁוֹנִים הָיוּ בּוֹנִים מִזְבֵּחַ אֶחָד וְהוּא שִׁבְעָה, וְאָמַר בְּדֶרֶךְ זֶה אֶת שִׁבְעַת וְגוֹ׳ כְּמִי שֶׁקָּדַם לוֹ הַדִּבּוּר עַל זֶה וְלֹא אָמַר ״שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת״ וְגוֹ׳, וּכְבָר הֵעִירוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ,יח) בָּזֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְשִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת שֶׁבָּנוּ הָאָבוֹת, עַד כָּאן, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב אֶת שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת הַיְּדוּעוֹת שֶׁבָּנוּ הָאָבוֹת אֲנִי עָרַכְתִּי כְּמוֹתָן, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לֹא תִּגְדַּל מַעֲלַת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבָּנוּ שִׁבְעָה מִזְבְּחוֹת.

פסוק ה

וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר בְּפִי וְגוֹ׳. מִקְרָא זֶה כְּבָר קִשְּׁטוּהוּ רִאשׁוֹנִים בְּפֵרוּשָׁם וּדְרָשׁוֹתָם, וּמָקוֹם הִנִּיחוּ לָנוּ בּוֹ. וְנִרְאֶה כִּי לְפִי שֶׁרָצָה ה׳ לְגַלּוֹת עֲתִידוֹת וּדְבָרִים נִפְלָאִים מֵהַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר יַגִּיעוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְרָצָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ עַל יְדֵי בִּלְעָם נְבִיא הָאֻמּוֹת לְפַרְסֵם מַעֲלַת עַם קְדוֹשׁוֹ לִפְנֵי כָּל הָאֻמּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה לְיִשְׂרָאֵל מֵהַטּוֹבוֹת בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְכִלְיוֹן הָאֻמּוֹת עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל לְבַסּוֹף, וְיֵדְעוּ הָאֻמּוֹת מִפִּי נְבִיאָם הַדְּבָרִים כִּכְתָבָם לְהַרְבֵּה תּוֹעָלִיּוֹת הַנִּמְשָׁכוֹת לְיִשְׂרָאֵל נִגְלִים וְנִסְתָּרִים, וּלְפִי שֶׁאָדָם זֶה הוּא אָדָם מֻבְהָק בְּכִעוּר וְתֵעוּב וְשִׁקּוּץ לֹא תָנוּחַ עָלָיו הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה הַמַּגֶּדֶת הָעֲתִידוֹת, גַּם הַדְּבָרִים מִצַּד עַצְמָן דִּבְרֵי קֹדֶשׁ הֵם וְלֹא יַחֲנוּ בְּגוֹי טָמֵא, לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן לִדְבַר קְדֻשָּׁה לְבַל תַּעֲבֹר בְּמָבוֹי מְטֻנָּף, וְעָשָׂה מְחִיצָה בֵּין כֹּחַ הַמְּדַבֵּר וְהַדִּבּוּר עַצְמוֹ וּבֵין פִּי חֲזִיר, וְהוּא מַאֲמַר וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר אֶחָד בְּפִי בִּלְעָם, הִצִּיעַ כֹּחַ אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לְהִתְמַצֵּעַ בֵּין שְׁנֵיהֶם וּבָזֶה נַעֲשָׂה פִּי בִּלְעָם גְּבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהַדָּבָר מַפְסִיק לִגְבוּל כֹּחַ הַמְּדַבֵּר וְהַדִּבּוּר, וְאָז כֹּה תְדַבֵּר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הִיא תְּדַבֵּר. וְרַזַ״ל בַּזֹּהַר (חלק ג רי:) אָמְרוּ כִּי תֵּבַת כֹּה תִּרְמֹז לִבְחִינָה קְדוֹשָׁה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:

וְאִם תֹּאמַר, אֵיךְ תִּהְיֶה הַהַבְדָּלָה בְּדָבָר כָּזֶה, צֵא וּלְמַד אֲשֶׁר יַבְדִּיל ה׳ בֵּין הַמֵּימוֹת הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים כְּשִׁעוּר מְלֹא נִימָא (חגיגה טו.). וְצֵא וּלְמַד מִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם מַיִם תּוֹךְ מַיִם (שבת לה.), וְהַלָּלוּ עוֹמְדִים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַלָּלוּ בִּפְנֵי עַצְמָן.

שׁוּב אֶל בָּלָק. אָמַר שׁוּב אֶל בָּלָק, חִיְּבוֹ שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים שֶׁהוּא עָתִיד לוֹמַר לִפְנֵי בָּלָק לְהַקְהוֹת שִׁנָּיו.

פסוק ז

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁרָאָה שֶׁלֹּא צִוָּהוּ ה׳ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר, גַּם לֹא אָמַר לוֹ הַדְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר, חָשַׁב שֶׁנִּתְּנָה לוֹ רְשׁוּת, וְלָזֶה נָשָׂא מְשָׁלוֹ, פֵּרוּשׁ, לוֹמַר דְּבָרָיו שֶׁהָיָה חָפֵץ, וְנִתְעַקֵּם פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ לְדַבֵּר דְּבָרִים אֲחֵרִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמַר, פֵּרוּשׁ יָצְתָה מִמֶּנּוּ אֲמִירָה אַחֶרֶת הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן. עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁנָּשָׂא הַמָּשָׁל שֶׁהָיָה מוּכָן אֶצְלוֹ לוֹמַר, וְהִסִּיעוֹ וְאָמַר הַמַּאֲמָר הָאָמוּר בָּעִנְיָן. עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,יט) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִן אֲרָם״ מִן הָרָמִים הָיִיתִי וְהוֹרִידַנִי בָּלָק לִבְאֵר שַׁחַת וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְלָזֶה אָמַר וַיִּשָּׂא, פֵּרוּשׁ הֵרִים קוֹלוֹ בְּמָשָׁל שֶׁלּוֹ, שֶׁנַּעֲשָׂה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה, שֶׁהָיָה מִן הָרָמִים וְיָרַד כְּבוֹדוֹ.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּעִנְיַן פְּרָטֵי הַדְרָגוֹת הַנְּבוּאָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי קְצָת מֵהֶם בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ (במדבר יב:ו), כִּי יֵשׁ נָבִיא שֶׁיִּמְעַט כֹּחוֹ לְקַבֵּל דִּבְרֵי נְבוּאָה בְּיֹשֶׁר, עַד שֶׁיִּהְיוּ בְּדֶרֶךְ קַל שֶׁיִּתְלַבְּשׁוּ בְּדִבְרֵי מְשָׁלִים כְּפִי אֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת, וְזֶה אֲפִלּוּ לִנְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּה נְשַׁעֵר לְבִלְעָם שֶׁצָּרִיךְ מָשָׁל לִנְבוּאָתוֹ, לָזֶה אָמַר ״וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וַיִּשָּׂא שֶׁהַנְּבוּאָה הִיא כְּמַשָּׂא לְרֹב הַהֶרְגֵּשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וְלָזֶה תִּקָּרֵא מַשָּׂא.

לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: גֶּדֶר הַצַּדִּיקִים וְגֶדֶר הַבֵּינוֹנִים, וּכְבָר כָּתַבְנוּ לְמַעְלָה בְּפֵרוּשׁ שְׁלִיחוּת בָּלָק שֶׁאָמַר ״נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ״, לְאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁנִּתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד הַבֵּינוֹנִים ״נַכֶּה בּוֹ״, וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים אָמַר ״וַאֲגָרְשֶׁנּוּ״, כִּי יָדוּעַ הָיָה לָהֶם הַפְלָגַת מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בָּהֶם כֹּחַ הַטֻּמְאָה, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן אָרָה לִי יַעֲקֹב – הֵם הַבֵּינוֹנִים לְשׁוֹן אֲרִירָה, זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל – הֵם הַצַּדִּיקִים הַמִּתְכַּנִּים יִשְׂרָאֵל. וְהַזְּעִימָה הִיא לְמַטָּה מֵהָאֲרִירָה.

פסוק ח

מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה וְגוֹ׳ כִּי מֵרֹאשׁ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אִם ה׳ קִלְּלוֹ לָזֶה מַה מָקוֹם לְקַלְּלוֹ בִּלְעָם, גַּם אִם זָעַם בּוֹ ה׳ מַה צוֹרֶךְ בִּזְעִימַת בִּלְעָם? הֲלֹא לֹא קָרָא לוֹ בָּלָק אֶלָּא לְקַלֵּל לְמִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻלָּל וְגוֹ׳. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה נְתִינַת טַעַם בְּמַאֲמַר כִּי מֵרֹאשׁ צוּרִים וְגוֹ׳ לְמַאֲמַר מָה אֶקֹּב וְגוֹ׳.

וְלַעֲמֹד עַל כַּוָּנַת הַדְּבָרִים יֵשׁ לְהָעִיר בְּעִקַּר הַדָּבָר שֶׁל הָאִישׁ הַמְּקֻלָּל, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם הוּא חַיָּב כְּפִי הַדִּין רָעָה הַבָּאָה עָלָיו בְּאֶמְצָעוּת הַקְּלָלָה, עַל כָּל פָּנִים לֹא יִנָּצֵל מִמֶּנָּה גַּם כִּי לֹא יְקֻלַּל, וְאִם הוּא כְּפִי מִשְׁפַּט אֱלֹהִים לֹא עָשָׂה דָּבָר שֶׁיִּתְחַיֵּב עָלָיו בִּיאַת הָרַע, קִלְלָתוֹ תָּשׁוּב עַל רֹאשׁ הַמְּקַלֵּל. בִּשְׁלָמָא הַבְּרָכָה, לְפִי שֶׁמִּדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, גַּם לַעֲשׂוֹת ה׳ רְצוֹן יְדִידָיו לְבָרֵךְ הַמִּתְבָּרְכִים מֵהֶם בְּמִדַּת הַחֶסֶד תְּקֻבַּל בִּרְכָתוֹ גַּם לְמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ כְּמוֹ מַעֲשָׂיו, מַה שֶׁאֵין כֵּן מִדָּה רָעָה – כִּי לֹא יָרֵעַ ה׳ לְאָדָם חִנָּם חָס וְשָׁלוֹם.

אָכֵן עִקַּר הַדָּבָר הוּא לְפִי שֶׁמִּדָּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַאֲרִיךְ אַפּוֹ לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, בֵּין לְצַדִּיק כְּשֶׁיֶּחֱטָא בֵּין לְרָשָׁע הֲגַם שֶׁיִּרְצֶה לַחֲטֹא, וּמִדָּה זוֹ הִיא אַחַת מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת רַחֲמִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה וְנוֹהֶגֶת תָּמִיד, זוּלַת בְּעֵת אֲשֶׁר יִזְעוֹם ה׳, דִּכְתִיב ״כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ״ (תהילים ל:ו), אָז מִתְגַּבְּרִים הַדִּינִים עַל הַנִּתְבָּע בַּמִּשְׁפָּט בְּאוֹתוֹ זְמַן וְלֹא תִתְנַהֵג מִדָּה זוֹ שֶׁל אֶרֶךְ אַפַּיִם. וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁיְּקַלֵּל אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ תְּסוֹבֵב הַקְּלָלָה שֶׁעֲוֹנוֹתָיו אֲשֶׁר ה׳ מַאֲרִיךְ לוֹ אַפּוֹ עֲלֵיהֶם יְמַהֵר לִפָּרַע מִמֶּנּוּ. אֲבָל אִם אֵין לוֹ עָוֹן לֹא תוֹעִיל קִלְלַת הַמְּקַלֵּל כְּלוּם.

עוֹד אַשְׂכִּילְךָ כִּי כָל עוֹשֶׂה רֶשַׁע יַפְעִיל פְּגָם בְּמִדָּה עֶלְיוֹנָה בֶּעָנָף הַהוּא שֶׁתְּלוּיָה אוֹתָהּ מִצְוָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ, וְלֹא בְּכָל הַמִּדָּה הוּא פּוֹגֵם אֶלָּא בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ. וְהַפְּגָם הוּא שֶׁתִּהְיֶה אֲחִיזָה לַחֵלֶק הַמְּרֻחָק לַעֲמֹד שָׁם וְלֵיהָנוֹת מִמְּקוֹר הַחַיִּים, וְחֵלֶק זֶה הַמְּרֻחָק נָעוּץ סוֹפוֹ בְּתוֹךְ הַחוֹטֵא וְרֹאשׁוֹ יוֹנֵק מִמָּקוֹם שֹׁרֶשׁ הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת. וְזֶה יִהְיֶה כָּל עוֹד שֶׁלֹּא שָׁב הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה אוֹ לֹא נִפְרַע עַל חֶטְאוֹ. וְזֶה הוּא סוֹד ״נוֹשֵׂא עָוֹן״ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל שֶׁה׳ מְפַרְנֵס הַקָּטֵגוֹר הַנִּבְרָא מֵחֵטְא הָאָדָם, וְכִי הוּא זֶה הַנִּפְרָע מֵהָאָדָם עַצְמוֹ (זוהר חלק ג פג:) כְּאָמְרוֹ (ירמיהו ב:יט) ״תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ״, וּכְתִיב (ישעיהו סד:ו) ״וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד״ וְגוֹ׳, וְהָאִישׁ הַמְּקַלֵּל יְעוֹרֵר הַדִּין בְּכֹחַ הַקְּלָלָה בְּעֵת הַזַּעַם לְמַהֵר לְהַשְׁלִיט הַשַּׁלִּיט בְּאָדָם לְרַע לוֹ.

עוֹד יֵשׁ לָדַעַת כִּי חֵלֶק הָאָרוּר יִקָּרֵא בְּשֵׁם זֶה קְלָלָה וּזְעִימָה, וְכֵן קְרָאָם הַכָּתוּב דִּכְתִיב (דברים כ״ח:כ׳) ״יְשַׁלַּח ה׳ וְגוֹ׳ אֶת הַמְּאֵרָה וְגוֹ׳ וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת״, וְהֵם שְׁמוֹת כִּתּוֹת הַמְּחַבְּלִים. קְלָלָה הוּא כְּנֶגֶד עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וְזַעַם כְּנֶגֶד עֲבֵרוֹת קַלּוֹת. וְלָזֶה כְּשֶׁהָיָה בִּלְעָם רוֹצֶה לְקַלֵּל אוּמָּה הָיָה בּוֹחֵר עֵת הַזַּעַם, וּלְצַד הֱיוֹתָם כֻּלָּם זְעוּמִים בִּשְׁבִיל מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, הָיוּ דְּבָרָיו מוֹעִילִים לָהֶם. וְחָשַׁב בָּלָק כִּי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחְדַּל מֵהֶם עָוֹן, וּכְשָׁפָיו יַגִּידוּ לוֹ כִּי לֹא נִמְלְטוּ מִתַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁהוּא עָנָף הַמְּרֻחָק כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, לָזֶה אָמַר בִּלְעָם מָה אֶקֹּב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי בְּכָל עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּהּ נֶאֱחָזִים עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין בּוֹ בַּשֹּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן שׁוּם שְׁלִיטָה מֵחֵלֶק הַמְּרֻחָק שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יְעוֹרֵר הַדִּין עֲלֵיהֶם.

וְהִנֵּה שְׁתֵּי מִדּוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְיַחֲסִים עֲלֵיהֶם, שֵׁם אֵל וְשֵׁם הוי״ה בָּרוּךְ הוּא. שֵׁם אֵל – שֶׁכֵּן נִקְרָא יַעֲקֹב ״יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ: יָשָׁר אֵל, לִשְׁלֹל אֶל הַשֹּׁרֶשׁ מָקוֹם שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרַע וְהוּא חֵלֶק הַמְּרֻחָק, וְשֵׁם הוי״ה דִּכְתִיב (דברים לב:ט) ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, וְהֵם שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִשִּׂיגוּ יִשְׂרָאֵל. וְלָזֶה אָמַר מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל, כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם שֶׁבִּבְחִינָה זוֹ אֵין בּוֹ רֹשֶׁם מִזֶּה חֵלֶק הָרַע כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה. גַּם בְּעֵרֶךְ מָקוֹם עֶלְיוֹן שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבִּבְחִינַת שֵׁם הוי״ה לֹא זָעַם ה׳, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ דִּקְדּוּקִים שֶׁה׳ מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים לֹא נִמְצָא שָׁם. וּמֵעַתָּה מַה יוֹעִילוּ קִלְלוֹתָיו וּזְעָמָיו? וְתֹאמַר שֶׁיְּחַפֵּשׂ בְּשֹׁרֶשׁ הַקּוֹדֵם לָהֶם וּבָעֲנָפִים הַסּוֹבְבִים, לָזֶה בִּטֵּל טַעֲנָה זוֹ מִטַּעַם שֶׁבִּקֵּשׁ וְלֹא מָצָא, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ צוּרִים הֵם הָאָבוֹת כַּיָּדוּעַ, וְהוּא הִבִּיט וְרָאָה רֹאשׁ הַצּוּרִים שֶׁהֵם תֶּרַח וַאֲבוֹתָיו וְלֹא רָאָה מָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ יְעוֹרֵר הַדִּינִים עֲלֵיהֶם.

וְשִׁיעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי טַעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לֹא זָעַם וְלֹא קַבֹּה, לֹא שֶׁבִּקַּשְׁתִּי בְּחֵלֶק מֵהֶם לְבַד, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא אֲנִי רוֹאֶה רֹאשׁ צוּרִים, גַּם חִפֵּשׂ אַחַר שֹׁרֶשׁ הָאִמָּהוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ״, וּבְכָל זֶה לֹא מָצָא מָקוֹם שֶׁיִּכָּנֵס דֶּרֶךְ שָׁם. וְלֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַקְשׁוֹת בַּדָּבָר, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא מָצָא נֶגַע בָּרִאשׁוֹנִים תֶּרַח וַאֲבוֹתָיו גַּם בְּתוּאֵל וְלָבָן, לָזֶה אָמַר הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, פֵּרוּשׁ לְבָדָד, שֶׁאֵין שָׁרְשׁוֹ מִשֹּׁרֶשׁ תֶּרַח וַאֲבוֹתָיו וּמִמִּין עָנָף הַהוּא, אֶלָּא לְבָדָד מִין מַחְצַב נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵין לוֹ שׁוּם קוּרְבָה מֵהַמּוֹלִידִים. וְאָמְרוֹ וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, פֵּרוּשׁ שֶׁאֲפִלּוּ עִם אוֹתָם שֶׁנִּקְרָאִים גּוֹיִם, שֶׁהֵם אֲחֵיהֶם מַמָּשׁ, וְהֵם יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו שֶׁשְּׁנֵיהֶם נִקְרָאִים גּוֹיִם, יִשְׁמָעֵאל דִּכְתִיב (בראשית י״ז:כ׳) ״וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל״, וְעֵשָׂו דִּכְתִיב (בראשית כ״ה:כ״ג) ״שְׁנֵי גוֹיִם״ – לֹא יִתְחַשָּׁב. וְכֵן אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם (בראשית כ״א:י״ב) כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע, לְמַעֵט יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו שֶׁאֵינָם נֶחְשָׁבִים זַרְעוֹ. מֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְקַלֵּל לְיִשְׂרָאֵל לֹא לַצַּדִּיקִים וְלֹא לַבֵּינוֹנִים. וַהֲגַם שֶׁהָיוּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל עֲוֹנוֹת עֲוֹן הָעֵגֶל וְהַמְרַגְּלִים וְכַדּוֹמֶה, כְּבָר אָמַר ה׳ עֲלֵיהֶם לְשׁוֹן סְלִיחָה. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה לֹא הָיָה ה׳ מִתְכַּעֵס כָּל אוֹתָם הַיָּמִים שֶׁהָיָה בִּלְעָם רוֹצֶה לְקַלֵּל חָס וְשָׁלוֹם.

עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ הֶן עָם וְגוֹ׳, מַתְמִיהַּ עַל בָּלָק שֶׁרוֹצֶה לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר: ״הֶן עָם״ – זֶה הוּא הָעוֹמֵד אַחַר כְּלוֹת כָּל הָאֻמּוֹת, יַעֲמֹד בָּדָד יִשְׁכֹּן, וְכָל הָאֻמּוֹת אֵין מִבְטָח לָהֶם אֲפִלּוּ שָׁנִים רַבּוֹת, וְאֵיךְ רוֹצֶה לַעֲקֹר אֻמָּה הַמִּתְקַיֶּמֶת עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְאָמְרוֹ וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, פֵּרוּשׁ, לֹא בָּא לְגֶדֶר חֶשְׁבּוֹן מַעֲלָתָם כְּשֶׁיִּהְיוּ לְבָדָד, כִּי אֵין דּוֹמֶה לָהֶם בְּכָל הַגְּדֻלּוֹת שֶׁיַּגִּיעוּ הָאֻמּוֹת.

פסוק י

מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וְגוֹ׳. הִנֵּה לְפִי שֶׁהָרָשָׁע הָיָה מִתְחַכֵּם בְּדַעְתּוֹ וּמְבַקֵּשׁ אֵיזֶה אוֹפֶן לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁחִפֵּשׂ בָּהֶם וּבַאֲבוֹתֵיהֶם לִכָּנֵס דֶּרֶךְ שָׁם, בִּקֵּשׁ גַּם כֵּן עָנָף אַחֵר שֶׁהוּא מְיֻחָד לַקְּלִפָּה שֶׁתִּשְׁלוֹט בּוֹ וְתַעֲשֶׂה רוֹשֶׁם, וְהוּא עִנְיַן הַמִּסְפָּר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא מב.): אֵין הַבְּרָכָה שׁוֹרָה לֹא בְּדָבָר הַמָּנוּי וְכוּ׳, וְרָצָה הָרָשָׁע לְהַכְנִיס עַיִן הָרַע בַּמִּסְפָּר וְלֹא מָצָא, וְאָמַר ״מִי מָנָה עֲפַר״ שֶׁנִּמְשְׁלוּ לוֹ דִּכְתִיב (בראשית יג,טז) ״כַּעֲפַר הָאָרֶץ״, וּבְרָכָה זוֹ הֲגַם שֶׁנֶּאֶמְרָה לְאַבְרָהָם לֹא נִתְקַיְּמָה אֶלָּא בְּיַעֲקֹב, וְלָזֶה אָמַר ״עֲפַר יַעֲקֹב״.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אָדָם לִמְנוֹתָם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹצִים לִמְנוֹת עַצְמָן צִוָּה ה׳ שֶׁלֹּא לִפְקֹד אֶלָּא עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר בִּשְׁקָלִים אוֹ בִּטְלָאִים.

וְאָמְרוֹ וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, לְמַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר בִּשְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: בַּהֲמוֹן הָעָם שֶׁיִּתְכַּנּוּ בְּשֵׁם יַעֲקֹב, וּבַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנּוּ. לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד הֶהָמוֹן מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים אָמַר וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צַדִּיקִים לְאֵין מִסְפָּר. וְתֵדַע שֶׁהַצַּדִּיקִים הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ מוּעָטִים יַפְלִיגוּ בְּמִסְפָּרָם, וְהָרְשָׁעִים בְּהֵפֶךְ, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים מִסְפָּרָם מוּעָט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כו.) שֶׁאָמַר ה׳ לְחִזְקִיָּהוּ כְּשֶׁאָמַר לְפָנָיו ״רַבִּים אֲשֶׁר אֶת שֶׁבְנָא״ וְגוֹ׳, אָמַר לוֹ: ״אֵין מִנְיָן לָרְשָׁעִים״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״רֹבַע״ לְפִי שֶׁהַצַּדִּיקִים הֵם רְבוּצִים בְּאָהֳלֵיהֶם, דִּכְתִיב בְּיִשָּׂשכָר (בראשית מט:יד) ״רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם״, גַּם לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה רוֹבַעַת עֲלֵיהֶם, גַּם יֵשׁ סוֹד בַּדָּבָר שֶׁהֵם יְסוֹבְבוּ יִחוּד וְזִוּוּג הָעוֹלָמוֹת.

עוֹד רָמַז עַל מַה שֶׁהָיָה ה׳ מַפְלִיא עִמָּהֶם בְּמִצְרַיִם, כְּשֶׁגָּזְרוּ ״כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד״ וְגוֹ׳, שֶׁהָיוּ מוֹנִים לַמְּעֻבָּרוֹת מִלַּיְלָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה הַיְּהוּדִית טוֹבֶלֶת, וְלֹא הָיוּ מוֹעִילִים, שֶׁהָיָה ה׳ עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לָהֶם לְאֵין מִסְפָּר, כְּמוֹ שֶׁמְּפֻזָּרִים הַדְּבָרִים בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כג, סוטה יא:), וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲמֹד עַל רְבִיעוֹתֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל״.

תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים. אֵלּוּ דִּבְרֵי עַצְמוֹ וְלֹא דִּבְרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני תשסח) כִּי כְּשֶׁהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר דְּבָרִים שֶׁאֵין הֶזֵּק לְיִשְׂרָאֵל הָיָה ה׳ מַנִּיחוֹ לְדַבֵּר אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְאָמַר מוֹת יְשָׁרִים וְלֹא אָמַר כְּמוֹתָם שֶׁחוֹזֵר עַל יִשְׂרָאֵל, הִפְלִיג רָשָׁע לִשְׁאוֹל עִנְיָן גָּדוֹל, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אַנְשֵׁי אֱמֶת (זוהר חלק א קכב:) שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בַּצַּדִּיקִים בִּשְׁעַת מִיתָתָם, הָאַחַת שֶׁיּוֹצֵאת הַנֶּפֶשׁ מִן הַגּוּף וְהוֹלֶכֶת בְּאֵין מָסָךְ מַבְדִּיל בְּאֵין מְעַכֵּב עַד מְקוֹם הָאוֹשֶׁר הָעֶלְיוֹן, וְיֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁבִּיצִיאַת הַנֶּפֶשׁ לֹא יַשִּׂיגוּ גֶּדֶר זֶה, וְנִמְנָעִים מִלֶּכֶת תֵּכֶף וּמִיָּד וּמִתְעַכְּבִים עַד זְמַן מָה אִם יִהְיֶה לָהֶם אֵיזֶה חֲטָאִים וְכַדּוֹמֶה, וַאֲפִלּוּ חֵטְא כָּל שֶׁהוּא יְסוֹבֵב הַדָּבָר. וְלָזֶה בָּחַר בִּלְעָם לִשְׁאוֹל גֶּדֶר הָעֶלְיוֹן, שֶׁנַּפְשׁוֹ בִּשְׁעַת מִיתָה תִּהְיֶה כְּמִיתַת אוֹתָם שֶׁהוֹלְכִים בְּיוֹשֶׁר אֶת פָּנָיו יִתְבָּרַךְ בְּאֵין מָסָךְ בְּאֵין מְעַכֵּב.

עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁדְּבָרָיו גַּם בָּזֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ נֶאֶמְרוּ, וְהַכַּוָּנָה בָּהֶם הִיא ״תָּמוֹת נַפְשׁוֹ מוֹת״ בְּיַד ״יְשָׁרִים״, שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה.

עוֹד יִרְצֶה, שֶׁבְּהַגִּיעוֹ לְיוֹם הַמִּיתָה יֵטִיב דְּרָכָיו מִמַּעֲשָׂיו הָרָעִים וְתוֹעֲבוֹתָיו, כִּי רָשָׁע שֶׁבָּאוּמּוֹת הָיָה, וַאֲתוֹנוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ סוֹכֶנֶת כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה ד:) תַּגִּיד עָלָיו, אֶלָּא שֶׁנִּתְאַוָּה שֶׁבִּשְׁעַת מִיתָה יָשׁוּב וְיִהְיֶה יָשָׁר כַּיְּשָׁרִים שֶׁבָּאוּמּוֹת. וּלְפִי שֶׁעָמַד עַל מִזְגּוֹ וְהִנֵּה הוּא רַע בְּתַכְלִית הָרַע וְנִמְנָע מִמֶּנּוּ עֲשׂוֹת יֹשֶׁר, לָזֶה שָׁאַל דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּשְׁעַת דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל מָוֶת יִהְיֶה יָשָׁר. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה רָאִיתִי רְשָׁעִים שֶׁאָמְרוּ לִי בְּפֵרוּשׁ כִּי אִם הָיוּ יוֹדְעִים שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וְתֵכֶף יָמוּתוּ הָיוּ עוֹשִׂים, אֶלָּא שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בִּתְשׁוּבָה זְמַן אָרוֹךְ, כִּי דְּבַר מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, רַחֲמָנָא לִצְּלַן. וְלֹא שָׁאַל הָרָשָׁע שֶׁיָּמוּת כְּמִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא מִן הַנִּמְנָע שֶׁיַּגִּיעַ לְהַשָּׂגָה זוֹ.

וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ. חוֹזֵר אֶל הָעָם, אָמַר זֶה כְּנֶגֶד עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא אַחֲרִית הָעוֹלָם. וְתֵדַע שֶׁה׳ מַעֲמִיד בַּדִּין גַּם לַצַּדִּיקִים מִי שֶׁהוּא רָאוּי לָאוֹשֶׁר הַהוּא הַנֶּעְלָם מֵהַמּוּשָּׂג לַנֶּפֶשׁ אַחַר מִיתָה, לָזֶה הִתְפַּלֵּל עַל שְׁתֵּי הַהַדְרָגוֹת.

עוֹד לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּכַוָּנַת מַאֲמַר ״מוֹת יְשָׁרִים״ שֶׁיַּהַרְגוּהוּ יִשְׂרָאֵל, יִתְבָּאֵר מַאֲמַר וּתְהִי אַחֲרִיתִי וְגוֹ׳, עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִמַּאֲמְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁאֵין לְךָ קְלִפָּה בָּעוֹלָם שֶׁאֵין בָּהּ נִיצוֹץ מֵהַקְּדֻשָּׁה, סוֹד הַמְּחַיֶּה אוֹתָהּ. וּכְבָר הֶאֱרַכְתִּי בְּעִנְיָן זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת וּבְפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ בְּפָסוּק ״כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״ וְגוֹ׳ (במדבר יד:ט). וְאוֹתוֹ נִיצוֹץ כְּשֶׁבְּעָלָיו נֶהֱרָג עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֵר הַנִּיצוֹץ הַהוּא הַטּוֹב, וְלִפְעָמִים יִדְבַּק בּוֹ אִם הוּא נָקִי בְּלֹא פְּסֹלֶת. וְהוּא מַאֲמַר תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּבָזֶה תִּהְיֶה אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ, כִּי הַנִּיצוֹץ יִדְבַּק בְּאִישׁ יִשְׂרָאֵל וַהֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ. וּמָצִינוּ בְּדִבְרֵי הַמְּקֻבָּלִים (ספר הגלגולים להאריז״ל) כִּי נַפְשׁוֹ שֶׁל בִּלְעָם בָּאָה בַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר, וְזֶה יוֹרֶה שֶׁנִּתְקַן בְּאַחֲרִיתוֹ. וַהֲגַם שֶׁמֵּת עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, הָיָה הַנִּיצוֹץ מְשֻׁקָּץ וְהֻצְרַךְ לְהִתְלַבֵּן בְּגִלְגּוּלִים וְלִבּוּנִים, וְעָמַד עַד שֶׁבָּא לַאֲתוֹנוֹ שֶׁל רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר וּמִשָּׁם עָלָה לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן:

פסוק יא

לָקֹב אוֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְגוֹ׳. נִתְרַעֵם בָּלָק עַל הַבְּרָכָה, לְפִי שֶׁהֲגַם שֶׁאָמַר לוֹ בִּלְעָם ״הֲיָכוֹל אוּכַל דַּבֵּר״ וְגוֹ׳ (במדבר כב:לח), הֵבִין שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְעִנְיַן שֶׁאִם לֹא יַסְכִּים ה׳ עָלָיו לְקַלֵּל לֹא יְקַלֵּל, אֲבָל הַבְּרָכָה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה הִיא וְלֹא יְבָרֵךְ. וַהֲגַם שֶׁאָמַר לוֹ גַּם כֵּן ״הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹהִים בְּפִי אוֹתוֹ אֲדַבֵּר״, חָשַׁב שֶׁהוּא בְּעִנְיַן הַקְּלָלָה, שֶׁאִם ה׳ יָשִׂים בְּפִיו לְקַלֵּל עָשֹׂה יַעֲשֶׂה כְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ, אֲבָל אִם יָשִׂים בְּפִיו בְּרָכָה יִמְנַע עַצְמוֹ וְלֹא יְבָרֵךְ, כִּי אֵינוֹ מֵהַמּוּסָר שֶׁיַּעֲשֶׂה הֶזֵּק לְמִי שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו לְבָרֵךְ אוֹיְבָיו שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא מְקַלֵּל אֶת בָּלָק. וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק בְּתֵיבַת לִי שֶׁאָמַר מֶה עָשִׂיתָ לִי, שֶׁבִּרְכַּת יִשְׂרָאֵל קְלָלָה הִיא לוֹ.

וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ. טַעַם כֶּפֶל הַדָּבָר, יִתְבָּאֵר בְּהָעִיר עוֹד עַל בָּלָק שֶׁהוּא מַתְמִיהַּ עַל בִּלְעָם, גַּם עָלָיו יֵשׁ לִתְמֹהַּ שֶׁהִמְתִּין לְבִלְעָם עַד שֶׁגָּמַר בִּרְכוֹתָיו וְלֹא הִסְפִּיק כַּפָּיו כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בָּאַחֲרוֹנָה (במדבר כד:י) לְמָנְעוֹ מִלְּבָרֵךְ עוֹד, וּמִי יָחוּשׁ עַל זֶה יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. אָכֵן יוֹדֵעַ הָיָה בָּלָק כִּי בִּלְעָם עָרֹם יַעְרִים לְהִתְחַכֵּם לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה הָיָה מְשַׁבֵּחַ וּמְבָרֵךְ בְּהַפְלָגָה לוֹמַר אַחֲרֶיהָ הַשִּׁפְלוּת וּגְנוּת וּקְלָלוֹת, וְתִמְצָא שֶׁאֲפִלּוּ בְּמִין הַבְּרָכָה עַצְמָהּ הָיָה מִתְחַכֵּם לוֹמַר מִין בְּרָכָה שֶׁבּוֹ קְלָלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ יְלַמְּדֵנוּ (ילקוט שמעוני תשעא) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״עִם שֶׁהָרָשָׁע מְקַלְּסָן בִּקֵּשׁ לְגַנּוֹתָן״, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. הֲרֵי שֶׁהָיָה מִתְחַכֵּם גַּם בַּבְּרָכָה עַצְמָהּ לְקַלְּלָם, וְלָכֵן הָיָה בָּלָק מַמְתִּין לְבִלְעָם מַה יֹאמַר בַּתַּכְלִית, וְכֵיוָן שֶׁעָמַד נִתְגַּלָּה כִּי מַה שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ לְיִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה לְתַכְלִית רַע אֶלָּא לְתַכְלִית טוֹב, וְהוּא אָמְרוֹ ״בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ״.

עוֹד נִרְאֶה שֶׁהַקְפָּדַת בָּלָק הָיְתָה עַל מַה שֶׁשָּׁמַע מִפִּי בִלְעָם שֶׁנִּתְאַוָּה תַּאֲוָה לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ, זֶה יַגִּיד כִּי מַה שֶׁבֵּרַךְ הָיָה מִלִּבּוֹ וּלְבָרָכָה יְכַוֵּן, וְהוּא אָמְרוֹ בֵּרַכְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּרָכָה, שֶׁאָמַרְתָּ ״וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ״, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בָּרֵךְ מְלֹא פּוּם, שֶׁמִּתְבָּרְכִים אֲחֵרִים לִהְיוֹת כְּמוֹתָם.

פסוק יב

הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אֶשְׁמֹר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֵין עָלַי חִיּוּב כְּשֶׁיָּבֹא הַדִּבּוּר מֵה׳ לְבָרֵךְ וְאֶסְתֹּם פִּי וְלֹא אֲדַבֵּר, לֹא כֵן הוּא, אֶלָּא הֲרֵי הוּא מֻתְרֶה לְבַל יִשְׁתֹּק. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לְשׁוֹן שְׁמִירָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבועות לו.) כָּל הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא מֻזְהָר לְבַל יִדּוֹם וְאִם יַעֲבֹר חַיָּב מִיתָה. וְזוּלַת מַאֲמַר אֶשְׁמֹר לֹא הָיָה נִשְׁמָע, וּמֵעַתָּה אָנוּס הוּא. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״כ) אָמְרוּ שֶׁאָמַר לוֹ וּלְוַאי שֶׁהָיָה מֵת וְלֹא מְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁכָּל מַה שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ אָנוּס הָיָה וְלֹא מִלִּבּוֹ.

עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני), טַס שֶׁל בַּרְזֶל הָיָה עוֹמֵד בְּפִיו, אִם הָיָה רוֹצֶה לְקַלֵּל הָיָה מוֹנְעוֹ, לְבָרֵךְ – יָכוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ אֹתוֹ אֶשְׁמֹר כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְדַבֵּר, שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה מִתְאַלֵּם.

אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ כִּי הוּא מְיַחֵל וּמְצַפֶּה לָשׂוּם ה׳ דְּבָרוֹ בְּפִיו לְדַבֵּר, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר יָשִׂים ה׳ בְּפִי אֹתוֹ אֶשְׁמֹר, פֵּרוּשׁ מְיַחֵל וּמְצַפֶּה לְדַבֵּר, כִּי יִטְעֹם טַעַם גָּדוֹל אֲשֶׁר אֵינוֹ כְּדַאי הוּא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֻמּוֹת, כַּיָּדוּעַ כַּמָּה עָרֵב לַנֶּפֶשׁ טַעַם הַכֹּחַ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר מִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנוֹ, וַהֲגַם שֶׁעָשָׂה ה׳ בְּפִיו דָּבָר וּפֵרַשְׁנוּ לְבַל יִגְּעוּ הַדְּבָרִים בְּפֶה חֲזִיר, אַף עַל פִּי כֵן יִטְעֹם טַעַם בֶּן נוֹתֵן טַעַם וְיֶעֱרַב לוֹ.

פסוק יג

וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לֶךָ נָּא אִתִּי וְגוֹ׳. אָמַר תֵּיבַת נָא, גַּם אָמַר וְקָבְנוֹ לִי בְּלָשׁוֹן וַדָּאִית, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה פ״כ) שֶׁאָמְרוּ שֶׁרָאָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִפְרָצִים שָׁם שֶׁשָּׁם מֵת מֹשֶׁה, עַד כָּאן, וְהוּא לְפִי שֶׁלֹּא יָדַע טַעַם הַפִּרְצָה חָשַׁב שֶׁהַפִּרְצָה תִּהְיֶה בָּהֶם, וּלְפִי שֶׁיְּדוּעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה וּמְבַטְּלִים הַגְּזֵרוֹת, מִהֵר לוֹמַר לֶךָ נָּא פֵּרוּשׁ, מַהֵר עַתָּה שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁהֵם מְחֻיָּבִים פִּרְצָה זוֹ קֹדֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְקָבְנוֹ לִי, הֶחְלִיט הֲוָיַת הַדָּבָר שֶׁתַּשִּׂיגֵם קִלְלוֹת רָשָׁע.

פסוק יח

קוּם בָּלָק וְגוֹ׳. קִימָה זוֹ לָמָּה? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כ) אָמְרוּ לְפִי שֶׁהָיָה בָּלָק מְצַחֵק בְּבִלְעָם שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ, לָזֶה נִתְכַּוֵּן לְהַקְנִיטוֹ וְאָמַר לוֹ קוּם וּשְׁמַע. וּלְדִבְרֵיהֶם צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״וּשֲׁמָע״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁיַּתְחִיל לִשְׁמוֹעַ מִשְּׁעַת קִימָה, וְהוּא אָמְרוֹ קוּם וּשֲׁמָע.

אוֹ יִרְצֶה, לְפִי שֶׁאָמַר ה׳ לְבִלְעָם ״שׁוּב אֶל בָּלָק״ וְגוֹ׳ שֶׁהִזְקִיקוֹ לוֹמַר הַדְּבָרִים לִפְנֵי בָּלָק, לָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״קוּם בָּלָק שְׁמַע״ יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁיָּקוּם לִשְׁמֹעַ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע מֵעוֹמֶד, אֲבָל אֵין חִיּוּב בַּשְּׁמִיעָה, אִם לֹא יִרְצֶה לִשְׁמֹעַ יִפְנֶה וְיֵלֵךְ לוֹ. לָזֶה אָמַר ״וּשֲׁמָע״ – חִיּוּב בַּקִּימָה וְחִיּוּב בַּשְּׁמִיעָה.

עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁקִּימָה הִיא לוֹ שֶׁזָּכָה לִשְׁמוֹעַ דְּבָרִים הַבָּאִים מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ, וְהֵעִירוֹ עוֹד לְהַטּוֹת אָזְנוֹ עָדָיו לְהַאֲזִין כָּל דִּקְדּוּקֵי הַדְּבָרִים, וּבָזֶה אַתָּה יוֹתֵר בְּמַדְרֵגָה מֵאוֹתוֹ שֶׁאַתָּה מַחְשִׁיבוֹ לְאָב, שֶׁהוּא צִפּוֹר הַכְּשָׁפִים, דִּכְתִיב ״בֶּן צִפּוֹר״, מֵעַתָּה הוּא בִּנְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּנוֹ צִפּוֹר״.

עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי רָשָׁע זֶה הָיוּ בּוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים רָעִים: הָאֶחָד שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל וְהָיָה צָרִיךְ שֶׁיָּבֹא מַלְאָךְ לְעַקֵּם פִּיו כָּאָמוּר, וְהַשֵּׁנִי שֶׁהַבְּרָכָה עַצְמָהּ שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה מִפִּיו הָיָה מְכַוֵּן בָּהּ לִגְנַאי, וְהָיָה צֹרֶךְ לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְפָרְשָׁהּ לְשֶׁבַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה. וּלְפִי שֶׁחָשַׁד בָּלָק לְבִלְעָם שֶׁהוּא חָפֵץ לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּתְחִלַּת דְּבָרָיו אָמַר לְבָלָק שֶׁיָּקוּם עַל עָמְדוֹ לְהִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנֵי פְּרָטִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁדֶנּוּ, וְזֶה רִאשׁוֹנָה כְּנֶגֶד מַה שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּבִרְכָתוֹ דְּבָרִים שֶׁאֵינָם כָּל כָּךְ מְפֹרָשִׁים לְטוֹבָה וְהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְפָרַשְׁתָּם לִבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְהוּא אָמְרוֹ וּשֲׁמָע בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִרְמֹז שְׁמִיעָה אַחֶרֶת, וּכְנֶגֶד מַה שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְקַלֵּל וְהַמַּלְאָךְ עוֹקֵם פִּיו אָמַר הַאֲזִינָה עָדַי, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר עָדָיו וְיַשְׂכִּיל בַּעֲקִימַת שְׂפָתָיו, שֶׁמִּתְעַקְּמִין מִמִּבְטָא אֲשֶׁר יְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו, וּבָזֶה הֵעִירוֹ כִּי אָנוּס הָיָה וְלֹא יַחְשְׁדוֹ כִּמְבָרֵךְ אוֹיְבָיו.

פסוק יט

לֹא אִישׁ וְגוֹ׳ וּבֶן אָדָם וְגוֹ׳. אָמַר שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת כְּנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: הָאַחַת אֲשֶׁר יַבְטִיחַ הָאָדָם הַזּוּלָת עַל דָּבָר, וְהַשֵּׁנִי אֲשֶׁר יַחְכִּים אָדָם עֲשׂוֹת דָּבָר בְּהַנְהָגוֹתָיו וְעִנְיָנָיו שֶׁאֵין נוֹגְעִים לַזּוּלָת. כְּנֶגֶד מַאֲמָר שֶׁהוּא הַבְטָחַת הַזּוּלָת אָמַר לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּכְנֶגֶד מַאֲמָר שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ לַזּוּלָת אָמַר וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם, שֶׁאֵינוֹ מְכַזֵּב בַּזּוּלָת אֶלָּא יִנָּחֵם עַל אֲשֶׁר דִּבֵּר עֲשׂוֹת. וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ יֵשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳: אֶחָד לְהָקִים מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל וּלְהֵטִיב לָהֶם, וְהַשֵּׁנִי שֶׁחָשַׁב ה׳ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ לָתֵת תּוֹרָתוֹ לְעַם קְדוֹשׁוֹ, וְהֵם דְּבָרִים שֶׁנּוֹגְעִים לוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְנֶגֶד שְׁנֵיהֶם אָמַר ״לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב״ בַּהַבְטָחוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לָאָבוֹת, ״וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם״ מִמַּה שֶׁחָשַׁב בְּהַנְהָגוֹת עוֹלָמוֹ לָתֵת תּוֹרָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל וּלְהַדְרִיכָם לְקַיֵּם מִצְווֹתָיו. וְאִם כֵּן, אֵיךְ יַחְשֹׁב לְקַלֵּל יִשְׂרָאֵל וְנִמְצָא מְכַזֵּב חָס וְשָׁלוֹם בְּהַבְטָחוֹתָיו לָאָבוֹת וְנִחָם עַל מַה שֶׁחָשַׁב עֲשׂוֹת?

וְאָמְרוֹ ״וִיכַזֵּב״ ״וְיִתְנֶחָם״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, כָּלַל בָּזֶה שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: אַחַת, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ וְלֹא אָדָם, וְעוֹד לַחְשֹׁד בּוֹ חָס וְשָׁלוֹם דָּבָר שֶׁאֲפִלּוּ בַּנִּבְרָאִים הוּא גֵּרָעוֹן, וְהוּא הַכָּזָב וְהַחֲרָטָה. וְנִתְכַּוֵּן בָּזֶה שֶׁמִּן הַנִּמְנָע שֶׁיַּסְכִּים עַל קִלְלַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ שְׁנֵי דְּבָרִים: ״אִישׁ וִיכַזֵּב״ וּ״בֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם״, שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה חָס וְשָׁלוֹם אִישׁ וִיכַזֵּב, עִם כָּל זֶה לֹא יִתְחָרֵט לְמַה שֶׁנוֹגֵעַ לְמַה שֶׁחָשַׁב עֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּאֶמְצָעוּת יִשְׂרָאֵל. וְטַעַם שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר ״אִישׁ״ וּפַעַם אַחַת אָמַר ״בֶּן אָדָם״, לְפִי שֶׁהַמַּבְטִיחַ לְהֵטִיב לַזּוּלַת יֶשְׁנוֹ בְּגֶדֶר מַעֲלָה, לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וּבִפְרָט הַמִּתְחָרֵט עַל מַה שֶׁחָשַׁב עַל עַצְמוֹ אָמַר ״וּבֶן אָדָם״.

הַהוּא אָמַר וְגוֹ׳. פְּשַׁט הַכָּתוּב חוֹזֵר לְהָאָדָם, וְאֶפְשָׁר לְפָרְשׁוֹ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֲשֶׂה אֶלָּא בְּמַאֲמָר הוּא נַעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ הַהוּא – פֵּרוּשׁ, הָאֵל שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ, ״אָמַר״ – פֵּרוּשׁ פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁעָשָׂה הוּא אָמַר וַתֶּהִי, וְלֹא יַעֲשֶׂה – פֵּרוּשׁ לֹא יִצְטָרֵךְ לְמַעֲשֶׂה, כְּאָמְרוֹ (בראשית א:ג) ״וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ וַיְהִי כֵן״, וְכֵן אָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (אבות ה:א) ״בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם״. וְאָמְרוֹ וְדִבֶּר וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ וּכְשֶׁהַמַּעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּמַאֲמָרוֹ אֵינוֹ כָּל כָּךְ קַיָּם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם שֶׁהָיָה הָעוֹלָם רוֹפֵף וְרוֹעֵד, דִּכְתִיב (איוב כו:יא) ״עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ״, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) שֶׁגָּעַר ה׳ בָּהֶם וְנִתְקַיְּמוּ, וְהוּא אָמְרוֹ וְדִבֶּר לְשׁוֹן קוֹשִׁי, וְלֹא יְקִימֶנָּה – פֵּרוּשׁ וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְקַיְּמֶנָּה אֶלָּא בְּדִבּוּרוֹ הַקָּשֶׁה הִיא מִתְקַיֶּמֶת וּמִתְחַזֶּקֶת.

פסוק כ

הִנֵּה בָרֵךְ לָקַחְתִּי וּבֵרֵךְ וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק (במדבר כ״ג:ה׳) ״וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר בְּפִי בִלְעָם״ שֶׁעָשָׂה בְּפִיו דָּבָר רוּחָנִי שֶׁיַּפְסִיק בֵּין פִּיו לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַמְּדַבֶּרֶת, וְהוּא מַה שֶׁכִּוְּנוּ רַזַ״ל בְּמַאֲמָרָם (ילקוט שמעוני) דָּבָר – מַלְאָךְ. אֶלָּא שֶׁהֵם נָתְנוּ טַעַם הַדָּבָר כְּדֵי לְמָנְעוֹ מִלְּקַלֵּל וּשְׁנֵי הַטְּעָמִים צוֹדְקִים, וּכְפִי זֶה נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר הִנֵּה בָּרֵךְ לָקַחְתִּי שֶׁהִרְגִּישׁ בְּמַה שֶׁנִּתּוֹסֵף בְּפִיו וּבִלְשׁוֹנוֹ שֶׁיִּקְרָא בָּרֵךְ. וְעוֹד ״וּבֵרֵךְ״ כִּי לֹא שָׂם הַדָּבָר בְּפִיו וְנִשְׁאַר הַדָּבָר לִרְצוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם אֶלָּא ״וּבֵרֵךְ״, פֵּרוּשׁ, מַכְרִיחוֹ לְבָרֵךְ, וַהֲגַם שֶׁהוּא אֵינוֹ חָפֵץ וּלְהָשִׁיבָהּ אֵינוֹ יָכוֹל, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה פֵּרוּשׁ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְזִירָהּ.

פסוק כא

לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רעיא מהימנא ח״ג רעה) שֶׁאָמְרוּ כִּי עַל יְדֵי חֵטְא הָאָדָם נִרְשָׁם רֹשֶׁם כֹּחַ הָרַע בָּאֵבָר שֶׁבּוֹ עֲשָׂאוֹ, וְהִיא בְּחִינַת הַפְּגָם הַמֻּזְכֶּרֶת בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וּפֵרוּשׁ ״אָוֶן״ הוּא כֹּחַ הָרַע הַנִּמְשָׁךְ מֵהָעֲבֵרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ל:כ) ״לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן״, וּכְתִיב (תהלים קכה:ה) ״יוֹלִיכֵם ה׳ אֶת פּוֹעֲלֵי הָאָוֶן״. וְלָזֶה אָמַר לֹא הִבִּיט אָוֶן שֶׁהוּא רֹשֶׁם הַמִּפְעָל הָרַע אֵינוֹ אֲפִלּוּ בְּיַעֲקֹב שֶׁהֵן הֲמוֹן הָעָם שֶׁיִּתְכַּנּוּ בְּשֵׁם יַעֲקֹב, שֶׁכֻּלָּם נִשְׁמָרִים מֵעֲשׂוֹת רַע. וַהֲגַם שֶׁיִּטְעוּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל אֵינוֹ נִקְבָּע בְּנַפְשָׁם הָאָוֶן שֶׁהוּא חֵלֶק הָרַע, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ד:ז) ״כֻּלָּךְ יָפָה וּמוּם אֵין בָּךְ״, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין הַחֵטְא עוֹשֶׂה בּוֹ מוּם קָבוּעַ אֶלָּא לִכְלוּךְ הָעוֹבֵר עַל יְדֵי רְחִיצָה וַהֲדָחָה, וּכְמוֹ שֶׁרָמְזוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה) בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה״ יְעֻיַּן שָׁם. וְאָמְרוֹ וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ פְּגָם שֶׁצָּרִיךְ עָמָל לְהַעֲבִירוֹ אֵינוֹ בְּאוֹתָם שֶׁנִּקְרָאִים יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים.

אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ לֹא הִבִּיט אָוֶן הוּא חֵטְא הַמַּחְשָׁבָה, שֶׁגַּם הוּא יִקָּרֵא אָוֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים סו:יח) ״אָוֶן אִם רָאִיתִי בְלִבִּי״, שֶׁאֵין ה׳ מַבִּיט אֶל הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה. בְּיַעֲקֹב, פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין עוֹשֶׂה בְּיַעֲקֹב הַמַּחְשָׁבָה הָרָעָה רֹשֶׁם הָאָוֶן שֶׁהִיא עָנָף הָרַע, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן הַבָּטָה שֶׁהִיא יוֹתֵר מֵהָרְאִיָּה, פֵּרוּשׁ כִּי הֲגַם כִּי בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה הוּא רוֹאֶה מַחְשָׁבָה הָרָעָה, כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בִּפְנִימִיּוּת מִפְעָלָהּ אֵין אָוֶן. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אָוֶן בְּיַעֲקֹב, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בּוֹ הַחֵטְא הַהוּא רֹשֶׁם, וְזֶה אֲפִלּוּ בַּהֲמוֹן הָעָם אֲשֶׁר בְּשֵׁם יַעֲקֹב יְכֻנֶּה. וּכְנֶגֶד הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם אָמַר וְלֹא רָאָה, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ מַחְשָׁבָה בִּלְתִּי הֲגוּנָה הַנִּקְרָא עָמָל שֶׁעָמַל עִמּוֹ יֵצֶר הָרַע בְּכֹחַ הַמַּחְשָׁבָה לְהַטּוֹתָהּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, וְהַצַּדִּיקִים לִבָּם חָלַל בְּקִרְבָּם, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַצַּדִּיקִים הֲגַם שֶׁעוֹשִׂים מִצְווֹת וְכָל עִסְקָם בַּתּוֹרָה אֵינָם מַרְגִּישִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עָמָל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים עג:טז) ״עָמָל הוּא בְעֵינָי״, אֶלָּא אַדְרַבָּא כְּאָדָם הַמַּרְוִיחַ וּכְאָדָם הַמִּשְׁתַּעְשֵׁעַ בְּשַׁעֲשׁוּעִים לְרֹב חֶשְׁקָם בַּתּוֹרָה. גַּם נִתְכַּוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ח:יד) ״אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה״, כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּמַתְמִידִין בָּהּ אֵין לָהֶם עָמָל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁאַדְרַבָּא הִיא נוֹתֶנֶת לוֹ גְּבוּרָה.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי בְּאֶמְצָעוּת שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְפִּיד עַל רֶשַׁע שֶׁבָּעוֹלָם מֵהָאֻמּוֹת, וּבָזֶה אֵינוֹ מְאַבְּדָם, גַּם אֵינוֹ יָגֵעַ בִּבְרִיאַת עוֹלָמוֹ וּבִנְשִׂיאַת עֹל לְכָל הַדְּבָרִים הַצְּרִיכִין לָעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא הִבִּיט אָוֶן שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, בִּשְׁבִיל יַעֲקֹב, גַּם אֵינוֹ רוֹאֶה עָמָל שֶׁעָמַל כִּבְיָכוֹל בִּסְבִילַת הָעוֹלָם וּבִמְזוֹנוֹתָיו וּבְסִפּוּק צְרָכָיו, הַכֹּל אֵינוֹ חָשׁ לוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ בְּיִשְׂרָאֵל – בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאִם יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, ה׳ נוֹתֵן טוּבוֹ לָעוֹלָם וְנִזּוֹנִים וְנֶהֱנִים גַּם הָאֻמּוֹת יַחַד. וּמֵעַתָּה הַמְּבַקְשִׁים לַעֲקֹר אֻמָּה זוֹ מְבַקְשִׁים לְאַבֵּד הָעוֹלָם וְיוֹשְׁבָיו. עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ ״וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל״ כִּי הַצַּדִּיקִים כָּל צִפְצוּפָם עוֹשִׂים בּוֹ נַחַת רוּחַ לַה׳ וְאֵינָם מְיַגְּעִים אוֹתוֹ כִּבְיָכוֹל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלאכי ב,יז) ״הוֹגַעְתֶּם ה׳ בְּדִבְרֵיכֶם״, וְלָזֶה אָמַר ״וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל״.

ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ. פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי בְּחִינוֹת שֶׁהִזְכִּיר, הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יַעֲקֹב שֶׁהֵם הֲמוֹן הָעָם, וְהַמִּתְכַּנִּים בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים, ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ הֵם הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹשִׂים מֵאַהֲבָה, לָזֶה אָמַר ״ה׳״ שֶׁהוּא שֵׁם הַחֶסֶד, לוֹמַר שֶׁאֵין עֲבוֹדַת הַצַּדִּיק לְצַד הַדִּין אֶלָּא אוֹהֵב הַטּוֹב בְּמַה שֶׁהוּא טוֹב. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״אֱלֹהָיו״ שֶׁלֹּא תַּחְשֹׁב שֶׁאִם ה׳ מְיַסְּרֵהוּ יָשׁוּב אָחוֹר, לָזֶה אָמַר ״אֱלֹהָיו״, שֶׁהֲגַם שֶׁיְּיַסְּרֵהוּ – עַל מִשְׁמֶרֶת אַהֲבָתוֹ יַעֲמֹד. וּכְנֶגֶד כַּת הֶהָמוֹן הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם יַעֲקֹב אָמַר: וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, שֶׁהוּא יָרֵא לְצַד הַמִּשְׁפָּט.

עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁבַח הַשָּׂגָתָם, שֶׁלֹּא בָּחַר ה׳ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ אֶלָּא עִמָּם, וְעוֹד שֶׁעָשָׂה בָּהֶם כֹּחַ עֶלְיוֹן שֶׁיְּכוֹלִין לְאַבֵּד כָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִין בּוֹ עֵינֵיהֶם כְּמֶלֶךְ עוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, פֵּרוּשׁ אֵין צְרִיכִין שֶׁה׳ יְאַבֵּד קָמֵיהֶם אֶלָּא בָּהֶם עַצְמָן יֵשׁ הַדְרָגָה זוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים כָּל מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ עֵינֵיהֶם לְהַשְׁחִית בְּכָל הַנִּבְרָאִים הֵם בַּעֲלֵי הַיְּכֹלֶת:

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא:) עַל רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיוּ סוֹרְקִים בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וְהָיָה מַאֲרִיךְ בְּאֶחָד וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ פֵּרוּשׁ מְדַבֵּק נַפְשׁוֹ בַּה׳ אֱלֹהָיו בְּתַכְלִית הַחִבָּה, הֲגַם שֶׁתְּרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל שֶׁסּוֹרְקִין בְּשָׂרוֹ, וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁהַשֵּׁבֶט בּוֹ שֶׁהָיוּ סוֹרְקִים וְכוּ׳, אַף עַל פִּי כֵן ה׳ אֱלֹהָיו עִמּוֹ.

פסוק כב

אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם. אָמַר מוֹצִיאָם וְלֹא הוֹצִיאָם, הֲגַם שֶׁרַזַ״ל אָמְרוּ (ברכות לח.) דְּאַפֵּיק מַשְׁמַע וְהוֹכִיחוּ מִכָּאן, אַף עַל פִּי כֵן יוֹתֵר מַשְׁמַע לְשׁוֹן עָבַָר אִם הָיָה אוֹמֵר הוֹצִיאָם. וְנִרְאֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (פסחים קטז:) בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, עַל כֵּן אָמְרוּ יוֹדְעֵי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה כִּי כָל לֵיל פֶּסַח מִתְבָּרְרִים כֹּחוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵהַקְּלִפָּה וְנוֹסָפִים בְּעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִיא הַבְּחִינָה עַצְמָהּ שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְהוּא אָמְרוֹ אֵל מוֹצִיאָם כִּי לֹא יְצִיאָה רִאשׁוֹנָה לְבַד אֶלָּא בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה מוֹצִיאָם כַּנִּזְכָּר. וְנָתַן טַעַם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ, פֵּרוּשׁ, כִּי ה׳ מוֹסִיף וּמְחַזֵּק אוֹתָם לְרוֹמְמָם, וְאֵין קֵץ לָרוֹמְמוּת אֲשֶׁר חָשַׁב ה׳ עֲלֵיהֶם עַד גֶּדֶר שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם תַּעֲרֹבֶת הָרַע בַּקְּדֻשָּׁה, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב רֶמֶז לִבְחִינַת הַנִּחוּשׁ, גַּם לִבְחִינַת הַנִּקְרֵאת נָחָשׁ שֶׁהוּא רֹאשׁ הַקְּלִפָּה ס״מ הָרָשָׁע הַנִּקְרָא נָחָשׁ תֵּעָקֵר וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ בְּיַעֲקֹב, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (זכריה י״ג:ב׳) ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ״. ״וְלֹא קֶסֶם״ – הוּא בְּחִינַת טֻמְאָה לְמַטָּה מִמֶּנָּה, וְאָז יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר שְׁלֵמוּת הַמַּעֲלָה וְתִהְיֶה מַעֲלָתָם יוֹתֵר מִן הַמַּלְאָכִים, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ,כ) שֶׁהַמַּלְאָכִים יִשְׁאֲלוּ לְיִשְׂרָאֵל ״מַה פָּעַל אֵל״.

פסוק כד

הֶן עָם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ הֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:) מַלְאָךְ רַע עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל כָּרְחוֹ, שֶׁבִּלְעָם עַצְמוֹ אָמַר הֵן, כֵּן יִהְיֶה עָם זֶה כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כְּלָבִיא פֵּרוּשׁ, קִימָתוֹ רִאשׁוֹנָה אֵינוֹ כִּשְׁאָר הָעוֹלָם שֶׁבִּתְחִלָּה לִהְיוֹתוֹ חָסֵר הִתְלַמְּדוּת הַמִּלְחָמָה לֹא יַעֲשֶׂה גְּבוּרוֹת אֶלָּא כְּלָבִיא יָקוּם וְיַעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, שֶׁהֲגַם שֶׁמֵּעוֹדוֹ הוּא שָׁבוּי בְּבֵית הַבּוֹר מְעֻנֶּה בְּסֵבֶל אֱנוֹשׁ, אַף עַל פִּי כֵן כְּצֵאתוֹ אֶת הָעִיר הִפְלִיא עֲשׂוֹת בְּסִיחוֹן וְעוֹג. אָמַר עוֹד וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת עז:) שְׁלֹשָׁה כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין מוֹסִיפִין כֹּחַ: אֲרִי וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ יִתְנַשָּׂא שֶׁהוּא מִתְנַשֵּׂא וְרָם בְּכֹחוֹ שֶׁהֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו כַּמָּה מִלְחָמוֹת לֹא מִפְּנֵי זֶה יִהְיוּ נֶחְלָשִׁים אֶלָּא הוֹלְכִים וּמִתְגַּבְּרִים.

עוֹד יִרְצֶה, שֶׁמִּלְּבַד כֹּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בָּהֶם, עוֹד יִהְיֶה בְּעֵינֵי כָּל הָאֻמּוֹת בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה לְפַחֵד מֵהֶם, כְּאָמְרוֹ (יהושע ב,כד) ״וְגַם נָמוֹגוּ״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ כְּלָבִיא יָקוּם זֶה בְּעֵרֶךְ גְּבוּרָתוֹ, וּבְעֵרֶךְ מַה שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי הָעוֹלָם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא, פֵּרוּשׁ, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא יִהְיוּ מְנוּשָּׂאִים בְּעֵינֵי הָעוֹלָם.

לֹא יִשְׁכַּב עַד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין הַלַּיְלָה מִפְלָט לָנוּס מִפָּנָיו, כִּי לַיְלָה לְפָנָיו כַּיּוֹם יָאִיר. וְצֵא וּלְמַד מִיהוֹשֻׁעַ (יהושע י:יב-יג) שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתַּעֲמֹד וְלֹא אָץ לָבוֹא וְכַדּוֹמֶה. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּזְמַן שְׁכִיבָה מִתְעַסֵּק הוּא בַּאֲכִילַת טֶרֶף.

וְאָמְרוֹ וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, לְפִי שֶׁבְּטֶבַע אֱנוֹשִׁי כְּשֶׁיַּרְבֶּה לְהַפִּיל חֲלָלִים תִּיקַר בְּעֵינָיו נֶפֶשׁ הַנִּשְׁאָרִים, לָזֶה אָמַר אוֹי לָהֶם לָאוּמּוֹת, כִּי עַם אֵלֶּה הַדָּם בְּעֵינָיו כְּמַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם הַדָּם בְּגֶדֶר הֲרִיגָה אֶלָּא בְּגֶדֶר שְׁתִיָּה.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר יִשְׁתֶּה, לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי עַל יְדֵי הֲרִיגַת הָאֻמּוֹת נִדְבָּקִים חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּעַם ה׳, בְּסוֹד ״כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״ (במדבר י״ד:ט׳), כְּמוֹ כֵן אָמַר כָּאן ״יִשְׁתֶּה״, וְהָבֵן. וְרַזַ״ל (חולין לה:) לָמְדוּ מִכָּאן לְדָם שֶׁחָשׁוּב מַשְׁקֶה.

פסוק כה

גַּם קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ. אָמַר גַּם, וְכָפַל לוֹמַר ״קֹב תִּקֳּבֶנּוּ״, פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ בִּלְעָם ״קוּם בָּלָק וְגוֹ׳ הַאֲזִינָה״ וְגוֹ׳, וְשָׁם רָמַז לוֹ שֶׁהוּא חָפֵץ לְקַלֵּל וּמַלְאָךְ עוֹקֵם פִּיו כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה במדבר כאן), גַּם כֵּן לָזֶה אָמַר ״גַּם קֹב״, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד שֶׁלֹּא תְּקַלְּלֶנּוּ בְּכִוּוּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהוֹצִיא הַקְּלָלָה מִפִּיךָ בְּלֹא זְכִירַת שְׁמָם לֹא תִקֳּבֶנּוּ. מִכָּאן שֶׁמִּתְחַכֵּם הָיָה בִּלְעָם הָרָשָׁע לְהוֹצִיא מִפִּיו קְלָלָה בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא יַעֲנִישֵׁהוּ הַבּוֹרֵא, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁיֹּאמַר ״אָרוּר״ אוֹ ״מְקֻלָּל״ וְלֹא יוֹצִיא מִפִּיו שֵׁם הַמְּקֻלָּל וְהַמְּאוֹרָר, אֶלָּא שֶׁבְּלִבּוֹ יְכַוֵּן לְמַה שֶׁרוֹצֶה, וּלְטַעַם זֶה הָיָה ה׳ מוֹנְעוֹ מִלְּהוֹצִיא מִפִּיו קְלָלָה וְנֶחְתְּמָה בְּלִבּוֹ.

וְאָמְרוֹ גַּם בָּרֵךְ, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ בִּלְעָם שֶׁאֵינוֹ מְבָרְכָם מֵרְצוֹנוֹ אֶלָּא אָנוּס הוּא לְבָרְכָם, לָזֶה אָמַר לוֹ: ״אִם אַתָּה לֹא תְקַלֵּל לֹא תִתְחַיֵּב לְבָרֵךְ״, וְחָשַׁב שֶׁלֹּא יְעַקֵּם ה׳ פִּיו לְבָרֵךְ אֶלָּא אִם יִרְצֶה לְקַלֵּל. וְכָפַל לוֹמַר גַּם בָּרֵךְ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ כְּפִי הָאֱמֶת בְּרָכָה כְּפִי דַּעַת בִּלְעָם וְכַוָּנָתוֹ, אַף גַּם זֹאת לֹא תְבָרְכֶנּוּ.

פסוק כו

וַיַּעַן בִּלְעָם וְגוֹ׳ לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לֵאמֹר, כִּי לְמִי יֹאמַר בָּלָק? אָכֵן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי מַה שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו קוֹדֵם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר לוֹ שֶׁכָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה׳ – בֵּין קְלָלָה בֵּין בְּרָכָה – אוֹתוֹ אֶעֱשֶׂה, אִם כֵּן הֲגַם שֶׁלֹּא אֶקֳּבֶנּוּ וִידַבֵּר ה׳ לְבָרְכָם אֲבָרְכֵם לְקַיֵּם דְּבַר ה׳.

פסוק כז

לְכָה נָּא אֶקָּחֲךָ. אָמַר נָא פֵּרוּשׁ, עַתָּה שֶׁכְּבָר הָיָה מַה שֶׁהָיָה וּמַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְבָרֵךְ כְּבָר בֵּרְכָם. וְטַעַם שֶׁעֲדַיִן הָיָה מְצַפֶּה לְדָבָר, שֶׁרָאָה שְׁתֵּי פְּעָמִים שֶׁה׳ חָפֵץ בִּבְרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, נִרְאֶה כִּי חָשַׁב שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁהַפִּנָּה שֶׁעָמַד בִּלְעָם פַּעַם אַחַת וּשְׁתַּיִם הָיוּ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן עַתָּה שֶׁמֵּשִׂים פָּנָיו כְּנֶגֶד כָּל הָעָם, מִן הַסְּתָם יִהְיוּ בָּהֶם כַּת אַחַת בִּלְתִּי הֲגוּנָה, וְחָשַׁב אוּלַי יִמְצָא מָקוֹם לָקוֹב מִשָּׁם. וְהוּא אָמְרוֹ אוּלַי יִישַׁר וְגוֹ׳. וְאָמַר וְקַבֹּתוֹ לִי וְלֹא אָמַר ״לְקַבֹּתוֹ״, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה שֶׁאֵין צוֹרֶךְ שֶׁיִּישַׁר בְּעֵינֵי ה׳ לְקַבֹּתוֹ, אֶלָּא שֶׁיִּישַׁר בְּעֵינֵי ה׳ שֶׁלֹּא לְמָנְעֲךָ וְאָז תִּקֳּבֶנּוּ מִשָּׁם.

פרק כד

פסוק א

וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב וְגוֹ׳. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה) שֶׁאָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״כִּי בָרוּךְ הוּא״ שֶׁאָמַר ה׳ לְבִלְעָם לֹא תְּבָרְכֵם, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״טוֹב בְּעֵינֵי ה׳ לְבָרֵךְ״ – פֵּרוּשׁ, ה׳ שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר עַל בִּלְעָם, כִּי כְּבָר אָמַר לוֹ ה׳ ״כִּי בָרוּךְ הוּא״ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרְכָם. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהָיָה מְבָרְכָם, זֶה הָיָה לְהַפֵּךְ קִלְלָתוֹ לִבְרָכָה. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (במדבר כג:ה) ״וַיָּשֶׂם ה׳ דָּבָר בְּפִי בִלְעָם״ – לֹא בִּלְעָם הָיָה מְבָרֵךְ אֶלָּא מַלְאָךְ הָיָה מְבָרְכָם בְּפִיו בְּהֶפְסֵק דָּבָר לְפִיו. וְאָמְרוֹ וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ הֶחְלִיט שֶׁאֵין תִּקְוָה מֵה׳ לְהַסְכִּים לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל, גַּם לֹא הָלַךְ כְּפַעַם וְגוֹ׳ מִשּׁוּם שֶׁאֵין תּוֹחֶלֶת מֵהַנְּחָשִׁים. לָזֶה נִתְחַכֵּם בְּעֵצָה רָעָה, וְהוּא וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו – פֵּרוּשׁ, לִרְאוֹת מַה שֶׁהִכְעִיסוּ בַּמִּדְבָּר, אוּלַי דֶּרֶךְ שָׁם יוּכַל לְקַלֵּל.

אוֹ יִתְבָּאֵר לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּזֹּהַר (חלק ג רה:) בְּפָסוּק ״אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר״ (במדבר כז:ג) לְשׁוֹן דִּבּוּר, וְהַכַּוָּנָה לְפִי שֶׁכָּל הָעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסּוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּקוֹם הָיוּ בְּדִבּוּר: עַל יַם סוּף, בָּעֵגֶל, בַּמִּתְאוֹנְנִים, בַּמְּרַגְּלִים, בַּעֲדַת קֹרַח, מֵי מְרִיבָה וְכוּ׳, כֻּלָּם הָיוּ חוֹטְאִים בְּדִבּוּר, וְחָשַׁב כִּי בִּכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ לְנֶגֶד פָּנָיו יִמָּצְאוּן רַבִּים מִכִּתּוֹת הַמְּדַבְּרִים וְדֶרֶךְ שָׁם יְקַלֵּל.

עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זַ״ל (זוהר חדש ב׳ קנז.) שֶׁאָמְרוּ כִּי הַמִּדְבָּר הוּא מְקוֹם חֲנוֹת ס״מ הָרָשָׁע, וְנִתְכַּוֵּן לְעוֹרֵר כֹּחוֹתָיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו״ שֶׁשָּׁם הוּא רֹאשׁ הַקְּלִפָּה ס״מ וְחֵילוֹתָיו שׂוֹנְאֵי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְדִקְדֵּק לוֹמַר פָּנָיו, אוּלַי שֶׁתִּתְעוֹרֵר הַקְּלִפָּה בְּאֶמְצָעוּת הַכַּעַס כְּדֶרֶךְ שֶׁתִּתְעוֹרֵר הַקְּדֻשָּׁה בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב טוֹב, כִּי כָל אֶחָד יִתְעוֹרֵר לְמִינוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״פָּנָיו״ לְשׁוֹן כַּעַס, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ל״ג:י״ד) ״פָּנַי יֵלֵכוּ״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן כַּעַס:

אוֹ אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי מִי שֶׁהוּא טוֹב הוּא בְּעֵינֵי ה׳ רָאוּי לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי כב:ט) ״טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לח:) אַל תִּקְרֵי יְבֹרָךְ אֶלָּא יְבָרֵךְ. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי הוּא לִהְיוֹתוֹ רַע עַיִן כַּיָּדוּעַ לֹא נְתָנוֹ ה׳ לְבָרֵךְ, כָּרָמוּז בְּמַאֲמַר ״כִּי בָרוּךְ הוּא״. וּמִזֶּה הִרְגִּישׁ כִּי נִפְסַל לִהְיוֹתוֹ רַע עַיִן, וְהַמְּבָרֵךְ הוּא הַמַּלְאָךְ שֶׁמְּדַבֵּר בְּפִיו. לָזֶה חָשַׁב שֶׁלֹּא יֵלֵךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים שֶׁהוּא חֵלֶק הָרַע. וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פֵּרוּשׁ אֲשֶׁר הוּא חוֹנֶה שָׁם הָאֱלֹהִים מְקוֹם מַחֲנֵה שְׁכִינָה, וּמָרַד בְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ וְחָשַׁב שֶׁבָּזֶה יֻכְשַׁר לִהְיוֹת טוֹב וִיבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי לֹא עָשָׂה זֶה מֵרְצוֹנוֹ וּמִלִּבּוֹ אֶלָּא לְפָנִים הוּא שֶׁעָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁחָשַׁב לְרַמּוֹת בּוֹחֵן לְבָבוֹת. וְאוּלַי שֶׁדַּעְתּוֹ הָיְתָה עַד שֶׁיַּאֲמִין בּוֹ הַמַּלְאָךְ לְהָסִיר חַכָּה מִפִּיו לְדַבֵּר כְּחֶפְצוֹ, וְאָז יַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת לְהִתְחַכֵּם בְּסֵדֶר הַבְּרָכָה עַצְמָהּ לְהָרַע, כְּמוֹ שֶׁכֵּן עָשָׂה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קה:) בְּפֵרוּשׁ אָמְרוֹ ״כִּנְחָלִים וְגוֹ׳ כַּאֲהָלִים״ וְגוֹ׳, וְהָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַטֶּלֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וְאוֹמֶרֶת: ״לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב״ וְגוֹ׳.

פסוק ב

וַיִּשָּׂא בִלְעָם וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וַיִּשָּׂא״, גַּם הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ וְלֹא סָמַךְ עַל זִכְרוֹנוֹ בְּסָמוּךְ, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיוּ מְסֻבָּבִים בַּעֲנָנִים וְלֹא הָיְתָה עַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, לָזֶה אָמַר שֶׁנָּשָׂא בִּלְעָם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, נָשָׂא נְבִיאוּתוֹ, כִּי הוּא הָיָה נְבִיא אֻמּוֹת הָעוֹלָם וּמַחֲזֵה נְבוּאָה יֶחֱזֶה, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״בִּלְעָם״ לִרְמֹז נְשִׂיאוּת עַיִן שֶׁאֵינָהּ בְּזוּלָתוֹ אֶלָּא בּוֹ, וּבָזֶה הֵעִיר שֶׁבְּמַחֲזֵה הַנְּבוּאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּבָזֶה הִשִּׂיג לִרְאוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ נִסְתָּרִים בְּעַנְנֵי הַכָּבוֹד.

וַיַּרְא וְגוֹ׳ לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁרָאָה בָּהֶם שְׁנֵי עִנְיָנִים גְּדוֹלִים: א׳ – שׁוֹכֵן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, ב׳ – וַתְּהִי עָלָיו וְגוֹ׳ שֶׁהָיְתָה שׁוֹרָה שְׁכִינָה עַל כָּל שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מַלְכּוֹ בְּרֹאשׁוֹ. וְהַטַּעַם שֶׁכָּל שֵׁבֶט יֵשׁ לוֹ הַדְרָגָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ לְצַד הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לְאֶחָד יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ, אוֹ לְפִי הַמִּנְיָן. גַּם רָמַז בְּקֶשֶׁר שְׁנֵי דְּבָרִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא ס.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת שֶׁנִּסְדְּרוּ יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ זֶה כָּל שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שָׁכְנָה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה וְנַעֲשׂוּ מֶרְכָּבָה לָהּ, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים:

פסוק ג

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וְגוֹ׳ נְאֻם בִּלְעָם וְגוֹ׳ וּנְאֻם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ. עוֹד מַה צֹרֶךְ לוֹמַר נְאֻם בִּלְעָם, פְּשִׁיטָא כִּי פִיו הַמְדַבֵּר. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעַ שֵׁם אָבִיו כָּאן. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לְסַמֵּן עַצְמוֹ בְּסִימָנִים שֶׁבְּגוּפוֹ. גַּם בְּמַאֲמַר ״שׁוֹמֵעַ״ וְגוֹ׳ מַה נִתְכַּוֵּן בָּזֶה, וְאִם לְשַׁבֵּחַ עַצְמוֹ לָמָּה לֹא שִׁבַּח בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה?

אָכֵן לְפִי שֶׁעַד עַתָּה הָיָה מְדַבֵּר מַה שֶׁיָּשִׂים ה׳ בְּפִיו הֵפֶךְ רְצוֹנוֹ, שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה יוֹצֵא מִפִּיו בְּעַל כָּרְחוֹ, וְעַתָּה רָצָה שֶׁיַּסְכִּים הוּא עַל הַדְּבָרִים הַיּוֹצְאִים מִפִּיו כְּאִלּוּ הוּא אוֹמֵר אוֹתָם מֵרְצוֹנוֹ הַפָּשׁוּט. וְכַוָּנָתוֹ בָּזֶה גַּם כֵּן שֶׁאִם יְקַלֵּל יָבֹא כֹּחַ הַמְּבָרֵךְ וִיבָרֵךְ, אֲבָל אִם יְבָרֵךְ לֹא יְבָרֵךְ כֹּחַ הַמְּבָרֵךְ. וּמַה גַּם לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו״ וְגוֹ׳ בְּפֵרוּשׁ שֵׁנִי, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַכְשִׁיר עַצְמוֹ לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ – פֵּרוּשׁ, הַמָּשָׁל שֶׁהוּא מִמֶּנּוּ וּמִדַּעְתּוֹ. וּבָזֶה יִתְיַשְּׁבוּ דִּבְרֵי רַזַ״ל (סנהדרין קה:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא אָמַר ״כִּנְחָלִים״ וְגוֹ׳, בִּקֵּשׁ לְכַנּוֹתָן כְּנַחַל שֶׁפּוֹסֵק בִּימוֹת הַחַמָּה וְכוּ׳, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָתוֹ: ״לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב אֶלָּא נִטָּיוּ״, פֵּרוּשׁ כְּנָהָר שֶׁאֵינוֹ פּוֹסֵק וְהוֹלֵךְ. ״כַּאֲהָלִים״ – פֵּרוּשׁ שֶׁהֵם מְטֻלְטָלִים וְנֶעֱקָרִים מִמְּקוֹמָם, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָתוֹ ״נָטַע ה׳״ וְגוֹ׳. וְכֵן כָּל דְּבָרָיו הֵם בְּרָכָה שֶׁפְּנִימִיּוּתָהּ קְלָלָה, וְאִם הֵם דִּבְרֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לָמָּה תֹּאמַר דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֹּפִי, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהֵם דִּבְרֵי עַצְמוֹ.

וְלָזֶה אָמַר וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם, פֵּרוּשׁ, דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם מִשֶּׁלִּי וְאֵינָם כִּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁקָּדְמוּ שֶׁלֹּא הָיוּ מִמֶּנִּי, וּפֵרֵשׁ מִי הוּא הַמְּדַבֵּר דְּבָרִים אֵלּוּ כְּדֵי שֶׁיּוּחַקּוּ לְעוֹלָם מִי בַּעַל דְּבָרִים. וְאָמַר שְׁלֹשָׁה סִימָנִים כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ בַּמִּשְׁנָה (פאה פ״ז מ״א): כָּל זַיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם וְכוּ׳ בִּשְׁמוֹ וּבְמַעֲשָׂיו וּבִמְקוֹמוֹ. כְּנֶגֶד ״בִּשְׁמוֹ״ אָמַר בְּנוֹ בְעוֹר, וְאָמַר ״בְּנוֹ״ וְלֹא אָמַר ״בֶּן״ לוֹמַר שֶׁהָיָה אָבִיו לְמַטָּה מִמֶּנּוּ וְרָאוּי לִהְיוֹת בְּמַדְרֵגַת בְּנוֹ לְגַבֵּי בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה. אוֹ אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה לִבְעוֹר אֶלָּא בִּלְעָם, לָזֶה אָמַר ״בְּנוֹ״ פֵּרוּשׁ יְחִידוֹ שֶׁל בְּעוֹר. וְלִכְשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר שֶׁהָיוּ לוֹ אֲחֵרִים, אָמַר שֶׁכֻּלָּם נֶחְשָׁבִים כְּאַיִן לְפָנָיו כְּאִלּוּ אֵין לוֹ כִּי אִם בִּלְעָם. כְּנֶגֶד ״מַעֲשָׂיו״ אָמַר הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן, שֶׁהָיָה נִכָּר בְּמַעֲשֵׂה עֵינָיו שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהָיָה מִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו הָיָה לוֹקֶה, וְלָכֵן הָיָה סוֹתֵם עֵינוֹ הָרָעָה לְבַל יַזִּיק. וְאֶפְשָׁר שֶׁהָיְתָה לוֹ עַיִן הַשְּׂמָאלִית מְיֻחֶדֶת לָזֶה. וְאִם נְפָרֵשׁ ״שְׁתֻם הָעָיִן״ הוּא לְשׁוֹן פְּתִיחָה, יִרְצֶה שֶׁהָיָה מְסֻמָּן בִּפְתִיחַת עֵינוֹ לְהָרַע. כְּנֶגֶד ״מְקוֹמוֹ״ אָמַר שׁוֹמֵעַ אִמְרֵי אֵל, שֶׁהָיָה עוֹמֵד לְנֵס עַמִּים וְאֵין אָדָם אַחֵר עוֹמֵד בְּמָקוֹם זֶה שֶׁל נְבוּאָה.

עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר לָמָּה אָמַר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים ״נְאֻם״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת. אָכֵן לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּבִלְעָם שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת מִכֹּחוֹת הַנֶּעְלָם: א׳ – כֹּחַ שֶׁבָּא בִּבְרִיאָתוֹ אֲשֶׁר פָּעַל בּוֹ הַמּוֹלִיד, ב׳ – אֲשֶׁר קָנָה בְּכֹחַ מַעֲשָׂיו כִּי הָאָדָם יִמְשֹׁךְ לְנַפְשׁוֹ כֹּחוֹת כְּפִי הַמֻּפְעָל מִמֶּנּוּ, ג׳ – אֲשֶׁר הִקְנָהוּ ה׳ לְסִבָּה יְדוּעָה לִהְיוֹת נָבִיא לַגּוֹיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְרַעֲמוּ הָאֻמּוֹת, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ:א). וְנִתְכַּוֵּן בִּלְעָם לוֹמַר דְּבָרָיו בְּהַסְכָּמַת כֹּחוֹתָיו יַחַד: כְּנֶגֶד כֹּחַ הַבָּא מִכֹּחַ הַמּוֹלִיד אָמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר, וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״בְּנוֹ״ וְלֹא אָמַר ״בֶּן״, כִּי אָז הָיָה נִשְׁמָע שֶׁמְּצַיֵּן מִי יְלָדוֹ, וְהוּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל הַחֵלֶק שֶׁבּוֹ מִמַּה שֶׁהוּא בְּנוֹ וְלֹא עַל מַה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ הֵן הַיּוֹם; וּכְנֶגֶד חֵלֶק אֲשֶׁר קָנָה בְּכֹחוֹ אָמַר נְאֻם הַגֶּבֶר, פֵּרוּשׁ הַגֶּבֶר מַה שֶׁקָּנָה בִּהְיוֹתוֹ גֶּבֶר מֵעַצְמוֹ, גַּם רָמַז לְתַעֲצוּמוֹתָיו מִלְּשׁוֹן גְּבוּרָה, שְׁתֻם הָעָיִן שֶׁפָּקַח עֵינָיו, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ג רח.) שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל עֻזָּא וַעֲזָאֵל וְשָׁם קָנָה כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה וְנִתְפַּתְּחוּ עֵינָיו בְּנִסְתָּרוֹת וּבְמֻפְלָאוֹת אַחַר כַּמָּה יְגִיעוֹת, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם כַּמָּה יְגִיעוֹת צָרִיךְ לַדָּבָר; וּכְנֶגֶד כֹּחַ שֶׁבּוֹ אֲשֶׁר הִקְנָהוּ ה׳ לַסִּבָּה הַיְּדוּעָה אָמַר נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל, וְכָפַל לוֹמַר אִמְרֵי אֵל וּמַחֲזֶה וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד שְׁנֵי פְּרָטֵי הַשָּׂגָה: אֶחָד – כְּשֶׁהָיָה בָּא לוֹ הַדִּבּוּר לְאָזְנָיו, וְהַשֵּׁנִי – כְּשֶׁהָיָה נִגְלֶה אֵלָיו. וּכְנֶגֶד שְׁנֵיהֶם אָמַר נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁהָיָה חוֹזֶה מַחֲזֵה שַׁדַּי הָיָה נוֹפֵל, וּכְשֶׁהָיָה בָּא לוֹ הַדִּבּוּר וְשׁוֹמֵעַ בְּאָזְנָיו לֹא הָיָה נוֹפֵל אֶלָּא הָיָה גְּלוּי עֵינָיִם.

פסוק ה

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל כַּת שֶׁקּוֹבְעִים עִתִּים לַתּוֹרָה, וְכַת שֶׁעוֹסְקִים בָּהּ יָתֵד הַתְּקוּעָה. כְּנֶגֶד בַּעֲלֵי עִתִּים אָמַר מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב כְּאֹהֶל זֶה שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ, וּכְנֶגֶד כַּת הַתְּקוּעָה אָמַר מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל:

עוֹד נִתְכַּוֵּן כְּנֶגֶד שְׁנֵי זְמַנִּים: א׳ שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר שֶׁהָיָה ה׳ בֵּינֵיהֶם בָּאֹהֶל, דִּכְתִיב (שמות כ״ו:ז׳) ״וְעָשִׂיתָ וְגוֹ׳ לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן״, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ״. ב׳ שֶׁהָיוּ בוֹ בַּיִּשּׁוּב, דִּכְתִיב (מלכים א׳ ח:יב) ״ה׳ אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל״, וּכְנֶגְדּוֹ אָמַר ״מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל״. וְאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים לְפִי שֶׁיֵּשׁ הַדְרָגוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד, מִשְׁכָּן לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת.

פסוק ו

כִּנְחָלִים נִטָּיוּ וְגוֹ׳. רַזַ״ל (סנהדרין קה:) דָּרְשׁוּ בָּזֶה הַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר כְּנֶגֶד אַרְבַּע כִּתּוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּעַם ה׳. א׳ הוּא כִּשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא, שֶׁהָיָה מְסַבֵּב כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נו.). ב׳ כַּת הַצַּדִּיקִים הַקְּבוּעִים לְתַלְמוּד תּוֹרָה, לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד וּלְהוֹרוֹת מִשְׁפָּט, וְהִיא כַּת הָעוֹמֶדֶת בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית הָעוֹסֶקֶת בַּתּוֹרָה וּבַהוֹרָאָה כַּיָּדוּעַ, וְהִיא בַּגֶּדֶר הָרִאשׁוֹן עַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁהַמְּבַקֵּשׁ ה׳ יָבֹא אֲלֵיהֶם, מוֹסִיף עֲלֵיהֶם שְׁמוּאֵל שֶׁהוּא הָיָה מְסַבֵּב לְהוֹרוֹתָם. ג׳ כַּת הַלּוֹמֶדֶת תּוֹרָה לִשְׁמָהּ לְעַצְמָהּ לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין אִמְרֵי נֹעַם, יְתֵרָה עָלֶיהָ כַּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹמֶדֶת וּמְלַמֶּדֶת. ד׳ הִיא כַּת הַמַּחְזִיקָה יְדֵי הַלּוֹמְדִים וְיוֹצְאִים לִמְלַאכְתָּם לִמְצֹא טֶרֶף אָדָם.

וּכְנֶגֶד אַרְבַּע כִּתּוֹת אָמַר אַרְבָּעָה דִּמְיוֹנִים: כְּנֶגֶד כִּתּוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל אָמַר כִּנְחָלִים נִטָּיוּ שֶׁהֵם עוֹשִׂים כַּנַּחַל הַזֶּה שֶׁנּוֹטֵל מֵימָיו מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ כֵן כַּת זוֹ שֶׁטּוֹרְחִין בְּעַצְמָן לְהַשְׁקוֹת צָמֵא לְמַיִם חַיִּים. וּכְנֶגֶד כַּת שְׁנִיָּה אָמַר כְּגַנּוֹת עֲלֵי נָהָר, כַּגַּן הַזֶּה שֶׁהוּא נָטוּעַ וְכָל הָרוֹצֶה לֵהָנוֹת יָבֹא וְיֵהָנֶה, גַּם מוֹלִיכִים פֵּרוֹת מִמֶּנּוּ וְזָנִים הָרְחוֹקִים, כְּמוֹ כֵן הֵם כַּת נְטוּעָה בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית וְכָל הָרוֹצֶה לֵהָנוֹת יָבֹא וְיֵהָנֶה, גַּם פֵּרוֹתֵיהֶם הוֹלְכִים לְמֵרָחוֹק, שֶׁהַבָּאִים לְשָׁם מִתְחַכְּמִין מֵהֶם וְיוֹצְאִים לְהַשְׁקוֹת צְמֵאֵי תּוֹרָה, וְכֵן כְּתִיב (ישעיהו ב:ג) ״כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה״ וְגוֹ׳. וּכְנֶגֶד כַּת הַשְּׁלִישִׁית הַלּוֹמְדִין לְעַצְמָן וְאֵין בָּהֶם כֹּחַ לְהַשְׁפִּיעַ לַזּוּלַת אָמַר כַּאֲהָלִים נָטַע ה׳, כְּיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים לִלְמֹד לְעַצְמוֹ. וְאָמַר לְשׁוֹן נְטִיעָה כַּנְּטִיעָה הַזֹּאת שֶׁכָּל שֶׁהִיא מִתְיַשֶּׁנֶת מוֹסִיף שָׁרָשִׁים וַאֲחִיזָה בִּינִיקָתָהּ, כְּמוֹ כֵן לוֹמְדֵי תּוֹרָה כָּל זְמַן שֶׁמַּאֲרִיךְ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה תּוֹסִיף לְהִשְׁתָּרֵשׁ נַפְשׁוֹ בָּהּ. וּכְנֶגֶד כַּת הָרְבִיעִית אָמַר כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם, אֲרָזִים רֶמֶז לַעֲשִׁירֵי עָם, בַּעֲלֵי קוֹמָה בַּעֲלֵי כֹּחַ וּגְבוּרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל אֵין עוֹשִׂים פֵּרוֹת בַּתּוֹרָה לְפִי שֶׁאֵינָם לוֹמְדִים בַּתּוֹרָה.

וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי פְּרִי הַתּוֹרָה הוּא לְבַדּוֹ יִקָּרֵא פְּרִי. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרֵשׁ בַּזֹּהַר (חלק ג רב.) בְּפָסוּק ״לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ וְגוֹ׳ מִמֶּנּוּ תֹאכֵל״ וְגוֹ׳ (דברים כ:יט), שֶׁהַכָּתוּב רוֹמֵז לְבַעַל תּוֹרָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פְּרִי וְכוּ׳ יְעֻיַּן שָׁם. וְאָמַר עֲלֵי מָיִם שֶׁחָזְקָם גַּם כֵּן הוּא עֲלֵי מַיִם שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, לְפִי שֶׁמַּחְזִיקִים יְדֵי הָאֲנָשִׁים הַלּוֹמְדִים בַּתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְמַיִם וְיֵהָנוּ מֵהַמַּיִם עַצְמָם, כִּי הַמַּחְזִיק יְדֵי לוֹמְדֵי תּוֹרָה חוֹלֵק עִמָּהֶם שָׂכָר כַּיָּדוּעַ. וְהַכַּוָּנָה בְּכָל הַמַּאֲמָר לוֹמַר שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים בְּשֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה, זֹאת הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ הָעוֹסְקִים בְּעִנְיַן עוֹלָם הַזֶּה.

פסוק ז

יִזַּל מַיִם וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (שמות רבה כח,ו) כִּי כָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קִבֵּל מִסִּינַי חֵלֶק בַּתּוֹרָה, וְלָזֶה רָמַז ״מוֹרָשָׁה״, וְדָרְשׁוּ (פסחים מט:) אַל תִּקְרֵי מוֹרָשָׁה אֶלָּא מְאוֹרָשָׂה. וְאָמַר כָּאן כִּי כָל מַה שֶׁמְּחַדְּשִׁים בַּתּוֹרָה הוּא ״מִדָּלְיָו״, מִמַּה שֶׁדָּלֹה דָלָה מֹשֶׁה, שֶׁהַכֹּל רָמוּז בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.

וְאָמַר לְשׁוֹן דְּלִי לוֹמַר, כִּי בְּעֵרֶךְ פִּנָּה (בִּינָה) הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָתִיד ה׳ לְגַלּוֹת לְיִשְׂרָאֵל בְּסוֹף הַדּוֹרוֹת בִּימֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל בִּינָה, כָּל הַמ״ט הֵם בְּגֶדֶר דְּלִי בְּעֶרְכּוֹ. וְאָמַר כִּי הֲגַם שֶׁעַתָּה הוּא דְּלִי, זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִזְכֶּה לָקַחַת מַיִם רַבִּים שֶׁהוּא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים, וְהוּא אָמְרוֹ וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים:

וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ. כָּאן גִּלָּה מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל הַקַּיֶּמֶת שֶׁהִתְחִילָה מֵאֲגַג שֶׁהִיא מַלְכוּת עֲמָלֵק, רִאשׁוֹנָה שֶׁעָשָׂה שָׁאוּל וּמִשָּׁם נִפְסְקָה מַלְכוּת שָׁאוּל וְנִתְּנָה לְרֵעֵהוּ הַטּוֹב שֶׁהוּא דָּוִד. וְטַעַם שֶׁכִּנָּה הַתְחָלַת מַלְכוּתוֹ מֵאֲגַג, לְהָעִיר סִבַּת הַדָּבָר שֶׁהָיָה מִצַּד אֲגַג, פֵּרוּשׁ שֶׁהִנִּיחוֹ שָׁאוּל חַי וְלֹא הֲרָגוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יג.) שֶׁבְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה הִשְׁרִיץ אֲגַג זֶרַע עֲמָלֵק, וְזֶה סִבָּה לַעֲקִירַת מַלְכוּת שָׁאוּל וּלְרוֹמֵם מַלְכוּת בֵּית דָּוִד. וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ הִיא מַלְכוּת הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא דָּוִד, דִּכְתִיב (יחזקאל לז:כד) ״וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם״, יָרוּם וְנִשָּׂא מְאֹד כָּאָמוּר בִּישַׁעְיָה (ישעיהו נב:יג).

עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְיָרֹם מֵאֲגַג, שֶׁתְּחִלַּת פְּעֻלַּת מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הִיא מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, שֶׁכָּל עֲמָלֵק בָּא מֵאֲגַג כַּיָּדוּעַ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא סוף פרשת תצא) שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אֵין הַכִּסֵּא שָׁלֵם עַד שֶׁיִּמָּחֶה זֵכֶר עֲמָלֵק״, וְתִנַּשֵּׂא מַלְכוּתוֹ עַל כָּל הָעוֹלָם.

פסוק ח

אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בֵּרְרוּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיוּ בִּקְלִפַּת מִצְרַיִם. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ שֶׁתּוֹקֶף הַקְּדֻשָּׁה הִיא כְּשֶׁמְּבָרֶרֶת עֲנָפֶיהָ, וְהוּא אָמְרוֹ מוֹצִיאוֹ וְגוֹ׳, כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ פֵּרוּשׁ לָעָם, וְלָזֶה גַּם כֵּן רָמַז בְּמַאֲמַר יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו, שֶׁהָאֲכִילָה הִיא לְהוֹצִיא נִיצוֹץ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ וְתִהְיֶה נִכְלֶלֶת בְּנֶפֶשׁ יִשְׂרָאֵל, בְּסוֹד (משלי יג:כה) ״צַדִּיק אוֹכֵל לְשׂוֹבַע נַפְשׁוֹ״. וְאָמְרוֹ וְעַצְמֹתֵיהֶם פֵּרוּשׁ, וַאֲפִלּוּ בְּחִינָה הַמִּתְעַצֶּמֶת בָּהֶם יְגָרֵם אוֹתָהּ.

וְאָמְרוֹ וְחִצָּיו יִמְחָץ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, בשלח טו) בְּפָסוּק (ישעיהו כד,כא) ״יִפְקֹד ה׳ עַל צְבָא״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְאַבֵּד אוּמָּה לְמַטָּה עַד שֶׁפּוֹקֵד עַל שַׂר שֶׁלָּהּ לְמַעְלָה. וְהִנֵּה כְּשֶׁהָאוּמָּה נֶחְלֶשֶׁת לְבַד לֹא יֹאבַד הַשַּׂר לְמַעְלָה אֶלָּא יַשְׁפִּילֶנּוּ ה׳, וּכְשֶׁהָאוּמָּה יֶאֱרַע לָהּ כִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה אָז יֹאבַד שָׂרָהּ לְמַעְלָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְחִצָּיו פֵּרוּשׁ כֹּחַ מַעֲרַכְתָּם שֶׁהֵם חִצִּים הַלּוֹחֲמִים בַּעֲדָם וְהֵם הַשָּׂרִים, יִמְחָץ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קי,ו) ״מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה״ שֶׁיְּאַבְּדוּ כֹּחַ שָׂרֵיהֶם מִלְּמַעְלָה. וְאִם נְפָרֵשׁ ״יִמְחָץ״ לְשׁוֹן טְבִילָה וּרְחִיצָה, יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין זוֹרְקִין חֵץ שֶׁאֵינוֹ נִתְקַע בָּהֶם וְנִטְבָּל בְּדָמָם.

פסוק ט

כָּרַע שָׁכַב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁכָּרַע, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵינוֹ חוֹגֵר כְּלֵי זַיִן וְלֹא עוֹמֵד לַמִּלְחָמָה אֶלָּא כּוֹרֵעַ וְיוֹשֵׁב לוֹ, וְלֹא זֶה בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ שָׁכַב, שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ בַּבָּאִים עָלָיו, אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, כִּי מִי הוּא זֶה שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו לַהֲקִימוֹ. וְאָמְרוֹ וּכְלָבִיא, כָּפַל הַהַדְרָגוֹת כְּנֶגֶד שְׁתֵּי כִּתּוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים וְהַבֵּינוֹנִים.

מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְגוֹ׳. אָמַר מְבָרֲכֶיךָ לְשׁוֹן רַבִּים וּבָרוּךְ לְשׁוֹן יָחִיד, לֹא רָצָה לְבָרֵךְ אֶלָּא אֶחָד, וְנִתְכַּוֵּן עַל עַצְמוֹ, וְרָעָה עֵינוֹ בִּשְׁאָר הַמְּבָרְכִים. וְאָמַר אֹרְרֶיךָ אָרוּר נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין כָּל אוֹרְרָיו אֲרוּרִים, וּבָא לְמַעֵט עַצְמוֹ מֵהָאֲרִירָה. וְאוּלַי כִּי לְרָעָה נִתְכַּוֵּן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: מְבָרֲכֶיךָ יִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו וְתִהְיֶה בָּרוּךְ, וְאוֹרְרֶיךָ יִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו וְתִהְיֶה וְגוֹ׳, וְהֶעֱרִים הָרָשָׁע בָּזֶה לְקַיֵּם אִם יְקַלְּלֵם אַחַר כָּךְ, וְלָזֶה הִקְדִּים מַאֲמַר בָּרוּךְ לְאָרוּר לְהַעֲמִידָם בְּאָרוּר חָס וְשָׁלוֹם, וַה׳ הֵשִׁיב גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְנִתְקַיְּמָה בּוֹ הַקְּלָלָה וְנִתְאָרֵר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צ.) בִּלְעָם אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

פסוק י

וַיִּחַר אַף וְגוֹ׳ וַיִּסְפֹּק וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: חָרָה אַפּוֹ וְשִׁכֵּךְ רָגְזוֹ בִּסְפִיקַת כַּפָּיו.

בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ. פֵּרוּשׁ, בֵּרַכְתָּ בְּרָכָה שֶׁאֵין בָּהּ קְלָלָה, וְהָרְאָיָה שֶׁאָמַרְתָּ ״מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר״, וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהָרַע, לֹא הִרְגִּישׁ בָּלָק בְּכַוָּנָה זוֹ.

פסוק יא

וְעַתָּה בְּרַח וְגוֹ׳. גָּזַר עָלָיו אַרְבָּעָה דְּבָרִים: א׳, שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב אֶלָּא יֵלֵךְ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְעַתָּה. ב׳, שֶׁיֵּלֵךְ בִּמְרוּצָה כְּבוֹרֵחַ, וְהוּא אָמְרוֹ בְּרַח. ג׳, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַחַר עִמּוֹ לְלַוֹּתוֹ אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לְךָ. ד׳, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ מֵעִיר זוֹ לְעִיר אַחֶרֶת מֵעָרֵי מוֹאָב אוֹ מִדְיָן אֶלָּא לִמְקוֹמוֹ פְּתוֹרָה, וְהוּא אָמְרוֹ אֶל מְקוֹמֶךָ. וּלְפִי שֶׁכָּל זֶה הוּא זִלְזוּל לְבִלְעָם וְהוּא הֵפֶךְ מַה שֶׁשָּׁלַח לוֹ (במדבר כב:יז) ״כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד״, לָזֶה אָמַר לוֹ ״אָמַרְתִּי כַּבֵּד״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ ה׳ מִכָּבוֹד פֵּרוּשׁ, כָּל מַה שֶׁעָשָׂה ה׳ שֶׁלֹּא הִנִּיחֲךָ לְקַלְּלָם אֵינוֹ אֶלָּא לְתַכְלִית דָּבָר זֶה שֶׁהוּא לְמָנְעֲךָ מֵהַכָּבוֹד.

וְסָתַר בִּלְעָם טַעֲנָתוֹ כִּי שֶׁקֶר בְּפִיו, הֲלֹא גַּם לְמַלְאָכֶיךָ דִּבַּרְתִּי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וְאַף עַל פִּי כֵן סָבַרְתָּ וְקִבַּלְתָּ וְשָׁלַחְתָּ לִי ״כִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ״. וְכָפַל לוֹמַר ״מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ מַלְאָכֶיךָ וּמוּבָן הַדָּבָר שֶׁהוּא שְׁלָחָם, נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר מַלְאָכֶיךָ עַל הַמַּלְאָכִים הָרִאשׁוֹנִים, וְאָמְרוֹ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ נִתְכַּוֵּן אֶל מַלְאָכִים שֶׁשָּׁלַח פַּעַם שְׁנִיָּה. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר פֵּרוּשׁ לֹא דִּבַּרְתִּי הַדְּבָרִים לְבַד אֶלָּא צִוִּיתִים לֵאמֹר לְךָ.

פסוק יד

וְעַתָּה הִנְנִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הִנֵּה הוּא מוּכָן לְקַיֵּם גְּזֵרַת מֶלֶךְ לָלֶכֶת בָּעֵת הַהִיא. וְאָמַר לְשׁוֹן יָחִיד כְּנֶגֶד מַה שֶׁרָמַז לוֹ בְּתֵיבַת ״לְךָ״ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, וְאָמַר לְעַמִּי כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר לוֹ ״אֶל מְקוֹמֶךָ״, אֲבָל כְּנֶגֶד פְּרָט הַבְּרִיחָה לֹא הוֹדָה לוֹ כִּי לֹא חָשׁ לִירֹא מִמֶּנּוּ כִּי כַּשְׁפָן גָּדוֹל הָיָה, וְצֵא וּלְמַד (מדרש הגדול לא,ח) כַּמָּה נִתְעַצְּמוּ עִמּוֹ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּהֲרִיגָתוֹ וּמִכָּל שֶׁכֵּן זוּלָתָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ עֲשׂוֹת עִמּוֹ רָעָה.

אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳ בְּאַחֲרִית וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁרָצָה לְגַלּוֹת לוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יְאַבְּדוּ וִיקַעְקְעוּ בֵּיצָתָם שֶׁל מוֹאָב, וְגַם בָּלָק אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה רוֹאֶה דָּבָר זֶה בַּצִּפּוֹר כִּי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִמְחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, לָזֶה אָמַר לוֹ כִּי מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. וְטַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לְהוֹדִיעוֹ דָּבָר זֶה, לְפִי שֶׁבָּא לְיַעֲצוֹ עֲצַת הַפְקָרַת בְּנוֹתֵיהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קו.) בְּפֵרוּשׁ אָמְרוֹ ״לְכָה אִיעָצְךָ״, לָזֶה חָשׁ שֶׁיֹּאמַר אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיֵּצְאוּ נְשֵׁיהֶם לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים לְאַבְּדָם, הֲלֹא כָּל הַיּוֹצֵא יִדָּקֵר. לָזֶה הוֹדִיעוֹ כִּי לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ עַם הַזֶּה לְעַמְּךָ, וִיכוֹלִין נְשֵׁיהֶם לָצֵאת לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לַעֲצָתוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר לְעַמְּךָ, לוֹמַר דַּוְקָא לְעַמְּךָ שֶׁהֵם מוֹאָב שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם הוּא שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ לָהֶם דָּבָר אֶלָּא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, וּלְמַעֵט בָּלָק כִּי פֶּתַע יִשָּׁבֵר, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה דִּכְתִיב (במדבר לא,ח) ״וְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן״ וְגוֹ׳ וְהוּא אֶחָד מֵהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כ).

פסוק טו

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וְגוֹ׳. פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (במדבר כג:ז) שֶׁכָּל דְּבָרָיו אֵינָם אֶלָּא דֶּרֶךְ מָשָׁל, וְגַם לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם יָכוֹל לְהִתְפָּרֵשׁ גַּם כֵּן כָּאן.

פסוק יז

אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה וְגוֹ׳. כָּפַל הַדְּבָרִים בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת, גַּם כָּפַל לוֹמַר דָּרַךְ כּוֹכָב וְגוֹ׳ וְקָם שֵׁבֶט וְגוֹ׳, גַּם כָּפַל לוֹמַר וּמָחַץ וְגוֹ׳ וְקַרְקַר וְגוֹ׳. כָּל הַנְּבוּאָה בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ נֶאֶמְרָה, וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק ״בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה״ – זָכוּ אֲחִישֶׁנָּה, לֹא זָכוּ בְּעִתָּהּ, וְהוּא רָחוֹק מֻפְלָג, וְזֶה לְךָ הָאוֹת הֵן אָנוּ בִּתְחִלַּת מֵאָה הַשִּׁשִּׁית לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וּכְנֶגֶד שְׁנֵי קִצִּים אֵלּוּ דִּבֵּר הַכָּתוּב. כְּנֶגֶד אִם זָכוּ אָמַר אֶרְאֶנּוּ, פֵּרוּשׁ לְדָבָר שֶׁאֲנִי עָתִיד לוֹמַר אֲבָל אֵינוֹ עַתָּה בַּזְּמַן הַזֶּה אֶלָּא בִּזְמַן אַחֵר, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵינוֹ רָחוֹק כָּל כָּךְ, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (דברים רבה ב,כג) אִם הָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה כַּמִּצְטָרֵךְ הָיוּ נִגְאָלִים מִיָּד אֲפִלּוּ לֹא יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם אֶלָּא יוֹם אֶחָד בַּגָּלוּת, דִּכְתִיב ״יַעַנְךָ ה׳ בְּיוֹם צָרָה״. וּכְנֶגֶד קֵץ ״בְּעִתָּהּ״ אָמַר אֲשׁוּרֶנּוּ כְּמוֹ שֶׁצּוֹפֶה מֵרָחוֹק, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא קָרוֹב כִּי הַקֵּץ שֶׁל בְּעִתָּהּ אָרוֹךְ עַד לִמְאֹד בַּעֲווֹנוֹת. וְאָמְרוֹ דָּרַךְ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, זֹאת הִיא הַנְּבוּאָה שֶׁאָמַר עָלֶיהָ ״אֶרְאֶנּוּ״ וְגוֹ׳.

וְכֶפֶל הָעִנְיָן וְשִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צח.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה הַדָּבָר מֻפְלָא בְּמַעֲלָה וְיִתְגַּלֶּה הַגּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל מִן הַשָּׁמַיִם בְּמוֹפֵת וְאוֹת, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (ח״א קיט. וח״ג ריב:), מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה מִצַּד הַקֵּץ וְאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לָהּ תִּהְיֶה בְּאֹפֶן אַחֵר, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (זכריה ט:ט) שֶׁהַגּוֹאֵל יָבֹא ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן כְּנֶגֶד גְּאֻלַּת ״אֲחִישֶׁנָּה״, שֶׁהִיא בְּאֶמְצָעוּת זְכוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה״, אָמַר דָּרַךְ כּוֹכָב, שֶׁיִּזְרַח הַגּוֹאֵל מִן הַשָּׁמַיִם, גַּם רָמַז לַכּוֹכָב הַיּוֹצֵא בְּאֶמְצַע הַשָּׁמַיִם לְנֵס מֻפְלָא, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (שם). וּכְנֶגֶד גְּאֻלַּת ״בְּעִתָּהּ״ שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״, אָמַר וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיָּקוּם שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּדֶרֶךְ הַקָּמִים בָּעוֹלָם דֶּרֶךְ טֶבַע, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דניאל ד:יד) ״וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים עֲלַהּ״, שֶׁיָּבֹא עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְיָקוּם וְיִמְלֹךְ וְיַעֲשֶׂה מַה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסָמוּךְ.

וְטַעַם שֶׁיִּעֵד גְּאֻלַּת ״אֲחִישֶׁנָּה״ שֶׁהִיא כְּכוֹכָב לְיַעֲקֹב, וּגְאֻלַּת ״בְּעִתָּהּ״ שֶׁהִיא עָנִי וְכוּ׳ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם כִּתּוֹת הַצַּדִּיקִים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהַמּוּשָּׂג לְגֶדֶר זֶה שֶׁל בִּיאַת הַגּוֹאֵל כְּכוֹכָב הוּא כְּשֶׁתִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה מִפְּאַת גֶּדֶר הַבֵּינוֹנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם וְיָבֹא בִּזְכוּתָם, וְהוּא אָמְרוֹ דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב, אֲבָל בִּיאָתוֹ בְּדֶרֶךְ ״וְקָם שֵׁבֶט״ זֶה יִהְיֶה כְּשֶׁלֹּא יֵטִיבוּ מַעֲשֵׂיהֶם כַּת הַבֵּינוֹנִים וְלֹא יָבֹא אֶלָּא מִפְּאַת כַּת הַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל:

עוֹד רָמַז בְּמַאֲמַר דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב עַל מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד הָרָמוּז בַּכּוֹכָב כַּנִּזְכָּר, וְאָמְרוֹ וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל יִרְמֹז עַל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּגֶדֶר שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים יַעֲקֹב, לֹא יָאִיר לָהֶם אֶלָּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, אֲבָל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם יָמוּת בְּמִלְחָמָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ רוֹמִילוּס, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב.). אֲבָל אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ כֻּלָּן צַדִּיקִים, שֶׁבְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנּוּ, אָז אֲפִלּוּ אוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁהוּא מָשִׁיחַ הַבָּא מֵאֶפְרַיִם – וְקָם, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה לוֹ תְּקוּמָה לִפְנֵי אוֹיְבָיו וְלֹא יַהַרְגֶנּוּ רוֹמִילוּס. וְתִמְצָא שֶׁצִּוּוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל (עץ חיים שער העמידה) לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתֵנוּ כְּשֶׁאָנוּ אוֹמְרִים ״לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ״ וְגוֹ׳ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם שֶׁלֹּא יִהְיֶה נֶהֱרָג בַּמִּלְחָמָה.

וְאָמְרוֹ וּמָחַץ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם (בראשית רבה מד,כג) שֶׁאָמְרוּ כִּי שְׁלֹשָׁה עַמִּים אֲשֶׁר אָמַר ה׳ לְאַבְרָהָם לְבַד מֵהַשִּׁבְעָה שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְפֶרֶק הֶשֵּׂג יַד יִשְׂרָאֵל, הֵם עַמּוֹן וּמוֹאָב וֶאֱדוֹם, וְהֵם הָרְמוּזִים בְּמַאֲמַר קֵינִי קְנִזִּי קַדְמוֹנִי, וְהוּא אָמְרוֹ וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב פֵּרוּשׁ, הַמָּשִׁיחַ הָאָמוּר יְאַבֵּד מוֹאָב וְלֹא יַשְׁאִיר לוֹ פֵּאָה בְּכָל זָוִיּוֹתָיו, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר פַּאֲתֵי.

אוֹ יִרְמוֹז שֶׁיַּקְדִּים דָּוִד וְיִמְחָצֵם וִימַדְּדֵם, וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְאַבֵּד פְּאוֹתָיו הַנִּשְׁאָרִים מֵהֶם. וּכְנֶגֶד עַמּוֹן אָמַר וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת, וְיִחֲסָם לְשֵׁת לְפִי שֶׁהֵם חֲשׂוּפֵי שֵׁת, וּלְפִי שֶׁשְּׁמָם יֵשׁ בּוֹ מִדַּת בּוֹשֶׁת אָמַר ״וְקַרְקַר״ וְלֹא אָמַר ״וּמָחַץ״:

אוֹ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִכְלָלוּת כָּל הָאוּמּוֹת, שֶׁכֻּלָּן בָּאוּ מִשֵּׁת, וּמִכְּלָלָם הֵם עַמּוֹן. וְטַעַם שֶׁפֵּרַט מוֹאָב, לְפִי שֶׁהֵם שָׁלְחוּ אַחֲרָיו וְעִמָּהֶם הוּא מְדַבֵּר, לָזֶה בֵּאַר הַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים לָהֶם בִּפְרָטוּת.

וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא אֵין לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא עֶשֶׂר אֻמּוֹת, וְלָמָּה אָמַר ״כָּל בְּנֵי שֵׁת״? הוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְגוֹ׳, וּמֵעַתָּה כָּל בְּנֵי שֵׁת שֶׁבָּאוּ לְזַכּוֹתָם יִטָּהֲרוּ לָנוּ בֶּאֱדוֹם, וְלָזֶה וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת וְלֹא אָמַר ״וּמָחַץ״, כִּי לֹא יִתְאַבְּדוּ כָּל הָאֻמּוֹת לֶעָתִיד לָבֹא, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בַּנְּבוּאָה (ישעיהו ס״ה:כ׳) ״הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה״ וְגוֹ׳:

פסוק יח

אוֹיְבָיו. פֵּרוּשׁ, אֱדוֹם וְשֵׂעִיר, וְאָמְרוֹ יְרֵשָׁה פֵּרוּשׁ: שֶׁלֹּא תִבָּנֶה עוֹד וְלֹא תִהְיֶה לָהֶם תְּקוּמָה כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת שֶׁיִּחְיוּ מֵהֶם כָּאָמוּר. וְנָתַן טַעַם לְפִי שֶׁהֵם אוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (תהילים קלז:ז) ״זְכֹר ה׳ לִבְנֵי אֱדוֹם״ וְגוֹ׳, לָזֶה מַכָּתָם יְתֵרָה עַל כָּל בְּנֵי שֵׁת.

וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל. פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת אִבּוּד אֱדוֹם וּשְׁאָר בְּנֵי שֵׁת יַעֲשׂוּ יִשְׂרָאֵל חַיִל. פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר בָּלַע ס״מ וּשְׁאָר הָעַמִּים יוֹצִיאוּ בָּלְעוֹ מִפִּיו, וּלְפִי שֶׁנִּיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הֵם מְלוּכְלָכִים כְּשֶׁהֵם תּוֹךְ הַקְּלִיפָּה, וּכְשֶׁהֵם מִתְבָּרְרִים וְיוֹצְאִים מִמֶּנָּה הֵם נִתְקָנִים, לָזֶה אָמַר עֹשֶׂה חָיִל לְשׁוֹן תִּקּוּן לַחַיִל אֲשֶׁר הָיָה בָּלוּעַ בָּהֶם:

פסוק יט

וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב. רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא אָמַר שֶׁעַל יוֹאָב הוּא אוֹמֵר. וְרַשִׁ״י זַ״ל פֵּרֵשׁ עַל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּדְבָרָיו עִקָּר, כִּי לְדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים מַאֲמָר זֶה לְמַאֲמַר ״וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה״ שֶׁהוּא עִנְיַן הַמָּשִׁיחַ. וּלְדִבְרֵי רַשִׁ״י זַ״ל, הֲגַם שֶׁכְּבָר אָמַר ״וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת״ וְכָלַל כָּל שֶׁיָּצְאוּ מִשֵּׁת בֶּן אָדָם הָרִאשׁוֹן, בָּא לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ מֵהָאֻמּוֹת אַחַר ״וְקַרְקַר״ וְגוֹ׳, כַּמּוּבָן גַּם כֵּן מִמַּשְׁמָעוּת ״וְקַרְקַר״ שֶׁלֹּא יְאַבֵּד כֻּלָּם כְּמַאֲמָרָם זַ״ל (פסחים סח.), אַף עַל פִּי כֵן לֹא תִהְיֶה מֶמְשָׁלָה מֵהֶם אֶלָּא מִיַּעֲקֹב, וְהוּא אָמְרוֹ וְיֵרְדְּ פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן מַלְכוּת, מִיַּעֲקֹב, פֵּרוּשׁ מִיַּעֲקֹב לְבַד תִּהְיֶה.

וְאָמְרוֹ וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר, פֵּרוּשׁ, לֹא מֶלֶךְ לְבַד הוּא שֶׁיִּהְיֶה מִיַּעֲקֹב וְלֹא מֵהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ שָׂרִיד שֶׁהוּא מֶמְשָׁלָה לְמַטָּה מֵהַמַּלְכוּת יֹאבַד מֵהֶם, וְלֹא יָרִים מֵהֶם עוֹד רֹאשׁ.

פסוק כ

רֵאשִׁית וְגוֹ׳ וְאַחֲרִיתוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: רֵאשִׁית גּוֹיִם שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְאַבֵּד, לֹא נִצְטַוּוּ תְּחִלָּה אֶלָּא עַל עֲמָלֵק, שֶׁכֵּן כְּתִיב (שמות י״ז:י״ד) ״כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן וְגוֹ׳ מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק״, וְזֶה הָיָה סָמוּךְ לִיצִיאָתָם מִמִּצְרַיִם, וְהָיוּ לוֹחֲמִים וְהוֹלְכִים בּוֹ. שָׁאוּל עָשָׂה בּוֹ מַה שֶׁעָשָׂה, בִּימֵי מָרְדְּכַי עָשׂוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מַה שֶׁעָשׂוּ, וְאָמַר וְאַחֲרִיתוֹ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יַעֲמֹד עַל פֶּרֶק סוֹף הַכִּלָּיוֹן אֶלָּא עֲדֵי אוֹבֵד, פֵּרוּשׁ, עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְאַבֵּד הָאֻמּוֹת אָז תִּהְיֶה אַחֲרִיתוֹ שֶׁל עֲמָלֵק לְהַכְרִית.

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: רֵאשִׁית גּוֹיִם – פֵּרוּשׁ, ״רֵאשִׁית״ לְשׁוֹן מַעֲלָה וַחֲשִׁיבוּת הוּא עֲמָלֵק לְכָל הַגּוֹיִם, וְיִהְיֶה עוֹמֵד בְּמַעֲלָה זוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְפֶרֶק כִּלְיוֹנוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וְאַחֲרִיתוֹ – פֵּרוּשׁ, גַּם כִּי יִהְיֶה רֵאשִׁית גּוֹיִם – עֲדֵי אוֹבֵד, וְיֵשׁ שֶׁבַח לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּגִּיעַ בְּיָדָם בְּפֶרֶק גְּדֻלָּתוֹ. וְכֵן אָמַר וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְגוֹ׳ וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל לְמָנָה.

פסוק כא

וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וְגוֹ׳. זֶה יִתְרוֹ, וְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר הִיא עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא טו.) ״אֵיתָן״ זֶה אַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם הָיָה גֵּר צֶדֶק רִאשׁוֹן וְעַל שְׁמוֹ נִקְרָאִים כָּל הַגֵּרִים אַבְרָהָם, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כז,ו) שֶׁיִּתְרוֹ נִתְגַּיֵּר, לָזֶה אָמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ פֵּרוּשׁ מוֹשָׁבְךָ הוּא כְּנֶגֶד אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא אֵיתָן. וְאָמְרוֹ וְשִׂים בַּסֶּלַע וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, וְעוֹד לְךָ שֶׁשַּׂמְתָּ קִנְּךָ בַּסֶּלַע, פֵּרוּשׁ קִנְּךָ הוּא בִּתּוֹ שֶׁנָּתַן לְמֹשֶׁה, וְיִחֵס מֹשֶׁה לַסֶּלַע לְפִי שֶׁהָיָה תַּקִּיף בַּתּוֹרָה וְעֹז מֶלֶךְ. גַּם סֶלַע יִרְמֹז לַתּוֹרָה כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (תיקוני זוהר כא) וְנִקְרָא מֹשֶׁה עַל שְׁמָהּ.

פסוק כב

כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, נִסְתַּכֵּל בַּקּוֹרוֹת אֲשֶׁר יְכוֹלִין לְהַגִּיעוֹ לְקֵינִי, וְאָמַר ״עַד מָה״, פֵּרוּשׁ, עַד מָה יִהְיֶה שִׁעוּר אֲשֶׁר תָּבֹאנָה עָלָיו מֵהַצָּרוֹת, אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּשְׁלֹט עָלָיו אַשּׁוּר שֶׁהוּא סַנְחֵרִיב וְיוֹלִיכֶנּוּ בַּשִּׁבְיָה.

פסוק כג

מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל. רַזַ״ל (סנהדרין קו.) דָּרְשׁוּ בָּזֶה שְׁתֵּי דְּרָשׁוֹת, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם. וְנִרְאֶה לִי הַכָּתוּב עַל פִּי הַקְדָּמָה מִדִּבְרֵי הַזֹּהַר, כִּי סִבַּת גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה אֲשֶׁר שָׁם נְתוּנִים בְּיוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא, וְהוּא מַה שֶׁרָמְזוּ בַּפָּסוּק (קהלת ח:ט) ״עֵת אֲשֶׁר יִשְׁלֹט הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע לוֹ״, פֵּרוּשׁ לְרַע לוֹ לַשּׁוֹלֵט, כִּי יִתְבָּרֵר מִמֶּנּוּ חֵלֶק הַטּוֹב וְיִגָּמֵר בּוֹ חֵלֶק הָרַע שֶׁיֵּשׁ בְּשֶׁכְּנֶגְדּוֹ בַּנִּשְׁלָט. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ פְּעָמִים רַבּוֹת כִּי בְּהֶעְדֵר חֵלֶק הַטּוֹב מֵהָאָדָם זֶה הוּא כִּלְיוֹנוֹ, כִּי הוּא דָּבָר הַמַּעֲמִיד וְהַמְּחַיֶּה, כִּי בְּחִינַת הָרַע מֵת תִּקָּרֵא. וּמֵעַתָּה יְכַוֵּן הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לְפִי שֶׁקָּדַם וְהִזְכִּיר שְׁבִיַּת אַשּׁוּר, הוֹדִיעָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַעֲשֵׂה שְׁבִיַּת עַם קְדוֹשׁוֹ שֶׁהֵם גּוֹלִים בָּאֲרָצוֹת, וְאָמַר אוֹי לָאוּמּוֹת מִשֻּׂמוֹ אֵל, פֵּרוּשׁ הָאוֹיֵב יְסוֹבֵב לָהֶם שִׂימַת אֵלֶּה בְּתוֹכָם, כִּי כָּל מָקוֹם יָשִׂים ה׳ יִשְׂרָאֵל שָׁמָּה הֵם מוֹצִיאִים מֵהֶם כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה הַמַּעֲמִידָם וְהַמְּחַיֶּה אוֹתָם, וְהוּא מַאֲמַר עַצְמוֹ ״עֵת אֲשֶׁר יִשְׁלֹט וְגוֹ׳ לְרַע לוֹ״ שֶׁל הַשּׁוֹלֵט.

פסוק כה

וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֶךְ. פֵּרוּשׁ, לֹא פָּנָה לְבֵית אַכְסַנְיָתוֹ אֶלָּא הָלַךְ תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהֻצְרַךְ לוֹמַר וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקוֹמוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַיֵּלֶךְ לִמְקוֹמוֹ״ לְהָעִירְךָ שֶׁהָלַךְ בְּקוּמוֹ וְלֹא נִתְעַכֵּב, שֶׁאִם הָיָה אוֹמֵר ״וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ לִמְקוֹמוֹ״ הָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁמּוֹדִיעֲךָ שְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ וַיָּקָם, ב׳ וַיֵּלֶךְ לִמְקוֹמוֹ, וְאֵין יָדוּעַ אִם בְּקוּמוֹ הָלַךְ. לָזֶה אָמַר ״וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ״ לְהָעִירְךָ שֶׁהָלַךְ בְּקוּמוֹ, וּמוֹדִיעֲךָ עוֹד שֶׁחָזַר לִמְקוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ בָּלָק. וְאָמְרוֹ וְגַם בָּלָק הָלַךְ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא עָמַד עִמּוֹ לְלַוּוֹתוֹ בְּקוּמוֹ מִלְּפָנָיו.

עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁבָּלָק גַּם הוּא לֹא עָמַד עוֹד בְּמַלְכוּתוֹ שָׁם, לְפִי שֶׁיָּדְעוּ מוֹאָב מִדִּבְרֵי בִּלְעָם כִּי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ לָהֶם, אִם כֵּן בְּהִבָּטֵל הַסִּבָּה יִבָּטֵל הַמְסֻבָּב, וְהֶעֱמִידוּהוּ מִמְּלוֹךְ עֲלֵיהֶם, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ שֶׁבָּא בּוֹ לְמִדְיָן, וְהָרְאָיָה שֶׁשָּׁם נִמְצָא בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן וְנֶהֱרַג (במדבר לא:ח).

פרק כה

פסוק א

וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה צֹרֶךְ בְּהוֹדָעַת מַאֲמָר זֶה, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה, תנחומא) הֵעִירוּ בָּזֶה וְאָמְרוּ כִּי לְהוֹדִיעֲךָ בָּא כִּי זֶה סִבָּה לִזְנוּת וְכוּ׳, לְפִי שֶׁהַמָּקוֹם מִטִּבְעוֹ לְעוֹרֵר טֶבַע הַתַּאֲוָה הַבַּהֲמִית. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁהַכָּתוּב יָעִיד סִבַּת הַזְּנוּת שֶׁהָיְתָה לְפִי שֶׁיָּצְאוּ הָעָם לְטַיֵּל חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְשָׁם נִמְצְאוּ בְּנוֹת מוֹאָב, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, פֵּרוּשׁ בְּמָקוֹם שֶׁהָיוּ מְטַיְּלִים בּוֹ חוּץ לְמַחֲנֵיהֶם, וְשִׁטִּים הוּא לְשׁוֹן טִיּוּלִים כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר יא:ח) ״שָׁטוּ הָעָם״, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֵין שַׁיִט אֶלָּא לְשׁוֹן טִיּוּל. וְזֶה סִבַּת ״וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת״.

וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב. אָמְרוֹ וַיָּחֶל לְשׁוֹן חִלּוּל, שֶׁנִּתְחַלֵּל לִזְנוֹת, פֵּרוּשׁ לְפִי שֶׁזָּנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכָר. וְאָמַר אֶל בְּנוֹת וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה ותנחומא שם) שֶׁהָיוּ תּוֹבְעִים אוֹתָם לַעֲבֵרָה וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם הִשְׁתַּחֲוֵה לָזֶה וְגוֹ׳, וְהָיוּ מִשְׁתַּחֲוִים אֶל אֲשֶׁר הָיוּ אוֹמְרִים לָהֶם בְּנוֹת מוֹאָב, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֶל בְּנוֹת״ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר הָעָם, לִשְׁלוֹל הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יִתְכַּנּוּ.

פסוק ב

וַתִּקְרֶאןָ לָעָם. הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר ״הָעָם״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״וַתִּקְרֶאןָ לָהֶם״, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁקָּרְאוּ לְאוֹתָם שֶׁלֹּא יָצְאוּ לָשׁוּט מֵאָהֳלֵיהֶם, הָלְכוּ הֵם אֶצְלָם וְקָרְאוּ לָהֶם. אוֹ יִרְצֶה, כִּי מִלְּבַד מַה שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים אֶחָד אֶחָד, הוֹסִיפוּ לִקְרֹא לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ בִּכְנוּפְיָא לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וְכוּ׳:

לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן. וַהֲגַם שֶׁאָמַר (סנהדרין סד.) שֶׁפְּעוֹר אֵין בַּעֲבוֹדָתוֹ זְבִיחָה אֶלָּא בְּהַתְרָזַת הַלִּכְלוּךְ לְמוּל פָּנָיו, וּמִן הַסְּתָם לֹא זָבְחוּ לוֹ, אוּלַי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים שִׂמְחָה בְּבָשָׂר לִכְבוֹדוֹ, אוֹ אוּלַי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים כֵּן כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בְּמַאֲכָלִים לְהַתְרִיז כְּנֶגְדּוֹ בְּרִבּוּי יְצִיאַת הַטִּנּוּף.

וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְגוֹ׳ וַיִּצָּמֶד. פֵּרוּשׁ, זוֹ סִבַּת הִשְׁתַּחֲוָיָיתוֹ שֶׁנִּצְמַד וְגוֹ׳. עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין סד.) שֶׁבַּעַל פְּעוֹר מַאֲנִיס עוֹבְדָיו.

פסוק ד

וְיָשֹׁב חֲרוֹן וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לְהָשִׁיב חָרוֹן גַּם אַחַר עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, לְפִי שֶׁהַבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה אֵין מַעֲנִישִׁים אֶלָּא לְעוֹשִׂים בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה, וְאִם יַעֲשֶׂה ה׳ מִשְׁפָּט יִגּוֹף גַּם עוֹשִׂים בְּלֹא עֵדִים וּבְלֹא הַתְרָאָה, וּכְשֶׁיֵּצֵא הַמַּשְׁחִית יַשְׁחִית גַּם לְחוֹשְׁבֵי מַחְשְׁבוֹת רַע, לָזֶה אָמַר לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּבָזֶה יָשׁוּב חֲרוֹן אַפּוֹ לְבַל יַשְׁחִית עוֹבְדֶיהָ בְּלֹא עֵדִים וּבְלֹא וְכוּ׳ וְיָשׁוּבוּ וְיִחְיוּ.

פסוק ח

וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם וְגוֹ׳. קָשֶׁה, בִּשְׁלָמָא דְּקִירַת אִישׁ יִשְׂרָאֵל כְּמִשְׁפַּט הַהֲלָכָה שֶׁקַּנָּאִים פּוֹגְעִים בּוֹ, אֲבָל הָאִשָּׁה אֵינָהּ חַיֶּבֶת מִיתָה וְאֵינָהּ מְצֻוָּה, וְאִם עַל חֲשָׁשַׁת הֱיוֹתָהּ אֵשֶׁת אִישׁ לֹא הָיְתָה נֶהֱרֶגֶת עַל הַסָּפֵק. וְאֶפְשָׁר שֶׁדָּן בָּהּ מִשְׁפַּט הַבְּהֵמָה, דִּכְתִיב (ויקרא כ:טו-טז) ״וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ״, וּכְתִיב (יחזקאל כג:כ) ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״.

וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה לֹא הָרְגוּ יִשְׂרָאֵל הַמִּדְיָנִית מִקּוֹדֶם, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מֵעַם שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם? וְאֶפְשָׁר לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁלְחוּ לָהֶם יִשְׂרָאֵל קְרִיאַת שָׁלוֹם (דברים כ:י), וַהֲגַם שֶׁלְּבַסּוֹף גַּם כֵּן לֹא שָׁלְחוּ לָהֶם, זֶה הָיָה אַחַר מַעֲשֶׂה כִּי צִוָּה ה׳ ״צָרוֹר״ וְגוֹ׳ (במדבר כה:יז). אוֹ אוּלַי שֶׁלֹּא הָיוּ מַכִּירִים אוֹתָהּ וְחָשְׁבוּ כִּי הִיא מוֹאָבִית וְלֹא מִדְיָנִית, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיוּ רְגִילִים אֶצְלָם לְהַכִּירָם, אוֹ הָיָה מַלְבּוּשָׁם כְּמַלְבּוּשׁ מוֹאָב. וְאָמְרוֹ ״הַמִּדְיָנִית״, הוּא דִּבְרֵי הַכָּתוּב.

חסלת פרשת בלק

פסוק י

לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת לְמִי יֹאמַר, אִם לְפִנְחָס – לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אַחַר כָּךְ ״לָכֵן אֱמֹר״, שֶׁכְּבָר אָמַר שֶׁיֹּאמַר לוֹ הַדְּבָרִים, וְעוֹד סֵדֶר הַדְּבָרִים יַגִּיד שֶׁלֹּא כֵן הוּא.

וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בָּזֶה שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל דְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בָּעִנְיָן, וְהַכַּוָּנָה כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ מִפְעָל טוֹב שֶׁעָשָׂה לָהֶם פִּנְחָס וְלֹא יִשְׂנָאוּהוּ בִּשְׁבִיל הֲרִיגַת הַנָּשִׂיא, וּבְמַה שֶׁנִּמְשַׁךְ מִסִּבָּתוֹ שֶׁחָבַט הַמַּלְאָךְ מֵהֶם מַה שֶׁחָבַט, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פב:) כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ:

פסוק יא

פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לְיַחֲסוֹ, וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן שֶׁיִּזָּכְרוּ אֲבוֹתָיו לְטוֹבָה. וְעוֹד נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַשְׁלִים יִשְׂרָאֵל עִם אַהֲרֹן שֶׁסִּבֵּב נְפִילָה גְּדוֹלָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת הָעֵגֶל, דִּכְתִיב (שמות לב:לה): ״וַיִּגֹּף ה׳ אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן״. הֲרֵי עָמַד פִּנְחָס בֶּן בְּנוֹ וּפָדָה נֶפֶשׁ כָּל יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְלָזֶה יִחֲסוֹ עַד אַהֲרֹן, וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ (תנא דבי אליהו רבה פרק יג) שֶׁהָיָה אַהֲרֹן עוֹמֵד וּמְתַקֵּן וְהָיָה מְלַמֵּד כָּל יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְכוּ׳, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָיָה נֶחְשָׁב עַל אַהֲרֹן הַקִּלְקוּל שֶׁגָּרַם בְּמִיתַת עַם רָב וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְתַקֵּן מַה שֶׁנִּפְרַץ, וְכָאן רָמַז ה׳ כִּי פִּנְחָס שִׁלֵּם בְּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה.

הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי. כַּוָּנַת הוֹדָעַת דָּבָר זֶה אוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁהַשֵּׁם הֵשִׁיב אֶת חֲמָתוֹ בְּלֹא אֶמְצָעוּת זְכוּת אֲשֶׁר כָּפָה מִדַּת הַדִּין, וְיֵצֵא מִזֶּה שֶׁיַּחְשֹׁב מֹשֶׁה כִּי הַשֵּׁם מִתְנַהֵג בְּסֵדֶר זֶה, לָכֵן הוֹדִיעַ הַשֵּׁם כִּי פִּנְחָס הוּא שֶׁהָיָה סִבָּה לְהָשִׁיב חֵמָה, וְהוּא אָמְרוֹ הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי וְלֹא מֵעַצְמָהּ שָׁבָה.

מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁיָּצְתָה הַחֵמָה וְהָיְתָה עֲלֵיהֶם, הֱשִׁיבָהּ מֵעֲלֵיהֶם, וְזֶה שֶׁבַח גָּדוֹל. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר מַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּגֶדֶר הַפְּעֻלָּה עַצְמָהּ, שֶׁהֵסִיר כַּעַס ה׳, כִּי הַכַּעַס הוּא עָנָף הַיָּגוֹן וְהַדַּאֲבוֹן, וְיִהְיֶה לַה׳ נַחַת רוּחַ הַרְבֵּה מֵהֲשָׁבַת חֵמָה.

בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם. דִּקְדֵּק לוֹמַר קִנְאָתִי, גַּם אָמַר בְּתוֹכָם, בָּא לָתֵת כֹּחַ הַמַּשִּׂיג בּוֹ הֲשָׁבַת חֵמָה, וְאָמַר שֶׁהָיְתָה בְּאֶמְצָעוּת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָאֶחָד שֶׁקִּנֵּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ וְסִכֵּן בְּעַצְמוֹ כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּקַנְאוֹ בְּכִנּוּי. ב׳, שֶׁהָיְתָה הַקִּנְאָה בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי לְבַד לֹא לְאֶמְצָעוּת שׁוּם דָּבָר זוּלָתוֹ, וְזוֹ הִיא מִצְוָה שְׁלֵמָה אֲשֶׁר יִתְרַצֶּה ה׳ בָּהּ יוֹתֵר מִכָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּכִנּוּי לְהַמְּדַבֵּר בָּרוּךְ הוּא. ג׳, שֶׁלֹּא הָיְתָה הַפְּעֻלָּה שֶׁעָשָׂה נֶעֱלֶמֶת מֵעֵינֵי אָדָם אֶלָּא קִדֵּשׁ ה׳ בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין פב.) שֶׁהָיוּ כָּל שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן סָבִיב לָאֹהֶל אֲשֶׁר שָׁם דָּקַר שְׁנֵיהֶם וְהָרַג נְשִׂיאֵיהֶם בִּפְנֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ בְּתוֹכָם:

וְלֹא כִלִּיתִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּתַב הַסִּבָּה שֶׁהִיא ״בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם״ בְּאֶמְצַע שְׁנֵי פְּרָטֵי הַמְּסֻבָּב שֶׁהֵם ״הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי״ וְ״לֹא כִלִּיתִי״ וְגוֹ׳, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״בְּקַנְאוֹ וְגוֹ׳ הֵשִׁיב וְגוֹ׳ וְלֹא כִלִּיתִי״ וְגוֹ׳, אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״הֵשִׁיב וְגוֹ׳ וְלֹא כִלִּיתִי וְגוֹ׳ בְּקַנְאוֹ״ וְגוֹ׳?

אָכֵן נִתְכַּוֵּן לְהָעִיר כִּי הֲשָׁבַת הַחֵמָה אַחַר שֶׁהָיְתָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, גֶּדֶר זֶה לֹא הוּשַׂג אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת הָרְשׁוּמִים בָּעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּסוּק ״בְּקַנְאוֹ״ וְגוֹ׳, אֲבָל לְגַבֵּי מְנִיעַת הַכִּלָּיוֹן שֶׁאָמַר ״וְלֹא כִלִּיתִי״, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה גַּם כֵּן ה׳ מַשְׁאִיר פְּלֵיטָה לְעַמּוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה בַּמַּעֲשֶׂה כָּל שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן, וּבְאֶמְצָעוּת תְּפִלַּת צַדִּיק וְכַדּוֹמֶה מֵהַזְּכוּת יֹאמַר ה׳ לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית ״רַב״ וְגוֹ׳. גַּם לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּאָמְרוֹ ״הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי״ שֶׁהוּא דָּבָר טוֹב בְּגֶדֶר הַפְּעֻלָּה מִצַּד עַצְמָהּ, בְּהֶכְרֵחַ לוֹמַר הַכָּתוּב בְּסֵדֶר זֶה, כִּי אִם הָיָה אוֹמֵר ״הֵשִׁיב״ וְגוֹ׳ ״וְלֹא כִלִּיתִי״ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״בְּקַנְאוֹ״, הָיָה נִשְׁמָע כִּי תַּכְלִית עִנְיָן זֶה שֶׁל הֲשָׁבַת חֵמָה הוּא הַנִּמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא כִּלָּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מוּבָן שֶׁיֵּשׁ מִפְעָל טוֹב בַּהֲשָׁבַת חֵמָה מִצַּד עַצְמָהּ. אֲבָל מֵאָמְרוֹ ״הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי״ וְאָמַר סָמוּךְ לָהּ סִבַּת הַדָּבָר שֶׁהוּא ״בְּקַנְאוֹ״ וְגוֹ׳, זֶה יַגִּיד שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ תַּכְלִית מִפְעָל הַטּוֹב.

פסוק יב

לָכֵן אֱמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״לָכֵן״ אַחַר שֶׁאוֹמֵר בְּסָמוּךְ ״תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא״ שֶׁהוּא גַּם כֵּן מַשְׁמָעוּת מַאֲמַר ״לָכֵן״, וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהוּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ו,ד) אֵין ״לָכֵן״ אֶלָּא שְׁבוּעָה, דִּכְתִיב (שמואל א ג:יד) ״לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי״. וַעֲדַיִן צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לִשְׁבוּעָה. וְלָזֶה יֵשׁ לוֹמַר כִּי הֻצְרַךְ לִשְׁבוּעָה לְחַזֵּק בְּרִית הַשָּׁלוֹם, הֲגַם שֶׁלֹּא יִהְיוּ בָּנָיו רְאוּיִים לְדָבָר זֶה יְקַיֵּם ה׳ אֶת הַשְּׁבוּעָה.

עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זבחים קא:) שֶׁאָמְרוּ כִּי קוֹדֶם מַעֲשֵׂה זִמְרִי לֹא נִתְכַּהֵן פִּנְחָס, לְפִי שֶׁהָיָה מָצוּי וְלֹא נִמְשַׁח, וְאַחַר שֶׁעָשָׂה קִנְאָתוֹ הָיְתָה לוֹ הַכְּהוּנָה. וְהִנֵּה יֵשׁ בְּאוֹפֶן זֶה שְׁנֵי דְּרָכִים: אֶחָד הוּא דֶּרֶךְ מְחִילָה, וְהַשֵּׁנִי דֶּרֶךְ מַתָּנָה. דֶּרֶךְ מְחִילָה הוּא שֶׁיִּמְחוֹל לוֹ ה׳ הַקְּנָס שֶׁקְּנָסוֹ שֶׁלֹּא נִמְשַׁח בִּזְמַן מְשִׁיחַת הַכֹּהֲנִים, וְדֶרֶךְ מַתָּנָה הוּא שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַכְּהוּנָּה מֵחָדָשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְּנָה לְאַהֲרֹן, הֲגַם שֶׁאָבִיו וְאֶחָיו לֹא הָיוּ כֹּהֲנִים. וּכְפִי הַדִּין יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין אִם יִהְיֶה הַדָּבָר דֶּרֶךְ מְחִילָה לְדֶרֶךְ נְתִינָה: דֶּרֶךְ מְחִילָה אֵינָהּ צְרִיכָה קִנְיָן, וְדֶרֶךְ מַתָּנָה צְרִיכָה קִנְיָן, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא קָנוּ מִיָּדוֹ לֹא זָכָה הַמְקַבֵּל בַּמַּתָּנָה אֶלָּא בְּמַה שֶׁכְּבָר הִגִּיעוֹ.

עוֹד יֵשׁ בְּדֶרֶךְ מַתָּנָה שְׁתֵּי רָעוֹת מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם תִּהְיֶה דֶּרֶךְ מְחִילָה, כִּי בְּדֶרֶךְ מְחִילָה אִם יִמְחוֹל לוֹ עַל הַקְּנָס וְיַחְזֹר לִכְהוּנַּת אַהֲרֹן, אַף הוּא בָּטְלוּ הַמְּעוֹרְרִים עַל כְּהוּנָּתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּטְלוּ עַל כְּהוּנַּת אַהֲרֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּדֶרֶךְ מַתָּנָה שֶׁיֶּשְׁנָם לַמְּעוֹרְרִים עָלָיו כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ עַל אַהֲרֹן בַּתְּחִלָּה, וּמַה גַּם שֶׁהָיָה לָהֶם שִׂנְאָה עִמּוֹ לְסִבַּת הֲרִיגַת הַנָּשִׂיא וְכוּ׳, ב׳, שֶׁבְּדֶרֶךְ מַתָּנָה יֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁהַדָּבָר חִדּוּשׁ וְאֵין לְךָ בּוֹ אֶלָּא חִדּוּשׁוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם יִהְיֶה בְּדֶרֶךְ מְחִילָה וְחוֹזֵר לִכְהוּנַּת אַהֲרֹן שֶׁחוֹזֵר הַדָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ וְצֶאֱצָאָיו כְּמוֹתוֹ, נִמְצֵאת אוֹמֵר כִּי בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים דֶּרֶךְ הַמְּחִילָה הוּא הַנָּאוֹת מִדֶּרֶךְ הַמַּתָּנָה: א׳ שֶׁאֵין צָרִיךְ קִנְיָן, ב׳ שֶׁאֵין לָחוּשׁ לַמְּעוֹרְרִים, ג׳ שֶׁתִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת לוֹ וּלְיוֹצְאֵי חֲלָצָיו.

וְהִנֵּה הָאָדוֹן ה׳ נִרְאָה בְּעֵינָיו בָּרוּךְ הוּא לְרוֹמֵם מַעֲלַת פִּנְחָס לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ מַתָּנָה, שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן מִצִּדּוֹ וְלֹא מִצַּד הֶעָנָף שֶׁבָּא מִמֶּנּוּ לְתִפְאֶרֶת לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ בְּדֶרֶךְ מַתָּנָה. וְתִקֵּן אֱלֹהֵי עוֹלָם כָּל הַשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פִּקְפּוּק כְּשֶׁיִּהְיֶה דֶּרֶךְ מַתָּנָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ: כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַרְנוּ מַתָּנָה צְרִיכָה קִנְיָן אָמַר ״לָכֵן״ לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, וּכְנֶגֶד חֲשַׁשׁ הַמְעוֹרְרִים אָמַר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, וּכְנֶגֶד מִיחוּשׁ שֶׁאֵין הַדָּבָר אֶלָּא לְפִנְחָס וְחִדּוּשׁ הוּא אָמַר וְהָיְתָה לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו וְגוֹ׳, שֶׁמַּתָּנָה זוֹ נִתְקַיְּמָה בְּיָדוֹ בִּשְׁבוּעָה מִפִּי הַבּוֹרֵא שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו כְּהוּנַּת עוֹלָם. וּכְבָר הֲעִירוֹתִיךָ בִּשְׁנַיִם וּבִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שֶׁהַכְּהוּנָּה הִיא נֶפֶשׁ הַנִּקְרֵאת כֵּן בִּמְקוֹם הַנְּשָׁמוֹת, וְהִבְטִיחַ ה׳ אֶת פִּנְחָס כִּי יִשְׁתַּלְשֵׁל בְּזַרְעוֹ עָנָף זֶה הַקָּדוֹשׁ הַנִּקְרָא כְּהוּנָּה, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ ״כְּהֻנַּת עוֹלָם״.

פסוק יג

תַּחַת אֲשֶׁר וְגוֹ׳ וַיְכַפֵּר וְגוֹ׳. נָתַן טַעַם לְמָה שֶׁבָּחַר לוֹ יָהּ לְזַכּוֹת הַכְּהוּנָּה לְפִינְחָס בְּתוֹרַת מַתָּנָה מֵה׳, וְלֹא מִכֹּחַ אָבִיו, אָמַר תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו – הוּא עָשָׂה לֵאלֹהָיו וְחָשׁ עַל כְּבוֹדוֹ, גַּם אֱלֹהָיו יְרוֹמְמֵהוּ בְּאֵין צֹרֶךְ לוֹ לֵיהָנוֹת בִּיקָרוֹ מִיקַר אָבִיו. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר שֶׁתִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם וְגַם תִּהְיֶה לְזַרְעוֹ וְגוֹ׳, אָמַר וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – פֵּרוּשׁ, שֶׁעָשָׂה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְהִנִּיחַ לְיִשְׂרָאֵל מֵחֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת, לָזֶה יִהְיֶה לוֹ בְּרִית הַשָּׁלוֹם מֵהֶם. וּכְשֵׁם שֶׁהַהֲטָבָה אֲשֶׁר הֵטִיב בְּכַפָּרַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִיא הֲטָבָה נִמְשֶׁכֶת, שֶׁכָּל דּוֹר וָדוֹר הַבָּא בָּא מִכֹּחַ הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר כִּפֵּר עֲלֵיהֶם, וְלָזֶה כְּמוֹ כֵן תִּהְיֶה נִמְשֶׁכֶת הֲטָבָתוֹ גַּם כֵּן, וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם.

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא,ג?) שֶׁאָמְרוּ פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר הוּא עָתִיד לְבַשֵּׂר עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹן, וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב בַּמֶּה זָכָה לְמַעֲלָה זוֹ לְהָשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עדיות פ״ח מ״ז) אֵין אֵלִיָּהוּ בָּא אֶלָּא לְהַרְבּוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וְהוּא אָמְרוֹ פִּינְחָס וְגוֹ׳ הֵשִׁיב וְגוֹ׳ בְּקַנְאוֹ וְגוֹ׳, כָּפַל לוֹמַר שְׁתֵּי קְנָאוֹת לִרְמֹז לַקִּנְאָה שֶׁקִּנֵּא בִּזְמַן זֶה וְלַקִּנְאָה שֶׁקִּנֵּא פַּעַם שְׁנִיָּה בִּימֵי אַחְאָב, כְּאָמְרוֹ (מלכים א יט:יד) ״קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה׳״, גַּם שָׁם כָּפַל לוֹמַר ״קַנֹּא קִנֵּאתִי״ לִרְמֹז לִשְׁתֵּי קְנָאוֹת, אַחַת בִּימֵי מֹשֶׁה וְאַחַת בִּימֵי אַחְאָב.

לָכֵן אָמַר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם, שֶׁהוּא הַבְּרִית שֶׁכָּרַת עִם הָאָבוֹת לָתֵת לָהֶם עֲשָׂרָה עֲמָמִין, וְזֶה יִקָּרֵא בְּרִית שָׁלוֹם כִּי אָז יִהְיֶה שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָם, דִּכְתִיב (ישעיה יא:ז): ״וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה וְגוֹ׳ לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ: וְגוֹ׳. בְּרִית זֶה יִהְיֶה לוֹ כִּי הוּא זֶה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְהֵשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבוֹת וְגוֹ׳, דִּכְתִיב (מלאכי ג:כג) ״הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה״ וְגוֹ׳. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ בִּפְרָטוּת וְלֹא שִׁתֵּף עִמּוֹ זַרְעוֹ, וְאַחַר כָּךְ אָמַר בְּרִית הַכְּהֻנָּה: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם״. וְגָמַר אוֹמֶר תַּחַת פֵּרוּשׁ שְׁנֵי יִעוּדִים אֵלּוּ הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁעָשָׂה: בְּרִית שָׁלוֹם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו, כָּאן רָמַז בְּמַה שֶׁקִּנֵּא בִּימֵי אַחְאָב עַל שֶׁעָזְבוּ אֱלֹהִים וְהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר לֵאלֹהָיו שֶׁנִּתְקַנֵּא עַל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (דברים ו:טו) ״כִּי אֵל קַנָּא״ וְגוֹ׳ עַד שֶׁאָמְרוּ כָּל הָעָם (מלכים א יח:לט) ״ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״ וְגוֹ׳. לָזֶה גַּם כֵּן הוּא יְבַשֵּׂר בַּיּוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, שֶׁהוּא גַּם כֵּן סוֹד ״ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״.

וְאָמְרוֹ וַיְכַפֵּר וְגוֹ׳, הוּא כְּנֶגֶד יִעוּד ״וְהָיְתָה לּוֹ וְגוֹ׳ בְּרִית כְּהֻנַּת״, כִּי זֶה הוּא לוֹ חֵלֶק אֲשֶׁר כִּפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה תָּמִיד מְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא ד:כ) ״וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן״.

פסוק יד

וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל. קָשֶׁה, מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִם חָפֵץ ה׳ לְגַלּוֹת הַמֻּכִּים, הָיָה לוֹ לְהַזְכִּירָם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כְּשֶׁאָמַר (במדבר כה:ו) ״וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שָׁם הָיָה מָקוֹם לְהַזְכִּירוֹ וְלוֹמַר ״וְהִנֵּה אִישׁ וְגוֹ׳ זִמְרִי״ וְגוֹ׳, וּכְשֶׁהִזְכִּיר גַּם כֵּן הַמִּדְיָנִית הָיָה לוֹ לְהַזְכִּיר שְׁמָהּ. וְאִם תּוֹרָה כִּסְּתָה עֲלֵיהֶם כְּדֶרֶךְ שֶׁכִּסְּתָה עַל הַמְּקוֹשֵׁשׁ בְּשַׁבָּת, לָמָּה נִמְלַךְ לְהַזְכִּיר שְׁמָם וְהֻצְרַךְ גַּם כֵּן לְהוֹסִיף עוֹד תֵּיבוֹת יְתֵרוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁאִם הָיָה מַזְכִּיר שְׁמָם לְמַעְלָה לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וְשֵׁם אִישׁ וְגוֹ׳ וְשֵׁם הָאִשָּׁה״ וְגוֹ׳?

אָכֵן הִנֵּה הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ חָפֵץ לְזַלְזֵל אֲפִלּוּ בָּרְשָׁעִים לְפַרְסֵם מִי בַּעֲלֵי דְּבָרִים הַמְּתֹעָבִים, וּמְקוֹשֵׁשׁ יוֹכִיחַ. גַּם בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ תִּרְאֶה שֶׁלֹּא גִּלָּה אוֹתָם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, אֶלָּא דַּוְקָא אַחַר שֶׁהִזְכִּיר שֶׁבַח פִּנְחָס אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה מֵהַמִּפְעָל הַטּוֹב שֶׁקִּנֵּא לַה׳ וְכִפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, זָכַר גַּם כֵּן כִּי לֹא קִנֵּא בְּאָדָם פָּחוּת אֶלָּא בְּאָדָם גָּדוֹל נְשִׂיא בֵּית אָב עִם הָאִשָּׁה רֹאשׁ הַקְּלִפּוֹת וְאָבִיהָ מֶלֶךְ, כְּאָמְרוֹ ״רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב״, וְנִתְעֲבָה בְּמִיתָה בְּזוּיָה לְעֵין כֹּל, וּבְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מִתְקַדֵּשׁ, לָזֶה יִחֲסָהּ לוֹמַר בַּת מֶלֶךְ הִיא, וַהֲגַם שֶׁיֵּשׁ זִלְזוּל לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינוֹ, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (משלי י:ז) ״זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה״ הֲגַם שֶׁ״שֵּׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״ בְּאֶמְצָעוּת כֵּן. וְאוּלַי כִּי לְהוֹדִיעֲךָ בָּא הַכָּתוּב שֶׁלֹּא הִשִּׂיג הֲשָׁבַת הַחֵמָה וְכוּ׳ אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת דָּבָר זֶה שֶׁעָשָׂה הַקִּנְאָה בְּנָשִׂיא וְנִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ קִדּוּשׁ גָּדוֹל וְנִכְנְעָה כֹּחַ הַס״מ וּמָאַס הֶעָוֹן כָּל כָּךְ בְּעֵינֵי כֹל, בָּזֶה הֵשִׁיב חֵמָה וַיְכַפֵּר וְגוֹ׳, אֲבָל זוּלַת זֶה הֲגַם שֶׁהָיָה מְקַנֵּא לַה׳ בְּאָדָם הֶדְיוֹט לֹא הָיָה מַשִּׂיג כָּל הַדְּרָגוֹת הָרְשׁוּמוֹת.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְשֵׁם הָאִישׁ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וְשֵׁם הַמֻּכֶּה״ וְגוֹ׳, לְפִי דַּרְכֵּנוּ יִרְצֶה לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, לוֹמַר כִּי הָיָה חָשׁוּב וּמְעֻלֶּה בְּיִשְׂרָאֵל, וְעִם כָּל זֶה לֹא נִרְתַּע צַדִּיק זֶה מֵעֲשׂוֹת בּוֹ מַעֲשֶׂה הַנִּפְלָא. עוֹד נִרְאֶה כִּי טַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר ה׳ שְׁמוֹ לְמַעְלָה (במדבר כה:ו) לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה אֶלָּא חָשַׁב לַעֲשׂוֹת, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא עָשָׂה לֹא תְּבַזֵּהוּ הַתּוֹרָה לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ, וְאַחַר שֶׁכְּבָר עָשָׂה מַעֲשֶׂה פִּרְסֵם ה׳ שְׁמוֹ כִּי מִצְוָה לְפַרְסֵם הָרְשָׁעִים.

הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת מֵהֵנָּה. גַּם צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב מִטֶּבַע הַמַּאֲמָר שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר בּוֹ כְּשֶׁהִזְכִּיר שֵׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאַחַר כָּךְ אָמַר הַמְּאוֹרָע הַמֻּכֶּה וְגוֹ׳, וּכְשֶׁהִזְכִּיר הַמִּדְיָנִית הִקְדִּים הַמְּאוֹרָע וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה וְאַחַר כֵּן אָמַר הַמִּדְיָנִית?

אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָרְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים, וְהַטַּעַם הוּא לְפִי שֶׁכֹּחַ הָרַע שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמֵּת דְּבוּקָה בָּהֶם. וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי הַשֵּׁם שֶׁיִּקָּרֵא בּוֹ הָאָדָם הוּא שֵׁם הַנֶּפֶשׁ, וַה׳ שָׂם שֵׁמוֹת בָּאָרֶץ כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז:) אַל תִּקְרֵי שַׁמּוֹת אֶלָּא וְכוּ׳, וּכְשֶׁאָדָם חוֹטֵא נִפְגְּמָה נַפְשׁוֹ בִּדְבֵקוּת הָרַע בְּחִינַת הַמַּרְקִיב, וְהוּא אָמְרוֹ (משלי י:ז) ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״, וְלָזֶה הָיָה רַבִּי מֵאִיר בּוֹדֵק בַּשֵּׁם (יומא פג:) לִרְאוֹת אִם בַּעַל נֶפֶשׁ יְשָׁרָה הוּא. וְהִנֵּה זֶה אֲשֶׁר בָּעַל אֲרָמִית הִשְׁחִית נַפְשׁוֹ בְּפִגְעוֹ בָּהּ וְהִנֵּה הוּא מֻכֶּה מַכַּת מָוֶת קֹדֶם שֶׁהֲרָגוֹ פִּנְחָס, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה וְגוֹ׳, כְּנֶגֶד הַכָּאַת הַנֶּפֶשׁ אָמַר ״וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה״, שֶׁמֵּעֵת אֲשֶׁר גָּעַל נַפְשׁוֹ וּבָא עָלֶיהָ הֻכָּה מַכַּת נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרְאֵלִית, שֶׁהִיא כִּנּוּי נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה הַנִּקְרֵאת יִשְׂרָאֵל, וּכְנֶגֶד הֲרִיגָתוֹ שֶׁהֲרָגוֹ פִּנְחָס אָמַר ״אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת״ וְגוֹ׳, כְּאָמְרוֹ (במדבר כה:ח) ״וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם״. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, ״הַמֻּכֶּה״ פֵּרוּשׁ שֶׁהִכָּהוּ פִּנְחָס, ״אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית״, הוּא הַכָּאַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁרָשַׁם בְּתֵבַת ״אִישׁ״. וִידֻיַּק עַל נָכוֹן גַּם כֵּן אָמְרוֹ ״הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית״, כִּי לְפִי שֶׁשָּׁכַב אוֹתָהּ הֻכָּה בְּנַפְשׁוֹ, וּכְפִי זֶה שִׁעוּר תֵּבַת ״אֲשֶׁר הֻכָּה״ פֵּרוּשׁ, שֶׁכְּבָר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית, פֵּרוּשׁ לִהְיוֹתוֹ אִתָּהּ.

עוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ אֶת הַמִּדְיָנִית עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית ל״ט:י׳): ״וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לה.): ״לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ״ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״לִהְיוֹת עִמָּהּ״ לָעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא אָמְרוֹ הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית שֶׁהַכָּאָתוֹ הִיא שֶׁיִּהְיֶה אִתָּהּ עִמָּהּ בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי מִן הַסְּתָם מֵת שֶׁלֹּא מִתּוֹךְ תְּשׁוּבָה, שֶׁהֲרֵי דְּקָרוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁדִּקְדַּקְנוּ לָמָּה כָּפַל ״הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה״, גַּם טַעַם שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״אִישׁ יִשְׂרָאֵל״ קוֹדֶם אָמְרוֹ ״הַמֻּכֶּה״, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חוֹזֵר אָמְרוֹ ״הַמֻּכֶּה״ עַל הַשֵּׁם, לוֹמַר שֶׁהַהַכָּאָה בָּאָה לוֹ גַּם בְּשֵׁם ״אִישׁ יִשְׂרָאֵל״ שֶׁהִיא עֲנַף הַקְּדֻשָּׁה. וְלָזֶה כְּשֶׁהִזְכִּיר הַמִּדְיָנִית לֹא הִזְכִּיר בָּהּ אֶלָּא הַכָּאָה אַחַת, דִּכְתִיב ״וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה״, גַּם לֹא הִקְדִּים זִכְרוֹנָהּ קוֹדֶם זִכְרוֹן הַהַכָּאָה, כִּי בְּחַיֶּיהָ קְרוּיָה מֵתָה וּשְׁמָהּ מֻכֶּה וְעוֹמֵד כָּרָשׁוּם בְּתֵבַת ״מִדְיָנִית״. וּכְבָר כָּתַבְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כִּי שֵׁם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא שֵׁם הַקְּלִפּוֹת שֶׁכֻּלָּן הֵם בְּחִינוֹת הַמִּיתָה.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ עַל פִּי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִדִּבְרֵי הַמְּקֻבָּלִים שֶׁלֹּא יִדַּח נִדָּח מִכָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְכֻלָּן לְבַסּוֹף יִזְכּוּ לַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּאוּ. וַהֲגַם שֶׁיָּרֵעַ אִישׁ יִשְׂרָאֵל אַף יַצְרִיחַ נַפְשׁוֹ, סוֹף כָּל סוֹף יַחְזֹר לְשָׁרְשׁוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר מַעֲשֶׂה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנֶּה, הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא נֶעֱקַר מִשָּׁרְשׁוֹ. הַמֻּכֶּה פֵּרוּשׁ שֶׁהִכָּה פִּנְחָס, מוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא הוּכָּה בְּאָבְדַן נַפְשׁוֹ, אֶלָּא ״אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית״, פֵּרוּשׁ, אוֹתוֹ הַחֵלֶק הָרַע שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ מֵאֵת הַמִּדְיָנִית שֶׁיִּתְכַּנֶּה אֵלָיו שֵׁם הַכָּאָה, הוּא שֶׁהוּכָּה וָמֵת בְּאֶמְצָעוּת הַכָּאַת פִּנְחָס. הָא לָמַדְתָּ שֶׁיָּצָא הֶפְסֵדוֹ מַה שֶׁהִפְסִיד בָּעֲבֵרָה, נִפְרַע מִמֶּנּוּ הֶעָוֹן בְּהַכָּאָתוֹ שֶׁל פִּנְחָס שֶׁהֲרָגוֹ וּמִיתָתוֹ כַּפָּרָתוֹ. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא הוּכָּה בְּנַפְשׁוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהָיָה עִמָּהּ, אֲבָל אַחַר שֶׁנִּבְדַּל מִמֶּנָּה לֹא נִשְׁאַר בּוֹ רֹשֶׁם הַחֵטְא כִּי הוּא נִבְדַּל בְּמִיתָה וּמִיתָתוֹ טִהֲרָה נַפְשׁוֹ. וּבָזֶה נָתַן טַעַם לָמָּה קְרָאוֹ אִישׁ יִשְׂרָאֵל, כִּי אַחַר הֲרִיגָה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנֶּה. זֶה כָּתַבְתִּי אִם אֶפְשָׁר.

פסוק טו

הַמִּדְיָנִית. אָמַר בְּהֵ״א הַיְדִיעָה, נִרְאֶה לוֹמַר כִּי לֹא הָיְתָה אִשָּׁה אַחֶרֶת מִדְיָנִית בְּמוּפְקָרוּת זוּלָתָהּ, וְלָזֶה גַּם כֵּן בְּפָרָשַׁת בָּלָק (במדבר כה:ו) כְּשֶׁהִזְכִּיר ״וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו״ אָמַר ״אֶת הַמִּדְיָנִית״ בְּהֵ״א הַיְדִיעָה, לוֹמַר אוֹתָהּ מִדְיָנִית שֶׁהָיְתָה בְּמוּפְקָרוּת. וּכְפִי זֶה לֹא הִפְקִירוּ מִדְיָן בְּנוֹתֵיהֶם, וְאִם הָיוּ הַמִּדְיָנִיּוֹת בְּמוּפְקָרוּת הָיָה ה׳ מְצַוֶּה עֲלֵיהֶם לְהָרְגָם. וְכֵן תִּמְצָא כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר כה:א): ״וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב״, הָא לָמַדְתָּ כִּי הַמּוּפְקָרוֹת מוֹאָבִיּוֹת הָיוּ. וְטַעַם שֶׁלֹּא הִפְקִירוּ מִדְיָן בְּנוֹתֵיהֶם, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ בְּטוּחִים מֵהֶם כַּמּוֹאָבִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה (במדבר כד:יד) בְּפָסוּק ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְגוֹ׳ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים״. וְזוֹ שֶׁיָּצְתָה טַעְמָהּ בְּצִדָּהּ לִהְיוֹתָהּ בַּת בָּלָק הַשּׂוֹנֵא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שָׂכַר עָלֵינוּ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר וְקִבֵּל עֲצָתוֹ וְהִפְקִיר בִּתּוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן אַנְשֵׁי מִדְיָן קָטָן וְגָדוֹל לֹא הִפְקִירוּ.

וּבָזֶה מָצָאתִי נַחַת בְּמַאֲמַר חֲזַ״ל (במדבר רבה כא,ג; תנחומא, מטות ד) שֶׁאָמְרוּ כִּי צוּר שֶׁנֶּהֱרַג עִם נְסִיכֵי מִדְיָן הוּא בָּלָק, וּבִשְׁבִיל שֶׁהִפְקִיר בִּתּוֹ הוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ שֶׁהָיָה רֹאשׁ לְכֻלָּם, דִּכְתִיב ״רֹאשׁ אֻמּוֹת״, וְעַתָּה מְנָאוֹ שְׁלִישִׁי לְמַלְכֵי מִדְיָן. וְצָרִיךְ לָדַעַת מִי גִּלָּה סוֹד זֶה כִּי צוּר הוּא בָּלָק. וְלִדְבָרֵינוּ יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לוֹמַר כֵּן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא מָצִינוּ אֶלָּא מִדְיָנִית אַחַת כָּאן, הַבֵּן שׁוֹאֵל מַה נִּשְׁתַּנֵּית מִדְיָנִית זוֹ שֶׁיָּצְתָה מִכָּל בְּנוֹת מִדְיָן, אֶלָּא וַדַּאי כִּי הוּא זֶה בָּלָק אֲשֶׁר שָׂכַר עָלֵינוּ בִּלְעָם וִיעָצוֹ וְקִיֵּם עֲצָתוֹ בְּבִתּוֹ, וְהוּא צוּר שֶׁזִּלְזֵל בִּכְבוֹדוֹ לְקַיֵּם עֵצָה רָעָה שֶׁל בִּלְעָם. וְאוּלַי שֶׁלֹּא רָצוּ מוֹאָב לְהַפְקִיר בְּנוֹתֵיהֶם עַד שֶׁקָּדַם בָּלָק שֶׁהָיָה אָז מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְהִפְקִיר בִּתּוֹ, וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁלֹּא עָמַד בְּמַלְכוּתוֹ אַחַר שֶׁהוֹדִיעָם בִּלְעָם שֶׁלֹּא יָרֵיעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ לְמוֹאָב, תֵּכֶף וּמִיָּד קִיֵּם הָעֵצָה וְהָלַךְ לוֹ לְעִירוֹ וּבָזֶה הִפְקִירוּ מוֹאָב בְּנוֹתֵיהֶם, וְזוּלַת זֶה אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה צוּר מִכֻּלָּן.

אֶלָּא שֶׁבָּא לְיָדִי מִדְרָשׁ (ילקוט מטות), וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״הֵן הֵנָּה״ מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַכִּירִין אוֹתָם וְאוֹמְרִים זֶה לָזֶה: זוֹ הִיא שֶׁחָטָא עִמָּהּ פְּלוֹנִי, עַד כָּאן. כְּפִי מִדְרָשׁ זֶה לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם הָיוּ. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁמִּדְיָן לֹא הִפְקִירוּ מִבְּנוֹת הַגְּדוֹלִים אֶלָּא מֵהֲמוֹנֵיהֶם, וְלָזֶה הוֹרִידוּ בָּלָק שֶׁהִפְקִיר בִּתּוֹ וְהוּא הָיָה מֶלֶךְ. וּלְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ הַמִּדְיָנִית פֵּרוּשׁ הַמְּכֻבֶּדֶת שֶׁבְּכֻלָּן, שֶׁלֹּא יָצְאָה מִמִּדְיָן בַּת מֶלֶךְ אֶלָּא הִיא. וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְאַמֵּת לָנוּ מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּסוֹף פָּרָשַׁת בָּלָק שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ מַכִּירִין אוֹתָם, שֶׁהֲרֵי הָיוּ שָׁם מִדְיָנִיּוֹת הַרְבֵּה, וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב (במדבר כה:א) אֶלָּא ״וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב״ וְלָמָּה לֹא הִזְכִּיר גַּם בְּנוֹת מִדְיָן? הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָיוּ כֻּלָּן בְּעֵינֵיהֶם בְּנוֹת מוֹאָב, שֶׁזּוּלַת זֶה הָיוּ הוֹרְגִים אוֹתָם מִתְּחִלָּה וְיִטְּלוּ מָמוֹנָם, אוֹ לְבַסּוֹף אַחַר מַעֲשֵׂה פִּנְחָס הָיָה לָהֶם לַהֲרֹג בְּנוֹת מִדְיָן, אֶלָּא שֶׁהָיוּ כָּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַת בְּנוֹת מוֹאָב.

בְּמִדְיָן הוּא. מַאֲמָר זֶה קְשֵׁה הַמַּשְׁמָעוּת, אִם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר שֶׁהוּא רֹאשׁ אֻמּוֹת שֶׁל מִדְיָן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״רֹאשׁ וְגוֹ׳ בֵּית אָב לְמִדְיָן״, כִּי שִׁעוּר תֵּבַת ״בְּמִדְיָן״ הוּא מַשְׁמָע שֶׁמּוֹדִיעֵנוּ מְקוֹמוֹ וְאֵין יָדוּעַ הַכַּוָּנָה בָּזֶה. וְנִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְפִי שֶׁאָמַר צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת עַל בָּלָק, יֹאמַר הָאוֹמֵר, וַהֲלֹא בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה שֶׁהִמְלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶם. לָזֶה הוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב וְאָמַר, לֹא כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁנִּשְׁאַר מֶלֶךְ לְמוֹאָב, אֶלָּא כְּבָר נִגְרַשׁ מֵהֶם וְחָזַר לִמְקוֹמוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ בְּמִדְיָן הוּא, פֵּרוּשׁ בְּאוֹתוֹ מַצָּב שֶׁהָיְתָה מֻפְקֶרֶת בִּתּוֹ הָיָה בְּמִדְיָן. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (במדבר כד:כה) ״וְגַם בָּלָק הָלַךְ״ וְגוֹ׳:

פסוק יז

צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל צָרוֹר וְהִכִּיתֶם, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִרְגִּישׁוּ וְאָמְרוּ (במדבר רבה פכ״א) כִּי נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁצִּוָּה ה׳ (דברים כ:י) ״כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וְגוֹ׳ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ״ וְגוֹ׳, זוֹ אֻמָּה קַלָּה וּבְזוּיָה לְהַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. וְצָרִיךְ לָדַעַת מַה נְקָמָה הִיא זוֹ לְמִדְיָן, וְאַדְרַבָּה הָיָה לָהֶם לְקַיֵּם (דברים כ:יד) ״וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אוֹיְבֶיךָ״ שֶׁזֶּה הוּא לָהֶם יוֹתֵר נְקָמָה וְדַאֲבוֹן נֶפֶשׁ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה מָצִינוּ בְּקִלְלוֹת הַתּוֹרָה (ויקרא כו:טז) ״וַאֲכָלֻהוּ אוֹיְבֵיכֶם״.

עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ כִּי צֹרְרִים, לָמָּה הֻצְרַךְ לִנְתִינַת טַעַם? וּלְפִי דִּבְרֵי רַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ שֶׁבָּא לוֹמַר יַשְׁחִיתוּ עֵצָה וְכוּ׳, יֵשׁ לָנוּ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁבָּא לָתֵת טַעַם לְבִטּוּל מִצְוַת ״לֹא תַשְׁחִית״ וְגוֹ׳ בַּמָּקוֹם הַזֶּה כִּי צוֹרְרִים. וּבַתַּנְחוּמָא אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״צָרוֹר״ וְגוֹ׳ לָמָּה, ״כִּי צֹרְרִים״ וְגוֹ׳ – מִכָּאן אָמְרוּ הַבָּא לְהָרְגְךָ וְכוּ׳. וּלְדִבְרֵי תַּנְחוּמָא בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֲךָ מִשְׁפַּט הַבָּא וְכוּ׳, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ.

וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ, בְּהָעִיר לָמָּה צִוָּה ה׳ מִצְוָה זוֹ שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, כִּי מָצִינוּ שֶׁאַחַר כָּךְ הֻצְרַךְ ה׳ לְצַוּוֹת לוֹמַר (במדבר לא:ב) ״נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים״, הָא לָמַדְתָּ כִּי מַאֲמָר זֶה לֹא הָיָה בִּזְמַן הַנְּקָמָה.

אָכֵן נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמָר זֶה לְתַקָּנָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁכָּל אֲשֶׁר יִטְעוֹם טַעַם חֵטְא הַטִּבְעִי הַשּׁוֹלֵט בָּאָדָם שֶׁלֹּא לִרְצוֹנוֹ, לוּ יִהְיֶה שֶׁלֹּא טְעָמוֹ אֶלָּא בִּבְחִינַת הַחוֹשֵׁב, קָשֶׁה הוּא לְהַפְרִידוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְתִּי בִּפְרָט זֶה בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא יח:ג) בְּפָסוּק ״כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳. וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא נִפְרָד מֵהַחוֹטֵא תַּאֲוַת הַדָּבָר וּתְשׁוּקָתוֹ אֵלָיו הוּא מְשֻׁלָּל מֵהַכַּפָּרָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית ד:ז) ״וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ״. וּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל טָעֲמוּ עֲרִיבַת הַזְּנוּת, מֵהֶם בְּמַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּמַחְשָׁבָה, גַּם נִדְבְּקוּ בַּפְּעוֹר, דִּכְתִיב (במדבר כה:ג): ״וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר״, וְאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ) שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּצָמִיד וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְחָפֵץ ה׳ לְרַפְּאוֹתָם בַּעֲצַת ה׳ הַנְּכוֹנָה כְּדֵי לְסַלֵּק מֵעֲלֵיהֶם הַמַּגֵּפָה, שֶׁהֲלֹא תִּמְצָא שֶׁהָיְתָה הַמַּגֵּפָה בְּיִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר סָפוּ תַּמּוּ כָּל הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר, דִּכְתִיב (דברים ד:ג): ״כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ ה׳ אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ״. וּבְהֶכְרֵחַ אַתָּה לוֹמַר כִּי לֹא עַל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (במדבר כה:ט): ״וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים וְגוֹ׳ אַרְבָּעָה״ וְגוֹ׳ הוּא אוֹמֵר, שֶׁאֵלּוּ הָיוּ מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן וּמֵתוּ עַל שֶׁרָצוּ לִשְׁלֹחַ יָד בְּפִנְחָס כְּמַאֲמָרָם זַ״ל (במדבר רבה כ), וְהַכָּתוּב אוֹמֵר ״אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהִשְׁמִיד גַּם כָּל הַזּוֹנִים לְבַד הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. גַּם מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן ״הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר״, זֶה יַגִּיד שֶׁמֵּתוּ מִיִּשְׂרָאֵל לְבַד אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ בִּשְׁבִיל פִּנְחָס שֶׁרָצוּ לִשְׁלֹחַ בּוֹ יָד.

וַהֲגַם שֶׁנַּשְׂכִּיל בְּעִקַּר הַסִּבָּה אֲשֶׁר סִבְּבָה מַעֲשֵׂה פִּנְחָס, לֹא הָיָה אֶלָּא זְנוּת זִמְרִי, כִּי לֹא הָרַג פִּנְחָס לְזִמְרִי עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהַמַּגֵּפָה הָיְתָה שׁוֹלֶטֶת בַּזּוֹנִים. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא כִּלָּה כָּל הָעָם, מֵהֶם בִּשְׁבִיל מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה, מֵהֶם בִּשְׁבִיל הָעֲרֵבוּת, וּלְעוֹלָם ה׳ לֹא וִתֵּר עַל הַזּוֹנִים. וְיָעַץ ה׳ וְאָמַר ״צָרוֹר אֶת״ וְגוֹ׳, הַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהַקְדִּים לִשְׂנֹא הַמַּחְטִיאִים, גַּם לְהַתְעִיב הֶעָרֵב וְהַטּוֹב הַבָּא מֵהֶם, לְאַבֵּד כָּל עֵץ נֶחְמָד וְכָל מַעְיָן מָתוֹק וְכָל טוֹב הַבָּא מֵהֶם עַל אֲשֶׁר גָּרְמוּ לָהֶם עֲשׂוֹת רַע. וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים קלט:כא) ״הֲלֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה׳ אֶשְׂנָא״, פֵּרוּשׁ ״מְשַׂנְאֶיךָ״ כְּאִלּוּ אָמַר ״מַשְׂנִיאֶיךָ״ שֶׁגּוֹרְמִים לְשִׁנְאַת בָּחוֹר בַּטּוֹב, כְּדֶרֶךְ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיד:) בְּפָסוּק ״כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת״ אַל תִּקְרָא וְכוּ׳. וּבְאֶמְצָעוּת מַחְשָׁבָה זוֹ תִּהְיֶה מִתְרַחֶקֶת תַּאֲוַת הָעֲבֵרָה מֵהֶם וְתִהְיֶה לָהֶם לְזָרָה, כִּי עַל הֶעָבָר שׂוֹנְאִים הַסּוֹבֵב, וְיִוָּלֵד בָּהֶם טֶבַע אֱלֹהִי. וּמִדָּה זוֹ מִדָּה סְגֻלִּיִּית הִיא לֶחָפֵץ בַּחַיִּים, וּבָזֶה יִתְכַּפֵּר עָוֹן הַקּוֹדֵם בְּמַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה גַּם בְּאֶרֶס תַּאֲוַת הַנִּאוּף וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם נֶגֶף.

וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים, פֵּרוּשׁ, יִהְיוּ לָכֶם בְּגֶדֶר צַר וְאוֹיֵב לִשְׂנֹאתָם וְלִשְׂנֹא כָּל הֶעָרֵב מֵהֶם, לְהַשְׁחִית עֵצָם וּלְקַלְקֵל מַעְיְנוֹתֵיהֶם, זֶה תְּמוּרַת מַה שֶׁהִתְאַוּוּ לָהֶם, וְזוֹ הִיא אֶחָד מִתִּקּוּנֵי הַתְּשׁוּבָה. וְאָמַר צָרוֹר לְשׁוֹן הוֹוֶה, פֵּרוּשׁ, יַגְבִּירוּ בָּהֶם הַשִּׂנְאָה עַד גֶּדֶר שֶׁיִּהְיֶה נִקְבָּע בָּהֶם טֶבַע הַצְּרִירוּת. וְאָמַר וְהִכִּיתֶם אוֹתָם, פֵּרוּשׁ, תְּחַכּוּ לְיוֹם נָקָם שֶׁתַּכּוּ אוֹתָם, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְהַכּוּ אוֹתָם״ כִּי אֵין זְמַנּוֹ עַתָּה. וְאָמַר כִּי צֹרְרִים וְגוֹ׳, הַכַּוָּנָה בָּזֶה לוֹמַר תְּנַאי הוּא הַדָּבָר שֶׁהַשִּׂנְאָה וְאוֹיְבוּת שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם לֹא עַל שֶׁסִּבְּבוּ נְפִילָה מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁאִם כֵּן נֶאֶבְדָה הַכַּוָּנָה שֶׁל תִּקּוּן הַחֵטְא, אֶלָּא כִּי צוֹרְרִים הֵם וְגוֹ׳ עַל דְּבַר פְּעוֹר אֲשֶׁר הֶחְטִיאוּ אֶתְכֶם בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי וְגוֹ׳ שֶׁגָּרְמוּ לָכֶם לְהִכָּשֵׁל בִּזְנוּת. וְטַעַם שֶׁתָּלָה פְּרָט זֶה בְּכָזְבִּי לְבַד, לְפִי שֶׁהִיא בַּת מֶלֶךְ וְהִזְכִּיר הַגְּדוֹלָה, גַּם לְפִי שֶׁזְּנוּתָהּ הָיָה בְּפַרְהֶסְיָא, וְאֶפְשָׁר שֶׁעַל פִּיהָ הָיוּ כָּל הַמֻּפְקָרוֹת.

עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁלָּזֶה נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר בַת נְשִׂיא מִדְיָן, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר אָמַר בְּסָמוּךְ ״כָּזְבִּי בַת צוּר״ וְגוֹ׳, אֶלָּא בָּא לוֹמַר שֶׁלֶּהֱיוֹתָהּ בַּת מֶלֶךְ יִתָּפְסוּ בִּשְׁבִילָהּ כָּל הָאֻמָּה. וְדִקְדֵּק וְאָמַר אֲחוֹתָם, לוֹמַר הֲגַם שֶׁיְּצִיאָתָהּ הָיְתָה מִמּוֹאָב, ״אֲחוֹתָם״ פֵּרוּשׁ אֲחוֹתָם בָּעֵצָה, שֶׁבַּעֲצָתָם שֶׁל מִדְיָן יָצְתָה וְיֵחָשֵׁב הַדָּבָר עַל כֻּלָּן. וְאָמְרוֹ הַמֻּכָּה, לוֹמַר שֶׁמָּסְרָה נַפְשָׁהּ עֲלֵיהֶם כְּאָח עַל אָחִיו. וְאָמְרוֹ בְּיוֹם הַמַּגֵּפָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ הַמַּגֵּפָה שֶׁהָיְתָה עַל דְּבַר פְּעוֹר, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבַּיּוֹם עַצְמוֹ נָגַף ה׳ הַהוֹלְכִים אַחַר פְּעוֹר לְבַד מֵהָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, שֶׁאוֹתָם הָיוּ כֻּלָּן מִשִּׁמְעוֹן שֶׁמֵּתוּ בִּשְׁבִיל פִּנְחָס. וְהַכַּוָּנָה בְּעִקַּר הַמַּאֲמָר לַהֲעִירָם בְּשִׂנְאָה טִבְעִית שֶׁהָיוּ סִבָּה לַחֲרוֹת אַף ה׳ בָּעָם, וְאֵין לִטְעוֹת שֶׁהַכַּוָּנָה בָּזֶה הִיא שֶׁיִּשְׂנְאוּם בִּשְׁבִיל הַמַּגֵּפָה, שֶׁכְּבָר אָמַר ״כִּי צוֹרְרִים״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא יָצוּרוּ אוֹתָם אֶלָּא עַל דְּבַר פְּעוֹר וְגוֹ׳.

פרק כו

פסוק א

וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה עָשָׂה תְּחִלַּת פָּרָשָׁה בְּאֶמְצַע הַכָּתוּב. וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן, שֶׁנִּתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר כִּי בְּאֶמְצָעוּת מִצְוַת ״צָרוֹר״ וְגוֹ׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ תִּקְּנוּ מַחְשֶׁבֶת עֲבוֹדָה זָרָה וְהִטּוּ עַצְמָם לַטֶּבַע הָאֱלֹהִי, וּבָזֶה ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״ – פֵּרוּשׁ נִסְתַּלְּקָה הַמַּגֵּפָה שֶׁהָיְתָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּאֶמְצָעוּת תִּקּוּן זֶה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ עֲשׂוֹת. וְלָזֶה הִתְחִיל הַפָּרָשָׁה בְּאֶמְצַע הַכָּתוּב, לוֹמַר כִּי מַאֲמַר ״אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״ מְקֻשָּׁר עִם מַה שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ. וְטַעַם שֶׁלֹּא עֲשָׂאוֹ פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ, נִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן לְקָשְׁרוֹ לְמַטָּה שֶׁאַחַר הַמַּגֵּפָה אָמַר ה׳ וְגוֹ׳ ״שְׂאוּ״ וְגוֹ׳, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי מַאֲמַר ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״ מְשַׁמֵּשׁ לְמַעְלָה לְהַגִּיד עִנְיָן אֶחָד, וּלְמַטָּה לְהַגִּיד עִנְיָן אַחֵר.

עוֹד נִרְאֶה לָתֵת טַעַם שֶׁהִתְחִיל הַפָּרָשָׁה מֵאֶמְצַע הַכָּתוּב, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני תהלים תשעג) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ״ וְגוֹ׳, זֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי״ וְגוֹ׳, בְּשָׁעָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה נִתְקַנְּאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הָבִיאוּ לִי סֵפֶר יוֹחֲסִין שֶׁלָּכֶם וְכוּ׳, כְּשֶׁבָּאוּ לַשִּׁטִּים קִלְקְלוּ וְכוּ׳, אָמְרוּ הָאֻמּוֹת: הָעֲטָרָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדָם בָּטְלָה, שָׁוִים הֵם לָנוּ, זְקָפָן ה׳ שֶׁנָּגַף כָּל מִי שֶׁנִּתְקַלְקֵל וְהֶעֱמִידָן עַל טַהֲרָתָם, עַד כָּאן. לְפִי זֶה יֵשׁ טַעַם בַּהַפְסָקָה בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק, לְהָעִיר שֶׁהַמַּאֲמָר קָשׁוּר גַּם עִם מַה שֶׁלְמַעְלָה בְּעִנְיַן רָעוֹת אֲשֶׁר גָּרְמוּ מִדְיָן עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי וְגוֹ׳. וְגַם וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן צַעַר, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בַּפָּסוּק ״מָטָה רַגְלִי״ שֶׁהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְזַלְזְלִים בָּהֶם שֶׁנִּטְּלָה הָעֲטָרָה שֶׁהָיְתָה בְּיָדָם. וְזִלְזוּל זֶה לֹא נֶחְלַט מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַמַּגֵּפָה מֵהֶם, עַד שֶׁמְּנָאָם וְנִמְצְאוּ כָּל אֶחָד מַכִּיר אֲבוֹתָיו עַד הַשֵּׁבֶט, אָז נָשְׂאוּ רֹאשׁ. וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר גַּם אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה, וְלָזֶה ״וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ שְׂאוּ״, וְלֹא הֶחְלִיט לְהַפְסִיק לַעֲשׂוֹתוֹ פָּסוּק בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעֵרְבוֹ עִם מַה שֶׁלְמַטָּה מִמֶּנּוּ, לוֹמַר כִּי בִּשְׁבִיל מַה שֶׁרָמוּז בְּתֵבַת ״וַיְהִי״ שֶׁהוּא זִלְזוּל הָאֻמּוֹת הוּא שֶׁאָמַר ה׳ ״שְׂאוּ״ וְגוֹ׳:

עוֹד יֵשׁ לָתֵת טַעַם שֶׁהִתְחִיל הַפָּרָשָׁה מֵאֶמְצַע הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא,ז) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְנִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה נִמְסְרוּ בְּמִנְיָן, כְּשֶׁקָּרַב לָמוּת הֶחְזִירָם בְּמִנְיָן, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּהַתְחָלַת הַפָּרָשָׁה וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳, לוֹמַר כִּי בְּלֹא טַעַם ״אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״ יֵשׁ טַעַם בְּמִנְיָן זֶה כְּדֵי לְהַחְזִירָם בְּמִנְיָן כָּאָמוּר, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה גַּם כֵּן סִבָּה אַחֶרֶת שֶׁהִיא ״אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה״, וְנִמְצְאוּ שְׁתֵּי סִבּוֹת הַמִּנְיָן נִרְמָזוֹת בְּאֶמְצָעוּת הַתְחָלַת פָּרָשָׁה בְּאֶמְצַע הַכָּתוּב.

פסוק ג

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, וְאִם יֵשׁ צֹרֶךְ בְּהוֹדָעָה זוֹ הָיָה לוֹ לְהַזְכִּירוֹ בְּמִצְוַת ה׳ כְּשֶׁאָמַר ״וַיֹּאמֶר ה׳״ וְגוֹ׳? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כב:א) מָשָׁל לְרוֹעֶה וְכוּ׳, כִּי בִּהְיוֹתָם בְּעַרְבוֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ נִגְמְרָה שְׁמִירַת רוֹעֶה נֶאֱמָן וְהֶחְזִירָם בְּחֶשְׁבּוֹן. וְלָזֶה גַּם כֵּן הִקְדִּים הַכָּתוּב לוֹמַר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה, לְהָעִיר שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁהָיָה בָּהֶם הַמַּגֵּפָה בָּאוּ לִכְלַל חֶשְׁבּוֹן הָרִאשׁוֹן. וּלְטַעַם זֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב עִנְיָן זֶה בְּמִצְוַת ה׳, כִּי דָּבָר זֶה נוֹגֵעַ לְמֹשֶׁה לְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא הִפְסִידוּ הַצֹּאן עַל יָדוֹ.

וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא רוֹאַנִי כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו ״שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ״, אֵין כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמָר זֶה לְקַבְּלָם בַּמִּנְיָן, כִּי לִכְשֶׁיִּהְיוּ נִמְצָאִים חֲסֵרִים הַרְבֵּה אֵין לוֹ טַעֲנָה עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה לִמְצִיאוּת הָרוֹעֶה, אֶלָּא הָיְתָה כַּוָּנַת ה׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מָשָׁל לְרוֹעֶה שֶׁנִּכְנַס זְאֵב לְעֶדְרוֹ וְהָרַג בָּהֶם וְכוּ׳, וּמָצָא מֹשֶׁה דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ בִּזְמַן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִמְנוֹתָם. וְאָמְרוֹ תֵּבַת לֵאמֹר בְּמָקוֹם זֶה שֶׁאֵין לָהֶם לְמִי יֹאמְרוּ, פֵּרוּשׁ שֶׁאָמַר לָהֶם הַמְּכֻוָּן הָרָמוּז בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַחְזִירָם בְּמִנְיָן כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁלֹּא חָסְרוּ מִמִּנְיָנָם הָרִאשׁוֹן עַל יָדוֹ. אוֹ יִרְצֶה כִּי הוּא מוֹנֶה אוֹתָם עַל פִּי הַנֶּאֱמַר לוֹ מֵה׳ וְלֹא מִלִּבּוֹ לְבַד הוּא מוֹנֶה אוֹתָם:

פסוק ד

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִזְכִּיר הַמִּסְפָּר שֶׁעָלָיו חוֹזֵר מַאֲמַר מִבֶּן עֶשְׂרִים, וְאִם סָמַךְ שֶׁעַל הַמִּסְפָּר הוּא אוֹמֵר כְּאָמוּר בְּסָמוּךְ, אִם כֵּן גַּם מַאֲמַר מִבֶּן עֶשְׂרִים וְגוֹ׳ הָיָה לוֹ לִסְמֹךְ שֶׁהוּזְכַּר בְּסָמוּךְ וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהַזְכִּירוֹ. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה שֶׁבָּא הַמִּסְפָּר בְּעַרְבוֹת מוֹאָב גַּם כֵּן לְהַרְאוֹת שֶׁלֹּא חָסְרוּ עַל יָדוֹ, יִתְחַיֵּב הַדָּבָר לִמְנוֹת גַּם הַקְּטַנִּים, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין שֶׁבַח שֶׁלֹּא חָסְרוּ כִּי לְעוֹלָם חָסְרוּ אֶלָּא שֶׁגָּדְלוּ הַגְּדָיִים וְנַעֲשׂוּ תְּיָשִׁים, וְיֵשׁ מָקוֹם לוֹמַר כִּי לְכֻלָּן מָנָה, לָזֶה אָמַר ״מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה״, וְנָתַן הַכָּתוּב טַעַם לַדָּבָר כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ כִּי אִם הָיָה הַדָּבָר מִצַּד מֹשֶׁה לְבַד לְהַחְזִיר הַצֹּאן בְּמִנְיָן וְלֹא הָיָה דְּבַר ה׳ אֶלָּא לְצַוּוֹתוֹ עַל הַדָּבָר, דִּכְתִיב: ״שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ״ וְגוֹ׳, לֹא הָיָה מֹשֶׁה מוֹנֶה אֶת יִשְׂרָאֵל לִרְצוֹנוֹ הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טַעַם בַּדָּבָר, לָזֶה לֹא מָנָה אֶלָּא מִבֶּן עֶשְׂרִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳.

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַיּוֹצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. אֵין יָדוּעַ הַכַּוָּנָה בְּמַאֲמָר זֶה. וְרַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא אָמַר כִּי יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁהָיוּ בַּסְּפוּרִים רַבִּים מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם. וְאֵין טַעַם לָמָּה יוֹדִיעַ הַכָּתוּב עִנְיָן זֶה, וְעוֹד וַדַּאי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהָיוּ בָהֶם מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֶלָּא עַל הַיּוֹצְאִים מִבֶּן עֶשְׂרִים. וְאוּלַי שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁנִּמְנוּ וְנִמְצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמִסְפַּר הַיּוֹצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא כַּמִּסְפָּר שֶׁבְּפָרָשַׁת בַּמִּדְבָּר, שֶׁשָּׁם הָיוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, וּמִסְפָּר זֶה עָלָה לְשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים שֶׁחָסֵר לַמִּסְפָּר בַּמִּדְבָּר. וְאֵין חִיּוּב עַל מֹשֶׁה אֶלָּא לְהַחְזִיר בַּמִּנְיָן שֶׁהֻפְקְדוּ אֶצְלוֹ בַּתְּחִלָּה, וְהִנֵּה הוּא מִסְפָּרָם שָׁלֵם. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ עָלָה מִנְיָנָם לְמִנְיַן הַיּוֹצְאִים וְגוֹ׳ וְלֹא לְמַטָּה מֵהֶם. אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי מִסְפָּרָם הָיָה כְּסֵדֶר מִסְפַּר הַיּוֹצְאִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁמָּנוּ לְמִשְׁפָּחוֹת, דִּכְתִיב (בראשית מ״ו:י׳): ״בְּנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ וּפַלּוּא, בְּנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין״ וְגוֹ׳, כְּמוֹ כֵן מִסְפָּר זֶה הָיוּ מוֹנִים לְמִשְׁפָּחוֹת כָּרָשׁוּם בָּעִנְיָן, וְלֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּמְנוּ בְּמִדְבַּר סִינַי שֶׁלֹּא הֻזְכַּר שָׁם פְּרָטֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת.

פסוק ה

מִשְׁפַּחַת הַחֲנֹכִי. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני במדבר תשע״ג) אָמְרוּ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב אִידִי, הֵ״א בְּרֵישׁ דְּתֵבוֹתָא וְיוֹ״ד בְּסוֹפָהּ – יָ״הּ מֵעִיד עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם בְּנֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וּמַה טַעַם? ״שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן.

וְרָאִיתִי לָתֵת טַעַם לָמָּה נִקְבַּע בָּהֶם הַשֵּׁם שֶׁלֹּא כְּסִדְרוֹ, הֵ״א בַּתְּחִלָּה וְיוֹ״ד בַּסּוֹף, בְּהַקְדִּים דִּבְרֵיהֶם זַ״ל (תיקונים י׳) כִּי כְּלָלוּת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הֵם מִכִּסֵּא כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר יִקָּרֵא הֵיכַל קָדְשׁוֹ וְיִתְכַּנֶּה בְּשֵׁם אדנ״י, וּכְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מֵאַנְשֵׁי אֱמֶת (טור שולחן ערוך אורח חיים סימן ה׳) כִּי יִתְחַיֵּב כָּל הַמּוֹצִיא מִפִּיו הַזְכָּרַת הַשֵּׁם לְכַוֵּן לָאוֹתִיּוֹת הַמֻּזְכָּרוֹת בְּפִיו וְהַנֶּעֱלָמוֹת בְּמַחְשָׁבָה, הַמֻּזְכָּרוֹת שֵׁם אדנ״י, וְהַנֶּעֱלָמוֹת שֵׁם הוי״ה, גַּם יְכַוֵּן לְשִׁלּוּב הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהוּא סוֹד ״ה׳ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ״ (תהילים י״א:ד׳), וּמֵעַתָּה בְּהִשְׁתַּלֵּב שְׁנֵי שֵׁמוֹת יַעַמְדוּ יַחַד שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת ה׳ י׳, הֵ״א קוֹדֶם לְיוֹ״ד, וְהֵם הָאוֹתִיּוֹת הַנִּרְשָׁמוֹת בְּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַחֲנֹכִי הַפַּלֻּאִי, שֶׁקּוֹדֶמֶת הֵ״א לְיוֹ״ד שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת חוֹתָם ה׳ בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, וְיִבָּנֶה מִשְּׁנֵיהֶם שֵׁם י״ה הָרָמוּז בְּמַאֲמַר ״שִׁבְטֵי יָהּ״.

פסוק ט

הוּא דָתָן וַאֲבִירָם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ בְּמַאֲמָר זֶה. וְאִם לְהוֹדִיעַ כִּי הֵן הֵנָּה הָאֲמוּרִים בְּמַעֲשֵׂה קֹרַח – דָּבָר פָּשׁוּט הוּא שֶׁאֵין לִטְעוֹת שֶׁהָיוּ דָתָן וַאֲבִירָם אֲחֵרִים בְּנֵי אֱלִיאָב אַחֵר. וְעוֹד, מֵעִקָּרָא לֹא הָיָה לוֹ לְהַזְכִּירָם וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ כִּשְׁאָר הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁסָּפוּ תַּמּוּ וְלֹא נִמְנוּ. עוֹד, לָמָּה הֶאֱרִיךְ בַּדְּבָרִים אֵלּוּ אֲשֶׁר הִצּוּ וְגוֹ׳ בְּהַצֹּתָם עַל ה׳.

וְנִרְאֶה כִּי לֹא בָּא הַכָּתוּב כָּאן אֶלָּא לוֹמַר שֶׁהֵן הֵנָּה הָיוּ סִבָּה לְכָל מַעֲשֵׂה קֹרַח, כִּי יַחְפֹּץ ה׳ לְפַרְסֵם הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם סִבָּה לָרֶשַׁע הַנַּעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ הוּא דָתָן וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הִצּוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֶת אֲחֵרִים עַל ה׳ וּמֹשֶׁה עַבְדּוֹ, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהֵם הַמַּחְטִיאִים הָעֵדָה הַנּוֹעֶדֶת. וְאֶפְשָׁר שֶׁגַּם אֶת קֹרַח הֵם הֶחֱטִיאוּהוּ, וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּקַּח קֹרַח״ (במדבר טז:א) שֶׁנִּרְאֶה שֶׁמֵּעַצְמוֹ עָשָׂה, אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה לְמַה שֶׁקָּדַם לוֹ מֵהֶם, וּלְעוֹלָם הֵם הִצּוּ אוֹתוֹ. וְאָמְרוֹ וַתִּפְתַּח וְגוֹ׳ אַחַר שֶׁהַדְּבָרִים כְּבָר כְּתוּבִין בְּפָרָשַׁת קֹרַח, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁגַּם בְּלִיעַת קֹרַח וַאֲכִילַת הָאֵשׁ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ הֵם הָיוּ סִבָּה לַמְּאוֹרָע מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהֲגַם שֶׁנִּקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן הָיוּ חוֹזְרִים בָּהֶם אִם לֹא הָיוּ שְׁנֵי הָרְשָׁעִים.

וְזֶה לְךָ הָאוֹת כִּי הָאִישׁ מֹשֶׁה לֹא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל לְרַצּוֹת אֶלָּא לָהֶם, דִּכְתִיב (במדבר ט״ז:י״ב) ״וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (במדבר ט״ז:כ״ה) ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה אֶל דָּתָן״ וְגוֹ׳ שֶׁהִרְגִּישׁ שֶׁבָּהֶם הַדָּבָר תָּלוּי. מֵעַתָּה נַפְשׁוֹת כָּל הַמֵּתִים תְּלוּיִים בִּשְׁנֵי הָרְשָׁעִים הָהֵם, וְיֵשׁ בָּזֶה לִמּוּד זְכוּת עַל קֹרַח וְעַל הַמָּאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת עֵקֶב (דברים י״א:ו׳) ״וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם״ וְגוֹ׳ שֶׁאֵינוֹ מוֹנֶה הַמְּאוֹרָע אֶלָּא לְדָתָן וַאֲבִירָם. וּכְפִי זֶה יְכוֹלִין אָנוּ לְהַעֲמִיד סְבָרַת הָאוֹמֵר (סנהדרין קח.) עֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא בְּדָתָן וַאֲבִירָם, וּלְהַעֲמִיד סְבָרַת הָאוֹמֵר עֲלֵיהֶם אָמַר הַכָּתוּב ״מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל״ בִּשְׁאָר הָעֵדָה חוּץ מֵהֶם.

פסוק יא

וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ. הוֹדִיעַ הַכָּתוּב עִנְיָן זֶה כָּאן וְלֹא בִּמְקוֹם עִקַּר הַמַּעֲשֶׂה, גַּם לֹא כְּתָבוֹ בִּמְקוֹם מִסְפַּר הַלְוִיִּם כִּי שָׁם מְקוֹם הוֹדָעַת הַמֵּתִים מֵהֶם, לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ כִּי כָּאן בָּא אֱלֹהִים לִקְבֹּעַ הֶעָוֹן בְּדָתָן וַאֲבִירָם וּלְהָקֵל מֵעַל קֹרַח, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ, הַכַּוָּנָה שֶׁזֶּה יַגִּיד זְכוּת אֲבִיהֶם שֶׁלֹּא שְׁטָפָם חוֹבוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁשָּׁטַף חוֹבָם שֶׁל דָּתָן וַאֲבִירָם כָּל בָּתֵּיהֶם לֶהֱיוֹתָם עִקַּר הַמַּחְלֹקֶת.

פסוק יג

לְשָׁאוּל מִשְׁפַּחַת וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא,ג) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: זִמְרִי וְגוֹ׳ שָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית וְגוֹ׳, וְקָשֶׁה לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁשָּׁאוּל הָאָמוּר כָּאן הוּא זִמְרִי, לָמָּה מְיַחֵס ה׳ שְׁמוֹ עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ הַמִּתְכַּנֵּית עָלָיו, וַהֲלֹא אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח.) בַּפָּסוּק ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״ דְּלָא מַסְּקִינָן בִּשְׁמַיְיהוּ, עַד כָּאן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְהַחְתִּימוֹ בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וּלְפִי אֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בַּפָּסוּק (במדבר כה:יד) ״אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית״ שֶׁלֹּא הֻכָּה אֶלָּא בִּהְיוֹתָהּ עִמָּהּ וְלֹא אַחַר כָּךְ, הוּא מַה שֶׁהִצְדִּיק ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ כָּאן שֶׁהֶחְתִּים שְׁמוֹ עָלָיו. וְכֵן מַשְׁמַע גַּם כֵּן מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא:ג) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: שָׁאוּל – שֶׁהִשְׁאִיל עַצְמוֹ לַעֲבֵרָה, וְיָדוּעַ הוּא דִּין הַשְׁאָלָה שֶׁחוֹזֶרֶת בְּעֵינָהּ.

פסוק טז

לְאָזְנִי. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: אוֹמֵר אֲנִי שֶׁזּוֹ מִשְׁפַּחַת אֶצְבּוֹן וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְאֵין נִרְאֶה לְהַמְצִיא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ טַעַם וְאֵינוֹ מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְעוֹד קָשֶׁה שֶׁבְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: וּכְשֶׁאַתָּה מוֹנֶה מִשְׁפַּחַת גָּד אֵין שָׁם אֶצְבּוֹן, כִּי חָסַר עַל הַזְּנוּת בַּעֲצַת בִּלְעָם, עַד כָּאן. אֲשֶׁר עַל כֵּן הָיָה נִרְאֶה כִּי אָזְנִי הִיא מִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת שֶׁיָּצְתָה מִגָּד, כִּי מִן הַסְּתָם הָיוּ בְּכָל שֵׁבֶט עֲנָפִים אֲחֵרִים לְבַד מֵאוֹתָם שֶׁנִּבְנֵית מֵהֶם הַמִּשְׁפָּחָה וְהָיוּ נִקְרָאִים עַל אֲחֵיהֶם, וְלִפְעָמִים יִגְדַּל הֶעָנָף הַהוּא וְתִקָּרֵא הַמִּשְׁפָּחָה עַל שְׁמוֹ. אֶלָּא שֶׁמָּצָאתִי בַּפְּסִיקְתָּא וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָזְנִי זֶה אֶצְבּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ (בראשית מו:טז) מִלְּשׁוֹן אֲצֵית וְהֶאֱזִין, עַד כָּאן. כְּפִי זֶה הוּא הַשֵּׁם עַצְמוֹ וְאֵין הַכָּתוּב מַקְפִּיד עַל שִׁנּוּי הַשֵּׁם כְּשֶׁיִּהְיֶה בְּמַשְׁמָעוֹ שֵׁם הָרִאשׁוֹן, וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הוֹפִיעַ בּוֹ וְכִוֵּן אֶל דִּבְרֵי חֲזַ״ל.

פסוק יט

בְּנֵי יְהוּדָה. פָּרָשָׁה זוֹ תִּרְמֹז מְאוֹרָעוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבָחַר לִרְמֹז בִּיהוּדָה מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צח,ו) לָמָּה נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם יְהוּדָה. אָמְרוֹ בְּנֵי יְהוּדָה הֵם הַתּוֹלָדוֹת יִתָּכְנוּ בְּשֵׁם בָּנִים כַּיָּדוּעַ, וְאָמְרוֹ עֵר וְאוֹנָן יִרְמֹז לְבַיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי, עֵר כְּנֶגֶד בַּיִת רִאשׁוֹן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ה:ב) ״אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר״, שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹ עֵר בְּהַשְׁגָּחָה גְּדוֹלָה עִמָּנוּ בַּבַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ, אוֹנָן הוּא בַּיִת שֵׁנִי וּקְרָאוֹ אוֹנָן לְשׁוֹן אוֹנָאָה, לְפִי שֶׁהָיָה חָסֵר דְּבָרִים הָעִקָּרִים שֶׁל בַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ.

וְאָמְרוֹ וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן הוּא חֻרְבַּן הַבָּתִּים, כִּי סִלּוּק שְׁכִינָה מֵהֶם יִקָּרֵא מִיתָה, שֶׁפָּרְחָה הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה וְנִשְׁאַר הַבַּיִת מֵת בַּעֲוֹנוֹת וּמָלֵא טֻמְאַת הַקְּלִפָּה הַנְּתוּנָה בּוֹ כַּיָּדוּעַ. גַּם תִּמְצָא שֶׁעָוֹן שֶׁבּוֹ מֵת עֵר הוּא הֶעָוֹן עַצְמוֹ שֶׁגָּרַם הַחֻרְבָּן, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סב:) שֶׁהָיוּ מַסְרִיחִין עַל מִטּוֹתֵיהֶם, וְהוּא מַעֲשֵׂה עֵר, דִּכְתִיב (בראשית לח:ט) ״וְשִׁחֵת אַרְצָה״, וַעֲוֹן אוֹנָן הוּא עָוֹן שֶׁגָּרַם חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי שֶׁהָיָה לָהֶם שִׂנְאַת חִנָּם (יומא ט:) וּכְמוֹ כֵן אוֹנָן דִּכְתִיב בּוֹ (שם) ״לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו״, גַּם לְשׁוֹן אוֹנָאָה שֶׁהָיוּ מְאַנִּים זֶה אֶת זֶה.

וְאָמְרוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, רָשַׁם מָקוֹם הַמְּקֻדָּשׁ כִּי הוּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְשָׁם מִיתָתוֹ שֶׁחָזַר לִיכָּנֵס בִּרְשׁוּת ס״מ הַנִּקְרָא כְּנַעַן. גַּם יִרְמֹז סִבָּה אַחַת כְּלָלִית, וְהִיא שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא הוֹרִישׁוּ הַכְּנַעֲנִי וְנִשְׁאֲרוּ יוֹשְׁבִים בָּהּ, וְזֶה סִבֵּב לְהַטּוֹתָם מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר כַּיָּדוּעַ, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״בְּאֶרֶץ כְּנָעַן״.

וְאָמְרוֹ וַיִּהְיוּ בְּנֵי יְהוּדָה יִרְמֹז לַצַּעַר הַבָּא לָהֶם אַחַר חֻרְבַּן הַבַּיִת, וַוי הָיוּ בְּנֵי יְהוּדָה בַּגָּלוּת בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא טָעַם שְׁלִיטַת שׂוֹנֵא. וְתִמְצָא שֶׁבְּכָל הַשְּׁבָטִים לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב לָשׁוֹן זֶה שֶׁל ״וַיִּהְיוּ״ אֶלָּא כָּאן, וּבְבִנְיָמִין, כַּיָּדוּעַ הַטַּעַם שָׁם.

וְאָמְרוֹ לְמִשְׁפְּחֹתָם, כִּי כָּל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, כָּל הַנִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוּדָה וַוי הָיוּ.

וְאָמְרוֹ לְשֵׁלָה נִתְכַּוֵּן לְמוֹשִׁיעַ וְרָב הַבָּא לִגְאוֹל מִגָּלוּת הָאַחֲרוֹן הַנִּקְרָא שֵׁלָה, וַהֲגַם שֶׁיַּעֲקֹב קְרָאוֹ שִׁילֹה לֹא יִשְׁתַּנֶּה הַשֵּׁם בָּזֶה, וְצֵא וּלְמַד מִמִּשְׁפָּחוֹת הָרְשׁוּמוֹת כַּמָּה הִשְׁתַּנּוּת בַּשֵּׁמוֹת. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בִּסְמִיכוּת מַאֲמַר לְשֵׁלָה עִם מַאֲמַר וַיִּהְיוּ בְנֵי יְהוּדָה שֶׁצְּרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְהִצְטַעֵר בִּשְׁבִילוֹ וּלְקַוּוֹת לִישׁוּעָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל בְּמַעֲשֵׂה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁשְּׁאָלוֹ הַמָּשִׁיחַ אִם יִשְׂרָאֵל מַכִּירִים בְּצַעֲרוֹ וְחוֹלִים עָלָיו וְכוּ׳ עַד כָּאן. וּכְדִבְרֵי הַזֹּהַר (בשלח נה:) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל״ וְגוֹ׳ (ישעיהו נב:ח), וְהוּא מַאֲמַר ״וַיִּהְיוּ״ פֵּרוּשׁ, יִהְיוּ בְּוָ״ו שֶׁהוּא הַצַּעַר, ״לְמִשְׁפְּחוֹתָם״, בִּשְׁבִיל שֵׁלָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״לְשֵׁלָה״ וְגוֹ׳, וּבָזֶה יִהְיוּ מִשְׁפַּחַת הַשֵּׁלָנִי פֵּרוּשׁ, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ דּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.

עוֹד יִרְמֹז בְּמַה שֶׁנְּדַקְדֵּק אָמְרוֹ הַשֵּׁלָנִי, וְאֵין אוֹת הַנּוּ״ן בְּבִנְיַן הַשֵּׁם, וְאֵין כֵּן מִנְהָגוֹ לְהוֹסִיף בְּשֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה אוֹת חֲדָשָׁה זוּלַת הֵ״א וְיוֹ״ד, כָּאָמוּר בְּכָל הַקּוֹדְמוֹת ״חֲנוֹךְ מִשְׁפַּחַת הַחֲנוֹכִי״ וְגוֹ׳. אָכֵן יִרְמֹז לְמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:) בְּפָסוּק ״וְהֶחֱזִיקוּ וְגוֹ׳ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי״ וְגוֹ׳, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, וְהוּא זֶה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר הַשֵּׁלָנִי, פֵּרוּשׁ, שֶׁהָאֻמּוֹת כֻּלָּן יֹאמְרוּ לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל ״שֶׁלּוֹ אֲנִי״.

וְאָמְרוֹ לְפֶרֶץ מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי, יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין כ:) שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹרֵץ גָּדֵר לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ, וְהַכַּוָּנָה כִּי בְּבֹא הַבָּא מִפֶּרֶץ יִהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִשְׁפַּחַת הַפַּרְצִי מְלָכִים. וְעַל אוֹתוֹ זְמַן הוּא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא קיג:) כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים, וְכֵן אָמַר הַנָּבִיא (ישעיהו מט:ז) ״מְלָכִים יִרְאוּ וְקָמוּ״ וְגוֹ׳. גַּם יִרְמֹז עַל הַפִּרְצָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יִפְרֹץ בָּאוּמּוֹת לְאֵין תַּכְלִית.

וְאָמְרוֹ לְזֶרַח מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי, יִרְמֹז מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיהו ס:ב) ״הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ וְגוֹ׳ וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה׳״, וּכְתִיב ״וְהָיָה לָךְ ה׳ לְאוֹר עוֹלָם״, וְהוּא אָמְרוֹ ״מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִי״ אֲשֶׁר עָלֵינוּ יִזְרַח ה׳.

אוֹ תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה לִשְׁלֹשָׁה עִנְיָנִים שֶׁיִּהְיוּ בְּעֵת הַפְּקִידָה: א׳ בִּיאַת מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נב.), ב׳ גִּלּוּי מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, ג׳ כְּשֶׁיִּמְלוֹךְ ה׳ עָלֵינוּ. כְּנֶגֶד בִּיאַת מָשִׁיחַ בֶּן אֶפְרַיִם אָמַר שֵׁלָה, וְרָמַז שֶׁתִּפְגַּע בּוֹ מִדַּת הַדִּין וְיָמוּת בַּעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא הָרָמוּז בְּתֵבַת שֵׁלָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (שמואל ב ו:ז) ״וַיַּכֵּהוּ שָׁם עַל הַשַּׁל״. וּכְנֶגֶד מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד אָמַר לְפֶרֶץ וְגוֹ׳, כִּי זֶה יַעֲשֶׂה פֶּרֶץ בָּאוּמּוֹת וְיִנְקֹם דַּם צַדִּיק. וּכְנֶגֶד מַלְכוּת עוֹלָם אָמַר לְזֶרַח וְגוֹ׳, רֶמֶז לִכְבוֹד ה׳ עָלֵינוּ יִזְרַח.

וְאָמְרוֹ וַיִּהְיוּ בְּנֵי פֶרֶץ, אָמַר לְשׁוֹן צַעַר לִרְמֹז עַל הַצָּרוֹת אֲשֶׁר יִהְיוּ בְּבֹא הַגּוֹאֵל, כְּאָמְרָם בַּגְּמָרָא (סנהדרין צח.) ״יֵיתֵי וְלֹא אֶחְמֵינֵיהּ״ מֵרוֹב הַצַּעַר שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. וְאָמְרוֹ בְּנֵי פֶרֶץ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ תּוֹלָדוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִבִּיאַת הַגּוֹאֵל הָרָמוּז בְּפֶרֶץ הֵם שְׁנֵי דְּבָרִים: א׳ שֶׁיִּבְנֶה ה׳ חֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְהוּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר פָּעַל ה׳ וְכוֹנְנוּ יָדָיו, וְיִהְיוּ יִשְׂרָאֵל מִבְּנֵי פַּלָּטִין שֶׁלּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לְחֶצְרוֹן מִשְׁפַּחַת הַחֶצְרוֹנִי וְהָבֵן. הַב׳ לְחָמוּל מִשְׁפַּחַת הֶחָמוּלִי שֶׁיַּחְמֹל עָלֵינוּ בְּכָל עַנְפֵי הַחֶמְלָה.

וְאָמְרוֹ אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת יְהוּדָה. פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מֵהַמְּאוֹרָעוֹת, גַּם הָרָעוֹת גַּם הַטּוֹבוֹת. וְאָמְרוֹ ״לִפְקוּדֵיהֶם״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיִּהְיוּ נִפְקָדִים יֵשׁ פְּקִידָה לְרָעָה וְיֵשׁ פְּקִידָה לְטוֹבָה, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חדש א, קס.), וּשְׁנֵי מִינֵי פְּקִידוֹת נֶאֶמְרוּ בַּכָּתוּב.

וְאָמְרוֹ שִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, אוּלַי שֶׁרָמַז ה׳ בָּזֶה מָתַי יִהְיֶה תַּכְלִית הַפְּקִידָה טוֹבָה הָרְשׁוּמָה בְּסָמוּךְ שֶׁיִּזְרַח עָלֵינוּ כְּבוֹד ה׳, וְאָמַר עַד עֲבוֹר כָּל גָּלֻיּוֹת, גָּלוּת מִצְרַיִם, וְגָלוּת בָּבֶל, וְגָלוּת אֱדוֹם. כְּנֶגֶד גָּלוּת מִצְרַיִם אָמַר שִׁשָּׁה לִרְמֹז לְגָלוּת מִצְרַיִם שֶׁהָיָה לְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת, דִּכְתִיב (בראשית ט״ו:ט״ז) ״וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה״, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי שָׁם שֶׁשְּׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת סָבְלוּ גָּלוּת לְבַד מִיִּצְחָק וְיַעֲקֹב וִיהוּדָה הֲרֵי שִׁשָּׁה, כִּי הַתְחָלַת הַגָּלוּת הָיָה מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק. וּכְנֶגֶד גָּלוּת בָּבֶל אָמַר וְשִׁבְעִים דִּכְתִיב (ירמיהו כ״ט:י׳) עַד לִמְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה. וּכְנֶגֶד גָּלוּת אֱדוֹם שֶׁאָנוּ עֲדַיִן בּוֹ אָמַר אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְאִם הָיוּ זוֹכִים יִשְׂרָאֵל הָיוּ נִמְנִים קע״ב שָׁנָה שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מֵאֶלֶף הָרְבִיעִי, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא זָכוּ יַתְחִיל הַחֶשְׁבּוֹן מֵאֶלֶף הַחֲמִישִׁי וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מֵאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי, וּמְקַוִּים אָנוּ כִּי הוּא זֶה קֵץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ וְיִתְקַיְּמוּ כָּל הַיִּעוּדִים הָרְשׁוּמִים וְיַתְחִילוּ נִיצוֹצֵי גִּלּוּי הַגְּאֻלָּה בְּהַתְחָלַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת הַבָּאִים לְשָׁלוֹם.

פסוק כג

בְּנֵי יִשָּׂשכָר וְגוֹ׳. לְמָה שֶׁקָּדַם לָנוּ כִּי יִשָּׂשכָר הוּא בֶּן תּוֹרָה, רָמְזָה הַתּוֹרָה בְּשֵׁם זֶה שֶׁל יִשָּׂשכָר כִּי דַּוְקָא זֶה יֶשְׁנוֹ לְשָׂכָר, וְכָל חוּץ מִמֶּנּוּ מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת בְּפֶרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר (ברכות כח:) שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ בִּיצִיאָתוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ ״מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ וְכוּ׳ אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים, אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר״ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהַטַּעַם כִּי לֹא יַעֲמֹד קִנְיָן הַמְּדֻמֶּה, וַהֲגַם שֶׁיַּעֲמֹד הֶבֶל הוּא. עוֹד יִרְמֹז כִּי כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הוּא שָׂכָר לוֹ, כִּי כָל מַה שֶׁבָּרָא ה׳ לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִילוֹ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה א:א) בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית וְגוֹ׳ בִּשְׁבִיל תּוֹרָה וְכוּ׳ בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ. עוֹד יִרְמֹז לְמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עוקצין ג,יב) עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַעֲשָׂרָה עוֹלָמוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ יֵשׁ שָׂכָר.

וְאָמְרוֹ לְתוֹלָע וְגוֹ׳, רָמַז הַכָּתוּב תְּנָאֵי הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה בִּשְׁמוֹת מִשְׁפְּחוֹת יִשָּׂשכָר, וְהֵם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה, כְּאָמְרָם (אבות ו,ה) בַּמִּשְׁנָה שֶׁהַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְּבָרִים. הִנֵּה מַשְׁמָעוּת תּוֹלָע יַגִּיד שְׁנֵי פְּרָטִים: א׳, יָשִׂים עַצְמוֹ כְּעָדִין זֶה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן טז:) עַל דָּוִד שֶׁנִּקְרָא ״עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי״ (שמואל ב כג:ח). ב׳, שֶׁיִּתְעַסֵּק בְּפִיו כְּתוֹלָע זֶה שֶׁכֹּחָהּ בְּפִיהָ, כִּי לַעֲמַל פֶּה נִבְרָא הָאָדָם. וּשְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ כּוֹלְלִים כָּל עַנְפֵי הָעֲנָוָה וְכָל עַנְפֵי הַלִּמּוּד הַמְּנוּיִים בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת הַנִּזְכָּרִים.

וְאָמְרוֹ לְפֻוָּה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי – יֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה הוֹסִיף אוֹת שֶׁאֵינָהּ נִמְנֵית מֵאוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר מִשְׁפַּחַת הַפֻּוִּי? אֶלָּא רָמַז לִשְׁאָר מַעֲלוֹת הַמְּנוּיִים שָׁם בָּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה (אבות ו:ה) שֶׁהֵם מִיעוּט שִׂיחָה, מִיעוּט שְׂחוֹק וּשְׁאָר הָעֲנָפִים הַדּוֹמִים לְאֵלּוּ. וְהוּא אָמְרוֹ לְפֻוָּה מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי, פֵּרוּשׁ ״פֻּוָּה״ הוּא לְשׁוֹן פֶּה, וְהוֹסִיף לוֹ אוֹת וָא״ו שֶׁהוּא סוֹד עֵץ חַיִּים שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהּ יֶתֶר עַל שְׁאָר הַפִּיּוֹת. גַּם רָמַז בִּסְמִיכוּת אוֹת הַוָּא״ו לְאוֹת הֵ״א לוֹמַר סוֹד חִבּוּר הַמִּדּוֹת בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה. וְאָמְרוֹ מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי, פֵּרוּשׁ, שֶׁצָּרִיךְ לְפַנּוֹתוֹ מִמּוֹתָרוֹת הַמֻּרְגָּשׁוֹת גַּם מֵהַשְּׂחוֹק וּמִדְּבָרִים בְּטֵלִים, כִּי הֵם מוֹנְעִים קִיּוּם הַתּוֹרָה בָּאָדָם. וּמָצָאתִי לַחֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּתְבוּ (אלשיך על שמות כח:לא) כִּי פֶּה שֶׁל לוֹמְדֵי תּוֹרָה דִּינוֹ כִּכְלִי שָׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָּם בַּקֹּדֶשׁ, כִּי אֵין קְדֻשָּׁה כִּקְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה, וְלָזֶה אָסוּר לְדַבֵּר בּוֹ אֲפִלּוּ דִּבְרֵי חוֹל הֲגַם שֶׁאֵין בָּהֶם דְּבָרִים הָאֲסוּרִים. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר לְפֻוָּה שֶׁהוּא פֶּה הֶעָמֵל בַּתּוֹרָה שֶׁבּוֹ שׁוֹכֵן חֲצִי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, מִשְׁפַּחַת הַפּוּנִי פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ לְפַנּוֹת מִפִּיו כֹּל חוּץ מֵהֲגוֹת בַּתּוֹרָה, וּבָזֶה נִכְלָלִים חֵלֶק אֶחָד מֵהָאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת שֶׁהֵם בְּמִיעוּט שִׂיחָה, בְּמִיעוּט שְׂחוֹק, בְּמִיעוּט תַּעֲנוּג וְכַדּוֹמֶה לָהֶם שֶׁבַּעֲנַף הַמּוֹתָרוֹת.

וְאָמְרוֹ לְיָשׁוּב – יִרְמֹז שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְבּוֹת בִּישִׁיבָה וְלֹא דֶּרֶךְ עֲרַאי, גַּם צָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מֵהַתּוֹרָה עַד שֶׁיַּעֲמֹד עַל עִקָּרוֹ כַּמִּצְטָרֵךְ בְּעֹמֶק הֲלָכָה כִּי הוּא זֶה עִקַּר הַתּוֹרָה, וּבָזֶה נִכְלָלִים חֵלֶק אֶחָד מֵהָאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה מַעֲלוֹת שֶׁהֵם בְּיִשּׁוּב, וּמִתְיַשֵּׁב לִבּוֹ בְּתַלְמוּדוֹ, שׁוֹאֵל וּמֵשִׁיב, הַמְּכַוֵּן אֶת שְׁמוּעָתוֹ וְכוּ׳, גַּם מַה שֶׁמָּנוּ שָׁם שְׁמִיעַת הָאֹזֶן, עֲרִיכַת שְׂפָתַיִם, בִּינַת הַלֵּב וְכוּ׳, וְכַדּוֹמֶה לָזֶה שֶׁבַּעֲנַף הֲבָנַת הַשִּׂכְלִיּוֹת.

וְאָמְרוֹ לְשִׁמְרוֹן מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְרוֹנִי – יִרְמֹז לְתוֹסֶפֶת הַשְּׁמִירָה הַמִּתְחַיֵּב עֲשׂוֹת בֶּן תּוֹרָה יֶתֶר עַל הֶהָמוֹן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו.): הֵיכִי דָמִי חִלּוּל הַשֵּׁם? אָמַר רַב: כְּגוֹן אֲנָא דְּשָׁקִילְנָא בִּשְׂרָא וְלָא יָהִיבְנָא דְּמֵי לְאַלְתַּר, עַד כָּאן. מִזֶּה יַקִּישׁ כַּמָּה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּר בֶּן תּוֹרָה בְּכָל פְּרָטֵי הַמִּצְווֹת. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חובת הלבבות שער התשובה פ״ה) כִּי חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹמְרִים חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי הֶתֵּר לְבַל יִכָּשְׁלוּ בְּשַׁעַר הָאִסּוּר, וְהוּא אָמְרוֹ ״לְשִׁמְרוֹן מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְרוֹנִי״.

וְאָמְרוֹ אֵלֶּה מִשְׁפְּחוֹת יִשָּׂשכָר לִפְקוּדֵיהֶם – פֵּרוּשׁ פְּקוּדֵיהֶם, פְּקִידָה לְטוֹב, וּמַה הִיא הַפְּקִידָה? פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב וְאָמַר אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת. כָּאן רָמַז הַשָּׂגָה בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד, שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה נַעֲשִׂים מֶרְכָּבָה לַשְּׁכִינָה, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים, וְהוּא בְּחִינַת נְקוּדָּה אַחַת, הֲרֵי ס״ה שֶׁהוּא מִסְפַּר אדנ״י, וְאָמַר בְּסֵדֶר זֶה לוֹמַר כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַלַּמְדָן תִּתְמַתֵּק בְּחִינַת הַדִּין שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ ס״ד וְתִהְיֶה נִתְקֶנֶת הַשְּׁכִינָה בְּמִסְפָּרָהּ ס״ה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (חלק ב ט.) בְּפָסוּק ״וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים״ וְגוֹ׳ (דברים כב:ו), וְהַשָּׂגָה שְׁנִיָּה הִיא לָעוֹלָם הַבָּא, כָּרָמוּז בִּשְׁמוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר עוֹלָמוֹת, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֶלֶף וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת.

וְקוֹדֶם שֶׁנַּעֲמֹד עַל הַכַּוָּנָה, אָעִיר בְּמַאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי (עוקצין ג,יב) שֶׁאָמַר: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל וְכוּ׳ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר עוֹלָמוֹת, וּמוֹכִיחַ מֵאָמְרוֹ (משלי ח:כא) ״לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ״. קָשֶׁה לִדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אִם לְמִסְפָּר יְכַוֵּן הַכָּתוּב לָמָּה הִקְדִּים הַכָּתוּב מִסְפַּר הָעֶשֶׂר לְמִסְפַּר הַמֵּאוֹת, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי שַׁ״י״? וְשָׁמַעְתִּי מִפִּי הָרִאשׁוֹנִים טַעַם עָרֵב, כִּי מִסְפָּר זֶה יִרְמֹז לְאַרְבַּע עוֹלָמוֹת כַּיָּדוּעַ: אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה, וְכָל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר. וּמַאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בָּא לְלַמֵּד כִּי הַצַּדִּיקִים יִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן בְּאַרְבַּע עוֹלָמוֹת, אֲבָל אֵין הַשָּׂגָתָם בְּכֻלָּם שָׁוָה, אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה יַשִּׂיגוּ כָּל הַהַדְרָגוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בָּהֶם, וְהֵם בְּמִסְפַּר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, אֲבָל בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא עוֹלָם הָאֲצִילוּת לֹא יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג כָּל צַדִּיק כִּי אִם חֵלֶק מֵעֲשָׂרָה שֶׁבָּהּ, שֶׁהִיא גַּם כֵּן עֲשָׂרָה בִּפְרָטָם כַּנִּזְכָּר שֶׁכָּל אֶחָד כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הָעֶשֶׂר הַמֻּשָּׂג מֵעוֹלָם הָעֶלְיוֹן גָּדוֹל וּמְהֻלָּל מְאֹד לְמַעְלָה מִכָּל הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת, וְלָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב הָעֶשֶׂר לַמֵּאוֹת וְאָמַר ״לְהַנְחִיל וְגוֹ׳ יֵ״שׁ״. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ אֶלֶף יְכַוֵּן לַחֵלֶק הַקָּטָן הָרָמוּז בְּיוֹ״ד, וְיִחֵד לוֹ מִסְפָּר זֶה שֶׁל אֶלֶף כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁכָּל עֶשֶׂר כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר וְעֶשֶׂר מֵעֶשֶׂר, הֲרֵי שֶׁנְּקֻדָּה אַחַת תִּתְכַּנֶּה לְאֶלֶף. וְאָמְרוֹ ״וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת״ כִּפְשָׁטָהּ, וְהוּא מַה שֶׁרָמוּז בִּשְׁמוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר – ״יֵשׁ שָׂכָר״.

פסוק כו

בְּנֵי זְבוּלוּן וְגוֹ׳. רָמַז הַכָּתוּב מַעֲשֵׂיהֶם וְהַמּוּשָּׂג מִמֶּנּוּ, סֶרֶד כְּמוֹ סֵדֶר, וְכֵן דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לִקְרוֹת לְכֶבֶשׂ כֶּשֶׂב, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהָיָה מְסַדֵּר לִפְנֵי יִשָּׂשכָר כָּל הַצָּרִיךְ לוֹ לִמְזוֹנוֹתָיו, וְאֵלוֹן לְשׁוֹן חוֹזֶק, וְרָמַז עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ג:יח) ״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כה:א) לְלוֹמְדֶיהָ לֹא נֶאֱמַר וְכוּ׳, וְלָזֶה לְפִי שֶׁזְּבוּלוּן הָיָה מַחֲזִיק בְּיַד לוֹמְדֵי תּוֹרָה יִחֵס לוֹ מִדָּה זוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לְאֵלוֹן.

פסוק נב

וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר. פֵּרוּשׁ ״לֵאמֹר״ לִיהוֹשֻׁעַ וְהַזְּקֵנִים, כִּי הוּא הַמַּנְחִיל אֶת הָאָרֶץ, וְאֵין לְפָרֵשׁ ״לֵאמֹר״ לְיִשְׂרָאֵל, כִּי תֵּבַת ״לָאֵלֶּה״ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ תַּכְחִישׁ זֶה.

פסוק נג

לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לָאֵלֶּה, נֶחְלְקוּ רַזַ״ל בְּפֶרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (בבא בתרא קיז.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם יִנְחָלוּ״, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״לָאֵלֶּה״ וְגוֹ׳? לָאֵלֶּה לְהוֹצִיא אֶת הַטְּפֵלִים, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַחֲלֹק אֶלָּא לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים. וְרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ״, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת״? מְשֻׁנָּה נַחֲלָה זוֹ וְכוּ׳ וְכָאן מֵתִים יוֹרְשִׁים וְכוּ׳ עַד כָּאן. לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן אָמְרוֹ ״לָאֵלֶּה״ לְהוֹצִיא דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה בְּמַשְׁמָעוּת פָּסוּק ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת״ וְגוֹ׳.

וְרָאִיתִי בָּרַיְתָא אַחַת (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לָאֵלֶּה״ – בְּנֵי כְּשֵׁרִים וּקְדוֹשִׁים, לְהוֹצִיא רְשָׁעִים שֶׁבָּהֶם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם חֵלֶק וְנַחֲלָה. וְהוֹכִיחוּ הַדְּבָרִים מִבְּנֵי הַמְּרַגְּלִים וּמִתְלוֹנְנִים, וּסְבָרָא זוֹ הוֹלֶכֶת לְדַרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה, וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר ״לָאֵלֶּה״ – כָּאֵלֶּה שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים כֻּלָּם, לְמַעֵט הָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ בְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, שֶׁהֵם הַמְּרַגְּלִים שֶׁלֹּא נָטְלוּ בְּנֵיהֶם חֶלְקָם. וְנִרְאֶה שֶׁאֵין דְּרָשָׁה זוֹ דִּלְמַעֵט רְשָׁעִים דּוֹחֶקֶת דְּרָשָׁתֵנוּ דִּלְמַעֵט יוֹצְאֵי מִצְרַיִם פָּחוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים וְלֹא לְהֵפֶךְ, כִּי כֻּלָּן נִשְׁמָעִים יַחַד מִמַּאֲמַר ״כָּאֵלֶּה״ – כָּל שֶׁאֵינוֹ כָּאֵלֶּה בֵּין בְּמִסְפָּר בֵּין בְּצִדְקוּת אֵינוֹ בִּכְלַל הַחֲלוּקָּה.

וְרָאִיתִי לְרַשִׁ״י זַ״ל שֶׁפֵּרֵשׁ ״לָאֵלֶּה״ עַל בָּאֵי הָאָרֶץ כִּסְבָרַת רַבִּי יוֹנָתָן, וְאָמַר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״לָאֵלֶּה״ וְגוֹ׳, וְלֹא לִפְחוּתִים מִבֶּן עֶשְׂרִים אַף עַל פִּי שֶׁבָּאוּ לִכְלַל עֶשְׂרִים בְּטֶרֶם חִלּוּק הָאָרֶץ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, הֲלֹא לְרַבִּי יוֹנָתָן צָרִיךְ ״לָאֵלֶּה״ לְהַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁהָאָרֶץ נֶחְלְקָה לְבָאֵי הָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁדִּקְדֵּק רַבִּי יוֹנָתָן בְּאָמְרוֹ: לְבָאֵי הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר ״לָאֵלֶּה״ וְגוֹ׳, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם ״לִשְׁמוֹת״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הֻכְרַח לוֹמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ אֶלָּא מֵאָמְרוֹ ״לָאֵלֶּה״, וּמִכֹּחַ זֶה הֻצְרַךְ לְחַפֵּשׂ בַּמֶּה יְקַיֵּם מַאֲמַר ״לִשְׁמוֹת״ וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר ״לָאֵלֶּה״ לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁתֵּחָלֵק הָאָרֶץ לְבָאֶיהָ.

וְהֵן אֱמֶת כִּי בְּעִקָּרָן שֶׁל דְּבָרִים שֶׁאוֹמֵר רַשִׁ״י שֶׁלֹּא תֵחָלֵק אֶלָּא לְבֶן עֶשְׂרִים אֵין אֲנִי מַכְרִיעַ לַחְלוֹק, הֲגַם שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן, עִם כָּל זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת נִכְלָל בְּתֵיבַת ״לָאֵלֶּה״ וְיִסְבּוֹל שְׁתֵּי הַדְּרָשׁוֹת, אֶלָּא שֶׁאֵין הֶכְרֵחַ לְדָבָר זֶה, דִּלְמָא לֹא בָּא אֶלָּא לִשְׁלוֹל לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְהַדָּבָר שָׁקוּל. אֶלָּא דְּצָרִיךְ עִיּוּן לָמָּה לֹא פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י כַּאֲמִתָּתָן שֶׁל דְּבָרִים אַלִיבָּא דְּרַבִּי יוֹנָתָן.

וְרָאִיתִי לְרַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁפֵּרֵשׁ דִּבְרֵי רַשִׁ״י שֶׁדִּיֵּק תֵּיבַת ״לָאֵלֶּה״, וְלֹא יָצָא יְדֵי חוֹבַת עִיּוּנוֹ הַזַּךְ אֲפִלּוּ בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא שֶׁיֵּשׁ עַל רַשִׁ״י מֵהַבָּרַיְתָא. וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי רַשִׁ״י זַ״ל לֹא נֶעְלַם מִמֶּנּוּ כַּוָּנַת דִּבְרֵי ר׳ יוֹנָתָן, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֶה לְדַעְתּוֹ הַזַּכָּה מֻכְרָע מִתֵּיבַת ״לָאֵלֶּה״ שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ אֶלָּא לְאוֹתָם שֶׁהָיוּ אָז וְדַוְקָא אוֹתָם שֶׁהָיוּ מִבֶּן עֶשְׂרִים בְּאוֹתוֹ מִסְפָּר, וּדְבַר חִדּוּשׁ זֶה הוּא שֶׁבָּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ וְהַדָּבָר מוּבָן הוּא מֵעַצְמוֹ שֶׁנִּתְחַלְּקָה לְבָאֵי הָאָרֶץ.

בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. פֵּרוּשׁ, שֶׁתִּהְיֶה הַחֲלוּקָּה לְמִסְפַּר הַשֵּׁמוֹת הָאֲמוּרוֹת שֶׁהֵם חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת, הַכַּוָּנָה שֶׁיְּחַלְּקוּ הָאָרֶץ לַחֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת וְכָל מִשְׁפָּחָה כְּפִי מַה שֶׁהִיא. וְדֶרֶךְ זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְרַבִּי יוֹנָתָן, דִּלְרַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁסּוֹבֵר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם אֵין לְחַלֵּק לַחֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת, שֶׁהֲרֵי צָרִיךְ לְחַלֵּק גַּם לְשִׁשָּׁה מִשְׁפָּחוֹת שֶׁנֶּחְסְרוּ מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא), וְיִטְלוּ חֶלְקָם הַשֵּׁבֶט שֶׁמִּמֶּנּוּ נֶחְסְרוּ בְּמִשְׁפַּט הַנַּחֲלָה. וְאֶפְשָׁר שֶׁגַּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה [צ״ל יונתן?] יַצְדִּיק לוֹמַר ״בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת״ עַל הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם.

פסוק נד

לָרַב תַּרְבֶּה וְגוֹ׳. אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ב״ב קיז:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵי, בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״לָרַב תַּרְבֶּה״ וְגוֹ׳, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ, מַאי ״לָרַב״ וְגוֹ׳? קַשְׁיָא, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, אִם הַחֲלוּקָּה הִיא לְאוֹתָם הַמְּנוּיִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מַה מָקוֹם לוֹמַר ״לָרַב״ וְגוֹ׳? הִנֵּה קֻשְׁיָא זוֹ אֵינָהּ מֵאֵיזֶה דִּיּוּק, רַק שֶׁנּוּכַל לוֹמַר לֹא נָתַן דַּעְתּוֹ עָלָיו, שֶׁהֲרֵי מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב. וְעוֹד, אֵין אֵלּוּ דִּבְרֵי אָמוֹרָא לִדְחוֹתָן אֶלָּא דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן שֶׁהוּא תַּנָּא. וּלְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִכְּלָלֵי הַתַּלְמוּד, שֶׁכָּל שֶׁיֹּאמַר הַגְּמָרָא ״קַשְׁיָא״ הִיא עוֹמֶדֶת לְתֵרוּץ, אֶלָּא שֶׁלֹּא נִזְדַּמֵּן לָהֶם תֵּרוּץ.

וְנִרְאֶה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַה שֶׁאָמַר ״בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת״ שֶׁחוֹזֵר עַל הַחֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת, יְדוּיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ ״לָרַב״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיְּחַלְּקוּ חֲמִשִּׁים וְשִׁבְעָה חֲלָקִים, וְלֹא חֵלֶק כְּחֵלֶק יִהְיֶה, אֶלָּא ״לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ״. הַמָּשָׁל – מִשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֶשְׂרִים אֶלֶף תִּטּוֹל בְּכִפְלַיִם מֵהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה.

עוֹד נִרְאֶה לְפִי דַּרְכּוֹ שֶׁל רַשִׁ״י זַ״ל, כִּי רַבִּי יוֹנָתָן סוֹבֵר שֶׁלֹּא יִטְּלוּ חֲלוּקָּה אֶלָּא אוֹתָם שֶׁהָיוּ בְּמִסְפַּר עַרְבוֹת מוֹאָב. כְּפִי זֶה בָּא הַכָּתוּב: לְאִם הָיוּ לְאֶחָד עֲשָׂרָה בָּנִים בְּנֵי עֶשְׂרִים, וּלְאֶחָד שְׁמוֹנָה בָּנִים – אַרְבָּעָה מִבֶּן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְמַטָּה מֵעֶשְׂרִים, וּבִכְנִיסָתָן לָאָרֶץ מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה בְּנֵי עֶשְׂרִים מֵתוּ לוֹ אַרְבָּעָה, וּמִי שֶׁהָיוּ לוֹ אַרְבָּעָה בִּשְׁמוֹנָה לְמַטָּה מֵעֶשְׂרִים הִגִּיעוּ לִכְלַל עֶשְׂרִים בִּשְׁעַת הַחֲלוּקָּה. לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב ״לָרַב״ – פֵּרוּשׁ בִּזְמַן הַמִּסְפָּר ״תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ״ – פֵּרוּשׁ מִי שֶׁהָיוּ לוֹ עֲשָׂרָה בְּנֵי עֶשְׂרִים בְּמִסְפָּר זֶה תַּרְבֶּה לוֹ כְּשִׁעוּר עֲשָׂרָה, הֲגַם שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא שִׁשָּׁה. וְ״לַמְעַט״ בִּזְמַן הַמִּסְפָּר שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ אֶלָּא אַרְבָּעָה בְּנֵי עֶשְׂרִים ״תַּמְעִיט״ לָתֵת לוֹ כְּשִׁעוּר אַרְבָּעָה, הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁמוֹנָה בְּנֵי עֶשְׂרִים. וְאוּלַי שֶׁרַשִׁ״י זַ״ל לְתָרֵץ קֻשְׁיָא זוֹ נִתְחַכֵּם בְּמַאֲמָרוֹ.

אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו וְגוֹ׳. בְּסִפְרֵי (ספרי במדבר קלב) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לְפִי פְקֻדָיו״ מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ אֶלָּא לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט לְפִי מַה שֶׁהוּא, עַד כָּאן. אֵין בָּזֶה סְתִירָה לְמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת״ שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַחֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת. אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים וְלַמִּשְׁפָּחוֹת עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: חִלְּקוּ הָאָרֶץ לִשְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים וְהַחֲלָקִים לַחֲמִשִּׁים וְשִׁבְעָה חֲלָקִים, שֵׁבֶט שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת יִטּוֹל שְׁנֵי חֲלָקִים, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה יִטּוֹל אַרְבָּעָה חֲלָקִים, וְהַחֵלֶק יִהְיֶה כְּפִי הַמִּסְפָּר, לְמַר מִסְפַּר יוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּלְמַר מִסְפַּר עַרְבוֹת מוֹאָב. וְאִם תֹּאמַר, כֵּיוָן שֶׁמְּחַלְּקִים לַמִּשְׁפָּחוֹת לָמָּה הֻצְרְכוּ לְחַלֵּק לַשְּׁבָטִים? הַטַּעַם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כָּל שֵׁבֶט גּוֹרָלוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, מַה שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֵן אִם יְחַלְּקוּ לַמִּשְׁפָּחוֹת, שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת גּוֹרָל לִשְׁנֵי מִשְׁפְּחוֹת שִׁמְעוֹן עִם מִשְׁפְּחוֹת זְבוּלֻן וּלְהֵפֶךְ, וְלֹא יִהְיוּ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט יַחַד.

וּבְמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ב״ב קכב.) אָמְרוּ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִיבַּעְיָא לְהוּ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטִים אִיפְּלִיג אוֹ לְקַרְקַף גַּבְרֵי אִיפְּלוּג? תָּא שְׁמַע: ״בֵּין רַב לִמְעָט״, וְעוֹד תַּנְיָא: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתֵּחָלֵק לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא נֶחְלְקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, עַד כָּאן. וְנֶעְלַם מֵהַשַּׁ״ס בָּרַיְתָא בְּסִפְרֵי שֶׁדְּרָשׁוּהָ מֵ״אִישׁ לְפִי פְקוּדָיו״, וּמִסְתַּבְּרָא כִּי תַּנָּא דִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים גַּם כֵּן דְּרָשָׁתוֹ מֵ״אִישׁ לְפִי פְקוּדָיו״ כְּתַנָּא דְּסִפְרֵי, וְעַיֵּן בְּפָסוּק ״בֵּין רַב״ וְגוֹ׳:

עוֹד יִתְבָּאֵר לְדַרְכּוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹנָתָן שֶׁסּוֹבֵר ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ״ שֶׁהֵם בָּאֵי הָאָרֶץ, וַעֲדַיִן אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם דַּוְקָא לְהַבָּאִים לִכְלַל עֶשְׂרִים אוֹ לִכְלַל בָּאֵי הָאָרֶץ וַאֲפִלּוּ לְאוֹתָם שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לִכְלַל עֶשְׂרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְפִי פְקֻדָיו״, הָא לָמַדְתָּ כִּי דַּוְקָא לִבְנֵי עֶשְׂרִים, וּבָזֶה אָנוּ מַצְדִּיקִים דִּבְרֵי רַשִׁ״י שֶׁפֵּרֵשׁ בְּפָסוּק ״לָאֵלֶּה״ וְלֹא מִטַּעֲמוֹ.

פסוק נה

לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם וְגוֹ׳. לְדִבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה בָּא הַכָּתוּב לִשְׁלֹל פַּשְׁטִיּוּת הַנִּשְׁמָע מֵאָמְרוֹ ״לְאֵלֶּה״, שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה הִיא עַל הַנִּמְנִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, אֶלָּא פֵּרוּשׁ ״כְּאֵלֶּה״ שֶׁהֵם בְּנֵי עֶשְׂרִים. וְרַבִּי יוֹנָתָן מְפָרֵשׁ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁחָלְקוּ לְהַנִּמְנִים בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, חָזְרוּ הֵם וְהוֹרִישׁוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְחָזְרוּ וִירָשׁוּם, כְּאָמְרָם בַּבָּרַיְתָא (ספרי) וְזֶה לְשׁוֹנָם: כַּיּוֹצֵא בָזֶה אַתָּה אוֹמֵר בְּבָאֵי הָאָרֶץ, זֶה נָטַל סְאָה וְאֵלּוּ נָטְלוּ שָׁלֹשׁ סְאִין, וְהוֹרִישׁוּ אֲבִיהֶם וְיָרְשׁוּ הַמֵּתִים אֶת הַחַיִּים וְחָזְרוּ וְחָלְקוּ בְּשָׁוֶה. וּלְדֶרֶךְ זֶה יְדֻיַּק עַל נָכוֹן אָמְרוֹ יִנְחָלוּ, שֶׁכִּנָּה הַדָּבָר לַנּוֹחֲלִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַטְבֵּעַ הַדִּבּוּר עַד עַתָּה, כְּאָמְרוֹ תֵּחָלֵק הָאָרֶץ וְלֹא אָמַר ״יַחְלְקוּ״, וְכֵן אָמְרוֹ תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְכוּ׳, וְכֵן אָמְרוֹ יֻתַּן נַחֲלָתוֹ וְלֹא אָמַר ״יִקַּח נַחֲלָתוֹ״, יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ וְלֹא אָמַר ״יַחְלְקוּ הָאָרֶץ״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַד עַתָּה הָיָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּהַנְחִיל אוֹתָם, וּמַאֲמַר ״לִשְׁמוֹת וְגוֹ׳ יִנְחָלוּ״ הוּא מַה שֶׁיַּעֲשׂוּ הַנּוֹחֲלִים אַחַר שֶׁהִגִּיעָתָם הַנַּחֲלָה, יִנְחָלוּהָ בְּדֶרֶךְ זֶה כְּאִלּוּ נָחֲלוּ אוֹתָהּ אֲבוֹתֵיהֶם מֵהֶם וְחוֹזְרִים וְנוֹחֲלִים אוֹתָהּ מֵהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ יִנְחָלוּ כִּי לֹא הִזְכִּיר נוֹשֵׂא הַמַּנְחִיל לְהַלְבִּישׁ הַדָּבָר בּוֹ.

פסוק נו

בֵּין רַב לִמְעָט. בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (דף קכב.) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִיבַּעְיָא לְהוּ, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטִים אִיפְּלוּג אוֹ לְקַרְקַף גַּבְרֵי אִיפְּלוּג? תָּא שְׁמַע ״בֵּין רַב לִמְעָט״. וְעוֹד תַּנְיָא: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתֵּחָלֵק לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שְׁבָטִים, שֶׁבַּתְּחִלָּה לֹא נֶחְלְקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר וְכוּ׳, וְלֹא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא בְּכֶסֶף שֶׁנֶּאֱמַר ״בֵּין רַב לִמְעָט״. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: סְאָה בִּיהוּדָה שָׁוֶה חָמֵשׁ סְאָה בַּגָּלִיל, עַד כָּאן. וְכָתַב רַשְׁבַּ״ם שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תָּא שְׁמַע ״בֵּין רַב״ וְגוֹ׳, שֶׁיִּקַּח כָּל שֵׁבֶט מַה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַגּוֹרָל, בֵּין שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לוֹ חֵלֶק מְרוּבֶּה כְּגוֹן שֵׁבֶט שֶׁהָיָה לוֹ אֲנָשִׁים מְעַט, בֵּין שֶׁהָיָה לוֹ חֵלֶק מוּעָט כְּגוֹן שֶׁהָיוּ לוֹ אֲנָשִׁים מְרוּבִּים וְכוּ׳, דְּכָל הַשְּׁבָטִים חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא, לָמָּה מְפַשֵּׁט מֵהַכָּתוּב כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ הֶכְרֵחַ מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי בַּבְּרַיְתָא שֶׁמֵּבִיא מְפָרְשׁוֹ לְקָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם וְרָחוֹק מִמֶּנָּה, קָרוֹב קוֹרֵיהוּ רַב, רָחוֹק מְעַט, לְפִי שֶׁשָּׁוֶה יוֹתֵר.

וְעוֹד נִרְאִים דִּבְרֵי הַשַּׁ״ס סוֹתְרִים סוֹפָם לִתְחִלָּתָם, כִּי מֵאָמְרוֹ ״תָּא שְׁמַע בֵּין רַב״ וְגוֹ׳ מְגַלֶּה דַּעְתּוֹ שֶׁסּוֹבֵר שֶׁנִּתְחַלְּקָה בְּשָׁוֶה לַשְּׁבָטִים, וּמֵאָמְרוֹ ״וְעוֹד תַּנְיָא״ לֹא מַשְׁמַע כֵּן, שֶׁהֲרֵי מְפָרֵשׁ אָמְרוֹ ״בֵּין רַב״ וְגוֹ׳ לְרִחוּק מָקוֹם וְקֵרוּב מָקוֹם. וּמִכֹּחַ זֶה מֻכְרָחִים אָנוּ לוֹמַר דְּסוֹבֵר הַתַּלְמוּד כִּי תַּנָּא דַּעֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל סוֹבֵר שֶׁנִּתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַשְּׁבָטִים בְּהַשְׁוָאָה, וְלָזֶה הֵעִיר הַשַּׁ״ס בְּמַאֲמַר ״תָּא שְׁמַע ׳בֵּין רַב לִמְעָט׳״ לוֹמַר דְּסוֹבֵר כְּדִבְרֵי הַבָּרַיְתָא שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים בְּשָׁוֶה. וְאֵין דְּבָרִים אֵלּוּ צוֹדְקִים, שֶׁהֲרֵי אִם נְפָרֵשׁ ״בֵּין רַב לִמְעָט״ בֵּין שֵׁבֶט שֶׁנּוֹטֵל רַב לְנוֹטֵל מְעַט לְשִׁעוּר אֲנָשָׁיו, מִנַּיִן לָנוּ לוֹמַר רִחוּק מָקוֹם וְקֵרוּב מָקוֹם, וְכֵן לְהֵפֶךְ אִם נְפָרֵשׁ לְרִחוּק מָקוֹם וְכוּ׳ מִנַּיִן לוֹמַר שֶׁנֶּחְלְקָה וְכוּ׳?

וְעוֹד, אִם נֹאמַר שֶׁנֶּחְלְקָה בְּשָׁוֶה לַשְּׁבָטִים, אִם כֵּן נַעֲמִיד מַחְלֹקֶת רַבִּי יוֹנָתָן וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה בַּחֲלֻקַּת כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְמָר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּלְמָר לְבָאֵי הָאָרֶץ. כְּפִי זֶה מַה מַקְשָׁה הַגְּמָרָא (בבא בתרא קיח.) וְזֶה לְשׁוֹנָהּ: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם הַיְינוּ דְּקָא צָוְוחָן בְּנֵי יוֹסֵף, דִּכְתִיב (יהושע יז:יד) ״וַיְדַבְּרוּ בְּנֵי יוֹסֵף״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ מַאי קָא צָוְוחֵי? כּוּלְהוּ שָׁקוּל לִטְפָלִים, עַד כָּאן. אֵין אֲנִי רוֹאֶה קֻשְׁיָא, כֵּיוָן שֶׁלְּכָל הַסְּבָרוֹת נָטְלוּ בְּנֵי יוֹסֵף בְּשָׁוֶה עִם הַשְּׁבָטִים, וְטַעֲנַת בְּנֵי יוֹסֵף הוּא שֶׁהֵם רַבִּים מִכָּל הַשְּׁבָטִים, וּבֵין לְהָאוֹמֵר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וּבֵין לְהָאוֹמֵר לְבָאֵי הָאָרֶץ מַחְלֹקְתָּם הִיא בְּחִלּוּק הַשֵּׁבֶט עַצְמוֹ. אֶלָּא וַדַּאי דְּבֵין לְרַבִּי יוֹנָתָן בֵּין לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה לֹא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ בְּהַשְׁוָאָה לַשְּׁבָטִים, וְאֵין לְהַעֲמִיד תַּנָּא דִּבְרַיְתָא הֵפֶךְ שְׁנֵיהֶם. וְעוֹד, אִם נֹאמַר שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים בְּשָׁוֶה, יוֹתֵר הָיָה לוֹ לִצְעֹק שֵׁבֶט יְהוּדָה, שֶׁהֲרֵי כְּפִי מִסְפַּר בָּאֵי הָאָרֶץ יֵשׁ בְּמִסְפַּר יְהוּדָה שִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת, וּמִסְפַּר מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם יַחַד שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וּמָאתַיִם, נִמְצָא שֶׁאֵין יְתֵרִים שְׁנֵיהֶם מִיהוּדָה אֶלָּא שְׁמוֹנָה אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת, וְנָטְלוּ בְּכִפְלַיִם, שֶׁהֲרֵי הֵם נָטְלוּ שְׁנֵי חֲלָקִים וִיהוּדָה חֵלֶק אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה אֶלָּא לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים לְבַד מִלֵּוִי שֶׁלֹּא נָטַל חֵלֶק בָּאָרֶץ.

אֶלָּא הַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי לֹא עָלָה עַל דַּעַת הַגְּמָרָא לוֹמַר שֶׁנִּתְחַלְּקָה לַשְּׁבָטִים בְּשָׁוֶה כְּדִבְרֵי רַשְׁבָּ״ם, וּפֵרוּשׁ דְּבָרָיו שֶׁאָמַר תָּא שְׁמַע בֵּין רַב לִמְעָט – מִמַּשְׁמָעוּת הַכָּתוּב מוֹכִיחַ שֶׁהַחִלּוּק הָיָה לַשְּׁבָטִים, מִמַּה שֶׁהִזְכִּיר בַּגּוֹרָל ״בֵּין רַב לִמְעָט״, הֲרֵי שֶׁהַחֲלוּקָּה שֶׁהָיְתָה עַל פִּי הַגּוֹרָל הָיָה בּוֹ חֵלֶק רַב וְחֵלֶק מוּעָט. וְאִם תֹּאמַר לְקַרְקַף דְּגַבְרֵי לֹא יֻצְדַּק לֵאָמֵר ״בֵּין רַב לִמְעָט״, וּפֵרוּשׁ רַב וּמְעָט הוּא בֵּין שֵׁבֶט שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי אֲנָשָׁיו הַרְבֵּה וּבֵין שֵׁבֶט שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּפִי אֲנָשָׁיו מוּעָט – הַכֹּל יִהְיֶה עַל פִּי הַגּוֹרָל לְעִנְיַן הַמָּקוֹם שֶׁיִּטְלוּ בּוֹ חֶלְקֵיהֶם. וְאָמְרוֹ וְעוֹד תַּנְיָא עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳ – יִרְצֶה לְהָבִיא הַדָּבָר בְּיוֹתֵר בֵּאוּר, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לְבַעַל הַדִּין לַחְלֹק וְלוֹמַר שֶׁאֵין לְהוֹכִיחַ מִפָּסוּק ״בֵּין רַב לִמְעָט״ אֶלָּא לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה לְקַרְקַף דְּגַבְרֵי, אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם לְמִשְׁפָּחוֹת אוֹ לִשְׁבָטִים. לָזֶה אָמַר״ וְעוֹד תַּנְיָא עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכוּ׳ נִתְחַלְּקָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים כִּי פֵּרוּשׁ ״בֵּין רַב לִמְעָט״ לְכָל הַסְּבָרוֹת אֵין נִשְׁמָע מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחְלְקוּ הַשְּׁבָטִים בְּשָׁוֶה, וְלֹא חָלְקוּ אֶלָּא כְּפִי שִׁעוּר הַפְּקוּדִים, וּכְדִבְרֵי תַּנָּא שֶׁל סִפְרֵי שֶׁהֵבֵאתִי בְּפָסוּק ״אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו״.

פרק כז

פסוק א

וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וַתִּקְרַבְנָה וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״וַתַּעֲמֹדְנָה״ וְגוֹ׳ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ, לוֹמַר שֶׁלֹּא עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה עַד שֶׁהִתְוַעֲדוּ יַחַד בְּעֵצָה הֲגוּנָה וְרָאוּ כִּי יֵשׁ בְּפִיהֶם נְכוֹנָה בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, וְאַחַר כָּךְ עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְכוּ׳. אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ וַתִּקְרַבְנָה וְגוֹ׳ לְמִשְׁפְּחוֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף, פֵּרוּשׁ, שֶׁנִּתְוַעֲדוּ לָקַחַת עֵצָה מִגְּדוֹלֵי הַשֵּׁבֶט וּלְהִמָּלֵךְ עִמָּהֶם מִשּׁוּם דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְאוּלַי שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ בְּנוֹת לוֹמַר שֶׁהֶעָרָתָם הָיְתָה מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״אִישׁ לְפִי פְקוּדָיו״ וְאָמְרוּ בְּסִפְרֵי וְזֶה לְשׁוֹנָם: יָצְאוּ נָשִׁים וְכוּ׳. אוֹ יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וַתִּקְרַבְנָה וְגוֹ׳ לְהַגִּיד שֶׁבַּיְשָׁנִיּוֹת הָיוּ, וְקוֹדֶם שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, נִתְקָרְבוּ לִפְנֵי גְּדוֹלֵי הַשְּׁבָטִים, וְהוּא אָמְרוֹ לְמִשְׁפְּחוֹת מְנַשֶּׁה, וְאַחַר שֶׁנִּתְקָרְבוּ לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתָּם הֵסִירוּ מַסְוֵה הַבּוּשָׁה לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה, עַד שֶׁקָּדְמוּ לַעֲמֹד לִפְנֵי שֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנּוּ, וְדָבָר זֶה מִמִּדַּת הַבֹּשֶׁת.

בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן יִחֲסָם הַכָּתוּב וְלֹא סָמַךְ עַל מַה שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ בְּמִסְפַּר בְּנֵי מְנַשֶּׁה, וְשָׁם נֶאֱמַר צְלָפְחָד וְשֵׁם בְּנוֹתָיו, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁרָשַׁם ה׳ בָּזֶה הַטַּעֲנָה שֶׁעָלֶיהָ נִתְקָרְבוּ יַחַד לְהִתְוַעֵד, וְהִיא עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּבָבָא בַּתְרָא (דף קיח.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם הַיְינוּ דְּקָא צָוְחָן בְּנוֹת צְלָפְחָד, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ אַמַּאי צָוְחָן? הָא לֵיתֵיהּ דְּלִשְׁקוֹל! וּמְתָרֵץ: לַחֲזָרָה, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ הֻכְרַח לוֹמַר מִכֹּחַ פָּסוּק ״לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבוֹתָם״ וְגוֹ׳, שֶׁבָּאֵי הָאָרֶץ יַחְזִירוּ הַנַּחֲלָה לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְחוֹזְרִים וְנוֹחֲלִים, וְאִם כֵּן כְּשֶׁיַּחְזִירוּ בְּנֵי חֵפֶר נַחֲלָתָם לְחֵפֶר וְיַחְזְרוּ לִנְחֹל מֵהֶם, יִזְכּוּ הַבָּנוֹת עִמָּהֶם בִּירֻשַּׁת חֵפֶר. וְהִיא הַטַּעֲנָה הַבָּאָה בְּמַאֲמַר בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר: אִם הַחֲלֻקָּה תִּהְיֶה לְמַאן דְּאָמַר שֶׁנֶּחְלְקָה לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, בָּאִים בְּטַעֲנָה לִתֵּן לָהֶם חֵלֶק צְלָפְחָד אֲבִיהֶם וַחֲלֻקָּה הַנּוֹגַעַת לָהֶם בְּחֵפֶר מוֹרִישׁ מוֹרִישָׁם. וּלְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: בְּנוֹת צְלָפְחָד, וַהֲגַם שֶׁנֶּחְלְקָה הָאָרֶץ לְבָאֶיהָ, אַף עַל פִּי כֵן נִתְוַעֲדוּ לְצַד טַעֲנַת הֱיוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר, וּכְשֶׁתַּחְזֹר נַחֲלַת בְּנֵי חֵפֶר לְחֵפֶר וְיַחְזֹר לְהַנְחִיל, יִהְיֶה נוֹגֵעַ לַבָּנוֹת חֵלֶק יַחַד עִם דּוֹדֵיהֶן.

וְאָמְרוֹ בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה, כְּבָר הֵעִירוּ רַזַ״ל וְאָמְרוּ בְּסִפְרֵי וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֵׁם שֶׁצְּלָפְחָד הָיָה בְּכוֹר כָּךְ הָיוּ כֻּלָּן בְּכוֹרוֹת, עַד כָּאן. וּכְפִי זֶה יְכַוֵּין הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ גַּם בִּפְרָט זֶה לִטּוֹל חֵלֶק הַבְּכוֹרָה הַנּוֹגַעַת לְהָאָבוֹת. עוֹד אָמְרוּ שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁכֻּלָּן צַדִּיקִים, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּחֲסוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְכֵן מַשְׁמַע מִדִּבְרֵי רַשִׁ״י בַּחוּמָשׁ. וְאָמְרוֹ וְאֵלֶּה בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לוֹמַר מָה הָרִאשׁוֹנִים צְלָפְחָד חֵפֶר מָכִיר גִּלְעָד כֻּלָּם צַדִּיקִים כְּאָמְרָם זַ״ל כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ, וְאֵלֶּה גַּם כֵּן צַדִּיקִים כְּמוֹתָם.

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנוֹתָיו. קָשֶׁה אָמְרוֹ בְּנוֹתָיו, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶלָּא צְלָפְחָד וְלֹא הַבָּנוֹת, שֶׁבָּזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנוֹתָיו״, וְלֹא כֵן הוּא, שֶׁאַדְרַבָּה לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא הַבָּנוֹת בְּכִנּוּי אֲבִיהֶם, וְאִם כֵּן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם״.

וּלְהָבִין הַכַּוָּנָה אָעִיר גַּם כֵּן בְּסֵדֶר שְׁמוֹת הַבָּנוֹת, שֶׁרוֹאַנִי שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְסַדְּרָן בְּסֵדֶר שָׁוֶה שֶׁמַּזְכִּירָם בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁכֵּן תִּמְצָא בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי (במדבר ל״ו:י״א) שֶׁסִּדְּרָם שֶׁלֹּא כְּסֵדֶר זֶה. וּבְמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (ב״ב ק״כ) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְהַלָּן מְנָאָן דֶּרֶךְ גְּדֻלָּתָן וְכָאן דֶּרֶךְ חָכְמָתָן. וּפֵרֵשׁ רַשְׁבַּ״ם: ״לְהַלָּן״ הוּא בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין דֶּרֶךְ גְּדֻלָּתָן, וְ״כָאן״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁבָּאוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה מְנָאָן דֶּרֶךְ חָכְמָתָן. וְאֵין הַדְּבָרִים נִרְאִים מִכַּמָּה טְעָמִים: א׳ – בַּמֶּה מְסֻיָּם הַדָּבָר כִּי מְנָאָן דֶּרֶךְ גְּדֻלָּתָן בְּעִנְיַן הַנִּשּׂוּאִין, כִּי מִי יֹאמַר שֶׁהַכָּתוּב דֶּרֶךְ נִשּׂוּאֵיהֶן מָנֵי לְהוּ. ב׳ – לָמָּה כְּשֶׁמְּנָאָם הַכָּתוּב לְמַעְלָה (במדבר כ״ו:ל״ג) בְּמִסְפַּר בְּנֵי מְנַשֶּׁה לָמָּה לֹא מְנָאָן דֶּרֶךְ גְּדֻלָּתָן, וְשָׁם אֵין דְּבַר חָכְמָה וְלֹא תְבוּנָה. ג׳ – מִדִּבְרֵי הַתַּלְמוּד קָשֶׁה לָמָּה הִקְדִּים לוֹמַר ״לְהַלָּן״ וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְכָאן״ וְכוּ׳, כֵּיוָן שֶׁכַּוָּנַת אָמְרוֹ ״לְהַלָּן״ הוּא הָאָמוּר לְבַסּוֹף בְּפָרָשַׁת מַסְעֵי, גַּם תֵּבַת ״לְהַלָּן״ פְּשָׁטָהּ הוּא מִקּוֹדֶם.

אָכֵן הַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא, כִּי סֵדֶר גְּדוּלָּתָן הוּא סֵדֶר הָאָמוּר בְּמִסְפַּר בְּנֵי מְנַשֶּׁה וְהָאָמוּר בְּפָסוּק ״וַתִּקְרַבְנָה״, וְסֵדֶר חָכְמָתָן הוּא סֵדֶר הָאָמוּר בְּפָסוּק ״וַתִּהְיֶינָה״ וְגוֹ׳, וְלָזֶה אָמַר הַשַּׁ״ס ״לְהַלָּן״ וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ לְפִי שֶׁהַשַּׁ״ס אָמַר בְּסָמוּךְ צַדְקָנִיּוֹת הֵם שֶׁלֹּא נִשְּׂאוּ אֶלָּא לְהָגוּן לָהֶם, וְאָמַר ״לְהַלָּן״ פֵּרוּשׁ בַּזִּכָּרוֹן הַקּוֹדֵם לְזִכָּרוֹן זֶה שֶׁל נִשּׂוּאִין, וְהוּא זִכָּרוֹן הָאָמוּר בְּמִסְפַּר בְּנֵי מְנַשֶּׁה, גַּם בְּפָסוּק ״וַתִּקְרַבְנָה״ מְנָאָן כְּסֵדֶר גְּדוּלָּתָן, כִּי כֵן רָאוּי לָחוּשׁ לוֹמַר דֶּרֶךְ גְּדוּלָּתָן בְּזִכָּרוֹן רִאשׁוֹן לְהוֹדָעַת הֲוָיָתָן, וְכָאן, פֵּרוּשׁ בַּפָּסוּק ״וַתִּהְיֶינָה״ שֶׁאָנוּ עוֹסְקִין בּוֹ כָּאָמוּר מְנָאָן דֶּרֶךְ חָכְמָתָן, וְהוֹדִיעַ בָּהֶם הַכָּתוּב עִנְיָן זֶה שֶׁל דֶּרֶךְ חָכְמָתָן בְּפַעַם אַחֲרוֹנָה שֶׁהִזְכִּירָם, אֲבָל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת לֹא הִזְכִּירָם אֶלָּא כְּסֵדֶר גְּדוּלָּתָן, וּכְפִי זֶה יְדֻיַּק דִּבְרֵי הַשַּׁ״ס עַל נָכוֹן.

וּבָזֶה נָבֹא לְיַשֵּׁב מַה שֶׁהִקְשֵׁינוּ בַּכָּתוּב, וְהוּא שֶׁנִּתְחַכֵּם הַכָּתוּב לְהָעִיר כִּי דֶּרֶךְ גְּדֻלָּתָן מוֹנֶה אוֹתָם, וְלָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם״ הָיָה צָרִיךְ לְסַדְּרָן כְּסֵדֶר חָכְמָתָן, וְסֵדֶר חָכְמָתָן אֵינָהּ כֵן. וְלָזֶה אָמַר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנוֹתָיו לְהָעִירְךָ שֶׁסֵּדֶר הֲוָיַת בָּנוֹת מֵאֲבִיהֶם הוּא שֶׁמְּסַדֵּר הַכָּתוּב. וְכֵן תִּמְצָא לְמַעְלָה בְּמִסְפַּר בְּנֵי מְנַשֶּׁה שֶׁנֶּאֶמְרוּ גַּם כֵּן בְּסֵדֶר זֶה, דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר ״וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד״ לְהָעִיר כְּמוֹ כֵן. וַהֲגַם שֶׁגַּם בְּפָסוּק ״וַתִּהְיֶינָה״ אָמַר הַכָּתוּב גַּם כֵּן ״בְּנוֹת צְלָפְחָד״, שָׁם הִקְדִּים זִכְרוֹנָם וְאַחַר כָּךְ שֵׁם אֲבִיהֶם, וְאֵין בְּמַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁסִּדְּרָן כְּדֶרֶךְ לֵידָתָן, אֶלָּא כְּשֶׁיַּקְדִּים זִכְרוֹן הָאָב וְיִסְמֹךְ לְזִכְרוֹנוֹ זִכְרוֹנָם – זֶה יַגִּיד כִּי מוֹנֶה סֵדֶר יְצִיאָתָן מִמֶּנּוּ. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת נֹחַ בְּפָסוּק (בראשית ו:י) ״וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים״.

פסוק ב

וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְגוֹ׳. בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ (במדבר ט:ו) פֵּרַשְׁתִּי מַחְלוֹקֶת אַבָּא חָנָן וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, גַּם לָמָּה נֶחְלְקוּ גַּם בְּמָקוֹם זֶה, וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם יִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ גַּם כֵּן כָּל הַנְּשִׂיאִים וְהָעֵדָה לִשְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת, לְהָאוֹמֵר חוֹלְקִין כָּבוֹד וְכוּ׳ מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֲפִלּוּ אֵין רַבּוֹ חוֹלֵק לוֹ כָּבוֹד מִן הַסְּתָם אֵין הַנְּשִׂיאִים חוֹלְקִים כָּבוֹד לְעַם הָאָרֶץ, וּלְמַאן דְּאָמַר אֵין חוֹלְקִין וְכוּ׳ מִכָּאן תִּתְחַיֵּב לוֹמַר סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ וְהָבֵן. וְטַעַם שֶׁדִּבְּרוּ בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר דִּבְרֵיהֶם בִּפְנֵי כֻּלָּן כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ תְּשׁוּבָתוֹ לָהֶם שֶׁלֹּא יְעַרְעֲרוּ אַחַר כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ.

וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת בָּלָק דַּף ר״ה אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: דְּחָב בְּמַדְבְּרָא בְּמִלּוּלָא לְגַבֵּי מֹשֶׁה, חֲשִׁיבוּ דְּמֹשֶׁה אַנְטִיר דְּבָבוּ, וּבְגִין כָּךְ קְרִיבוּ לְקַמֵּיהּ דְּמֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר וְכָל הַנְּשִׂיאִים וְכָל רָאשֵׁי אֲבָהָן וְכוּ׳, עַד כָּאן. הַדְּבָרִים יַגִּידוּ שֶׁמְּפָרֵשׁ טַעַם מַאֲמַר הַנְּשִׂיאִים וְכָל הָעֵדָה, הוּא שֶׁהַבָּנוֹת כִּנְּסוּ אוֹתָם לַחֲשָׁשׁ שֶׁיִּנְטֹר מֹשֶׁה לָהֶם אֵיבַת אֲבִיהֶם. וּמַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר ״וְכָל רָאשֵׁי אֲבָהָן״ הוּא פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ ״וְכָל הָעֵדָה״, וְהֻכְרַח לְפָרֵשׁ כֵּן לְפִי מַה שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁהֵם כִּנְּסוּ אוֹתָם, לֹא יִתְכַּנְּסוּ הָעֵדָה כֻּלָּם זוּלַת בְּמַאֲמַר מֹשֶׁה וּבִתְקִיעָה בַּחֲצוֹצְרוֹת כַּיָּדוּעַ, לָזֶה פֵּרֵשׁ שֶׁהֵם רָאשֵׁי הָאָבוֹת.

וְיֵשׁ לְהָעִיר לְדִבְרֵי הַזֹּהַר, אֵיךְ יַעֲלֶה עַל דַּעַת הַצַּדְקָנִיּוֹת לַחְשֹׁד בְּכָשֵׁר כְּמֹשֶׁה? וְאוּלַי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ הַחַיִּים, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם בַּזֹּהַר וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִכָּאן מַאן דְּחָיִישׁ מִן דַּיָּנָא יַקְרֵב אַחְרִינֵי וְיַסְגֵּי בְּגוּבְרֵי״ עַד כָּאן, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קיט:) שֶׁהַבָּנוֹת חַכְמָנִיּוֹת הָיוּ וְצַדְקָנִיּוֹת הָיוּ, וּלְעוֹלָם יוֹדְעִים הָיוּ כִּי מֹשֶׁה לֹא יְעַוֵּל מִשְׁפָּט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחָשְׁשׁוּ כִּי מֹשֶׁה יִשְׁפֹּט בָּהֶם כְּמִשְׁפַּט הַמִּתְלוֹנְנִים וְהַמְרַגְּלִים שֶׁלֹּא נָטְלוּ בְנֵיהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ לְפִי שֶׁדִּבְּרוּ בַּה׳ וּבְמֹשֶׁה, לָזֶה כִּנְּסוּ כָּל הָאֲמוּרִים לְצַדֵּד עִמּוֹ בַּמִּשְׁפָּט כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטֶּה בְּדַעְתּוֹ לְחוֹבָתָם. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְחַכְּמוּ בָּזֶה כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁ מֹשֶׁה וְיַעֲשֶׂה מַה שֶׁעָשָׂה כָּאָמוּר שָׁם בַּזֹּהַר, שֶׁנִּסְתַּלֵּק מִן הַמִּשְׁפָּט וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה׳. וְנִרְאֶה שֶׁהֲגַם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה שֶׁנּוֹטְלוֹת נַחֲלָה, עִם כָּל זֶה עָשָׂה כֵן לְלַמֵּד לְדַיָּנִים שֶׁרוֹאִים שֶׁנֶּחְשָׁדִים בַּדִּין שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ וְכוּ׳ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה הוּא. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחָשׁ לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ כְּמִתְלוֹנְנִים וְסִלֵּק עַצְמוֹ מִלְּצַדֵּד בְּמִשְׁפָּטָם וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה׳.

פסוק ג

אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר. טַעַם אָמְרוֹ מֵת בַּמִּדְבָּר, לִשְׁלֹל שֶׁלֹּא מֵת בְּמִצְרַיִם, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה בֵּין לְמַאן דְּאָמַר נִתְחַלְּקָה לְבָאֵי הָאָרֶץ בֵּין לְמַאן דְּאָמַר נִתְחַלְּקָה לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם זוֹ הִיא עִקַּר טַעֲנָתָם, לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם אָמְרוּ מֵת בַּמִּדְבָּר הֲרֵי שֶׁהָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְדִקְדְּקוּ גַּם כֵּן בְּתֵבַת בַּמִּדְבָּר לוֹמַר שֶׁהָיָה מִכְּלַל אוֹתָם שֶׁנִּגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרַת ״בַּמִּדְבָּר יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם״ (במדבר י״ד:כ״ט) הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָיָה בֶּן עֶשְׂרִים כְּשֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם, וּלְמַאן דְּאָמַר נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ לְבָאֶיהָ הֲרֵי גַּם הוּא מוֹדֶה שֶׁתַּחְזֹר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְיַנְחִילוּ בְּנֵיהֶם, וְנוֹגַעַת הַיְּרֻשָּׁה לָהֶם בַּחֲזָרָה.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר (זוהר ח״ב קנז.) שֶׁאָמַר כִּי הַמִּדְבָּר הוּא מְקוֹם שְׁלִיטַת ס״מ הָרָשָׁע, וְזוֹ סִבַּת פֵּרְעוֹן עֲוֹנָם תֵּכֶף וּמִיָּד, כִּי לְפִי שֶׁהָיוּ דּוֹרְסִים עָלָיו וְכוֹפִין אוֹתוֹ לֹא הָיוּ מַשִּׂיגִים גֶּדֶר זֶה לִשְׁלֹט עָלָיו עַד שֶׁהָיוּ מִתְרַפְּאִין מִנֶּגַע עֲוֹנָם, וְהוּא אָמְרוֹ מֵת בַּמִּדְבָּר פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִיל הֱיוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה ה׳ מַאֲרִיךְ אַפּוֹ עַד שֶׁהָיָה מְתַקֵּן מַעֲשָׂיו וְלֹא הָיָה מֵת.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (חלק ג רה:) כִּי ״בַּמִּדְבָּר״ לְשׁוֹן דִּבּוּר, כִּי בָּאוּ לְהָסִיר מִלֵּב מֹשֶׁה לְבַל יַחְשֹׁד אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ בְּלִבָּם עָלָיו חָס וְשָׁלוֹם שֶׁיְּעַוֵּל מִשְׁפָּטָם, וְאָמְרוּ אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר פֵּרוּשׁ: אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיַּחְשְׁבוּ דָּבָר זֶה? הֲלֹא הֵמָּה רָאוּ אֶת אֲשֶׁר הֵמִית ה׳ אֲבִיהֶם בִּשְׁבִיל שֶׁדִּבֵּר בְּמֹשֶׁה, וְזֶה אוֹת לָהֶם לְהַרְחִיק מַחְשְׁבוֹת אָוֶן בְּאִישׁ אֱלֹהִים. וְאָמְרוּ רְאָיָה לַדָּבָר שֶׁמִּיתַת אֲבִיהֶם הָיְתָה בִּשְׁבִיל שֶׁדִּבֵּר בְּמֹשֶׁה, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה וְגוֹ׳, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁכָּלְלוּ בְּדִבְרֵיהֶם עֲדַת מְרַגְּלִים וַעֲדַת קֹרַח וּמִתְלוֹנְנִים, וְהוּא לֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֶלָּא חֵטְא הַדִּבּוּר, שֶׁהֲרֵי כַּמָּה כִּתּוֹת שֶׁל רֶשַׁע הָיוּ וְלֹא נִמְנָה עִמָּהֶם. וְהוּא מַה שֶׁגָּמְרוּ אוֹמֶר כִּי בְחֶטְאוֹ לְשׁוֹן יָחִיד, פֵּרוּשׁ: חֵטְא אֶחָד הָיָה לוֹ וְלֹא יוֹתֵר. וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוְּנוּ לְדַבֵּר דִּבְרֵיהֶם בִּפְנֵי כָּל הַנְּשִׂיאִים וְהָעֵדָה לְהַשְׁמִיעָם דְּבָרִים אֵלּוּ לְהַגְדִּיל אֵימַת מֹשֶׁה בְּלִבָּם. וְאֶפְשָׁר כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ ״לֵאמֹר אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר״, פֵּרוּשׁ: טַעַם ״וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי וְגוֹ׳ וְלִפְנֵי״ וְגוֹ׳ לֵאמֹר דָּבָר זֶה – אָבִינוּ מֵת בִּשְׁבִיל שֶׁדִּבֵּר בְּמֹשֶׁה, הֲגַם שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּמוּר וְלֹא הָיָה בְּיָדוֹ אֶלָּא חֵטְא אֶחָד.

וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבָה תְּמִיהַת הַתּוֹסָפוֹת שֶׁהִקְשׁוּ שָׁם בְּפֶרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (בבא בתרא קיח:) בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל ״וּלְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ״ וְכוּ׳, שֶׁמִּדִּבְרֵי הַגְּמָרָא מוּכָח כִּי לְמַאן דְּאָמַר נִתְחַלְּקָה לְבָאֵי הָאָרֶץ לֹא נָטְלוּ הַבָּנוֹת חֵלֶק צְלָפְחָד הַנּוֹגֵעַ לוֹ לְעַצְמוֹ בְּנַחֲלָה, אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ לוֹ בְּנַחֲלַת חֵפֶר כְּשֶׁחָזְרוּ לוֹ בָּנָיו. אִם כֵּן לָמָּה הֻצְרְכוּ הַבָּנוֹת לוֹמַר ״וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה״ וְגוֹ׳, וַהֲלֹא אֲפִלּוּ בְּנֵי הָעֵדָה שֶׁל הַמְרַגְּלִים נָטְלוּ בִּזְכוּת אֲבִי אֲבִיהֶם? וּלְדַרְכֵּנוּ הֻצְרְכוּ לוֹמַר ״וְהוּא לֹא הָיָה״ וְגוֹ׳, לוֹמַר ״כִּי בְחֶטְאוֹ״ וְגוֹ׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְחוּץ מִדַּרְכֵּנוּ יֵשׁ לְיַשֵּׁב קֻשְׁיַת הַתּוֹסָפוֹת שֶׁהַבָּנוֹת לֹא יָדְעוּ שֶׁלֹּא נִקְנְסוּ הַמְּרַגְּלִים לִטּוֹל בַּחֲזָרָה בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶם, וְחָשְׁבוּ שֶׁפָּקַע מֵהַמְּרַגְּלִים נַחֲלָה בָּאָרֶץ כָּל עִקָּר, לָזֶה הֻצְרְכוּ לוֹמַר ״וְהוּא לֹא הָיָה״ וְגוֹ׳.

וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. וְלֹא אָמְרוּ אֵין לוֹ, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵם כְּבָנִים, וְהֶעֱלוּ בַּגְּמָרָא (יבמות סב:) שֶׁהוּא הַדִּין בְּנֵי הַבָּנוֹת, לָזֶה אָמְרוּ לֹא הָיוּ לוֹ כְּבָר אֲבָל יֵשׁ תִּקְוָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, וְהֵם אֲשֶׁר יָלְדוּ בְּנוֹתָיו שֶׁהֵם נִקְרָאִים גַּם כֵּן בָּנָיו:

פסוק ד

לָמָּה יִגָּרַע. פֵּרוּשׁ, עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה בְּפֶרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (בבא בתרא קטז) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּנוֹת צְלָפְחָד נָטְלוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים בְּנַחֲלָה – חֵלֶק אֲבִיהֶם, וְחֶלְקוֹ עִם אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר, וְשֶׁהָיָה בְּכוֹר וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ לָמָּה יִגָּרַע וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד חֵלֶק צְלָפְחָד, תְּנָה לָנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ פֵּרוּשׁ, חֵלֶק צְלָפְחָד שֶׁנּוֹגֵעַ לוֹ תּוֹךְ אֶחָיו בְּנִכְסֵי חֵפֶר שֶׁהָיָה מִיּוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְחֵלֶק הַבְּכוֹרָה כָּלוּל הוּא בְּמַאֲמַר ״בְּתוֹךְ אֲחֵי״ וְגוֹ׳. וְדֶרֶךְ זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שֶׁהָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, אֲבָל לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֶיהָ נִתְחַלְּקָה לֹא נָטְלוּ חֶלְקוֹ שֶׁל צְלָפְחָד עַצְמוֹ. וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ אַחֵר, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם (בבא בתרא קיח) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבַּיֵי, בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם נִתְחַלְּקָה וְכוּ׳, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״חַבְלֵי מְנַשֶּׁה עֲשָׂרָה״ – שִׁתָּא דְּשִׁתָּא בָּתֵּי אָבוֹת וְאַרְבְּעָה דִּידְהוּ, פֵּרוּשׁ: אֶחָד חֵלֶק צְלָפְחָד, ב׳ חֶלְקוֹ בְּחֵפֶר, ג׳ בְּכוֹרָתוֹ פִּי שְׁנַיִם, ד׳ חֶלְקוֹ בִּירוּשַּׁת אֶחָיו. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְבָאֵי הָאָרֶץ וְכוּ׳, וּמְתָרֵץ: תְּרֵי אֲחֵי אַבָּא הֲווֹ לֵיהּ, עַד כָּאן. מֵעַתָּה אֲפִילוּ לִסְבָרַת מַאן דְּאָמַר לְבָאֶיהָ נִתְחַלְּקָה, נָטְלוּ הַבָּנוֹת שְׁתֵּי יְרוּשּׁוֹת – יְרוּשַּׁת צְלָפְחָד דְּאָבִיו פִּי שְׁנַיִם וִירוּשַּׁת שְׁנֵי אֶחָיו שֶׁמֵּתוּ. לָזֶה אָמְרוּ לָמָּה יִגָּרַע וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד יְרוּשַּׁת חֵפֶר שֶׁנּוֹגַעַת לִצְלָפְחָד בַּחֲזָרָה, תְּנָה לָּנוּ וְגוֹ׳ כְּנֶגֶד יְרוּשַּׁת הָאַחִים שֶׁמֵּתוּ שֶׁנּוֹגַעַת לִצְלָפְחָד גַּם כֵּן מִצַּד הַחֲזָרָה.

עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב לִשְׁתֵּי הַסְּבָרוֹת בְּהָעִיר אָמְרוֹ ״לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ״, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״לָמָּה תִּגָּרַע נַחֲלַת אָבִינוּ״. עוֹד, לָמָּה חָזְרוּ לוֹמַר כִּי אֵין לוֹ אַחַר שֶׁכְּבָר אָמְרוּ ״וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ״? וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (קיט.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: תָּנָא, בְּנוֹת צְלָפְחָד וְכוּ׳ חַכְמָנִיּוֹת הֵן שֶׁלְּפִי שָׁעָה דִּבְּרוּ, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָשַׁת יְבָמִין שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים״ וְגוֹ׳, אָמְרוּ לוֹ: אִם כְּבֵן אָנוּ תֵּן לָנוּ נַחֲלָה, וְאִם לֹא – תִּתְיַבֵּם אִמֵּנוּ עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ, פֵּרוּשׁ, זוֹ הִיא טַעֲנַת יִבּוּם לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת. וְלָזֶה דִּקְדְּקוּ בִּלְשׁוֹנָם ״לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ״, וְהַגֵּרָעוֹן הוּא ״כִּי אֵין לוֹ בֵּן״, וַה׳ צִוָּה ״כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים וְגוֹ׳ וּבֵן אֵין לוֹ וְגוֹ׳ יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ״ וְגוֹ׳. מַה תֹּאמַר שֶׁהַבַּת כְּבֵן תֵּחָשֵׁב וּפוֹטֶרֶת, אִם כֵּן ״תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ״. וַהֲגַם דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל הִקְדִּים בְּמַאֲמַר הַבָּנוֹת טַעֲנַת הַנַּחֲלָה לְטַעֲנַת הַיִּבּוּם, לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לוֹמַר שְׁתֵּי הַטְּעָנוֹת שֶׁאָמְרוּ וְלֹא דִּקְדֵּק לוֹמַר אוֹתָם כְּסִדְרָן. וְדֶרֶךְ זֶה יֶשְׁנוֹ בֵּין לִסְבָרַת רַבִּי יֹאשִׁיָּה שֶׁאָמַר הָאָרֶץ נִתְחַלְּקָה לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, בֵּין לִסְבָרַת רַבִּי יוֹנָתָן שֶׁאָמַר לְבָאֶיהָ נִתְחַלְּקָה. לִסְבָרַת הָאוֹמֵר לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם שׁוֹאֲלִים גַּם חֶלְקוֹ שֶׁל צְלָפְחָד עַצְמוֹ וּשְׁאָר חֲלָקִים הַנּוֹגְעִים לוֹ מוּבָנִים מֵעַצְמָן, וְלִסְבָרַת הָאוֹמֵר לְבָאֶיהָ נִתְחַלְּקָה שׁוֹאֲלִים חֲלָקִים הַנּוֹגְעִים לִצְלָפְחָד בַּחֲזָרָה.

פסוק ה

וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה וְגוֹ׳. אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְפִי דִּבְרֵי תַּנָּא דְּחַכְמָנִיּוֹת וְכוּ׳ שֶׁהֵבֵאתִי בְּפָסוּק ״לָמָּה יִגָּרַע״, שֶׁשָּׁפְטוּ אִם אָנוּ כְּבֵן נִירַשׁ וְאִם לָאו תִּתְיַבֵּם אִמֵּנוּ, כְּמוֹ כֵן דִּבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳. וְטַעְמוֹ שֶׁאָמַר כֵּן, לְשֶׁאִם יֹאמַר לוֹ ה׳ אֵין לָהֶם נַחֲלָה יִתֵּן לוֹ טַעַם לָמָּה לֹא תִּתְיַבֵּם אִמָּם.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּבָבָא בַּתְרָא (קיט:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי חִדְקָא: שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר – יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁבְּנוֹת צְלָפְחָד יוֹרְשׁוֹת, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אִם נוֹטְלוֹת חֵלֶק בְּכוֹרָה, וּרְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת נְחָלוֹת לִכָּתֵב עַל פִּי מֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁזָּכוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְנִכְתְּבָה עַל יָדָן, וּרְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ וְכוּ׳ אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ וְנִכְתְּבָה עַל יָדוֹ, עַד כָּאן. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל ״יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה וְכוּ׳״: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת נְחָלוֹת, יוֹדֵעַ הָיָה מִטַּעַם אִם כְּבֵן אָנוּ נִירַשׁ, אִם כְּבַת תִּתְיַבֵּם אִמֵּנוּ, כְּדִלְקַמָּן (במדבר כז:ד), עַד כָּאן.

וְקָשֶׁה לְדִבְרֵי בָּרַיְתָא זוֹ מִבָּרַיְתָא (זבחים קטו:) שֶׁנֶּחְלְקוּ רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּסֵדֶר נְתִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁכֻּלָּם מוֹדִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כְּלָלוֹת הַתּוֹרָה וּפְרָטֶיהָ בְּסִינַי. וּלְפִי בָּרַיְתָא זוֹ לֹא נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה אִם יִטְּלוּ חֵלֶק בְּכוֹרָה אִם לֹא עַד שְׁנַת הָאַרְבָּעִים שֶׁהָיָה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב אַחַר מִיתַת אַהֲרֹן, שֶׁכֵּן אָמַר הַכָּתוּב ״וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁמֵּת אַהֲרֹן. בִּשְׁלָמָא פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ לְפִי שֶׁהָיְתָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי ח״א קיג:) נוּכַל לוֹמַר שֶׁהָיָה ה׳ אוֹמְרָהּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ וְכוּ׳, מַה שֶׁאֵין כֵּן מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְעוֹד כְּפִי זֶה מֵת אַהֲרֹן חָסֵר יְדִיעַת הַתּוֹרָה בִּפְרָט דִּין זֶה.

וְנִרְאֶה כִּי לְעוֹלָם כָּל מִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי כְּלָלוֹת וּפְרָטוֹת, וּכְמוֹ כֵן פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת, וְהָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן שֶׁהַבָּנוֹת יִטְּלוּ גַּם חֵלֶק הַבְּכוֹרָה. וּמַה שֶׁאָמְרוּ בַּבָּרַיְתָא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיִּטְּלוּ חֵלֶק הַבְּכוֹרָה, פֵּרוּשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַכַּוָּנָה אִם תֵּחָשֵׁב רָאוּי אוֹ מוּחְזָק, לְפִי שֶׁאֵין הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם אֶלָּא בְּמוּחְזָק וְלֹא בְּרָאוּי. וְדָבָר זֶה לֹא בָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן יְדִיעַת הַהֲלָכָה אֶלָּא חֶסְרוֹן יְדִיעַת מְצִיאוּת זֶה אִם קָרוּי מוּחְזָק אוֹ רָאוּי, וְחֶסְרוֹן יְדִיעַת דָּבָר זֶה אֵינוֹ חֶסְרוֹן דִּינֵי הַתּוֹרָה. וְכֵן מוֹכִיחִים הַדְּבָרִים מִמַּה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בַּגְּמָרָא שֶׁמַּקְשֶׁה מִבְּרַיְתָא זוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי לְרָבָא שֶׁאָמַר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מוּחְזֶקֶת הִיא, וְאָמַר: וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ מוּחְזֶקֶת הִיא, מַאי קָא מְסַפְּקָא לֵיהּ? וּמְתָרֵץ: הִיא גּוּפָא מְסַפְּקָא לֵיהּ בְּמַשְׁמָעוּת דִּקְרָא (שמות ו:ח) ״וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם פֵּרוּשׁ מוֹרָשָׁה הוּא יְרֻשָּׁה וּכְפִי זֶה הַבְּכוֹר יִטּוֹל בָּהּ פִּי שְׁנַיִם, אוֹ דִּלְמָא פֵּרוּשׁ מוֹרָשָׁה הוּא שֶׁיִּהְיוּ מוֹרִישִׁין אוֹתָהּ. וּפָשְׁטוּ לֵיהּ יְרֻשָּׁה לָכֶם וּמוֹרִישִׁין לִבְנֵיהֶם, וְהַיְנוּ דִּכְתִיב (שמות טו:יז): ״תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ״ וְגוֹ׳, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַבְּאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה וְכוּ׳, עַד כָּאן. הַדְּבָרִים מַגִּידִים שֶׁהַסָּפֵק הָיָה בָּאָרֶץ לֹא בְּמִשְׁפַּט הַבְּכוֹרָה שֶׁכְּבָר נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת, שֶׁאִם לֹא כֵן מַה מַקְשֶׁה הַתַּלְמוּד בַּמֶּה נִסְתַּפֵּק מֹשֶׁה כֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת נַחֲלוֹת עַד אוֹתָהּ שָׁעָה.

וְנִתְבָּאֵר גַּם כֵּן מֵהַגְּמָרָא שֶׁגַּם מִשְׁפַּט אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִם הִיא מוּחְזֶקֶת אוֹ רְאוּיָה נֶאֶמְרָה בַּתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁנִּסְתַּפֵּק מֹשֶׁה בְּפֵרוּשׁ מוֹרָשָׁה. וְגַם אוֹתוֹ סָפֵק יֵשׁ לוֹ בֵּרוּר בַּתּוֹרָה מִפָּסוּק ״תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ״ (שמות טו:יז), וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ, כְּאָמְרוֹ מִתְנַבְּאִים וְאֵינָם יוֹדְעִים וְכוּ׳. וּמֵעַתָּה אָמְרוֹ וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן הוּא טַעֲנַת הַבְּכוֹרָה בָּאָרֶץ, וְאָמַר לֵיהּ רַחְמָנָא וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת וְגוֹ׳, וּפֵרַשׁ שָׁם שֶׁדּוֹרֵשׁ רֶמֶז הַבְּכוֹרָה מִתֵּבַת ״וְהַעֲבַרְתָּ״ כְּדִכְתִיב (שמות יג:יב) ״וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם״. וַהֲגַם שֶׁתִּמְצָא שֶׁכָּל עִנְיַן הַנַּחֲלוֹת כָּתוּב כָּאן, בִּזְמַנּוֹ נֶאֱמַר בְּסִינַי אֶלָּא שֶׁנִּקְבַּע כָּאן, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נט:) בְּעִנְיַן מִילָה וְגִיד הַנָּשֶׁה (חולין ק:) שֶׁבְּסִינַי נֶאֶמְרוּ אֶלָּא שֶׁנִּקְבְּעוּ שָׁם. אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר לָנוּ לֵידַע הֵיכָן רָמְזוּ הַבָּנוֹת בְּדִבְרֵיהֶם טַעֲנַת הַבְּכוֹרָה שֶׁאוֹמֵר שֶׁעָלֶיהָ הִקְרִיב מֹשֶׁה מִשְׁפָּטָן. וְאוּלַי כִּי אֵין צֹרֶךְ שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אִם הַדַּיָּן יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְכוּת מַה שֶׁלֹּא הוּזְכַּר בְּדִבְרֵיהֶם וְנִסְתַּפֵּק בּוֹ, יִשְׁאַל עָלָיו לֵאלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁרָמְזוּהָ בְּמַאֲמַר לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ, שֶׁרָצוּ שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר לָהֶם כְּאִלּוּ אֲבִיהֶם הוּא הַנִּכְנָס לָאָרֶץ, וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁרְצוֹנָם לוֹמַר שֶׁיִּטְלוּ חֵלֶק הַבְּכוֹרָה בָּאָרֶץ. וּלְפִי זֶה אָמְרוֹ מִשְׁפָּטָן פֵּרוּשׁ, הַמִּשְׁפָּט שֶׁתָּבְעוּ בְּחֵלֶק הַבְּכוֹרָה.

פסוק ו

וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ לֵאמֹר. אָמְרוֹ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב מֹשֶׁה כִּי מַאֲמַר ״כֵּן בְּנוֹת״ וְגוֹ׳ הֵם הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים לְמֹשֶׁה שֶׁהִקְרִיב הַמִּשְׁפָּט וְאֵין צֹרֶךְ לְאָמְרָם לְזוּלַת, לָזֶה אָמַר ״לֵאמֹר״ שֶׁיֹּאמַר כְּמוֹ כֵן לָהֶם. וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לָהֶם לְבַד אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״לֵאמֹר לָהֶם״. אוֹ אֶפְשָׁר מִמַּה שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ ״וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳ גִּלָּה כִּי מַה שֶׁקָּדַם אֵין צֹרֶךְ לְאָמְרוֹ כִּי אִם לִבְנוֹת צְלָפְחָד, וּכְפִי זֶה אָמְרוֹ ״לֵאמֹר״ הוּא לֵאמֹר לַבָּנוֹת.

פסוק ז

כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁפֵּרַט הַמִּשְׁפָּטִים, לוֹמַר שֶׁדֶּרֶךְ הַמִּשְׁפָּט שֶׁשָּׁפְטוּ בְּשִׂכְלָם לְכָל הַפֵּרוּשִׁים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, בֵּין לְפִי מַה שֶׁאָמַר הַתַּנָּא דְּחַכְמָנִיּוֹת הָיוּ שֶׁשָּׁפְטוּ דִּין יְרֻשָּׁה מִדִּין יִבּוּם – הִצְדִּיק ה׳ מַה שֶׁדָּנוּ בְּשִׂכְלָם, בֵּין מַה שֶׁאָמְרוּ מִדַּעַת עַצְמָן שֶׁנּוֹגֵעַ לָהֶם חֶלְקֵי הַבְּכוֹרָה וְחֵלֶק אֲחִיהֶם. עוֹד נִתְחַכֵּם ה׳ לוֹמַר ״כֵּן״ וְגוֹ׳ לְהָעִיר כִּי כָּל פְּרָטֵי הַדִּינִים אֲשֶׁר יְצַו ה׳ בָּעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּבָּרַיְתָא בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (קיח:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״נָתֹן תִּתֵּן״ – זוֹ נַחֲלַת אֲבִיהֶן, ״בְּתוֹךְ אֲחֵי״ וְגוֹ׳ – זוֹ נַחֲלַת אֲבִי אֲבִיהֶן, ״וְהַעֲבַרְתָּ״ – זוֹ בְּכוֹרָה וְכוּ׳, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַף חֵלֶק אֲחִי אֲבִיהֶן וְכוּ׳ דִּכְתִיב ״נָתֹן תִּתֵּן״ וְגוֹ׳ – לְכָל אֵלּוּ הַפְּרָטִים נִתְכַּוְּנוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד בְּדִבְרֵיהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ כֵּן בְּנוֹת וְגוֹ׳, וְחָזַר לְפָרֵשׁ דְּבָרִים שֶׁכָּלַל בְּמַאֲמַר ״כֵּן״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהָיְתָה כַּוָּנָתָם לִשְׁאוֹל כָּל הָאָמוּר, וּכְבָר רְמַזְנוּם לְמַעְלָה בְּדִבְרֵיהֶם.

וְנִתְכַּוֵּן ה׳ גַּם כֵּן לְרוֹמֵם הַצַּדְקָנִיּוֹת הַחַכְמָנִיּוֹת, וְאוּלַי כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן בְּתֵיבַת לֵאמֹר לְשׁוֹן מַעֲלָה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כ״ו:י״ח) ״הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם״ לְרוֹמְמָם בְּמַאֲמַר ״כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת״. עוֹד נִתְכַּוֵּן ה׳ לְיַחֵד לָהֶם תְּשׁוּבָה לְמִשְׁפָּטָן בִּפְנֵי עַצְמָן, וְלֹא כְּלָלָן יַחַד בְּמִצְוָה אַחַת עִם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁצִּוָּה בְּסָמוּךְ, דִּכְתִיב: ״וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר״, לְהַרְאוֹת אֶת אֲשֶׁר יְכַבֵּד מְכַבְּדָיו וְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

פסוק יג

וְרָאִיתָה אֹתָהּ. וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁכְּבָר אָמַר ״וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי חלק א קלו) שֶׁהֶרְאָהוּ ה׳ רְאִיָּה נִסִּית מַה שֶׁאֵין כֹּחַ בְּשִׁעוּר עַיִן טִבְעִית לִרְאוֹת בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, זוּלַת בָּאוֹר הַגָּנוּז כַּיָּדוּעַ. וְלָזֶה הִבְטִיחוֹ וְאָמַר לוֹ וְרָאִיתָה אֹתָהּ, כִּי יָאִיר לְפָנָיו אוֹר הַחַיִּים. וּכְמוֹ כֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לד:א) ״וַיַּרְאֵהוּ ה׳״ וְגוֹ׳ לְהָעִיר עַל הָאָמוּר.

גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני ריש פרשת מסעי) שֶׁאָמְרוּ שֶׁאָמַר אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: אִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ כֵּן הָיָה רוֹצֶה בַּדָּבָר מִקּוֹדֶם לָכֵן, וְהוּא אָמְרוֹ גַּם אָתָּה סָמוּךְ לְמַאֲמַר וְנֶאֱסַפְתָּ, לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְתָּע מֵהָאֲסִיפָה, שֶׁמַּבְטִיחוֹ שֶׁגַּם הוּא יַחְפֹּץ וְיִרְצֶה לֵאָסֵף כְּשֶׁיִּרְאֶה עֲרֵבוּת הַמּוּשָּׂג בִּשְׁעַת מִיתָה, וְזֶה לְךָ הָאוֹת ״כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ״, שֶׁהוּא אָמַר לְךָ שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁגַּם הַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן יַסְכִּימוּ לֵאָסֵף. עוֹד יִרְצֶה לְהָעִירוֹ בַּמִּצְוָה הַמּוּטֶּלֶת עַל הַצַּדִּיקִים לַעֲשׂוֹת בִּשְׁעַת מִיתָה, וְהוּא שֶׁיַּצְדִּיק עָלָיו אֶת הַדִּין וְיַחְפֹּץ בִּגְזֵרַת מֶלֶךְ שֶׁתִּתְקַיֵּם, וְהוּא אָמְרוֹ וְנֶאֱסַפְתָּ וְגוֹ׳ גַּם אָתָּה, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ אַתָּה תַּסְכִּים לֵאָסֵף, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים לא:ו) ״בְּיָדְךָ אַפְקִיד״.

וְאָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שם) שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן: ״אַהֲרֹן אָחִי, מְקֻבָּל עָלֶיךָ לָמוּת?״ אָמַר לוֹ: ״הֵן״. אָמַר לוֹ: ״נַעֲלֶה לָהָר״, מִיָּד עָלוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן, פֵּרוּשׁ, שֶׁהִסְכִּים גַּם הוּא עַל הָאֲסִיפָה. וְטַעַם הַדָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה ה׳ כְּסֵדֶר זֶה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לִטּוֹל נֶפֶשׁ הַצַּדִּיק אֶלָּא בִּרְצוֹנוֹ לְרוֹב חִבַּת יְדִידָיו, גַּם שֶׁבָּזֶה יִשְׁלְמוּ הָאוֹשֶׁר הַשָּׁלֵם, כָּאָמוּר (דברים ו:ה) ״וּבְכָל נַפְשְׁךָ״.

פסוק טו

וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ לֵאמֹר. הִנֵּה לְמָה שֶׁקָּדַם לָנוּ מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁלְּשׁוֹן דִּבּוּר יַגִּיד עַל מַעֲנֶה קָשֶׁה, כְּפִי זֶה לָמָּה אָמַר הַכָּתוּב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה׳ שֶׁאֵין זֶה מֵהַמּוּסָר? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ לֵאמֹר שֶׁאֵין לָהּ מַשְׁמָעוּת בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ. וְאֶפְשָׁר כִּי מֹשֶׁה בָּא בְּטַעֲנַת מִשְׁפָּט לְבַל יָמוּת, וְלֹא לְמָה שֶׁמִּמֶּנּוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר מַאֲמָרָיו, לָזֶה אָמַר לְשׁוֹן דִּבּוּר. וּלְפִי שֶׁבְּמַאֲמַר מֹשֶׁה הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן אֵינָם אֶלָּא דִּבְרֵי חִבָּה וְרַחְמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל, אֵין תַּכְלִית הַדְּבָרִים עוֹמֵד בַּנֶּאֱמָר אֶלָּא בַּמִּתְחַיֵּב מֵהַמַּאֲמָר, שֶׁהוּא מְנִיעַת הַמִּיתָה מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר, וְהוּא אָמְרוֹ לֵאמֹר.

פסוק טז

יִפְקֹד ה׳ אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳ לָמָּה בָּחַר כִּנּוּי זֶה מִכָּל כִּנּוּיֵי הַמַּעֲלָה וְהַשֶּׁבַח הַיְּדוּעִים לַה׳. ב׳ לָמָּה הֶאֱרִיךְ לָשׁוֹן אֲשֶׁר יֵצֵא וְגוֹ׳ וַאֲשֶׁר יָבֹא וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם. ג׳ אָמְרוֹ וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת וְגוֹ׳, מִנַּיִן יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁה׳ יַעְלִים עֵינוֹ מִבָּנָיו שֶׁיִּהְיוּ כַּצֹּאן אֲשֶׁר וְגוֹ׳.

אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: דַּע כִּי תְּכוּנַת הַשֵּׂכֶל וּבְחִירָתוֹ וּשְׁלִילָתוֹ רְחוֹקָה בְּגֶדֶר הַנִּשְׁתְּוָן בְּרִבּוּי הַנּוֹשְׂאִים, וּכְשֵׁם שֶׁיִּשְׁתַּנּוּ הַנִּבְרָאִים בְּצוּרָתָם וּבְקוֹמָתָם וְאֵין הַהִשְׁתַּוּוּת בָּהֶם, כְּמוֹ כֵן וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה בְּעִנְיַן הִשְׁתַּנּוּת הַנִּבְחָר וְהַנִּשְׁלָל בִּבְחִינַת הַהַשְׂכֵּל וְהָרָצוֹן, נוֹסָף עַל שִׁנּוּי פְּרָטֵי הַטֶּבַע בִּתְכוּנַת הַהַרְכָּבָה שֶׁבַּיְּסוֹדוֹת וְכֹחוֹת הִיּוּלִיִּים אֲשֶׁר מֵהֶם יִוָּלֵד הַבְּחִירָה בַּדּוֹמִים, וְיִמָּצֵא לִפְעָמִים הַהִשְׁתַּוּוּת בַּתְּכוּנָה וְהוּא נֶעְלָם, וְהוּא מַה שֶׁכִּוְּנוּ רַזַ״ל (נדרים לט:) לוֹמַר ״בֶּן גִּילוֹ״ בְּעִנְיַן בִּקּוּר חוֹלִים. וּמִזֶּה תְּשַׁעֵר שֶׁיֻּשְׁלַל בְּגֶדֶר הַנִּמְצָא שֶׁיִּשְׁתַּוּוּ רַבִּים כָּהֵמָּה שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהָיוּ בְּדוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְאֶחָד, וְהַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יָשִׂים ה׳ עֲלֵיהֶם לֹא יִשְׁתַּוּוּ בִּרְצוֹנָם אֵלָיו, זוּלַת הָאִישׁ מֹשֶׁה שֶׁאָמְרוּ זַ״ל (תיקוני זוהר סט) שֶׁהָיָה שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל דּוֹר הַמִּדְבָּר, בְּסוֹד אָמְרוֹ (ישעיהו סג:יא) ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק (במדבר יא:יב) ״הֶאָנֹכִי הָרִיתִי״ וְגוֹ׳. וְזוֹ הָיְתָה סִבָּה שֶׁהַמַּפְקִיד וְהַנִּפְקָדִים נִמְזְגוּ לְגֶדֶר הַהִשְׁתַּוּוּת וְכָל אֶחָד הָיָה לוֹ כִּלְבָבוֹ.

וְזֶה הוּא גַּם כֵּן טַעַם שֶׁצִּוָּה ה׳ עֲשׂוֹת שׁוֹפְטִים לִשְׁבָטֶיךָ וְכוּ׳, לְפִי שֶׁהַשֵּׁבֶט יִתְקָרֵב בַּתְּכוּנָה לַעֲנָפָיו. וְזֶה יָדַע וּבָחַן מֹשֶׁה עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאָמַר תְּשׁוּבָה לְמַאֲמַר הַמִּיתָה: יִפְקֹד ה׳ – פֵּרוּשׁ יְמַנֶּה, אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת – פֵּרוּשׁ שֶׁיּוֹדֵעַ רוּחַ שֶׁל כָּל בָּשָׂר וְגֶדֶר תְּכוּנָתָם, תְּמַנֶּה אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה טִבְעוֹ שָׁוֶה בִּתְכוּנָה לְכָל הָעֵדָה, שֶׁיַּסְכִּים הוּא לְמַה שֶׁיֹּאמְרוּ הֵם וְיַסְכִּימוּ הֵם לְמַה שֶׁיֹּאמַר הוּא לָהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם – פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הָרָצוֹן בָּהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וְגוֹ׳ – שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הָרָצוֹן כָּמוֹהוּ לָצֵאת וְלָבֹא עִמּוֹ. וְתָלָה הַדָּבָר בּוֹ כִּי הוּא הַמֶּלֶךְ, וּבְחִירָה כָּזֹאת הִיא מֻחְלֶטֶת הַשָּׂגָה מִזּוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ תֹּכֶן הָרוּחוֹת וְיֵדַע רוּחַ שֶׁתִּתְמַזֵּג עִם כֻּלָּן. וְאִישׁ כָּזֶה אֵינוֹ בַּנִּמְצָא זוּלַת אִם יִהְיֶה אָדָם כְּמֹשֶׁה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנָפָיו וְהוּא שֹׁרֶשׁ לְכֻלָּם, וְזוּלַת זֶה תִּהְיֶה עֲדַת ה׳ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. וְתַכְלִית כַּוָּנַת דִּבְרֵי מֹשֶׁה לַה׳ הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֲנִי אֶעֱשֶׂה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דּוֹבֵר, אֲבָל יְתֻקַּן דָּבָר זֶה קֹדֶם אִם יוּכַל לְהִכָּנֵס בְּגֶדֶר הַתִּקּוּן, וְאִם לֹא – תִּהְיֶה עֲדַת ה׳ כַּצֹּאן וְגוֹ׳. וְהַיּוֹצֵא מִזֶּה הוּא וְלֹא יָמוּת, כָּרָמוּז בְּתֵבַת ״לֵאמֹר״ שֶׁאָמַרְנוּ, וּמִתּוֹךְ הַדְּבָרִים אַתָּה לָמֵד שֶׁאִם יִמָּצֵא אִישׁ כָּזֶה הִנֵּה הוּא מַסְכִּים גַּם הוּא לֵאָסֵף אֶל עַמָּיו כְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ.

פסוק יח

וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ קַח לְךָ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ קַח לְךָ, עוֹד אָמְרוֹ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְכִי יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה זוֹ סְמִיכָה. אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה בָּאָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁפֵּרוּשׁ אָמְרוֹ ״קַח לְךָ״, פֵּרוּשׁ כַּחֲשָׁשְׁתְּךָ וְלִדְבָרֶיךָ קַח אֶת יְהוֹשֻׁעַ, וְדַע שֶׁהוּא אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ, פֵּרוּשׁ אַתָּה יֶשְׁנְךָ שֹׁרֶשׁ כָּל הַנְּשָׁמוֹת וְהוּא יֶשְׁנוֹ בִּבְחִינַת הָרוּחַ, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ פֵּרוּשׁ שֹׁרֶשׁ כָּל רוּחוֹת הַדּוֹר הַהוּא. וְצִוָּה ה׳ לִסְמֹךְ יָדוֹ לְהָעִיר לָרוּחַ מַהוּת הַנְּשָׁמָה שֶׁבְּמֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ לְבַסּוֹף לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סְמוּכָה לְמַאֲמַר ״וְנָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו״, לוֹמַר שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה גַּם כֵּן כָּלוּל מִשּׁוֹרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת, וּבָזֶה ״יִשְׁמְעוּ״, פֵּרוּשׁ יְקַבְּלוּ מַאֲמָרָיו, ״כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה גַּם כֵּן תְּכוּנַת הָאֲנָשִׁים הַשְּׁלֵמִים בַּעֲלֵי הַנְּשָׁמָה מְרֻצֵּית מִמֶּנּוּ.

פסוק כא

עַל פִּיו יֵצְאוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חוֹזֵר עַל ה׳ הָאָמוּר בְּסָמוּךְ, הוּא הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא בְּהוֹדָעַת הָאוּרִים וְהַתּוּמִים.

פסוק כב

וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, סָמוּךְ לְמִצְוַת הַמֶּלֶךְ, וַהֲגַם שֶׁה׳ לֹא צִוָּה לוֹ כֵן אֶלָּא תְּשׁוּבָה לְמַאֲמָרוֹ, וְאֵין הֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַדָּבָר תֵּכֶף, אַף עַל פִּי כֵן מִהֵר עֲשׂוֹת מַאֲמַר ה׳.

פסוק כג

וַיִּסְמֹךְ וְגוֹ׳ וַיְצַוֵּהוּ. פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן צַוְתָא, שֶׁהֵאִיר בּוֹ הוֹד הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה בְּמַה שֶׁכָּתוּב ״וְסָמַכְתָּ״, וִידֻיַּק כְּפִי זֶה אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה שֶׁאֵין מַשְׁמָעוּת לְמַאֲמָר זֶה, וְכִי הַדִּבּוּר הַזֶּה עִנְיָן הַנִּתְפָּס בַּיָּד, אֶלָּא פֵּרוּשׁ כִּי ה׳ דִּבֵּר שֶׁהַשְׁפָּעַת הַהוֹד יִהְיֶה בְּיַד מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ. עוֹד יִרְמֹז אֶל הַמַּלְכוּת עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין צַו אֶלָּא מַלְכוּת (שמואל א יג,יד), דִּכְתִיב ״וַיְצַוֵּנִי ה׳ לְנָגִיד״. וִידֻיַּק גַּם כֵּן אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ כִּי הַמַּלְכוּת דִּבֶּר ה׳ שֶׁתִּהְיֶה בְּיַד מֹשֶׁה בִּמְקוֹם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה.

פרק כח

פסוק ב

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה סִדֵּר פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת בְּמָקוֹם זֶה אַחַר מִנּוּי יְהוֹשֻׁעַ, וְלֹא בְּמָקוֹם שֶׁצִּוָּה עַל הַקָּרְבָּנוֹת בְּפָרָשַׁת אֱמוֹר, שֶׁהֲרֵי מִצְוָה זוֹ מֻכְרָח אַתָּה לוֹמַר שֶׁנָּהֲגָה מִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן, וִיהוֹשֻׁעַ נִסְמַךְ בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים.

וְאוּלַי שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁאִם יִרְצֶה יְהוֹשֻׁעַ לְהַקְרִיב תְּמִידִין וּמוּסָפִין מִשֶּׁלּוֹ שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, הֲגַם שֶׁדִּין צִבּוּר יֵשׁ לוֹ כִּדְמוּכַח מִכַּמָּה מְקוֹמוֹת. לָזֶה סִדֵּר מִצְוָה זוֹ אַחַר מִנּוּי יְהוֹשֻׁעַ, וְצִוָּה בָּהּ שֶׁתִּהְיֶה מִשֶּׁל צִבּוּר, כְּאָמְרוֹ ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁאֵין הַתְּמִידִים בָּאִים אֶלָּא מִשֶּׁל צִבּוּר. וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לְעִכּוּב. וְדִקְדֵּק גַּם כֵּן בְּאָמְרוֹ אֲלֵיהֶם וְלֹא אָמַר לָהֶם, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת ״וַיֵּרָא אֵלָיו״ (בראשית יח:א) כִּי יִרְצֶה מִעוּט זוּלָתוֹ, כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ הֵעִיר אוֹתָנוּ שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְמַעֵט. שׁוּב רָאִיתִי לְרַזַ״ל (ילקוט שמעוני) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, לְשֶׁעָבַר הָיוּ הַמַּסָּעוֹת נוֹהֲגִים וְהַתְּמִידִין נוֹהֲגִים, פָּסְקוּ הַמַּסָּעוֹת פָּסְקוּ הַתְּמִידִין. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֱמוֹר לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין תְּמִידִין, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְשִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.

אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בַּתְּמִידִין שְׁלֹשָׁה מִינֵי קָרְבָּן: אֶחָד – הַקְרָבַת הַתָּמִיד, שֵׁנִי – עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל מִנְחַת הַתָּמִיד, שְׁלִישִׁי – הַנְּסָכִים. כְּנֶגֶד הַקְרָבַת הַתָּמִיד אָמַר קָרְבָּנִי, וּכְנֶגֶד הַמִּנְחָה אָמַר לַחְמִי שֶׁנִּקְרֵאת לֶחֶם, וּשְׁנֵיהֶם כָּלִיל לָאִשִּׁים, לָזֶה אָמַר לְאִשַּׁי, וּכְנֶגֶד הַנְּסָכִים אָמַר רֵיחַ נִיחוֹחִי שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא רֵיחַ, שֶׁהוּא אֵינוֹ לָאִשִּׁים אֶלָּא יוֹצֵק עַל הַיְּסוֹד וְיוֹרֵד לַשִּׁיתִין. וּבִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּכִנּוּי: קָרְבָּנִי, לַחְמִי, נִיחוֹחִי, לוֹמַר שֶׁכֻּלָּן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא הַכֹּל וַעֲדַיִן בִּרְשׁוּתוֹ, כְּאָמְרוֹ (תהילים כד:א) ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״ וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ. וְדִקְדֵּק גַּם כֵּן לוֹמַר לְאִשַּׁי בְּכִנּוּי, לוֹמַר שֶׁגַּם הָאֵשׁ הִיא שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמֵעַתָּה מַה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין הוּא מִנְּכָסָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא.

לָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְנָתַן אַזְהָרָה וְאָמַר תִּשְׁמְרוּ, לוֹמַר שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ הִנֵּה הֵם גּוֹזְלִים נְכָסָיו וְעוֹבְרִים בְּלָאו. וְאָמְרוֹ לְהַקְרִיב לִי וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ כִּי מַה שֶׁיַּעֲשׂוּ הוּא הַקְרָבַת חֵלֶק מִנְּכָסָיו לְפָנָיו, אֲבָל עִקָּרָן שֶׁל נְכָסִים הֵם שֶׁל הַמָּקוֹם.

עוֹד נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהוֹדִיעַ סוֹד הַקָּרְבָּן, שֶׁהוּא לְקָרֵב עַנְפֵי הַקְּדוּשָׁה שֶׁהֵם חֵלֶק ה׳, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ קָרְבָּנִי בְּכִנּוּי אֵלָיו, וְהָבֵן. וְאָמְרוֹ לַחְמִי לְאִשַּׁי פֵּרוּשׁ, לֶחֶם זֶה שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה לְהָבִיא לָאִשִּׁים סוֹדוֹ הוּא קָרְבָּנִי, שֶׁכְּשֶׁעוֹלֶה לַה׳ רֵיחַ נִיחוֹחַ מִתְקָרְבִים כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדוּשָּׁה שֶׁנִּתְרַחֲקוּ.

פסוק ג

וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה וְגוֹ׳. יִחֵד אֲמִירָה אַחֶרֶת, גַּם אָמַר זֶה הָאִשֶּׁה, לְבַל יַחְשְׁבוּ כִּי מַה שֶׁיְּצַו ה׳ כֶּבֶשׂ אֶחָד וְגוֹ׳ לַתְּמִידִין הוּא לְצַד הַהִסְתַּפְּקוּת וְלֹא לְשִׁעוּר הַנִּגְבָּל בִּשְׁלִילַת הַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ וְהַפָּחוֹת מִמֶּנּוּ, לָזֶה יִחֵד אֲמִירָה לְהַגְבִּיל הַדָּבָר וְאָמַר ״זֶה הָאִשֶּׁה״ – זֶה וְלֹא יוֹתֵר מִמֶּנּוּ ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד וְגוֹ׳ וְאֶת הַכֶּבֶשׂ״ וְגוֹ׳. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁבְּפָסוּק רִאשׁוֹן ״צַו אֶת״ וְגוֹ׳ נִצְטַוּוּ עַל הַתְמָדַת הַקְרָבַת הַתְּמִידִין, וּבְפָסוּק זֶה נִצְטַוּוּ עַל שִׁעוּר הַקְרָבַת הַתְּמִידִין.

פסוק ט

וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁמּוּסַף שַׁבָּת הוּא מוּעָט מִכָּל מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּמוּסְפֵי יוֹם טוֹב וְהַמּוֹעֲדִים, הוּא סוֹד לֶחֶם מִשְׁנֶה, וְלָזֶה מוּסָפָיו שְׁנֵי כְּבָשִׂים עַל שְׁנֵי כִּבְשֵׂי תָמִיד, וְסוֹד הַשְּׁבִיעִיּוֹת רָמוּז בַּיּוֹם עַצְמוֹ כִּי הוּא שְׁבִיעִי, מַה שֶׁאֵין הַשְּׁבִיעִיּוּת מְסֻיָּם לֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְלֹא בִּשְׁאָר יָמִים טוֹבִים, וַהֲגַם שֶׁיֵּשׁ שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, אֵין הַשְּׁבִיעִיּוּת קָבוּעַ בּוֹ כְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְהָבֵן:

פסוק יא

וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם. אָמַר בְּכִנּוּי ״חָדְשֵׁיכֶם״ לְפִי שֶׁקִּדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ תָּלוּי בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה.

פסוק יז

לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. תֵּיבַת הַזֶּה מְיֻתֶּרֶת, וּדְרָשׁוּהָ רַזַ״ל (תורת כהנים כג,ו) לְמַעֵט סֻכּוֹת מִמַּצָּה, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּיהָ בְּפָרָשַׁת תַּזְרִיעַ (ויקרא יד,ז).

פסוק כו

בְּהַקְרִיבְכֶם וְגוֹ׳ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם. נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי אֵין הֶחָג עַל סִימַן מִנְחָה חֲדָשָׁה לְבַד, אֶלָּא גַּם לְתַשְׁלוּם סְפִירַת הַשָּׁבוּעוֹת, כִּי הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְנִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּאָמוּר בְּסִפְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם״ בְּכִנּוּי, לְהָעִיר כִּי הַשִּׁבְעָה שָׁבוּעוֹת הֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה הַצַּדִּיקִים יְסוֹדֵי עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כָּאָמוּר בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (תיקונים כא:).

עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם לִשְׁלֹל דַּעַת שׁוֹטִים (מנחות סה:) שֶׁסּוֹבְרִים בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״ (ויקרא כג:טו) הוּא שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, לָזֶה אָמַר בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם פֵּרוּשׁ הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁלָּכֶם, וְאִם פֵּרוּשׁ מַאֲמַר ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, אֵין שְׁבִיעִיּוֹת אֵלּוּ שֶׁלָּהֶם אֶלָּא שְׁבִיעִיּוֹת עוֹלָם. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ בַּבְּרַיְתָא (מנחות עב.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר ״תִּסְפָּר לָךְ״ (דברים טז:ט) – יָצְתָה שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית שֶׁסְּפִירָתָהּ בְּכָל אָדָם.

פרק כט

פסוק יג

וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה וְגוֹ׳ לַה׳ פָּרִים וְגוֹ׳. נִרְאֶה כִּי טַעַם הַמְעָטַת הַפָּרִים יוֹם יוֹם, לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוֹדֵי שְׁבִיעִיּוֹת: הָאֻמּוֹת הֵם הָרַבִּים שִׁבְעִים אֻמּוֹת וְנִמְשְׁלוּ לְפָרִים, וְיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן הֵם בִּבְחִינַת הַשֶּׁבַע בְּסוֹד בַּת שֶׁבַע (זוהר חדש ג רסו.), וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם שְׁבִיעִיּוֹת: הַקָּרְבָּנוֹת בְּכָל הַמּוּסָפִין שִׁבְעָה שִׁבְעָה, יָמִים טוֹבִים שִׁבְעָה שִׁבְעָה, הַשַּׁבָּת סוֹד שִׁבְעָה עַנְפֵי אִילָן שֶׁבּוֹ שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָן שִׁבְעָה, צַדִּיקִים שִׁבְעָה, וְרָמַז ה׳ כְּנֶגֶד הָאֻמּוֹת הָרְמוּזִים בַּפָּרִים שֶׁיִּהְיוּ מִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים.

וְרָמַז בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה קָבוּעַ אַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים, לִרְמֹז שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאִים בְּרֶמֶז הַכְּבָשִׂים, אֶחָד נִסְתָּר וְאֶחָד נִגְלֶה. הַנִּסְתָּר הֵם הַבְּרוּרִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵר מֵהָאֻמּוֹת, וְהַנִּגְלֶה הֵם הַמְבָרְרִים. וְלָזֶה כְּשֶׁכָּלִים הַפָּרִים זֶה לְךָ הָאוֹת שֶׁכָּלָה מֵהֶם הַנִּסְתָּר וְלֹא יִשָּׁאֲרוּ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל לְמוֹפֵת וְאוֹת. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז ה׳ בְּקָרְבַּן יוֹם עֲצֶרֶת שִׁבְעָה כְּבָשִׂים שֶׁהֵם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל צֹאן קְדוֹשִׁים, פַּר הוּא הַנִּשְׁאָר מֵהָאֻמּוֹת מֵעָנָף יִשְׁמָעֵאל, אַיִל הוּא הַנִּשְׁאָר מִבְּנֵי עֵשָׂו הַבָּא מִיִּצְחָק, וְהָבֵן סוֹד הַדָּבָר.

פרק ל

פסוק א

כְּכֹל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ אֶת מֹשֶׁה. וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״אוֹתוֹ״ וּמוּבָן שֶׁעַל מֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר, לְהָעִירְךָ שֶׁהוּא מַאֲמָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ שֶׁהֵם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁמְּעִידָה וְאוֹמֶרֶת שֶׁהַמַּאֲמָר מִמֶּנּוּ אֲלֵיהֶם הָיָה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה, מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה אוֹמֵר ״אוֹתוֹ״ שֶׁאָז הָיָה נִשְׁמָע שֶׁהוּא גְּמַר מַאֲמַר ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אוֹתוֹ״, וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהוּא חָשַׁב כֵּן וּמִי יֹאמַר שֶׁלֹּא טָעָה בִּדְבָרָיו וְלֹא שִׁנָּה בְּהֶסַּח הַדַּעַת.

חסלת פרשת פינחס

פסוק ב

אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה נִשְׁתַּנֵּית מִצְוָה זוֹ שֶׁפֵּרַט בָּהּ הַכָּתוּב רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסִפְרֵי אָמְרוּ: לְפִי שֶׁבְּמַאֲמַר הַחֲצוֹצְרוֹת הִקְדִּים קְרִיאַת הָעֵדָה לַנְּשִׂיאִים, חָשׁ לוֹמַר שֶׁהָעֵדָה קוֹדֶמֶת לַנְּשִׂיאִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶל רָאשֵׁי״ וְגוֹ׳ שֶׁהֵם הַקּוֹדְמִים. וּבְמָקוֹם אַחֵר (נדרים עח:, בבא בתרא קכ:) אָמְרוּ שֶׁבָּא לוֹמַר הֶתֵּר נְדָרִים בְּיָחִיד מֻמְחֶה, וְכָל זֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ וְאַסְמַכְתּוֹת. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר הַמַּטּוֹת לִבְנֵי, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״אֶל רָאשֵׁי מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְדַבֵּר בְּסֵדֶר זֶה, שֶׁלֹּא תֹּאמַר שֶׁלֹּא בָּאָה הַמִּצְוָה אֶלָּא לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת יִשְׂרָאֵל לְבַד, לָזֶה אָמַר ״אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וּכְאִלּוּ אָמַר לָזֶה וְלָזֶה. וַהֲגַם שֶׁלֹּא אָמַר ״וְלִבְנֵי״, הַרְבֵּה מִקְרָאוֹת מְדַבְּרִים בְּסֵדֶר זֶה, כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (שמות א:ב) ״רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן״ וְגוֹ׳ וּכְאִלּוּ אָמַר ״וְשִׁמְעוֹן״.

אֶלָּא שֶׁרָאִיתִי בָּרַיְתָא (בבא בתרא קכ.) וְזֶה לְשׁוֹנָהּ: תַּנְיָא, יָכוֹל שֶׁלֹּא אָמַר מֹשֶׁה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לַנְּשִׂיאִים בִּלְבַד? נֶאֱמַר כָּאן ״זֶה הַדָּבָר״ וְנֶאֱמַר בִּשְׁחוּטֵי חוּץ (ויקרא יז) ״זֶה הַדָּבָר״, מַה לְּהַלָּן וְכוּ׳ אַף זוֹ נֶאֶמְרָה לְכֻלָּן. אִם כֵּן אֵין מַשְׁמָעוּת אָמְרוֹ ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁהֲרֵי הֻצְרְכוּ בַּבָּרַיְתָא לְהוֹכִיחַ מִגְּזֵרָה שָׁוָה, וּכְבָר אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כריתות ה.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם אַל תְּהִי גְּזֵרָה שָׁוָה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ וְכוּ׳.

עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ לֵאמֹר, כִּי לְמִי יֹאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? וְאִם הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת יֹאמְרוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״לֵאמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״. עוֹד אָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר, מַה בָּא לְמַעֵט בְּתֵיבַת ״זֶה״?

אָכֵן יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב בְּהַקְדִּים מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (חגיגה י.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְהָעִיר לָמָּה עָשָׂה ה׳ מִמִּצְוָה זוֹ סֵדֶר זֶה, מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵּן בְּכָל הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל דָּבָר וְדָבָר כָּתוּב יוֹשֶׁר וְזוֹ פּוֹרַחַת בָּאֲוִיר?

אָכֵן הַטַּעַם הוּא כִּי לֹא רָצָה ה׳ שֶׁיִּהְיֶה כָּתוּב לְעֵין כָּל אָדָם שֶׁהַנֶּדֶר וְהַשְּׁבוּעָה יֶשְׁנָם בְּהֶתֵּר, שֶׁבָּזֶה יְזַלְזְלוּ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת. וְלָזֶה נִתְחַכֵּם ה׳ וְהֶעְלִים הַדָּבָר וּמָסַר הַהֶתֵּר לִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם יֵדְעוּ וְיַבְחִינוּ חִלּוּקֵי הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבַּהֶתֵּר, אֲבָל בִּפְנֵי כָּל הֶהָמוֹן יִהְיוּ נְעוּלֵי דֶּלֶת לְקַיֵּם כָּל נֶדֶר וְכָל שְׁבוּעָה, כְּאָמְרוֹ ״לֹא יַחֵל״ וְגוֹמֵר ״כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו״ וְגוֹ׳. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת שֶׁהֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר פֵּרוּשׁ כִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלוּת לֹא יֹאמַר לָהֶם מֵהַדִּבּוּר הַנֶּאֱמָר לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת אֶלָּא זֶה הַדָּבָר, וְלֹא הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר שֶׁנֶּאֱמַר בְּעַל פֶּה לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת (חגיגה י.), וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.

אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת בָּאָה הַמִּצְוָה, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר – פֵּרוּשׁ, כִּי הַנּוֹדֵר וְהַנִּשְׁבָּע מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָבֹא וְיֹאמַר לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת, וְהֵם יַגִּידוּ לָמוֹ אֶת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּבַל יַַחֵל וְאֶת שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּהַתָּרָה כְּפִי הַהֲלָכוֹת שֶׁבָּאוּ בְּמִשְׁפָּט זֶה.

וְאִם תֹּאמַר, לְכָל הַדְּרָכִים הֲרֵי הֻזְכְּרוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְוָה זוֹ, וְלָמָּה הֻצְרְכוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִלְמֹד הַדָּבָר כַּנִּזְכָּר? יֵשׁ לוֹמַר שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ לָדוּן בִּגְזֵרָה שָׁוָה, אֶלָּא לוֹמַר שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר הַדְּבָרִים מִפִּיו לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְהוֹדָעַת הַמִּצְוָה לְיִשְׂרָאֵל לֹא הֻצְרְכוּ לִגְזֵרָה שָׁוָה. וְזֶה הוּא מַה שֶׁדִּקְדְּקוּ לוֹמַר ״יָכוֹל שֶׁלֹּא אָמַר מֹשֶׁה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת״, וְלֹא אָמְרוּ ״יָכוֹל שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ אֶלָּא לְרָאשֵׁי הַמַּטּוֹת״, שֶׁאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁלֹּא נֶאֶמְרָה כָּל עִקָּר.

עוֹד יֵשׁ לוֹמַר שֶׁזּוּלַת גְּזֵרָה שָׁוָה שֶׁהוֹדִיעָה שֶׁמִּצְוָה זוֹ נוֹהֶגֶת בְּיִשְׂרָאֵל, הָיִיתִי יָכוֹל לְפָרֵשׁ אָמְרוֹ ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ כְּאִלּוּ אָמַר ״שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְיִהְיֶה הַדָּבָר שָׁקוּל. וְאַחַר שֶׁבָּאָה גְּזֵרָה שָׁוָה שֶׁהִצְדִּיקָה הַמִּצְוָה גַּם בְּיִשְׂרָאֵל, אָנוּ מְיַשְּׁבִים הַכָּתוּב כַּדֶּרֶךְ הָאָמוּר. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ ״זֶה הַדָּבָר״ שֶׁבָּא לְמַעֵט שֶׁלֹּא יֹאמַר לַכֹּל שֶׁהַנְּדָרִים נִתָּרִים בַּפֶּה, וַהֲרֵי צְרִיכָה ״זֶה הַדָּבָר״ לִגְזֵרָה שָׁוָה, כִּי הַגְּזֵרָה שָׁוָה גָּמַר לָהּ מִתֵּיבַת ״הַדָּבָר״, וּפֵרוּשֵׁנוּ הוּא מִתֵּיבַת ״זֶה״ לְבַד, הֲגַם שֶׁהָיָה אוֹמֵר ״זֶה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״׃

וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר, עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כב:א) וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּנְדָרִים, אֶלֶף עֲיָירוֹת הָיוּ לוֹ לְיַנַּאי וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִין שְׁבוּעָתָן נֶעֶנְשׁוּ. וְאָמַר הַכָּתוּב כָּאן כִּי יֵשׁ נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ אוֹתָם, וְהוּא אָמְרוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר – אֵין ״לֵאמֹר״ אֶלָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת (סנהדרין נו:), פֵּרוּשׁ לַחֲשַׁשׁ הָעֲרָיוֹת – ״זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר״ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אִישׁ לִרְמֹז לְתִגְבֹּרֶת נִגּוּד הַתַּאֲוָה, כְּאָמְרָם זַ״ל (רות רבה פ״ו) בְּפָסוּק ״חַי ה׳ שִׁכְבִי״ וְגוֹ׳ שֶׁנִּשְׁבַּע לְיִצְרוֹ, וְכֵן אָמְרוּ (חגיגה י.) בְּפָסוּק ״נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר״ וְגוֹ׳ כִּי מִצְוָה לִשָּׁבַע לְיִצְרוֹ.

פסוק ג

אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה׳ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר יִדֹּר נֶדֶר אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבוּעָה וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר כִּי יִדֹּר לַה׳ אוֹ יִשָּׁבַע. עוֹד לָמָּה כָּפַל לוֹמַר לֹא יַחֵל וְגוֹ׳ כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו. אָכֵן לְפִי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי נְדָרִים וּשְׁבוּעוֹת, אֶחָד בְּעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַנֶּפֶשׁ וְיִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי עִנְיָנִים: אֶחָד לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה הַטּוֹב, כְּגוֹן לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לְהַקְדִּישׁ לִגְמִילוּת חֲסָדִים, וְאֶחָד לְהַרְחִיק הַתִּיעוּב לְהַגְדִּיר עַצְמוֹ לְבַל יָדוּר בִּשְׁכוּנַת אִשָּׁה חֲשׁוּדָה, לְבַל יֵלֵךְ בְּחֶבְרַת פּוֹעֲלֵי אָוֶן וְכַדּוֹמֶה. ב׳ בְּעִנְיָנִים הַנּוֹגְעִים לַגּוּף בְּמַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אִסּוּר וְלֹא מִצְוָה, וְגַם זֶה יִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי דְבָרִים: לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, לָדוּר בְּדִירָה זוֹ וְכַדּוֹמֶה, אוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּבָר פְּלוֹנִי וְשֶׁלֹּא לִלְבּוֹשׁ מַלְבּוּשׁ זֶה וְכַדּוֹמֶה. וִיצַו ה׳ מִשְׁפָּטָיו כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת, וְאָמַר ״כִּי יִדֹּר נֶדֶר״, סְתָם נֶדֶר יַגִּיד עַל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁנָּדַר לָלֶכֶת לְמָקוֹם פְּלוֹנִי אוֹ לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר, וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ נֶדֶר שֶׁהוּא לַה׳ וְדִינוֹ מְשֻׁנֶּה מִנִּדְרֵי חוֹל כַּאֲשֶׁר יְבָאֵר הַכָּתוּב, לָזֶה פֵּרְטוֹ וְאָמַר ״נֶדֶר לַה׳״. נִמְצֵאת אוֹמֵר שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב שְׁנֵי מִינֵי נְדָרִים: נִדְרֵי חוֹל וְנִדְרֵי קֹדֶשׁ.

וְאָמְרוֹ אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבוּעָה כְּנֶגֶד הֶעְדֵּר הַמַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ״, וְיֵשׁ גַּם כֵּן בָּזֶה שְׁנֵי נְדָרִים: נִדְרֵי חוֹל, כְּגוֹן לֶאֱסֹר דְּבָרִים שֶׁאֵין מִצְוָה בְּאִסּוּרָם, אוֹ לֶאֱסֹר גַּם כֵּן דְּבָרִים שֶׁהֵם אֲסוּרִין, כְּגוֹן בֹּעַז שֶׁנִּשְׁבַּע לְיִצְרוֹ.

וְנִתְחַכֵּם ה׳ בְּמַה שֶׁאָמַר תֵּיבַת לַה׳ בֵּין נֶדֶר לִשְׁבוּעָה, לְהַסְמִיךְ לַה׳ נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, לוֹמַר שֶׁהַכֶּפֶל שֶׁבָּא בְּנֶדֶר וּבִשְׁבוּעָה הוּא פְּרָט הַנּוֹגֵעַ לַה׳ וְלֹא כְּלָלוֹ בִּכְלַל נִדְרֵי חוֹל, לְפִי שֶׁדִּינוֹ מְשֻׁנֶּה. וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיּוֹצֵא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: כְּנֶגֶד נְדָרִים שֶׁהֵם דִּבְרֵי חוֹל וּשְׁבוּעוֹת שֶׁהֵם מְנִיעַת דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם צָרְכֵי מִצְוָה, כִּשְׁבוּעָתוֹ שֶׁל בּוֹעַז וְכַדּוֹמֶה לָהּ, אָמַר ״לֹא יַחֵל״ – פֵּרוּשׁ, הוּא לֹא יַחֵל אֲבָל אֲחֵרִים מַתִּירִים לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַזַ״ל (נדרים יד.). וּכְנֶגֶד נְדָרִים שֶׁהֵם נִדְרֵי הֶקְדֵּשׁוֹת וְנִדְרֵי שָׁמַיִם וּשְׁבוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צָרְכֵי מִצְוָה, אָמַר כְּכָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה – בָּזֶה אֵין בָּהֶם תְּנַאי שֶׁאֲחֵרִים יְכוֹלִין לְהַתִּירוֹ, אֶלָּא הֵם דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם הַתָּרָה.

עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ טַעַם אָמְרוֹ לַה׳ עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק י״א מֵהִלְכוֹת נְדָרִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: קָטָן בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁנִּשְׁבַּע אוֹ שֶׁנָּדַר, בּוֹדְקִים אוֹתוֹ אִם יוֹדֵעַ לְשֵׁם מִי נָדַר וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמַר נֶדֶר לַה׳, כִּי לְפִי שֶׁקָּדַם וְאָמַר אִישׁ, בָּא לָתֵת גֶּדֶר שֶׁיִּקָּרֵא אִישׁ לְדָבָר זֶה, וְאָמַר ״נֶדֶר לַה׳״ פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיָּדַע לְשֵׁם מִי נָדַר, וְכֵן בִּשְׁבוּעָה כְּאָמְרוֹ ״אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה״, שֶׁהַדִּין כְּמוֹ כֵן בִּשְׁבוּעָה.

פסוק ה

וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וְגוֹ׳ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר לְשׁוֹן יָחִיד, כְּאָמְרוֹ ״נִדְרָהּ״, וְגָמַר אוֹמֶר לְשׁוֹן רַבִּים, כְּאָמְרוֹ ״נְדָרֶיהָ״. גַּם מַה מְרַבֶּה בְּתֵיבוֹת ״כָּל נְדָרֶיהָ״ וְ״כָל אִסָּר״, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וַאֲסָרֶיהָ״. עוֹד לָמָּה שִׁנָּה בַּנְּדָרִים אָמַר וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וּבָאֲסָרִים יָקוּם. גַּם לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״יָקוּם״ וְהָיָה סוֹמֵךְ עַל מַאֲמַר ״וְקָמוּ״ שֶׁאָמַר בַּתְּחִלָּה.

וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים דף פז וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה: אָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״, קִיֵּם לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ קַיָּם, הֵפֵר לַתְּאֵנִים – אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר גַּם לַעֲנָבִים. אָמְרָה ״קוֹנָם עֲנָבִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת וּתְאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת״ – הֲרֵי אֵלּוּ שְׁנֵי נְדָרִים, עַד כָּאן. וְאָמְרוּ בַּשַּׁ״ס וְזֶה לְשׁוֹנָם: מַתְנִיתִין רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּתַנְיָא ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ״, אָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״ וְכוּ׳, קִיֵּם לַתְּאֵנִים – כֻּלּוֹ קַיָּם וְכוּ׳, הֵפֵר לַעֲנָבִים – אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר גַּם לַתְּאֵנִים, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ״ וְגוֹ׳, מַה יְקִימֶנּוּ מִמֶּנּוּ אַף יְפִירֶנּוּ מִמֶּנּוּ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִי כְּתִיב יָפֵר מִמֶּנּוּ? וְרַבִּי עֲקִיבָא: מַקִּישׁ הֲפָרָה לַהֲקָמָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: מַקִּישׁ הֲקָמָה לַהֲפָרָה, מַה הֲפָרָה מַה שֶׁהֵפֵר הֵפֵר, אַף הֲקָמָה מַה שֶׁקִּיֵּם קִיֵּם, עַד כָּאן. זוֹ הִיא גִּירְסַת הַסְּפָרִים שֶׁלְּפָנֵינוּ, אֲבָל הַתּוֹסָפוֹת וְרַמְבַּ״ן וְהָרַ״ן גּוֹרְסִים: אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים מַה הֲפָרָה מַה שֶׁהֵפֵר לֹא הוּפַר אַף וְכוּ׳, וּלְפִי גִּירְסָא זוֹ חֲכָמִים וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הֵם בִּסְבָרָא אַחַת בְּעִנְיַן הַהֲפָרָה שֶׁלֹּא הוּפַר, וְגִרְסָה זוֹ הִיא עִקָּר כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחוּ מֵהַתּוֹסֶפְתָּא.

נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שָׁלֹשׁ סְבָרוֹת: א׳ הִיא סְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁהֵבִיא רַבִּי בַּמִּשְׁנָה, שֶׁאִם הֵקִים חֵלֶק מֵהַנֶּדֶר הֵקִים הַכֹּל, וְאִם הֵפֵר חֵלֶק מֵהַנֶּדֶר אֵינוֹ מוּפָר אֲפִלּוּ חֵלֶק שֶׁהֵפֵר. ב׳ סְבָרַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁכָּל שֶׁהֵקִים מִקְצָת אוֹ הֵפֵר מִקְצָת כְּאִלּוּ הֵקִים אוֹ הֵפֵר הַכֹּל. ג׳ סְבָרַת חֲכָמִים שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁבֵּין בַּהֲפָרָה בֵּין בַּהֲקָמָה אֵין הֲקָמָתוֹ וַהֲפָרָתוֹ כְּלוּם אֶלָּא אִם הֵקִים אוֹ הֵפֵר הַכֹּל. וּלְכָל אֶחָד מִשְּׁלֹשׁ הַסְּבָרוֹת יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן.

לִסְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁסָּתַם רַבִּי בַּמִּשְׁנָה כְּמוֹתוֹ, יִתְיַשֵּׁב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ״ לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר שֶׁבְּנוֹדֶרֶת נֶדֶר אֶחָד הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וּכְגוֹן שֶׁאָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״, שֶׁזֶּה יִקָּרֵא נֶדֶר אֶחָד, לְאַפּוֹקֵי אִם אָמְרָה ״קוֹנָם תְּאֵנִים שֶׁאֵינִי טוֹעֶמֶת, קוֹנָם עֲנָבִים״ וְכוּ׳, שֶׁזֶּה יִקָּרֵא שְׁנֵי נְדָרִים.

וְאָמְרוֹ וְהֶחֱרִישׁ וְגוֹ׳ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ: אֲפִלּוּ לֹא הֶחֱרִישׁ אֶלָּא מִפְּרָט אֶחָד, פֵּרוּשׁ שֶׁמֵּהַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים שֶׁנָּדְרָה בָּהֶם לֹא הֶחֱרִישׁ אֶלָּא לַתְּאֵנִים, ״וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ לָעֲנָבִים. וּבָזֶה הֶעִירְךָ כִּי אָמְרוֹ וְהֶחֱרִישׁ אֵין הַכַּוָּנָה מֵהַכֹּל, שֶׁהֲרֵי הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעֲךָ בַּקִּיּוּם וְאָמַר וְקָמוּ כָּל, הָא לָמַדְתָּ שֶׁעַד עַתָּה בְּמַאֲמַר וְהֶחֱרִישׁ לֹא הָיִינוּ עֲסוּקִים לְכָל נְדָרֶיהָ.

וְאָמְרוֹ וְכָל אִסָּר וְגוֹ׳ יָקוּם, נִתְכַּוֵּן בְּשִׁנּוּי זֶה לְהַזְכִּירוֹ בִּלְשׁוֹן יָחִיד, לְגַלּוֹת שֶׁמַּאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ לֹא שֶׁהֵם נְדָרִים רַבִּים, אֶלָּא נֶדֶר אֶחָד הוּא, אֶלָּא שֶׁכָּלְלָה בּוֹ דְּבָרִים רַבִּים – תְּאֵנִים וַעֲנָבִים, וּבְעֵרֶךְ הַנִּדָּרִים הוּא שֶׁאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְכָל אִסָּר וְגוֹ׳ יָקוּם״. וַהֲגַם שֶׁהַמַּאֲמָר בָּא בְּאִסָּר, כְּבָר הוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁדִּין הַנֶּדֶר וְהַשְּׁבוּעָה שָׁוִים.

וְאָמְרוֹ יָקוּם – וְלֹא סָמַךְ עַל מַאֲמַר ״וְקָמוּ״ שֶׁקָּדַם, שֶׁאִם כֵּן הָיִיתִי מְפָרֵשׁ כַּוָּנַת הַכָּתוּב שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁאִם נָדְרָה וְנִשְׁבְּעָה עַל שְׁנֵי דְּבָרִים יַחַד וְהֶחֱרִישׁ לַנֶּדֶר, קִיֵּים גַּם לַשְּׁבוּעָה, לָזֶה אָמַר ״יָקוּם״ לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ הֲקָמָה לְכָל אֶחָד מֵהֶם.

וְאָמְרוֹ וְאִם הֵנִיא וְגוֹ׳ כָּל נְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ שֶׁיָּפֵר כָּל נְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ – אִם לֹא הֵפֵר אֶלָּא לַתְּאֵנִים אֵינוֹ מוּפָר עַד שֶׁיָּפֵר גַּם לָעֲנָבִים. וְאָמְרוֹ לֹא יָקוּם לְשׁוֹן יָחִיד, לְהָעִירְךָ שֶׁבְּנֶדֶר אֶחָד הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְבַל תִּטְעֶה מִמַּאֲמַר ״נְדָרֶיהָ״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּנוֹדֶרֶת נְדָרִים רַבִּים כַּדִּין הָאָמוּר בַּסֵּיפָא שֶׁל הַמִּשְׁנָה שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה (נדרים סו:).

וְלִסְבָרַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁבַּהֲפָרַת חֵלֶק הוּפַר הַכֹּל וּבַהֲקָמַת חֵלֶק כְּמוֹ כֵן הוּקַם הַכֹּל, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וְגוֹ׳ וְהֶחֱרִישׁ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ – אִם שָׁמַע אֲפִלּוּ חֵלֶק מִנִּדְרָהּ, הֲגַם שֶׁלֹּא שָׁמַע כָּל נִדְרָהּ וְהֶחֱרִישׁ לְאוֹתוֹ חֵלֶק, בָּזֶה וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ אֲפִלּוּ חֵלֶק שֶׁלֹּא שָׁמַע. וְאָמְרוֹ וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אוֹתָהּ, פֵּרוּשׁ – אֲפִלּוּ לֹא הֵנִיא הַכֹּל אֶלָּא חֵלֶק אֶחָד, כָּל שֶׁאָנוּ קוֹרִין בּוֹ ״הֵנִיא אוֹתָהּ״. וְלָזֶה לֹא הִסְמִיךְ מַאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ לְמַאֲמַר ״וְאִם הֵנִיא״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ כָּל נְדָרֶיהָ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ״, וְאָז לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר תֵּבַת ״אוֹתָהּ״. וּכְפִי זֶה, מַאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ וְגוֹ׳ נִמְשָׁךְ לְמַטָּה לְמַאֲמַר ״לֹא יָקוּם״. וְאָמַר לֹא יָקוּם לְשׁוֹן יָחִיד, נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לוֹמַר חִדּוּשׁ הַדִּין שֶׁאֲפִלּוּ מַה שֶׁלֹּא הֵפֵר הוּפַר.

וּלְדֶרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן מַאֲמַר וַה׳ יִסְלַח לָהּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁאִם לֹא הֵנִיא אָבִיהָ אֶלָּא לָעֲנָבִים וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת הַמִּשְׁפָּט שֶׁגַּם לַתְּאֵנִים הוֹעִיל הַבִּטּוּל וְאָכְלָה תְּאֵנִים, מוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁה׳ יִסְלַח לָהּ, כִּי צְרִיכָה סְלִיחָה כֵּיוָן שֶׁלְּדַעְתָּהּ לֹא הֵנִיא עַל הַתְּאֵנִים. וְנָתַן טַעַם הַסְּלִיחָה ״כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אוֹתָהּ״, פֵּרוּשׁ, כִּי הַבִּטּוּל שֶׁעָשָׂה אָבִיהָ הוֹעִיל גַּם לָזֶה. וְהֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן לְהָעִירְךָ שֶׁהַדָּבָר שֶׁעָלָיו בָּא הַסְּלִיחָה הוּא עַל הֶעְדֵּר יְדִיעָה זוֹ שֶׁמִּמֶּנָּה יָצְאָה הַשְּׁגָגָה, וְהָבֵן.

וְלִסְבָרַת חֲכָמִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא תּוֹעִיל הֲפָרָה לְמִקְצָת וְלֹא הֲקָמָה לְמִקְצָת, עַד שֶׁיָּפֵר לַכֹּל אוֹ יָקוּם לַכֹּל, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ״ – אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד לְהָעִירְךָ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּעָשְׂתָה נֶדֶר אֶחָד, וְלֹא בְּעָשְׂתָה שְׁנֵי נְדָרִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לִסְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְאָמְרוֹ וְהֶחֱרִישׁ וְגוֹ׳ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ – מַאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ נִמְשָׁךְ לְפָנָיו וְלִפְנֵי פָנָיו, וְזֶה פֵּרוּשׁוֹ: ״וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ״ – אֵימָתַי יוֹעִיל הַחֲרִישָׁה לְהָקִים? אִם יִהְיוּ ״כָּל נְדָרֶיהָ״, אֲבָל חֵלֶק מִמֶּנָּה לֹא תוֹעִיל לוֹ הֲקָמָה.

וְאָמְרוֹ וְאִם הֵנִיא וְגוֹ׳ כָּל נְדָרֶיהָ וְגוֹ׳, מַאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאִם הֵנִיא וְגוֹ׳ – אִם בַּהֲפָרָתוֹ הֵנִיא הַכֹּל, אָז לֹא יָקוּם פְּרָט מֵהֶם. וּלְהוֹדִיעֲךָ בָּא שֶׁאִם הֵנִיא פְּרָט אֶחָד אֵין אָנוּ קוֹרִים בּוֹ ״לֹא יָקוּם״. וַהֲגַם שֶׁנֹּאמַר שֶׁמַּאֲמַר ״כָּל נְדָרֶיהָ״ נִמְשָׁךְ לְמַטָּה לְמַאֲמַר ״לֹא יָקוּם״, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״כָּל נְדָרֶיהָ״ וְגוֹ׳ ״לֹא יָקוּם״ – פֵּרוּשׁ, בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ כָּל נְדָרֶיהָ בִּכְלָל, אָז יֶשְׁנוֹ לַפְּרָט. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין בִּטּוּל לַפְּרָט לְבַדּוֹ. וְכָל זֶה דַּוְקָא שֶׁעָשְׂתָה נֶדֶר אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁרָשַׁם בְּמַאֲמַר ״וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ״, אֲבָל אִם עָשְׂתָה אוֹתָם בְּגֶדֶר שְׁנֵי נְדָרִים, אֵין נִתְלֶה זֶה בָּזֶה.

פסוק יג

וְאִם הָפֵר יָפֵר וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר הָפֵר יָפֵר, גַּם רִבּוּי כָּל מוֹצָא, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בִּנְדָרִים פֶּרֶק י״א (נדרים פב:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב יְהוּדָה וְכוּ׳ נָדְרָה מִשְׁתֵּי כִּכָּרוֹת, בְּאַחַת מִתְעַנָּה וּבְאַחַת אֵין מִתְעַנָּה, מִתּוֹךְ שֶׁהוּא מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה מֵפֵר גַּם לְשֶׁאֵינָהּ מִתְעַנָּה, עַד כָּאן, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּכֶפֶל וְאִם הָפֵר יָפֵר, פֵּרוּשׁ, אִם הֵפֵר בַּחֵלֶק שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֲפָרָה, ״יָפֵר״ לְרַבּוֹת גַּם חֵלֶק שֶׁאֵין לוֹ בּוֹ דִּין הֲפָרָה. וְאָמַר כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁהוּא מֵפֵר גַּם חֵלֶק שֶׁאֵין בּוֹ דִּין הֲפָרָה לְפִי שֶׁהוּא כָּלוּל עִם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֲפָרָה, וּכְשֶׁהוּא מֵפֵר מֵפֵר כֻּלָּם יַחַד. וּלְסִבְרַת רַב אַסֵי שֶׁחָלַק שָׁם בִּנְדָרִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רַב אַסֵי אָמַר מֵפֵר לַמִּתְעַנָּה וְאֵינוֹ מֵפֵר לְשֶׁאֵינוֹ מִתְעַנָּה, עַד כָּאן, יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אִם הָפֵר״, פֵּרוּשׁ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִּין הֲפָרָה, ״יָפֵר״ פֵּרוּשׁ תּוֹעִיל הֲפָרָתוֹ, אֲבָל לֹא חֵלֶק שֶׁאֵין בּוֹ דִּין הֲפָרָה. וְאָמְרוֹ כָּל וְגוֹ׳ לִנְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ: אֲפִלּוּ הֵם כְּלוּלִים יַחַד שְׁנֵי דְּבָרִים, אֶחָד מִתְעַנָּה בּוֹ וְאֶחָד אֵין מִתְעַנָּה בּוֹ.

עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בַּמִּשְׁנָה (נדרים פז.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יָפֵר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָפֵר, עַד כָּאן. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר הָפֵר יָפֵר, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ אֵין לוֹ שְׁגָגָה אֶלָּא בַּהֲפָרָה, תּוֹעִיל לוֹ לְהָפֵר אַחַר זְמַן כְּשֶׁיָּדַע שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין, זוֹ כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. וּלְרַבִּי מֵאִיר יִתְבָּאֵר הַכֶּפֶל לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ מְצִיאוּת שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא הֵפֵר בִּזְמַנּוֹ יָפֵר שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, וּכְגוֹן שֶׁלֹּא יָדַע שֶׁיֵּשׁ מְפֵירִין. וְאָמְרוֹ לִנְדָרֶיהָ לִסְבָרַת רַבִּי מֵאִיר יִתְיַשֵּׁב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֵימָתַי אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁיָּכוֹל לְהָפֵר אַחַר כָּךְ – כְּשֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ הַשְּׁגָגָה בִּנְדָרִים, וְהוּא אָמְרוֹ לִנְדָרֶיהָ, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיַּכִּיר נְדָרֶיהָ. וְלִסְבָרַת חֲכָמִים יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ ״לִנְדָרֶיהָ״ – הַכָּרַת הֱיוֹתָהּ נְדָרֶיהָ, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבָּהּ שָׁגַג וְאַף עַל פִּי כֵן רִבָּה בּוֹ הֲפָרָה לוֹמַר שֶׁיָּכוֹל לְהָפֵר לִכְשֶׁיֵּדַע שֶׁהֵם נְדָרִים.

פסוק טז

וְאִם הָפֵר יָפֵר. פֵּרוּשׁ, אֲפִילוּ בִּנְדָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הֲפָרָה, אִם יָפֵר וְנָשָׂא וְגוֹ׳:

פרק לא

פסוק א

וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ לֵאמֹר נְקֹם וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אִם הַדִּבּוּר בָּא לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל כַּנִּשְׁמָע מִתֵּיבַת ״לֵאמֹר״, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״נִקְמוּ נִקְמַתְכֶם מֵאֵת״ וְגוֹ׳. וּבְמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אֵין וַיְדַבֵּר אֶלָּא לְשׁוֹן עַז וְכוּ׳, הִתְחִיל מֹשֶׁה לְפַיֵּס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מִיתָתוֹ וְלֹא נִתְפַּיֵּס וְכוּ׳, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: לִי רָאוּי מִיתָה שֶׁרָאִיתִי נִפְלָאוֹת וְכוּ׳, וּפִיְּסוֹ ה׳ בִּשְׁנֵי דְּבָרִים: אִם אַתָּה רוֹצֶה לִחְיוֹת שָׁנִים רַבּוֹת לֹא יִרְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַפֶּלֶת אוֹיְבֵיהֶם וְלֹא תִּכָּבֵשׁ מִדְיָן לִפְנֵיהֶם וְכוּ׳, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְפַּיֵּס מֹשֶׁה הָיָה קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁקָּנַס עָלָיו מִיתָה וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה בַּעַל הַמִּדְרָשׁ הִרְגִּישׁ בְּמַה שֶׁדִּקְדַּקְנוּ וְלִדְבָרָיו יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן. ״וַיְדַבֵּר״ לְשׁוֹן קוֹשִׁי, זֶה יִרְמֹז לִשְׁנֵי מִינֵי קוֹשִׁי: אֶחָד לְמֹשֶׁה עַל מִיתָתוֹ, וְאֶחָד בְּעֵינֵי ה׳ עַל שֶׁקָּנַס עַל יְדִידוֹ הַמִּיתָה. וְתֵיבַת לֵאמֹר נִתְכַּוֵּן לִרְמֹז אֶל הַפִּיּוּס שֶׁפִּיֵּס ה׳ לְמֹשֶׁה לְהִתְפַּיֵּס לָמוּת מִטַּעַם ״נְקֹם״ וְגוֹ׳ כָּאָמוּר בַּמִּדְרָשׁ. אוֹ יִרְצֶה בְּתֵיבַת לֵאמֹר לְהוֹדִיעַ רִצּוּי שֶׁרִצָּה מֹשֶׁה לַה׳ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת, וְעָנָהוּ ה׳ ״נְקֹם״ וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּנְקֹם מֵאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל.

וּלְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״וַיְדַבֵּר ה׳״ – אָמַר לְשׁוֹן דִּבּוּר, לוֹמַר דִּבֵּר אֵלָיו דְּבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן כִּשְׁאָר כָּל הַצִּוּוּיִים שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר כִּפְשָׁטָהּ – לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל כְּכָל ״לֵאמֹר״ הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, וְכָאן צְרִיכָה לֵיאָמֵר יוֹתֵר מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, לְפִי שֶׁאָמַר ״נְקֹם״ תָּבֹא לוֹ הַסְּבָרָא שֶׁהוּא לְבַד יַעֲשֶׂה הַנְּקָמָה כִּפְשַׁט הַמַּאֲמָר, וְאֵין זֶה דָּבָר זָר כִּי גִּבּוֹר חַיִל הָיָה וַה׳ בְּעֶזְרוֹ. וְצֵא וּלְמַד מִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל וְגוֹ׳ (שמואל א יד), וּמִכָּל שֶׁכֵּן מֹשֶׁה גִּבּוֹר הַגִּבּוֹרִים. לָזֶה אָמַר אֵלָיו לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל. וְאָמְרוֹ נְקֹם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ: לְפִי שֶׁתָּלָה לוֹ ה׳ מִיתָתוֹ בְּנִקְמַת מִדְיָן, דִּכְתִיב ״אַחַר תֵּאָסֵף״ וְגוֹ׳, אָמַר אֵלָיו כִּי בְּמַה שֶׁיֹּאמַר הַדְּבָרִים הוּא לָהֶם, בָּזֶה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב שֶׁהוּא הַנּוֹקֵם, כִּי הוּא מוֹסֵר נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ עַל הַדָּבָר, שֶׁהֲגַם שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁבְּאֶמְצָעוּת כֵּן יָמוּת, אַף עַל פִּי כֵן יֹאמַר לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ. אֵין לְךָ קִיּוּם מִצְוַת ״בְּכָל נַפְשְׁךָ״ כָּזוֹ, וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר בְּאֹפֶן אַחֵר.

פסוק ב

נְקֹם נִקְמַת וְגוֹ׳. מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב יַגִּיד שֶׁהֵטִיל ה׳ עַל מֹשֶׁה לְהִנָּקֵם מִמִּדְיָן, וְרָאִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ לַמִּלְחָמָה לֹא יָצָא עִמָּהֶם. וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהַנְּקָמָה הִיא הָאֲמִירָה שֶׁיֹּאמַר לָהֶם, עִם כָּל זֶה פְּשַׁט הַכָּתוּב מַשְׁמַע שֶׁהוּא עַצְמוֹ יִנְקוֹם, לֹא שֶׁיִּשְׁלַח פִּינְחָס בִּמְקוֹמוֹ. עוֹד לָמָּה תָּלָה אֲסִיפַת מֹשֶׁה בְּנִקְמַת מִדְיָן?

אָכֵן כַּוָּנַת מַאֲמַר ״נְקֹם״ סוֹבֶלֶת שְׁנֵי דְּרָכִים: א׳, הוּא הִשְׁתַּדְּלוּת סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה, פֵּרוּשׁ הִתְחַכְּמוּת סֵדֶר הַמִּלְחָמָה לְתוֹעֶלֶת הַנִּצָּחוֹן, בֵּין בַּשִּׁעוּר הַצָּרִיךְ בֵּין בַּסֵּדֶר שֶׁבּוֹ יַשִּׂיג לְאַבֵּד קָמָיו וְהַעֲרָכַת הַלּוֹחֲמִים וְכַדּוֹמֶה. ב׳, הַמִּלְחָמָה עַצְמָהּ שֶׁהִיא פְּעֻלַּת הַנְּקָמָה. וְהֵבִין מֹשֶׁה פֵּרוּשׁ צוֹדֵק כִּי כַּוָּנַת ״נְקֹם״ וְגוֹ׳ שֶׁאָמַר ה׳ הִיא הִתְחַכְּמוּת סֵדֶר הַדָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ תִּהְיֶה הַנְּקָמָה. וּפֵרוּשׁ זֶה הַצְדָּקָתוֹ הִיא מִמַּה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ ה׳ בְּפֵרוּשׁ ״הִלָּחֵם בְּמִדְיָן״ שֶׁהוּא לָשׁוֹן מֻכְרָע, גַּם לְפִי שֶׁהִשְׂכִּיל בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְחַכְּמוּת בְּסֵדֶר הַדָּבָר, מִטַּעַם כִּי הִנֵּה הָעָם אֲשֶׁר יְצַו ה׳ עֲלֵיהֶם הַנְּקָמָה הֵם עַם אֲשֶׁר נִכְשְׁלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּהֶם בַּעֲרָיוֹת, מֵהֶם בְּמַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּמַחְשָׁבָה. וַהֲגַם שֶׁנָּגַף ה׳ כַּמָּה וְכַמָּה, סוֹף כָּל סוֹף יִמָּנַע מֵהֶם הַנֵּס בָּהֶם, וְאַדְרַבָּה יְקַטְרֵג הַמְּקַטְרֵג לְהַפִּילָם בְּמִלְחֲמוֹתָם לְצַד שֶׁמֶץ הֶעָוֹן. וְזֶה יִדְמֶה לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁהֲגַם שֶׁנָּגַף ה׳ כָּל עוֹבְדָיו, עִם כָּל זֶה יְצַו ה׳ לְבַל יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל לִפְנִים בְּבִגְדֵי זָהָב, גַּם צִוָּה (פרקי דרבי אליעזר פרק ד) שׁוֹכְנֵי שָׁמַיִם לְכַסּוֹת בְּכַנְפֵיהֶם אֶת רַגְלֵיהֶם שֶׁדּוֹמִים לְרֶגֶל עֵגֶל לְבַל יִתְעוֹרֵר הַמְּקַטְרֵג. וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּעֵת הַמִּלְחָמָה שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַמְּקַטְרֵג עַל הַחֵטְא שֶׁבָּא מֵהֶם. וְצֵא וּלְמַד (סוטה מד.) שִׁעוּר הַחֵטְא שֶׁיַּחְזְרוּ עָלָיו מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה, וּכְמוֹ כֵן יִתָּפְסוּ בְּכָל שֶׁהוּא מֵהִרְהוּר הַתִּעוּב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיִּהְיוּ מְנוּעֵי הַנֵּס. וְלָזֶה כְּשֶׁאָמַר ה׳ לְמֹשֶׁה ״נְקֹם״, אָמַר, וַדַּאי כַּוָּנַת ה׳ הוּא הַהִתְחַכְּמוּת בְּסֵדֶר הָעִנְיָן לְהָרִים הַמֵּחוּשׁ הָאָמוּר, וְזוֹ הִיא עִקַּר הַדָּבָר שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדָם הַנְּקָמָה, וּכְמוֹ כֵן עָשָׂה בְּחָכְמָתוֹ עֶבֶד ה׳ כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ.

וְאָמְרוֹ אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּךָ – נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁקּוֹדֶם לָכֵן אֵינוֹ שָׁלֵם הַתִּקּוּן לֵאָסֵף אֶל עַמָּיו, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מוֹנֵעַ בַּדִּין וְיִמְנָעֶנּוּ מִגֶּשֶׁת נַפְשׁוֹ לִמְקוֹם מוֹשָׁבָהּ שֶׁיִּקָּרֵא ״עַמָּיו״ כַּיָּדוּעַ, עַד שֶׁיַּעֲמִידֶנּוּ בַּמִּשְׁפָּט, כִּי עַל הַכֹּל יָבִיא ה׳ בַּמִּשְׁפָּט וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד, וְהַמּוֹנֵעַ הוּא לְפִי שֶׁהַשָּׁלֵם הַזֶּה נִתְרַפָּה בְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי וְלֹא עָשָׂה דָּבָר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כ,כד) שֶׁרָפוּ יָדָיו, וְהִקְפִּיד ה׳ עָלָיו שֶׁלֹּא נָקַם עַד שֶׁעָמַד פִּנְחָס. וְלָזֶה כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן פְּטִירָתוֹ אָמַר ה׳ אֵלָיו תִּקּוּן לְדָבָר זֶה שֶׁנִּמְנַע מֵהִתְנַקֵּם מֵעוֹשֵׂי רֶשַׁע – יָקוּם וְיִתְנַקֵּם מִמִּדְיָן שֶׁסִּבְּבוּהוּ, וְאַחַר שֶׁיַּשְׁלִים הַתִּקּוּן לֵיאָסֵף אֶל עַמָּיו בְּאֵין שָׂטָן וְאֵין וְכוּ׳, וְזֶה מֵחַסְדֵי אֵל וְאַהֲבָתוֹ לִידִידָיו יַנְחֵם בְּמַעְגְּלֵי צֶדֶק.

מֵאֵת הַמִּדְיָנִים. אָמְרוֹ מֵאֵת וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר מֵהַמִּדְיָנִים, אוּלַי שֶׁרָמַז לְזוּלָתָם הַנִּמְצָא אִתָּם, וְהוּא בִּלְעָם שֶׁנִּמְצָא שָׁם אָז וַהֲרָגוּהוּ, דִּכְתִיב (במדבר לא:ח) ״וְאֵת בִּלְעָם״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי לָזֶה מִהֵר ה׳ הַדָּבָר קוֹדֶם שֶׁיַּחְזוֹר בִּלְעָם לְאַרְצוֹ, כִּי לֹא הָיָה בְּמִדְיָן אֶלָּא לָקַחַת שְׂכָרוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קו.), וְעוֹמֵד לַחְזוֹר, וַה׳ פָּרַשׂ רֶשֶׁת לְרַגְלוֹ וְצָדוֹ לְחֶרֶב נוֹקֶמֶת.

פסוק ג

וַיְדַבֵּר וְגוֹ׳ לֵאמֹר הֵחָלְצוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳ אָמְרוֹ לֵאמֹר לְמִי יֹאמְרוּ. ב׳ אָמְרוֹ הֵחָלְצוּ וְגוֹ׳ לָמָּה לֹא צִוָּה כַּסֵּדֶר שֶׁאָמַר בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק לִיהוֹשֻׁעַ (שמות יז:ט) ״בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים״, כְּמוֹ כֵן כָּאן הָיָה לוֹ לְצַוּוֹת לְפִינְחָס שֶׁשָּׁלַח עִמָּהֶם וְלֹא לִכְלָלוּת הָעָם. גַּם שֶׁאֵין דֶּרֶךְ זֶה נָכוֹן, כִּי מִי מֵפִיס לָדַעַת מִי זֶה הוּא שֶׁיְּזָרֵז עַצְמוֹ לָצֵאת, וְכָל אֶחָד יֹאמַר לֹא עָלַי הַמִּצְוָה לַעֲשׂוֹת. ג׳ אָמְרוֹ וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְיִלָּחֲמוּ בְּמִדְיָן״ כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (שם) ״הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק״. ד׳ לָמָּה שִׁנָּה מִדִּבְרֵי ה׳ כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו ״נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְהוּא אָמַר ״נִקְמַת ה׳״, וְהָיָה צָרִיךְ לְדַיֵּק מַאֲמַר ה׳. ה׳ אָמְרוֹ אֶלֶף לַמַּטֶּה לָמָּה לֹא שָׁלַח כָּל הָעָם לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם הָרְשָׁעִים, וְעַל מִי סָמַךְ לִשְׁלֹחַ אֲנָשִׁים מוּעָטִים שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף לְעַם רַב, וְצֵא וּלְמַד רִבּוּיָם מִטַּפָּם הַנִּשְׁאָרִים שֶׁהָיוּ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף.

אָכֵן לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי יֵשׁ בְּעִנְיַן מִלְחָמָה זוֹ מֵחוּשׁ צוֹדֵק, וְלָזֶה בָּא הָאֱלֹהִים בְּנוֹעַם דְּבָרָיו לְמֹשֶׁה ״נְקֹם״ וְגוֹ׳ לְהָעִירְךָ סֵדֶר הַמִּלְחָמָה בְּסֵדֶר שֶׁבּוֹ יְקַיֵּם דְּבַר הַנְּקָמָה אֲשֶׁר צִוָּה ה׳. לָזֶה נִתְחַכֵּם וְלֹא רָצָה לִבְחוֹר אֲנָשִׁים עַל יְדֵי הַזּוּלַת, כִּי מִי יוֹדֵעַ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא חָשְׁבוּ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן וְלֹא טָעוּ בְּמִכְשׁוֹל אוּמָּה זוֹ. וְיָעַץ וְאָמַר לָהֶם שֶׁיֵּחָלְצוּ מֵהָעֵדָה, פֵּרוּשׁ הֵם מֵעַצְמָן כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ עַצְמוֹ שֶׁהוּא בַּר לֵבָב וּנְקִי כַפַּיִם יִמָּסֵר לְחֶשְׁבּוֹן הָאֶלֶף לַמַּטֶּה. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּתֵבַת לֵאמֹר מַאֲמָר הַנֶּעְלָם שֶׁהוּא עִנְיַן נְקִיּוּתָם מֵחֵטְא מִדְיָן, לְהַבְחִין בְּעַצְמוֹ כָּל אֶחָד מֵהַנִּמְסָרִים אִם הוּא נָקִי וּבַר. וְאוּלַי כִּי רָמַז גַּם כֵּן בְּתֵבַת לֵאמֹר עִנְיַן הָעֲרָיוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין נו:) ״לֵאמֹר״ זוֹ גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁאָמַר לָהֶם שֶׁצְּרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ הַחֲלוּצִים נְקִיִּים מֵהַחֵטְא. וּכְמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״אֲנָשִׁים לַצָּבָא״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) כָּל אֲנָשִׁים צַדִּיקִים. וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא כְּשֶׁתִּהְיֶה תֵּבַת אֲנָשִׁים יְתֵרָה, בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ מַה שֶׁדִּיַּקְנוּ בָּעִנְיָן. וְלָזֶה אֵין לָהֶם לָחוּשׁ לְמִכְשׁוֹל כֵּיוָן שֶׁהַיּוֹצְאִים לַצָּבָא צַדִּיקִים. וְעוֹד לָהֶם שֶׁיִּקָּרְאוּ חֲסִידִים כֵּיוָן שֶׁבָּא לְיָדָם עָוֹן זֶה וְנִצּוֹלוּ מִמֶּנּוּ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חדש ג קצה:) שֶׁלָּזֶה יִקָּרֵא חָסִיד. בְּאֶמְצָעוּת כֵּן תִּהְיֶה הַנְּקָמָה בְּאֵין מֵחוּשׁ. וְלָזֶה לֹא רָצָה שֶׁיִּרְצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לַצָּבָא, כִּי בְּדֶרֶךְ זֶה יֵשׁ מֵחוּשׁ מְנִיעַת הַנְּקָמָה, וְאַדְרַבָּה לְהֵיפֶךְ כַּנִּזְכָּר:

וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן – יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֶׁבְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הוּא יְסוֹד הָעֲלִיָּה, וּבְחִינַת הַקְּלִפָּה הִיא סוֹד הַיְּרִידָה. וּכְשֶׁאָדָם חוֹטֵא וְנִדְבָּק בּוֹ חֵלֶק הָרַע, תַּפְעִיל בּוֹ טִבְעָהּ וִיסוֹדָהּ לְהַשְׁפִּילוֹ. וּפְרָט זֶה פֵּרַשְׁנוּהוּ בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ל:יב), שֶׁהַחוֹטֵא יָכֹף כְּאַגְמוֹן רֹאשׁוֹ וְעוֹמֵד בְּגֶדֶר הַשִּׁפְלוּת. וְהוּא אָמְרוֹ וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם מֵהַטֻּמְאָה הַסּוֹבֶבֶת הַשְׁוָאָתָם לְמִדְיָן, אֶלָּא יִהְיוּ בְּגֶדֶר הַטּוֹב שֶׁעוֹמְדִים לְמַעְלָה.

וְאָמְרוֹ ״לָתֵת נִקְמַת ה׳״ – גַּם זֶה מֵהַהִתְחַכְּמוּת לְהַשָּׂגַת הַנְּקָמָה, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנַת הַנְּקָמָה לְקִנְאַת ה׳ אֲשֶׁר גָּרְמוּ בִּטּוּל מִצְווֹתָיו וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלֹא לְהִתְנַקֵּם עַל הַמְּסֻבָּב מֵהַחֵטְא שֶׁמֵּתוּ כַּמָּה מִיִּשְׂרָאֵל, כִּי לִכְשֶׁתִּהְיֶה הַכַּוָּנָה עַל זֶה אֵין בַּמַּעֲשֶׂה מִצְוָה לְהִסְתַּיֵּעַ בְּאֶמְצָעוּתָם לְהִנָּקֵם מֵאוֹיֵב. וַהֲגַם שֶׁה׳ אָמַר אֵלָיו ״נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, לֹא אָמַר אֵלָיו שֶׁיֹּאמַר לְיִשְׂרָאֵל לָשׁוֹן זֶה, אֶלָּא שֶׁדְּבָרָיו הָיוּ עִם מֹשֶׁה ״נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וּמֹשֶׁה נִתְחַכֵּם לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ זֶה לְקַיֵּם הַנְּקָמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּצְטַוָּה עָלֶיהָ בְּמַאֲמַר ״נְקֹם״.

עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁאֵין צֹרֶךְ שֶׁיִּלָּחֲמוּ הֵם, אֶלָּא יִהְיוּ שָׁם עֲלֵיהֶם, פֵּרוּשׁ בִּשְׁבִילָם. וְהַטַּעַם – לָתֵת נִקְמַת ה׳, פֵּרוּשׁ נְקָמָה שֶׁיִּתְנַקֵּם ה׳ בְּמִדְיָן בְּאֶמְצָעוּתָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות י״ד:י״ד) ״ה׳ יִלָּחֵם לָכֶם״.

וְאָמַר הַכָּתוּב וַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, כָּל מִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁעוֹמֵד בְּצִדְקוֹ מָסַר עַצְמוֹ לַדָּבָר, עַד שֶׁבָּאוּ לִכְלַל הָאֶלֶף. וַהֲגַם שֶׁהָיוּ בְּיִשְׂרָאֵל כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה מֵהַצַּדִּיקִים, נִתְחַכֵּם ה׳ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ הַנִּשְׁאָרִים שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִכָּרִים.

פסוק ו

וַיִּשְׁלַח וְגוֹ׳ אוֹתָם וְאֶת פִּנְחָס וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וַיִּשְׁלַח, נִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָן שְׁלוּחֵי מִצְוָה לִנְקוֹם נִקְמַת ה׳, וּשְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין. וְכָפַל לוֹמַר אוֹתָם פַּעַם שְׁנִיָּה לִרְמוֹז שֶׁשָּׁקוּל פִּנְחָס כְּנֶגֶד כֻּלָּן.

וְטַעַם שֶׁבָּחַר בְּפִינְחָס וְלֹא יְהוֹשֻׁעַ וְכַדּוֹמֶה, גַּם זֶה מֵהִתְחַכְּמוּת הַנְּקָמָה, כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר קִנֵּא וְעָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים מֻפְלָאִים, וְסָמוּךְ הוּא בְּכֹחַ מֻפְלָא לְהַשְׁמִיד כָּל הָאֻמָּה הַטְּמֵאָה. גַּם אֶפְשָׁר שֶׁחָשׁ מֹשֶׁה לְקִטְרוּג הָאֲנָשִׁים לָמָּה לֹא מִיחוּ בַּזּוֹנִים, הֲגַם שֶׁהֵם נְקִיִּים, לָזֶה נִתְחַכֵּם וְשָׁלַח הַמְּקַנֵּא קִנְאַת ה׳ בִּמְסִירַת נַפְשׁוֹ. וְאוּלַי כִּי הוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק בְּמַאֲמַר אוֹתָם וְאֶת פִּינְחָס לוֹמַר יַשְׁלִים זֶה מַה שֶׁחָסֵר לָזֶה. וְאוּלַי כִּי דָּבָר זֶה הָיָה בְּלֵב תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה שֶׁנִּקְמַת מִדְיָן צְרִיכָה לִהְיוֹת עַל יְדֵי פִּינְחָס, וְהֵן הָאָדוֹן חָשַׁב לְטוֹבָה שֶׁלֹּא יַכְלִים מֹשֶׁה לוֹמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ שְׁלַח אֶת פִּינְחָס, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁנִּפְסַל חָס וְשָׁלוֹם הוּא מֵהַמַּעֲשֶׂה, לָזֶה נִתְחַכֵּם וְתָלָה הַדָּבָר בְּיַד מֹשֶׁה וְאָמַר לוֹ ״נְקֹם״ וְגוֹ׳, וּמֹשֶׁה מֵעַצְמוֹ יָדַע הַנָּכוֹן עֲשׂוֹת וַיִּשְׁלַח פִּינְחָס, וּבָזֶה נַעֲשֵׂית מַחְשֶׁבֶת ה׳ לְטוֹבָה וְלֹא נִכְלַם מֹשֶׁה יְדִיד ה׳.

פסוק ח

וְאֶת מַלְכֵי וְגוֹ׳ חֲמֵשֶׁת וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר מִנְיָנָם, לוֹמַר שֶׁנֶּהֶרְגוּ יַחַד זֶה עִם זֶה וְרָאוּ זֶה אֶת זֶה בְּמַפַּלְתָּן. וְאָמְרוֹ מַלְכֵי מִדְיָן פַּעַם שְׁנִיָּה, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּכֶפֶל הַדְּבָרִים לוֹמַר שֶׁהֲרָגוּם בִּידִיעָה שֶׁהֵם מַלְכֵי מִדְיָן וְלֹא בְּהֶסַּח הַדַּעַת:

הָרְגוּ בֶחָרֶב. הֻצְרַךְ לוֹמַר הָרְגוּ, הֲגַם שֶׁמּוּבָן הוּא שֶׁהֲרָגוּהוּ מִסְּמִיכוּת זִכְרוֹנוֹ עִם הַנֶּהֱרָגִים. יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁאָמְרוּ כִּי בִּלְעָם הָלַךְ מִמִּדְיָן לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל לְיַעֲצָם לְבַל יִלָּחֲמוּ בְּמִדְיָן, וְאָמַר לָהֶם: וּמָה כְּשֶׁהֱיִיתֶם וְכוּ׳, עַד כָּאן. הַדְּבָרִים יַגִּידוּ כִּי בִּלְעָם נֶהֱרַג קֹדֶם הֲרִיגַת ה׳ מַלְכֵי מִדְיָן, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְחַכֵּם ה׳ וְיִחֵד לוֹ הֲרִיגָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְהָעִירְךָ שֶׁלֹּא נֶהֱרַג עִמָּהֶם, שֶׁלֹּא הָיָה מוּבָן כֵּן אִם לֹא הָיָה אוֹמֵר הָרְגוּ. וְאָמְרוֹ בֶּחָרֶב, לוֹמַר שֶׁבִּטְּלוּ כְּשָׁפָיו בְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל וַהֲרָגוּהוּ בְּגַשְׁמִי.

פסוק טז

הֵן הֵנָּה וְגוֹ׳ בִּדְבַר בִּלְעָם. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ הֵן הֵנָּה, עוֹד לָמָּה הֶאֱרִיךְ לוֹמַר ״בִּדְבַר בִּלְעָם וְגוֹ׳ עַל דְּבַר פְּעוֹר״, וְיִתְבָּאֵר הַדָּבָר בְּהָעִיר לָמָּה שָׁגְגוּ פִּינְחָס וְצַדִּיקֵי עֶלְיוֹן שֶׁהָלְכוּ עִמּוֹ בְּדָבָר זֶה.

אָכֵן פִּינְחָס וְאַנְשֵׁי הַצָּבָא דָּנוּ וּפְטָרוּם מִטַּעַם שֶׁהַנָּשִׁים כְּפוּפוֹת הֵן לְבַעֲלֵיהֶן וְלַאֲבוֹתֵיהֶן וַאֲנוּסִים הֵמָּה, וְהֵן הָאָדוֹן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הִרְגִּישׁ שֶׁמִּטַּעַם זֶה הֶחֱיוּ אוֹתָם וּבָא בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת וְאָמַר: בִּשְׁלָמָא אִם לֹא הָיוּ עוֹשִׂים אֶלָּא מַעֲשֵׂה הַזְּנוּת שֶׁבָּא לָהֶם עָלָיו מִצְוַת גְּדוֹלֵיהֶם יֵשׁ לָדוּן אוֹתָם לִזְכוּת, אֶלָּא שֶׁהֵם עָשׂוּ מֵעַצְמָן מַעֲשֶׂה אַחֵר מַה שֶׁלֹּא צִוּוּ אוֹתָם גְּדוֹלֵיהֶם, שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה פְּעוֹר, שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה כ,כג) שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים לָהֶם צוּרַת פְּעוֹר וְאוֹמְרִים לָהֶם: הִשְׁתַּחֲוֶה לָזֶה וְתִהְיֶה נִשְׁמַעַת לוֹ. נִמְצָא שֶׁמִּכְשׁוֹל עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה מֵהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ הֵן הֵנָּה, פֵּרוּשׁ, מִדְּנַפְשָׁם הָיוּ סִבָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. בִּדְבַר בִּלְעָם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת סִבַּת עֲצַת בִּלְעָם שֶׁיְּעָצָם לְהַפְקִיר בְּנוֹתֵיהֶם לִזְנוּת. וְתִמְצָא שֶׁלֹּא אָמְרוּ זַ״ל שֶׁאָמַר בִּלְעָם אֶלָּא עִנְיַן הַזְּנוּת, כְּאָמְרָם (שם): אֱלֹהֵיהֶן שֶׁל אֵלּוּ שׂוֹנֵא זִמָּה וְכוּ׳, וְהֵם הָיוּ סִבָּה לִמְסֹר מַעַל בַּה׳ עַל דְּבַר פְּעוֹר, שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לְהִשָּׁמַע לָהֶם אֶלָּא אִם יִשְׁתַּחֲווּ לִפְעוֹר. וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת ה׳, פֵּרוּשׁ, בְּסִבַּת עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא בְּסִבַּת הַזְּנוּת, וּמִי גָּרַם עֲבוֹדָה זָרָה – הֵן הֵנָּה. וְאוֹמֵר ״וְעַתָּה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, יִתְוַדּוּ עַל הַשְּׁגָגָה וְיַהַרְגוּ כָּל וְגוֹ׳.

פסוק יז

הֲרֹגוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״הֲרֹגוּ״, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (ספרי) לְהַפְסִיק וְכוּ׳, שֶׁאִם לֹא כֵן יִהְיֶה מַאֲמַר ״וְכָל אִשָּׁה״ וְגוֹ׳ שָׁקוּל אִם נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה אוֹ לְמַטָּה. וְקָשֶׁה שֶׁהָיָה לוֹ לְהַקְדִּים תֵּבַת ״הַחֲיוּ לָכֶם״ בְּפָסוּק ״וְכֹל הַטַּף״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״הַחֲיוּ לָכֶם״, וּבָזֶה אֵין צֹרֶךְ לִכְפּוֹל מַאֲמַר ״הֲרֹגוּ״. וְאוּלַי שֶׁחָשׁ לוֹמַר כֵּן שֶׁאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁהוּא מְצַוֶּה אוֹתָם לְהַחֲיוֹתָם, וְלֹא כֵן מַחֲשֶׁבֶת ה׳ אֶלָּא רְשׁוּת הוּא אוֹמֵר שֶׁאֵין מִצְוָה לַהֲמִיתָם, וְלָזֶה הִקְדִּים מַאֲמַר ״וְכֹל הַטַּף״ וְגוֹ׳ לוֹמַר שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא לְהוֹדִיעַ מַה יִּהְיֶה דִּינָם, לֹא לְצַוּוֹת בָּהֶם.

וְעוֹד נִשְׁאַר לָנוּ לְיַשֵּׁב מַה שֶׁקָּשֶׁה עוֹד, לָמָּה אָמַר הִרְגוּ בִּתְחִלַּת הַכָּתוּב וְלֹא הִסְפִּיק בַּ״הֲרוֹגוּ״ שֶׁאָמַר לְבַסּוֹף? וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ מַאֲמַר ״הִרְגוּ״ לְמַאֲמַר ״וְעַתָּה״, לוֹמַר שֶׁהַתְּשׁוּבָה הָרְמוּזָה בִּ״וְעַתָּה״ הִיא בְּמַעֲשֵׂה הֲרִיגָה, וְכָל עוֹד שֶׁלֹּא הָרְגוּ לֹא קִיְּמוּ תְּשׁוּבַת הַחֵטְא. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ ״הִרְגוּ״ לַטָּף וַ״הֲרוֹגוּ״ לָאִשָּׁה וְכוּ׳, לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה עַל אֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן וְעַל אֵלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן. אוֹ נִתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ זִכְרוֹן הַהֲרִיגָה לְתֵיבַת ״וְעַתָּה״, לוֹמַר שֶׁיַּהַרְגוּם תֵּכֶף וּמִיָּד.

פסוק יח

הַחֲיוּ לָכֶם. פֵּרוּשׁ, יְגַיְּירוּ אוֹתָם, שֶׁבָּזֶה יִקָּרְאוּ חַיִּים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיוֹת לָהֶם לְהִנָּשֵׂא לֶחָפֵץ בָּהֶם:

פסוק לב

וַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ וְגוֹ׳ וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה וְגוֹ׳ וַיְהִי הַמֶּכֶס וְגוֹ׳ וַתְּהִי מֶחֱצַת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֶאֱרִיךְ כָּל כָּךְ בִּפְרָטֵי הַחֶשְׁבּוֹן בְּדָבָר שֶׁיָּכוֹל כָּל הַבָּא לִמְנוֹת לֵידַע כִּי כָּךְ יַעֲלֶה לְמֶחְצָה וְכֵן יַעֲלֶה לְמֶכֶס וְגוֹ׳, גַּם בְּעִנְיַן מֶחֱצַת הָעֵדָה לֹא הֶאֱרִיךְ לוֹמַר כָּל פְּרָטֵי הַסְּכוּמִים אֶלָּא חֶשְׁבּוֹן הָעוֹלֶה בְּמַחֲצִית הַמַּלְקוֹחַ, וְגַם עָלָיו דָּן אָנֹכִי שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְאָמְרוֹ. וְהָרַמְבַּ״ן עָלָיו הַשָּׁלוֹם כָּתַב טַעַם הַדָּבָר שֶׁבָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא נֶחְסַר אֶחָד מִזְּמַן הַמִּסְפָּר לִזְמַן שֶׁחָצוּהוּ, עַד כָּאן. וְאֵין נִרְאֶה בְּעֵינַי דָּבָר זֶה שֶׁמַּה שֶׁלֹּא נֶחְסַר מֵהַמִּקְנֶה בִּזְמַן מוּעָט שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נֵס, וּמַה גַּם שֶׁיִּצְטָרֵךְ הַכָּתוּב לִכְתּוֹב כָּל הַדְּבָרִים בִּשְׁבִילוֹ.

וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי הוּא, שֶׁהוֹדָעַת פְּרָטֵי הַחֶשְׁבּוֹן בְּמַחֲצִית חֵלֶק הַיּוֹצְאִים בַּצָּבָא הוּא לְגַלּוֹת שֶׁהַמֶּכֶס הָיָה מִלְּגָיו, לֹא שֶׁהָיָה מוֹנֶה חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְנוֹתֵן אֶחָד לַה׳ מִפְּאַת הַמֶּכֶס, אֶלָּא מוֹנֶה אַרְבַּע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע וְנוֹתֵן אֶחָד, וְלָזֶה הֶעֱלָה כָּל פְּרָטֵי חֶשְׁבּוֹן הַמֶּכֶס, וּמִמֶּנּוּ תֵּדַע שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים אֶחָד לְאַרְבַּע מֵאוֹת תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע.

וְהוֹדָעַת חֶשְׁבּוֹן מֶחֱצַת הָעֵדָה – בָּא הַכָּתוּב לְהָסִיר טָעוּת אַחֵר, וְהוּא שֶׁיֹּאמַר הָאוֹמֵר לְעוֹלָם מֶכֶס שֶׁנָּתְנוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא הָיָה אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִלְּבַר, וְאֵין רְאָיָה מִסְּכוּם הַמֶּכֶס שֶׁעָלָה הַמֶּכֶס לוֹמַר שֶׁאִם כֵּן לֹא הָיָה עוֹלֶה מֶכֶס שֶׁל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֹאן לַמִּסְפָּר הָאָמוּר. יֵשׁ לוֹמַר שֶׁהָיוּ נוֹתְנִים אוֹתוֹ הַמֶּכֶס מִמַּחֲצִית הָעֵדָה, שֶׁבָּזֶה יַעֲלֶה מִסְפָּר הָאָמוּר בַּמֶּכֶס חֵלֶק הַצָּבָא הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה נִתָּן מִלְּבַר. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא הַכָּתוּב וּמָנָה מִסְפַּר חֵלֶק הָעֵדָה וּמְנָאוֹ שָׁלֵם לְהָסִיר מֵחוּשׁ זֶה, וְלָזֶה לֹא פֵּרַט הַכָּתוּב בְּמִסְפַּר חֵלֶק הָעֵדָה אֶלָּא מִסְפַּר הַמַּחֲצִית לְצֹרֶךְ מַה שֶׁכָּתַבְתִּי שֶׁהַמֶּכֶס נִתָּן מִלְּגָיו וְכָל אֶחָד שִׁלֵּם חֶלְקוֹ מִמַּחֲצִיתוֹ, וְהוּא גַּם כֵּן מַה שֶׁצִּוָּהוּ ה׳ בְּמַאֲמַר ״מִמַּחֲצִיתָם תִּקָּחוּ״ לוֹמַר שֶׁלֹּא יִפְרְעוּ הַמֶּכֶס אֶלָּא מִמַּחֲצִיתָם, וְגַם אָמַר אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת, הָא לָמַדְתָּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַמֶּכֶס מִלְּגָיו.

פסוק מט

וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וַנַּקְרֵב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ מַאֲמַר וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ׳ וְלֹא נִפְקַד וְגוֹ׳ הוּא לְהָסִיר מֵהֶם חֲשַׁשׁ מִכְשׁוֹל עָוֹן, כַּמּוּבָן מִמִּין הַקָּרְבָּן אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים, וּמַאֲמַר וַנַּקְרֵב וְגוֹ׳ הוּא טַעַם הַקָּרְבָּן שֶׁהוּא לְכַפֵּר עַל הִרְהוּר עָוֹן, כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּשַׁבָּת (שבת סד.) וּפֵרַשְׁתִּיהוּ בְּחִבּוּרִי (חפץ ה׳):

פסוק נא

כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה. הוֹדִיעַ בָּזֶה רִבּוּי הַשָּׁלָל שֶׁל מִדְיָן לְבַד הָיָה שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים. וְאָמַר עוֹד אַנְשֵׁי הַצָּבָא בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ אַחַר שֶׁכְּבָר הוֹדִיעַ הַכָּתוּב לְמַעְלָה בִּזַּת אַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁבָּזְזוּ לְעַצְמָן, גַּם אֵין זֶה מְקוֹם הוֹדָעָה זוֹ, אֶלָּא בָּא לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא כָל כְּלֵי זָהָב שֶׁל מִדְיָן הָיוּ אֵלּוּ, אֶלָּא מַה שֶׁהֵבִיאוּ הַמְּמֻנִּים שֶׁל הַצָּבָא מִלְּבַד מַה שֶׁבָּזְזוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁמָּצְאוּ לָהֶם עֹשֶׁר גָּדוֹל.

פסוק נד

אֶל אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּתַב בְּסֵדֶר זֶה שֶׁהִפְסִיק בֵּין זִכְרוֹן הַמָּקוֹם וּבֵין מַאֲמַר ״לִפְנֵי ה׳״, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה׳ זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״? וְיִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה, כָּל הַמְפַנֶּה עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵרָה, אֲפִלּוּ הוּא יִשְׂרָאֵל רָאוּי הוּא לְהַעֲלוֹת עוֹלָה כְּכֹהֵן גָּדוֹל עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ כָּל כְּלֵי מַעֲשֶׂה שֶׁהֵרִימוּ הַפְּקוּדִים הָיוּ מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁפִּנּוּ עַצְמָן מֵהָעֲבֵרָה, וְהַכֵּלִים בָּאוּ מִגּוּף הַדָּבָר, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים ו:ו) שֶׁכָּךְ הָיָה מִנְהָגָם בְּאוֹתָהּ מִלְחָמָה: כְּשֶׁהָיוּ מַפְשִׁיטִים תַּכְשִׁיטֵיהֶם הָיוּ טָחִין פְּנֵיהֶם בְּטִיט וָרֶפֶשׁ וְהָיוּ פּוֹרְקִין נִזְמֵיהֶם מֵהֶם שֶׁלֹּא יִסְתַּכְּלוּ בָּהֶם. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַה שֶׁסָּמַךְ מַאֲמַר ״לִפְנֵי ה׳״ לְמַאֲמַר ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵלּוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת לִפְנֵי ה׳ כְּמַאֲמַר רַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה, וְהָיָה הַדָּבָר לְזִכָּרוֹן.

פרק לב

פסוק א

וּמִקְנֶה רַב וְגוֹ׳. טַעַם הוֹדָעָה זוֹ, לְהַצְדִּיק הַכָּתוּב טַעַם הַנִּמְצָא בְּפִיהֶם לִשְׁאֵלַת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג כִּי אֱמֶת הוּא. וְטַעַם שֶׁהָיָה לָהֶם יוֹתֵר מִכָּל הַשְּׁבָטִים לֶהֱיוֹת שֶׁהָיוּ גִּבּוֹרֵי כֹּחַ בָּזְזוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא חֵלֶק מְרֻבֶּה מִכָּל הַשְּׁבָטִים.

פסוק ב

וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק לָהֶם לְדַבֵּר לְמֹשֶׁה לְבַדּוֹ, וְאִם אֵין צֹרֶךְ בַּדָּבָר לָמָּה הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּירָם? וְאוּלַי שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לוֹמַר שֶׁהָיָה הַדָּבָר כְּדֶרֶךְ שֶׁצִּוָּה ה׳ עֲשׂוֹת בְּנַחֲלַת הָאָרֶץ, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת אֵלֶּה מַסְעֵי (במדבר לד:יז): ״אֵלֶּה אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד״ וְגוֹ׳, שֶׁצָּרִיךְ מֶלֶךְ וְכֹהֵן גָּדוֹל וְהַנְּשִׂיאִים, וְהֵם הָאֲמוּרִים כָּאן. וְטַעַם שֶׁהִצְרִיךְ ה׳ שְׁלָשְׁתָּם, לְפִי שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ כֹּחַ אַחֵר, הַמֶּלֶךְ תִּמְצָא שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ד׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל הָאָרֶץ שֶׁכּוֹבֵשׁ הוּא שֶׁלּוֹ וְנוֹתֵן לַעֲבָדָיו וּלְאַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאֶה, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּיָדוֹ הַכֹּל. אֶלְעָזָר וְהַנְּשִׂיאִים כְּשֶׁאֵין רְצוֹן הַמֶּלֶךְ לָתֵת אֶלָּא לְכָל אֶחָד הָרָאוּי לוֹ כְּפִי הַחֲלוּקָּה צְרִיכִין כָּל בַּעֲלֵי הַחֲלוּקָּה לְהִזְדַּמֵּן לַחְלוֹק. וְהַכֹּהֵן לָדַעַת אֲשֶׁר יַסְכִּים אֵל עֶלְיוֹן בְּאֵיזֶה מָקוֹם יִטּוֹל פְּלוֹנִי חֶלְקוֹ. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַשְּׁלֹשָׁה צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּהַסְכָּמַת נְתִינַת חֵלֶק בָּאָרֶץ, כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ כֹּחַ אַחֵר. וּמַה גַּם שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה לְצַדֵּד שֶׁאֵין דִּין מֶלֶךְ שֶׁנּוֹתֵן לְמִי שֶׁיִּרְצֶה אֶלָּא אַחַר חֲלוּקַּת הָאָרֶץ וִישִׁיבַת יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵיהֶם, אֲבָל לֹא בִּתְחִלַּת הַיְּרוּשָׁה, שֶׁאֵין לַמֶּלֶךְ מִשְׁפָּט זֶה, וְלָכֵן הֻצְרְכוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לַעֲמוֹד גַּם כֵּן לִפְנֵי אֶלְעָזָר וְהַנְּשִׂיאִים. וְאָמְרוֹ לֵאמֹר, אוּלַי יִרְצֶה שֶׁיֹּאמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּן דָּבָר שֶׁיַּסְכִּימוּ עָלָיו. אוֹ יִרְצֶה אֲמִירָה רַכָּה לְשׁוֹן רִצּוּי.

פסוק ג

עֲטָרוֹת וְגוֹ׳ הָאָרֶץ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת: א׳, לָמָּה הֻצְרְכוּ לְפָרֵט כָּל הָעֲיָרוֹת וְלֹא הִסְפִּיק בַּמַּאֲמָר הַכְּלָלִי שֶׁאָמְרוּ ״הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳״ וְגוֹ׳, שֶׁשָּׁם כְּלוּלִים כָּל הָאֲרָצוֹת הָהֵם, אוֹ הָיָה לָהֶם לוֹמַר כְּדֶרֶךְ שֶׁהִזְכִּירָם הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ בִּשְׁנֵי כְּלָלִים, דִּכְתִיב ״אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד״ (במדבר לב:א). ב׳, אָמְרוֹ הָאָרֶץ אֲשֶׁר וְגוֹ׳, וְכִי הָיוּ לִפְנֵיהֶם אֲרָצוֹת אֲחֵרִים שֶׁשְּׁמָם כְּמוֹ כֵן שֶׁהֻצְרְכוּ לְסַמֵּן אֵלּוּ, וְאִם לוֹמַר שֶׁה׳ הִכָּה אוֹתָם מִי לֹא יָדַע בָּזֶה?

אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הִשְׂכִּילוּ לְדַבֵּר בְּסֵדֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָקוֹם לְהַקְשׁוֹת לִשְׁאֵלָתָם מַה שֶׁיֵּשׁ לְהַקְשׁוֹת בָּעִנְיָן. א׳ כֵּיוָן שֶׁהָאָרֶץ הַלֵּזוּ הִיא שֶׁל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, מַה כֹּחָם לִשְׁאוֹל דָּבָר שֶׁל אֲחֵרִים. ב׳ אֵיךְ יַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם שֶׁיֵּשְׁבוּ בֶּטַח בְּאֶרֶץ אֲשֶׁר כְּבָר נִכְבְּשָׁה וּשְׁאָר הַשְּׁבָטִים יִכָּנְסוּ בְּסַכָּנַת הַמִּלְחָמוֹת הָעֲצוּמוֹת הַמּוּכָנוֹת לָהֶם, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֹאמַר: כְּדִבְרֵיכֶם אֲדַבֵּר גַּם אָנִי, וְלֹא אַכְנִיס עַצְמִי בְּסַכָּנַת הָעַמִּים. וְכָל זֶה לָמָּה שֶׁנּוֹגֵעַ לִשְׁלִילַת הָרָצוֹן מִמֹּשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, לְבַד מַה שֶׁיֵּשׁ לְהִתְרַעֵם עֲלֵיהֶם שֶׁבּוֹחֲרִים לָשֶׁבֶת חוּץ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנִּבְחֶרֶת לַה׳.

אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכְּמוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן, וְנָתְנוּ תְּשׁוּבָה לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים הַמְּרֵעִים שְׁאֵלָתָם, בְּמַה שֶׁאָמְרוּ עֲטָרוֹת וְגוֹ׳ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳ וְגוֹ׳, כְּנֶגֶד טַעֲנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָאָרֶץ הִיא שֶׁל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ בְּמַאֲמָר זֶה תְּשׁוּבָה לָזֶה, שֶׁלֹּא לָקְחוּ הָאָרֶץ בְּדֶרֶךְ טֶבַע לוֹמַר הֲלֹא לָנוּ הִיא, אֶלָּא ה׳ הוּא שֶׁהִכָּה יוֹשְׁבֶיהָ לִפְנֵיהֶם, וְאֵין זֶה אֶלָּא נִכְסֵי שָׁמַיִם וּמִנִּכְסֵי גָבוֹהַּ אָנוּ בָּאִים לִשְׁאוֹל.

גַּם טַעֲנָה שְׁנִיָּה שֶׁאֲחֵיהֶם יִכָּנְסוּ בְּסַכָּנַת מִלְחָמוֹת וְכוּ׳, סְתָרוּהָ בְּמַאֲמַר זֶה אֲשֶׁר הִכָּה ה׳, פֵּרוּשׁ, בִּשְׁלָמָא אִם יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ הָיְתָה בְּדֶרֶךְ טֶבַע הָיְתָה טַעֲנָה זוֹ טַעֲנָה, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁה׳ הוּא הַמַּכֶּה אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶם, מַה מָקוֹם לַחֲשַׁשׁ סַכָּנַת מִלְחָמוֹת? וְזֶה לְךָ הָאוֹת – הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳ לִפְנֵיהֶם, וְזֶה סִימָן לְכָל הָאָרֶץ, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים ג:כא): ״וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאוֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי כֵּן יַעֲשֶׂה ה׳ לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה״. מֵעַתָּה אֵין מָקוֹם לְטַעֲנַת פַּחַד הַמִּלְחָמָה. וְנִתְכַּוְּנוּ גַּם כֵּן בָּזֶה לְהָסִיר מֵחוּשׁ הַנּוֹפֵל בִּשְׁאֵלָתָם, שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁלֹּא עָשׂוּ כֵן אֶלָּא לְפַחַד מִלְחֶמֶת הָאָרֶץ.

גַּם טַעֲנַת מְאִיסַת אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה נָתְנוּ תְּשׁוּבָה בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר הִכָּה ה׳, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת תְּרוּמוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם הוּא אֶרֶץ שֶׁכָּבְשָׁה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוֹ נָבִיא מִדַּעַת רוֹב יִשְׂרָאֵל, אֲבָל יָחִיד מִיִּשְׂרָאֵל אוֹ שֵׁבֶט שֶׁהָלְכוּ וְכָבְשׁוּ לְעַצְמָן מָקוֹם אֲפִלּוּ מִן הָאָרֶץ שֶׁנִּתְּנָה לְאַבְרָהָם אֵינָהּ נִקְרֵאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן. וְכָתַב עוֹד שָׁם בְּדִין אֲרָצוֹת שֶׁכָּבַשׁ דָּוִד וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וּמִפְּנֵי מָה יָרְדוּ מִמַּעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? מִפְּנֵי שֶׁכָּבַשׁ אוֹתָם קוֹדֶם שֶׁיִּכְבּוֹשׁ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁאַר בָּהּ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין, עַד כָּאן. וְעִקַּר דִּין זֶה הוּבָא בְּסִפְרֵי (סוף פרשת עקב) שֶׁלָּמְדוּ דִּין שְׁאָר אֲרָצוֹת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפָּסוּק (דברים י״א:כ״ד) ״כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה״, לְלַמֵּד עַל מְקוֹמוֹת שֶׁכִּבְּשׁוּ חוּץ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן וְגוֹ׳ עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן וְגוֹ׳. וְלָמְדוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְדִּים אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִדִּכְתִיב קוֹדֶם מַאֲמַר ״כָּל מָקוֹם״ – ״וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדוֹלִים״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִטַּמְּאָה בְּגִלּוּלִים וְאַתֶּם מְכַבְּשִׁים חוּצָה לָאָרֶץ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הַדְּבָרִים יַגִּידוּ שֶׁזּוּלַת טַעַם הַקְּדִימָה, כָּל שֶׁכְּבָשׁוּהָ רוֹב יִשְׂרָאֵל דִּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהּ לְכָל דָּבָר. וְהוּא מַאֲמַר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה׳ לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, אֶרֶץ זוֹ קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ, לְטַעַם שֶׁכְּבָשׁוּהָ לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל, וְכִבּוּשׁ רַבִּים דִּינָהּ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכָל דְּבָרֶיהָ.

וּלְטַעֲנַת מַה שֶׁדִּיְּקוּ בְּסִפְרֵי לוֹמַר שֶׁכִּבּוּשׁ חוּץ לָאָרֶץ קוֹדֶם כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ אֵין לוֹ דִּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג קוֹדֶם כְּבִישַׁת הָאָרֶץ הָיְתָה, לָזֶה שָׁלְלוּ טַעֲנָה זוֹ בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר הִכָּה ה׳, פֵּרוּשׁ, מְשֻׁנֶּה כִּבּוּשׁ זֶה לְפִי שֶׁהָיָה בְּמַאֲמַר ה׳, כִּי הוּא אָמַר אֶל מֹשֶׁה עַל אֶרֶץ סִיחוֹן: ״וְאֶת אַרְצוֹ הָחֵל רָשׁ״ כָּאָמוּר בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (דברים ב:לא), וְגַם עַל אֶרֶץ עוֹג (דברים ג:ב) אָמַר ה׳ שָׁם: ״בְּיָדְךָ נָתַתִּי אוֹתוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ״ וְגוֹ׳. מֵעַתָּה ה׳ הִסְכִּים עַל הַקְּדִימָה. וְיֵשׁ גַּם כֵּן טַעַם בַּדָּבָר שֶׁלֹּא הָיוּ לִפְנֵיהֶם שְׁתֵּי כְּבִישׁוֹת, אֶחָד שֶׁל הָאָרֶץ וְאֶחָד שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ, וְהִקְדִּימוּ שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה דָּוִד שֶׁלָּקַח אֲרַם צוֹבָה קוֹדֶם שֶׁהוֹרִישׁ הַיְּבוּסִי כָּאָמוּר שָׁם, לוֹמַר לָמָּה הִנַּחְתֶּם מִלִּכְבּוֹשׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹדֶם. וְאַדְרַבָּה, כְּבִישַׁת אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג הָיְתָה צֹרֶךְ כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ דֶּרֶךְ שָׁם לְכָבְשָׁהּ, וּכְבָר שָׁלְחוּ לוֹ דִּבְרֵי שָׁלוֹם לָתֵת לָהֶם מַעֲבָר דֶּרֶךְ אַרְצוֹ וְלֹא אָבָה. מֵעַתָּה אֵין תַּרְעוֹמֶת נֶגֶד שְׁאֵלָתָם מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל.

וּבָזֶה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לָמָּה הֻצְרְכוּ לְהַזְכִּיר פְּרָטֵי שְׁמוֹת הָאָרֶץ, כִּי לְמָה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר הִכָּה ה׳״ לוֹמַר שֶׁלֹּא בָּאוּ לִשְׁאוֹל אֶלָּא מִנִּכְסֵי גָּבוֹהַּ, אָמְרוּ כִּי כָּל פְּרָטֵי הַמְּדִינוֹת כֻּלָּם לֹא כְּבָשׁוּם דֶּרֶךְ טֶבַע אֶלָּא ה׳ הִכָּה אוֹתָם לִפְנֵיהֶם, בֵּין לְמָה שֶׁבָּאוּ לְהַחְזִיקָם בְּחֶזְקַת קְדֻשַּׁת הָאָרֶץ דִּקְדְּקוּ לְהַזְכִּיר כָּל הַשֵּׁמוֹת לוֹמַר שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶם יֶשְׁנָהּ בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ, וּמְדִינָה אַחֶרֶת זוּלַת אֵלּוּ אֵינָהּ בִּכְלָל, וְהַיּוֹצֵא מִזֶּה כָּל עִיר שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן זוּלַת אֵלּוּ אֵין לָהֶם דִּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפִי שֶׁאֵינָהּ כִּבּוּשׁ רַבִּים.

וְאָמְרוֹ אֶרֶץ מִקְנֶה הִיא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה, נִתְכַּוְּנוּ לְהָסִיר טַעֲנָה אַחֶרֶת וְהִיא, אַחַר שֶׁנַּסְכִּים לְכָל הַטְּעָנוֹת שֶׁאָמְרוּ, עֲדַיִן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל יָבֹא וְיֹאמַר הַטְּעָנוֹת עַצְמָן לִטּוֹל אֶת הָאָרֶץ, כִּי הַטְּעָנוֹת עַצְמָן צוֹדְקוֹת לְכָל שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. לָזֶה אָמְרוּ, אֵין שֵׁבֶט אַחֵר צָרִיךְ לָהּ כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין הֵם לָהּ, לְפִי שֶׁהִיא אֶרֶץ מִקְנֶה וְלָהֶם יֵשׁ מִקְנֶה רַב.

פסוק ה

וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ׳ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּיבַת וַיֹּאמְרוּ הֲגַם שֶׁהֵם עוֹדָם מְדַבְּרִים וְלֹא הָיָה הֶפְסֵק לְדִבְרֵיהֶם, לַהֲעִירְךָ כִּי עַד עַתָּה הָיוּ מְסַדְּרִים הַהַצָּעָה שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָם תִּתְקַבֵּל הַשְּׁאֵלָה כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, וּמִכָּאן הוּא מַתְחִיל מַאֲמַר הַשְּׁאֵלָה. וְאָמְרוֹ יֻתַּן וְלֹא אָמְרוּ תִּתֵּן, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי כֹּחַ נַחֲלַת הָאָרֶץ הִיא בְּמֶלֶךְ וְכֹהֵן וְיִשְׂרָאֵל, לָזֶה אָמְרוּ ״יֻתַּן״, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה הַנְּתִינָה בְּאֹפֶן הַמּוֹעִיל, אוֹ אִם יִרְצֶה לָתֵת מֹשֶׁה לְבַדּוֹ כְּמִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ שֶׁיָּכוֹל לָתֵת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, אוֹ בְּהַסְכָּמַת אֶלְעָזָר וְהַנְּשִׂיאִים כְּדִין חֲלֻקַּת הָאָרֶץ.

אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. הַכַּוָּנָה בָּזֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קט:) בְּפָסוּק ״וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ״, שֶׁהַבַּת מַעֲבֶרֶת הַנַּחֲלָה מִמְּקוֹמָהּ, כְּמוֹ כֵן נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁאִם לֹא יִתֵּן לָהֶם אֶרֶץ הַמִּקְנֶה הָרְאוּיָה לָהֶם הִנֵּה הוּא מַעֲבִיר נַחֲלָתָם מִמְּקוֹמָהּ.

עוֹד נִתְכַּוְּנוּ לְהָרִים מִכְשׁוֹל הַחֲשָׁד בָּהֶם שֶׁבּוֹחֲרִים בְּאֶרֶץ זוֹ לְצַד הַמְּנוּחָה לְבַל יִכָּנְסוּ לְאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם, וְאָמְרוּ שֶׁטַּעַם דִּבְרֵיהֶם אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִנְחוֹל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אֶלָּא כָּאן לְצַד הַהֲכָנָה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם, וְלֹא כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּ בְּמִלְחֲמוֹת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי אֵין לָהֶם בָּזֶה אֶלָּא הַעֲבָרָה.

עוֹד נִתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמַר אַל תַּעֲבִירֵנוּ לוֹמַר, כִּי יֵשׁ בָּזֶה דָּבָר נָאוֹת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּקֵלוּ מֵעֲלֵיהֶם עֻלָּם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִנְחֹל אוֹתָם בָּאָרֶץ.

עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לִשְׁלוֹל הַעֲבָרָתָם עִם יִשְׂרָאֵל, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְנָה עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה לְבַסּוֹף, וְסָמְכוּ עַל הַטַּעַם שֶׁנָּתְנוּ בִּתְחִלַּת דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ ״אֲשֶׁר הִכָּה ה׳״, וְאֵין צֹרֶךְ לַעֲבֹר כָּל חָלוּץ.

פסוק ו

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ הַאַחֵיכֶם יָבוֹאוּ וְגוֹ׳ וְלָמָּה תְנִיאוּן וְגוֹ׳. הֵן הָאָדוֹן מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הִשְׂכִּיל בְּדִבְרֵי בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן כָּל מַה שֶׁרָצוּ לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְטָעַן כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁמִּנִּכְסֵי גָּבוֹהַּ הֵם שׁוֹאֲלִים כִּי הָעֵדָה לֹא עָשׂוּ דָבָר, גַּם מַה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לִטְעוֹן כְּנֶגֶד הֶעָתִיד שֶׁאֵין טוֹרַח בַּדָּבָר כִּי ה׳ הוּא עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ, אָמַר לָהֶם ״הַאַחֵיכֶם יָבוֹאוּ לַמִּלְחָמָה״, פֵּרוּשׁ, אֱמֶת כִּי ה׳ הוּא הַנִּלְחָם לָהֶם, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים צְרִיכִין לְהִזְדַּמֵּן בַּמִּלְחָמָה, וְהוּא מַה שֶׁדִּיֵּק יָבוֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְלֹא אָמַר ״הַאַחֵיכֶם יִלָּחֲמוּ״ לוֹמַר שֶׁעַל הַבִּיאָה בִּלְבַד הוּא תָּמֵהַּ, וְיֵשׁ בָּזֶה סְתִירָה עַל טַעֲנַת מִלְחָמָה שֶׁעָבְרָה וְגַם טַעֲנַת מִלְחָמָה הַבָּאָה בָּאָרֶץ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם יְגִיעָה בַּדָּבָר, וְלָמָּה יְבַקְשׁוּ הֵם יְגִיעַ כַּפָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְגָמַר אוֹמֶר וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה, נִתְחַכֵּם לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהַבְטָחַת ה׳ הִיא מֻשֶּׂגֶת, שֶׁאֲמִירַת הַגָּבוֹהַּ כִּמְסִירַת הַהֶדְיוֹט וְאֵין כָּאן יְגִיעָה, הֲלֹא תַּשְׂכִּיל בִּיאַת יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה בְּעֵרֶךְ יְשִׁיבַתְכֶם פֹּה וְתִרְאוּ כִּי יֵשׁ הֶרְגֵּשׁ לִיגִיעַת בִּיאַת הַמִּלְחָמָה, וְאִם כֵּן לָמָּה תִּרְצוּ לִטּוֹל דָּבָר שֶׁהִיא יְגִיעָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵעִים עִמָּהֶם בְּבִיאַתְכֶם לְמִלְחֶמֶת הָאָרֶץ?

גַּם נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר תֵּשְׁבוּ פֹה בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת, כִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג שֶׁהֵם שׁוֹאֲלִים נְתָנָהּ ה׳ כְּשֶׁהָיוּ מְקֻבָּצִים יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁזְּכוּת כֻּלָּן עָמַד לְהַנְחִילָם הָאָרֶץ הַלֵּזוּ, וּכְשֶׁהֵם נוֹטְלִים חֶלְקָם בָּאָרֶץ נִגְרַע מֵעֵרֶךְ זְכוּת הָרַבִּים לְפִי שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים פֹּה. וּבָזֶה סָתַר טַעֲנָתָם שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמַר אֲשֶׁר הִכָּה ה׳, שֶׁזֶּה יַגִּיד עַל מִלְחֲמוֹת הָאָרֶץ שֶׁאֵין טֹרַח לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה, כִּי לֹא כֵן הוּא שֶׁאֵין הַדָּבָר דּוֹמֶה.

פסוק ז

וְלָמָּה תְנִיאוּן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד הַטְּעָנוֹת, עוֹד קוֹבֵל אֲנִי עֲלֵיכֶם ״לָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב״ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לוּ יְהִי שֶׁאֵין כַּוָּנַתְכֶם אֶלָּא לַטְּעָמִים הָאֲמוּרִים בְּדִבְרֵיכֶם, עִם כָּל זֶה יֵשׁ מָקוֹם לָרוֹצֶה לַחְשׁוֹב שֶׁטַּעֲנוֹתֵיכֶם הוּא לְיִרְאַת עַם הָאָרֶץ. וַהֲגַם שֶׁאַתֶּם שׁוֹלְלִים הַדְּבָרִים, שֶׁאַדְרַבָּה אַתֶּם חוֹשְׁבִים הָאָרֶץ כְּאִלּוּ כְּבוּשָׁה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְכַסּוֹת טַעַם הַנִּכָּר שֶׁהוּא לְיִרְאַת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. וְהֵן הֵנָּה דִּבְרֵי הַמְּרַגְּלִים שֶׁאָמְרוּ (במדבר י״ג:ל״א) שֶׁחָזָק הוּא מִמֶּנּוּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״כֹּה עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם״ וְגוֹ׳. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לָהֶם שֶׁהָיָה לָהֶם לָחוּשׁ לַחֲשָׁד זֶה אַחַר שֶׁכְּבָר קָדַם מַעֲשֵׂה הָאָבוֹת וְהָיָה מַה שֶׁהָיָה, שֶׁפָּחֲדוּ עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲלוֹת אֶל הָאָרֶץ. וְלָזֶה יֵשׁ מָקוֹם לַחְשׁוֹב הַדָּבָר עַצְמוֹ כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁחֵלֶק מֵהַשְּׁבָטִים מְבַקְּשִׁים לָשֶׁבֶת חוּץ לָאָרֶץ.

אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם ה׳. נִתְכַּוֵּן גַּם בָּזֶה כְּנֶגֶד מַה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמַר ״אֲשֶׁר הִכָּה ה׳״ וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁדִּין הָאָרֶץ יֵשׁ לָהּ. אָמַר לָהֶם שֶׁעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם בָּאִים שָׁמָּה מֵאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם רוֹצִים, כִּי הָאָרֶץ נָתַן לָהֶם ה׳ מַה שֶׁאֵין כֵּן אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אֵינָהּ בִּכְלַל אֶרֶץ שֶׁנָּתַן ה׳ לְאַבְרָהָם, וְכִדְתַּנְיָא (ספרי דברים רצט) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לָתֶת לְךָ״ – פְּרָט לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שֶׁנָּטַלְתָּ מֵעַצְמְךָ. וַהֲגַם שֶׁסְּבָרָא זוֹ סְבָרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲבָל תַּנָּא קַמָּא דּוֹרֵשׁ דְּרָשָׁה אַחֶרֶת, מִדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן נִשְׁמַע לְתַנָּא קַמָּא, כִּי מִן הַסְּתָם אֵינָם חוֹלְקִים בְּעִקַּר הַדָּבָר אִם אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג הִיא בִּכְלַל מַה שֶׁנָּתַן ה׳ לְאַבְרָהָם אִם לָאו:

גַּם מָצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל (במדבר רבה פ״ז) בְּעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, שֶׁאֵין עֵבֶר הַיַּרְדֵּן רָאוּי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְלִשְׁכּוֹן הַשְּׁכִינָה, וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב (יהושע כ״ב:י״ט) ״אִם טְמֵאָה אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאֶפְשָׁר כִּי מִטַּעַם זֶה לֹא הָיָה בְּדַעַת מֹשֶׁה לְחַלְּקָהּ לַשְּׁבָטִים, וְהָיָה חָפֵץ שֶׁיִּהְיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה׳ לָהֶם לֶהֱיוֹתָהּ יוֹתֵר קְדוֹשָׁה. וְעַיֵּן בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים (ג:יג) בְּפָסוּק ״הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים״:

פסוק טז

וַיִּגְּשׁוּ וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ וַיִּגְּשׁוּ, הֲגַם שֶׁשָּׁם הָיוּ עוֹמְדִים לְפָנָיו לְדַבֵּר אֵלָיו, אֶפְשָׁר שֶׁנָּהֲגוּ בְּעַצְמָן הַרְחָקָה כְּשֶׁכָּעַס עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה וְאָמַר לָהֶם ״קַמְתֶּם תַּחַת אֲבוֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים״, לָזֶה כְּשֶׁרָצוּ לְדַבֵּר אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּגְּשׁוּ״.

אוֹ לְפִי שֶׁמִּדִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁתָּלָה לָהֶם הַמְּנִיעָה בִּדְבָרִים שֶׁבְּיָדָם לְתַקְּנָם, לָזֶה הָיָה לָהֶם אַבִּירוּת לֵב וְחִזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת לָגֶשֶׁת אֵלָיו בְּיוֹתֵר מִמָּקוֹם שֶׁהָיוּ בּוֹ כְּשֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו דְּבָרִים הָרִאשׁוֹנִים.

גִּדְרוֹת צֹאן וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרְכוּ לְמַאֲמָר זֶה שֶׁל ״גִּדְרוֹת צֹאן״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם לוֹמַר אֶלָּא תְּשׁוּבָה הַסּוֹתֶרֶת הַשָּׂגוֹתָיו שֶׁל מֹשֶׁה הָאֲמוּרָה בְּדִבְרֵיהֶם בְּסָמוּךְ, שֶׁהוּא ״אֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חוּשִׁים וְגוֹ׳ לֹא נָשׁוּב וְגוֹ׳ עַד הִתְנַחֵל״. וְיִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק י״א מֵהִלְכוֹת מְכִירָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַמּוֹכֵר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ אוֹ נְתָנוֹ לוֹ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְהֶחֱזִיק זֶה בַּבַּיִת, קָנָה כְּשֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לִירוּשָׁלַיִם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל אִם הִתְנָה וְאָמַר לוֹ ״אִם תֵּלֵךְ עִמִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּיוֹם פְּלוֹנִי אֶתֵּן לְךָ בַּיִת זֶה״ וְכוּ׳, וְהָלַךְ עִמּוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהֶחֱזִיק בַּבַּיִת אַחַר שֶׁקִּיֵּם הַתְּנַאי לֹא קָנָה, שֶׁזֶּה אַסְמַכְתָּא, עַד כָּאן. וּבְפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת מְכִירָה כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כֵּיצַד הַחֲזָקָה? מָכַר לוֹ בַּיִת, מָכַר לוֹ שָׂדֶה אוֹ שֶׁנָּתַן וְכוּ׳, כֵּיוָן שֶׁנָּעַל אוֹ פָּרַץ אוֹ גָּדַר כָּל שֶׁהוּא, וְהוּא שֶׁיּוֹעִיל מַעֲשָׂיו, הֲרֵי זֶה קָנָה, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וְעַל פִּי הַדִּינִים נִתְחַכְּמוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לְדַבֵּר דִּבְרֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁמַּה שֶׁלִּפְנֵיהֶם הוּא הַדָּבָר בִּתְנַאי בַּמְּצִיאוּת עַצְמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק י״א מֵהִלְכוֹת מְכִירָה, שֶׁהֵם מְקַבְּלִים הָאָרֶץ בִּתְנַאי שֶׁיַּעֲלוּ עִמָּהֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלָזֶה הִקְדִּימוּ זְכִיָּתָם בָּאָרֶץ קוֹדֶם הַתְּנַאי שֶׁהוּא מְצִיאוּת שֶׁכָּתַב בּוֹ רַמְבַּ״ם, וְאָמְרוּ גִּדְרוֹת צֹאן נִבְנֶה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ נַחְזִיק בָּאָרֶץ לִזְכוּתֵנוּ מֵעַכְשָׁיו, וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר עַל מְנָת שֶׁנַּעֲלֶה לָאָרֶץ עִם אַחֵינוּ בַּיּוֹם שֶׁיַּעֲלוּ. וְאָמְרוּ אוֹפֶן הַחֲזָקָה גִּדְרוֹת צֹאן וְגוֹ׳, נִתְכַּוְּנוּ לַעֲשׂוֹת הַחֲזָקָה בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת בְּמַה שֶׁיַּעֲשׂוּ בּוֹ גִּדְרוֹת לַצֹּאן וְעָרִים לַטַּף, פֵּרוּשׁ, יִבְנוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁיּוֹעִילוּ מַעֲשֵׂיהֶם בָּאֲרָצוֹת כְּמִשְׁפַּט הַחֲזָקָה.

וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה הֻצְרְכוּ לוֹמַר הַדְּבָרִים, וְהָיוּ יְכוֹלִין לְהַחֲזִיק מֵעַצְמָן בְּאֵין צֹרֶךְ הוֹדָעָה? הִנֵּה כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת מְכִירָה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהֶחֱזִיק בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר אוֹ הַנּוֹתֵן, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַמּוֹכֵר וְכוּ׳ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ לֵךְ חֲזַק וּקְנֵה, וְאַחַר כָּךְ אִם הֶחֱזִיק קָנָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבְּעָלִים, עַד כָּאן. וְלָזֶה נִתְכַּוְּנוּ כָּאן לוֹמַר עִנְיַן הַחֲזָקָה לִפְנֵיהֶם כְּדֵי שֶׁיַּסְכִּימוּ, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין חֶזְקָתָם חֲזָקָה. וְלָזֶה כְּשֶׁהִסְכִּים מֹשֶׁה עַל הַדָּבָר אָמַר לָהֶם בְּנוּ לָכֶם עָרִים וְגוֹ׳, וְהוּא מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם שֶׁאָמַר לוֹ ״לֵךְ חֲזַק וּקְנֵה״.

וְלִסְבָרַת רַמְבַּ״ן וְסִיעָתוֹ שֶׁחוֹלְקִים עִם הָרַמְבַּ״ם בְּדִין זֶה, וְסוֹבְרִים שֶׁכָּל שֶׁהַתְּנַאי קִיּוּמוֹ תָּלוּי בְּיַד הַלּוֹקֵחַ אוֹ הַמְּקַבֵּל מַתָּנָה אֵין בּוֹ דִּין אַסְמַכְתָּא, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּקְנֶה גָּמַר וְהִקְנָה, כְּפִי זֶה צָרִיךְ לְיַשֵּׁב טַעַם מַאֲמַר בִּנְיַן הַגְּדֵרוֹת וְעָרִים, כִּי הוּא לְבַל יִתְחַיְּבוּ לַעֲבֹר הַיַּרְדֵּן עַד שֶׁיָּכִינוּ הַגְּדֵרוֹת וְיִבְנוּ הֶעָרִים וְאָז יֵחָלְצוּ לָלֶכֶת עִמָּהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ וְעָרִים לְטַפֵּנוּ״ וְאַחַר כָּךְ ״אֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים״ וְגוֹ׳.

פסוק יז

וְיָשַׁב טַפֵּנוּ וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה, גַּם לֹא אָמְרוּ כֵן לְמַעְלָה כְּשֶׁהִזְכִּירוּ ״וְעָרִים לְטַפֵּנוּ״, נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁאִם יֵשְׁבוּ טַפָּם בְּעָרִים בְּצוּרוֹת אָז יְכוֹלִין לְהוֹסִיף עוֹד תְּנַאי אַחֵר, שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ לִבְנֵיהֶם עַד הִתְנַחֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ, פֵּרוּשׁ, אַחַר שֶׁיַּעַבְרוּ שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל כִּבּוּשׁ וְשֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל חִלּוּק, וְאִם לֹא יִהְיוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר, פֵּרוּשׁ עָרִים בְּצוּרוֹת, אֶלָּא לִשְׁמִירָה כַּמִּצְטָרֵךְ, לֹא יִהְיוּ בְּטוּחִים בָּהֶם לְהִתְעַכֵּב כָּל כָּךְ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֶלָּא שֶׁבַע שָׁנִים עַד שֶׁיִּכְבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ. וְלָזֶה כָּתַב מַאֲמַר ״וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר״ בְּאֶמְצַע שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים שֶׁכֻּלָּם עִנְיָן אֶחָד, שֶׁהֵם מַאֲמַר ״וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חוּשִׁים וְגוֹ׳ עַד הֲבִיאוֹנוּם אֶל מְקוֹמָם״ וּמַאֲמַר ״לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל״ וְגוֹ׳, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְהַסְמִיךְ שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים, שֶׁהַשֵּׁנִי גְּזֵרָה שֶׁל הָרִאשׁוֹן, וְלֹא לְהַפְסִיק בְּשֶׁלֹּא כָּעִנְיָן, וּלְדַרְכֵּנוּ יִתְיַשֵּׁב עַל נָכוֹן.

גַּם יִתְיַשֵּׁב לָמָּה אָמְרוּ שְׁנֵי גְּבוּלִים נֶגְדִּיִּים: א׳ ״עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאוֹנוּם״ וְגוֹ׳, וְב׳ ״עַד הִתְנַחֵל״, וְהֲגַם שֶׁהָאֶחָד אָמְרוּ לְעִנְיַן נֵחָלֵץ חוּשִׁים וְהַשֵּׁנִי לְעִנְיַן הֲשָׁבָתָם לְאַרְצָם, עִם כָּל זֶה מִפָּסוּק רִאשׁוֹן מַשְׁמַע שֶׁלֹּא חִיְּבוּ עַצְמָן אֶלָּא עַד הֲבִיאָם לִמְקוֹמָן וְלֹא עַד הִתְנַחֵל, וְלִדְבָרֵינוּ עָלָה עַל נָכוֹן.

וְאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה ״בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם״, דִּקְדֵּק לוֹמַר לָכֶם, פֵּרוּשׁ, לְמַה שֶׁבִּרְצוֹנְכֶם שֶׁהוּא לִבְנוֹת עָרֵי מִבְצָר, וְכֵן הָיָה, דִּכְתִיב: ״וַיִּבְנוּ אֶת דִּיבוֹן וְאֶת עֲטָרוֹת״ וְגוֹ׳ (במדבר לב:לד-לח), שֶׁאֵלּוּ הֵם עָרֵי הַמִּבְצָר שֶׁהֵם הָעֲיָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁהִזְכִּירוּ בִּשְׁאֵלָתָם, וְתִמְצָא שֶׁלֹּא חָזְרוּ לְבָתֵּיהֶם עַד אַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁל כִּבּוּשׁ וְחִלּוּק.

פסוק יט

כִּי לֹא נִנְחַל וְגוֹ׳ כִּי בָאָה וְגוֹ׳. אָמְרוֹ כִּי לֹא נִנְחַל, הוּא נְתִינַת טַעַם לְמַה שֶׁאָמְרוּ בְּסָמוּךְ ״עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, שֶׁהוֹצִיאוּ עַצְמָן מֵהַנַּחֲלָה. לָזֶה אָמְרוּ טַעַם שֶׁאָנוּ מְיַחֲסִים הַנַּחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא לָנוּ, מִטַּעַם ״כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם כִּי בָאָה״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מִטַּעַם שֶׁבָּאָה נַחֲלָתֵנוּ וְגוֹ׳. אוֹ נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁאַחַר שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם כָּל הָאָמוּר, יִוָּדַע עַתָּה שֶׁטַּעַם שְׁאֵלָתָם לֹא מִטַּעַם יִרְאָתָם מִמִּלְחֶמֶת הָעַמִּים הוּא, כְּמוֹ שֶׁבָּא הַחֲשָׁד בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה, אֶלָּא מִטַּעַם שֶׁאֵין לָהֶם נַחֲלָה בָּאָרֶץ, כִּי ה׳ נָתַן לָהֶם נַחֲלָתָם כְּבָר מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה.

פסוק כ

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן וְגוֹ׳ אִם תֵּחָלְצוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה, לָמָּה כָּפַל לוֹמַר אִם תַּעֲשׂוּן וְגוֹ׳ אִם תֵּחָלְצוּ וְגוֹ׳ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת מֵהֵנָּה. וְלִכְשֶׁנְּדַיֵּק לֹא הָיָה צָרִיךְ לַהֲשִׁיבָם, אֶלָּא יַסְכִּים לְדִבְרֵיהֶם בְּמַה שֶׁיִּקְרָא לִיהוֹשֻׁעַ וּלְאֶלְעָזָר וִיצַו אוֹתָם כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ. עוֹד, לָמָּה דִּקְדֵּק לוֹמַר ״הַזֶּה״. עוֹד, מַה כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״לִפְנֵי ה׳״?

אָכֵן כַּוָּנַת מַאֲמַר מֹשֶׁה הִיא, לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁדַּעַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שֶׁרוֹצִים לַעֲבוֹר עִם יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצּוּ וְיַחְלִיטוּ לָהֶם נְתִינַת הָאֲרָצוֹת וְלֹא לְתַכְלִית אַחֵר, וְדָבָר זֶה אֵין נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן לְעִנְיַן הַצְלָחַת הַמִּלְחָמָה, כִּי צְרִיכִין בְּנֵי הַמִּלְחָמָה שֶׁתִּהְיֶה מִלְחַמְתָּם לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵי ה׳ לְהַכְרִית לָהֶם כָּל נְשָׁמָה, וְתִקָּרֵא מִלְחֶמֶת חוֹבַת מִצְוַת ה׳, וְזֶה לְךָ לְשׁוֹן רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים: כָּל הַנִּלְחָם בְּכָל לִבּוֹ וְכוּ׳ וְתִהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְקַדֵּשׁ ה׳ בִּלְבַד, מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יִמְצָא לוֹ שׁוּם נֶזֶק וְלֹא תַּגִּיעֵהוּ רָעָה וְכוּ׳ וְיִזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, עַד כָּאן.

עַל כֵּן הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה, כֵּיוָן שֶׁאֵין הוֹלְכִים אֶלָּא לְהִתְקַיֵּם בְּיָדָם הָאָרֶץ, יֵשׁ מֵחוּשׁ בַּחֲלִיצָתָם שֶׁלֹּא תּוֹעִיל, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ נִזּוֹקִים מֵהֶם. אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכֵּם מֹשֶׁה וְאָמַר לָהֶם אִם תַּעֲשׂוּן וְגוֹ׳ אִם תֵּחָלְצוּ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמְרוּ הֵם ״וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים״ וְגוֹ׳, אָמַר ״אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה״, וְתֵיבַת ״זֶה״ חוֹזֶרֶת לַמַּאֲמָר הַנֶּאֱמָר בְּסָמוּךְ. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁכַּוָּנָתָן בַּהֲלִיכָה לְקִיּוּם הַתְּנַאי אָמַר ״אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה׳ לַמִּלְחָמָה״. דִּקְדֵּק לוֹמַר לִפְנֵי ה׳ כְּמַאֲמַר רַמְבַּ״ם שֶׁכָּתַב שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ לְקַדֵּשׁ ה׳, וּכְמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אוֹיְבָיו, פֵּרוּשׁ, אוֹיְבָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֵין לְפָרֵשׁ אוֹיְבָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי לֹא הֻזְכַּר בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה מִתְּחִלַּת דְּבָרָיו עַד עַתָּה זִכְרוֹן יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שֶׁעָלָיו חוֹזֵר מַאֲמַר אוֹיְבָיו, אֶלָּא וַדַּאי כִּי לַה׳ חוֹזְרִים הַדְּבָרִים, שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתָם לְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵי ה׳ לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְפֵרוּשׁ זֶה הִרְוַחְנוּ גְּזֵרַת דִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁלֹּא נוֹדַע מְקוֹמָהּ, שֶׁכָּל הַמַּאֲמָרִים הִטִּיל לָהֶם וָא״ו בִּתְחִלָּתָם, וְלִדְבָרֵינוּ הַגְּזֵרָה הִיא ״לִפְנֵי ה׳״.

עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה׳ לַהֲשִׁיבָם לְהַמּוּבָן בְּדִבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ ״נֵחָלֵץ וְגוֹ׳ לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁזֶּה יַגִּיד שֶׁיִּשְׂרָאֵל צְרִיכִין עֵזֶר טִבְעִי. לָזֶה אָמַר ״אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה׳״, ״תֵּחָלְצוּ״ פֵּרוּשׁ, לְהַרְבּוֹת זְכוּתְכֶם לִפְנֵי ה׳, שֶׁאֵין דּוֹמָה זְכוּת מֵאָה לִזְכוּת מֵאָה וְאֶחָד:

פסוק כא

וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ. וְלֹא הִסְפִּיק מַה שֶׁאָמַר ״אִם תֵּחָלְצוּ״, בָּא לְהַתְנוֹת דָּבָר שֶׁלֹּא הוּזְכְּרוּ בְּדִבְרֵיהֶם, וְהוּא שֶׁיַּעַבְרוּ כֻּלָּם, פֵּרוּשׁ, כָּל הָרָאוּי לַחֲלוּץ צָבָא. אֶלָּא שֶׁעֲדַיִן קָשֶׁה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן ״אִם תֵּחָלְצוּ כֻּלְּכֶם״ אוֹ ״אִם תַּעַבְרוּ כֻּלְּכֶם חֲלוּצִים״.

אָכֵן כַּוָּנַת מֹשֶׁה בָּזֶה הוּא הַבְטָחָה וְהוֹדָעַת דִּיּוּק הַנִּשְׁמָע עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁאִם תַּעֲשׂוּ וְגוֹ׳ וְתֵחָלְצוּ וְגוֹ׳ מַבְטִיחַ כִּי לֹא יִפּוֹל מֵהֶם אֶחָד וְיִהְיוּ שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים, וְהוּא אָמְרוֹ וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ פֵּרוּשׁ, כֻּלָּם, וְלֹא יִפָּקֵד מֵהֶם אִישׁ, וּמִכְּלַל זֶה אַתָּה שׁוֹמֵעַ שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ הָאָמוּר הֵם מוּכָנִים לְהַשְׁחָתָה. וּכְפֵרוּשׁ זֶה מַאֲמַר וְעָבַר וְגוֹ׳ הוּא גְּזֵרָה לְפָסוּק שֶׁקָּדַם לֹא תְּנַאי בְּמַעֲשֶׂה, שֶׁהַתְּנַאי כְּבָר אָמַר ״אִם תַּעֲשׂוּן הַדָּבָר הַזֶּה״ שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא הַתְּנַאי שֶׁהִתְנוּ הֵם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה. וְאָמְרוֹ לִפְנֵי ה׳ לוֹמַר שֶׁבָּזֶה לֹא יִהְיֶה מָסָךְ מַבְדִּיל בֵּינָם וּבֵין ה׳, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו נט:ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִין בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם״, שֶׁס״מ הָרָשָׁע וְחֵילוֹתָיו הֵם הַמַּבְדִּילִים וְהֵם הַמְּכַלִּים.

עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לִפְנֵי ה׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁהוּא הַמּוֹרִישׁ אוֹיְבָיו, כְּמוֹ שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״עַד הוֹרִישׁוֹ״, פֵּרוּשׁ, ה׳, לְאוֹיְבָיו מִפָּנָיו. וּכְפֵרוּשׁ זֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אִם תֵּחָלְצוּ וְתִהְיֶה כַּוָּנַתְכֶם לִפְנֵי ה׳ וְגוֹ׳, אָז אֵינְכֶם צְרִיכִין לְמִלְחָמָה אֶלָּא הַעֲבָרָה לְבַד לִפְנֵי ה׳ וְהוּא יוֹרִישׁ אוֹיְבָיו. וְהוּא אָמְרוֹ ״וְעָבַר לָכֶם וְגוֹ׳ לִפְנֵי ה׳״ הַיּוֹצֵא לְהִנָּקֵם, עַד הוֹרִישׁוֹ אוֹיְבָיו. הָא לָמַדְתָּ כִּי הוּא הַמּוֹרִישׁ לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְדִקְדֵּק לוֹמַר מִפָּנָיו, לְפִי שֶׁה׳ שׁוֹכֵן בָּעִיר אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ יְרוּשָׁלַיִם הַחֲבִיבָה, וְאֵינוֹ חָפֵץ לִרְאוֹת אוֹיְבָיו לְפָנָיו.

פסוק כב

וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה לֹא הִסְפִּיק בְּמַאֲמַר ״עַד הוֹרִישׁוֹ״ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְאַחַר תָּשׁוּבוּ, שֶׁמּוּבָן הוּא מֵאָמְרוֹ ״עַד הוֹרִישׁוֹ״ וְגוֹ׳, הֲרֵי גְּבוּל הַהֲלִיכָה, וּמוּבָן מֵעַצְמוֹ שֶׁיָּשׁוּבוּ אַחַר כָּךְ. אָכֵן כַּוָּנַת מֹשֶׁה בָּזֶה הוּא הַבְטָחַת הַטּוֹבָה הַנִּמְשֶׁכֶת מִקִּיּוּם הַדְּבָרִים, כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֶׂה הַקּוֹדֵם יֻבְטְחוּ בְּכַמָּה הַבְטָחוֹת: א׳ וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ – פֵּרוּשׁ, וַדַּאי שֶׁתִּכָּבֵשׁ הָאָרֶץ לִפְנֵי ה׳, ב׳ וְאַחַר תָּשׁוּבוּ – פֵּרוּשׁ, הִבְטִיחַ כָּל הַמְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יִפָּקְדוּ בְּכָל זְמַן שֶׁיִּהְיוּ בָּאָרֶץ בַּמִּלְחָמוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְיָשׁוּבוּ שְׁלֵמִים לְבֵיתָם. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ (בבא בתרא קכא:) שֶׁיָּאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה נֶהֱרַג בְּמִלְחֶמֶת הָעַי, חֲצִי הַמְנַשֶּׁה לֹא הָיָה מֵאוֹתָם שֶׁדִּבֵּר מֹשֶׁה עִמָּהֶם אָז, כַּמּוּבָן מֵהַכְּתוּבִים.

עוֹד הוֹדִיעָם שֶׁבָּזֶה יִהְיוּ נְקִיִּים מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ: מֵה׳ – כְּשֶׁיַּעַבְרוּ לַמִּלְחָמָה עַל דֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְתִּי שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתָם לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא לַהֲנָאָתָם בִּשְׁבִיל קִיּוּם תְּנַאי הָאָרֶץ, וּמִיִּשְׂרָאֵל – לְבַל יַחְשְׁדוּ שֶׁטִּינָא הָיְתָה בְלִבָּם מֵהַמְּרַגְּלִים כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה ״קַמְתֶּם תַּחַת אֲבוֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים״ שֶׁכַּוָּנָתָם לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי ה׳. וְאָמְרוֹ וְהָיְתָה הָאָרֶץ וְגוֹ׳ – הִבְטִיחָם שֶׁבָּזֶה תִּתְקַיֵּם בְּיָדָם הָאָרֶץ לַאֲחֻזָּה וְלֹא תִהְיֶה נִגְזֶלֶת מֵהֶם, וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה לָמֵד שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה יֻשְׁלְלוּ מִכָּל הַבְטָחוֹת הַטּוֹבוֹת.

וְאָמְרוֹ לִפְנֵי ה׳ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַחְזִיקָם בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ מֵהַטְּעָמִים עַצְמָן שֶׁאָמְרוּ הֵם בִּתְחִלַּת דִּבְרֵיהֶם, וְזֶה הוּא שִׁעוּר דְּבָרָיו: וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁהוּא חוּצָה לָאָרֶץ תִּהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה׳, פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת אֲחֻזָּה זוֹ שֶׁהִיא לִפְנֵי ה׳, וְזוֹ הִיא קְדֻשָּׁתָהּ, שֶׁלְּטַעַם זֶה הִיא שֶׁנֶּחְשֶׁבֶת הָאָרֶץ קְדוֹשָׁה לְפִי שֶׁהִיא לִפְנֵי ה׳ בְּאֵין רְצוּעַת חוֹל מַפְסֶקֶת בֵּינָהּ וּבֵין ה׳ שׁוֹכֵן הַבִּירָה.

פסוק כג

וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם. קָשֶׁה, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״וְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לֹא תִהְיֶה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם״. אָכֵן כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר הוּא שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ כְּדִבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁצִּוָּה אוֹתָם שֶׁיֵּלְכוּ לְקַיֵּם מִצְוַת מִלְחֶמֶת חוֹבָה לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּאוֹיְבֵי ה׳, הֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ חֲלוּצִים הִנֵּה חֲטָאתֶם, פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁלְּפָנֵינוּ כְּבָר יֵשׁ בְּיֶדְכֶם חֵטְא, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר ״חֲטָאתֶם לַה׳״ כְּבָר.

וּדְעוּ אֶת חַטַּאתְכֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מוֹדִיעָם שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ חֵטְא בְּיָדוֹ יִמְצָאֵהוּ בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה וְיִפָּרַע מִמֶּנּוּ, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם בִּפְשִׁיטוּת. וְצֵא וּלְמַד מִמַּאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (טור אורח חיים סימן נד) שֶׁחוֹזְרִים מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה עַל חֵטְא קַל אִם שָׂח בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר, וּכְמוֹ כֵן יִמְצָאֵם עָוֹן זֶה וְיֶחְסְרוּ כָּל הַהַצְלָחוֹת הָרְשׁוּמִים בִּדְבָרָיו, גַּם אָז לֹא יִהְיוּ נְקִיִּים מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל, כִּי מֵהַמִּקְרֶה הָרַע אַדְרַבָּה יַצְדִּיקוּ כִּי לֹא נְקִיִּים הָיוּ. וְעַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בִּתְשׁוּבַת בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן שֶׁאָמְרוּ ״עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה״ (במדבר לב:כה).

פסוק כד

וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ. הַכַּוָּנָה בְּמַאֲמָר זֶה שֶׁלֹּא יָבִינוּ שֶׁהֶחְלִיט לָהֶם מַאֲמַר בִּנְיַן הֶעָרִים וְגוֹ׳ עַל כָּל פָּנִים, אֶלָּא תְּנַאי הוּא הַדָּבָר. אוֹ נִתְכַּוֵּן לְהָשִׁיב לְמַה שֶׁאָמְרוּ שֶׁאִם יִבְנוּ עָרֵי מִבְצָר וְיֵשְׁבוּ שָׁם טַפָּם שֶׁיִּתְעַכְּבוּ עַד שֶׁיִּנְחֲלוּ יִשְׂרָאֵל נַחֲלָתָם בָּאָרֶץ. לָזֶה אָמַר וְהַיֹּצֵא וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, פְּרָט זֶה אִם לֹא הֱיִיתֶם אוֹמְרִים אוֹתוֹ אֵין צֹרֶךְ בּוֹ לְמֵחוּשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּעִנְיָן, וְהָיָה דַּי בְּעַכָּבַתְכֶם שָׁם עַד תַּשְׁלוּם שֶׁבַע שְׁנֵי כִּבּוּשׁ וְאֵין צֹרֶךְ לְהִתְעַכֵּב שָׁם אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וּלְפִי שֶׁאַתֶּם אֲמַרְתֶּם כֵּן – הַיּוֹצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ. וְתִמְצָא שֶׁלֹּא הִתְנָה עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה אֶלָּא עַד שֶׁנִּכְבְּשָׁה וְלֹא עַד שֶׁנֶּחְלְקָה כָּאָמוּר בְּמַאֲמַר הַתְּנָאִים, לוֹמַר שֶׁאֵין תְּנַאי זֶה מְעַכֵּב אֶלָּא לְקַיֵּם הַיּוֹצֵא מִפִּיהֶם.

פסוק כה

וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד וְגוֹ׳ לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ וְגוֹ׳. קָשֶׁה: א׳ אָמְרוֹ לֵאמֹר לְמִי יֹאמַר מֹשֶׁה. ב׳ מַה חִדּוּשׁ בְּדִבְרֵיהֶם עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ הֲלֹא כְּבָר הֵם קָדְמוּ וְאָמְרוּ מַה שֶׁצִּוָּה אוֹתָם מֹשֶׁה. ג׳ אַחַר שֶׁאָמְרוּ בְּדֶרֶךְ כְּלָל ״עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה״ לָמָּה הֻצְרְכוּ לוֹמַר עוֹד טַפֵּנוּ וְגוֹ׳ יִהְיוּ שָׁם וְגוֹ׳ וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ. עוֹד לָמָּה כָּפְלוּ לוֹמַר כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר, וַהֲלֹא כְּבָר אָמְרוּ ״עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה״. ד׳ לָמָּה שִׁנָּה, בְּפָסוּק רִאשׁוֹן אָמַר מְצַוֶּה וּבְפָסוּק שֵׁנִי אָמַר דּוֹבֵר?

אָכֵן לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְחַדֵּשׁ לָהֶם שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנַת עֲבָרָתָם לַמִּלְחָמָה כְּמִשְׁפַּט אוֹהֲבֵי שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים, גַּם בְּעִנְיַן פְּרָט הַקְדָּמַת עָרִים לַטַּף לְבִנְיַן גִּדְרוֹת צֹאן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כאן) שֶׁהֵם חִבְּבוּ הַמָּמוֹן מִטַּף וּמֹשֶׁה הָפַךְ לָהֶם, לָזֶה הֵשִׁיבוּ יַחַד כְּאִישׁ אֶחָד ״וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד״ וְהִסְכִּימוּ לְמַאֲמַר מֹשֶׁה בִּשְׁנֵי הַפְּרָטִים שֶׁחִדֵּשׁ לָהֶם מֹשֶׁה, וְהִתְחִילוּ מֵהַסָּמוּךְ שֶׁהוּא עִנְיַן חִבּוּב טַפָּם מִמָּמוֹנָם וְאָמְרוּ טַפֵּנוּ וְגוֹ׳ וְכָל בְּהֶמְתֵּנוּ, הֲרֵי שֶׁהִקְדִּימוּ טַפָּם לִבְהֶמְתָּם כְּדִבְרֵי מֹשֶׁה. וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ גַּם כֵּן הוֹדָאָתָם עֲשׂוֹת בַּפְּרָט הָרִאשׁוֹן שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתָם בַּמִּלְחָמָה לִפְנֵי ה׳, וְהוּא אָמְרָם ״וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי ה׳ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר״, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּתְּחִלָּה ״נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הֲבִיאוֹנוּם״ וְגוֹ׳:

וְהִנֵּה לְצַד כִּי שְׁנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ יֵשׁ עֲלֵיהֶם חִיּוּב לְקַיְּמָם בִּשְׁבִיל שֶׁכָּךְ הִתְנָה עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, וְכָל תְּנַאי שֶׁבְּמָמוֹן קַיָּם הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הַמַּתְנֶה אִישׁ הֶדְיוֹט, לָזֶה נִתְחַכְּמוּ בִּתְחִלַּת דִּבְרֵיהֶם וְאָמְרוּ כִּי גַּם בְּלֹא חִיּוּב הַתְּנַאי עֲלֵיהֶם לְקַיֵּם כָּל דִּבְרֵי מֹשֶׁה נְבִיא ה׳ דִּכְתִיב (דברים י״ח:ט״ו) ״אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן״, וְהוּא מַה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ בְּמַאֲמָר רִאשׁוֹן שֶׁאָמְרוּ עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לַעֲשׂוֹת גַּם בְּלֹא טַעַם שֶׁהוּא תְּנַאי נְתִינַת הָאָרֶץ, וְלָזֶה אָמַר תֵּיבַת לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, בְּמַאֲמָרְךָ לְבַד חוֹבָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת מִצְוָתְךָ.

גַּם יִרְצֶה לְשׁוֹן עִלּוּי וְרוֹמְמוּת, כִּי דָּבָר זֶה אֲמָרוּהוּ בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לְצַד מַעֲלַת מֶלֶךְ וְנָבִיא, וְאַחַר כָּךְ פֵּרְשׁוּ הַדְּבָרִים וְאָמְרוּ עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דּוֹבֵר, פֵּרוּשׁ, גַּם מִלְּבַד חִיּוּב הַבָּא מֵחֲמַת הַמִּצְוָה יֵשׁ חוֹבָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה הַדָּבָר מִצְוָה אֶלָּא דִּבּוּר, כַּדְּבָרִים הָעוֹבְרִים בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּעִנְיְנֵי תְּנָאֵי מֶקַח וּמִמְכָּר זוֹכֶה וּמְזַכֶּה בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁמְּקַבְּלִים גַּם כֵּן עֲלֵיהֶם הַדָּבָר כַּדְּבָרִים שֶׁמִּתְחַיֵּב אָדָם לַחֲבֵרוֹ בִּתְנָאֵי הַמָּמוֹן שֶׁקַּיָּמִין כִּרְאִי מוּצָק.

פסוק כט

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וּנְתַתֶּם לָהֶם. אָמַר ״וּנְתַתֶּם לָהֶם״ שֶׁנִּרְאֶה כִּי הֵם הַנּוֹתְנִים, וּבְסָמוּךְ אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּתֵּן לָהֶם מֹשֶׁה וְגוֹ׳ אֶת מַמְלֶכֶת״ וְגוֹ׳ (במדבר לב:לג), לְפִי שֶׁאֵין הֶחְלֵט הַנְּתִינָה אֶלָּא אַחַר קִיּוּם הַתְּנַאי, לָזֶה אָמַר וּנְתַתֶּם. וְנִשְׁאַר לָדַעַת לָמָּה אָמַר וּנְתַתֶּם שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״תִּתְּנוּ לָהֶם״. וְאוּלַי שֶׁרָמַז לָהֶם הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁאָמַר לִבְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, שֶׁאִם יֵלְכוּ – יַצְלִיחוּ כָּל יִשְׂרָאֵל, בֵּין הַנּוֹחֲלִים בָּאָרֶץ בֵּין הַנּוֹחֲלִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהוּא אָמְרוֹ אִם יַעַבְרוּ וְגוֹ׳ וְנִכְבְּשָׁה וְגוֹ׳ הַצְלָחַת נוֹחֲלֵי הָאָרֶץ, וּנְתַתֶּם וְגוֹ׳ הַצְלָחַת נוֹחֲלֵי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן. וְרֶמֶז זֶה לֹא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה אוֹמֵר ״תִּתְּנוּ לָהֶם״.

פסוק ל

וְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ אַחַר כָּךְ יֵאָחֲזוּ בְתוֹכְכֶם. וְטַעַם אָמְרוֹ וְנֹאחֲזוּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו וְלֹא אָמַר ״יֵאָחֲזוּ״, נִתְכַּוֵּן לִרְמוֹז דִּיּוּק הַצְלָחָתָם הַנִּשְׁמָע מִפָּסוּק ״אִם יַעַבְרוּ״ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, וְאִם לֹא יַעַבְרוּ אֵין הַצְלָחָתָם בָּאָרֶץ הַלֵּזוּ, וּמֵעַצְמָן יֵאָחֲזוּ בְתוֹכְכֶם לְצַד הַמֵּצֵר לָהֶם בָּאָרֶץ, וְנִמְצְאוּ בִּטְּלוּ הַמִּצְוָה וְשֶׁלָּהֶם לֹא הִגִּיעָם.

פסוק לא

וַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וְגוֹ׳. הֻצְרְכוּ לְהַחְזִיר הַדְּבָרִים, גַּם אָמַר הַכָּתוּב וַיַּעֲנוּ וְלֹא אָמַר ״וַיֹּאמְרוּ״, לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״וּנְתַתֶּם לָהֶם״ חָשׁוּ שֶׁאָז תַּתְחִיל הַנְּתִינָה, לָזֶה עָנוּ וְאָמְרוּ כִּי עֲבָרָתָם חֲלוּצִים הוּא דָּבָר שֶׁחַיָּבִין לַעֲשׂוֹתוֹ בִּדְבַר מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הִיא לָהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ לַעֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה נַחְנוּ נֵחָלֵץ חוּשִׁים לִפְנֵי ה׳ לְהִלָּחֵם בְּאוֹיְבָיו, אֲבָל הַנְּתִינָה הִיא מֵעַכְשָׁיו, וְהוּא אָמְרוֹ וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ, וְהֵם לֹא הֵבִינוּ כַּוָּנַת דִּבְרֵי מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהוּ, וְלָזֶה תֵּכֶף נָתַן לָהֶם וּבָזֶה גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי כַּוָּנָתוֹ בְּמַאֲמַר ״וּנְתַתֶּם לָהֶם״ הִיא בְּיָדָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי.

אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁגַּם מֹשֶׁה דַּעְתּוֹ הָיָה שֶׁלֹּא יַתְחִיל זְכוּתָם בָּהּ אֶלָּא אַחַר הַתְּנַאי, וּכְשֶׁרָאָה חוֹזֶק רְצוֹנָם בַּמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב הִסְכִּים וּנְתָנָהּ לָהֶם תֵּכֶף וּמִיָּד.

חסלת פרשת מטות

פרק לג

פסוק א

אֵלֶּה מַסְעֵי וְגוֹ׳. רַזַ״ל (בראשית רבה יב,ג) אָמְרוּ: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵלֶּה״ פָּסַל הַקּוֹדְמִים, וּבְמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ לֹא רָאִינוּ שֶׁקָּדְמוּ בַּמַּאֲמָר מַסָּעוֹת זוּלָתָם לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְפָסְלָם. וְהָיָה נִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן לִפְסֹל כָּל מַסָּעוֹת זוּלָתָם שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם, הֲגַם שֶׁלֹּא הֻזְכְּרוּ. אֶלָּא שֶׁרוֹאַנִי שֶׁלֹּא הָיוּ הַמַּסָּעוֹת לְשֶׁבַח, וּלְוַאי שֶׁלֹּא הָיוּ בָּעוֹלָם, כִּי רֻבָּם הָיוּ לְיִסּוּרִין שֶׁל עֲוֹן הַמְרַגְּלִים. גַּם הַקּוֹדְמִים הָיוּ דֶּרֶךְ רְחוֹקָה לְבַל יִתְּנוּ רֹאשׁ וְיָשׁוּבוּ, דִּכְתִיב (שמות י״ג:י״ז) ״וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה לְרָצוֹן וּלְסֵדֶר הַנָּכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל. גַּם אָמְרוּ רַזַ״ל (ילקוט יתרו רעג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם״ – בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְהָיוּ חוֹלְקִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וְכוּ׳, מַה כְּתִיב ״וַיִּסְעוּ מִסֻּכּוֹת וַיַּחֲנוּ בְאֵיתָם״, הָיוּ נוֹסְעִים בִּמְרִיבָה וְחוֹנִים בִּמְרִיבָה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וּכְפֵרוּשׁ זֶה אֵין בְּמַסָּעוֹת אֵלּוּ דָּבָר יְקַר הָעֵרֶךְ לִפְסֹל כָּל זוּלָתָם.

וְאֶפְשָׁר כִּי לְפִי שֶׁיֵּשׁ בַּמַּסָּעוֹת אֵלֶּה הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת: א׳ הֵם הַמַּסָּעוֹת שֶׁהָיוּ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה קוֹדֶם גְּזֵרַת מְרַגְּלִים, ב׳ הַמַּסָּעוֹת שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁבִיל גְּזֵרַת הַמְּרַגְּלִים שֶׁלֹּא הָיָה בְּדַעַת ה׳ עֲשׂוֹת זוּלַת מַה שֶׁעָשׂוּ בִּשְׁתֵּי שָׁנִים, וּמַסָּעוֹת אֵלּוּ גְּרוּעִים הֵם מֵעֵרֶךְ שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם, וּכְנֶגְדָּן נִתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמַר אֵלֶּה לְפָסְלָם. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב אֵלֶּה מַסְעֵי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ הֵם הַמַּסָּעוֹת הָרְאוּיִים וְהַצְּרִיכִין, וְכָל זוּלָתָם פְּסוּלִין הֵם, שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא יִסּוּרִין לַהֲנִיעָם בַּמִּדְבָּר בְּתוֹכָחוֹת שֶׁל עֲוֹן הַמְרַגְּלִים.

עוֹד נִרְאֶה בְּהָעִיר לָמָּה בָּחַר הַכָּתוּב לִמְנוֹת הַמַּסָּעוֹת וְלֹא הַחֲנָיוֹת, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש רבה כאן) שֶׁאָמְרוּ מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְכוּ׳ כָּאן יָשַׁנְנוּ כָּאן וְכוּ׳, עַד כָּאן, שֶׁזֶּה יוֹתֵר בְּזִכְרוֹן הַחֲנָיוֹת, לֹא בַּמַּסָּעוֹת. גַּם לְפִי מִדְרָשׁ אַחֵר (תנחומא) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהִזְכִּיר הַמַּסָּעוֹת לִקְבֹּעַ לָהֶם שָׂכָר לֶעָתִיד לָבֹא, דִּכְתִיב (ישעיהו לה:א) ״יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר״ וְגוֹ׳, לְפִי זֶה הָיָה רָאוּי לִמְנוֹת הַחֲנָיוֹת.

אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵי אַנְשֵׁי אֱמֶת (זוהר חלק ב קנז.) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהֲלִיכַת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הָיְתָה לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁאָנַס אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַחוֹנֶה בַּמִּדְבָּר הַשָּׁמֵם, שֶׁשָּׁם קָנָה מְקוֹמוֹ מְקוֹם נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְדָרְכוּ שָׁם עֲדַת ה׳ לְהוֹצִיא בָּלְעוֹ מִפִּיו. וְהוּא הַטַּעַם שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל חוֹנִים בְּמָקוֹם אֶחָד שָׁנָה וּבְמָקוֹם אַחֵר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, שֶׁהוּא כְּפִי מַה שֶׁצָּרִיךְ לְבֵרוּר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּמָּקוֹם הַהוּא. וּבֵרוּר זֶה אֵין כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל עֲשׂוֹתוֹ זוּלַת קְדֻשָּׁה הַשְּׁלֵמָה וּבְסוֹד שְׁלֵמוּת מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת וּמַחְבֶּרֶת הַפְּרָטוּת: קְדֻשָּׁה הַשְּׁלֵמָה הִיא הַשְּׁכִינָה וְיִשְׂרָאֵל וְהַתּוֹרָה, וּמַחְבֶּרֶת הַפְּרָטוּת הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת הוּא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּסוֹד ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״ (ישעיהו סג:יא), כִּי הוּא אִילָן שֶׁמִּמֶּנּוּ נוֹצְצוּ נִשְׁמוֹת שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁהָיוּ שָׁם, וְנִסְתַּיְּעוּ בְּעֵזֶר אֱלֹהִי בִּשְׁכוּנַת שׁוֹכֵן הַבִּירָה, וְשִׁבְּרוּ מַלְתְּעוֹת עַוָּל וּבֵרְרוּ בֵּרוּר עָצוּם.

וּכְפִי זֶה תַּכְלִית הַמַּעֲשֶׂה הוּא כְּשֶׁנּוֹסְעִים הָיוּ נוֹסְעִים עִמָּהֶם כָּל הַדּוֹמֶה לְמִין הַקֹּדֶשׁ, לֹא בִּזְמַן הַחֲנִיָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא נַעֲשָׂה עִמּוֹ דָּבָר. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר אֵלֶּה מַסְעֵי – אֵלֶּה פָּסַל כָּל הַמַּסָּעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁאֵין מַסָּע כָּזֶה שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים עִמָּהֶם הוֹן קָדוֹשׁ וְיָקָר שֶׁאֵין עֲרוֹךְ אֵלָיו. וַהֲגַם שֶׁקָּדְמוּ הָאָבוֹת וְדָרְכוּ מְקוֹמוֹת וְעָשׂוּ חֶלְקָם בְּבֵרוּרֵי נִיצוֹצוֹת, לֹא הִגִּיעוּ לְגָדֵר זֶה. וְאָמַר הַכָּתוּב עַצְמוֹ טַעַם עִלּוּי מַסָּעוֹת אֵלֶּה לְפִי שֶׁהֵם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְנִצְרְפוּ בְּכוּר הַבַּרְזֶל שֶׁהִיא אֶרֶץ מִצְרַיִם כָּאָמוּר, וּבָזֶה הָיוּ נִשְׁמוֹתָם רְאוּיִים לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָבוֹאוּ שָׁמָּה. וְעוֹד לְצִבְאוֹתָם שֶׁהִיא שְׁלֵמוּת הַצָּבָא אֲשֶׁר תִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה שֶׁהוּא מִסְפַּר שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וּפָחוֹת מִמִּסְפָּר זֶה אֵינוֹ בְּגֶדֶר הַשְּׁלֵמוּת.

וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה ע״א, מכילתא יתרו) כִּי לְסִבָּה זוֹ לֹא נָתַן ה׳ הַתּוֹרָה לָרִאשׁוֹנִים, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם שְׁלֵמוּת הַצָּבָא שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה הַנִּקְרֵאת צְבָאוֹת. גַּם רָמַז בְּתֵיבַת לְצִבְאוֹתָם הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה עִמָּהֶם. הֲרֵי לְפָנֶיךָ זִכְרוֹן עַם קָדוֹשׁ וְזִכְרוֹן מִסְפָּר הַשָּׁלֵם וְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, וּכְנֶגֶד מַחְבֶּרֶת כְּלָלוּת מִסְפָּר הַשָּׁלֵם אָמַר ״בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״, מֹשֶׁה הוּא מַחְבֶּרֶת מִסְפָּר הַשָּׁלֵם, וְאַהֲרֹן הוּא שׁוֹשְׁבִין הַשְּׁכִינָה הַמַּקְרִיב וּמְיַחֵד אֵלֶיהָ כָּל הָעֲנָפִים כַּיָּדוּעַ בְּסוֹד הַקָּרְבָּן:

אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם. לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי תֵּבַת ״אֵלֶּה״ הִגִּידָה עַל הַמַּסָּעוֹת הַמֻּבְחָרִים וּפָסְלָה מַסָּעוֹת הַגְּרוּעִים, סָמַךְ הַכָּתוּב לְמַאֲמַר ״אֵלֶּה״ מַאֲמַר אֲשֶׁר יָצְאוּ וְגוֹ׳ לְצִבְאֹתָם, לְהָעִירְךָ כִּי הַמֻּבְחָרִים הֵם אוֹתָם שֶׁקָּדְמוּ לַמְּרַגְּלִים, שֶׁהֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאוֹתָם. פֵּרוּשׁ, הַצְּבָאוֹת עַצְמָן, שֶׁיָּצְאוּ לִשְׁלֹל מַסָּעוֹת שֶׁהָיוּ מִזְּמַן הַמְּרַגְּלִים, שֶׁלֹּא הָיוּ לְצִבְאוֹתָם, שֶׁנִּגְזְרָה גְּזֵרָה לָמוּת בַּמִּדְבָּר, וּמֵאוֹתָהּ שָׁנָה עַצְמָהּ מֵתוּ חֵלֶק מֵהֶם וְלֹא הָיָה בַּנִּמְצָא הַצְּבָאוֹת שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם. וְאָמְרוֹ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, פֵּרוּשׁ, הַמַּסָּעוֹת הָיוּ בְּיָדָם, דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ (במדבר ט:כ): ״וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ״ וְגוֹ׳ ״עַל פִּי ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה״, וְסָמַךְ עִמּוֹ אַהֲרֹן שֶׁאַהֲרֹן הוּא הַתּוֹקֵעַ בַּחֲצוֹצְרוֹת לְמַסָּעָם, לָזֶה שִׁתְּפוֹ עִם מֹשֶׁה.

פסוק ב

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה מוֹדִיעֵנוּ הַכָּתוּב בְּמַאֲמָר זֶה, אִם לוֹמַר שֶׁמֹּשֶׁה כְּתָבָם, הֲלֹא כָּל הַתּוֹרָה מֹשֶׁה כְּתָבָהּ וְהַמַּסָּעוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה מִכְּלַל הַתּוֹרָה. עוֹד הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מַסְעֵיהֶם״. עוֹד לָמָּה חָזַר לוֹמַר וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם וְגוֹ׳, וַהֲלֹא כְּבָר אָמַר ״אֵלֶּה מַסְעֵי״ וְגוֹ׳. עוֹד לָמָּה שִׁנָּה, בַּתְּחִלָּה הִקְדִּים לוֹמַר לְמוֹצָאֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ אָמַר לְמַסְעֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּים תֵּבַת לְמַסְעֵיהֶם לְתֵבַת לְמוֹצָאֵיהֶם:

וְנִרְאֶה שֶׁהַכָּתוּב נִתְכַּוֵּן לְהוֹדִיעֵנוּ סֵדֶר כְּתִיבַת הַמַּסָּעוֹת, שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ בְּיוֹם אֶחָד, אֶלָּא עַל זֶה הַסֵּדֶר: שֶׁהִתְחִיל מֹשֶׁה לִכְתֹּב בְּפִנְקָסוֹ בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ – יוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם כָּתַב פָּסוּק ״וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס״ וְגוֹ׳, שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד הַכְּתוּבִים לְפָנֵינוּ עַד תֵּיבַת ״שְׁפָטִים״, וּכְשֶׁחָנוּ בְּסֻכּוֹת כָּתַב פָּסוּק ״וַיִּסְעוּ וְגוֹ׳ וַיַּחֲנוּ בְּסֻכּוֹת״, וּכְשֶׁנָּסְעוּ מִסֻּכּוֹת כָּתַב ״וַיִּסְעוּ מִסֻּכּוֹת״, וּכְשֶׁחָנוּ בְּאֵיתָם כָּתַב ״וַיַּחֲנוּ בְּאֵיתָם״, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ הָיָה כּוֹתֵב כָּל מַסָּע בִּזְמַנּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְעַרְבוֹת מוֹאָב. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ה׳ אֵלָיו שֶׁיְּסַדְּרֵם בַּתּוֹרָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים אֶצְלוֹ, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם – פֵּרוּשׁ יוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְהֵם שְׁנֵי הַכְּתוּבִים מִ״וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס״ עַד תֵּיבַת ״שְׁפָטִים״. וְאָמְרוֹ לְמַסְעֵיהֶם – פֵּרוּשׁ לְסֵדֶר כָּל מַסְעֵיהֶם שֶׁנָּסְעוּ מִיּוֹם צֵאתָם מִמִּצְרַיִם עַד סוֹף הַמַּסָּעוֹת. וְאָמְרוֹ עַל פִּי ה׳ – לוֹמַר שֶׁמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן עַצְמוֹ הָיָה עַל פִּי ה׳, הוּא אָמַר אֵלָיו שֶׁיִּהְיֶה כּוֹתֵב וְהוֹלֵךְ. וְאָמְרוֹ וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ אֵלֶּה הֵם הַמַּסָּעוֹת הָאֲמוּרִים שֶׁכָּתַב מֹשֶׁה לְמוֹצָאֵיהֶם כָּל אֶחָד בִּזְמַנּוֹ וּבִמְקוֹמוֹ, וְזֶה הַעְתָּקָה.

פסוק ג

וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס וְגוֹמֵר. הֻצְרַךְ לוֹמַר זִכְרוֹן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן שְׁתֵּי פְּעָמִים, הֲגַם שֶׁהָיָה יָכוֹל לוֹמַר ״בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם״ וּמוּבָן הַדָּבָר שֶׁבַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מְדַבֵּר הַכָּתוּב, אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״וַיִּסְעוּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן״. אוּלַי שֶׁרָמַז מַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה טו,יא) כִּי חֹדֶשׁ נִיסָן הוּא זְמַן שֶׁמַּזָּלָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד, גַּם זְמַן שְׁלֵמוּת הַהַצְלָחָה בּוֹ הוּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּסְעוּ וְגוֹ׳ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא זְמַן הַעֲמָדַת מַזָּלָם, וְעוֹד לְתוֹסֶפֶת גֹּדֶל הַמַּעֲרָכָה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁהוּא זְמַן מִלּוּי הַלְּבָנָה, וְאָמְרוֹ לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְפִי שֶׁאֵין גֶּדֶר זֶה מוֹרֶה עַל רוּם הַהַצְלָחָה אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בַּחֹדֶשׁ הַמֻּצְלָח.

פסוק ה

וַיִּסְעוּ וְגוֹ׳ וַיַּחֲנוּ בְּסֻכּוֹת. קָשֶׁה, הֲלֹא כְּבָר אָמַר ״וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס״ וְגוֹ׳, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וַיַּחֲנוּ בְּסֻכּוֹת״? וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה מַסָּע אַחֵר בֵּין רַעְמְסֵס לְסֻכּוֹת, וְהוּא מַה שֶׁסָּמַךְ לְ״וַיִּסְעוּ״ ״וַיַּחֲנוּ״, וְזוּלַת זֶה אִם הָיָה מַתְחִיל ״וַיַּחֲנוּ בְּסֻכּוֹת״ אֵין הֶעָרָה לָזֶה, וּכְמוֹ כֵן דִּקְדֵּק בְּכָל הַמַּסָּעוֹת לְהַסְמִיךְ הַחֲנִיָּה לַמַּסָּע (מכילתא שמות יב,לז).

פסוק נב

וְהוֹרַשְׁתֶּם וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּשִׁבְעָה עֲמָמִין (דברים כ:טז) ״לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה״, כָּאן מְדַבֵּר הַכָּתוּב חוּץ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין הַנִּמְצָאִין שָׁם, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ לוֹמַר אֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין.

אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁחוֹזֵר עַל אוּמָּה שֶׁאֵין כֹּחַ בָּהֶם לְהָרְגָם, שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ לְהוֹרִישָׁם וְלֹא יַנִּיחוּ מֵהֶם בָּאָרֶץ.

פסוק נג

וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת וְגוֹ׳ וִישַׁבְתֶּם וְגוֹ׳. רַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁהַמִּצְוָה הִיא ״וְהוֹרַשְׁתֶּם״, אֲבָל ״וִישַׁבְתֶּם״ הוּא הַבְטָחָה. וְרַמְבַּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שֶׁהַמִּצְוָה הִיא ״וִישַׁבְתֶּם״, וּמִכָּאן סָמְכוּ לוֹמַר (כתובות קי.) הַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וְנִרְאֶה פְּשַׁט הַכָּתוּב כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י, מִמַּה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי לָכֶם וְגוֹ׳ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, וְאִם הַיְּשִׁיבָה הִיא הַמִּצְוָה, הָיָה לוֹ לִתְלוֹת בְּעִקַּר הַמִּצְוָה וְלוֹמַר ״כִּי לָכֶם וְגוֹ׳ לָשֶׁבֶת בָּהּ״.

פסוק נה

וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ וְגוֹ׳ וְהָיָה וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה י:) שֶׁאָמְרוּ כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה״ הוּא לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כָּאן נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהֵם יוֹתִירוּ אוֹתָם לְצַד הָרָצוֹן וְהַשִּׂמְחָה בָּהֶם לְצָרְכֵיהֶם, הוּא מְבַשְּׂרָם שֶׁיִּהְיוּ לְשִׂכִּים וְגוֹ׳.

וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֹא מִלְּבַד שֶׁיַּחְזִיקוּ בְּחֵלֶק מֵהָאָרֶץ שֶׁלֹּא זְכִיתֶם בּוֹ, אֶלָּא גַּם חֵלֶק שֶׁזְּכִיתֶם בּוֹ אַתֶּם וִישַׁבְתֶּם בּוֹ, וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל חֵלֶק שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים בּוֹ לוֹמַר ״קוּמוּ צְאוּ מִמֶּנּוּ״. וּפֵרוּשׁ תֵּבַת עַל כְּדֶרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר כ:כד) ״עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי״, ״עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם״ (דברים לב:נא).

פסוק נו

כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, חָשַׁבְתִּי בְּמִצְוָתִי זוֹ לָכֶם, וְאַתֶּם לֹא עֲשִׂיתֶם, וְתִשָּׁאֵר מַחְשַׁבְתִּי עוֹמֶדֶת בְּלֹא קִיּוּם וְקִימָה בָּהֶם.

פרק לד

פסוק יד

כִּי לָקְחוּ מַטֵּה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, נְתִינַת טַעַם לְהַקּוֹדֵם, לָמָּה הִגְבִּיל ה׳ גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ בְּסֵדֶר זֶה, כִּי לָקְחוּ מַטֵּה וְגוֹ׳, אֲבָל זוּלַת זֶה אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה ה׳ מַרְחִיב לָהֶם הַגְּבוּל יוֹתֵר מֵהַגְּבוּלוֹת הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן.

לָקְחוּ נַחֲלָתָם. הֻצְרַךְ לִכְפּוֹל מַאֲמָר זֶה פַּעַם שְׁנִיָּה, לְפִי שֶׁחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לֹא בָּא עִם בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן יַחַד, לָזֶה יִחֵד לוֹ לְקִיחָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּכְפִי זֶה מַאֲמַר לָקְחוּ נַחֲלָתָם חוֹזֵר לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וְלָזֶה הִפְסִיק הַכָּתוּב בְּמַאֲמַר לְבֵית אֲבוֹתָם בֵּין שְׁנֵי הַמַּטּוֹת לַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה. עוֹד יִרְצֶה בְּכֶפֶל הַדְּבָרִים לוֹמַר כִּי מַה שֶׁלָּקְחוּ הוּא כְּפִי נַחֲלָתָם בֶּאֱמֶת, כִּי בָא לָהֶם נַחֲלָתָם שָׁם כְּדִבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ ״בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ״.

פסוק טו

שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וְגוֹ׳ לָקְחוּ וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לוֹמַר שֶׁנַּחֲלָתָם הָיְתָה יַחַד מִמֹּשֶׁה מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳, וְלֹא חִלֵּק מֹשֶׁה חֵלֶק לְכָל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

פסוק יט

לְמַטֵּה יְהוּדָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה נִשְׁתַּנּוּ מַטֵּה יְהוּדָה וּמַטֵּה שִׁמְעוֹן וּמַטֵּה בִּנְיָמִין שֶׁלֹּא הִזְכִּיר נָשִׂיא בָּהֶם. וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹתָם סְמוּכִים לְזִכְרוֹן ״נָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד״ מוּבָן כִּי הֵם נְשִׂיאִים, וּמִשְּׁלֹשָׁה וְאֵילָךְ הֻפְלַג זִכְרוֹן הַנְּשִׂיאוּת וְהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְזָכְרוֹ בְּכָל אֶחָד.

וְרָאִיתִי בְּשֵׁם רַבֵּינוּ נִסִּים גָּאוֹן כִּי בִּיהוּדָה לֹא הֻצְרַךְ, כִּי יָדוּעַ כָּלֵב לְנָשִׂיא. שִׁמְעוֹן לֹא הָיָה רָאוּי לְנָשִׂיא מִשּׁוּם מַעֲשֵׂה זִמְרִי, בִּנְיָמִין אֱלִידָד זֶה אֶלְדָּד וּכְבָר זָכָה לִנְבוּאָה (במדבר יא:טז-כט), וְהוֹרָדָה הִיא לוֹ לִקָּרוֹת נָשִׂיא, עַד כָּאן.

וְאֶפְשָׁר עוֹד לוֹמַר, כִּי לֹא יִחֵס נְשִׂיאוּת לְכָלֵב עַל יְהוּדָה מִשּׁוּם כְּבוֹד מַלְכוּת שֶׁעוֹמֶדֶת מִמֶּנּוּ, וּכְמוֹ כֵן לְבִנְיָמִין מִשּׁוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ מַתְחֶלֶת הַמַּלְכוּת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא שָׁאוּל אִישׁ יְמִינִי, וְשִׁמְעוֹן טַעְמוֹ נָכוֹן כְּדִבְרֵי גָּאוֹן.

פרק לה

פסוק ב

וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁצִּוָּה ה׳ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַלְוִיִּם חֵלֶק וְנַחֲלָה בָּאָרֶץ, אֲבָל בְּתוֹרַת חֶסֶד יִתְּנוּ לָהֶם מַתְּנַת חִנָּם מִמַּה שֶׁהִגִּיעָם, כְּדִין שֶׁמְּפַרְנְסִים מִי שֶׁהִשִּׂיגָה (אולי צריך לומר שלא השיגה) יָדוֹ, וְהוּא מַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר עָרִים לָשָׁבֶת, פֵּרוּשׁ לְצַד הַהֶכְרֵחַ לָשֶׁבֶת בָּהֶם וְגוֹ׳, וְלָזֶה כָּפַל לוֹמַר אַחַר כָּךְ וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת, לְהָעִירְךָ כִּי מַאֲמַר ״לָשָׁבֶת״ רִאשׁוֹן הִיא טַעַם הַנְּתִינָה, וּמַאֲמַר ״וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת״ הוּא לוֹמַר לְךָ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִישִׁיבָה. וְרַזַ״ל אָמְרוּ (מכות יב.; ערכין לג.) שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁהֶעָרִים יִהְיוּ לִישִׁיבָה, שֶׁאֵין עוֹשִׂין עִיר מִגְרָשׁ.

פסוק ג

וּלְכֹל חַיָּתָם. פְּשַׁט הַכָּתוּב הוּא לְכָל צָרְכֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר וְכָלוּל הוּא בִּכְלַל רְכוּשָׁם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת (מכות יב.) פֵּרְשׁוּ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁלֹּא נִתְּנוּ אֶלָּא לַחַיִּים וְלֹא לִקְבוּרָה, שֶׁאֵין קוֹבְרִין בָּהֶם אֶלָּא הָרוֹצֵחַ שֶׁבָּא בּוֹ מַאֲמַר ה׳ כִּי שָׁם תִּהְיֶה קְבוּרָתוֹ. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קָשֶׁה תֵּבַת ״וּלְכֹל״, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּא מַאֲמַר ״וּלְכֹל חַיָּתָם״ אֶלָּא לְמַעֵט קְבוּרַת מֵתִים, ״לְחַיָּתָם״ הָיָה לוֹ לוֹמַר, כִּי ״וּלְכֹל״ מַשְׁמַע שֶׁמְּרַבֶּה בְּתַשְׁמִישֵׁי הַמִּגְרָשׁ, וּמַה גַּם בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו ״וּלְכֹל חַיָּתָם״ רִבּוּי. וְרָצָה לוֹמַר ״וּלְכֹל״ רִבּוּי, וְהִשְׂכִּילוּ שֶׁהַמִּעוּט הוּא הַנִּשְׁמָע מִתֵּבַת ״חַיָּתָם״ עַצְמָהּ, אוֹ לְפִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְמַעֵט הַקְּבוּרָה הֻצְרַךְ לְרַבּוֹת כָּל חוּץ מִמֶּנָּה, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב וּלְכֹל מִין תַּשְׁמִישׁ שֶׁהוּא לַחַיִּים. הָא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא מִעֵט אֶלָּא לִקְבוּרָה, וְאִם הָיָה אוֹמֵר ״לְחַיָּתָם״ הָיָה נִשְׁמָע שֶׁמִּעֵט כָּל שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ חַיָּתָם לְגַמְרֵי, וְיִכָּנְסוּ בְּגֶדֶר הָאִסּוּר דְּבָרִים אֲחֵרִים לְבַד הַקְּבוּרָה.

פסוק ו

וְאֵת הֶעָרִים וְגוֹ׳ אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט. מִכָּאן מַשְׁמַע כִּי הַשֵּׁשׁ עָרֵי מִקְלָט הֵם לַגּוֹלִין וְלֹא לַלְוִיִּם, וּמֵאָמְרוֹ בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה שֶׁאָמַר כָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה, מַשְׁמַע שֶׁלִּזְכוּת הַלְוִיִּם הֵם גַּם הַשִּׁשָּׁה. וְנִרְאֶה כִּי נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה לָתֵת זְכוּת שָׁוָה לְיִשְׂרָאֵל הַגּוֹלִין וְלַלְוִיִּם, שֶׁיַּד כֻּלָּן שָׁוֶה, לָכֵן בְּפָסוּק רִאשׁוֹן אָמַר זְכוּת לַגּוֹלִין שֶׁיִּהְיוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט לָהֶם לָדוּר בָּהֶם, וּבְפָסוּק שֵׁנִי נָתַן זְכוּת לַלְוִיִּם, הָא לָמַדְתָּ שֶׁהֵם שֶׁל לְוִיִּם וְהֵם שֶׁל הַגּוֹלִין וְאֵין הַגּוֹלִין מַעֲלִין שָׂכָר, וְכֵן הֶעֱלוּ בְּסוֹף הַגּוֹלִין (מכות יג.) לְכָל הַסְּבָרוֹת. וְסוֹבֵר אֲנִי שֶׁבֶּן לֵוִי נִדְחֶה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַגּוֹלֶה, אִם רַבּוּ הָרַצְחָנִים וְהֻצְרְכוּ לְשֵׁשׁ עֲיָירוֹת יִדָּחוּ הַלְוִיִּם מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי הִקְדִּים הַכָּתוּב זְכוּת לַגּוֹלִין.

פרק לו

פסוק ה

וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁצִּוָּה אוֹתָם עַל פִּי ה׳ שֶׁצִּוָּהוּ לֵאמֹר לְיִשְׂרָאֵל, וּמַה צִּוָּה? ״כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁבָּאָה הַמִּצְוָה מֵה׳ שֶׁטַּעֲנָתָם וְדִבְרֵיהֶם אֱמֶת, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת בְּנֵי יוֹסֵף.

פסוק ו

זֶה הַדָּבָר. אָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת בָּבָא בַּתְרָא (קכ.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: בְּנוֹת צְלָפְחָד הוּתְּרוּ לִנָּשֵׂא לְכָל מִי שֶׁיִּרְצוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם״, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״אַךְ לְמִשְׁפַּחַת אֲבִיהֶן״ וְגוֹ׳ – עֵצָה טוֹבָה וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר, פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁקָּדַם וְאָמַר ״כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דּוֹבְרִים״ שֶׁהַדִּין עִמָּם, וְחָזַר וּפֵרַשׁ שֶׁדִּין זֶה שֶׁל בְּנוֹת צְלָפְחָד לֹא נִכְלַל בְּגֶדֶר גְּזֵרַת מִשְׁפָּט זֶה, וְהוּא אָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לִבְנוֹת צְלָפְחָד שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדָם לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״זֶה״ לוֹמַר וְלֹא אַחֵר, שֶׁלֹּא עָשָׂה ה׳ מַעֲלָה זוֹ בְּרִשְׁיוֹן זֶה אֶלָּא לָהֶם, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ בְּנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר שֶׁאֵין לְתֵבַת ״לֵאמֹר״ מַשְׁמָעוּת, וּלְדַרְכֵּנוּ יְכַוֵּן לוֹמַר כִּי בָא הָאֱלֹהִים בְּמַאֲמָר זֶה לְרוֹמֵם כְּבוֹדָם.

פסוק ט

וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁכָּפַל הַמַּאֲמָר עַצְמוֹ שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״וְלֹא תִסֹּב״ וְגוֹ׳, לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּסָמוּךְ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא עֵצָה טוֹבָה, בָּא מַאֲמָר שֵׁנִי לְחִיּוּב לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲלֵיהֶם בָּאָה מִצְוַת ״וְכָל בַּת יוֹרֶשֶׁת״ וְגוֹ׳ הָאֲמוּרָה קֹדֶם לָזֶה.

פסוק י

כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב מַאֲמָר זֶה מִסֵּדֶר הָרָגִיל שֶׁמַּקְדִּים הַמַּעֲשֶׂה וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה״, וְכָאן הִקְדִּים מַאֲמַר כַּאֲשֶׁר וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ אָמַר כֵּן עָשׂוּ?

וְנִרְאֶה כִּי לְפִי שֶׁה׳ עָשָׂה לָהֶם יִתְרוֹן לִבְנוֹת צְלָפְחָד וּמַעֲלָה וְהִתִּיר לָהֶם לִנָּשֵׂא לְכָל אָדָם וְהוֹצִיאָם מִכְּלַל מִצְוָה הַכְּלָלִית, בָּא הַכָּתוּב לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁהֲגַם שֶׁה׳ עָשָׂה הַבְּחִירָה בְּיָדָם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא עָשׂוּ אֶלָּא כְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ לְעַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר צִוָּה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כַּמִּצְוָה הַכְּלָלִית כֵּן עָשׂוּ וְלֹא כָּרִשְׁיוֹן שֶׁנָּתַן לָהֶם. וְלָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״וַיַּעֲשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר צִוָּה״ יִהְיֶה נִשְׁמָע שֶׁהַהוֹדָעָה בָּאָה לוֹמַר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ, וּמוֹדִיעַ בְּמַאֲמַר ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ כַּסֵּדֶר הָרָגִיל לוֹמַר, אֲבָל מֵאָמְרוֹ בַּתְּחִלָּה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְאַחַר כָּךְ הוֹדָעַת הַמַּעֲשֶׂה, זֶה יַגִּיד כִּי לֹא בָּא לְהוֹדִיעַ הַמַּעֲשֶׂה אֶלָּא לִשְׁלֹל רִשְׁיוֹן הֵפֶךְ מִצְוָה הַכְּלָלִית, וְהָבֵן:

חסלת פרשת מסעי, סליק ספר במדבר