משנה תורה, הלכות קרבן פסח

פרק א

(א) מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁחֹט אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ נִיסָן אַחַר חֲצוֹת. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים אוֹ מִן הָעִזִּים בִּלְבַד זָכָר בֶּן שָׁנָה. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה חַיָּבִין בְּמִצְוָה זוֹ:

(ב) ומִי שֶׁבִּטֵּל מִצְוָה זוֹ בְּזָדוֹן וְעָבַר יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וְלֹא הִקְרִיב וְהוּא לֹא טָמֵא וְלֹא בַּדֶּרֶךְ רְחוֹקָה הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת. וְאִם בִּטְּלָהּ בִּשְׁגָגָה פָּטוּר:

(ג) אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֶלָּא בַּעֲזָרָה כִּשְׁאָר הַקָּדָשִׁים. אַף בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת לֹא הָיוּ מַקְרִיבִין אֶת הַפֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד [ב.] וְכָל הַמַּקְרִיב אֶת הַפֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד לוֹקֶה [ג.] שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז ה) "לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט בְּבָמַת יָחִיד אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמוֹת:

(ד) שְׁחִיטַת הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת. וְאִם שְׁחָטוֹ קֹדֶם חֲצוֹת פָּסוּל. וְאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ אֶלָּא אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. אַחַר שֶׁמַּקְטִירִין קְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְאַחַר שֶׁמֵּיטִיבִין אֶת הַנֵּרוֹת מַתְחִילִין לִשְׁחֹט אֶת הַפְּסָחִים עַד סוֹף הַיּוֹם. וְאִם שְׁחָטוֹ אַחַר חֲצוֹת קֹדֶם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כָּשֵׁר וְיִהְיֶה אֶחָד מְמָרֵס בְּדַם הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּזָּרֵק דַּם הַתָּמִיד וְאַחַר כָּךְ יִזְרֹק דַּם הַפֶּסַח אַחֲרָיו. וְאִם נִזְרַק דַּם הַפֶּסַח קֹדֶם דַּם הַתָּמִיד כָּשֵׁר:

(ה) הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח בִּזְמַנּוֹ וְהָיָה לוֹ כְּזַיִת חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יח) "לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי". שֶׁלֹּא יִזְבַּח הַפֶּסַח וְהֶחָמֵץ קַיָּם. אֶחָד הַשּׁוֹחֵט וְאֶחָד הַזּוֹרֵק אֶת הַדָּם וְאֶחָד הַמַּקְטִיר אֶת הָאֵימוּרִין אִם הָיָה בִּרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶם אוֹ בִּרְשׁוּת אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁאוֹכְלִין פֶּסַח זֶה כְּזַיִת חָמֵץ בִּשְׁעַת הַקְרָבָתוֹ הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וְהַפֶּסַח כָּשֵׁר:

(ו) דַּם הַפֶּסַח טָעוּן שְׁפִיכָה כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. וְאַחַר שֶׁשּׁוֹפְכִים דָּמוֹ מַפְשִׁיטִים אוֹתוֹ וְקוֹרְעִין אֶת בִּטְנוֹ וּמוֹצִיאִין אֶת אֵימוּרָיו וּמַקְטִירִין אוֹתָן חֲלָבִין כָּל זֶבַח וְזֶבַח לְבַדּוֹ. וּבַעַל הַזֶּבַח נוֹטֵל פִּסְחוֹ עִם הָעוֹר שֶׁלּוֹ וּמֵבִיא לְבֵיתוֹ לִירוּשָׁלַיִם וְצוֹלֵהוּ וְאוֹכֵל לָעֶרֶב:

(ז) הַמַּנִּיחַ אֵימוּרִים וְלֹא הִקְטִירָן עַד שֶׁלָּנוּ וְנִפְסְלוּ בְּלִינָה הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יח) "לֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר". וְאַף עַל פִּי שֶׁעָבַר אֵינוֹ לוֹקֶה לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה:

(ח) וּמַקְטִירִין חֶלְבֵי פְּסָחִים כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שֶׁהֲרֵי חֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל אִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּחל אֵין מַקְטִירִין חֶלְבֵי חֹל בְּיוֹם טוֹב:

(ט) הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב ו) "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל". קָהָל. וְעֵדָה. וְיִשְׂרָאֵל. וְאֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשִׁים בְּנֵי אָדָם בְּכָל כַּת וְכַת: