משנה כתובות

פרק א

(א) בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי. שפעמים בשבת בתי דינין יושבין בעיירות ביום השני וביום החמישי שאם היה לו טענת בתולים היה משכים לבית דין:

(ב) בתולה כתובתה מאתים. ואלמנה מנה בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן מאתים. ויש להן טענת בתולים. הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד. כתובתן מאתים. ויש להן טענת בתולים:

(ג) הגדול שבא על הקטנה. וקטן שבא על הגדולה. ומוכת עץ. כתובתן מאתים. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים מוכת עץ כתובתה מנה:

(ד) בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנשואין כתובתה מנה. ואין להם טענת בתולים. הגיורת והשבויה והשפחה. שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו. יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד. כתובתן מנה. ואין להם טענת בתולין:

(ה) האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים. אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה. אחת אלמנת ישראל. ואחת אלמנת כהן. כתובתן מנה. בית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז. ולא מיחו בידם חכמים:

(ו) הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים. היא אומרת משארסתני נאנסתי ונסתחפה שדך. והלה אומר לא כי אלא עד שלא ארסתיך. והיה מקחי מקח טעות. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין. אלא הרי זו בחזקת בעולה עד שלא תתארס והטעתו עד שתביא ראיה לדבריה:

(ז) היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. ורבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין. אלא הרי זו בחזקת דרוסת איש. עד שתביא ראיה לדבריה:

(ח) ראוה מדברת עם אחד בשוק אמרו לה מה טיבו של זה. איש פלוני וכהן הוא. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. ורבי יהושע אומר. לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר. עד שתביא ראיה לדבריה:

(ט) היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו של עובר זה. מאיש פלוני וכהן הוא. רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת. רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין. אלא הרי זו בחזקת מעוברת לנתין ולממזר עד שתביא ראיה לדבריה: