מגיד דבריו ליעקב

הקדמה

יראת הרוממות ואהבת המלך מלכי המלכים הקב"ה יתברך ויתעלה זכרו לעד לנצח נצחים הוא ראוי ונכון שיהיה תקועה בלב ישראל קדושים משרתי עליון שהם עמו ונחלתו נחלת יעקב בלי מצרים כי הם דבוקים בו ית' הבב"ת והוא דבוק בהם כי הם המעט שהם ממעטין ומקטינים א"ע ומאן דאיהו זעיר וכו' ועלינו לשבחו ולפארו ולרוממו ולברכו על התורה תחלה וקדומה אלפים אלוף חכמ"ה אלוף בינ"ה יתירה נודעת לנו ע"י משה נביאו נאמן ביתו ע"ה ולאורה נסעה ונלכה באור ה' למען היותנו מקושרים בו ית' אהבה עזה ועצומה וזכרו לא יסוף מזרעינו עד סוף כל הדורות ועד בכלל כל השרשים כולם כי הוא מסבב כל עלמין וכו' ותחות כל עלמין כאשר נראה בחוש בכל דור ודור אשר הוא ית' לנו מעיר לעזור ע"י הנביאים ואנשי כנה"ג ותנאים ואמוראים והגאונים וגאוני הזמן ומורה דרך ישכון אור עליון מלמעלה למטה מטה כמאמרם ז"ל אין לך יום שקללתו וכו' אמנם יתרון אור מן החושך ואמת מארץ תצמח ובגודל חשכת גלותינו לא עזבנו אלהינו והאיר אל עבר פנינו אורה זו תורה הקדומה ועלומה וסתומה ומופלא ומכוסה שכיסן עתיק יומין עד עת בא דברו אמרת ה' צרופה על ידי בוצינא קדישא התנא האלקי רשב"י זלה"ה בספר הזהר וז"ח ותיקוני זהר שמזהיר כברק לעיינין עיני העדה הם החכמים החכמה תחיה בעליה לחיותינו כיום הזה ע"י האלקי מוהר"ר משה קורדווירא אשר כל סתום לא עממהו והגדיל עצה והפליא תושיה לגלות כל ר"ז דא או"ר הזהר הנ"ל בביאורו בספר הפרדס ושאר ספרים הקדושים ולימד דעת את העם לידע ולהודיע ולהודע שהוא האל ית' מרוחק ונעלה מאוד ממדת הברואים ומזהיר ומשמר ומרחק מאוד מן ההגשמה ח"ו בחכמה זו כי הם רק שכליים ואורות עליונים וחיות אלהותו ית' כאשר רוח ה' דיבר בו כי חכמת אלקים בקרבו. כאשר עלה ארי' ומשבחו בשבח המגיע לכתבים כתבי קודש האלקי ר' יצחק לוריא זלה"ה דנהירין לי' שבילין דרקיע ואזן וחקר תיקו"ן בכתב יוש"ר דברי אמת תורת אמת היתה בפיהו לבאר הכל בפרטות את הכל עשה יפה בעתו עת לכל חפץ ה' בידו הצליח. אמנם כן הרב הקדוש האר"י זלה"ה בהיותו צריך להרחיב ביאור כל דבר דיבור על אופניו בפרטי פרטיות כל עולם ועולם בפ"ע. ומדה נכונה המכונה בשם פרצופים אשר הם דרושים נחמדים וארוכים מאוד אשר יכלה הזמן וכו' כאשר מבואר בהקדמת סה"ק עץ חיים שהוא רק ראשי פרקים כמציץ מן החרכים ומגלה טפח ומכסה אלפים אמה לא היה יכול עוד להרחיב הדיבור בהרחקת ובהפשטת הגשמיות ממנו ית' ומה גם שלא היה לו מן הצורך כי גילה זאת רק לתלמידיו הקדושים שהיו כבר ממולאים חכמה ובינה יתירה ולמדו דעת מספריו הקדושים של האלקי מוהרמ"ק זלה"ה. והנה בעו"ה רבו כמו רבו הדורות מטה מטה ונתמעטו הלבבות וכמעט נשכח חכמה זו רק אצל מעט מזעיר יחידי סגולה וגם מהם שתו בצמא דברי האר"י זלה"ה. רק דברים כפשטן ואחזו ותפסו בו מדה כמדתו טפח הנ"ל ע"מ להטפיח ומטפח ועולה על דעתו דעת עליון ואין אתו יודע עד מ"ה כמאמרם ז"ל בס"י ע"ס בלי מ"ה ר"ל שהם רק חיות אלוהות כי השליכו אחרי גיוום ספרים קדמונים הנ"ל. עד אשר בחמלת ה' עלינו האיר אור ישרא"ל ה"ה הרב אלקי הקדוש מוהר"ר ישראל בעש"ט ותלמידיו הקדושים אשר נתאבקו בעפר רגליו לשתות בצמא את דבריו דברי אלקים חיים כי הוא גילה מקור יקר תפארת חכמה זו על כל קוץ וקוץ תלי תילין של הליכות עולם העליון והתאחדותה בעולם התחתון בכל תנועה והילוך ודיבור ועובדא כמאמרם ז"ל על חנוך שהיה תופר מנעלים ועל כל תפירה היה אומר ליקב"הו כאשר יבא ביאורו בפנים בזה הספר אי"ה כאשר הרבה מדבריו הקדושים הובאו ביתה יוסף בספרים אשר חוברו יחדיו הם דברי קדשו של כבוד הרב הגאון קדישא ופרישא מוהר"ר יעקב יוסף הכהן נ"י והן אמת כי יראתי לגשת אל הקודש פנימה להעלות על מזבח הדפוס דברי קדשו של אדומ"ו האלקי הקדוש מו' דוב בער בעה"מ זללה"ה כי הם דברים שעומדים ברומו של עולם ומילין לצד עילאה ימלל אשר לאו כל מוחא סביל דא ובדבריו הקדושים רמוזים הבנת כמה מאמרים מע"ח ומכוונת האר"י זלה"ה ומזוהר כידוע לכל שומע אמרותיו הנעימים למאות ולאלפים מגדולי עולם ונכנסו דבריו בלבם כאש בוערת ונתלהב נפשם לעבודת הבורא כי החיבור הוא רק כטיפה מן הים מגודל חכמתו אשר יום ליום יביע אומר כמבוע מים חיים בקדושה ובטהרה ובפרישות מן האשה כמה שנים ומי יוכל לספר גודל שבח מעלת קדושת הרב אדומ"ו אשר לא יאומן כי יסופר מופתים נפלאים אשר תפלתו ודיבורו היה נשמעת והקב"ה גוזר והוא מבטל ועליו נאמר ותגזור אומר וכו' אשר עינינו ראו ולא זר גודל השגת מדרגתו גבוה מאוד והיה עניו ושפל ברך והיה יראת ה' תמיד על פניו וכבוד ה' חופף עליו כל היום ולפעמים היה מדבר ואומר משבח הרב המובהק מוהר"י בעש"ט הנ"ל ושמעתי מפיו הקדוש מה אתה מתמה שהיה לו גילוי אלי' ועוד מדריגות גבוהות מאוד והתחיל לרמז מהות מדרגות גילוי אלי' וכמה בחי' יש בזה גבוה מעל גבוה. ופ"א שמעתי מפיו הקדוש ממש שהבעש"ט זלה"ה למד אותו שיחת עופות ושיחת דקלים וכו' וגם למד עמו סודות שמות הקדושים ויחודים וגם ספר מעין חכמה למד אותו ואמר לו פי' על כל תיבה וגם הראה לי בספר רזיאל אותיות וכתב מלאכים ואמר שלמד אותו כל זה כי כל מלאך יש לו תמונת אותיות א"ב משונה מחבירו לפי מדתו וערכו ומאיזה עולם הוא והמ"י. וגם הראה לי בספר הנ"ל כמה שמות מלאכים ואמר לי ממש שע"י שמות אלו ידע הבעש"ט בכל חודש ניסן בכל שנה איזה ממונה ממנים על העולם בכדי לידע איך להתנהג עמו ועל ידו. ושאלתי אותו ולמה בר"ח ניסן והשיב מפני שהוא ר"ה למלכים ואמרתי לו הלא אדומ"ו אמר לי שלימד אותו כל דבר בוודאי ידוע ג"כ לאדומ"ו והשיב למה לא יהיה זה ידוע לי רק שצריך לעשות לזה כמה יחודים ומגודל ענותנותו לא רצה לדבר ממדריגות עצמו כלום. ושאלתי אותו למה אדומ"ו אינו רוצה לגלות מדרגתו והלא הבעש"ט זלה"ה גילה מדריגתו והשיב שהוא ג"כ לא גילה רק אפס קצהו ומגילוי אליהו לא גילה רק אפשר קודם מותו. רק אני השגתי זה ב"ה בבואי אליו. וכמה מעשיות קצרה היריעה מהכיל והשם יודע שהאמת אתי והעד שאני כותב דברי אלה על ספר חיבור הקדוש הזה וכתבתי כל זאת למען דעת כל עם ד' שאף בגלות המר הזה ובארץ טמאה הזאת לא עזבנו אלהינו ושלח לנו צדיקים גדולים חקרי לב להחיותינו כיום הזה ובודאי יש תמיד צדיקים אשר עליהם כל בית ישראל נשען ולמען יאמינו בה' ובעבדיו הקדושים. כלל הדברים שבגלל הדבר הזה לא מצאתי ידי ורגלי להכניס א"ע בהדפסת הספר הקדוש הזה אפי' לכתוב דברים כאלו היה רחוק מאוד בעיני כי הם חכמות ראמות עד דלא יכיל למללא בפומא כי הם כהררים התלוים בשערה ע"ד נודע בשערים בעלה בשיעורא דלבא והמ"י. וכ"ש להביא בכתב עט סופר. יושר אמרי שפר ואמר לי שאל זה כיון התנא (אבות ו, א) ר' מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו נקרא וכו' עד ומרוממתו על כל המעשים. והקשו המפרשים שבתחלה כולל דרך כלל זוכה וכו' ולבסוף אצל ולא עוד פורט כל המעלות שמנה והולך. אך הענין מובן שכשהוא עוסק בתורה לשמה ולא לשום ד"א נמצא הוא מדובק עם כל חיותו ומדותיו להתורה שהיא חכמתו ית' וזוכה לחכמת אלקות ראמות עד מאוד עד דלא יכיל למללא כנ"ל ובודאי א"א לפורטם ולהביאם בכתב וזהו זוכה לדברים הרבה היינו חכמות עליוני' כנ"ל בכל תנועה והילוך ובכל דבר שרואה וכל זה אינו משיג כ"א הוא עצמו. אמנם יש עוד מעלות רבות ומשובחות הנראות ממנו לכל אדם לעד על חכמתו הצפונה בלבו הנ"ל וזהו ולא עוד אלא וכו'. וכ"ז ראינו בחוש כל המעלות שמונה התנא היה כולם באדומ"ו זלה"ה כידוע ומפורסם לכל יודעו ומכירו מפני שעסק בתורה לשמה ופעם א' שאל אותי אדומ"ו זלה"ה למה אין אני כותב מה שאני שומע והשבתי לו התשובה כנ"ל גם אמרתי כי ראיתי כותבי כתבים ומקצרים מאוד מכוונת אדומ"ו ולפעמים אינם מבינים וכותבים לפי הבנתם ואמר לי אעפ"כ איך שיהיה נכתב הכל טוב למען היות למזכרת לעבודת הבורא ב"ה ואמרתי לו ולמה אדומ"ו רוצה וחושק לזה כך אמר לי וכי קטן בעיניך דבר שביקש דוד המלך ע"ה (תהלים סא, ה) "אגורה באהליך עולמים" ר"ל בב' עולמות (יבמות צו, ב) ואע"פ כן לא רציתי לכותבן וכ"ש עתה להעלותן על הדפוס מנעתי זה כמה [זמנים] מחמת כל הטעמים הנ"ל ומה גם שהם ילקוטים מכמה כותבים שלקטו אחרי האמרים ולא היו מסודרים יפה בלשון מסודר ומה גם מחמת חביבתן היו מועתקים כמה פעמים והיו משובשים מאוד וחסרים באיזהו מקומן ואם באתי להגיה כחשקי ורצוני הייתי מוכרח לכותבו הכל מתחלה כחדשה והיה קשה עלי הדבר הזה מאוד אמנם אחרי ראותי עזרת ה' בגבורים בגבורה של תורה אור הנדפסים על ידינו אחר השלמת הדפסת ספר הזהר ותיקוני זהר וספר יצירה עם פי' שושן סודות והוא מתלמידי הרמב"ן זללה"ה ה"ה ספר תולדות יעקב יוסף וספר בן פורת יוסף עם האגרת של הרב הבעש"ט זללה"ה חיבוריו הקדושים של כבוד הגאון החסיד וקדוש מוהר"ר יעקב יוסף כ"ץ הנ"ל אמרתי בודאי הוא כהיום עת רצון לזכות עם ה' בדברים הקדושים כאלו וראיתי מעשה ונזכרתי גודל חשקת ורצון אדומ"ו שהיה לזה כפי דברים הנאמרים אלי כנ"ל ואזרתי כגבר חלצי ואנה ה' לידי כמה כתבים מכמה כותבים והעיקר מועתק מכתיבת יד הרב המופלג וחסיד ועניו הישיש מוהר"ר זאב וואלף מק"ק הראדנא הגדולה דמדינת ליטא והגהתי ומצאתי טעמים מוטעמים מתוקים מדבש אמרי נועם אשר זכרתים עוד רק לא היו באפשרי לכותבם מחדש ולסדרם בלשון מסודר כנ"ל ומן השמים סייעוני וזרזני לזה ונחלמה חלום בלילה אחד אני ושותפי הרבני ומופלג הישיש מוהר"ר שמעון נ"י לזרז אותנו בדבר זה כי שותפי הנ"ל זרזוני לזה והפציר בי זה כמה וברוך ה' אשר הפליא לעשות עמנו וזכינו להשלים ולגמור את החיבור הטהור והקדוש הזה בכי טוב.

הלא כה דברי זעירא דמן חברייא כעבד לפני המלך וש"ב של אדומ"ו הרב' בעל המחבר זלה"ה

שלמה במוהר"ר אברהם מלויצק

ולע"ע מתגורר פה ק"ק קארעץ

הקדמה שני׳ ומפתח הספר

והנה נא הואלתי לדבר. וחיילים אגבר. ראיתי להקדים. דברי דודים על אדני פז ה״ה דברי אדומ״ו בעה״מ מיוסדים. כפי שקבלתי ממנו דבריו הנחמדים. לרעים ואהובים המה היהודים. אשר בה׳ ובתורתו דבקים ואחודים. להיות לחיבור הטהור והקדוש הזה כמפתח וכמה מאמרים סתומים יפתח. ולא יהיה כספר החתום. נעול וסתום. למען דלא עייל ונפיק. קול דודי דופק. כמאמרם ז״ל בזהר אר״ש אלעזר ברי אעביר ידך על פומוי דלא רגיל בהאי. לרוות צמאונם בשים שכלם ועיונ׳ ראשית אונם.

תחלת הכל ראוי לדעת שמכה״כ ולית אתר פנוי מיני׳ והוא בתוך עלמין וכו׳ ודבר זה נראה בחוש בכל דבר כי בכל מקום יש חיות הבורא ב״ה כי בודאי יהיה בדבר ההוא טעם או ריח או מראה או אהבה. ר״ל שהוא דבר נאהב או דבר נורא או דבר מפואר וכן שארי מדות וכאשר נפשיט אותה מן הגשמיות ונחשוב רק רוחניות לבד כגון הטעם או הריח וכיוצא בו כנ״ל בעצמו בוודאי נראה בחוש שהוא דבר הבלתי מורגש בידים ועיני בשר רק שהוא נרגש בהשגה לחיות ונשמת אדם לבד א״כ בוודאי הוא דבר רוחני וחיות הבורא ית׳ השוכן בדבר המוגשם הזה כנשמה בגוף וכן הוא בכל דבר ובכל תנועה כמ״ש בחו״ה כי כל תנועותיך נקשרת בחפץ הבורא ע״כ. ובכולם הם נצוצי חיות נמשכין מהבורא יתברך שהוא צרו״ר החיים ואו״ר החיים ומקו״ר החיים וח״י החיים וממנו ית׳ נמשך חיות בכל דבר מרום המעלות עד למטה בתחתונים. וזהו צימצם שכינתו ית׳ ששוכן בתחתונים. וכל ניצוץ הוא נלקח מעולם שלו דר״מ דבר של אהבה אהבה שבו הוא נלקח מעולם האהבה ר״ל שבוודאי יש מקור ושורש שממנו נלקח האהבה לכל דבר שיש בו אהבה ונאמר לקרב אל השכל קצת מהות השורש נחשוב ברוחניות שורש האהבה עצמה כנ״ל. נראה בחוש שהוא רק חיות הבורא ית׳ שנתצמצם כ״י שיהי׳ מושג בבחי׳ אהבה כי בוודאי יש חיות ורוחניות שאינו מושג בבחי׳ אהבה רק בבחינה אחרת כגון בבחינת יראה או התפארות ושארי מדות כי בוודאי כולם הם חיות ורוחניות כנ״ל רק שכ״א אינו מושג כמו חבירו כי נתצמצם בצמצום אחר ר״ל בהשגה אחרת אבל בפנימיותם העצמיית כולם שווים שהם חיות ורוחניות כנ״ל כי כולם נמשכים משורש א׳ אשר שם אין שום התחלקות כלל וזהו שאמר בת״ז ובה מתחזיין כל דיוקנין עילאין פי׳ ע״י צמצום ההשגה הנ״ל כי בחי׳ נוקבא לגביה דלעיל שמקבלת מן שורש השרשים והמ״י. ולזה נקראין עולמות ר״ל שחיות הבורא הוא מתעלם ונתצמצם בהשגה זו וג״כ נקרא מדות ע״ש שהם משוערים ומושגים בשיעור ומדה זו ולא באחרת ובאמת כ״א כלולה מכולם כי תחלת המחשבה משור״ש השרשי״ם הי׳ למען חסד״ו ית׳ להטיב לברואים והוצרך כ״י לצמצם ולהמשיך למדה זו רק כמין קו וניצוץ והוא החיות והתפארות הבורא כ״י ע״ד ויפח באפיו כל הנופח מעצמותו הוא נופח רוח חיים רק שהיה באפשרי להמשך עד בלי די ע״ד קול גדול ולא יסף אשר אין זה המכוון והוצרך לנצח שיתגלה הוד״ו ית׳ ושיהי׳ מקושר במדה והשגה זו הגם שהדברים עמוקים מאוד וצריכים ביאור רחב איך הוא בכל עולם כי גבוה מעל גבוה שומר. אמנם כן באתי בקצרה רק להעיר אוזן לשמוע בלימוד החיבור הקדוש הזה. נחזור לענינינו כי אין לך דבר שאין לו שורש למעלה כנ״ל וזהו שיש בלשון הקודש מקור פועל ונפעל ר״ל כי המקור הוא שורש הדבר כנ״ל ופועל ר״ל האדם הפועל הוא ממשיך מן המקור ושורש הנ״ל ונפעל הוא הדבר שנמשך מן המקור ושורש הנ״ל ד״מ שמחה יש עולם השמחה כנ״ל ר״ל חיות הבורא ית׳ הנישג במדת השמחה והוא המקור והאדם השמח הוא פועל וממשיך עליו מעולם השמחה הנ״ל בעת הזאת כי מקודם לא היה שמח והשמחה עצמה של האדם הוא הנפעל כנ״ל נמצא כשהאדם הוא נלבב ועיני שכל לו הגם שהניצוץ שרואה לפי הנראה בעיני בשר הוא קטן הכמות אמנם כשיפשיט אותה מן הגשמית המלובש בתוכה ויצייר בשכלו שהוא רק חיות אלקות הנלקח משורש העליון כנ״ל אזי בוודאי יהי׳ אורה וחיותה רב ועצום עד אין קץ כי ברוחניותה וחיותה היא דבוקה למקור. ויראה בכל דבר שורשה ומקורה העליון וא״ל שז״פ הפסוק שוש אשיש בה׳ ר״ל שוש הוא מקור אשיש בה׳ ר״ל כשאשיש בה׳ ואהיה זריז ונזכר שהוא ניצוץ קדוש ממנו ית׳ אז בודאי אהי׳ דבוק במקור היינו שורש הנ״ל וזהו ג״כ פי׳ נתון תתן ואל ירע לבבך וכו׳ ר״ל כשתתן ותבין שע״י נתינה זו נתעורר מקור של נתינת הצדקה דבוודאי אל ירע לבבך והמ״י. וכן עד״ז יחשוב האדם תמיד במדותיו העצמיות הן מדת אהבה או יראה או שאר המדות וכן דיבורו וקולו ומחשבתו ויבחין שהחיות ורוחניות ובוודאי כ״א נלקח משורשו ומקורו העליון ר״ל שורש האהבה שממנו נמשך לכל הברואים ובכל דבר של אהבה וכן שורש היראה ושארי מדות וכן שורש עולם הדיבור שממנו נמשך דיבורים לכל המדברים ולכל הנבראים כי בכולם יש דיבורים של הקב״ה כי החיות שלו ית׳ הוא כמו הקול והלבושים שנתצמצם שם החיות הוא כמו הדיבור המלביש ומצמצם לקול והמ״י וזהו בדבר ה׳ שמים נעשו וכו׳ וכן יש שורש עולם המחשבה כנ״ל וכשיחשוב כן ויבחין זאת בודאי יפול עליו יראה גדולה ובושה עד מאוד מלפניו יתב״ש השוכן אתו בכל תנועותיו כמ״ש בח״ה אל תמרה את אדוניך והוא רואה אותך כי איך יעשה בכוחו וחיותו ית׳ נגד רצונו ויהיה תמיד דבוק בו יתברך דביקות נפלא וידע כי בעבודתו ודבקותו לבורא יתברך יכול להעלות כל העולמות כי מאחר שכל מדה שלו ודבורו ומחשבתו יהיה דבוק להשורש שממנו נמשך לכל הברואים בודאי יהיו כל הברואים דבוקים אליו והוא יהיה דבוק להבורא יתברך שמו וזהו על עמוד א׳ העולם עומד וצדיק שמו וא״ל שזהו פי׳ המשנה בכל מאודך בכל מדה שמודד לך הוי מודה לו במאוד מאוד דהוקשה לו רק היל״ל מאוד מהו בכל מאדך משמע דיש כמה מאוד לכך פי׳ בכל מדה וכו׳ רצה לומר דהנה מדותיו של אדם לפי הנראה הם קטנה הכמות כנ״ל אמנם כשעובדין בהם את הש״י ב״ה מדבקין א״ע אליו ית׳ ומבחינים בדעתם ובמחשבתן איך כ״א דבוקה בשרשה כנ״ל אזי כ״א גדולה עד מאוד וזהו בכל מדה שמודד לך הוי מודה לו במאוד מאוד ר״ל כשתהיה מודה לו בדביקות כנזכר לעיל אז יהי׳ כל אחד במאוד מאוד וזכור כלל זה ואל תשכח אז תלך לבטח רגליך בחיבור הטהור והקדוש הזה וה׳ הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים א״ס.

פרק א

אר"י לא היה צריך להתחיל התורה אלא מהחודש הזה לכם כו'. ולמה גילה להם מעשה בראשית מפני שאמרו נעשה ונשמע ע"ד שארז"ל ישראל עלו במחשבה קדימת הרצון היה בשביל שיהיו ישראל צדיקים בכל דור ודור צמצם הש"י כביכול את בהירותו כדמיון אב המצמצם את שכלו ומדבר דברי קטנות בשביל בנו הקטן. וגם כל מדות מעשה נערות נולדים בהאב שאוהב את מעשה נערות כדי שיהיה להבן תענוג ומפואר אצלו ובהקב"ה העבר והעתיד הם שוים אצלו והיה הקב"ה מתענג ממעשה הצדיקים וצמצם את עצמו צמצם נקרא חכמה כי החכמה הוא מאין תמצא ע"ד החכמה מאין תמצא והצמצום היה בשביל ישראל וגם האהבה גרמה את הצמצום. וזהו אלה תולדות יצחק יעקב אברהם הוליד וכו'.