כלי יקר על בראשית

הקדמה

יָקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים (תהלים לו:ח). חֶסֶד עוֹלָם יִבָּנֶה, תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים יֵעָשֶׂה, וּבְטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ, נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ. אֵין קוֹרֵא בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת ה׳, וַיַּרְא ה׳ כִּי אֵין אִישׁ, וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי אֵין מַכִּיר כֹּחַ מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּשְׁכִינָה עַל מִי שׁוֹרָה וּזְרוֹעַ ה׳ עַל מִי נִגְלָתָה. אָז עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לִבְרוֹא בְּמַאֲמָרוֹ שְׁחָקִים וְכָל צְבָאָם, וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ, וּבְכָל מָדוֹר וּמָדוֹר מְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר וּמֻגָּשׁ לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ מִן רוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וּבַתַּחְתּוֹנִים בָּחַר לוֹ בָּאָדָם אֲשֶׁר יָצַר בְּחָכְמָה וַתֵּרֶב מַשְׂאַת חָכְמָתוֹ מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם, אֲשֶׁר קְדָמוּהוּ בַּיְּצִירָה, וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חָבִיב הָאָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת דְּיוֹקַן יוֹצְרוֹ אֲשֶׁר חָלַק לוֹ בַּבִּינָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. וּמִכְּלָלָם בָּחַר לוֹ יָהּ אֶת יַעֲקֹב, זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ אֲשֶׁר הָיָה קוֹרֵא בְּגָרוֹן בְּשֵׁם אֵל עוֹלָם, לֵאמֹר כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ הוּא יְנַהֵג בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ. וּמִמֶּנּוּ הֵאִירָה כָּל הָאָרֶץ, כִּי הוּא הֵאִיר מִמִּזְרָח צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהָעָם הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר ה׳, וְהֶחֱזִיקוּ בֶּאֱמוּנָה זוֹ דּוֹר אַחַר דּוֹר, וּמָלְאָה פְּנֵי תֵבֵל דַּעַת וְיִרְאַת ה׳ מִן יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, חוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, וְכִסֵּא ה׳ עוֹמֵד עַל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם. זֹאת הִיא שִׂיחָתִי וּפֶתַח דְּבָרַי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, לָשִׁיר אֶת שִׁיר ה׳ כְּשִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה (שיר השירים א:א).

יָקָר דְּבַר ה׳ בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין חָזוֹן נִפְרָץ, וּשְׁנֵי אֲלָפִים תֹּהוּ בַּגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה, וְהָיְתָה חֲתוּמָה בְּאוֹצַר יְחִידֵי שְׂרִידֵי הַדּוֹר. וַיַּעֲבֵר ה׳ רוּחַ שֶׁל הֲנָחָה עַל הָאָרֶץ, רוּחַ דַּעַת יִרְאַת ה׳, וַיְהִי אוֹמֵן אֶת דְּבָרוֹ הַטּוֹב לְזֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ, לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת שָׁפְרָה, אִמְרֵי שֶׁפֶר תּוֹרַת אֱמֶת וְחֻקִּים יְשָׁרִים, צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם הָלוֹךְ וָנֹגַהּ. הֶחָפֵץ יְמַלֵּא יָדוֹ בִּרְכַּת ה׳ וּרְצוֹן שׁוֹכֵן בְּסִינַי, וַאֲשֶׁר עָמְדָה רַגְלָם בְּמִישׁוֹר עַל הַר סִינַי, כָּל יְקָר רָאֲתָה עֵינָם מַה שֶּׁלֹּא רָאָה יְחֶזְקֵאל, חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה. וְכָל חֲכַם לֵב, תּוֹרָה דִּידֵיהּ הוּא, מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִשְׂבַּע שׂוֹבַע שְׂמָחוֹת, נְעִימוֹת בִּימִין אֵשׁ דָּת לָמוֹ, וְלוֹ נִגְלוּ תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה, דֵּין גַּלְיָא רָזַיָּא וְכָל רָז לָא אָנֵס לֵיהּ. זוֹ תּוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ, אוֹהֲבֶיהָ יֹאכְלוּ פִּרְיָהּ פְּרִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים, לֶאֱכֹל מִפֵּרוֹתֵיהֶן בָּעוֹלָם הַזֶּה וְקַרְנוֹ יָרוּם בְּכָבוֹד, אֲשֶׁר חֲכָמִים יִנְחֲלוּ בְּבוֹאָם אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל נַחֲלַת י״ש עוֹלָמוֹת, שָׁם יַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד, וְיַעֲרֹךְ נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמוֹשְׁבוֹתָם. כִּי אִמְרוֹת ה׳ הַטְּהוֹרוֹת יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן, בַּעֲלֵי מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד וְאַגָּדָה, אֲגֻדָּתָן עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ, לְהַאֲכִילָם מִפְּרִי מַעֲשֵׂיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה תַּרְבֶּה, וְהָיָה כְגִבּוֹר אֶפְרָיִם.

יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד סִבְלוּת מְעָט, הַנּוֹטֶה שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל מַשָּׂא דְּבַר ה׳, הֲלֹא מִצְעָר הִיא וּתְחִי נַפְשֵׁנוּ בָּהֶם, כִּי אִם רְחָבָה הִיא מִנִּי יָם מִצְוַת ה׳, הֲלֹא הֵמָּה קַלּוֹת הָעֲשִׂיָּה, כִּי לֹא הֶעֱמִיס ה׳ עָלֵינוּ עֹל כָּבֵד, וּמִלְּתָא זוּטַרְתָּא שׁוֹאֵל ה׳ מֵעִמָּנוּ, לְיִרְאָה אֶת ה׳ וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם ה׳ לְחַיּוֹתֵינוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה, וּבְכָל זֹאת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע בֵּין קַל לְכָבֵד, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן בֵּין עָתִיד לְעָבָר וּבֵין פֶּתִי לְנָבָר, פָּרְקוּ מֵעֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּבְהֶפְקֵרָא נִיחָא לְהוּ, זֶה דּוֹר דּוֹרְשִׁים אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמָם לְבַקֵּשׁ לָהֶם גְּדוֹלוֹת, כִּי יִשְׂתָּעֵר שָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ, וּפְנֵי ה׳ חִלְּקָם, אֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ, כִּי כָל אִישׁ לְבִצְעוֹ פּוֹנֶה, עַל כֵּן גָּלוּ מִבְּלִי דָעַת, כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאוֹתָם כִּי ה׳ נִלְחָם עִמָּהֶם פָּנִים בְּפָנִים וְשָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה, וַיִּתְּנֵם בְּיַד שׁוֹסִים, אֶת הַקְּרָנוֹת קֶרֶן יִשְׂרָאֵל גָּדַע כַּאֲשֵׁרָה, וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם כִּי שָׁבוּ אֶל ה׳, וַיִּצְעֲקוּ לֵאמֹר שׁוּבֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ כִּי חָטָאנוּ לָךְ, עַד מְהֵרָה יָשׁוּב וְנִחַם עַל הָרָעָה, יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל כִּי הָיְתָה הָרְוָחָה, וְהַכְבֵּד אָזְנָיו מִשְּׁמֹעַ, נָזוֹרוּ אָחוֹר, גַּם ה׳ סָר מֵעֲלֵיהֶם, הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה אֶל נְוֵה קָדְשׁוֹ, וַיַּשְׁלִיכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרוֹ כְּסוּתוֹ, וַיַּצִּיגוֹ עָרוֹם מִכָּל הַצְלָחָה, וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד, הוֹלְכִים וְדַלִּים בְּאֹרֶךְ גָּלוּת הַחֵל הַזֶּה, כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים לֵאמֹר כּוּלֵּי הַאי וְאוּלַי הִמָּצֵא יִמָּצֵא אִישׁ יָשׁוּב וְנִחַם עַל הָרָעָה, גַּם ה׳ יָשׁוּב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, וַאֲשֶׁר הָלְכוּ קְדוֹרַנִּית כְּאָהֳלֵי קֵדָר יִהְיוּ כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה (שיר השירים א:ה).

יְקַר רוּחַ אִישׁ תְּבוּנָה (משלי יז:כז), יָבִין וְיַשְׂכִּיל יִתְבּוֹנֵן בִּינָה בְּהַנְהָגַת עַם לֹא בִינוֹת, כַּמָּה רְחוֹקִים דַּרְכֵיהֶם מִדַּרְכֵי ה׳, בְּדוֹר תַּהְפּוּכוֹת הַהוֹפֵךְ הַקְּעָרָה הָפַךְ וּמָחָה עַל פָּנֶיהָ, לִשְׁפֹּט עַל הַטּוֹב הָרָע וְעַל הָרָע טוֹב, לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם, וַעֲשִׁירִים בְּחָכְמָה בַּשֵּׁפֶל יֵשֵׁבוּ, וְקוֹרֵא לְנָבָל נָדִיב לְהוֹשִׁיבוֹ עִם נְדִיבֵי עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם. וְעַם ה׳ אֵלֶּה נֶחְלְקוּ לְכִתּוֹת וַחֲבוּרוֹת: מֵהֶם אוֹהֲבֵי הַכֶּסֶף, מֵהֶם אוֹהֲבֵי יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד הַמְּדֻמֶּה, מֵהֶם אוֹהֲבֵי אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים, מֵהֶם בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן כְּרַךְ דְּכָל מוּם בֵּיהּ, וְאוֹהֲבֵי הָאֱמֶת מִבְּנֵי עֲלִיָּה מוּעָטִים, וּמְתֵי מִסְפָּר הֵמָּה, וּבְטֵלִים בְּמִעוּטָם, כִּי הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד. זֶה יֹאמַר לַה׳ אָנִי וּבְקִרְבִּי קָדוֹשׁ, וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר לָשֶׁבֶת עַל גַּפֵּי מְרוֹמֵי קָרֶת, וְזֶה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה לֵאמֹר שָׂרִיתִי עִם אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וָאוּכָל, וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה׳ לֵאמֹר לִי הָאוֹר וַאֲנִי עֲשִׂיתִיו, וְיָדִי בְּכָל הַחָכְמוֹת וּמִי כָמוֹנִי יַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ, וְזֶה יֹאמַר לִי תֵּבֵל וּמְלוֹאָהּ, וּמִי יָחוּשׁ וּמִי יוּכַל חוּץ מִמֶּנִּי לַעֲשׂוֹת בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ הַחַיִּים, וְיֵשׁ שֶׁיֹּאחֵז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל יַנַּח יָדוֹ. כָּל אֵלּוּ וְכַדּוֹמֶה לָהֶם הֵם חָרוֹבֵי קַרְתָּא, יַהַרְסוּ וְלֹא יִבְנוּ, עָלָה הַפֶּרֶץ לִפְנֵיהֶם וְגֶדֶר בּוֹנָיו נֶהֱרָסָה. הֱצִיקַתְנִי רוּחַ בִּטְנִי וְלִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי כְּאִסְתֵּירָא בְּלָגִינָא קִישׁ קִישׁ קָרְיָא, כְּפַעֲמוֹן וְרִמּוֹן לֹא אוּכַל כַּלְכֵל, וּמִלָּתִי עַל לְשׁוֹנִי כְּאֵשׁ צָרֶבֶת לֵאמֹר: עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל לָשׂוּם אוֹר לְחֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ לְאוֹר? הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים תְּנַקְּרוּ לְהַכְחִישׁ הַיָּדוּעַ? שׁוֹמּוּ שָׁמַיִם עַל זֹאת! הֶהָיְתָה כָּזֹאת כִּי עַם גּוֹלָה וְסוּרָה בָּזוּי בַּגּוֹיִם מְאֹד, לֹא יִנָּחֵם עַל כַּמָּה תּוֹעֵבוֹת מְפֻרְסָמוֹת שֶׁהַכֹּל מוֹדִים בָּהֶם וְנִגְלָה עֲווֹן אֶפְרַיִם (הושע ז:א)?

יָקָר בְּעֵינֵי ה׳ הַעָמְסָה לַחֲסִידָיו, עוֹל מִשְׁמָע וּמַשָּׂא וְדוּמָה. וְזֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי: מַה לְּךָ כִּי צָעַקְתָּ עַל קִלְקוּל הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ? הֲטוֹב טוֹב אַתָּה מִן כַּמָּה נְבִיאִים אֲשֶׁר קָרְאוּ בְּטַבַּעַת הַגָּרוֹן עַד כִּי נִחַר גְּרוֹנָם, וְלֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ, וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי ה׳ וַיְקַלְלוּם וַיִּבְזוּם? וְהָיִיתָ גַּם אַתָּה כְּאֶחָד מֵהֶם? קוּם! מַה לְּךָ נִרְדָּם יוֹשֵׁב וְתוֹהֶה עַל דָּבָר אֵין בְּיָדְךָ לְתַקְּנוֹ? הֲלָהֵן תֵּעָגֵן לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים, פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת וְדוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ כְּפַעַם בְּפַעַם? וְתִיקַר נַפְשָׁם בְּעֵינֶיךָ לְדַבֵּר עַל לִבָּם דְּבָרִים טוֹבִים וְנִחוּמִים, בְּפִקּוּדֵי ה׳ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב דָּוֶה וְכוֹאֵב. וְאַל תִּדְאַג עַל עוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ בִּרְשׁוּתְךָ, אֱזוֹר כְּגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְהָיִיתָ זָרִיז וְנִשְׂכָּר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי ה׳, אֶת אֲשֶׁר תַּעֲלֶה מְצוּדַת שִׂכְלְךָ. כִּי אִם תֹּאמַר לִדְאֹג עַל דְּבָרִים שֶׁאֵין בְּיָדְךָ לְתַקְּנָם, אֵין קֵץ לַעֲמָלְךָ וּלְדַאֲגוֹתֶיךָ. קוּם עֲשֵׂה כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר! וְאִם יְקַלּוּךָ וִיבַזּוּךָ לֵאמֹר ״מַה יּוֹשִׁיעֵנִי זֶה?״ – הֱיֵה כְּמַחֲרִישׁ וּמְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח. וּכְדַבְּרָם אֵלַי יוֹם יוֹם, אָמַרְתִּי: ״הֲלֹא מוֹנֵעַ בָּר יִקְּבוּהוּ לְאוֹם״, אוֹסִיף שֵׁנִית יָדִי כְּפַעַם בְּפַעַם, לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר, כִּי יִהְיֶה תּוֹעֶלֶת דְּבָרַי אֵלֶּה כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ לָרַבִּים, מַצָּע לָרַבִּים – ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה״ (שיר השירים ג:ז).

יְקָרָה מִפְּנִינִים תּוֹרַת ה׳, כִּי אִם יֵשׁ זָהָב וְרָב פְּנִינִים לְפִיהֶן תִּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וּמַחֲלָתוֹ, כָּל הַיּוֹם דָּוֶה וְדוֹאֵג עַל אֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָה יָדוֹ פִּי שְׁנַיִם כִּפְלַיִם מִמַּה שֶׁבְּיָדוֹ, וְלֹא יִשְׁקוֹט הָאִישׁ עַד אִם אֲשֶׁר כִּלָּה בַּהֶבֶל יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בַּבֶּהָלוֹת, כְּמִשְׁפַּט כָּל נִבְהָל לַהוֹן אֲשֶׁר כַּמָּה תְּלָאוֹת וְצָרוֹת צְרוּרוֹת עַל שִׁכְמוֹ. לֹא כֵן דְּבַר ה׳, כִּי הֵמָּה הִנִּיחוּ לֶעָיֵף כְּמַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע, וְזֹאת הַמַּרְגּוֹעַ, כִּי דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְּכָל עֵת לִמְצוֹא בָּהּ דְּבָרִים חֲדָשִׁים אֲשֶׁר אֹזֶן לֹא שָׁמְעָה וְעַיִן לֹא רָאָתָה, וַעֲרֵבִים דִּבְרֵי דוֹדִים לַמְּבַקְשִׁים לְהִתְכַּסּוֹת בְּשִׂמְלָה חֲדָשָׁה, עַד כִּי יֹאמַר הָרוֹאֶה ״רְאֵה זֶה חָדָשׁ הוּא״ לֹא שִׁעֲרוּ הַקַּדְמוֹנִים. וְאִם מִצַּד רוֹעַ הַסֵּדֶר שֶׁל דּוֹר תַּהְפּוּכוֹת חַם לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, בִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין בְּיָדוֹ לְתַקֵּן וְלִגְדּוֹר בֶּדֶק בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי רַב הוּא, זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי לִדְרוֹשׁ מֵעַל סֵפֶר ה׳, לִהְיוֹת שַׁעֲשׁוּעַי בּוֹ יוֹם יוֹם, וּדְאָגָה בְלֵב יְסִיחֶנָּה מִן הַבְלֵי הָעוֹלָם וְיַעְתִּיקֶהָ אֶל עֲמַל הַתּוֹרָה הַמְשַׂמַּחַת לֵב אָדָם, וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם (ישעיה יא:יג).

יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת (משלי כ:טו) בָּרוּר מִלֵּלוּ, לְהוֹצִיא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ כָּל אוֹצָר טָמוּן בְּחַדְרֵי לִבּוֹ, לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשׁוֹ״ת וּדְבָרִים סְתוּמִים שֶׁבַּתּוֹרָה אִישׁ לְפִי שִׂכְלוֹ, מְגַלֶּה צְפוּנוֹת וּמַטְמוֹנוֹת אֲשֶׁר לֹא נִגְלוּ כִּי אִם לִיחִידֵי הַדּוֹר וְלַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה׳ קוֹרֵא וְנָתַן בָּהֶם לֵב מֵבִין וּלְשׁוֹן לִמּוּדִים בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז. אַךְ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי חָכְמָה וְהֵמָּה סְגוּרִים מַה שֶׁפָּתַח ה׳, כִּי אִם ה׳ יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה לְאֵיזֶה אִישׁ יָדוּעַ וְיָשֵׂם דָּבָר בְּפִיו לֵאמֹר: ״כֹּה תְדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, הֵמָּה סוֹגְרִים דַּלְתוֹת שְׂפָתָיו וּבְהֶכְרֵחַ יָשִׂים יָד לְפֶה, כִּי לְדַעְתָּם שֶׁבָּחַר ה׳ בְּמַה שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים, וְכָל שֶׁאֵין רוּחָם נוֹחָה הֵימֶנּוּ גַּם רוּחַ הַמָּקוֹם אֵינָהּ נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי עַל הָרוֹב גַּם רוּחָם אֵין נוֹחָה בְּמַה שֶׁהֵם בּוֹחֲרִים, כִּי רוֹב הַבְּחִירוֹת הֵם קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ וְאֵין רְצוֹנוֹ רַק לִסְתּוֹר דַּעַת חֲבֵרוֹ לְבִלְתִּי הֱיוֹת לַחֲבֵרוֹ קוֹרַת רוּחַ בִּבְחִירָתוֹ. וְהַבְּחִירָה תְּלוּיָה בְּדָבָר נָלוֹז כִּי כָל אֶחָד בּוֹחֵר קְרוֹבוֹ אוֹ מְיֻדָּעוֹ, בֵּין שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לִמְלֶאכֶת ה׳ אוֹ לֹא, כְּמַעֲשֵׂה שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא (יבמות סא.). וּלְעוֹלָם אֵינָן בּוֹחֲרִים הָאָדָם לִמְלַאכְתּוֹ הָרְאוּיָה לוֹ, כִּי מִיּוֹם שֶׁגָּבְרָה אֶגְרוֹפָהּ שֶׁל חֲנֻפָּה וְגַסּוּת רוּחַ שֶׁיָּרְדוּ לָעוֹלָם לֹא נִכָּר רָשׁ לִפְנֵי שׁוֹעַ, וְאַף אִם הַכֹּל מוֹדִים כִּי זֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר אָמַר ה׳ הוּא יִשְׁלַח גָּלוּתִי מִבּוֹר הַתְּלָאוֹת וְתוֹרָתִי נָתַתִּי בְּקִרְבּוֹ לְשַׂמֵּחַ בָּהּ הָעָם הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ, הֵמָּה יִמְאֲסוּ בּוֹ וּמְטִילִין בּוֹ דֹּפִי וּמַרְחִיקִין בִּזְרוֹעַ אֶת אֲשֶׁר קֵרַב ה׳, וְדָבַק לְחִכּוֹ לְשׁוֹן לִמּוּדִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ ה׳. וְאוֹמְרִים לָעֵץ ״אָבִי אָתָּה״, שׁוֹמּוּ שָׁמַיִם עַל עַם עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ, אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ כְּנֶגֶד הַחוּשׁ לְהַכְחִישׁ הַיָּדוּעַ לוֹ לְעַצְמוֹ. עַל כֵּן אָמַרְתִּי: יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, הִנֵּה בִּמְקוֹם לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר נָתַן לִי ה׳, לִכְתֹּב בְּעֵטִי אֲשֶׁר אִתִּי מִמַּה שֶׁחָנַן אוֹתִי אֱלֹהִים, לְהוֹצִיא הַיַּיִן הַמְשֻׁמָּר בַּעֲנָבָיו מִכֶּרֶם אֲשֶׁר הָיָה לִשְׁלֹמֹה.

יָקָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי (אסתר ו:ו) – חַנַּנִי אֱלֹהִים, וְכִי יֵשׁ לִי כָּל אוֹצָר חֶמְדָּה בְּפֵרוּשִׁים וּדְרוּשִׁים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, צָפַנְתִּי לִירֵאֵי ה׳ וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, אוֹהֲבֵי הָאֱמֶת וּמוֹדִים עָלָיו. הֵמָּה יְנַחֲמוּנִי מֵעִצְּבוֹן יָדִי, וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרוֹשׁוּן לֵאמֹר: ״קוּם כִּי עָלֶיךָ הַדָּבָר!״, יַעַן כִּי בַּעֲווֹנֵינוּ מִיּוֹם לְיוֹם תּוֹרַת אֱמֶת הָלוֹךְ וְחָסוֹר, וְהַלְּבָבוֹת מִתְמַעֲטִין, וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְחַכְמֵי הַדּוֹר אֲשֶׁר קָטָנָּם עָבָה מִמָּתְנַי בְּשָׁפָל יָשְׁבוּ. וְהָיִיתָ כְּאַחַד מֵהֶם, וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתֶיךָ בַּל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו בִּהְיוֹת לְאֵל יַד שִׂכְלְךָ לְהוֹצִיא יַיִן הָרֶקַח מֵעִנְּבֵי שִׂכְלְךָ. עַל כֵּן עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה כְּפַעַם בְּפַעַם לְחַבֵּר עַל הַתּוֹרָה בֵּאוּר יָקָר, מִמֶּנּוּ פִּנָּה מִמֶּנּוּ יָתֵד שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ, כִּי בוֹ כְּלוּלִים בֵּאוּר הַרְבֵּה דְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים אֲשֶׁר בָּהֶם בָּאוּ רֹב הַמְפָרְשִׁים לִלְקֹט וְלֹא מָצְאוּ בֵּאוּר מַסְפִּיק וּטְעָמִים מַסְפִּיקִין. וְכֵן נִכְלְלוּ בוֹ הַרְבֵּה דִּבְרֵי מוּסָר לְאוֹהֲבֵי הַתּוֹכָחָה וּמוּסַר כְּלִמּוֹת, וְיִהְיֶה תּוֹעֶלֶת חִבּוּר זֶה יָקָר מְאֹד לַמּוֹדִים עַל הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עַל כֵּן קְרָאתִיו ״כְּלִי יְקָר״, כִּי כָל הַקּוֹרֵא בּוֹ יַעֲנֶה וְיֹאמַר: ״הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם״ (ירמיה לא:יט).

יָקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל (תהלים קלט:יז) אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל תּוֹרַת ה׳, לִהְיוֹת עֲמָלָם בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ, מִלְּהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה כִּפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה – פְּשָׁטִים וּדְרוּשִׁים חֲדָשִׁים מְשַׂמְּחִים אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים, וְתוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת וְתוֹכַחַת מְגֻלָּה. הִנֵּה אָנֹכִי שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם בֶּן לַאֲדוֹנִי אָבִי הַגָּאוֹן מוהר״ר אַהֲרֹן זצ״ל, הַטָּרוּד וְהַנִּרְדָּף זֶה יָמִים רַבִּים. רֹב נֶחָמָתִי בְּעָנְיִי הָיְתָה הָעֵסֶק בְּחִבּוּר כַּמָּה סְפָרִים, כִּי בְּיַלְדוּתִי חִבַּרְתִּי סֵפֶר ״עִיר גִּבּוֹרִים״, וּבְבוֹאִי קְצָת בַּיָּמִים יוֹתֵר חִבַּרְתִּי סֵפֶר ״עוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם״, וְרֹב עִסְקִי הָיָה בְּחִבּוּר ״רִבְבוֹת אֶפְרַיִם״ אֲשֶׁר לְגֹדֶל כַּמּוּתוֹ אֵין בְּיָדִי דֵּי הָשִׁיב אוֹתוֹ לִמְלֶאכֶת הַדְּפוּס מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס.הִנֵּה כָּעֵת בִּשְׁנַת שס״א לפ״ק קֹדֶם יְמֵי הַפּוּרִים נָפַלְתִּי לְמִשְׁכָּב בְּחֹלִי מְסֻכָּן כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, עַד שֶׁהוֹסִיפוּ לִי שֵׁם שְׁלֹמֹה. וּבְחֶמְלַת ה׳ הוֹצִיאַנִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה לְהַחֲיוֹת אוֹתִי כַּיּוֹם הַזֶּה. נָדַרְתִּי לַה׳ וַאֲשַׁלֵּמָה לְחַבֵּר חִבּוּר זֶה לִכְבוֹד ה׳ וְתוֹרָתוֹ וּלְגַלּוֹת מַצְפּוּנָיו. וּמַנְהִיגֵי שָׁלוֹשׁ אֲרָצוֹת יצ״ו הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, נוֹדָעִים בַּשְּׁעָרִים לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, מִכֹּחָם הֶחֱזִיקוּ בְיָדִי וּמִכִּיסָם סִיְּעוּ לִמְלֶאכֶת הַדְּפוּס. יְשַׁלֵּם ה׳ פָּעֳלָם וּמַשְׂכֻּרְתָּם שְׁלֵמָה. וּקְרָאתִיו ״כְּלִי יְקָר״ עַל שֵׁם ״הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם״ (ירמיה לא:יט), וּפָסוּק ״כְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת״ אֲמָרוֹ שְׁלֹמֹה (משלי כ:טו), וּבָזֶה נִכְלְלוּ בּוֹ שְׁנֵי שְׁמוֹתַי. וּבְהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת כְּשֶׁהָיָה נִרְאֶה בְּעֵינַי מַעֲלַת הַפְּשָׁט הַהוּא עַל זוּלָתוֹ, כָּתַבְתִּי בּוֹ ״וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר״ כִּי הָאֱמֶת כֵּן הוּא. וּמְעַט מִזְעָר אֲנִי מֵבִיא לִפְעָמִים דַּעַת מְפָרְשִׁים אֲחֵרִים וְכָתַבְתִּי עַל זֶה לְשׁוֹן ״וְיֵשׁ אוֹמְרִים״. וּמַה שֶּׁלֹּא הִזְכַּרְתִּי בְּפֵרוּשׁ אוֹתוֹ מְחַבֵּר, לְפִי שֶׁרָאִיתִי שַׁעֲרוּרִיָּה בְּדִבְרֵי רֹב הַמְפָרְשִׁים הַנִּגָּשִׁים לְבָאֵר הַתּוֹרָה, שֶׁכִּמְעַט אֵין חָדָשׁ בְּפִיהֶם, וּבְרֹב מְקוֹמוֹת שֶׁנִּמְצָא בּוֹ אֵיזֶה פְּשָׁט הַקָּרוֹב לִשְׁמוֹעַ, נִמְצָא אוֹתוֹ פְּשָׁט בְּכַמָּה מְפָרְשִׁים. לֹא יָדַעְתִּי אִם כֻּלָּם לְדָבָר אֶחָד נִתְכַּוְּנוּ אוֹ אִם קְצָתָם נִתְעַטְּפוּ בְּטַלִּית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם. עַל כֵּן לֹא יָדַעְתִּי לִזְכֹּר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ כִּי אוֹמְרָיו רַבִּים, וְאָטוּ כִּי רוֹכְלָא לִחְשׁוּב וְלֵיזֵל לִזְכֹּר כָּל אוֹמְרָיו? עַל כֵּן אָמַרְתִּי סְתָם ״וְיֵשׁ אוֹמְרִים״. אַךְ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא מָצָאתִי אוֹתוֹ עִנְיָן כִּי אִם בְּמָקוֹם אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, כָּתַבְתִּי שֵׁם אוֹמְרוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם אָמַרְתִּי לְקַצֵּר בִּדְבָרִים שֶׁל אֲחֵרִים קִצּוּר מֻפְלָג שֶׁלֹּא לְהַרְחִיב סִפְרִי מִן דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתִּי בָּהֶם, וְכָל דְּבָרַי קְרוֹבִים לִפְשׁוּטוֹ מְאֹד, וְלִפְעָמִים יֵשׁ בָּהֶם גַּם קְצָת רֶמֶז כִּי כֵן רָאִיתִי בְּכָל הַמְפָרְשִׁים. וְזֶה חֶלְקִי מִן עֲמָלִי, וְהַמְּלָאכָה נָכוֹנָה בְּיַד שְׁלֹמֹה.