כלי יקר על דברים

פרק א

פסוק א

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. לֹא מָצִינוּ בְּכָל הַמִּקְרָא שֶׁמֹּשֶׁה יְדַבֵּר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד, וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּר עִם שִׁשִּׁים רִבּוֹא אִיש בְּפַעַם אֶחָד? וְלֹא מָצִינוּ לָשׁוֹן זֶה בְּכָל הַמִּקְרָא כִּי אִם כָּאן וּבְפָרָשַׁת הַקְהֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא יא): ״תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה מא.) שֶׁהָיָה קוֹרֵא הַמֶּלֶךְ מִן ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים״ וָהָלְאָה, כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ יִחוּס וְדִמְיוֹן בֵּינֵיהֶם, כִּי בְּכָל הַתּוֹרָה נֶאֱמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְכָאן נֶאֱמַר ״יִשְׂרָאֵל״, וְכִי אֶל יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר, וַהֲלֹא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר כָּל דְּבָרָיו.

וְהִנֵּה קָרוֹב לִשְׁמוֹעַ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, הוּא מְדַבֵּר בִּכְלַל הַהֲמוֹן עָם, כִּי כֻלָּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמַּזְכִּיר ״יִשְׂרָאֵל״ הוּא מְדַבֵּר עִם הַגְּדוֹלִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל סָבָא יְכֻנֶּה וְדוֹמֶה לוֹ. וּלְפִי שֶׁגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם מוּטָל לְהוֹכִיחַ אֶת הָעָם, וְאִם לֹא יוֹכִיחוּם אֲזַי אַשְׁמַת הָעָם תְּלוּיָה בָּהֶם, עַל כֵּן זֵרְזָם מֹשֶׁה עַל זֶה, יַעַן שֶׁאֵין לָהֶם מָקוֹם לִפְטוֹר מִן הָעוֹנֶשׁ בְּאָמְרָם שֶׁגָּלוּי לָנוּ שֶׁאֵין הַתּוֹכָחָה מוֹעֶלֶת, כִּי לֹא תּוֹעִיל הַתּוֹכָחָה לְעַם קְשֵׁה עֹרֶף, לְפִי שֶׁאִם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ גָּלוּי, לִפְנֵיהֶם מִי גָּלוּי? וְכֵן הֶאֱשִׁימָם הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ (ירמיה ב ח): ״וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִילוּ הָלָכוּ״, שֶׁתָּלוּ הֶעְדֵּר הַתּוֹכָחָה בְּטַעֲנַת שֶׁלֹּא יוֹעִיל לָהֶם כִּי לֹא אָבוּ שְׁמוֹעַ, וְזֶה בֶּאֱמֶת אֵינוֹ טַעֲנָה, כִּי עַל כָּל פָּנִים הַמּוֹכִיחַ יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם לִמֵּד אוֹתָם דֶּרֶךְ הַתּוֹכָחָה, כִּי כָל מוֹכִיחַ הָרוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים וְלֹא יִבְעֲטוּ בְּתוֹכַחְתּוֹ, אָז יוֹכִיחֵם בְּרֶמֶז וְלֹא בְּפֵרוּשׁ, בְּאוֹפֶן שֶׁלֹּא יָבִין דְּבָרָיו כִּי אִם זֶה הַמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כִּי הוּא זֶה הָאִישׁ, אֲבָל בְּתוֹכַחַת מְגֻלָּה מִסְתָּמָא יִבְעַט. לָכֵן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שֶׁיִּקְרָא הַתּוֹרָה הַזֹּאת, הֵמָּה הַדִּבְרֵי מוּסָר שֶׁבְּפָרָשָׁה זוֹ, וְהֵמָּה ״נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל״, כִּי כָּל תּוֹכָחָה הִיא דְּבָרִים קָשִׁים הַמִּתְנַגְּדִים אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְיִקְרָא אוֹתָם ״בְּאָזְנֵיהֶם״, הַיְינוּ בְּרֶמֶז שֶׁדּוֹמֶה לִמְדַבֵּר בִּלְחִישָׁה, בְּאוֹפֶן שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כִּי אִם בְּאָזְנֵי זֶה הַיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא חַיָּב בַּדָּבָר. וְזֶהוּ הָרֶמֶז בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכֻנּוּ, וּמַה דִּבֵּר לָהֶם, הַיְינוּ ״בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה״ וְגוֹ׳, רוֹצֶה לוֹמַר מִמֶּנִּי תִּרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ, לְהוֹכִיחַ בְּרֶמֶז, כִּי זֶה סִבָּה גְדוֹלָה לְקַבָּלַת הַתּוֹכָחָה.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי דַּוְקָא אֶל הַגְּדוֹלִים שֶׁקָּרָא ״יִשְׂרָאֵל״ דִּבֵּר בְּרֶמֶז מֵחֲמַת הַכָּבוֹד, אֲבָל בְּסָמוּךְ נֶאֱמַר ״דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, דְּהַיְינוּ הַהֲמוֹן עָם, וְלָהֶם לֹא חָלַק כָּבוֹד אֶלָּא בְּפֵרוּשׁ אָמַר לָהֶם מַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים וְהָעֵגֶל, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַגְּדוֹלִים מִסְּתָמָא לֹא נֶאֶשְׁמוּ בְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר בְּרֶמֶז, מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁלֹּא הוֹכִיחוּם תָּלָה הָאַשְׁמָה בָּהֶם בְּרֶמֶז. וְנִרְאֶה לִי לְיַשֵּׁב בָּזֶה מַה שֶּׁהִקְשׁוּ הַמְפָרְשִׁים, לָמָּה לֹא נֶאֱמַר ״וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה״ בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה. לְפִי שֶׁעִקַּר טַעַם שֶׁל הוֹדָעַת זְמַן זֶה, טַעֲמוֹ לְהוֹדִיעַ שֶׁהַתּוֹכָחָה טוֹבָה לִהְיוֹת סָמוּךְ לַמִּיתָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹכִיחוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹכִיחוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁמָּא הַיּוֹם אוֹ מָחָר יִהְיֶה לוֹ מָקוֹם לוֹמַר אֶל הַמּוֹכִיחוֹ: טוֹל קוֹרָה כוּ׳ (ערכין טז:), וְדָבָר רַע כָּזֶה אִם הוּא אֶפְשָׁרִי לְהִמָּצֵא אֵצֶל כְּלַל הַהֲמוֹן עָם, מִכָּל מָקוֹם כָּל אִישׁ חַיִל רַב פְּעָלִים בַּל יִשָּׂא עַל שְׂפָתָיו דִּבּוּר כָּזֶה. לְפִיכָךְ תּוֹכָחָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה אֶל הַגְּדוֹלִים לְבַד, לֹא הֻצְרַךְ לִכְתֹּב זְמַן זֶה, כִּי אֲפִלּוּ בִּשְׁאָר זְמַנִּים תּוֹכָחָה לָהֶם טוֹבָה, כִּי לֹא יִבְעַט לוֹמַר: טוֹל קוֹרָה, כִּי אִם הֶעָצֵב נִבְזֶה הָאָחוּז בְּחַבְלֵי בוּז, וְכָל אִישׁ יְרֵא אֱלֹהִים לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיו דִּבּוּר כָּזֶה. וְעוֹד שֶׁדַּוְקָא הַתּוֹכָחוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּפֵרוּשׁ, מִן ״וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה״ וְגוֹ׳ וָהָלְאָה, בָּהֶם יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹכִיחוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹכִיחוֹ לֵאמֹר: טוֹל קוֹרָה כוּ׳, אֲבָל תּוֹכָחָה רִאשׁוֹנָה זוֹ הָאֲמוּרָה בְּרֶמֶז, אֵין לָחוּשׁ לָזֶה, כִּי כָּל אֶחָד יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּלֹא יוֹדֵעַ.

דָּבָר אַחֵר: תּוֹכָחָה רִאשׁוֹנָה, לְפִי שֶׁמֹּשֶׁה מֵעַצְמוֹ אֲמָרָם, עַל כֵּן הִזְכִּירָהּ בְּרֶמֶז, כִּי הָיָה יָרֵא פֶּן יִכָּוֶה בְּגַחַלְתָּן, כַּאֲשֶׁר קָרָה לוֹ כְּשֶׁאָמַר ״שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים״ (במדבר כ י). אֲבָל בְּסָמוּךְ נֶאֱמַר: ״דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם״, הֻצְרַךְ לוֹמַר דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָן.

בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל. לְשׁוֹן ״בֵּין וּבֵין״ אֵין לוֹ שַׁחַר וְיִשּׁוּב כְּלָל לְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, וְעוֹד קָשֶׁה לָמָּה לֹא הִזְכִּיר לְפָחוֹת בְּרֶמֶז עִנְיַן מֵי מְרִיבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קו לב): ״וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם״. אִם כֵּן הֵם הָיוּ מַקְצִיפִים לַה׳, וְלָמָּה לֹא זְכָרוֹ מֹשֶׁה בִּכְלַל כָּל הַכְּעָסִים שֶׁהִכְעִיסוּ? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁרָמַז לָהֶם בִּלְשׁוֹן ״בֵּין וּבֵין״, כִּי בְּפָארָן הָיָה מַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים, וְתֹפֶל עִנְיָנוֹ שֶׁתָּפְלוּ עַל הַמָּן וְאָמְרוּ: ״וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל״ (במדבר כא ה). וּבֵינֵי בֵינֵי קָרָה עִנְיַן מֵי מְרִיבָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח נִכְתַּב אַחַר מַעֲשֵׂה מְרַגְּלִים, מִכָּל מָקוֹם קָדַם לוֹ, שֶׁהֲרֵי רַשִׁ״י פֵּרֵשׁ ״וַחֲצֵרוֹת״, זֶה מַחֲלֹקֶת שֶׁל קֹרַח שֶׁהָיָה בַּחֲצֵרוֹת, וּכְתִיב (שם יב טז): ״וַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן״, וּמִשָּׁם נִשְׁתַּלְּחוּ הַמְרַגְּלִים, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁבֵּין מַעֲשֵׂה מְרַגְּלִים שֶׁבְּפָארָן וּבֵין מַעֲשֵׂה תֹּפֶל לֹא הָיָה בְּיָדָם כִּי אִם מַה שֶּׁהִקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה, כְּאִלּוּ אָמַר: זִכְרוּ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעֲשִׂיתֶם בֵּין שְׁנֵי גְּבוּלִים אֵלּוּ. וְזֶהוּ רֶמֶז תּוֹךְ רֶמֶז, לְפִי שֶׁגַּם מֹשֶׁה חָטָא בָּזֶה, וְהָיָה מִתְיָרֵא פֶּן יֹאמְרוּ לוֹ: טוֹל קוֹרָה כוּ׳, עַל כֵּן הִבְלִיעַ חֵטְא זֶה בַּקּוֹדֵם וּבַמְּאֻחָר, כִּי מֵהֶם לָקַח רְאָיָה שֶׁהֵמָּה הָיוּ סִבָּה, וְעִקַּר הַחֵטְא תָּלוּי בָּכֶם, כִּי רְאוּ מַה שֶּׁעֲשִׂיתֶם בְּפָארָן שֶׁאֲמַרְתֶּם ״נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה״ (שם יד ד), וְכֵן בְּתֹפֶל אֲמַרְתֶּם: ״לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם״ (שם כא ה). וְכֵן בְּמֵי מְרִיבָה אֲמַרְתֶּם: ״וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם״ (שם כ ה). מִזֶּה רְאָיָה שֶׁכָּל עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה בְּכַיּוֹצֵא בָּהּ, וְהַקּוֹדֵם וְהַמְאֻחָר מוֹרֶה שֶׁגַּם חֵטְא זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה בֵּינֵי בֵּינֵי יֵשׁ לִתְלוֹת בָּכֶם וְלֹא בִּי.

בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל. לְשׁוֹן ״בֵּין וּבֵין״ מָקוֹם אִתִּי לְהוֹסִיף שֵׁנִית יָדִי וּלְפָרְשׁוֹ עַל מַה דְּבֵינֵי בֵּינֵי בֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב, כִּי פָּארָן הַיְינוּ מַעֲשֵׂה מְרַגְּלִים אֲשֶׁר בּוֹ בָּכוּ בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם וְהוּקְבַּע בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, וְתֹפֶל הַיְינוּ הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, כִּי מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁתָּפְלוּ עַל הַמָּן אֵין לוֹ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא, וְיוֹתֵר הָיָה נָכוֹן אִם הָיָה רַשִׁ״י מְפָרְשׁוֹ מִלְּשׁוֹן ״הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח״ (איוב ו ו) כִּי כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ טַעַם נִקְרָא תָּפֵל, וְזֶה הָיָה מַסְכִּים לְדִבְרֵי רַשִׁ״י. אֲבָל לְפִי דַּרְכֵּנוּ קָרוֹב לִשְׁמֹעַ שֶׁמַּעֲשֵׂה הָעֵגֶל רָמַז בְּתֹפֶל, כִּי מָצִינוּ לָשׁוֹן זֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, בְּיִרְמְיָה (כג יג) כְּתִיב: ״וּבִנְבִיאֵי שׁוֹמְרוֹן רָאִיתִי תִפְלָה הִנַּבְּאוּ בַבַּעַל״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (איכה ב יד): ״נְבִיאַיִךְ חָזוּ לָךְ שָׁוְא וְתָפֵל״ וְגוֹ׳, וְכֵן יְחֶזְקֵאל קָרָא אוֹתָם: ״טָחֵי תָפֵל״ (יג יא), וְכֵן אָמְרוּ עוֹשֵׂי הָעֵגֶל: ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ (שמות לב ד), וּבָזֶה נָתְנוּ תִּפְלָה לֵאלֹהִים. וְזֶה הָיָה בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וּבוֹ בַיּוֹם נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבִבְקִיעַת אֲבָנִים אֵלּוּ הוּקְבַּע לְדוֹרוֹת כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז הָבְקְעָה חוֹמַת הָעִיר וַאֲבָנֶיהָ, וּבֵין שְׁנֵי גְּבוּלִים אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל רוֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם, וְזֶהוּ לְשׁוֹן ״בֵּין וּבֵין״ הַנֶּאֱמָר כָּאן, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איכה א ג): ״כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים״. כִּי בֵּין חֵטְא הָעֵגֶל וּבֵין חֵטְא הַמְרַגְּלִים כָּרַע רָבַץ וְדֹחוֹ לֹא יוּכְלוּ קוּם, כִּי בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע אֵין הַצָּלָה מִפְּנֵי עָקַת אוֹיֵב כִּי אִם בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים אוֹ בִּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד: הֵן מִצַּד הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמַּצִּיל לְכָל הַדְּבֵקִים בּוֹ אַף אִם אֵינָן עֲצוּמִים בַּטֶּבַע, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהֵן מְקַיְּמִין וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ, הַגּוֹרֵם הַדְּבֵקוּת בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז הוּא מַצִּיל לְכָל הַדְּבֵקִים בּוֹ; הֵן מִצַּד הַטֶּבַע, כְּשֶׁהֵן מְקַיְּמִין ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ אָז אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ, אַף אִם הֵם חוֹטְאִים וְסָר ה׳ מֵעֲלֵיהֶם, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָהֶם קְצָת תִּקְוָה בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע אִם לֹא תִּתְנַגֵּד לָהֶם הַמַּעֲרָכָה.

וּבִשְׁנֵי זְמַנִּים אֵלּוּ אִבְּדוּ יִשְׂרָאֵל שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְאִם כֵּן אֶל מִי יָנוּסוּ לְעֶזְרָה, כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז שֶׁעָשׂוּ הָעֵגֶל בּוֹ בַּיּוֹם נִזּוֹרוּ אָחוֹר וּפָנוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֹרֶף וְלֹא פָנִים, בְּחֹדֶשׁ שֶׁמַּזָּלוֹ סַרְטָן, שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ לַאֲחוֹרָיו, כָּךְ נָזוֹרוּ אָחוֹר, וְאָז אִבְּדוּ הַהַצָּלָה הַבָּאָה מִפְּאַת הַהַשְׁגָּחָה וּבְתִשְׁעָה בְּאָב הָיָה מַעֲשֵׂה הַמְרַגְּלִים, בּוֹ בַּיּוֹם נוֹלְדָה מִדַּת שִׂנְאַת חִנָּם בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א כז) ״וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה׳ אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ״ וְגוֹ׳, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, מַה דִּבְלִבָּךְ עַל רָחֲמָךְ מַה דִּבְלִבֵּהּ עֲלָךָ (ילקו״ש דברים תתה). כִּי הֵמָּה סָבְרוּ מֵאַחַר שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם שׂוֹנֵא אֶת חֲבֵרוֹ כָּךְ מִסְּתָמָא שׂוֹנֵא אוֹתָם גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעוֹד מֵאַחַר שֶׁטָּעוּ לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָם בְּחִנָּם, אִם כֵּן וַדַּאי טֶבַע הָעִנְיָן מְחַיֵּב זֶה שֶׁכָּל אֶחָד יִשְׂנָא אֶת חֲבֵרוֹ. וַתַּהַר צָרָה זוֹ וַתֵּלֶד מִדָּה רָעָה זוֹ אֲשֶׁר הֶחֱרִיבָה בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, כִּי בְּבַיִת רִאשׁוֹן הָיָה שִׂנְאַת חִנָּם בֵּין נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְבַיִת שֵׁנִי פָּשְׂתָה הַנֶּגַע בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא בְּיוֹמָא (ט:). וְזֶה הָיָה בְּחֹדֶשׁ אָב שֶׁמַּזָּלוֹ אַרְיֵה, כִּי כָּל אֶחָד דִּמְיוֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסֹף לִטְרֹף אֶת חֲבֵרוֹ, וְאָז אִבְּדוּ גַּם הַהַצָּלָה הַטִּבְעִית, כִּי אִם אֵין אַהֲבָה בֵּינֵיהֶם וְאֵין אֶחָד סוֹמֵךְ וְעוֹזֵר לַחֲבֵרוֹ, מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן וְדַל הוּא (עמוס ז ב). נִמְצָא שֶׁבֵּין גְּבוּלִים אֵלּוּ נִתְפָּרְדָה הַחֲבִילָה מִכֹּל וָכֹל, כִּי סָרוּ מַהֵר מִן ה׳, וְסָרוּ גַּם אִישׁ מֵעַל אָחִיו, וְנִמְצָא שֶׁשִּׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְתִשְׁעָה בְּאָב גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה וְאֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל, לְפִיכָךְ ״כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים״, ״כָּל״ מַשְׁמָע אֲפִלּוּ רוֹדֵף כָּל דְּהוּ חָלוּשׁ יוּכַל לָהֶם, כִּי בִּזְמַן אֶחָד נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, חִלְּלוּ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הַתָּלוּי בְּאַחְדוּת הָאֻמָּה, וּבִזְמַן שֵׁנִי נָזוֹרוּ אָחוֹר מִן הַשְּׁכִינָה וְאֶל מִי יָנוּסוּ לְעֶזְרָה.

עַל כֵּן אָמַר מֹשֶׁה בְּתוֹכָחָה זוֹ: רְאוּ כִּי אַתֶּם עוֹמְדִים בֵּין שְׁנֵי גְּבוּלִים אֵלּוּ בֵּין הַמְּצָרִים, מִצַּד מַעֲשֵׂה פָּארָן וּמַעֲשֵׂה תֹּפֶל, וּכְדֵי לְזָרְזָם עַל הַתְּשׁוּבָה אָמַר כֵּן, כִּי אִם לֹא יָשׁוּבוּ אָז מַעֲשֶׂה שֶׁל פָּארָן יִקְבַּע לָהֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת, כִּי בּוֹ מָאֲסוּ בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה עַל כֵּן יִהְיֶה דִּינָם לִגְלוֹת מִמֶּנָּה, כַּאֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גָּלוּ בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וּבְמַעֲשֵׂה תֹּפֶל יְסַבְּבוּ בְּקִיעַת הָעִיר בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז. וּבֵינֵי בֵינֵי יִרְבְּצוּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם וְאוֹיֵב כָּל דְּהוּ יִרְדְּפֵם. וּלְפֵרוּשׁ זֶה צְרִיכִין אָנוּ לוֹמַר שֶׁמִּלַּת ״וְלָבָן״ רֶמֶז עַל שֶׁחָלְקוּ עַל הַמָּן שֶׁהָיָה לָבָן, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י, ״וְדִי זָהָב״ רֶמֶז לְחֵטְא בְּנֵי גָד וּרְאוּבֵן שֶׁהָיָה מָמוֹנָם חָבִיב עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִגּוּפָם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם דַּי.